קריאת מחשבות באמצעות בינה מלאכותית היא לא דבר חדש. ה-AI כבר יכולה להבין מילים שאנחנו אומרים, ולקשר אותן עם אותות במוח שלנו. לאילון מאסק יש חברה שעוסקת בתחום הזה, וכבר השתילה שבב במוח של בן אדם – נוירולינק. אלא שמחקר חדש ופורץ דרך מקרב אותנו צעד אחד נוסף אל עבר בינה מלאכותית שיכולה לקרוא מחשבות של בני אדם. במסגרת המחקר, שהתפרסם ב-Science Advances, פיתחו החוקרים מודלים שיכולים ליצור טקסט שמתאר במה האדם צופה או במה הוא נזכר. הם עושים זאת על ידי פענוח דפוסים של פעילות מוחית, שנלכדו בסריקות fMRI. המטרה של החוקרים הייתה לענות על אחד האתגרים המרכזיים, לדבריהם, של המדע הנוירולוגי – לכידת פעילות מוחית כדי לגלות מה מתחולל בנפשו ובמוחו של האדם, באמצעות רכיבים והאינטראקציות ביניהם. מדובר בשני מודלים, שפותחו על ידי ד"ר טומויאסו הוריקאווה וצוותו ממעבדות NTT ביפן. הם עובדים בשני שלבים: ראשית, הבינה המלאכותית מפענחת אותות מוחיים שמצביעים על איך אנחנו תופסים אובייקטים חזותיים, באמצעות מודלים לינאריים. לאחר מכן, מודל AI אחר, שאומן על גבי Masked Language Modrling, מתרגם את האותות האלה לתיאורים טקסטואליים. כלומר, המודלים יכולים להבין מה אנחנו חושבים או במה אנחנו נזכרים כשאנחנו רואים משהו, ולהעביר את זה לטקסט, למשפטים. רמת דיוק של 50% בחלק הראשון של המחקר, שישה אנשים, ילידי יפן שאנגלית אינה שפת האם שלהם, צפו ב-2,196 סרטוני וידיאו, שכללו אובייקטים, סצינות, אירועים ופעולות רנדומליים. בשעה שהם צפו בסרטונים, החוקרים סקרו את הפעילות המוחית שלהם עם מערכת fMRI. החוקרים כתבו כי "בהתחלה, התיאורים (שהפיקה הבינה המלאכותית – י"ה) היו מקוטעים וחסרו משמעות ברורה. עם זאת, באמצעות אופטימיזציה איטרטיבית (שבה מוצע פתרון ראשוני שאחר כך מתפתח לפתרון כולל יותר – י"ה), תיאורים אלה התפתחו באופן טבעי למבנה קוהרנטי, והמודלים לכדו ביעילות את המחשבות המרכזיות של הנחקרים על הסרטונים שהם צפו בהם. התיאורים האלה שיקפו במדויק את תוכן הסרטונים, כולל שינויים דינמיים באירועים שהם כללו". "יתר על כן", הוסיפו עורכי המחקר, "גם כאשר המודלים לא זיהו נכון אובייקטים ספציפיים, התיאורים עדיין העבירו בהצלחה את נוכחותן של אינטראקציות בין אובייקטים מרובים". לאחר מכן, כדי לוודא את רמת הדיוק של המודלים, החוקרים ערכו השוואה בין התיאורים שהם הציגו על מה שהנחקר חושב לדברים שהוא אמר – וגם כאלה שלא. לדבריהם, מדובר ברמת דיוק של 50% – רמה שעוקפת גישות אחרות לנושא ומהווה הבטחה להתפתחויות עתידיות בתחום. החוקרים גם רצו לוודא שהמודלים יודעים לקרוא זיכרון אנושי. לכן, בשלב הבא, הם ביקשו מאותם שישה נחקרים לשחזר את הסרטונים בעת סקירה של מערכת ה-fMRI. המודלים הציגו כאן רמת דיוק של 40%, שגם היא מבטיחה. ההיבטים האתיים – ולמי הגילוי יכול להועיל? השיטה והמודלים של החוקרים יכולים להועיל להבין מה רוצים ועל מה חושבים אנשים שאין להם יכולת טובה להביע את עצמם, או שהם נטולי יכולת כזו. עם זאת, ד"ר הוריקוואה ענה מראש על חששות שעלולים ממצאי המחקר להעלות ואמר שלא מדובר בקריאת מחשבות במובן הדיסטופי של המילה. "השיטה שלנו לא מאפשרת שחזור של מחשבות פרטיות. היא מפרשת את המאפיינים הסמנטיים של המוח – את המשמעות שאנחנו נותנים לדברים ולאובייקטים – כדי ליצור תיאורים טקסטואליים", ציין. החוקרים אף הזהירו שככל שהבינה המלאכותית תדע טוב יותר לשחזר את הפעילות המוחית של בני האדם, כך הגנה על "הפרטיות המנטלית" שלנו תיעשה קריטית יותר ויותר. לדבריהם, פירוש לא נכון או מוטעה של המחשבות שלנו, במתכוון או שלא, עלול ליצור סיכונים, בפרט בעידן הנוכחי, שבו יש מעקב אחר נתונים פרטיים של אנשים, ושימוש מגמתי ומניפולטיבי במידע. החוקרים כתבו כי "צריך לראות את התוכן המשוחזר כאינטרפטציה, כאופן שבו אנחנו מפרשים את מה שאנחנו רואים, ולא כשחזור של מה שהמוח 'אומר'".

בעשור האחרון התרגלנו לחשוב על בינה מלאכותית כישות וירטואלית, כוח חישובי המתקיים רחוק מן העולם החומרי. אלגוריתמים מנהלים את חיינו מאחורי מסכים; ממליצים, מחשבים, מחליטים. אך בעשור הקרוב יתרחש שינוי מהותי: הבינה הזו עומדת לרדת מן הענן אל הקרקע. היא תקבל גוף, עצמות, חושים ותנועה. כך נולד התחום החדש והמהפכני של Physical AI (בינה מלאכותית פיזית), שממזגת מחשבה אל תוך חומר. אם המאה העשרים נבנתה על מכונות והמאה העשרים ואחת על נתונים, הרי שהשלב הבא הוא האיחוד ביניהם. Physical AI איננה רובוטיקה בלבד; היא מערכת חיה, גוף טכנולוגי המסוגל לראות, לשמוע, ללמוד ולפעול בעולם. הקרב הגלובלי על ייצור שבבים איננו רק תחרות כלכלית, הוא מאבק על הלב והמוח של הסדר העולמי החדש בלב הגוף הזה נמצאים השבבים – יחידות העיבוד שממלאות את תפקיד המוח, אך גם את הלב. הם חושבים, מקבלים החלטות ומזינים אנרגיה לוגית לכל איבר אחר. אנבידיה (Nvidia) הפכה את כרטיסי ה-GPU שלה למוח הקוגניטיבי של עידן ה-AI, בעוד שקוואלקום (Qualcomm) ו-טקסס אינסטורמנטס (Texas Instruments) משמשות מערכת עצבים היקפית שמעבירה אותות ומוודאת סנכרון בין כל חלקי המערכת. טסלה (Tesla) – שבונה שבבים ייעודיים לרכב אוטונומי – מגלמת את הקורטקס הקדמי, האזור שבו מתורגמות תפישה וחשיבה לפעולה פיזית. כמו בגוף האדם, הלב והמוח אינם נפרדים; הם פועלים בהרמוניה. השבבים קובעים את הקצב, מחלקים משאבים, מזינים אנרגיה ומנהלים את מכלול החושים והתנועות. הקרב הגלובלי על ייצור שבבים איננו רק תחרות כלכלית, הוא מאבק על הלב והמוח של הסדר העולמי החדש. אך כל גוף זקוק גם לשרירים. כדי לנוע, המכונה חייבת כוח. כאן נכנסות לתמונה חברות כמו Yaskawa ו-Fanuc, ענקיות יפניות שבנו את השרירים של המהפכה הבאה. מנועים מדויקים, זרועות רובוטיות ומערכות תנועה שמבצעות מאות אלפי פעולות ביום בדיוק מיקרוסקופי. אך גם השרירים החזקים ביותר חסרי תועלת ללא דם. הסוללות, שהפכו למערכת הדם של העולם התעשייתי, מזינות את הגוף באנרגיה רציפה. ההתקדמות באגירת אנרגיה ובטכנולוגיות סוללה מאפשרת לרובוטים להשתחרר מהכבלים, לנוע בחופשיות ולתפקד זמן רב ללא טעינה. זהו הדם החדש של הכלכלה, דם חשמלי המבוסס על AI. אבל גם שרירים לבדם אינם מספיקים. כדי שתיווצר תנועה הרמונית, יש צורך במפרקים ובגידים שמתרגמים כוח לפעולה מדויקת. אלו הם האקטואטורים, המנגנונים המכניים שמחברים בין הפקודה לתנועה. ABB השוויצרית ו-מיצובישי אלקטריק (Mitsubishi Electric) היפנית הלא הן מהנדסות התנועה של הגוף החדש, יוצרות את המפרקים והגידים המאפשרים לרובוטים להרכיב רכיבים עדינים, להרים משאות או לבצע ניתוחים כירורגיים. החושים המפותחים – חלק בלתי נפרד מה-AI של המחר אך גוף, גם כשהוא חזק ומדויק, חסר משמעות בלי חושים. בעולם שבו מכונות מתחילות "לראות" ו"להרגיש", נכנסים החיישנים: העיניים, האוזניים והעור של ה-AI. סוני (Sony) הפכה לאחת היצרניות המרכזיות של חיישני מצלמות, המאפשרים למכונות לזהות תנועה, מרחקים ואובייקטים; אנלוג דיבייסז (Analog Devices) מתמחה בעיבוד אותות ובשמיעה תעשייתית רגישה; ו-אינפיניון (Infineon) הגרמנית מפתחת חיישני תנועה ומגע המעניקים למכונה תחושת איזון. הודות לחיישנים הללו, המכונה כבר איננה מגיבה באופן עיוור, היא מתחילה להבין את סביבתה, לזהות הקשרים, לחוש את העולם שבו היא פועלת. וכמו בגוף אנושי, גם כאן נדרשת מערכת עצבים, שכבת תודעה המחברת את הכל. תוכנות השליטה והלמידה הן מערכת העצבים של המכונה. אנבידיה אם כן, איננה רק יצרנית שבבים; היא מספקת גם את הפלטפורמות לאימון ולסימולציה, התודעה הגבוהה של הגוף. טסלה מפתחת את המודעות המוטורית; מערכת ההפעלה של תנועה חכמה ואינסטינקטיבית. UiPath מלמדת את המכונה הרגלים, זיכרון פרוצדורלי של משימות חוזרות, בעוד ש-Palladyne AI ו-Mobilicom בונות את מערכת העצבים המבוזרת. ברגע הזה המכונה הופכת ליישות לומדת, מסתגלת, בעלת מודעות לעצמה. זהו למעשה הגוף הגלובלי הראשון של האנושות. שבבים מארצות הברית ומטייוואן, מנועים מיפן, חיישנים מאירופה ותוכנות מבוזרות שמחברות את הכול. Physical AI הוא אורגניזם בינלאומי, פרוס על פני מדינות ויבשות, גוף שמתקיים בין תעשייה לפוליטיקה, בין הנדסה לכלכלה. כמו בגוף אדם, פגיעה באיבר אחד עלולה לשתק את כולו; מחסור בשבבים, עיכוב באספקת סוללות, סנקציות על חיישנים – השליטה בשרשרת הזו תקבע מי ישלוט בעוצמה התעשייתית, הביטחונית והכלכלית של המאה ה-21. כותבת המאמר היא יזמת ופרשנית גאופוליטית וכלכלית

אחת הסטיגמות – הדי נכונות, יש לציין – הקשורות לשוק המשחקים המבוסס על מחשבים ניידים שייכת לעיצוב. מעבר לכך שיש בהם הרבה לדים צבעוניים בכמה שיותר מקומות, במיוחד מתחת למקשים אבל מזמן לא רק, ניידי משחקים הם עצמים כבדים, עבים מאוד וגם שחורים. יש חברות שמשלבות אלמנט או שניים של פס אדום, בעיקר כזה שחורך את השחור המוחלט, אבל בגדול, הנסיגה הכי רחוקה למטה מהקצה הגבוה של הצבע השחור יכולה להגיע עד לגוונים כהים של אפור. והנה בא הדור החדש של נייד המשחקים Legion 7-16IAX10 של לנובו, ואחת הגרסאות שלו סותרת לחלוטין את המקובל: מדובר במחשב נייד שמעצם טבעו שייך לעולם המשחקים, כי אחרת הוא לא היה משויך למשפחת ה-Legion, אבל הוא מוגש בצבע שהחברה מכנה Glacier White – או, בשפת המקום, לבן קרחוני. זה לא סתם מפתיע, אלא מפתיע לטובה. לדעת כותב שורות אלה מדובר באחד המחשבים היפים שניתן למצוא כיום בשוק בכלל, ובטח בהשוואה לרוב ניידי המשחקים. ויש עוד לא רק הצבע של המחשב הזה מכניס ריענון לשוק: מדובר בנייד שמציע מידות וממדים קצת יוצאי דופן ביקום של הניידים שמצוידים במסך 16 אינץ'. עוביו, כשהמסך סגור, מגיע ל-17.9 מ"מ לכל היותר, ובאזורים שונים רק ל-15.9 מ"מ. כשמביטים מהצד, המסך נראה מאוד דק בהשוואה לתחום, וזה תורם לדקיקות של המחשב כולו, גם אם היא מאוד יחסית. כתוצאה מכך, ה-Legion 7-16IAX10 הוא קל משקל יותר ממה שניתן היה לצפות ממחשב מסוגו: פחות משני קילו, לפי החברה. המשקל הראה שמשקלו הוא 1,990 גרם. בנוסף, בחלק התחתון יש רגליות גומי יציבות, בצבע לבן, לכל האורך מאחור, ושתיים קצרות יותר מקדימה. הן יחסית גבוהות – מה שמבטיח שתהיה מספיק זרימה של אוויר פנימה דרך הרשת התחתונה. בסופו של דבר הרי זה מחשב משחקים, מרובה ביצועים, ויש חום והמאווררים בפנים זקוקים לכל עזרה. Legion 7-16IAX10 של לנובו. צילום: יח"צ מכיוון שהצדדים יחסית דקיקים, וזו הפעם האחרונה בסקירה הזו שבה אני משתמש במילה יחסית, המחשב כולל פולטי אוויר גדולים ותקניים לשוק ניידי המשחקים רק מאחור. זה אומר שלהבדיל מרוב הדגמים האחרים של ניידי המשחקים של לנובו, רוב החיבורים מרוכזים דווקא בצדדים. מאחור יש את החיבור של המטען גדול המידות וחיבור HDMI בגודל מלא, אם רוצים להתחבר למסך חיצוני או לטלוויזיה. מדובר בחיבור HDMI 2.1, שיכול להעביר תוכן ברזולוציה של עד 8K בקצב של 60 הרץ. על השליטה המטען שהוזכר לעיל מספק כוח הטענה של 245 וואט לסוללה שהספק העבודה שלה עומד על 84 וואט לשעה. אם תרצו לשחק ב-Legion 7 הזה לא תוכלו להיגמל מהמטען, גם אם תרצו. כלומר, תוכלו לשחק, אבל תצטרכו לוותר על רוב הביצועים – התוכנה המותקנת במחשב ושולטת בצבעיו, בביצועיו, בתקינותו ועדכונו, LegionSpace, פשוט לא מאפשרת לעשות זאת. היא מאפשרת להריץ את המחשב במצב מאוזן ובמצב שקט להארכת חיי הסוללה, אבל לא במצב ביצועים מלאים, לא בהתאם להגדרות של המשתמש ובטח שלא עם ההאצה של ביצועי כרטיס המסך, שניתן לבחור במסך הראשי באמצעות מתג ייעודי. בכל מקרה, גם בביצועים מאוזנים המחשב לא החזיק הרבה יותר משעה בתאורה מלאה בבדיקות המשחקים, ואין בכך כל הפתעה: זו תופעה מוכרת היטב בשוק ניידי המשחקים. גבוה, לא עד הסוף המעבד של ה-Legion 7 הזה הוא Core Ultra 9 275HX, והוא מציע מהירות מרבית של 5.4 גיגה-הרץ. מעליו בדור ה-Arrow Lake של אינטל יש רק מעבד אחד שמהיר ממנו במצב טורבו – ב-100 מגה-הרץ. כלומר, מדובר באחד המעבדים החזקים ביותר שיש לאינטל להציע עד להשקה של מחשבים עם הדור החדש, והוא גם מאפשר המהרה, למי שמעונין בכך. אבל במחשבי משחקים, כרטיס המסך חשוב יותר, וכאן מדובר ב-GeForce RTX 5070 של אנבידיה. זה אומר שלנובו בחרה שלא ללכת עד הסוף, אולי כדי לשמור על ההספק התרמי הכולל תחת רמה מסוימת שהעיצוב הזה יכול להתמודד עמו. זהו הכרטיס השלישי בהיררכיה, אז הביצועים טובים מאוד שלא במפתיע, אבל זה אומר שיש בשוק חזקים ממנו. כאמור, ה-Legion 7-16IAX10 מאפשר המהרה קלה, ובכל מקרה זהו כרטיס מכובד, שבכל הבדיקות התייצב גבוה בצמרת הביצועים. צבעי ההגשה מסך ה-OLED בגודל 16 אינץ' מציע תמונה נהדרת ברזולוציה של 2560×1600 פיקסלים, כך שהוא לא מיועד למי שרוצה לשחק ב-4K. הוא מציע גם בהירות של 500 ניט, תמיכה של 100% במרחב הצבעים DCI-P3, שמיועד לצריכת מדיה, קצב ריענון יפה מאוד של 240 הרץ, תמיכה בסנכרון G-Sync של אנבידיה וכן תמיכה ב-DisplayHDR True Black 1000 וב-Dolby Vision, שמבטיחים יחס ניגודיות טוב. החוויה הצבעונית לא הלכה לשום מקום, כי בכל זאת, מדובר במחשב משחקים, ויש גם 32 גיגה-בייט זיכרון DDR5-5600 ושני זיכרונות אחסון מבוססי SSD בנפח 1 טרה-בייט. מחיר השוק עומד על כ-11,300 שקלים.

חברת תוכנת הבינה העסקית האמריקנית סאס (SAS Institute) עוזבת את השוק הסיני לאחר יותר מ-25 שנות פעילות. זאת, ברקע תחרות פנימית והמצב הגיאו-פוליטי שבין ארצות הברית לסין. לפי דיווח של South China Morning Post, שפורסם באחרונה, ענקית ה-BI והניתוח ביטלה בשל המהלך כ-400 משרות. העובדים המפוטרים יקבלו חבילת פיצוי מוגדלת, בונוס שנתי ושכר עד סוף השנה. סאס צפויה לפרסם הודעה רשמית בנושא השבוע. דוברות סאס מסרה לעיתון הסיני כי "החברה מפסיקה את הפעילות העסקית הישירה בסין. החלטה זו משקפת שינוי רחב יותר באופן שבו אנחנו פועלים ברחבי העולם, מיטוב של טביעת הרגל שלנו והבטחת קיימות ארוכת טווח". עם זאת, החברה הוסיפה כי "החברה תשמור על נוכחות במדינה באמצעות שותפי צד שלישי". "המעסיק המוביל" ביבשת אסיה במשך 17 שנים רצופות סאס, שהמטה שלה נמצא בצפון קרוליינה, נכנסה לשוק הסיני ב-1999, והקימה מרכז מחקר ופיתוח ומתקן תמיכה למשתמשים בבייג'ינג ב-2005. החברה זכתה בתואר "המעסיק המוביל" ביבשת אסיה במשך 17 שנים רצופות, ממכון המחקר ההולנדי Top Employers Institute. הפעילות של סאס בסין מבוצעת באמצעות שני סניפים – בגואנגג'ואו שבמחוז קנטון (גואנגדונג), לטובת הפעילות באזור בייג'ינג, ובשנחאי. על פי הדיווח, הסניף של ענקית ה-BI בשנחאי ריק ברובו, ורק עובדים מעטים נכחו במקום בשבוע שעבר, לצד שלט "המעסיק המוביל בסין 2021". חברות טכנולוגיה אמריקניות אחרות צמצמו גם הן את נוכחותן, או עזבו את הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, ביניהן דל ויבמ. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מלחמת הסחר האמריקנית-סינית, שבחודשים האחרונים מצד אחד נעשים מאמצים כדי לסיים אותה, אולם מהצד השני, הנשיא, דונלד טראמפ, הודיע בחודש שעבר על הכפלת תעריפי הייבוא לארצות הברית מסין. סאס פועלת בעולם התוכנות ושירותי האנליטיקה לעסקים וארגונים. המערכות שלה מוטמעות ביותר מ-83 אלף ארגונים, משרדי ממשלה ומוסדות אקדמיים ברחבי העולם. היא מסייעת להם לשפר ביצועים ולצמוח, תוך הפיכת נתונים גולמיים לתובנות המאפשרות לקבל החלטות מדויקות ומהירות יותר במכלול תחומי הפעילות העסקית, המחקרית והממשלתית. מיה אנליטיקס היא נציגתה הבלעדית של סאס בישראל מזה ארבעה עשורים ולה יותר מ-200 לקוחות. החברה נוסדה ב-1980 על ידי צבי צוויג, המשמש כיו"ר מועצת המנהלים שלה.

ארגוני זכויות אדם ומשפט בארצות הברית הגישו בסוף השבוע האחרון תביעה שדורשת לחייב את ממשל טראמפ לשחרר מידע על השימוש שלו בכלי מעקב "חדשים ורבי עוצמה", כחלק מהמאמץ המסיבי שלו לעצור ולגרש מהגרים. במוקד התביעה נמצאות טכנולוגיות של שתי חברות ישראליות, סלברייט ופאראגון, והמטרה שלה היא לברר האם סוכנויות ההגירה הפדרליות, ובראשן ICE, משתמשות ברוגלות ישראליות מתוחכמות כדי לעקוב, לפקח ולפגוע במהגרים ופעילים ברחבי המדינה. ביולי האחרון הגישו שני ארגונים, Just Futures Law והמרכז לזכויות חוקתיות (The Center for Constitutional Rights), בקשות, לפי חוק חופש המידע של ארצות הברית, לקבל נתונים שיאירו את האופן שבו הממשל האמריקני משתמש בטכנולוגיות של שתי החברות הישראליות. התביעה היא מהלך ההמשך לבקשת חופש המידע, והיא באה על רקע הפשיטות של אנשי ICE על ערים כמו שיקאגו ולוס אנג'לס, במטרה למצוא מהגרים לא חוקיים. פשיטות אלה עוררו מחאות רבות בארצות הברית – של מהגרים ותומכיהם. הצורך בחשיפת המידע – "חיוני" הארגונים התובעים טוענים כי "פאראגון וסלברייט הן שתי חברות מעקב וריגול ששימשו ממשלות, שוב ושוב, כדי לפגוע בעיתונאים, פעילי ומגיני זכויות אדם, ומפגינים". בבקשה למידע נטען כי "(בשל שימוש שעושים גופי אכיפת ההגירה – י"ה) נוצר הצורך ההכרחי של מהגרים, משפחותיהם והציבור הרחב לדעת אם ובאיזו מידה הממשלה משתמשת בכלי הריגול הללו כדי להפר את התיקונים הראשון והרביעי לחוקה, חוקים פדרליים שונים וזכויות להליך הוגן". לפי התובעים, "יש לעתים קרובות דיכוי פולשני ופוגעני – הן נגד מהגרים והן נגד אלה שמפגינים בעדם ובשמם. לציבור יש את הזכות לדעת אם ממשלת ארצות הברית משתמשת ברוגלות כדי להדביק טלפונים של אנשים, לחלץ נתונים ולעקוב אחר התקשורת היומיומית שלהם. אנחנו לא צריכים ללכת לבית משפט פדרלי כדי להכריח את הממשלה למסור את הרשומות האלה. הממשל הזה רוצה להסתיר את ההתנהגות האורווליאנית הפוגענית שלו, אבל אנחנו משיבים מלחמה". השותפות שממשל ביידן השהה – וממשל טראמפ חידש סלברייט ידועה בזכות הטכנולוגיה שלה, שמאפשרת פריצה לכל טלפון שנעול בסיסמה ולשלוף ממנו מידע מחוק. בעבר טען ארגון אמנסטי אינטרנשיונל כי רשויות החוק בסרביה השתמשו בתוכנות של סלברייט למעקב אחרי עיתונאים ופעילי מחאה. ביולי אשתקד הודיעה החברה על המשך השותפות שלה עם סוכנויות פדרליות בארצות הברית, שאיתן היא בקשרי עבודה מאז 2008. אנשי ICE בפעולה. צילום: ShutterStock רשות אכיפת המכס וההגירה, ICE, נמצאת בקשרים עסקיים עם פאראגון מספטמבר 2024. ממשל ביידן השהה אותם וממשל טראמפ הפעיל מחדש את החוזה מוקדם יותר השנה. חברת הסייבר ההתקפי נוסדה ב-2019 ומתמחה בפיתוח כלי ריגול מתקדמים. היא הוקמה על ידי קבוצה של יוצאי 8200, ביניהם אהוד שניאורסון, לשעבר מפקד היחידה. ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, הוא מהמשקיעים הבולטים בה ומשמש כדירקטור בחברה. המוצר המרכזי של פאראגון הוא הרוגלה גרפיט, שמסוגלת לחדור לאפליקציות תקשורת מוצפנות כמו ווטסאפ, טלגרם וסיגנל. למרות מדיניות המכירה האתית של החברה, עיסוקה בסייבר התקפי מעורר מחלוקת, בשל הפגיעה האפשרית בזכויות הפרט. כך, למשל, מומחי הגנת פרטיות ופעילי זכויות אדם ברחבי העולם התריעו בעבר על הסכנה שבשימוש בטכנולוגיות הללו, לרבות באלה שלה. במרץ השנה, סיטיזן לאב מאוניברסיטת טורונטו פרסמה דו"ח שמתעד כיצד ממשלות במדינות כמו איטליה, אוסטרליה, קנדה ודנמרק השתמשו בפאראגון כדי לרגל אחרי פעילים פוליטיים ועיתונאים. חוקרים שעוקבים אחרי המעקבים הממשלתיים אמרו כי "התרחבות השימוש ברוגלות משקפת מגמה מעמיקה: סוכנויות שיטור מקומיות משתמשות יותר ויותר בטכנולוגיה ברמה צבאית, שפותחה עבור מבצעי מודיעין. בעקבות ה-11 בספטמבר, סוכנויות פדרליות סיפקו מימון ניכר לסוכנויות אכיפת החוק המקומיות והמדינתיות כדי לאסוף, לנתח, לשתף ולפרוס מגוון רחב של נתונים חדשים". התגובות מ-ICE נמסר בתגובה כי "כמו סוכנויות אכיפת חוק אחרות, אנחנו משתמשים בטכנולוגיות שונות כדי לחקור הפרות של החוק, תוך כיבוד הולם של חירויות האזרח ואינטרסים של פרטיות". CBP, סוכנות המכס והגנת הגבולות של ארצות הברית, לא הגיבה לפרסום.

בעלי המניות של חברת טסלה (Tesla) אישרו בשבוע שעבר (ה') חבילת תגמול מבוססת ביצועים חסרת תקדים למנכ"ל החברה, אילון מאסק, אשר שוויה עשוי להגיע לכטריליון דולר בתוך העשור הקרוב. חבילת התגמול החדשה הזו, שהוצעה לראשונה בספטמבר, גדולה פי 18 מחבילת השכר שקיבל מאסק ב-2018. החבילה אושרה ברוב משמעותי של למעלה מ-75% מקולות בעלי המניות, והיא צפויה להפוך את מאסק למנכ"ל בעל השכר הגבוה ביותר שתועד אי פעם. Elon Musk is projected to become world's first trillionaire. He said "My plan is to use the money to get humanity to Mars & preserve the light of consciousness" – @elonmusk pic.twitter.com/rD9xLNlmMH — DogeDesigner (@cb_doge) January 26, 2023 תנאים ויעדים שיהיה מפרך להשיג לחבילה העתידית המדוברת הוצמדו שלל יעדים נלווים, שאם מאסק – אשר הונו הנוכחי עומד על כחצי טריליון דולר – יצליח להביא את טסלה להשגתם, הוא עשוי יהיה להפוך לטריליונר הראשון בעולם. כך למשל, כדי לקבל את מלוא התגמול, יזם הטק חייב להציב את שווי השוק של טסלה על 8.5 טריליון דולר. יעד זה גבוה משמעותית משוויה הנוכחי של החברה – כ-1.1 טריליון – והוא אף עולה על השווי המשולב של מטא (Meta), מיקרוסופט (Microsoft) ואלפבית (Alphabet – חברת האם של גוגל (Google) יחד. נוסף על שווי השוק, התגמול קשור גם למגוון יעדים תפעוליים מאתגרים, הכוללים: אספקת 20 מיליון כלי רכב ללקוחות; הצבת מיליון רכבי רובוטקסי בפעילות מסחרית; מכירת מיליון רובוטים הומנואידיים מסוג אופטימוס (Optimus); השגת 10 מיליון מנויים פעילים למנגנון הנהיגה האוטונומי FSD (ר"ת Full Self-Driving), והגעה לרווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות (EBITDA) של 400 מיליארד דולר.  מאסק עצמו הודה כי מדובר ב"משימה קשה מאוד", אך אמר כי "עם מאסת עבודה אדירה באמת, אני חושב שניתן להשיג את היעדים האלה". בפגישת בעלי המניות מאסק גם הכריז על תוכניות שיש לו לאותה עבודה מפרכת, וסיפר כי בכוונתו לחשוף את ה-Roadster ב-2026 – ולהרחיב את תוכנית הרובוטקסי. Elon Musk is getting a $1 TRILLION pay package from Tesla. If he worked 40 hr/week, he'd be making $50 million PER HOUR. That is a truly unfathomable amount of money — it could end hunger, fund life-changing research, & save countless lives. Instead, it's going to Elon… — Public Citizen (@Public_Citizen) November 7, 2025 תגובות בשפע – בעד וגם נגד ההחלטה עוררה תגובות מעורבות. כך לדוגמה, מנכ"ל גלאגר, איאן קיס, מתמחה בייעוץ לבכירים, ציין בפני הביזנס אינסיידר כי חבילות תגמול בעלות סיכונים גבוהים כל כך, המכונות Moon Shoot Incentives, הן אירוע נדיר ביותר בחברות ציבוריות אמריקניות. קיס הוסיף ואמר עם זאת כי מניסיונו, כל עוד השכר קשור באופן הדוק ליעדי ביצועים "ברורים וקפדניים" אין חשש משמעותי לבעיית אחריות. הגוף הנלחם בתאגידים, המכונה Public Citizen, צייץ ב-X וטען כי: "זהו סכום כסף בלתי נתפס באמת – הוא יכול לסיים את הרעב, לממן מחקרים משני חיים, ולהציל אינספור חיים. במקום זאת, הוא הולך לאילון." ג'סי פריד, פרופסור למשפטים בהרווארד, אמר לאינ סיידר כי ההחלטת משקיעי טסלה הגיונית, בשל "היתרון העצום בשמירה על מיקוד-העל של מאסק בטסלה". קרן העושר הריבונית של נורווגיה (Norges Bank Investment Management) המנהלת 2 טריליון דולר ואחת מבעלות המניות המוסדיות הגדולות ב-טסלה, הצביעה נגד ההסכם והמענק למאסק. מנהלת הקרן הביעה דאגה לגבי "היקף התגמול הכולל, הדילול, וחוסר ההפחתה של הסיכון הנובע מהתלות באיש מפתח יחיד". מבקרים רבים של ההחלטה רואים בחבילה דוגמה לאוליגרכיה. טג'אל פאטל מקבוצת SOC Investment, המחזיקה במניות טסלה, טענה בשיחה עם האינסיידר כי טסלה נקטה "באמצעים יוצאי דופן" כדי להטות את ההצבעה לטובת מאסק, כולל קמפיינים ברשתות חברתיות ופרסומות בטלוויזיה. פאטל הדגישה כי "חדשנות וצמיחה אמיתית בחברה חייבות להיות מונחות על ידי ממשל תאגידי חזק… ולא על ידי השלכת כסף על הבעיה וריכוז כוח נוסף בידי מנהל יחיד". דאגה נוספת סביב ההליך הועלתה על ידי שואה סאנצ'ז, מ-Safe Autonomous Vehicles Everywhere אמר כי חבילת התגמול "יוצרת תמריץ פיננסי מסוכן למהר ולהשיק כלי רכב אוטונומיים למחצה ורובוטקסי בכבישים ציבוריים, לפני שהם מוכחים כבטוחים". The US economy is not real; it's just a big billionaire Ponzi scheme. 75% of Tesla shareholders approved a $1 TRILLION pay package for Elon Musk. $1,000,000,000,000. Tesla only made $7.13 billion in net income in 2024. This is so stupid it defies basic math and reality itself pic.twitter.com/e3dkzyOOnr — Ben Norton (@BenjaminNorton) November 8, 2025 העיתונאי והכלכלן הפוליטי בן נורטון, שהוא גם העורך של ה-Geopolitical Economy Report, צייץ ברשת X וטען כי: "כלכלת ארצות הברית אינה אמיתית; זו רק תרמית פונזי גדולה של מיליארדרים. 75% מבעלי מניות טסלה אישרו חבילת שכר של טריליון דולר לאילון מאסק. 1,000,000,000,000 דולר. טסלה הרוויחה רק 7.13 מיליארד דולר בהכנסה נטו ב-2024. זה כל כך מטופש שזה מתריס נגד המתמטיקה הבסיסית והמציאות עצמה". מאסק הגיב באופן חריף למבקרים ובהתייחסו אליהם כינה את משרדי הייעוץ לבעלי מניות "טרוריסטים תאגידיים". והיו גם תומכים בולטים, כמו ג'ק דורסי, המייסד השותף של טוויטר (Twitter) לשעבר, שהביעו תמיכה פומבית בחבילה. דורסי לדוגמה כתב כי "זה לא עניין של שכר. זה עניין של… הבטחת גישה הנדסית עקרונית (ומלהיבה!) לעתיד החברה". מייקל דל, מייסד דל טכנולוגיות (Dell Technologies) ומנכ"לה, בירך את מאסק, והדגיש לטובה את חשיבות התמיכה החזקה בבוס הדומיננטי מצד משקיעי טסלה. יש לציין כי הדירקטוריון של טסלה הזהיר את בעלי המניות במכתב כי מאסק עלול לעזוב את החברה, אם התגמול שלו לא יאושר.  יצוין כי אישור חבילת התגמול החדשה מגיע כאשר תוכנית התגמול הקודמת של מאסק משנת 2018, בשווי של כ-56 מיליארד דולר, עדיין נמצאת ב"לימבו משפטי", לאחר ששופטת בדלאוור פסלה אותה פעמיים, עקב השפעה לא ראויה מצד מאסק על הדירקטוריון וחוסר העצמאות לכאורה של חברי מועצת המנהלים של טסלה.

נוזקות המבוססות על מודלי שפה גדולים (LLM's) מציבות אתגרים חדשים לתחום הזיהוי וציד האיומים. זאת כי הלוגיקה הזדונית עלולה להיווצר בזמן אמת, בזמן שמריצים אותן – ולא להיות מוטמעת ישירות בקוד; כך לפי מחקר חדש של מעבדות סנטינל וואן (SentinelOne). המחקר של SentinelLABS זיהה נוזקות מסוג זה באמצעות התאמת דפוסים למפתחות API מוטמעים ולמבני פקודות (prompts) ספציפיים. במהלך המחקר התגלו דגימות שלא היו מוכרות עד כה, ובהן ייתכן שגם הדוגמה המוקדמת ביותר הידועה כיום, של נוזקה מבוססת LLM, אותה כינו החוקרים "MalTerminal". המתודולוגיה של החוקרים חשפה גם שימושים התקפיים נוספים ב-LLM, בהם סוכנים לחיפוש אנשים, כלי מדידה (דירוג, Benchmarking) לצוותים אדומים (Red Team), וכלים להזרקת פגיעויות בקוד, בסיוע LLM. החוקרים הבחינו בכמה אסטרטגיות שבהן נוצלו ה-LLM לרעה: LLM's כפיתיון – הפצה של עוזרי AI מזויפים או תוכנה ש"מכריזה" על עוזר AI חכם, או מכילה דלת אחורית – במטרה לפתות משתמשים להתקין נוזקה; התקפות נגד מערכות משולבות LLM – לטובת התקפות מסוג prompt injection – הזרקת הוראות זדוניות למודל; נוזקה שיוצרת קוד זדוני בעזרת LLM – אף שזו עדיין אפשרות תיאורטית שלא נצפתה בשטח; LLM's כעוזרים לפריצה (Sidekicks) – שימוש במודלים חיצוניים ליצירת מיילים משכנעים לפישינג, סיוע בכתיבת קוד, מיון וחלוקת מידע גנוב ועוד; נוזקות שמשלבות יכולות LLM פנימית – זהו התרחיש המאתגר ביותר, כי כאשר ה-LLM מוטמע בתוך המטען הזדוני עצמו, המודל מהווה רכיב של הנוזקה ומעניק לתוקפים יתרון מבצעי. פה טמון קושי זיהוי גדול הרבה יותר מנוזקות מסורתיות. "לאור ההטמעה הגוברת של מודלי שפה גדולים בפיתוח ובתפעול הארגוני", נכתב, "קיים פוטנציאל גבוה שהם ינוצלו גם על ידי גורמים עוינים. נוזקה שפונה ל־LLM עלולה לייצר נוזקה בזמן אמת, מה שמשאיר את שיטות ההגנה המסורתיות – כמו חתימות סטטיות, או זיהוי סטטי – בלא מענה". "המחקר הוא בעל כמה משמעויות לאבטחה ולהגנה", כתבו מחבריו, "חתימות סטטיות כבר אינן מספקות; תעבורת הרשת עשויה להתערבב עם שימוש לגיטימי ב־API של ספקים, מה שמקשה להבדיל בין פעילות תקינה לזדונית; הנוזקה עלולה לבחור מסלולי ביצוע שונים ובלתי צפויים בהתאם לסביבה; מצד שני, הנוזקה חייבת לכלול בקוד שלה את ה־prompts ואת אמצעי הגישה למודל – מה שיוצר 'עקבות' וכך ניתן לצוד אותה". "שילוב המודלים הלשוניים בנוזקות מסמן שינוי איכותי באופן הפעולה של גורמים עוינים", כתבו החוקרים, "היכולת ליצור לוגיקה ופקודות זדוניות בזמן אמת מעניקה לתוקפים יתרון חדש, ומציבה אתגרים משמעותיים בפני מערכי ההגנה. עם זאת, התלות שנוצרת בעקבות שילוב ה-LLM, כמו שימוש במפתחות API מוטמעים ובפקודות (prompts) מקודדות מראש – מניב גם הזדמנות לציד איומים יעיל יותר". "נכון לעכשיו, השימוש בנוזקות מונעות LLM עודנו מוגבל וניסיוני", סיכמו, "וזו הזדמנות למגיני סייבר ללמוד מטעויות התוקפים ולשפר את ההגנות. להערכתנו, התוקפים יתפתחו ויסתירו prompts, יפתחו טקטיקות התחמקות, ויפעלו מהר יותר. לכן, יש צורך במחקר מתמשך, ניטור מגמות וחיזוק כלים הגנתיים – כדי לשמור על יתרון יחסי מול איומי העתיד".

"2026 תהיה שנת הבינה המלאכותית בשלטון המקומי", כך הכריז בני ביטון, סגן יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית דימונה, בראיון לאנשים ומחשבים. לדבריו, "הבינה המלאכותית תשנה את עבודת הרשויות המקומיות מהיסוד ותאיץ תהליכי מחשוב, במיוחד ברשויות הקטנות והחלשות. בתוך שלוש שנים נראה רשויות, בעיקר חלשות, שבעזרת יישום תהליכי בינה מלאכותית תהיינה מתקדמות יותר אפילו מהממשלה". ביטון עמד בראש משלחת של מרכז השלטון המקומי שביקרה בתערוכת Smart City, שנערכה בשבוע שעבר בברצלונה. אחד הנושאים הבולטים בתערוכה היה שילוב AI בעבודת הרשויות המקומיות ובתפיסה של ערים חכמות, וזה בא לידי ביטוי בתצוגות בביתנים של ערים גדולות בעולם וכן של חברות טק גדולות: אנבידיה, דל, אינטל, AMD, מיקרוסופט ועוד. לדברי ביטון, מרכז השלטון המקומי, בהובלת היו"ר, חיים ביבס, יחד עם החברה למשק וכלכלה והתאגידים העירוניים, פיתח מערך כלים להטמעת תהליכי AI בעבודת הרשויות, ואלה יינתנו בחינם לכל רשות שתבקש לשלב בינה מלאכותית בפעולותיה. ביטון משוכנע שהרשויות ישתפו פעולה, כי "פשוט אין להן ברירה". הוא ציין שמדובר בעיקר ברשויות חלשות, שמצב המחשוב והחדשנות בהן חלש מאוד, משום שאין להן תקציבים לקדם את התחומים הללו, ובחלקן אין אפילו תפקידי מנמ"רים. לדעתו, מדובר בהזדמנות בלתי חוזרת להטמיע תהליכי בינה מלאכותית בכל תחומי הפעילות של הרשויות המוניציפליות. ביטון נתן דוגמה "מיד ראשונה": "העירייה שאני עומד בראשה, עיריית דימונה, עומדת בפני הטמעת בינה מלאכותית ברשות". במסגרת זו, ציין, "המנהלים ברשות, הנהלת העיר והעובדים, קיבלו הסמכה מאוניברסיטת בן גוריון לשימוש והטמעת בינה מלאכותית". "אנחנו מבינים שה-AI היא הגורם שישנה את הפעילות שלנו בשנים הקרובות וכדי להיות ערוכים, אנחנו שואפים שכל העובדים ברשות יכירו את הנושא וידעו להטמיע את זה", אמר ביטון. "בתערוכת הערים החכמות ראיתי פתרונות ליישומים שונים, מבוססי בינה מלאכותית, כגון פינוי אשפה חכם ומצלמות. יש כיום בדימונה 600 מצלמות של העירייה, ואנחנו מתכוונים לרכוש עוד 1,000, כדי שהשליטה והניטור של כל מה שקורה בעיר יהיו מלאים", הוסיף. דגש על החינוך בראיון שם ביטון דגש על ההשקעה של העיר בחדשנות, בהיי-טק ובעיקר בחינוך. "החינוך הוא סיירת מטכ"ל שלנו. זו השנה החמישית שבה תלמידים שלנו זוכים בתחרויות בינלאומיות ברובוטיקה", ציין בגאווה. דימונה מונה כיום 43 אלף תושבים והתכנון הוא שבתוך עשור, היא תגיע ל-100 אלף תושבים. ביטון מכהן בתפקידו מאז 2013. לדבריו, עיריית דימונה מפנה משאבים לשלושה תחומים: תעסוקה, דיור לצעירים וחינוך הפורמלי ובלתי פורמלי – תחום ש-50% מתקציבי העירייה מופנים אליו. בעיר לומדים 11 אלף תלמידים בשבעה תיכונים, 14 בתי ספר יסודיים, 82 גני ילדים ו-15 מעונות יום. "כשנכנסתי לתפקידי, אחוז הזכאים לבגרות בעיר עמד על 61%. כיום הוא עומד על 93%", התגאה ראש העיר. "מאז הקורונה, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, אחוזי הגיוס לצה"ל בדימונה הם מהגבוהים ביותר בארץ – לכל התפקידים בצבא, כולל מקצועות טכנולוגיים, ממר"ם ותקשוב". בקרוב ייפתח בעיר בית ספר לפיזיקה, יחד עם מכון ויצמן, שיקלוט תלמידים מתאימים לא רק מדימונה, אלא מכל הסביבה. מרכז חדשנות בהשקעה של 50 מיליון שקלים עוד אמר ביטון כי "הבנתי כבר לפני כמה שנים שאם אני רוצה שהצעירים בעיר ימשיכו לגור בה, אני חייב לדאוג להם לתעסוקה". כבר כיום פועלות בעיר מספר חברות היי-טק, בהן מטריקס, מחברות ה-IT הישראליות הגדולות. הפעילות של מטריקס בדימונה מבוססת על רכישת החברה המקומית קמביוס, והיא מעסיקה בדימונה יותר מ-100 עובדים. כמו כן, יש בעיר שלוחה של שע"מ – זרוע המחשוב של רשות המסים, שמהווה מקור תעסוקה חשוב לתושבים בדימונה ובאזור. אולם, גולת הכותרת, לדעת ביטון, היא השלמת בניית מרכז החדשנות שיוקם בעיר, בהשקעה של 50 מיליון שקלים. המרכז ישתרע על פני 13 דונם ויאכלס סטארט-אפים, חברות טק וחברות שירותים, בעיקר בתחומי הקלינטק והאנרגיות המתחדשות. מדובר במבנה שיכלול שלוש קומות וגג ירוק ופעיל, שבו יתקיימו מיט-אפים, הרצאות ופעילויות. הדמיה של מרכז החדשנות החדש בדימונה. צילום: דוברות עיריית דימונה עוד פעילות שביטון ציין היא שיתוף פעולה עם מערך הסייבר הלאומי, שנציגיו יכשירו בדימונה סטודנטים למדעי המחשב שרוצים להתמחות בתחום, וכן תלמידי תיכון במגמות המדעים והסייבר. ביטון סיכם את הראיון עם הרבה אופטימיות: "אנחנו עומדים בפני עשור שיהיה הטוב ביותר בדימונה. העיר תהפוך לבירת ההיי-טק והחדשנות של הנגב המזרחי, לטובתה ולטובת כל הסביבה".