ה-iPhone של אפל אמנם כבר תומך בהודעות טקסט, בהתקשרות לשירותי חירום ויצירת קשר עם סיוע באמצעות קישוריות לוויינית, אבל נראה שענקית התפוח  מפתחת תכונות נוספות המופעלות על ידי לוויין  – כך על פי מארק גורמן מבלומברג. התכונות האלה כוללות, על פי הדיווח, API המאפשר ליצרני אפליקציות לתמוך בחיבורי לוויין באפליקציות שלהם, גרסה של Apple Maps, המאפשרת למשתמשים לנווט ללא חיבור סלולרי או Wi-Fi, הוספת תמונות להודעות ותמיכה מוגברת ב"שימוש טבעי", המאפשרת למשתמשים להתחבר ללוויין גם אם הטלפון שלהם אינו מכוון ישירות לשמיים. כל התכונות הללו עשויות להגדיל את השימושיות של מכשירי iPhone , כאשר בעליהם נמצאים מחוץ לטווח של רשתות סלולריות מסורתיות. שדרוג פוטנציאלי נוסף, שדווח לראשונה על ידי The Information, עשוי לשפר את רשתות ה-G5 בכך שיאפשר להן להתחבר ללוויינים לכיסוי מוגבר. התכונות הבסיסיות יהיו בחינם, אומר גורמן, כאשר הלקוחות ישלמו לספקים עבור תמיכה מתקדמת יותר. בנוסף, על פי הדיווח, שותפת הלוויין של אפל, גלובסטאר (Globalstar), צריכה לשפר את התשתית שלה כדי לתמוך בשדרוגים אלה, ואפל מסייעת במימונו.

"גוגל (Google) נמצאת כרגע ב'בליץ' של ייעוצי והתרעות אבטחה. ברקע האקלים הפוליטי והטכני עכשיו, אחד האיומים הקריטיים ביותר אינו נוגע להאקרים המנצלים נקודות תורפה בניידים, או לשחקני איומים המשתמשים בכלים לגיטימיים לטובת מתקפות – אלא בשימוש ב-VPN", כך קבע ההאקר והסופר דייבי ווינדר, במאמר שפרסם בפורבס (Forbes) בסוף השבוע. ווינדר כותב זה יותר משלושה עשורים. הוא זכה שלוש פעמים בתואר "עיתונאי אבטחת IT של השנה" בבריטניה ופרסם יותר מ-20 ספרים. הוא כתב בקביעות, בין השאר, עבור הטיימס (The Times), הגארדיאן (The Guardian), ועיתוני IT, ביניהם PC PRO, קומפיטר וויקלי (Computer Weekly) ו-.net. "חלה עלייה בשימוש ברשתות פרטיות וירטואליות בעקבות יישום חוק הבטיחות המקוונת בבריטניה, וחקיקה בחלק ממדינות ארה"ב. החוקים נועדו להקשות על צריכת פורנוגרפיה מקוונת. מול המכשולים הנוקשים לאימות גיל, משתמשים רבים פנו ל-VPN כדי לעבור את מחסומי הפורנו", כתב ווינדר במאמרו האחרון. הסכנות בשימוש ב-VPN והמלצות גוגל ווינדר ציטט בכירה בגוגל שאמרה באחרונה כי "שחקני איומים מפיצים יישומים זדוניים המחופשים לשירותי VPN לגיטימיים. הם עושים זאת במגוון רחב של פלטפורמות כדי לפגוע באבטחת המשתמשים ובפרטיותם. החשש לפגיעה בארגונים הוא קטן יותר, אבל שימוש ב-VPN על ידי צרכנים הופך אותם, במיוחד את אלה שאוהבים לצרוך פורנו – למטרה קלה. גוגל עצמה ציינה באחת מהאזהרות שלה כי שחקני האיום יפרסו קמפיינים של הנדסה חברתית המשתמשים בפרסום בעל רמיזות מיניות". "כך", הסביר, "נוצר מצב בו המשתמשים התקינו אפליקציית VPN זדונית, או צרכו שירות VPN מזויף. במקום להגן על הפרטיות שלהם, הם חשופים להיקף עצום של נוזקות ולשלל איומי הפרת הפרטיות. תוך כדי זה שאתם מחפשים פורנו, תקבלו 'על הדרך' נוזקות שגונבות סיסמאות וסוסים טרויאניים המקבלים גישה מרחוק למחשבים. אלה משמשים, לפי גוגל, לחילוץ נתונים רגישים, כגון היסטוריית גלישה, הודעות פרטיות, אישורים פיננסיים ומידע על ארנקי מטבעות קריפטו". "אבל הנה העניין", התריע ווינדר, "שירותי VPN לצרכנים הם לא 'כדור קסם' לעולמות הפרטיות והאבטחה. שירותי VPN לא יהפכו אתכם לאנונימיים לחלוטין ברשת, אפילו כשאתם מסתירים את כתובת ה-IP שלכם, מכיוון שטביעת האצבע של הדפדפן ונתונים אחרים נותרו גלויים. שירותי VPN אינם כלי אבטחה – ולמרות שחלקם מציעים הגנה מפני פישינג וכדומה, הם לא יכולים להחליף אסטרטגיית אבטחה הגנתית, ייעודית, ורב-שכבתית. רוב האנשים, רוב הזמן, לא צריכים להשתמש ב-VPN. הנה, אמרתי את זה". ספרו האחרון של ווינדר הוא "להיות וירטואלי" ( Being Virtual). הספר, שנכתב בשיתוף מוזיאון המדע בלונדון, חוקר את תחום הזהות הווירטואלית, והוא בחלקו אוטוביוגרפי. "כדי להיזהר משירותי VPN של נוכלים, ורק אם אתם באמת חייבים להשתמש ב-VPN", סיכם ההאקר והסופר, "עקבו אחר המלצות האבטחה של גוגל. הורידו אפליקציות VPN רק ממקורות רשמיים, ובדקו שהן נמצאות בגוגל פליי (Google Play). הימנעו מהצעות חינמיות ומהעלאה של אפליקציות לא מהימנות".

טרנדים מוזיקליים ויראליים בטיקטוק (TikTok) הם תופעה מוכרת, אבל רק לעיתים נדירות הם מצליחים לגשר על פער של שני עשורים בין שני להיטים שונים לחלוטין. זה בדיוק מה שקורה בימים אלה ברשת עם מאש-אפ שכזה, שהצליח להפגיש את השיר המקסים "What’s Up?" של להקת 4 Non Blondes (שיצא ב-1992) עם המנון הראפ הקשוח "Beez in the Trap" של ניקי מינאז' (בהשתתפות 2 Chainz), מ-2012. למעשה השילוב הלא צפוי הזה הפך לוויראלי באופן מיידי ודי מסחרר – בתוך פחות מחודש, נוצרו איתו יותר מ-1.7 מיליון סרטונים בטיקטוק, כאשר קצב הגידול מדהים – עלייה של כחצי מיליון סרטונים נרשמה בשבוע אחד בלבד. הטרנד לא רק הציף את הרשת בתכנים חדשים, אלא גם החיה מחדש את שני השירים המקוריים, והביא להם סיקור נרחב ברחבי העולם, מיליוני האזנות נוספות בפלטפורמות הסטרימינג ואפילו תגובה מצד האמניות המקוריות. @jlo What’s up? GUESS WHO! #WhatsGoingOn #FourNonBlondes #fyp @Linda Perry @Nicki Minaj ♬ original sound – dj auxlord גב אל גב בפשטות מנצחת הקסם של הטרנד טמון בפשטות ובניגודים – בפורמט הנפוץ ביותר של הטרנד משתתפים שני אנשים שעומדים גב אל גב. הסרטון מתחיל כאשר אחד המשתתפים שר את הבית המפורסם של "What’s Up?" (עם השורה המפורסמת: "And I said HEY! What's going on?") ואז מגיע רגע השיא של הסרטון כשהשיר מגיע לצעקה המוכרת שלו, אלא שבמקום להמשיך למה שהמאזין מצפה, המאש-אפ מחליף בפתאומיות את הבית הנוסטלגי לקצב ולשירת "Beez in the Trap". המעבר החד מסגנון הרוק האלטרנטיבי של שנות ה-90 לראפ המודרני של שנות ה-2010 יוצר בעצם אפקט קומי ומפתיע, ואפשר שהניגוד הדרמטי הזה הוא הסיבה לכך שהטרנד כל כך מוצלח ופופולרי – כי הוא מנצל את הנוסטלגיה של דורות שונים ומצליח לחבר ביניהם בצורה מתוקה. האדם הראשון ששר את  "What’s Up?" בתחילת הסרטון מגלם לרוב את החלק הדרמטי, ואז המשתתף השני נכנס לפוזת ראפ, עם הדינמיקה האנרגטית של מינאז'. @fallontonight What’s going on, @Malala Yousafzai?! #FallonTonight #TonightShow #MalalaYousafzai #JimmyFallon ♬ original sound – dj auxlord גם לינדה פרי וניקי מינאז' הצטרפו לחגיגה כמו תמיד, כשטרנד מגיע לשיא, גם האמנים המקוריים הקשורים אליו נשאבים פנימה – במקרה הזה, שתי האמניות המעורבות מיהרו לאמץ את התופעה. לינדה פרי, סולנית 4 Non Blondes ואייקון מוזיקלי בעצמה, העלתה סרטון לחשבון הטיקטוק האישי שלה, תוך שימוש בסאונד הוויראלי, ובכך נתנה חותמת רשמית לטרנד. היא אף שיתפה פעולה עם כוכבת נוספת: פרי העלתה סרטון בו היא נראית עם ג'ניפר לופז (J.Lo), כשהן משתתפות יחד בטרנד הפופולרי, מה שגרם להתפוצצות נוספת של הצפיות והשיתופים. גם הראפרית ניקי מינאז' לא נותרה אדישה. היא השתמשה בסאונד הלוהט כדי להעלות רצף תמונות שלה, והוכיחה כי היא עוקבת מקרוב אחר הוויראליות של שיריה ברשת. @semoyuval אייזנקוט וקיציס ברגע מביך???????? #קומדיטוק ♬ sonido original – pederas???? ג'ימי פאלון, קיציס וסמו: מהדהדים את המאש-אפ בעולם ובארץ הפופולריות של הטרנד הביאה לשיתוף פעולה של אינספור סלבס בינלאומיים, אשר השתמשו בפלטפורמה כדי להראות את הצד המשעשע שלהם. כך למשל ג'ימי פאלון, מנחה תוכנית הלייט-נייט המפורסמת, יחד עם פינק פנת'רס וג'ו ג'ונאס מהאחים ג'ונאס – כולם העלו סרטונים שלהם מבצעים את המש-אפ וזכו למיליוני צפיות. וכמובן שהטרנד הלוהט לא דילג גם על ישראל – גולשים מקומיים מכל התחומים אימצו את הטרנד בחום, וזה כולל גם דמויות ציבוריות ואושיות רשת. בין המזמרים/רוקדים/מראפרים מישראל נכללים למשל הקומיקאים יובל סמו ואיל קיציס, הישר מהסטר של "ארץ נהדרת", ואפילו כוכבי הילדים יובל שם טוב (יובל המבולבל) ורינת גבאי השתתפו בטרנד ושיתפו את העוקבים שלהם בקליפ "מפנק". @groovy.yuviמי שגדל עלינו לכתוב בתגובות♬ original sound – dj auxlord ואם להיות רציניים לרגע קט – המאש-אפ המצליח הזה הוא דוגמה מצוינת לאופן שבו טיקטוק, שסופגת גם המון ביקורות, יכולה לשמש גם ככור היתוך תרבותי. במקרה הזה ששני קצוות מוזיקליים מתחברים בזכותה יחד, הופכים לסינרגיה ויראלית שמשפיעה על מוזיקאים ועל אמנים מקומיים כאחד. התופעה במקרה הזה חיובית ובעיקר מזכירה לכולנו שגם שירים מלפני שלושה עשורים יכולים לככב שוב בראש טבלת הטרנדים.

ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט (Microsoft) הכריזה באחרונה על הקמת צוות חדש ופורץ דרך – ה-MAI Superintelligence Team – צוות הייעודי שיפעל למחקר ופיתוח בינת-על מלאכותית (MAI). היוזמה הזו מסמלת שינוי גישה משמעותי בחזון הבינה המלאכותית של החברה, שלדבריה אשר פונה כעת לפיתוח 'בינת-על הומניסטית' (Humanist Superintelligence –  HSI) – כשמדובר למעשה על מערכות AI מתקדמות שמתוכננות במפורש כדי לשרת את האנושות. בראש הצוות המיקרוסופי יעמוד מוסטפא סולימאן, מנכ"ל זרוע מיקרוסופט AI. לסולימאן ניסיון רב בתחום, אחרי שהיה אחד ממייסדי חברת דיפמיינד (DeepMind) שבבעלות גוגל (Google). בנוסף הוא גם הוביל את סטארט-אפ ה-AI אינפלקשן (Inflection), אשר נרכש בידי מיקרוסופט . לצידו של סולימאן יוביל את הפיתוח המדעי קארן סימוניאן, המדען הראשי של מיקרוסופט AI. Led by @MicrosoftAI CEO @mustafasuleyman and part of the broader Microsoft AI business, the new MAI Superintelligence Team will work towards “Humanist Superintelligence (HSI).” https://t.co/rcCXgaj35N pic.twitter.com/DiixLb2vqA — FORTUNE (@FortuneMagazine) November 7, 2025 "בונים טכנולוגיה מעשית שתוכננה במפורש רק כדי לשרת את האנושות" הצוות החדש, שעליו הכריזה החברה ביום ה' האחרון, בין היתר בפוסט שהעלתה, ישתמש בתשתית המחשוב הנרחבת של מיקרוסופט, כולל Cרשת Azure שלה. כדאי לשים לב שינוי המגמה – בעוד שחברות טכנולוגיה רבות מתחרות בפיתוח בינה מלאכותית כללית (AGI), מיקרוסופט דוחה במפורש את הנרטיב של "המירוץ ל-AGI" וכן את הרעיון של בינת-על "ערטילאית ובלתי מוגדרת". במקום זאת, הגישה של החברה מרדמונד מדגישה "מאמץ אנושי רחב ועמוק" שמטרתו לספק יתרונות מוחשיים ובטוחים למיליארדי אנשים ברחבי העולם. What kind of AI does the world really want? At @MicrosoftAI, we’re working towards Humanist Superintelligence (HSI): incredibly advanced AI capabilities that always work for, in service of, people and humanity. And to do this we have formed the MAI Superintelligence Team. pic.twitter.com/cwregOiyY9 — Mustafa Suleyman (@mustafasuleyman) November 6, 2025 לפי החברה, המערכות המפותחות יתמקדו בפתרון בעיות קונקרטיות ואמיתיות בקנה מידה גלובלי, תוך הקפדה על כך שהן יישארו מבוססות, ניתנות לשליטה ובעלות אוטונומיה מוגבלת. סולימאן, החתום על הצוות, כך דווח, שם דגש על שלושה תחומי מיקוד עיקריים שבהם הטכנולוגיה יכולה ליצור השפעה מוקדמת ומשמעותית: בינת-על רפואית, פריצות דרך באנרגיה נקייה, ופיתוח "מלווי AI".  בתחום הבריאות השאיפה היא לפתח יכולות אבחון ותכנון קליני ברמת מומחה. מיקרוסופט מאמינה כי יש סיכוי למימושה של "בינת-על רפואית בתוך שנתיים עד שלוש שנים". כהדגמה ליכולות אלו, צוינה העבודה של החברה על כלי תזמור ה-AI הרפואי שלה, MAI-DxO, אשר השיג שיעור דיוק של 85% במקרים קליניים מאתגרים – שיעור העולה בהרבה על ה-20% המרבי שהשיגו רופאים אנושיים. בנוסף, נמסר כי מלווי ה-AI המותאמים אישית יסייעו לאנשים לנהל עומס מנטלי, לשפר פרודוקטיביות ולספק תמיכה חינוכית מותאמת.  באשר לאנרגיה, הצוות, כך דווח, ישתמש ב-AI כדי להאיץ פריצות דרך מדעיות באנרגיה מתחדשת, טכנולוגיית סוללות וחומרים ניטרליים פחמניים, במטרה לאפשר אנרגיה נקייה ושופעת לפני שנת 2040. איליה סוצקבר, מעכשיו מנכ"ל החברה שהקים, SSI. צילום: עיבוד ממוחשב לאילוסטרציה. מקור: Shutterstock תחרות ישירה מול צוקרברג וסוצקבר היוזמה הזו, הממוקדת בתחומים ספציפיים ובעלי ערך גבוה כמו אבחון רפואי, מפורשת על ידי אנליסטים כמיצוב אסטרטגי שמטרתו לנצל הזדמנויות מסחריות בתעשיות מוסדרות, תוך מזעור החששות האתיים והבטיחותיים הקשורים למערכות AI פתוחות.  המיקוד של מיקרוסופט מגיע גם בתקופה בה חברות מתחרות דוגמת מטא, בזרוע Meta Superintelligence Labs שלה, ו-SSI (ר"ת Safe Superintelligence) – חברה שנוסדה על ידי איליה סוצקבר, המדען הראשי לשעבר של OpenAI, השיקו מאמצים דומים. עם זאת, מיקרוסופט, אשר נפרדה באחרונה מהגבלות קודמות הקשורות לשותפות שלה עם OpenAI, מאיצה כעת את המחקר הפנימי שלה ככל הנראה בתקווה לעקוף מתחרות אלו.  סולימאן הדגיש בפוסט שלו כי האחריות אינה מוטלת רק על מעבדות המחקר, וציין כי "יצירת בינת-על היא דבר אחד; אך יצירת הכלה ויישור מטרות שניתנות להוכחה לצידה, הם האתגר הדחוף העומד בפני האנושות במאה ה-21". לדבריו, "אנו לא בונים בינת-על בכל מחיר, ללא גבולות".  ולבסוף, הפילוסופיה של הצוות מושתתת על האמונה כי "בני אדם חשובים יותר מה-AI", מתוך כוונה שמערכות הבינה המלאכותית המתקדמות ביותר ישפרו את הפוטנציאל האנושי ויקדמו עולם בריא ובר-קיימא יותר.

יש הרבה ערים חכמות. נדמה שבשנים האחרונות, כל עיר שמכבדת את עצמה עושה פרויקטים בתחום והופכת לחכמה. זה נכון בעולם, וגם בישראל. אבל יש את הערים הכי חכמות, שנבחרות בכל שנה בתחרות הערים החכמות, שנערכת במסגרת התערוכה והכנס Smart City בברצלונה. השנה זכו בתחרות שלוש ערים: רומא, גואנגז'ו שבסין וסנטיאגו דל סלי מקולומביה. התואר הוענק לנציגי הערים על פרויקטים ויוזמות חדשניות בולטות בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית. בנימוקי הזכייה של בירת איטליה נכתב כי "הוועדה בחרה להעניק את הפרס בזכות האסטרטגיה החזונית של רומא, תחת הכותרת: רומא – עיר הטרנספורמציה הדיגיטלית. כחלק מתפיסה זו, העיר מעבדת נתונים, הקימה רשתות G5 מתקדמות כדי לאפשר שירותים דיגיטליים חדשים, שדרגה את ה-Wi-Fi הציבורי ושיפרה את איכות החיים והאבטחה ברחבי העיר". רומא זכתה בגין פרויקטים מצטיינים נוספים, כמו מערכת חדשה של נתונים, שאוספת, מנתחת ומציגה את נתוני העיר כדי ליידע את מקבלי ההחלטות ולשפר את השירותים, ופרויקטים של בקרת אנרגיה וזיהום, ניהול כבישים ותיירות אינטראקטיבית. גואנג'זו זכתה בגין יישום ושימוש בכלים דיגיטליים לקידום התעשייה, המשילות העירונית והתיירות. סנטיאגו דה סלי קיבלה את הפרס על יישום האסטרטגיה העירונית שלה לחדשנות, CRESCER, שמטרתה היא לצמוח מבלי להתפשר על איכות הסביבה והחברה. 462 יוזמות מ-65 מדינות השנה הוגשו לתחרות 462 יוזמות מ-65 מדינות, ולדברי המארגנים, מדובר במגמת גידול, שמשקפת את הדינמיקה הגלובלית, של יותר ויותר חדשנות עירונית. לצד התואר הכללי, מארגני התחרות העניקו תארים בקטגוריות שונות: בקטגוריית החדשנות נבחרו שש זוכות – הערים רדמונד במדינת וושינגטון שבארצות הברית, על פרויקט מרכז שירותים קהילתי, המאגד 25 ארגונים ללא מטרות רווח; מומביי בהודו, על פרויקט ניתוח נתונים שנאספו מקורבנות אלימות מגדרית; וכן הערים טורינו באיטליה, ג'ינג'ו סיטי בדרום קוריאה, גקברחה בדרום אפריקה ובירת סרי לנקה, קולומבו. חברת ארמקו ערים חכמות הסעודית קיבלה פרס על יוזמה בשם מוח עירוני, שמבוססת על בינה מלאכותית לטובת ניהול עירוני אוטונומי. העיר גואנגז'ו בסין זכתה (גם) בגין אסטרטגיית האנרגיה הירוקה שלה, שכוללת ייצור של 11.43 גיגה-וואט מאנרגיות מתחדשות והשקעות של 210 מיליון דולר. פלטפורמות לניהול שאטלים ולדיור עוד זכו, בין היתר: סאונגנאם מדרום קוריאה, על הקמת פלטפורמת מובייל הממוקדת באזרח, ומנהלת שאטלים אוטונומיים ושירות רחפנים; סאו פאולו, העיר הגדולה בברזיל – שם פותחה מערכת ממוחשבת שמנהלת דיור מודלורי שמותאם לאקלים; וסינגפור; זכתה גם היא על פרויקט מתחמי דיור חכמים; וחברה בלגית בשם קניסטרום ולאמס סטדן, על עיצוב מחדש של שירותים ציבוריים דיגיטליים ב-14 ערים פלמיות. השנה לא נכללו ערים ישראליות בין הזוכות. תל אביב זכתה בתואר העיר החכמה בעולם בתחרות שנערכה ב-2014. פרס מיוחד הוענק על מנהיגות למימונה מוחמד שריף, ראשת עיריית קואלה לומפור במלזיה ולשעבר מנכ"לית UN-Habitat – כהוקרה על תרומתה לקידום החדשנות העירונית ברמה הבינלאומית.  

נחשפה רוגלה בשם Landfall, שניצלה פגם לא מתוקן במערכת אנדרואיד של סמסונג (Samsung) ועקבה אחר קורבנות במהלך רוב שנת 2024 ובתחילת 2025. את הרוגלה חשפו חוקרי אבטחה ביחידה 42 של פאלו אלטו (Palo Alto). לפי החוקרים, ההאקרים השתמשו בתמונות שהוטמנו ברוגלה, כדי לעקוב אחר טלפוני גלאקסי (Galaxy) של סמסונג, בלא צורך בלחיצות מצד הקורבנות. לדברי החוקרים, פיתוח הרוגלה התחיל כסדרה של קבצי תמונה מוסווים, וגדל בסופו של דבר למבצע מעקב ארוך טווח. "הרוגלה חושפת כיצד האקרים יכולים להשתמש בפגם בודד בספריות ניתוח תמונות – כדי לעקוף את גבולות האבטחה המסורתיים ולעשות זאת בלא שתידרש ולו לחיצה אחת מצד המשתמש. המקרה מדגיש את החשיבות של האיומים הניידים, המתפתחים במהירות". על פי החוקרים, ההאקרים ניהלו במשך חודשים "קמפיין ריגול שקט, אך מתקדם מאוד, אשר כוון למשתמשי גלאקסי 'נבחרים'. המסע כלל ניצול מתוחכם במיוחד: הוא הדביק מכשירים מבלי שמשתמשים ינקטו בפעולה כלשהי". סמסונג תיקנה את הפגיעות, שסומנה כ-CVE-2025-21042, ועדכנה על כך כבר באפריל 2025. אלא שזו נותרה פעילה מספיק זמן, כדי לאפשר מעקב ממוקד אחריה בכמה מדינות. החוקרים עקבו אחר מבצעים מוגבלים וספציפיים במזרח התיכון. זהות השחקנים מאחורי המתקפות עדיין לא ידועה. Unit 42 uncovered LANDFALL, previously unknown Android spyware that exploited a zero-day vulnerability CVE-2025-21042 in Samsung Android’s image processing library. This is the first public analysis of the campaign and the implant. Read more: https://t.co/Tv6rnxRklp pic.twitter.com/IJv9iOtROG — Unit 42 (@Unit42_Intel) November 7, 2025 "אחד הניצולים המורכבים ביותר של אנדרואיד בשנים האחרונות" "Landfall מסמנת את אחד הניצולים המורכבים ביותר של אנדרואיד בשנים האחרונות", נכתב. "שרשרת הנוזקות התחילה בקובצי תמונה דיגיטליים שעברו מניפולציה: קבצי DNG ששונו במיוחד בהתבסס על פורמט TIFF. התוקפים הטמיעו בספריות נוזקות שניצלו פגמים מסוג 'יום אפס' ברכיב עיבוד התמונה של סמסונג, וזה טיפל בקבצים באופן אוטומטי. כאשר הגיעה תמונה מזוהמת, מעבד תמונת הרקע חילץ וביצע את המטען הנסתר – ועשה זאת בלא כל אינטראקציה של המשתמש. ברגע שנכנסה למכשיר, הנוזקה שינתה והרחיבה את מדיניות הגישה, והעניקה לעצמה הרשאות מורחבות. כך היא יכלה להגיע לנתונים מסווגים או פרטיים – ולעקוף את 'ארגז החול'. מפעילי Landfall יכולים למשוך מידע רחב מהטלפונים, כולל מזהי מכשירים, יישומים מותקנים, אנשי קשר, ספריות קבצים ונתוני דפדפן. הרוגלה יכולה אפילו להפעיל מיקרופונים ומצלמות מרחוק". ???? @SamsungMobile patched a flaw (CVE-2025-21042) used to deploy LANDFALL Android spyware. Attackers exploited the zero-day via malicious DNG images sent over WhatsApp, targeting Galaxy S22-S24 devices. Stay aware. Follow @TechNadu for factual cybersecurity coverage.… pic.twitter.com/SOPKPhqeJa — TechNadu (@TechNadu) November 10, 2025 לפי נתונים פורנזיים שנבדקו בידי החוקרים, הקמפיין השפיע על דגמי גלקסי מ-S22 עד S24, כמו גם ניידים מתקפלים, כמו Z Flip 4 ו-Z Fold 4. החוקרים מצאו את הרוגלה פעילה בעיראק, איראן, טורקיה ומרוקו, "מה שמרמז על מטרות שנבחרו בקפידה – ולא על הפצה המונית", כתבו. לפי יחידה 42, "הקמפיין החל לאחר שחוקרים שחקרו ימי אפס נפרדים ב-Apple iOS וב-ווטסאפ (WhatsApp), הבחינו בדפוס של מתקפות מבוססות-תמונה. תוך כדי ניתוח, הם גילו מקבץ של תמונות פגומות, ותמונות אלו הובילו – בסופו של דבר – לזיהוי של Landfall". למרות שזהות התוקפים אינה ידועה, החוקרים ציינו כי "יש חפיפה בסגנון הקידוד, שמות השרתים והתנהגות התשתית. אלה תואמים לרוגלות שפותחו על ידי קבלני מעקב מבוססים כמו קבוצת NSO ו-וריסטון (Variston). הראיות הטכניות מצביעות על פלטפורמת ריגול מהונדסת מסחרית – ולא על ערכת כלי פריצה פלילית וחד-פעמית. הרוגלה כוללת אמצעי התחמקות, מה שמרמז על צוות פיתוח מקצועי, עם גישה למשאבים משמעותיים". סמסונג אישרה כי עדכון אפריל 2025 מפחית את הפגיעות בגרסאות אנדרואיד 13 עד 15. עם זאת, "כיוון ש-Landfall עלולה לשנות תצורות ברמת המערכת, הסרתה מאתגרת גם לאחר החלת תיקון התוכנה. משתמשים שלא התקינו את התיקון, נותרו בסיכון למתקפות דומות, אם שחקנים ישתמשו בניצול שוב".

עד לשנתיים האחרונות הבינה המלאכותית נתפשה כטכנולוגיה עתידנית, המרוחקת מעולמנו היומיומי. אבל מאז, ומידי יום ביתר שאת, היא חודרת יותר ויותר ולכל תחומי החיים, גם ואולי בעיקר לשוק העבודה, והשפעותיה כבירות: היא משנה מקצועות, מגדירה אותם מחדש, יוצרת מקצועות חדשים, תובעת מיומנויות אחרות ומאלצת את כולנו – עובדים, מעסיקים והמדינה – לחשוב מחדש על כל מה שידענו על הכשרות, מיומנויות, חוסן תעסוקתי, ובכלל על עולם העבודה. אז העתיד כבר כאן, והוא מחייב אותנו להתאמות – ברמת הפרט, ברמת הכלכלה, ברמת החברה וברמת המדינה. מי שלא יעשה זאת יישאר מאחור, בעבר, פשוטו כמשמעו. במחקר רחב היקף, שערכנו בשירות התעסוקה על נתוניהם התעסוקתיים של יותר מ-1.2 מיליון דורשי עבודה שהיו רשומים בשנים האחרונות, התבררה מגמה מדאיגה: מצאנו שככל שמתרחקים מהמרכז, כך פוחתת החשיפה ל-AI וכתוצאה גובר הסיכון התעסוקתי לאן ישראל הולכת – קדימה או אחורה? רק באחרונה בוועדת החינוך של הכנסת הציג פרופ' עמי מויאל, יו"ר ה-ות"ת, נתונים דרמטיים: תוך שנתיים בלבד צנח מספר הסטודנטים למדעי המחשב בכ-15%, מקצוע שנחשב עד לא מכבר לעתיד הולך ומסתמן כמקצוע מהעבר. במקביל לדעיכה זו, מספר הסטודנטים בלימודי דאטה ובינה מלאכותית כמעט והוכפל. הנתונים לא רק מצביעים על השתנות המגמה, אלא משקפים הבנת עומק של הדור הצעיר בישראל את רוח הזמן ואת הכיוון אליו שועטת הכלכלה. לכאורה, נתונים מעודדים – השוק הישראלי, על כוחותיו, 'עושה את שלו'. אולם, כמו ברבים מהדברים בחיים – אליה וקוץ בה: כי במקביל להכפלת מספר הלומדים דאטה ובינה מלאכותית, רבים עלולים להישאר מאחור. יותר ויותר לומדים אותה, אבל תלמידים ממגזרים מסוימים בלבד. בינה מלאכותית. צילום: ShutterStock במחקר רחב היקף, שערכנו בשירות התעסוקה על נתוניהם התעסוקתיים של יותר מ-1.2 מיליון דורשי עבודה שהיו רשומים בשנים האחרונות, התבררה מגמה מדאיגה: מצאנו שככל שמתרחקים מהמרכז, כך פוחתת החשיפה ל-AI וכתוצאה גובר הסיכון התעסוקתי. עוד מצאנו, שההבדלים אינם רק גיאוגרפיים, אלא גם חברתיים-כלכליים. הסתבר שאקדמאים ובעלי מיומנויות טכנולוגיות, בעיקר מהמרכז, חשופים הרבה יותר לבינה המלאכותית. בפריפריה, לעומת זאת, נדרשת מערכת שלמה של תנאים מצטברים – השכלה, מקצוע טכנולוגי, גיל צעיר והיעדר חסמים מגדריים או תרבותיים – כדי להגיע לרמות חשיפה דומות. אז האם ישראל הולכת קדימה? תלוי במי ואיפה – הצעירים, האקדמאים והטכנולוגים, בעיקר מהמרכז, חיים בעתיד. אבל בפריפריה – הגיאוגרפית, החברתית, הכלכלית והתרבותית – ארוכה הדרך לשם. הסיכון אינו גזרת גורל, באתגרים יש הזדמנויות – והדבר תלוי בנו ההידחקות לאחור בעידן הבינה המלאכותית אינה גזירת גורל, להפך! מעבר לכך, לצד האתגר שבהעמקת הפערים המעמדיים, מהפכת הבינה המלאכותית נושאת בחובה פוטנציאל לצמצום פערים ולמוביליות מעמדית. הדבר תלוי בנו, בממשלה ובשותפיה – העסקיים, האזרחיים והאזרחים. עלינו לצעוד יחד אל עבר העתיד, שכן ה-AI נוגעת בכל תחום ותחום, לרבות אתגריה והזדמנויותיה. לפיכך, האחריות לצמצום האתגרים, למיצוי ההזדמנויות ולהצעדת ישראל – על כל אזרחיה – לעתיד, כרוכה באסטרטגיה לאומית רב-מגזרית לתעסוקה בעידן הבינה המלאכותית כבר היום, ומוכרחים להזדרז, לפני שיתקבעו הפערים. רק בשיתוף פעולה הדוק בין הממשלה, האקדמיה, המגזר העסקי וארגוני החברה האזרחית, נוכל לייצר תשתית יציבה ואפקטיבית לעובדים ולעובדות של המחר, שכבר הגיע. בין הרכיבים המרכזיים הנדרשים – השקעה בהכשרות ממוקדות ומותאמות לאוכלוסיות שונות, שיחזקו מיומנויות דיגיטליות ויאפשרו לעובדים להשתלב במקצועות החדשים והמתחדשים; פיתוח תשתיות דיגיטליות מתקדמות בפריפריה, שיאפשרו עבודה ולמידה מרחוק ויחברו קהילות לשוק העבודה הגלובלי; ובנוסף, הקמת רשת תמיכה לעובדים הנמצאים בסיכון תעסוקתי, שתעניק ליווי וכלים למעבר חלק לשוק עבודה משתנה ודינמי. הבינה המלאכותית יכולה להיות מנוע צמיחה אדיר, אבל גם מאיץ של פערים. כדי להבטיח שהמהפכה הזו תהפוך להזדמנות לכלל אזרחי ישראל, עלינו לראות בה פרויקט לאומי משותף, המחבר בין מגזרים, יוצר הזדמנויות חדשות, ומחזק את שוק העבודה הישראלי כולו. הזינוק בלמידת AI הוא סימן מעודד, אך עלינו לוודא שהוא לא יישאר נחלתם של מעטים, אלא יהפוך למפתח לשוק עבודה שוויוני, חזק ומוכן לעתיד. זו לא רק בחירה ערכית נכונה, זו בחירה כלכלית אסטרטגית נבונה – הצלחת היחידים היא הצלחת המדינה, אך הצלחת המדינה מאפשרת הצלחת היחידים. הכותבת היא מנכ"לית שירות התעסוקה

עשרות בכירי IT מהמגזר הציבורי והממשלתי התכנסו בשבוע שעבר במלון ממילא, ירושלים בכנס של קליק (Qlik) ישראל ו-AWS תחת הכותרת "Cloud for Smarter Government Qlik & AWS". הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, עסק בשילוב יכולות AI בעבודת המגזר הציבורי והוצגו בו פתרונות האנליטיקה וה-AI המתקדמים של קליק באזור הענן של AWS ובנימבוס רובד 5. המשתתפים נהנו מהדגמות חיות של פתרונות ה-AI של קליק: Agentic AI , קבלת תובנות עם חיבור ל- GenAI ו-LLMs חיצוניים, פרדיקציות עם רכיבי ML ועוד. לקוחות קליק מהמגזר הציבורי שיתפו יישומי AI ופרויקטים בענן של קליק, בהם מכבידנט, שהציגו את פלטפורמת חיזוי התורים עם רכיב AutoML  של קליק לקיצור זמני תורים ושיפור השירות; משרד המשפטים הציג את פרויקט גיידסטאר לשקיפות והנגשה לציבור של נתוני התאגידים בישראל וקלאודינרי הציגו שילוב יכולות אוטומציה ו-AI לשיפור וייעול תהליכים.