בעולם הדיגיטלי של היום, שבו מערכות מתקשרות זו עם זו בקצב מהיר וללא התערבות אנושית, ניהול זהויות מכונה הפך לחיוני יותר מאי פעם. בעוד שארגונים משקיעים משאבים רבים בהגנה על זהויות משתמשים, זהויות מכונה זוכות לעיתים קרובות לפחות תשומת לב, למרות שהן מהוות יעד מבוקש לתוקפים. זהויות מכונה הן תעודות זהות דיגיטליות – המשמשות לזיהוי ואימות של רכיבים ממוחשבים וכוללות אישורים דיגיטליים, מפתחות קריפטוגרפיים וטוקנים – שמאפשרות לוודא שרק רכיבים מורשים יכולים לתקשר זה עם זה. ללא ניהול מסודר, זהויות מכונה עלולות להפוך לחוליה חלשה, המאפשרת גישה בלתי מורשית, פוגעת ברציפות העסקית ומייצרת סיכוני ציות רגולטוריים. מכיוון שכל מערכת או שירות המחוברים לרשת נסמכים על זהויות דיגיטליות, כדי לאמת את עצמם ולבצע אינטראקציה מאובטחת, הכשל בניהול הזהויות הללו יוצר פתח לאיומים משמעותיים. לכן, יש צורך בגישה פרואקטיבית הכוללת גילוי אוטומטי, אכיפת מדיניות, אוטומציה ודיווח רציף. ארגונים שמאמצים פתרון חכם ופרואקטיבי יכולים לא רק לחזק את מערך ההגנה שלהם, אלא גם להבטיח רציפות עסקית ולהפחית משמעותית את החשיפה לאיומים אתגרים מרכזיים בניהול זהויות מכונה אחת הבעיות המרכזיות בניהול זהויות מכונה היא שהן מתרבות במהירות. ארגונים מודרניים פועלים בסביבות מורכבות הכוללות תשתיות מקומיות, שירותי ענן, פתרונות קונטיינרים וסביבות DevOps דינמיות. בכל אחד מהאזורים הללו נוצרים ומשתנים אישורים דיגיטליים ללא הרף. אם הארגון אינו מסוגל לעקוב באופן רציף אחר יצירה, חידוש או שלילה של אישורים אלה, הוא חשוף לפרצות ולתקלות לא צפויות. בעיה נוספת היא התלות בניהול ידני. ארגונים רבים עדיין מסתמכים על תהליכים ידניים כדי להנפיק ולנהל מפתחות הצפנה, מה שמוביל לשגיאות אנוש, עיכובים בתהליכים עסקיים והגדלת הסיכון לחשיפה בלתי מכוונת של אישורים קריטיים. יתרה מכך, ללא מנגנון ברור של אכיפת מדיניות, ניתן למצוא בארגון זהויות מכונה שפג תוקפן, או כאלו שמשמשות ללא פיקוח מתאים. חשוב ביותר לנהל אותן. זהויות מכונה. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock רכיבים חיוניים לפתרון אפקטיבי גילוי מתמשך ומיפוי הזהויות – הצעד הראשון בהגנה אפקטיבית הוא הבנת המצב הקיים. ארגונים נדרשים למפות ולהבין אילו זהויות קיימות בתשתית שלהם, היכן הן נמצאות, כיצד הן מנוצלות, ומהו מחזור החיים שלהן. גילוי אוטומטי של זהויות מכונה מאפשר למנהלי אבטחת מידע לקבל תמונת מצב מקיפה ולנקוט בפעולות בהתאם. אכיפת מדיניות אחידה – ניהול זהויות מכונה אינו מסתכם בגילוי בלבד. יש צורך גם באכיפה קפדנית של מדיניות. על כל זהות דיגיטלית לעמוד בסטנדרטים מחמירים של אבטחה, כולל אורך מפתח ההצפנה, פרקי זמן לחידוש אישורים והגבלות על שימוש חוזר. ארגונים מובילים מטמיעים פלטפורמות שמוודאות שכל זהות חדשה או מחודשת עומדת בדרישות האבטחה ללא חריגות. אוטומציה של מחזור החיים – תהליך אוטומטי לניהול מחזור חיי זהויות מכונה חוסך זמן, מונע טעויות אנוש, ומקטין את הסיכון לתקלות בלתי צפויות. הפתרון האופטימלי מאפשר הנפקה, חידוש, ביטול והחלפה של אישורים ומפתחות קריפטוגרפיים, תוך שילוב חלק עם כלי IT קיימים. בכך ניתן להבטיח זמינות רציפה של שירותים קריטיים ולמנוע השבתות מיותרות. ניטור ודיווח רציף – מעבר לאכיפה ולניהול, יש צורך בנראות מתמדת. מערכות דיווח והתרעות בזמן אמת מסייעות בזיהוי ונטרול איומים לפני שהם הופכים למשברים. אם אישור קריפטוגרפי קרוב לפקוע, או נעשה בו שימוש בלתי מורשה, חשוב שהארגון יקבל על כך התרעה מיידית ויוכל לפעול בהתאם. התועלות שבניהול זהויות מכונה אפקטיבי יישום פתרון חכם לניהול זהויות מכונה מעניק לארגונים יתרונות משמעותיים: הפחתת הסיכון להתקפות סייבר – ניהול מסודר מונע שימוש לא מורשה באישורים דיגיטליים ומקטין את סיכוני הפריצה. שמירה על עמידה ברגולציות – פתרונות מתקדמים מסייעים להבטיח תאימות לדרישות רגולטוריות מחמירות בנושאי אבטחת מידע. צמצום השבתות מערכתיות – אוטומציה וניטור רציף מסייעים למנוע תקלות ולשמור על זמינות השירותים. ייעול תהליכי העבודה – מעבר לניהול אוטומטי חוסך זמן ומשאבים, ומאפשר לצוותי IT להתמקד במשימות קריטיות יותר. לסיכום אפשר לומר כי התעלמות מניהול זהויות מכונה היא סיכון. בעולם שבו מערכות מתקשרות באופן אוטומטי וללא מגע יד אדם, כל זהות דיגיטלית היא פתח פוטנציאלי לניצול על ידי תוקפים. ארגונים שמאמצים פתרון חכם ופרואקטיבי יכולים לא רק לחזק את מערך ההגנה שלהם, אלא גם להבטיח רציפות עסקית ולהפחית משמעותית את החשיפה לאיומים. השאלה היא לא האם יש צורך בכך – אלא כמה מהר אפשר ליישם זאת לפני שהבעיה הופכת למשבר. הכותב הוא מהנדס פרה-סייל בבינת תקשורת מחשבים

הדבר הכי חשוב בהודעה של אינטל שיש לה מנכ"ל חדש, יותר אפילו ממי האיש, הוא עצם העובדה שיש לה מנכ"ל חדש. טוב שלענקית השבבים יש כעת ראש מוגדר, שהוא זה שינווט את הדרך, במקום אנשים שמחכים לראות מה יקרה. המשך המצב שבו יש מנכ"לים זמניים, ולא משנה איכותם, ולצידם עוד כמה מנהלים זמניים בתפקידים שונים, לא היה פועל לטובת החברה המדממת, שבמים שסביבה מסתובבים כרישים גדולים שרוצים לנסות לנגוס נתח – וגם לא מפחדים להראות את זה. הבחירה במנכ"ל חיצוני, שלא עבר את שרשרת החיול הרגילה של מנהלי אינטל, גם אם הם יצאו מדי פעם לגלות בחברות אחרות, מתרחשת בפעם הראשונה אי פעם בתולדות החברה. ליפ-בו טאן אמנם היה דירקטור בחבר המנהלים של אינטל באחרונה, בשנים המאוד קשות שלה, אבל הוא לא עבר במסגרות העבודה והניהול המהותיות של החברה. מה גם שהוא עזב לאחר קצת יותר משנתיים, באוגוסט 2024, מסיבות שהוגדרו כאישיות. טאן תלוי מאוד בהצלחה של תהליך הייצור Intel 18A, שהחברה כבר מעמידה לבדיקה עבור מתכננות שבבים שונות, כולל אנבידיה ו-AMD. אם זה אכן יצליח טכנולוגית, ואם זה אכן ימשוך למפעלי הייצור של החברה את הקליינטורה שהיא מקווה לה, טאו יסומן כסוג של משיח טאן הוא איש שעל פניו נראה מתאים לתפקיד, כי השנים הארוכות שבילה בקיידנס, שעומדת מאחורי תוכנת פיתוח המעבדים השלטת בעולם, שגם אינטל משתמשת בה, מלמדות שהוא מכיר היטב הן את היבט הפיתוח של השבבים והן את היבט הייצור שלהם. זאת, מאחר שכמנהל חברה שמספקת תוכנה, הוא בילה לא מעט בקווי ייצור של החברות השונות בשוק. אבל זה גם אומר שבוודאי נכון לעכשיו, עדיין לא ממש ברור מה החזון שלו. במקרה של פט גלסינגר, שהוא זה שטאן מחליף בתפקיד המנכ"ל הקבוע, ההבנה מה הוא מייעד לחברה הייתה כמעט מיידית. מהרגע הראשון הוא סימן שהעתיד של אינטל הוא של חברה שקודם כל מציעה קווי ייצור לכולם ורק אחר כך לעצמה, של חברה שרוצה להתחרות ב-TSMC, אבל תסתפק גם במקום השני. שם היו בתקופתו ההשקעות הגדולות של החברה, שהייתה שקועה בתרדמת טכנולוגיית ייצור ארוכה מדי וראתה איך כל היצרניות מתרחקות ממנה. ליפ-בו טאן, המנכ"ל החדש של אינטל. צילום: יח"צ האם טאן יילך בכיוון שגלסינגר התווה? גלסינגר לא רצה לפרק את אינטל לשתי חברות בפועל, כמו המהלך שמדובר בימים אלה, אבל הוא כן רצה, מבחינה ניהולית פנימית, ליצור ישות יצרנית לצד ישות פיתוחית. מי שחושב שטאן יילך בכיוון אחר צריך לשים לב למה שהוא כתב לעובדים במכתב הראשון שלו. "בתחומים שבהם יש לנו מומנטום, אנחנו צריכים להכפיל ולהרחיב את היתרון שלנו. בתחומים שבהם אנחנו נמצאים מאחורי המתחרים, אנחנו צריכים לקחת סיכונים מחושבים כדי למצוא חדשנות ולנתר קדימה. ובתחומים שבהם ההתקדמות שלנו הייתה איטית מהצפוי, עלינו למצוא דרכים חדשות להגביר את הקצב", הוא כתב בסיסמאות שהפיץ לעובדי החברה. הסיסמאות האלה בכל זאת די הבהירו שנכון לעכשיו, הוא לא מתכוון ליצור כמה חברות אינטל, ושפעילות הייצור שהוביל קודמו המתפוטר נמצאת גם באג'נדה שלו. רק שהוא, כמובן, מקווה לעשות את זה טוב יותר – כפי שהוא בטח הסביר לחברי ההנהלה שמינו אותו. פט גלסינגר, לשעבר מנכ"ל אינטל. צילום: ShutterStock טאן, אם הוא כן הולך בכיוון של "להפוך את אינטל שוב להכי גדולה", תלוי מאוד בהצלחה של תהליך הייצור Intel 18A, שהחברה כבר מעמידה לבדיקה עבור מתכננות שבבים שונות, כולל אנבידיה ו-AMD. אם זה אכן יצליח טכנולוגית, ואם זה אכן ימשוך למפעלי הייצור של החברה את הקליינטורה שהיא מקווה לה, טאו יסומן כסוג של משיח, בוודאי עבור המשקיעים באינטל – ואם לא, הוא תמיד יוכל לומר שזה "בגלל ההוא ולא בגללי". אם כי אז הוא יצטרך לשים מיד על השולחן תוכנית מסודרת וברורה משלו. בינתיים הוא יכול לחכות עוד קצת. התקופה הקרובה – שקטה או רועשת לאינטל? האם עכשיו צפויה לאינטל תקופה של שקט והמתנה? אני לא חושב. אין לחברה יכולת להרשות לעצמה אפילו לא כמה ימי חסד למנכ"ל החדש, ולכן טאן יצטרך לבצע מהלכים די מהר. זה כנראה יוביל לעוד סבב שינויים בהנהלת אינטל, אחרי שהוא ישוחח עם כל חבריה בימים הקרובים. זה קורה בכל פעם של חילופי מנהלים, ובאינטל כבר די התרגלו לכך בשנים האחרונות. מאותה הסיבה, של הידרשות להצגת תוצאות מהירות לטובת המשקיעים – כי ככה זה בחברה ציבורית, אל תתפלאו שבקרוב יהיה עוד גל קיצוצים באינטל. הוא לא יהיה משמעותי כמו גל פיטורי 15 אלף העובדים האחרון, אבל אם הוא לא יראה הכנסות מהר, טאן יצטרך שוב להקטין את ההוצאות.

"אני חושב שכולם יודעים מה האתגרים שעומדים בפנינו בשימוש בפיתוח באמצעות קוד בשיטה המסורתית. אמרו כבר לא אחת שיש חוסר במפתחים מיומנים, וזה מלווה בזמני פיתוח ארוכים, בעיות בשימור הידע, ובנוסף עלויות גבוהות בזמן הפיתוח וגם בתחזוקה אחר כך. עם זאת, המעבר לקוד נמוך לא אומר שזהו. עדיין צריך מפתחים מביני קוד. אי אפשר לקחת מישהו שבדיוק גמר תיכון ולומר לו בוא תהיה קוד נמוך, כי כנראה זה לא יעבוד. עדיין צריך להבין את הקוד שמאחור – ועם זאת, זה היה מעבר מבורך", כך אמר איתי זימן, מנמ"ר ברינקס, בכנס Low Code/No Code 2025, כנס הקוד הנמוך של אנשים ומחשבים, שנערך השבוע. זימן הציג את המערכות שמשמשות את החברה בפיתוח האפליקציות שלה, חלקן החברה רכשה בכסף מלא, חלקן זמינות כפלטפורמת קוד פתוח, והוא ציין במיוחד את OutSystems, שמציעה פיתוח אפליקציות עסקיות מהיר תוך שימוש בכלים גרפיים ורכיבים מוגדרים מראש. "בברינקס אנחנו נוגעים כל יום במיליארד שקל, ו-75% מהפעילות שלנו היא טכנולוגית דווקא, מה שאומר שרק 25% היא פעילות פיזית עם מגע של ממש בכסף, וזה אומר שאנחנו עושים הרבה פיתוח. ויותר מזה, אנחנו מפתחים כיום גם אפליקציות לתהליכים פשוטים שבעבר לא היינו מוצאים כסף עבור תהליך כזה קטן. היום עושים את זה בקלות. והכי חשוב הוא המעבר מאתגר לפתרון בכמה ימים בלבד. במקרים מסוימים זה הוריד עד 90% בפניות של הלקוחות, חסך עשרות שעות ביום והמון זמן של טכנאים בשטח", הוא סיפר. אפליקציה לשמירה על היגיינת ידיים בבתי החולים רחלי שלום, מעצבת ומפתחת יישומים בסביבת Power Platform בכללית שירות בריאות, סיפרה על אפליקציה שפותחה לצורך שמירה על היגיינת ידיים בבתי החולים של הקופה. "אחד הדברים החשובים בבתי חולים הוא היגיינת ידיים. כל מטופל בבית חולים הוא מחולל זיהום, וכל מטפל עלול להעביר זיהום לחולה אחר או למטפל אחר, וזה דבר שצריך למנוע – זה יכול להיות אחות שניגשת לחולה ואז עוברת לחדר צוות ומכינה אוכל או נוגעת במקלדת, ולכן יש נהלים ברורים ואנחנו פיתחנו אפליקציה לסוקרים שבודקים את בתי החולים כדי לוודא ששומרים על הנהלים", היא סיפרה. רחלי שלום, מעצבת ומפתחת יישומים בסביבת Power Platform בכללית שירות בריאות. צילום: ניב קנטור היא הציגה את האפשרויות השונות שמציעה האפליקציה לסוקרים, וסיפרה, כי את הנתונים שמועברים באמצעות האפליקציה מכניסים למאגרי המידע הכלליים, ומעבר לבדיקת הסטטיסטיקות זה מאפשר לדעת היכן צריך לרענן את הנהלים. "בסוף יום העבודה מופעל תהליך אוטומטי של איסוף הנתונים מהמכשירים של הסוקרים, על כל טבלאות המערכת שיצרנו באפליקציה, והוא שולח אותן לספריית כספת. משם הנתונים נשלחים למערכות של היחידה לבקרת הזיהומים, כשיש אפשרות לנהל את כל התצפיות שבוצעו לפני השליחה", אמרה שלום. "מפסיקים לתכנת, מתחילים ליישם" אסף מלובני, מנהל פרויקטים בקונסיסט, הבהיר כבר בכותרת למצגת שלו בדיוק מה הוא חושב על התרומה של קוד נמוך לארגונים שמשתמשים בו: "מפסיקים לתכנת, מתחילים ליישם". הוא הציג את Magnum, אותה הוא תיאר כמערכת פתרונות לטפסים דיגיטליים חכמים, בשילוב חתימה דיגיטלית, ואמר: "זה מאפשר יצירה פשוטה ביותר של טפסים, והאינטגרטור יכול להחליט מה לעשות בכל שלב, כולל יצירת API כדי להתאים את התהליך. אנחנו לומדים בכל פעם את הדרישות של הלקוח, והמוצרים יכולים להיות בהתקנה מקומית או בענן, ובכל מקרה יכולים להתאים את המערכת לדרישות שלו. יש לנו צוות של מיישמים בארגון שעושה את כל הפעולות מ-א' ועד ת', וזה כולל חיבור של כל המוצרים וקבלת אינדיקציות מה קורה באופן מקוון ובזמן אמת". אסף מלובני, מנהל פרויקטים בקונסיסט. צילום: ניב קנטור הוא הוסיף כי, "קל למנהלי הפרויקטים לראות מה קורה, להבטיח ציות ואבטחת מידע, וזה הפוך ממוצר שהוא לא קוד נמוך, שבו כל אחד מביא קוד פנימה ויכול להכניס בטעות בעיות. מעבר לכך יש גמישות ויכולת התאמה אישית". שיפור אוטומציות עסקיות באמצעות קוד נמוך ובינה מלאכותית נתי פפירוביץ', MVP מיקרוסופט 365 ביוביטק, דיבר על שיפור אוטומציות עסקיות באמצעות קוד נמוך ובינה מלאכותית. "אנו בונים אוטומציות שמשלבות יכולות AI. סקר חדש של גרטנר מראה, כי בין 80% ל-90% מהמסכים שיוצרים כיום הם לא מובנים, ומדובר בכמות אדירה של מידע, וזה מוביל להמון תרחישי שימוש שפוגשים אותנו בכל דיסציפלינה ובכל מחלקה בארגון. AI נמצא כאן כדי לעזור לנו באמצעות לימוד מכונה, וזה כולל, לדוגמה, OCR של כל מסמך שנכנס למערכת כדי לקחת את הדאטה ולעשות לה ייצוא של נתונים – אבל זה דורש יצירת מודלים מתאימים", הוא אמר. נתי פפירוביץ', MVP מיקרוסופט 365 ביוביטק. צילום: ניב קנטור לדבריו, "עד עכשיו היה מדובר בתהליכים שגוזלים זמן. זה היה לבנות מודל באופן ידני ואז לבנות את הנתונים שאימנו אותו, ותייגנו מסמכים וחילצנו את המידע. לא מעט עבודה סיזיפית, הרבה מאוד מודלים שצריכים לאמן ורק אז הם משרתים אותנו באמת. כעת אנחנו משתמשים ב-ChatGPT כדי  להוסיף שדה להכנסת שאילתה, והוא מקצר מאוד את התהליך, כי אני פונה ואומר לו מה שאני רוצה ולא בונה את כל המודל לבד".

בשנים האחרונות, המעבר לענן הפך לאחד המהלכים האסטרטגיים המשמעותיים ביותר עבור ארגונים ציבוריים ועסקיים כאחד. פרויקט נימבוס, יוזמת הענן הלאומית של ממשלת ישראל, מהווה קפיצת מדרגה בהנגשת טכנולוגיות ענן לגופים ציבוריים, תוך יצירת תשתית מאובטחת, חדשנית ויעילה יותר. אלא שלצד היתרונות הרבים, המעבר לענן מציב אתגרים משמעותיים בפני המגזר הציבורי, המחייבים מומחיות, ידע וניסיון. על מנת להבין את הערך של מעבר הגופים הציבוריים לענן במסגרת פרויקט נימבוס שוחחנו עם פליקס מרנין, ראש תחום מגזר ציבורי ואנטרפייז באולקלאוד (AllCloud). ספר קצת על הרקע שלך וכיצד הגעת לתחום הענן. "אני מוביל כיום באולקלאוד את הפעילות העסקית והמכירות במגזר הציבורי. כשהשתחררתי מחיל האוויר ב-2001, תחום הענן כלל לא היה קיים וחברות היו מבוססות על תשתיות און-פרם. יש לי ניסיון של מעל 20 שנה בחברות מובילות במגזר הפרטי, בהן נייס, קומברס וחברות גלובליות נוספות, שרובן היו מבוססות על תשתיות און-פרם. בשנים האחרונות אנחנו רואים שינוי דרמטי, כאשר מרבית הפתרונות הטכנולוגיים החדשים מתבססים על הענן. מעבר החברות מאון-פרם לענן הוא בלתי נמנע, ומעבר לכך – הכרחי לכל ארגון שרוצה להישאר תחרותי ויעיל". מהם האתגרים המרכזיים שאתה מזהה במעבר של המגזר הציבורי הישראלי לענן? "המעבר לענן טומן בחובו כמה אתגרים. אלה הבולטים שבהם: המגזר הציבורי נשען על מערכות און-פרם, שלעתים קרובות דורשות מודרניזציה לפני המעבר לענן. במקרים מסוימים ניתן להעביר אותן בהעתקה פשוטה, אך לרוב מדובר בתהליך מורכב, שדורש התאמות משמעותיות. אתגר נוסף הוא נושא הידע המקצועי. המעבר לענן מצריך כוח אדם עם מומחיות בטכנולוגיות ענן, ואחד האתגרים הוא צמצום הפער הקיים במגזר הציבורי בתחום זה. תפיסת האון-פרם כבטוח יותר – מה שמעלה את הצורך בהסברה ובהצגת פתרונות מתקדמים להוכחת יתרונות האבטחה של הענן". איך אתה רואה את החשיבות של פרויקט נימבוס עבור ישראל? "נימבוס הוא פרויקט פורץ דרך, שמקדם את ישראל לעידן חדש. המגזר הציבורי לא פועל מתוך שיקולי רווח כמו המגזר העסקי, אלא במטרה לנהל את המדינה ולשרת את הציבור בצורה הטובה ביותר. המעבר לענן מאפשר חיסכון עצום במשאבים, ייעול תהליכים ושיפור השירותים לאזרח. עד כה הושקעו בפרויקט מיליוני שקלים ומעל 100 יחידות ממשלתיות כבר נמצאות בענן. מעבר ליתרונות הישירים, הפרויקט יוצר אקו-סיסטם רחב שמקדם את הכלכלה הישראלית ותורם לתעסוקה בענף ההיי-טק ובתחומים נלווים". פליקס מרנין, ראש תחום מגזר ציבורי ואנטרפרייז באולקלאוד. צילום: יח"צ ממה נובעים החששות הבולטים של הלקוחות במגזר הציבורי ואילו פתרונות מציעה אולקלאוד? "החששות העיקריים נוגעים למחסור בידע, ליעילות הכלכלית של המעבר ולנושא האבטחה. אנחנו, באולקלאוד, מסייעים לארגונים באמצעות ליווי מקצועי, בניית תהליכי מעבר מסודרים והטמעת כלי אבטחה מתקדמים, כך שהמעבר יהיה חלק, מאובטח ויעיל. למומחי אולקלאוד יש ניסיון רב בליווי ארגונים מכל מגזרי המשק, דוגמת המגזרים הביטחוני, הפיננסי, הבריאות וההיי-טק. אנחנו מסייעים בבניית תהליכי מעבר מסודרים, בהקמת מרכזי מצוינות (CCOE) וביצירת תשתיות מאובטחות עם אוטומציה מרבית. הניסיון שלנו מאפשר לנו למזער סיכונים ולמקסם את היתרונות של המעבר לענן. מעבר לשירותי ניהול תשתיות ואבטחה, אנחנו מספקים תשתיות מוכנות מראש (Blueprints) לעולמות שונים, כולל אבטחה ודאטה, כמו גם שירותי ייעוץ וליווי בבניית אסטרטגיית ענן ארגונית מותאמת למגזר הציבורי". תוכל לשתף אותנו בסיפור הצלחה של גוף ציבורי שעבר לענן בעזרת אולקלאוד? "בהחלט. אחד הפרויקטים המעניינים היה המעבר של רשות התחבורה הציבורית לענן. בעבר, התשתיות שלה היו מבוססות און-פרם – מה שהקשה על ביצוע שינויים והנגשת המידע. בעזרת אולקלאוד, המידע עבר מודרניזציה לענן – דבר המאפשר כיום ניתוחי מידע מתקדמים, אופטימיזציה של קווי תחבורה ציבורית ושימוש בכלי AI ו-GenAI להפקת תובנות חדשות". פרויקט נימבוס מסמן את תחילתו של עידן חדש במגזר הציבורי הישראלי, ואולקלאוד ממלאת תפקיד מרכזי בתהליך זה. ככל שהענן הופך לסטנדרט, גופים ציבוריים צפויים ליהנות מיכולות טכנולוגיות חדשות שישדרגו את השירותים הניתנים לאזרחים, תוך התייעלות וחיסכון משמעותיים. לייעוץ מקצועי על יישום פתרונות ענן במגזר הציבורי צרו קשר עם מומחי אולקלאוד כאן. אולקלאוד השתתפה בכנס NimbuSummit 2025 של אנשים ומחשבים, שהתקיים ב-27 בפברואר, בהשתתפות בכירים מהמגזר הציבורי ונציגי חברות הטכנולוגיה המובילות. מרנין השתתף במסגרת האירוע בפאנל "המשולש המנצח לענן", שבמהלכו הוא הציג כיצד פרויקט נימבוס מאפשר לארגונים ציבוריים למנף טכנולוגיות ענן מתקדמות לשיפור השירותים לאזרחים, תוך הבטחת אבטחת מידע ועמידה ברגולציות מחמירות.

עולם הגיימינג רועש בעקבות דיווחים על רכישת חטיבת משחקי הווידאו של חברת ניאנטיק (Niantic) – המפתחת של משחק המציאות הרבודה (AR) המצליח 'פוקימון גו' – על ידי חברת Scopely. הסיבה להתרגשות היא שענקית משחקי המובייל Scopely נרכשה בעצמה ב-2023 על ידי Savvy Games Group, תאגיד גיימינג הנמצא בבעלות מלאה של קרן ההשקעות הציבורית של ערב הסעודית. סכום העסקה מוערך בכ-3.5 מיליארד דולר, וישנם אף דיווחים אף על סכום גבוה יותר של 3.85 מיליארד דולר. ניאנטיק מצדה תפצל את פלטפורמת הטכנולוגיה שלה לישות עצמאית חדשה בשם Niantic Spatial, שתמשיך להיות בניהולו של ג'ון האנק. חברה זו תתמקד בבינה מרחבית ומיפוי גיאוגרפי ותמשיך להחזיק ולתפעל את המשחקים Ingress Prime ו-Peridot. Today we’re announcing changes at Niantic that will set us on a bold new course. We have reached an agreement for Scopely to acquire Pokémon GO, Pikmin Bloom, Monster Hunter Now, and the incredible teams working on these experiences. And we’re spinning off our pioneering… — Niantic (@NianticLabs) March 12, 2025 ההודעה הרשמית מטעם ניאנטיק פורסמה אתמול (ד') על ידי אד וו, סגן נשיא בכיר בצוות פוקימון גו, בחברה. וו ציין בהודעה זו כי הוא רואה בשותפות עם Scopely "צעד חיובי עבור כולכם ועבור עתיד המשחק". לדבריו, "ל-Scopely יש הערכה עמוקה לקהילה ולצוות שלנו", והוא מאמין ש-"פוקימון גו ישגשג עוד יותר כחלק מ-Scopely, לא רק בעשור השני שלו, אלא לעוד שנים רבות קדימה". וו הדגיש כי "כל צוות פוקימון גו נשאר יחד באמצעות השותפות הזו", וכי אותם אנשים שהובילו ובנו את המשחק ימשיכו לעשות את מה שהם אוהבים גם כעת אחרי העברת הבעלות. הוא הביע ביטחון בכך ש-Scopely תתמוך בצוות ותספק משאבים כדי להמשיך ולספק את חוויית המשחק המוכרת והאהובה. Why @NianticLabs’ games? Why now? Our co-CEOs explain @Scopely’s perspective on acquiring @PokemonGoApp, @PikminBloom, and @MH_Now_EN — and how we’re approaching this next chapter with respect for the vibrant, engaged communities that enjoy these games. Read more ????… pic.twitter.com/nwrt3qlkE1 — Scopely (@scopely) March 12, 2025 גם חברת Scopely פרסמה הודעה על הרכישה, בה אישרה כי העסקה תצרף לשורותיה את כל צוותי הפיתוח של ניאנטיק ואת המשחקים האהובים 'פוקימון גו', 'פיקמין בלום' ו'מונסטר האנטר', כמו גם את אפליקציות העזר למשחקים, Campfire ו-Wayfarer. טים או'בריאן, סמנכ"ל הכנסות וחבר מועצת המנהלים של Scopely, אמר כי "Scopely תמיד התמקדה בטיפוח קהילות משמעותיות באמצעות אהבה משותפת למשחק, וארגון הגיימינג של ניאנטיק הוא אחד הטובים בעולם במאמץ הזה". הוא הוסיף כי "מעט משחקים בעולם הגיעו להיקף ולתוחלת החיים של 'פוקימון גו', שהגיע ליותר מ-100 מיליון שחקנים רק בשנה האחרונה". Saudi Arabia + Pokemon Go location data + twitter firehose api (Saudi Arabia is one of the biggest shareholder of twitter) what could possibly go wrong pic.twitter.com/IcrdHo3g51 — ░\_/TT\_/░ ???? (@pers0naluni0n) March 12, 2025 מה יקרה עם נתוני המיקום של המשתמשים? כפי שדיווחנו כבר בפברואר, העסקה מעוררת דאגה בקרב משתמשים רבים בנוגע לפרטיותם ולגורל נתוני המיקום שלהם. 'פוקימון גו', בהיותו משחק מציאות רבודה, דורש גישה מתמדת למיקום המשתמש, על מנת לתפקד ולאפשר למשתמשיו לאתר בסביבתם את הפוקימונים שעליהם ללכוד. נתונים אלה משמשים לא רק לצורך חווית המשחק, אלא גם לפרסום ממוקד. העברת מידע אינטימי זה לחברה הנמצאת בבעלות ממשלת ערב הסעודית מעוררת חששות רבים בנוגע לשימוש שייעשה בו בעתיד, ולגישה של גורמים זרים למידע רגיש של מיליוני אנשים ברחבי העולם. בדיווחים עולמיים שונים נטען כי ניאנטיק מכרה את חטיבת המשחקים שלה יחד עם כל נתוני המיקום של משתמשיה.בכתבה שפורסמה באתר How-To Geek צויין למשל כי "קשה שלא להיות מודאגים מחוסר המידע לגבי מה שיקרה לנתוני המיקום שניאנטיק כבר אספה, כשאין הבהרה לגבי מה יקרה לשיתוף הנתונים בעתיד". האתר הוסיף כי "מצב חוסר הבהירות הזה נפוץ בתעשיית מונטיזציית הנתונים, במיוחד בכל הנוגע לנתוני מיקום". ב-ניאנטיק וב-Scopely הביעו מחויבות לשמור על חוויית משחק חיובית בטווח הארוך, אך זה לא עונה על החששות לגבי המדיניות העסקית של Scopely, המוּכרת, לכאורה, בטקטיקות אגרסיביות להפקת רווחים במשחקיה. נכון לעכשיו, עתיד 'פוקימון גו' ונתוני המשתמשים שלו נמצאים בידיים חדשות. בעוד שההצהרות הרשמיות מבטיחות המשכיות ושיפורים, אך סימני השאלה בנוגע לפרטיות ולשינויים אפשריים במשחק עדיין מרחפים מעל העסקה הלוהטת.

"משרד המשפטים ממליץ להפוך את חוק איסור צריכת זנות לקבוע ולהמשיך להשית קנסות (על לקוחות – י"ה), ללא התייחסות לשיקום. המציאות מעידה כי הקנסות מרתיעים לקוחות (זנאים – י"ה) במידה מסוימת, אך לא מספקים לנשים חלופה ברת קיימא. אנחנו מאמינות שיש להתמקד בשיקום – ולא בקנסות, ולכן אנחנו פועלות לשילוב נשים שורדות זנות – גם בעבודה בענף הטכנולוגיה", כך אמרה טל חמווי, מייסדת ומנהלת שותפה של עמותת המכללהּ. לדברי חמווי, "חמש שנים לאחר שחוק איסור צריכת זנות נכנס לתוקפו כהוראת שעה, משרד המשפטים פרסם בסוף החודש שעבר תזכיר שממליץ לקדם אותו כחוק קבוע, ולהשית קנסות על אדם שצורך או מנסה לצרוך זנות. הכוונה היא לבחון את הפיכת העבירה לפלילית". היא ציינה כי "החוק נועד לצמצם את תופעת הזנות על ידי הפללת הלקוחות, ולהביא להרחבת ההתקשרויות של משרד הרווחה ובעקבות כך לתוספת תקציבים לעמותות שנותנות מענים שונים לאוכלוסיות בזנות, דוגמת עמותת המכללהּ. חלק זה מהותי בחוק, כי הוא אפשר – בפעם הראשונה – לאותם ארגונים מרווח נשימה כלכלי". בית ספר חברתי לנשים שורדות זנות ואלימות באתר העמותה מצוין כי "המכללהּ היא בית ספר חברתי, שמטרתו לאפשר לנשים שורדות זנות ואלימות ללמוד ולרכוש מקצוע, ולהשתלב בחברה ובמעגל העבודה. בית הספר מפעיל מגוון קורסים – החל מקורס טבחות וקונדיטוריה, דרך הום סטיילניג ומכירות בתחום האופנה, ועד לניהול אדמיניסטרטיבי, בניית אתרי אינטרנט וקורסי היי-טק. הקורסים ממוקדים ונמשכים כ-10 שבועות, בכדי לאפשר לנשים למצוא עבודה מפרנסת ובעלת אופק תעסוקתי במהירות וביעילות". "המכללהּ", נכתב, "מתווכת בין מעסיקות ומעסיקים ובין הנשים הלומדות בעמותה, ומסייעת להן להשתלב בעולם התעסוקה בדרך הקלה ביותר שניתן. אנחנו בית ספר לחיים ולכן, מעבר לקורסים אנחנו מספקות מענה לצרכים מורכבים וייחודיים שעולים מקשיי החיים בזנות ואלימות על צורותיהן, ועוזרות לסטודנטיות בחודשים הראשונים לכניסתן למעגל העבודה". חמווי ציטטה הערכות ישנות, שלפיהן אוכלוסיית הנשים והאנשים בזנות בישראל עומדת על בין 11 ל-12 אלף. מתוכה, כ-95% הן נשים, וכ-1,000 הן.ם קטינות.ים. "הנתונים האמיתיים גדולים בהרבה, וגדלים בממדים מבהילים", הדגישה. "רק כשליש מהנשים בזנות נמצאות בתהליך שיקומי, והן ללא מקצוע מפרנס. זה לא מפתיע: מדובר בנשים שמתמודדות עם שלל אתגרים, ביניהם פוסט טראומה, לרוב מורכבת, חובות והיעדר קורת גג ראויה או קבועה. בנוסף, רבות מהן סובלות מרמות תלישות חברתית גבוהות במיוחד ומתקשות לתת אמון במי שמנסה לסייע להן". אילו קורסים המכללהּ מציעה? "הדרך ליציאה מהזנות והשתלבות בעבודה ובחברה הינה ארוכה ומלאת מהמורות", ציינה חמווי, "אך עם מענים ופתרונות מתאימים, היא אפשרית בהחלט. דרושה מעטפת שלמה, שכוללת שיקום נפשי, דיור, תזונה וביגוד ראויים, תחושת שייכות, בניית ביטחון וזהות מקצועית, וליווי תעסוקתי. התפקיד של המכללהּ הוא ליצור הזדמנויות בתחום התעסוקה באמצעות קורסים מקצועיים במגוון תחומים, ליווי תעסוקתי, וקהילה חמה ואוהבת. אחד הנדבכים המרכזיים בעמותה הוא מתן הכשרה מקצועית שמעניקה לא רק ידע פרקטי, אלא גם ביטחון עצמי, תחושת מסוגלות ושייכות, כך שהסטודנטיות הלומדות במכללהּ יבינו שהן יכולות לבנות לעצמן מסלול חדש". חמווי אמרה כי "אנחנו מקיימות קורסים בסיסיים באנגלית ובעברית, קורס יישומי מחשב וקורסים מקצועיים, תוך הקפדה על רלוונטיות גבוהה לשוק העבודה. העולם התעסוקתי נע לכיוון טכנולוגי, ולכן הרחבנו את היצע הקורסים שלנו, והפעלנו גם קורסים חדשניים, כגון בינה מלאכותית, בדיקות איכות, פיית'ון, קנבה, Google Sheets, שיווק ברשתות חברתיות, פריוריטי ושימוש באפליקציות ובזום והטמעת מערכות. הפלא הזה מתרחש מול עינינו, ובהצלחה לא מבוטלת". "גם אם הקנסות מביאים לירידה בהיקף הזנות בישראל, הרי שהיא מצומצמת ומהווה גזרה קשה לנשים שעוסקות בזנות, בייחוד כאשר לא מוצעות אלטרנטיבות", סיכמה חמווי. "בפועל, מה שהביא לשינוי ולהטבת מצבן של נשים בזנות הוא לא האיסור, אלא הקמת מענים ותמיכה במענים קיימים, כמו המכללהּ וארגונים נוספים, שמאפשרים לנשים חלופה ואופציות ושכעת נמצאים בסכנה ממשית. המדינה שרויה במלחמה כבר 17 חודשים, המצוקה גוברת והתקציבים והתרומות מצטמצמים, ואיתם הסיוע והתמיכה שאנחנו יכולות לתת. הדיבורים על חוקים לא משנים את המציאות שאנחנו נתקלות בה כל יום: נשים מלאות ברצון אדיר לחיים מיטיבים ועצמאיים למרות הכול. מסיבה זו, מרכז הכובד של הדיון לא צריך להתמקד בקנסות – אלא בהשקעה בפתרונות, כולל פתרונות טכנולוגיים".

המדיניות של נשיא ארצות הברית החדש, דונלד טראמפ, כלפי תחום הקריפטו ידידותית – זה דבר ידוע, שכבר מתחיל להיות מיושם. עוד דברים ידועים הם שטראמפ השיק מטבע דיגיטלי משלו ושיש למשפחה שלו חברה בתחום. מה שפחות ידוע הוא עד כמה שרים בממשלה שלו מעורבים בעולם הקריפטו. ובכן, מהיום (ה') זה ידוע, בזכות דיווח של פורצ'ן, שלפיו שישה מ-22 שרי הקבינט של טראמפ אוחזים בארנקי ביטקוין או מושקעים בתחום בצורה לא ישירה, באמצעות גופים פיננסיים שבהם הם מעורבים. חשבון פשוט מעלה שמדובר ביותר מרבע מהשרים. באחרונה התקיים כנס ראשון מסוגו – ועידת הנכסים הדיגיטליים של הבית הלבן. טראמפ אמר בו כי "הבטחתי להפוך את אמריקה למעצמת הביטקוין העולמית ולבירת הקריפטו של הפלנטה, ואנחנו מבצים צעדים היסטוריים כדי לממש את ההבטחה הזאת". יש לו חשבון קריפטו בשווי של עד חמישה מיליון דולר. שר הבריאות האמריקני, רוברט קנדי. צילום: ShutterStock הנשיא האמריקני כבר טען שלחלק משמעותי מהבכירים בממשל הפדרלי יש מטבעות ביטקוין. הדיווחים הפיננסיים של השרים מחודש ינואר מאשרים את דבריו. הנה כמה דוגמאות: שר הבריאות האמריקני, רוברט קנדי, מחזיק חשבון קריפטו בשווי של בין 1,000,001 לחמישה מיליון דולר; שר ההגנה, פיט הגסת', אוחז במטבעות ביטקוין בשווי של בין 15,0001 ל-50 אלף דולר; לשר האוצר, סקוט בסנט, יש תעודות סל (ETF) בביטקוין בשווי של בין 250,001 לחצי מיליון דולר, שהוא חייב להיפטר מהן עד 90 יום לאחר אישורו בקונגרס; ולשר התחבורה, שון דאפי, יש מטבעות ביטקוין בשווי של בין 250,001 לחצי מיליון דולר, מטבעות ביטקוין בסכום דומה שמוחזקים בארנק ג'מיני וכאלה שנמצאים בקרן השקעות בביטקוין בסך של בין 50,001 ל-100 אלף דולר. בתחילת החודש הודיע טראמפ שארצות הברית תחזיק רזרבות של מטבעות קריפטו, בהם ביטקוין, אבל גם את'ריום, סולאנה, XRP ואחרים. הדברים התפרשו כעוד הבעת תמיכה של טראמפ בשוק הקריפטו, והביקושים עלו אז בהתאם. אתמול דיווחנו כי סינתיה לומיס, סנאטורית מהמפלגה הרפובליקנית, הודיעה על כוונתה להציג מחדש הצעת חוק ותיקה שלה, שזכתה לכינוי "חוק הביטקוין" ושנועדה ליישם תוכנית לרכישת ביטקוין עבור ממשלת ארצות הברית. לומיס פעילה בתחום עד כדי כך שהיא זכתה בעבר לכינוי "סנאטורית הביטקוין".

מנכ"ל חדש לאינטל: חברת הענק, שניצבת בפני לא מעט אתגרים, הודיעה על מינויו של ליפ-בו טאן לתפקיד. זאת, שלושה חודשים לאחר שהמנכ"ל הקודם, פט גלסינגר, התפטר, או למעשה אולץ להתפטר, כי הדירקטוריון הראה לו את הדלת החוצה. טאן הוא ותיק בתעשיית השבבים והיה בעצמו בעבר חבר בדירקטוריון של אינטל. אינטל הודיעה על מינוי המנכ"ל החדש עם סגירת המסחר בוול סטריט אמש. המינוי ייכנס לתוקף ביום ג' הקרוב. השוק הגיב להודעה בחיוב, והמשקיעים העלו את שער המניה של החברה במסחר מעבר לדלפק ביותר מ-11%. טאן הוא בעל ניסיון של יותר משני עשורים בתעשייה והיה בעבר מנכ"ל קיידנס דיזיין סיסטמס, שמייצרת תוכנה שבה משתמשות כל החברות המרכזיות בעולם השבבים, כולל אינטל. הוא ראה את עצמו מועמד לתפקיד מנכ"ל אינטל ופנה לחברה על מנת להציג את עצמו ואת פועלו לפני מועצת המנהלים שלה – שהשתכנעה. גלסינגר הודיע על פרישתו מתפקיד מנכ"ל אינטל בתחילת דצמבר, אחרי ארבע שנים של כהונה. במקומו מונו, כמנכ"לים זמניים, דיוויד זינסנר ומישל ג'ונסטון הולטהאוס. המינוי של טאן מביא לקיצה תקופה די מבולגנת באינטל – של הימים האחרונים של כהונת גלסינגר ושלושת החודשים שבהן שימשו בתפקיד מנכ"לים זמניים. איך טאן יתמודד עם ה-"ירושה" שגלסינגר השאיר? מעניין יהיה לראות איך טאן יתמודד עם שלל האתגרים שיש לחברה בימים אלה, ובמרכזם הלחץ הרב מצד משקיעים לקצץ קיצוץ חד בהוצאות ולפצל את חברת הענק לשתי חברות. כרגע אין קופץ סופי ורשמי על נכסיה של אינטל, אם כי TSMC מאותתת איתותים עצבניים שהיא רוצה לרכוש את המפעלים שלה. אלא שהחברה הטייוונית לא רוצה לעשות זאת לבד, ואתמול דווח ברויטרס כי היא פנתה לברודקום, AMD ואנבידיה, על מנת שיקימו ביחד קונסורציום שירכוש את המפעלים של אינטל. זאת, על אף שמנכ"ל ברודקום, הוק טאן, הודיע בסוף השבוע כי החברה לא מעוניינת לרכוש את אינטל או חלק ממנה. שם עדיין עסוקים בהטמעת VMware לתוכה ובהעברת הלקוחות של ענקית הווירטואליזציה אליה. פט גלסינגר, המנכ"ל לשעבר של אינטל. צילום: ג'ק מורטון "זה לא יהיה קל, אבל יש לנו את מה שצריך כדי לנצח" באינטל ממתגים את המינוי של טאן כסוג של "בנייה מחדש" של החברה, "למען עתידה". במייל ששלח לעובדי החברה, שפורסם באתר שלה, כתב המנכ"ל החדש כי "לכבוד הוא לי להיות המנכ"ל הבא שלכם". "אינטל היא חברה שאני מעריץ כבר זמן רב. החדשנות שלה הייתה הלב של הרבה פריצות דרך בעולם, לאורך השנים", ציין. "אלא שכמובן, כפי שכולנו יודעים, הישגי עבר לא חוזים הצלחה בעתיד, במיוחד בתעשייה דינמית כמו שלנו. השינוי ממשיך להתעצם והתחרות היא אינטנסיבית. אתם יודעים את זה יותר טוב מכל אחד, ואני יודע שהיו כמה שנים קשות לכם ולצוותים שלכם (הכוונה היא בין היתר לגלי הפיטורים שעברו על אינטל בשנים האחרונות – י"ה)". "שינויים לא מרגשים אותי", הוסיף טאן. "לאורך הקריירה שלי, שינויים נטעו בי מוטיבציה לפתור בעיות קשות. אני מאמין שיש לנו הזדמנות יוצאת דופן לבנות מחדש את החברה שלנו, באחת הנקודות החשובות ביותר בהיסטוריה שלה". "זה לא יהיה קל", המשיך, "אבל אני מצטרף לאינטל כי אני מאמין בכל ליבי שיש לנו את מה שצריך כדי לנצח. אינטל משחקת תפקיד חיוני באקו-סיסטם הטכנולוגי, הן בארצות הברית והן ברחבי העולם. ביחד, אני בטוח שאנחנו יכולים לשנות את הכיוון של החברה". עברה תקופה מעניינת – ונראה שתעבור תקופה מעניינת עוד יותר. אינטל. צילום: Shutterstock "אינטל תהיה חברה שממוקדת בהנדסה" טאן ציין כי "תחת הנהגתי, אינטל תהיה חברה שממוקדת בהנדסה. הפילוסופיה שלי היא פשוטה: להישאר צנוע, לעבוד קשה ולהשביע את רצון הלקוחות שלנו". לדבריו, "אסור לנו לקחת שום דבר כמובן מאליו, ונעריך באופן שוטף ובצורה עמוקה את ההתקדמות שלנו. באזורים שיש לנו בהם מומנטום, אנחנו צריכים להכפיל ולהרחיב את היתרון שלנו. באזורים שבהם אנחנו נמצאים מאחורי החברות המתחרות, אנחנו צריכים לקחת סיכונים זהירים כדי 'לשבש' ולבצע קפיצות צפרדע. ובאזורים שבהם ההתקדמות שלנו איטית מהצפוי, אנחנו צריכים למצוא דרכים חדשות כדי להדביק את הפער". "הדבר הכי חשוב הוא שאנחנו צריכים לעבוד כצוות אחד. עכשיו יותר מתמיד, הלקוחות שלנו סומכים עלינו להתאחד כצוות ולדלוור למענם. זאת היא ותישאר העדיפות מספר אחת שלי", הוסיף. טאן כתב כי "יש לנו סיכוי לעשות משהו מיוחד ביחד. באופנים רבים, אנחנו המייסדים של 'אינטל החדשה'". יצוין כי טאן הוא המנכ"ל הקבוע הרביעי של אינטל בשבע שנים – דבר לא בריא לחברה, ובוודאי שלא לחברת ענק כמותה. בריאן קרזניץ' התפטר מהתפקיד ב-2018, אחרי מערכת יחסים "לא הולמת" עם עובדת, ובראשית 2019 החליף אותו בוב סואן. אחרי שנתיים של תחרות קשה ועיכוב בייצור שבבים, סואן הוחלף על ידי גלסינגר ב-2021. גלסינגר בנה תוכנית להפוך את אינטל שמייצרת שבבים לא רק לעצמה, אלא גם לחברות אחרות – וכשל, מה גם שההכנסות של אינטל ממכירת מוצרים הלכו וירדו לאורך השנים. זה והעובדה שחברות אחרות, כמו אנבידיה, עקפו את אינטל בסיבוב הביאו את הנהלת החברה להראות לגלסינגר את הדלת, כמו גם להערכות שאינטל נמצאת על המדף, כלומר – שפניה למכירה. קוואלקום התעניינה לקנות אותה וחזרה בה, ובחודשים האחרונים מדובר על פיצול אינטל ליותר מחברה אחת. האם זה יקרה? את זה נראה במהלך תקופת כהונתו של טאן, ואולי כבר בחודשים הקרובים.