אפל פרסמה תיקונים לבאג, שלדבריה "ייתכן שנוצל במתקפה מתוחכמת ביותר נגד פרטים שטורגטו באופן ספציפי", תוך שהיא מצטטת דו"ח. באג יום האפס נמצא ב-WebKit, מנוע הדפדפן שמניע את Safari ואפליקציות אחרות, ואפשר להאקרים לפרוץ את ארגז החול המגן של WebKit עם "תוכן אינטרנטי בעל מבנה זדוני", לפי אפל. ארגז חול הוא חלק ממערכת ההפעלה, שגם אם נפגע, יכול למנוע מהאקרים לגשת לנתונים בחלקים אחרים של המערכת. התיקון שוחרר אתמול (ג') עבור מחשבי MAC, iPhone ו-iPad, ספארי ואוזניות ה-Vision Pro שלה. אפל ציינה כי המתקפה נוצלה נגד מכשירים המריצים תוכנה ש"לפני iOS 17.2". לא ההאקרים ולא המטרות שלהם נחשפו.

לראשונה מאז החלו להימכר, פחתו המכירות העולמיות של שעונים חכמים, כך עולה מנתונים חדשים, בעיקר בשל ירידה חדה בפופולריות של מובילת השוק, אפל. לפי חברת מחקרי השוק  קאונטרפוינט (Counterpoint) ,ב-2024 פחתו המשלוחים ב-7% בהשוואה לשנה הקודמת, כשהמשלוחים של שעוני אפל פחתו ב-19% בתקופה המדוברת. קאונטרפוינט תולה את האשם בירידה של שעוני אפל במחסור של תכונות חדשות בגירסאת האחרונות של השעונים, והעובדה שלא הוצג דגם Ultra 3 יוקרתי. "הגורם הגדול ביותר לירידה היה צפון אמריקה, שבה היעדר ה-Ultra 3 ושדרוגי תכונות מינימליים בליין ה-Series 10 הובילו את הצרכנים לעצור רכישות", אמרה אנשיקה ג'יין, אנליסטית המחקר הבכירה של קאונטרפוינט. אפל נפגעה גם בשל איסור מכירות וייבוא ​​בארה"ב שהוטל עליה בסוף 2023 ובתחילת 2024 על רקע פטנט שנוי במחלוקת בנוגע לניטור רמת החמצן בדם – שלדברי ג'יין תרם גם הוא לירידת נתוני המכירות במחצית הראשונה של 2024. נתח השוק של אפל עמד על 22% בשלושת החודשים האחרונים של 2024 – ירידה לעומת 25% שנה קודם לכן. למרות הירידה הכללית, בשנה שעברה נרשמה דווקא עלייה מרשימה במכירות של שעונים חכמים מתוצרת סין, של מותגים כמו וואווי (Huawei), שיאומי (Xiaomi) ואימו (Imoo). גם המכירות בסין צמחו מ-19% מהשוק ל-25% בשנה מהרבעון האחרון של 2023. לפי חברת המחקרים, זו הייתה הפעם הראשונה שסין רשמה יותר מכירות של שעונים חכמים מהודו או מצפון אמריקה. לפי המחקר של קאונטרפוינט, בלטה מגמה נוספת, והיא הפופולריות הגוברת של שעונים חכמים לילדים, הפלח היחיד בשוק שצמח ב-2024. אימו, המכונה בסין "גאון קטן", מתמחה בשעונים חכמים לילדים וראתה עלייה של 22% במשלוחים. "גזרת השעונים החכמים של הילדים צוברת אחיזה מכיוון שהורים דואגים לבטיחות ילדיהם, והם רוצים לעקוב ולהישאר מחוברים כל הזמן עם ילדיהם", אמר בלביר סינג מקאונטפוינט. אבל גם אימו הואפלה על ידי עלייה של 135% במשלוחים מחברת הטכנולוגיה שיאומי, שרצועות ה-Smart Band שלה נמכרות בשבריר מהמחיר של מתחרים מתוצרת אפל וסמסונג, שלדברי החוקרים לא נוטים להשתתף במלחמת המחירים. "שיאומי עשתה עבודה ממש טובה במכירת מכשירים, במיוחד באזורים כמו דרום ומזרח אירופה", נכתב בדו"ח. תורמת גדולה נוספת לצניחה במכירות העולמיות הייתה הודו, שירדה מ-30% מהשוק ל-23%. לדברי החוקרים, זה נובע בחלקו בגלל "בועה" במכשירים זולים במיוחד מיצרנים הודיים שהתפוצצה כעת, עם תלונות רבות של משתמשים שלא מרוצים מהם בשל איכות נמוכה. קונטרפוינט צופה התאוששות קטנה בשוק העולמי, עם "צמיחה באחוז חד ספרתי ב-2025". העלייה במכירות, היא טוענת, תהיה מונעת מהאימוץ ההולך וגובר של תכונות בינה מלאכותית ודגש גדול יותר על אספקת מגוון רחב יותר של נתוני בריאות.

שיתוף פעולה בלעדי חדש בין ענקית הטק האמריקנית מטא וחברת המשקפיים ריי-באן (Ray-Ban) למותג האופנה הצרפתי קופרני (Coperni) הגיע לכדי מוצר מוגמר – Ray-Ban Meta x Coperni. מדובר באותם משקפיים חכמים המשלבים יכולות חדשניות מתקדמות, אך הפעם בתוספת עיצוב ייחודי, שהושקו באחרונה במהדורה מוגבלת של 3,600 יחידות בלבד, במסגרת שבוע האופנה בפריז. התוצר של שיתוף הפעולה המסקרן בין ענקית הטכנולוגיה למותג האופנה הפריזאי – שהציג בשבוע האופנה את קולקציית סתיו/חורף 2025 שלו תחת הכותרת "קהילה דיגיטלית" – היווה את גולת הכותרת של תצוג האופנה, כשהשקת משקפי השמש Ray-Ban Meta x Coperni בוצעה במתכונת מיוחדת עם דוגמניות שצילמו את המסלול מנקודת מבטן באמצעות המשקפיים החדשים. מדובר בקשר ראשון מסוגו שנרקם בין מטא למותג אופנה, כשלדברי הענקית ממנלו פארק, משקפי Ray-Ban Meta x Coperni החדשים כוללים את כל היכולות של משקפי Ray-Ban Meta הקודמים. כלומר, לא מדובר בשדרוג טכנולוגי, אלא באותו מוצר עם דגש על עיצוב ייחודי ומעט פריטים במהדורה הייחודית. המשקפיים מגיעים עם מסגרות Wayfarer האייקוניות של ריי-באן, שעברו התאמה אישית, וכעת הן שחורות/שקופות ובעלות מיתוג כפול ועדשות מראה אפורות. יש לציין כי מטא כבר השיקה בעבר דגם במהדורה מוגבלת עם מסגרת שקופה. הייחוד כאן הוא הצבע השחור, העדשות האפורות ולוגו קופרני המופיע על זרועות המשקפיים. Tech wear with Parisian flair debuted at Paris Fashion Week with #RayBanMeta x Coperni pic.twitter.com/VWNz51z4Wd — Ray-Ban (@ray_ban) March 10, 2025 המשקפיים מצלמים ומגובים ביכולות Meta AI מבחינה טכנולוגית, המשקפיים החכמים מאפשרים למשתמשים לבצע מגוון פעולות – הם מצוידים במצלמת 12 מגה-פיקסל, המאפשרת צילום תמונות ברזולוציה גבוהה והקלטת וידיאו מנקודת מבטו של מרכיב המשקפיים. נפח האחסון הפנימי של הגאדג'ט הוא 32GB, משמע שהמשקפיים יכולים להכיל למעלה מ-500 תמונות וכמעט מאה קטעי וידיאו קצרים. הסוללה מספיקה לכארבע שעות שימוש. בנוסף, המשקפיים תומכים בשיחות וידיאו ואף בשידור בלייב של מה שהם מתעדים. אחת התכונות הבולטות באביזר האופטי החכם של מטא היא שילוב יכולות הבינה המלאכותית של החברה – Meta AI. שילוב זה מאפשר למשתמשים לקבל מידע, לזכור פרטים ואף להשתמש בתכונת תרגום חדשה (בשלב זה היא תומכת באנגלית, ספרדית, צרפתית ואיטלקית למשתמשים עם גישה מוקדמת, בארה"ב וקנדה) לתועלתם. המשקפיים תומכים גם באפליקציית שאזם (Shazam) הוותיקה, המאפשרת לזהות מוזיקה ולהשמיע מוזיקה משירותי ההזרמות של ספוטיפיי (Spotify) או של אמזון (Amazon Music) וכל זאת באמצעות פקודה קולית. Our latest @raybanmeta Coperni limited edition collaboration passes all the fit checks ????️ Available starting tomorrow on https://t.co/IBNsQIxywG pic.twitter.com/XrnVYlwidf — Boz (@boztank) March 9, 2025 צוקרברג – רואה במשקפיים חכמים את "פלטפורמת המחשוב" הבאה כפי שדיווחנו בשלהי 2024, חברת מטא מתכננת לשלב צגים קטנים במשקפי הראייה החכמים שלה ושל ריי-באן במחצית השנייה של 2025. מטרת התוסף היא לשפר את חוויית המשתמש ולבסס את מעמדה בשוק המכשירים הלבישים. הצג הקטן נועד להציג התרעות ותגובות מהעוזרת הווירטואלית של מטא וישמשו בעיקר להצגת טקסט ולא לתצוגת וידיאו או תמונות באיכות גבוהה. מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, רואה במשקפיים חכמים את "פלטפורמת המחשוב" הבאה. בהתאמה מטא משקיעה משאבים רבים בפיתוח משקפי מציאות רבודה, שישלבו עם בינה מלאכותית ויכולות נוספות בתצוגת המשתמש. לדברי אנדרו בוסוורת', מנהל הטכנולוגיות הראשי של מטא, "משקפיים מוכיחים שהם החומרה הטובה ביותר לשילוב יכולות AI". המהלך הזה של מטא מעיד על המשך המגמה של החברה לשלב טכנולוגיה עם אופנה, בניסיון להפוך את המשקפיים החכמים לפריט נחשק ופונקציונלי כאחד. הגולשים הגיבו ברשתות החברתית על המוצר, כך לפחות מסתמן, בהתלהבות. משקפי Ray-Ban Meta x Coperni מוצעים למכירה ב-549 דולר, מחיר היקר יותר מדגמי Ray-Ban Meta הסטנדרטיים. ניתן לרכוש אותם ישירות דרך אתרי מטא, ריי-באן וקופרני בארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, איטליה, גרמניה, ספרד ואוסטרליה. לקוחות במדינות נוספות אמורים להצליח לרכוש אותם דרך אתרי ריי-באן וקופרני. ה-Ray-Ban Meta x Coperni יוצרו, כאמור, רק אלפי בודדים של יחידות, ולפיכך כל זוג משקפיים יהיה ממוספר באופן בלעדי עם חריטה על גבי המסגרת, ויכול להפוך בעתיד לפריט אספנות.

גרסאות הדור הבא של מערכות ההפעלה העיקריות של אפל, מה-iOS, דרך iPadOS ועד macOS, אמורות להציג שינויים עיצוביים משמעותיים. כך עולה מדיווח של מארק גורמן מבלומברג, שנחשב לאורים ותומים לנעשה באפל. מערכות ההפעלה iOS 19, יחד עם iPadOS 19 ו-macOS 16, אמורות להיות מוצגות לראשונה כבר בעוד שלושה חודשים, בכנס המפתחים העולמי השנתי של אפל שייערך ביוני. לפי בלומברג, מדובר באחד מעדכוני התוכנה "הדרמטיים ביותר בתולדות החברה", והכוונה היא להוביל לחוויית משתמש זורמת ופשוטה יותר, במיוחד בהיבטים של השליטה והניווט. היבט אחר שאפל רוצה להשיג הוא סוג של האחדת ממשקים, כך שהעיצוב יהיה זהה פחות או יותר בין הפלטפורמות השונות, מה שאמור, לפחות על הנייר, להקל על השליטה ועל ההתמצאות כאחד. מה שמפתיע הוא, שהבסיס לשינויים שהחברה רוצה לעשות, לכאורה, היא דווקא מערכת ההפעלה החדשה מכולן, visionOS, מערכת ההפעלה ששיבצה אפל במשקפי המציאות המוגברת שלה, Vision Pro, ב-2023 – וזה אומר צלמיות עגולות יותר, מערכת חלונות חלקה יותר וכל מיני אלמנטים גרפיים אחרים.  

"העובדה שארגונים שלא פרצו אליהם ייפרצו – לא חלחלה עד הסוף", כך אמרה שלי בראונשטיין, סמנכ"לית הלקוחות והמשאבים החדשה של קוד בלו, בכנס InfoSec 2025 של אנשים ומחשבים, שנערך בתחילת השבוע. בראונשטיין נכנסה לתפקידה לפני שבועות אחדים. כנס InfoSec 2025 התקיים במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בהנחייתם של יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, וגיא מזרחי, מנכ"ל סייפרוס ויו"ר ועדת התכנים של האירוע. ההרצאה של בראונשטיין עסקה בניהול האתגרים במשבר סייבר. היא ציינה כמה נתונים, בהם שב-2024 נתגלו קרוב ל-40 אלף פרצות אבטחה שלא היו ידועות קודם לכן, ושעל פי דו"ח של קראודסטרייק, הזמן הממוצע שלוקח להאקר להיכנס למערכות המחשוב של הארגון לאחר שהוא מזהה את הדרך לעשות את זה עומד על 51 שניות. לדבריה, "כדי שאפשר יהיה להצליח להגן על הארגון בצורה אפקטיבית, צריך לדבר על איך מנהלים את משבר הסייבר בצורה הכי יעילה ומצמצמים את הנזק". "במשבר סייבר, חייבים לשים דגש על היערכות מוקדמת, שיפור התקשורת, יכולת הפעולה והכי חשוב – קבלת החלטות תחת לחץ", אמרה בראונשטיין. "יש לבנות תוכנית מסודרת לניהול משבר סייבר ולהתאוששות ממנו. כמו בשדה קרב, גם שם קשה באימונים וקל בקרב. משבר סייבר הוא כבר מזמן לא רק אירוע טכנולוגי, והוא לא שאלה של האם הוא יקרה, אלא של מתי. חברות שמקדימות להתכונן למשברי סייבר מצליחות להתמודד איתם בצורה הרבה יותר יעילה ואפקטיבית". "בזמן אירוע סייבר, כל שנייה היא קריטית", ציינה. "מנהל האבטחה נדרש לתת המון תשובות ולרוב אין לו אותן בשעות הראשונות בשעות הראשונות לאחר פרוץ המשבר. זאת אחת הסיבות שבגללה יש לבצע היערכות מוקדמת למשבר. סיבה נוספת היא: צוותים טכניים שעוסקים באירוע הסייבר וכבר נערכו לכך – מתמודדים אתו יותר טוב ובצורה הרבה יותר אפקטיבית". מה השאלה הראשונה שצריך לשאול במשבר סייבר? "כשמתרחש אירוע סייבר, השאלה הראשונה שצריך מנהל האבטחה לשאול היא: על מה הוא משפיע?", ציינה בראונשטיין. "אם התשובה שהוא מגיע אליה היא מערכת או שרת – הוא החטיא את המטרה, כי את המנכ"ל מעניין איזה תהליך עסקי לא עובד. זה דבר שלא כדאי שמנהל האבטחה יחפש אותו בזמן האירוע. לכן, מה שעליו לשאול הוא: מהם התהליכים הכי חשובים לארגון? האם הוא מכיר את כל התהליכים הקריטיים של החברה? האם כל הנכסים מוגנים באותה הרמה? אילו תהליכים ימשיכו לתפקד, למרות אירוע הסייבר? והיכן יהיה הנזק הגדול ביותר?". "ההמלצה שלי היא להכין תוכנית התאוששות מאסון (BCP) לסייבר, שתשים דגש על התהליכים הקריטיים ואיך הם יכולים להתקשר לאירוע, ולוודא שהיא נשארת עדכנית", אמרה. לסיום היא ציינה כי "חלוקת האחריות בעת אירוע סייבר היא כזו: מנהל המשבר חייב להיות המנכ"ל, הדובר מנהל את התקשורת החיצונית והפנימית, היועץ המשפטי את ההיבטים הרגולטוריים וצוותי ה-IV/IR – את ביצוע החקירה וההתאוששות". עוז שורק, מהנדס פתרונות בכיר בסנואופלייק. צילום: ניב קנטור דובר נוסף באירוע היה עוז שורק, מהנדס פתרונות בכיר בסנואופלייק. ההרצאה שלו עסקה בשאלה: איך משתמשים ביכולות ה-GenAI לשיפור תהליכים בצוות האבטחה של הארגון? "יש בעייתיות גדולה עם ה-GenAI: זו חדשנות מרחיקת לכת, עם תהליכים שהרבה פעמים הם מאוד מורכבים, והבדיקות בין הקבוצות עלולות להפיל את הפרויקט", ציין שורק. בהמשך הוא דיבר על הדיסוננס של צוותי האבטחה: "הם חושבים חדשנות אבל תקועים הרבה מאחור, בגלל כלי הלגאסי שיש בארגונים רבים. הכלים האלה מהווים צוואר בקבוק בממגורות הנתונים (Data Silos). אתגר נוסף בעבודתם הוא גמישות ונראות נמוכה ואתגר שלישי, שנובע מהאתגרים הראשון והשני – עלויות גבוהות של עבודה וחומרה". "כדי לפתור בעיות בעולם המודרני צריך פתרונות מודרניים", ציין שורק. "סנואופלייק צמחה מפתרונות בעולם הדאטה, אבל הם הולכים כיום צד לצד עם פתרונות האבטחה שלנו. אנחנו מציעים את שניהם". "הלחם והחמאה שלנו הוא לחבר את הדאטה ולהפיק ממנה תובנות", אמר. "אצלנו, הכול נייטיב לפלטפורמה, כך שאין חשיפה לסיכוני אבטחה, והפתרון עובד על שלושת העננים המרכזיים – AWS, גוגל קלאוד ו-Azure. כמו כן, יש בסנואופלייק מודלי GenAI בילט אין ומרקט פלייס שמאפשר לשתף מידע ופתרונות עם לקוחות אחרים שלנו".

"עלות איומי הסייבר העולמית תעמוד השנה על כ-10 טריליון יורו. ועד 2029, אני חושב שהנתון יגדל ב-64%", כך אמר ג'יימס הודג', יועץ אסטרטגי ראשי לאירופה בספלאנק (Splunk) מבית סיסקו (Cisco). בראיון לאתר יורוניוז (Euronews), אמר הודג', כי "בשל האופי הדיגיטלי של העולם כיום, מתקפות סייבר עלולות להביא להשלכות קטסטרופליות, במיוחד כאשר הן משפיעות על תשתיות חיוניות וקריטיות". לדבריו, כמו בכל מקום, גם במדינות האיחוד האירופי עסקים קטנים יותר נמצאים לעתים קרובות בסיכון גבוה יותר לאיומי סייבר. "עסקים בעלי הכנסות של פחות מ-250 מיליון דולרים", הסביר, "הם בעלי סיכוי כפול לפריצת סייבר מאשר עסקים בעלי הכנסות של יותר מ-5 מיליארד דולרים. הסיבה העיקרית לכך היא ההבדלים בהשקעה בהגנת הסייבר, כמו גם גישות שונות של חוסן סייבר". ג'יימס הודג', יועץ אסטרטגי ראשי לאירופה בספלאנק. צילום: ספלאנק "השפעות של פריצות סייבר אינן רק פיננסיות, אלא לעתים קרובות הן גובות מחיר פסיכולוגי גם מעסקים. המתקפות עלולות לפגוע באמון הלקוחות וגם להביא להאטת קצב החדשנות – כאשר עסקים מגבירים את הגנות הסייבר", הסביר הודג', "כדי להצליח, עסקים צריכים להפוך את חוסן הסייבר שלהם לראשון בסדר העדיפויות. כך ניתן לשמר חדשנות בלא להיות מושפע יותר מדי מהעלויות הכספיות והפסיכולוגיות של כשל אבטחת סייבר". "תכנון התוצאות של מתקפת הסייבר חשוב גם הוא, כיוון שמנגנוני האבטחה אינם קסם וגם לא "כדור כסף" (הבטחה ל-100% הצלחה, י"ה). כשעסק מתחיל לחשוב על אבטחת סייבר, הוא צריך, קודם כל, לחשוב באופן רוחבי על מה עלול להשתבש, מה תהיה ההשפעה של השיבוש, ואז להתכונן לכישלון הזה". "אם אנשים לא יתייחסו לחוסן סייבר כאל הדבר החשוב ביותר שהם יכולים לעשות, הם ייכשלו כארגון עסקי", סיכם הודג'.

כפי שדיווחנו מוקדם יותר החודש, הנשיא דונלד טראמפ הוציא צו ביצועי להקמת רזרבה אסטרטגית של מטבעות דיגיטליים בארה"ב – צעד שגרר תגובות רבות בתעשיית הקריפטו. כעת, בעקבות צו זה, הודיעה הסנאטורית הרפובליקנית מוויומינג, סינתיה לומיס, על כוונתה להציג בסנאט מחדש הצעת חוק ותיקה שלה, המכונה 'חוק הביטקוין' (The Bitcoin Act), שמטרתה ליישם תוכנית לרכישת ביטקוין עבור ממשלת ארצות הברית. לומיס, המכונה לעיתים "סנאטורית הביטקוין", חשפה בכנס Bitcoin for America בוושינגטון כי תגיש מחדש את החוק כדי "לחזק את החדשנות, הטכנולוגיה והתחרותיות באמצעות השקעה אופטימלית ברחבי המדינה". לדבריה, צפויים להצטרף אליה בסנאט רפובליקנים נוספים שתומכים במהלך, ביניהם ג'ים ג'סטיס, מרשה בלקבורן, ברני מורנו, רוג'ר מרשל וטומי טוברוויל. "אנחנו מתכוונים לעשות מאמץ אמיתי כדי לעזור לאנשים להבין מדוע ביטקוין הוא כסף חופשי", אמרה לומיס במהלך ההכרזה. Say it with me: this is the year for bitcoin and digital assets. — Senator Cynthia Lummis (@SenLummis) March 11, 2025 "אימרו זאת איתי: זו השנה של הביטקוין והנכסים הדיגיטליים" לומיס גם פרסמה בחשבון ה-X שלה ציוץ הכולל את תמצית משנתה ובו ציינה: "אימרו זאת איתי: זו השנה של הביטקוין והנכסים הדיגיטליים". הצעת החוק המקורית של לומיס, שהוצגה לראשונה ביולי 2024, ביקשה להקים "רזרבה אסטרטגית של ביטקוין, שתשמש כמאגר בעל ערך נוסף לחיזוק מאזן התשלומים של אמריקה ולהבטחת ניהול שקוף של אחזקות הביטקוין של הממשלה הפדרלית". החוק שאותו היא מציגה מחדש מיועד ליישם תוכנית שמטרתה לרכוש כמיליון מטבעות ביטקוין  – המהוויפ כ-5% מסך ההיצע הקיים בעולם – במשך חמש שנים, בדומה "לגודל והיקף" של עתודות הזהב שבהן מחזיקה ארצות הברית. על פי ההצעה, הביטקוין שיירכש במסגרת התוכנית יוחזק לתקופה של לפחות 20 שנה. הרכישה תמומן בחלקה מרווחי הנטו של הפדרל ריזרב. לומיס הדגישה כי "חוק הביטקוין חזר", והביעה את התרגשותה מההצגה מחדש של "חקיקה פורצת דרך שתהפוך את החזון הנועז של הנשיא טראמפ להקמת הרזרבה האסטרטגית של ארצות הברית לביטקוין, ותחזק את בסיסה הכלכלי של אומתנו לדורות הבאים". לדבריה, "על ידי הפיכת הצו הביצועי החזוני של הנשיא לחוק בר קיימא, נוכל להבטיח שאומתנו תרתום את מלוא הפוטנציאל של החדשנות הדיגיטלית כדי להתמודד עם החוב הלאומי שלנו, תוך שמירה על היתרון התחרותי שלנו בכלכלה העולמית". נציין כי סנאטור רפובליקני אחר, ניק בגיץ', הציג הצעת חוק תואמת לזו של הסנאטורית לומיס, בשם 'חוק הביטקוין של 2025' בבית הנבחרים, בגיבוי של מספר נציגים נוספים. בגיץ' הסביר כי החקיקה "נועדה להבטיח שארצות הברית תבטיח את עצמאותה הפיננסית ותשמור על מנהיגותה בכלכלה הדיגיטלית העולמית". יש לו תכניות רבות לתחום הקריפטו ולהפיכת ארה"ב לשולטת בו. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. צילום: Shutterstock רזרבות ביטקוין שיעוגנו בחוק – לא כולם נלהבים ובזמן שהמאמצים של המחוקקים הרפובליקנים לצבור ביטקוין שבבעלות ארה"ב צוברים תאוצה, פעילות ענפה בתחום מתרחשת גם ברמת המדינות. ולא תמיד בכיוון ההולם את הלך הרוח הנשיאותית החדשה –  בטקסס, למשל, הוגשה הצעת חוק שמטרתה להגביל כל רזרבה אסטרטגית של קריפטו במדינה לסכום מקסימלי של 500 מיליון דולר. נציג הדמוקרטים רון ריינולדס הציג הצעת חוק ספציפית יותר, שתגביל את רזרבת הקריפטו המדינתית ל-250 מיליון דולר. הצעה זו מגיעה לאחר שבסנאט של טקסס אושרה ב-6 במרץ חקיקה המאפשרת למדינה ליצור רזרבה אסטרטגית של ביטקוין, ללא הגבלת גודל. חוק זה עדיין דורש את חתימת מושל טקסס כדי להפוך לתקף. צאר הקריפטו וה-AI בממשל טראמפ, דיוויד סאקס. צילום: וויקיפדיה במקביל, ביוטה עבר 'חוק הביטקוין' בסנאט, אך באופן משמעותי הוסר ממנו ברגע האחרון הסעיף שאיפשר הקמת רזרבה אסטרטגית של קריפטו. החוק, המכונה טכנית HB230 – 'תיקונים לחוק הבלוקצ'יין והחדשנות הדיגיטלית' – מעגן זכויות מסוימות לתושבי המדינה, אך לא כולל הוראות להקמת רזרבה אסטרטגית. הסרת סעיף הרזרבה התרחשה לאחר שהבית התחתון של יוטה הצביע בעד תיקון שביטל כל התייחסות לרזרבה שכזו. הסנאטור קירק א. קולימור, אחד מיוזמי החוק, הסביר כי "היו חששות רבים לגבי ההוראות הללו והאימוץ המוקדם של סוגי מדיניות אלה ו(לכן – ג"פ) כל זה הוסר מהחוק". בנוסף, נראה כי ישנה מחלוקת בתוך הממשל בנוגע לאופן ניהול רזרבת הביטקוין הפדרלית. צאר הקריפטו וה-AI של ארה"ב, דיוויד סאקס, הדגיש כי הרזרבה הקיימת "לא תעלה לנישומים אגורה", והצהיר במפורש שהממשלה לא תרכוש נכסים נוספים לרזרבה, מעבר לנכסים שנתפסו במסגרת הליכי חילוט. עם זאת יצוין כי נוסח הצו הביצועי של טראמפ דווקא כן מאפשר רכישה ממשלתית של נכסים להוספה לרזרבה, ומנחה את משרד האוצר ומשרד המסחר "לפתח אסטרטגיות ניטרליות מבחינה תקציבית לרכישת ביטקוין נוסף". לא ברור עדיין האם להצעת החוק של לומיס יש סיכוי לעבור, לאור ההתנגדות הפוטנציאלית מצד גורמים שונים. עם זאת, אין כל ספק שהסנאטורית רואה בביטקוין מרכיב יסודי בשמירה על הדומיננטיות הכלכלית העולמית של אמריקה במאה ה-21, ושההתפתחויות האחרונות מעידות בעיקר על המאמצים לקדם את מעמדו של הביטקוין כנכס אסטרטגי של המעצמה, בשונה משהאסימון נתפש בעבר בארה"ב.

בזק סיימה את 2024 ואת הרבעון האחרון שלה עם תוצאות לא טובות: ירידות בהכנסות וברווחים ברבעון, וקיטון בהכנסות ומעבר להפסד נקי בשנה כולה – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה הבוקר (ד'). במהלך השנה, ההכנסות של הקבוצה פחתו ב-2.4% לשמונה מיליארד שקלים, והיא עבדה להפסד תפעולי של 16 מיליון שקלים לעומת רווח של 39 מיליון ולהפסד נקי של 29 מיליון לעומת רווח נקי של 22 מיליון ב-2023. חלוקה לחברות בקבוצת בזק מעלה כי בזק בינלאומי רשמה אשתקד ירידה של 8.8% בהכנסות ל-1.1 מיליארד שקלים, הפסד תפעולי של 16 מיליון לעומת רווח תפעולי של 39 מיליון ב-2023 וזינוק של פי חמישה בהפסד הנקי ל-69 מיליון. ההכנסות של פלאפון גדלו ב-2.2% למעט יותר משני מיליארד שקלים, הרווח תפעולי שלה פחת ב-3.6% ל-189 מיליון והרווח הנקי הציג ירידה של 13.2% ל-138 מיליון. ההכנסות של בזק קווי פחתו בסיכום השנה ב-1.6% ל-4.3 מיליארד שקלים, הרווח התפעולי ירד ב-0.9% ל-1.44 מיליארד והרווח הנקי – ב-0.6% ל-906 מיליון. באשר ליס, ההכנסות שלה רשמו קיטון של 3.4% ל-1.3 מיליארד שקלים, הרווח התפעולי צנח ב-57.4% ל-40 מיליון וזה הנקי צלל ב-52% ל-49 מיליון. תוצאות הרבעון מראות על ירידה של 1.3% בהכנסות של קבוצת בזק ל-2.2 מיליארד שקלים, קיטון של 12.6% ברווח התפעולי ל-332 מיליון וירידה של 11.8% ברווח הנקי ל-210 מיליון. מה עשו ברבעון חברות הקבוצה? בזק בינלאומי רשמה ירידה של 6.3% בהכנסות ל-285 מיליון שקלים, וקפיצה של פי חמישה בהפסדים התפעולי והנקי, ל-67 מיליון ול-69 מיליון שקלים, בהתאמה. ההכנסות הרבעוניות של פלאפון גדלו ב-8.5% ל-524 מיליון שקלים, הרווח התפעולי עלה ב-13.5% ל-42 מיליון והרווח הנקי גדל ב-19.2% ל-31 מיליון. באשר לבזק קווי, ההכנסות הרבעוניות שלה פחתו ב-1.5% ל-1.1 מיליארד שקלים, הרווח התפעולי ירד ב-5.3% ל-303 מיליון וזה הנקי – ב-3% ל-193 מיליון. יס הציגה גידול של 0.3% בהכנסות הרבעוניות שלה ל-317 מיליון שקלים, זינוק של 72.7% ברווח התפעולי ל-57 מיליון וצמיחה של יותר מפי שניים – של 103.7% – ברווח הנקי ל-55 מיליון. ניר דוד, מנכ"ל בזק. צילום: רמי זרנגר מיהו בעל השכר הגבוה ביותר בבזק? בסיכום 2024, עלות שכרם של חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר בקבוצת בזק הסתכמה ב-219.31 מיליון שקלים – זינוק של 30.9% לעומת 2023. המשתכר ביותר בבזק הוא תומר ראב"ד, יו"ר הדירקטוריון, שמונה לתפקיד בדצמבר 2023 ולכן, מן הסתם, לא היה ברשימה של שנה זו, וב-2024 עלות השכר שלו עמדה על 9.72 מיליון שקלים. במקום השני נמצא אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון, עם עלות שכר של 7.17 מיליון שקלים – גידול של 5.5%. בהמשך הרשימה נמצאים ניר דוד, מנכ"ל בזק, שמונה לתפקיד במרץ 2024 והשתכר במהלכה 6.4 מיליון שקלים; רון גלב, מנכ"ל בזק בינלאומי, עם ירידה של 2.44% ל-3.56 מיליון; וטובי פישביין, סמנכ"ל הכספים של בזק, שעלות השכר שלו כמעט שלא השתנתה בשנה המדווחת – היא עלתה ב-0.8% ל-2.46 מיליון שקלים. ראב"ד אמר בעקבות פרסום התוצאות כי "בזק ממשיכה לשמור על איתנות פיננסית חזקה, דירוג אשראי גבוה והשאת ערך משמעותית לבעלי המניות ומחזיקי העניין בקבוצה. הרגיעה הביטחונית, שמאפשרת חזרה הדרגתית של מאות אלפי ישראלים לביתם בצפון ובדרום, וכן הגידול בטיסות היוצאות של ישראלים לחו״ל מהווים רוח גבית לפעילות הקבוצה בשנת 2025".