העין האנושית מוגבלת, ולא יכולה לקלוט כל דבר. גם הרופאים המומחים ביותר בתחומם נדרשים לעתים למיקרוסקופ או לצילום רנטגן (מה שנקרא דימות רפואי) כדי לאבחן מחלות, שברים ועוד – וגם כדי לראות את העובר בבטן האם היולדת. כך אפשר גם לגלות גידולים סרטניים ולטפל בהם. למעשה, הבינה המלאכותית מאפשרת לדייק את צילומי הרנטגן. ד"ר אושרית הופר, שמשמשת כראשת בית הספר להנדסת חשמל במכללת אפקה, פיתחה במסגרת עבודת הדוקטורט שלה מערכת שמנטרת וממליצה לרופאים אילו טיפולים אונקולוגיים הם יכולים לתת למטופלים שלהם, על מנת שיקבלו את הטיפול הטוב ביותר. זאת, באמצעות ניתוח הדמיות תרמיות – כלומר, צילומי רנטגן. "אני עוסקת בזיהוי של דפוסים בריאותיים באמצעות דימות רפואי, בהסתמך על בינה מלאכותית", אמרה ד"ר הופר לאנשים ומחשבים. "האלגוריתמיקה של הבינה המלאכותית מאפשרת לראות דפוסים שהעין האנושית לא יכולה לראות – למשל, תמונה תרמית של גידול סרטני. האלגוריתם יכול לגלות גידול בגופו של אדם ולקבוע האם הוא סרטני או לא". ד"ר אושרית הופר, ראשת בית הספר להנדסת חשמל במכללת אפקה. צילום: סוזי ריינמן ד"ר הופר השתמשה בפיתוח המערכת בבינה מלאכותית ולימוד מכונה. האחרון, לדבריה, מאפשר לה לדייק את הממצאים, משום שהוא מאפשר להכניס מספר רב יותר של פרמטרים. "לימוד המכונה והשילוב בינו לבין הבינה המלאכותית פותח פתח לרפואה מותאמת אישית ולדיוק רב יותר בטיפול", אמרה. המערכת מאפשרת לנתח נתונים ולנטר באופן רציף, ואוטומטי, את מצב המטופל בתחום הספציפי, לשלוח התראות לרופא ולמטופל, ולראות האם וכיצד הוא מגיב לטיפול התרופתי שניתן לו. בימים אלה עובדים במכללת אפקה על מסחור שלה והרחבתה לתחומי רפואה נוספים. ד"ר הופר ושותפיה למחקר כבר רשמו כמה פטנטים, ובימים אלה מנהלים מגעים עם יזמים וקרנות השקעות, על מנת להקים חברה לקידום המיזם. כמו כן, הם משתפים פעולה עם פרופ' שי קיויתי, מומחה לרפואה פנימית וראומטולוגיה בבית החולים מאיר, שם נערך ניסוי על כמה מאות מטופלים, ד"ר טניה רבין מבית החולים איכילוב בתחום הסרטן צוואר הרחם ופרופ' מירב בן דוד בתחום סרטן השד. לדברי ד"ר הופר, כמה יזמים וקרנות כבר הביעו התעניינות במיזם. https://www.pc.co.il/wp-content/uploads/2025/04/VID-20250406-WA0026.mp4 מה בעצם המערכת עושה וכיצד היא עובדת? "לקחנו מצלמה תרמית ממוזערת וחיברנו אותה לטלפונים של המטופלים. הטכנולוגיה מתרגמת את החום שנפלט מהיד של המטופל לאות חשמלי, ומזה אפשר לבנות תמונה. הבינה המלאכותית מודדת את טמפרטורת הגוף של המטופל, וכן טביעות אצבע שאופייניות לפתולוגיות שונות: סרטן שד, סרטן צוואר הרחם, דלקות פרקים, כבד שומני ודלקת ריאה שהיא סיבוך של קורונה". "בהמשך", אמרה, "המערכת משווה את הנתונים – במקרים של חשד לסרטן לבדיקות PET (ר"ת Positron Emission Tomography) או לביופסיות, ובמקרים של חשד לדלקת פרקים – לבדיקה קלינית או ל-MRI". היא יכולה לשמש גם לבריאות הנפש? "כן, ואנחנו כבר מבצעים מחקר בנושא עם פרופ' דורון טודר, מנהל המרכז הרפואי לבריאות הנפש בבאר שבע. הבעיה שאנחנו רוצים לפתור אותה במקרה של בריאות הנפש היא הצורך בשמירת המטופלים בתוך החדרים, מבלי להכניס אליהם מצלמות. אנחנו מפתחים מערכת תרמית פשוטה ברזולוציה מאוד נמוכה, שמאפשרת לראות היכן יש אנשים. האנשים מוצגים באמצעות גושים חמים, ואם המערכת רואה שני אנשים קרובים יותר ממה שהם אמורים להיות – היא מתריעה, ובלילה אף נדלקים האורות. בעיה נוספת שקיימת בבתי חולים פסיכיאטריים היא עישון, שיכול לגרום לשריפות. אותה מערכת יכולה לנטר עישון. ברגע שמישהו מצית גפרור, המערכת ישר רואה את זה ושולחת התרעה, שהאחיות מקבלות ויכולות לרשום אותה במערכת הכללית. זה יכול להציל חיים". המערכת בפעולה. צילום: באדיבות ד"ר הופר האם מערכות בינה מלאכותית יכולות לזהות בעיות נפשיות? "לא, אבל הן יכולות לזהות דפוסים. מערכת הבינה המלאכותית יכולה ללמוד את המטופל ובאמצעות זיהוי הדפוסים, לאבחן האם הוא במגמה של הידרדרות, ולקרוא לו לבוא למרפאה". אילו תגובות קיבלתם? "התגובות – הן מהמטופלים והן מהרופאים – הן מדהימות. כך, למשל, ביצענו מחקר לזיהוי דלקות גרון חיידקיות או נגיפיות אצל ילדים בשיתוף פרופ' אבנר כהן משירותי בריאות כללית, כדי שהמערכת תאפשר זאת בעתיד. הילדים מאוד התלהבו". יש כאן מערבות AI שמכניסים אליהן בזמן קצר נתונים שרופאים לומדים שנים כדי למדוד ולאבחן. "נכון". זה די באסה לרופאים, לא? איך הם מגיבים? "זה נכון, אבל הם רואים גם את היתרונות – הם מגלים שהם רואים בצילומים התרמיים דברים שאין ביכולתם לראות בעין, ולכן מגיבים למערכת בחיוב. הרופאים אוהבים שההחלטה היא שלהם, אבל יש להם עוד מידע ועוד המלצה". ד"ר הופר מדגישה שמדובר במערכת תומכת החלטה, ולא בכזאת שמחליפה את הרופא. לדבריה, זה לא ישתנה גם בעתיד של עולם הרפואה: "עם ההתפתחות של הטכנולוגיה, היא תחליף את הרופא בדברים מסוימים – אבל לא בצורה מלאה. אין תחליף למגע האנושי, לאינטראקציה בין המטפל למטופל. מערכות בינה מלאכותית לא יכולות להחליף תכונות אנושיות כמו האמפטיה והיחס החם שהמטופלים יכולים לקבל מהרופאים", ציינה. אבטחת מידע והזיות AI בכל פיתוח של מערכת AI עלולות להיווצר בעיות של אבטחת מידע והזיות. אלא שבתחום הבריאות זה הרבה יותר בעייתי, כי מדובר בחיי אדם ובחיסיון רפואי של אנשים. איך ד"ר הופר ואנשיה שומרים, במערכת שהם פיתחו, מפני זליגה של נתונים, למשל? "אנחנו מקפידים על אבטחת מידע. אנחנו צריכים לתת על זה את הדין – ועוסקים בזה. יש לנו מערכות שמונעות דליפה והטיה של נתונים", אמרה. "לקחנו בחשבון גם את הזיות ה-AI", ציינה ד"ר הופר. "לא נתקלנו בהזיות AI בזמן המחקר, אבל זה נלקח בחשבון. מה גם שכאמור, זאת מערכת תומכת החלטה וגורם אנושי – הרופא – הוא זה שמשקלל את הנתונים ומקבל את ההחלטה הסופית". את ראשת בית הספר להנדסת חשמל במכללת אפקה. מה הקשר בין הנדסת חשמל לבינה מלאכותית? "הנדסת החשמל מאפשרת את הבינה המלאכותית. הנדסת חשמל משמשת בין היתר לפיתוח חומרה. מפתחי הנדסת חשמל יודעים לפתח תוכנה וחומרה". לא רק רפואה לדברי ד"ר הופר, המערכת שהיא ואנשיה פיתחו יכולה לשמש לא רק לעולם הרפואה, אלא גם לתחומים כמו תחבורה וביטחון. "תצלומים תרמיים יכולים לשמש, למשל, גם לניטור תנועה והחלטות לגביה", הוסיפה. איך את רואה את העתיד של התחום? "אני רואה את העתיד שלו במערכות אוטומטיות, שלא נצטרך ללכת לרופא. נוכל לקחת את הטלפון הסלולרי, לעשות סלפי ולקבל מידע על מצבנו הבריאותי. אנחנו כבר בשלבים הראשונים של זה, אבל בעוד כמה שנים יהיו מערכות כאלה, שיפעלו בצורה טובה. הן לא יוכלו לאבחן כל בעיה רפואית, אבל רבות מהן. הבינה המלאכותית עשתה, עושה ועוד תעשה מהפכה מאוד משמעותית בעולם הבריאות. זה דור חדש של טלה רפואה".

יש לתקן בדחיפות פגיעות, בדרגת חומרה קריטית, ב-Connect Secure VPN של איבנטי (Ivanti), שחוקרי איומים ראו ניצול שלה במתקפות סייבר אחרונות. גם CISA – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות בארה"ב – קראה בסוף השבוע לתיקון הפגם. הפגיעות קיבלה דירוג חומרה "קריטי" של 9.0 מתוך 10.0. ו-CISA הוסיפה בסוף השבוע האחרון את הפגם לקטלוג הפגיעויות שלה שחוו ניצול בשטח. הפגם, שתויג כ-CVE-2025-22457, "מאפשר יכולת להזרקת נוזקות מרחוק", והחוקרים של מנדיאנט (Mandiant) מבית גוגל קלאוד (Google Cloud) זיהו "עדויות לניצול פעיל שלו בשטח". לדברי חוקרי מנדיאנט, ייתכן שהמתקפות קשורות לקבוצת ריגול שבסיסה בסין. קבוצה זו כבר נחשפה בעבר כמי שעמדה מאחורי הניצול ה"המוני" של מכשירי Ivanti Connect Secure בכמה מתקפות רחבות היקף בתחילת 2024. קבוצת האיומים, UNC5221, ניסתה לפגוע באלפי ארגונים להם VPN של איבנטי, ובין הקורבנות אז, נכללה גם CISA. במתקפות החדשות, המכוונות ללקוחות Ivanti VPN, "נצפתה התבססות של האקרים מהאקו-סיסטם של נוזקות המיוחסות ל-UNC5221", כתבו החוקרים בפוסט. לפי הערכות החוקרים, המתקפות הללו החלו כבר באמצע מרץ. בהודעתה מיום ו' האחרון, איוונטי אמרה שהיא "מודעת למספר מוגבל של לקוחות" שהחולשה נוצלה כחלק מהמתקפות. ???? Ivanti Vulnerability (CVE-2025-22457) Actively Exploited Mandiant & Ivanti discovered active exploitation of a critical buffer overflow vulnerability in Ivanti Connect Secure VPN, leading to remote code execution. Patch now to secure your systems: https://t.co/iV4rj8KtWJ pic.twitter.com/o5x7Trusk7 — Mandiant (part of Google Cloud) (@Mandiant) April 3, 2025 "אנו והשותפים שלנו למדנו כעת שהפגיעות ניתנת לניצול" הפגיעות משפיעה על Ivanti Connect Secure גרסה 22.7R2.5 ואילך, כמו גם על מכשירי Pulse Connect Secure 9.1x שהגיעו לסוף מחזור החיים שלהם ב-2024 ואינם מקבלים תמיכה. איבנטי הוסיפה בעדכון להודעה כי "הפגיעות טופלה בעדכון, לאחר שהיא זוהתה בתחילה כבאג במוצר… במקור, הפגם הוערך כבלתי ניתן לניצול להזרקת קוד מרחוק… עם זאת, אנו והשותפים שלנו למדנו כעת שהפגיעות ניתנת לניצול באמצעים מתוחכמים וזיהינו ראיות לניצול בשטח". "פגיעויות מסוג זה מהוות וקטורים תכופים לתקיפה עבור שחקני סייבר זדוניים", נמסר מהסוכנות, "הן מהוות סיכונים משמעותיים לכל ארגון הפדרלי". "This activity aligns with the broader strategy @Google Threat Intel Group has observed among suspected China-nexus espionage groups who invest significantly in exploits and custom malware for critical edge infrastructure."https://t.co/qgjyUalTUy — Royal Hansen (@royalhansen) April 5, 2025  CISA "קוראת בחום לכל הארגונים להפחית את החשיפה שלהם למתקפות סייבר, ולתת עדיפות לתיקון בהקדם של פגיעויות – כחלק מניהול הפגיעות שלהם". נזכיר כי בינואר השנה, היו מתקפות שניצלו פגיעות קריטית, שנחשפה בעבר ב-Ivanti Connect Secure. זו תויגה כ-CVE-2025-0282. חוקרי מנדיאנט קישרו אותה לשחקן האיום הסיני UNC5337. החוקרים העריכו אז כי אפשר שהקבוצה היא חלק מ-UNC5221.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ממשיך בגל הטיהורים של מי שאינם נאמנים לו בממשל האמריקני. הפעם הגיע תורם של הגנרל טימותי יו, ראש הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) ומפקד סייבר.קום, פיקוד הסייבר בצבא ארצות הברית, וסגניתו האזרחית בסוכנות, וונדי נובל, שהודחו ביום ה' האחרון. הוושינגטון פוסט דיווח על כך בראשונה בסוף השבוע, בהסתמך על בכיר לשעבר בממשל האמריקני ושני בכירים בהווה. מאחורי הפיטורים עומדת לורה לומר, פעילת ימין קיצוני ידועה בארצות הברית, שמקדמת באגרסיביות תיאוריות קונספירציה. היא תמכה בפיטורים ונפגשה עם טראמפ האחרון. בפגישה, לומר, הידועה כתומכת נלהבת של טראמפ, לחצה על הנשיא להביא לפיטוריהם של עוד כמה בכירים מלבד הגנרל יו ונובל – במיוחד מהמועצה לביטחון לאומי, כי "הם אינם נאמנים לנשיא". ואמנם, חמישה עוזרים מרכזיים במועצה לביטחון לאומי, או יותר – פוטרו ביום ה'. לומר כתבה בפוסט שפרסמה בחשבון ה-X שלה ביום ו' כי "ראש ה-NSA יו וסגניתו נובל לא היו נאמנים לנשיא טראמפ. זו הסיבה שהם פוטרו". "נשבענו אמונים לחוקה, לא למי שרוצה להיות דיקטטור" לומר אמרה לאתר הוושינגטון פוסט שהיא דחקה בטראמפ לפטר את יו, כיוון ש-"הוא נבחר בקפידה" על ידי הגנרל מארק מילי, שהיה ראש המטות המשולבים (המקביל לרמטכ"ל) של ארצות הברית ב-2023 – בתקופת הנשיא הקודם, ג'ו ביידן. מילי מונה באוקטובר 2019, במהלך תקופת טראמפ הראשונה בבית הלבן, לראש המטות המשולבים. בספטמבר 2021 דווח כי בספר סכנה, שהיה עתיד להתפרסם על ידי עיתונאי הוושינגטון פוסט בוב וודוורד (מחושפי פרשת ווטרגייט) ורוברט קוסטה, נחשף שמילי פעל בחשאי על מנת להזהיר את צבא סין מפני מתקפה גרעינית אמריקנית עקב מצבו הנפשי הרעוע לכאורה של טראמפ, בתקופה שבין הפסדו בבחירות לנשיאות ב-2020 ועד לחילופי הממשל בבית הלבן. בספר טענו מחבריו כי מילי קשר קשר עם עמיתיו מהצבא למנוע מטראמפ גישה לארסנל הגרעיני של ארצות הברית בתקופה זו. טראמפ הכחיש וטען כי הידיעות מפוברקות וכי אם הדברים נכונים – הרי שמדובר בבגידה. מילי הצהיר בתגובה שהשיחה עם מפקד צבא סין התקיימה מתוקף סמכותו. בטקס הפרישה שלו בספטמבר 2023 הצהיר מילי, במה שנתפס כמסר לנשיא טראמפ: "נשבענו אמונים לחוקה, לא למי שרוצה להיות דיקטטור". בינואר השנה, מיד עם כניסתו לתפקיד, שלל פיט הגסת', שר ההגנה של טראמפ, כל מיני הטבות ביטחוניות ממילי, "בשל חוסר נאמנות לטראמפ". נובל הוצבה לתפקיד חדש לאחר פיטוריה, במשרד תת מזכיר ההגנה לענייני מודיעין וביטחון – בפנטגון. ה-NSA מהווה חלק מהמשרד. מי ינהל את ה-NSA במקום יו? ממלא המקום בפועל של ראש ה-NSA הוא לוטננט גנרל וויליאם ג'יי הרטמן, שהיה סגן מפקד פיקוד הסייבר. שילה תומאס, שהייתה מנכ"לית ה-NSA, מונתה לסגנית ראש הארגון בפועל. יו פעיל בעולם הסייבר יותר משלושה עשורים ועמד בראש כוח המשימה הלאומית בסייבר של פיקוד הסייבר בצבא ארצות הברית. הכוח הוביל מבצעי סייבר התקפיים מעבר לים. כמו כן, הוא שימש כמפקד בכיר בחיל האוויר. יצוין ש-יו היה שותף-מנהל של כוח מיוחד שכונה "הקבוצה הקטנה של רוסיה" בפיקוד הסייבר. מדובר במאמץ משותף של הפיקוד עם ה-NSA להגן על בחירות אמצע הקדנציה ב-2018 מפני התערבות רוסית. את החלק של ה-NSA הובילה אן נויברגר, ששירתה בממשל ביידן כסגנית היועץ לביטחון לאומי לסייבר וטכנולוגיות מתפתחות. כך, יו הוביל באותה השנה שורה של מתקפות סייבר נגד טרולים רוסים והשיק יוזמות לחשוף בפומבי נוזקות שהפיצו אנשי הביון הרוסי. התגובות יו לא הגיב לפרסום. הבכירים ששוחחו עם העיתון אמרו שהם לא יודעים מהי הסיבה הרשמית לפיטוריו של יו או להצבתה מחדש של נובל. ביום ו' אחר הצהריים, שון פרנל, דובר הפנטגון, פרסם הצהרה שבה הודה ליו על "עשרות שנים של שירות עבור האומה שלנו" ואיחל למשפחתו בהצלחה. גם הוא לא סיפק הסבר להדחת יו. הסנטור הדמוקרט מארק וורנר מווירג'יניה שאל בעקבות הפיטורים: "בתקופה שבה ארצות הברית מתמודדת עם איומי סייבר חסרי תקדים, כפי שראינו בבירור במתקפות הסייבר מסין, כיצד פיטוריו הופכים את האמריקנים לבטוחים יותר?" "אני מוטרד עמוקות מההחלטה להדיח את יו", ציין חבר הקונגרס ג'ים היימס, דמוקרט מקונטיקט. "יו הוא מנהיג ישר וישיר, שציית לחוק והציב את הביטחון הלאומי בראש סדר העדיפויות שלו. אני חושש שאלה בדיוק התכונות שהובילו לפיטוריו בממשל הזה".

בתחילת המלחמה ספג מפעל נירלט פגיעות קשות, שהובילו לנזק משמעותי במתקן הייצור הראשי של החברה. המתקן, שבקיבוץ ניר עוז בעוטף עזה, נפגע מירי רקטות ושריפות שהתלקחו בעקבות זאת. "בבוקר הארור של ה-7 באוקטובר לא ידענו את היקף הפגיעה בנו, רק שהייתה שריפה גדולה", אמר לאנשים ומחשבים ערן ענו, מנהל תשתיות, תמיכה ואבטחת מידע במפעל הצבעים הדרומי. "למזלנו, לא היו עובדים במפעל, שאינו עובד בשבת. ב-15 באוקטובר הותר לנו להיכנס, בפעם הראשונה, למה שנותר מהמפעל, והבחנו ש-70% מההיצע וכושר הייצור שלנו נפגעו. בחלוף שבועות, ועם פעולות שיקום רבות וסיוע, המפעל בעוטף עזה שב לפעול. זה היה אתגר עצום, אבל ידענו שאין לנו זמן להתאבל – היינו חייבים לחזור לייצר צבעים ולשמור על הפרנסה של מאות משפחות. כעת אנחנו מצויים בעיצומו של מהלך לבניית חלופות ולשיקום והשבה של כלל יכולות הייצור שלנו, ול-IT יש חלק משמעותי בכך". נירלט היה המפעל הגדול שנפגע ביום הטבח – מבין כלל החברות בדרום: חלקים מהמפעל ניזוקו קשות, כולל מחסני חומרי גלם ופסי הייצור, והנזק השפיע ישירות על יכולת הייצור והאספקה של החברה. גם המרכז הלוגיסטי שנמצא ליד המפעל – נהרס.  בעלת השליטה בנירלט היא קבוצת אינרום תעשיות בנייה. הקבוצה עוסקת בייצור ושיווק של פתרונות בנייה ופיתוח סביבה ונוף, בהם בלוקים ומוצרי בטון, מוצרי גמר לבנייה, בהם טיח, דבקים וחומרי איטום, וכן צבעים לבנייה, שיפוצים ותעשייה ומערכות צנרת אינסטלציה. נירלט, שעוסקת בתחום הצבעים, היא אחת החברות הבנות של אינרום, כשהאחרות הן יצרנית הבלוקים איטונג, יצרנית מוצרי הגמר לבנייה מיסטר פיקס ויצרנית מערכות האינסטלציה SP. 200 עובדים בניר עוז ענו אמר כי "נירלט הוקמה בניר עוז ב-1982, כמפעל לייצור מוצרי איטום, ובהמשך ייצרה צבעים לבניין. לחברה שני אתרים מרכזיים לייצור ולהפצת מוצרים – בניר עוז ובאזור התעשייה של נתניה, עם כושר ייצור של כ-80 מיליון ליטרים צבע בשנה". החברה מעסיקה כ-400 עובדים, 200 מהם בניר עוז, ויש לה מחזור מכירות שנתי של כחצי מיליארד שקלים. המפעל נמצא כשני ק"מ מהגבול בין ישראל לרצות עזה, והוא המפעל המרכזי של נירלט. הוא משתרע על כ-51 דונם ובו מיוצרים מרבית מוצרי החברה, בכללם צבעים, ציפויים, עזרי צביעה, חומרי איטום ועוד. "בשנים האחרונות חווינו צמיחה שנתית בשיעור של 5.2%", אמר ענו. "הצמיחה נבעה מהשקעה משמעותית שלנו בחדשנות וביכולות מיכון שהביאו להגדלת כושר הייצור". ה-IT של נירלט מערכות המידע של נירלט פועלות בענן של ווי אנקור (WeCloud) מקבוצת חילן. הענן מספק לנירלט מגוון שירותים, לרבות שרתים וירטואליים עתירי ביצועים, שירותי גיבוי והגנה מכופרות, שירותי אבטחת מידע, קישוריות לאינטרנט והתאוששות מאסון. שירותי הענן ממוקמים במרכז הארץ ובצפונה, במתקנים מאובטחים, תת קרקעיים, ועומדים בסטנדרטים גבוהים. "למזלנו, בסוף העשור הקודם עברנו לענן מנוהל של ווי אנקור, וכך מערכות המידע שלנו שבענן – לא נפגעו, וסיפקו לנו יכולת ותשתיות להמשך הפעילות. לו גם השרתים היו נשרפים – היינו נמצאים במצב גרוע יותר", ציין ענו. "מיד אחרי ה-7 באוקטובר התמקדנו במפעל סולבנט, שלא נפגע יותר מדי, חיברנו אותו מחדש בזריזות לענן ובמקביל, סיפקנו מענה מאובטח ל-80 עובדים שעבדו מהבית". הוא ציין כי "בעקבות השריפה, התחלנו להרים אתרים חלופיים, באשקלון ובנתיבות: הרמנו מרכז לוגיסטי זמני ולצידו הקמנו מחסן חומרי גלם, עם תקשורת נפרדת. במקביל, העברנו חלק מקווי הייצור למפעל שלנו בצפון". "בשלב השני", ציין, "שכרנו מתחם שלם בעמק שרה בבאר שבע, והקמנו סביבת ייצור לחומרי מרק ו-'שליכטים'. הרמנו סביבת IT חדשה והקמנו סביבת OT נפרדת לידה. לאחר מכן שכרנו עוד מבנים בעמק שרה בבאר שבע והקמנו סביבת משרדים – כדי להשיב את העובדים שעבדו מהבית". ענו הוסיף ש-"הענן של ווי אנקור סייע לנו להקל על מצוקת כוח אדם. חלק מאנשיי היו במילואים והצלחתי לנהל את האירוע עם עובד אחד בלבד נוסף". רועי ברקאי, סמנכ"ל חטיבת ענן בווי אנקור. צילום: רועי כרמי רועי ברקאי, סמנכ"ל חטיבת ענן בווי אנקור, ציין כי "השימוש של נירלט בשירותי ענן מנוהלים אפשר לה לשמור על המשכיות עסקית מלאה. מערכות המידע, הייצור והלוגיסטיקה נותרו זמינות ומתפקדות – מה שאפשר לה להמשיך בפעילותה, גם בזמן המשבר. רתמנו את הענן שלנו לטובת מסע השיקום של נירלט". לסיכום אמר ענו כי "ההחלטה לעבור לענן המנוהל של ווי אנקור הסתברה כמצוינת. אחרי שחווינו אסון, חלק ניכר מעבודת השיקום נחסך בשל המעבר לענן. אנחנו מצויים בעיצומו של פרויקט תקומה לנירלט, ולטובתו גייסנו חמישה מהנדסים. נעתיק את חדר המחשב שהיה בניר עוז למפעל סולבנט. נבנה מפעל מתקדם, חדש, לצד מרכז לוגיסטי ומשרדים חדשים, ונסיים את הבנייה עד סוף העשור. החזרנו את הצבע לחברה – ולשוק".

מיקרוסופט, כפי שציינו ביום ה' האחרון בפרויקט מיוחד, חוגגת בעצם ימים אלה 50 שנה להקמתה בידי בלי גייטס ופול אלן. לרגל האירוע, גייטס החליט לשחרר את הקוד הראשון, המקורי, שכתבה החברה, שכפי שכבר הזכרנו, בהתחלה בכלל לא חשבה על מערכות הפעלה. המוצר הראשון, שאת הקוד שלו ניתן להוריד מהבלוג האישי של גייטס כמסמך PDF באורך של 157 עמודים, היה מהדר שפת בייסיק עבור מחשב אישי בשם Altair 8800 של חברה בשם MITS. זאת, כמה שנים לפני שמיקרוסופט חברה ליבמ בתחום המחשבים האישיים, ושם הייתה הפריצה הגדולה שלה. גייטס מספר שהוא ראה את התמונה של המחשב הזה על שער המגזין Popular Electronics מינואר 1975, התלהב ויחד עם אלן פנה ל-MITS וסיפר לאנשיה שיש לחברה החדשה שהשניים הקימו מהדר בייסיק שיאפשר לכתוב תוכניות באמצעות המעבד שבלב המחשב שלהם. "רק שהייתה בעיה אחת", גיייטס מספר. "לא היה לנו דבר כזה. ישבנו לקודד יום ולילה במשך חודשיים כדי ליצור את התוכנה שאמרנו שכבר קיימת. אחרי שהצגנו את הקוד לנשיא MITS, הוא הסכים לרכוש רישיונות עבורה. Altair BASIC הפך למוצר הראשון של החברה החדשה שלנו, שהחלטנו לקרוא לה Micro-Soft". השאר, כפי שנהוג לכתוב ולומר, היסטוריה.

סטראט-אפ הפינטק אלטשר (altshare), שפיתח פלטפורמה לניהול אקוויטי לחברות, משקיעים ויזמים, מגייס בימים אלה כ-20 עובדים למטה החברה בתל אביב ולסניף הצפוני של החברה, הממוקם בקיבוץ מורן במועצה האזורית משגב, אשר יתווספו ל-120 עובדי החברה, ומזמין גם ג'וניורים להצטרף. החברה מספקת שירותים ליותר מ-3,000 חברות בארץ ובעולם. מהלך זה מגיע על רקע הראייה של הנהלת החברה בצפון כאזור עם פוטנציאל גדול להצלחה ועשייה, ולכן חשוב לה להתמקד בגיוס כישרונות מקומיים. החזרה לשגרה בצפון היא לא רק חיונית עבור אלטשייר, אלא גם עבור הקהילה המקומית, עם בניית צוות חזק ואיכותי שישפיע על האקלים העסקי של האזור. העובדים החדשים ישמשו בתפקיד של ניהול תיקי לקוחות (Account Manager), אשר במסגרתו ינהלו את הפורטפוליו של הלקוחות העסקיים והאסטרטגיים של החברה, וישתלבו בצוות החברה המטפל בנאמנות ובתוכניות הטבה לעובדים. תפקיד זה הינו תפקיד כניסה להיי-טק, המאפשר הצצה לעולמות שוק ההון וההיי-טק, ולכן הוא מתאים גם לג'וניורים או מועמדים עם תשוקה לעולמות אלה שחפצים להשתלב בהם. עובדים שיגויסו לתפקיד יוכלו להתקדם בעתיד לתפקידים נוספים בחברה, כגון Customer Success, Valuation Analyst ועוד. אביה טליאס, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה, ציינה, כי "על אף משבר הג'וניורים המתגבש מתחילת השנה, אשר מקשה על בוגרי תואר ראשון במקצועות הטכנולוגיים להיכנס לעולם ההיי-טק, אנו באלטשר פותחים את הדלת למגוון רחב של מועמדים, ובהם גם מועמדים שלא נחשפו עדיין לתחום או שאין להם ניסיון משמעותי. אנו מציעים להם אפשרות להשתלב בתפקיד מרתק עם לקוחות אסטרטגיים מהשורה הראשונה, ולהמשיך ולפתח את הקריירה שלהם יחד איתנו. אנו רואים חשיבות עליונה לתרום לצמיחה הכלכלית של הצפון ולהעניק הזדמנויות תעסוקה מגוונות ומשמעותיות לתושבים, וקוראים למחפשי עבודה המתגוררים בצפון לקחת חלק בשגרה חיובית ונעימה בסביבת עבודה מכילה, נוחה ובטוחה".

עמרי גרינברג מונה לפרינסיפל (Principal) בקרן ההון סיכון רד דוט קפיטל פרטנרס (Red Dot Capital Partners), המשקיעה בחברות סטארט-אפ ישראליות בשלבי צמיחה מוקדמת. גרינברג – בעל ניסיון מגוון ביזמות וניהול השקעות – יוביל השקעות חדשות של הקרן, מחקר, וליווי חברות פורטפוליו. בעברו היה גרינברג מייסד שותף ומנכ"ל OneView, סטארט-אפ שפיתח מערכת יצירת דאטה סינתטי לטובת אימון מודלי ראייה ממוחשבת, עם התמחות בחישה מרחוק – כולל תצלומי לווין, אוויר ורחפנות. באמצע שנת 2022 החברה מכרה את נכסיה לרוכש אסטרטגי אמריקני. לפני כשנתיים הצטרף גרינברג לקרן רד דוט שם קידם, בין היתר, את השקעות הקרן בחברות סטיג ואוליגו. בתחילת דרכו המקצועית עבד כמהנדס במלאנוקס ובסולאראדג'. גרינברג הוא בוגר יחידת 81, היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, ובעל תואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת תל אביב. יניב שטרן, שותף מייסד בקרן רד דוט: “בשנתיים מאז הצטרף לצוות, עמרי הפגין רמת מקצוענות גבוהה ולקח חלק מרכזי באיתור וביצוע השקעות חדשות ותמיכה בחברות הפורטפוליו. הקידום של עמרי ל-פרינסיפל משקף את הערך המשמעותי שהוא מביא לצוות שלנו. הרקע היזמי, בשילוב עם הרקע הטכנולוגי מעניקים לו נקודת מבט ייחודית ומעשית בהערכת חברות ותמיכה ביזמים. עמרי מבין את המסע לא רק מהצד של המשקיע, אלא מבפנים – והאמפתיה הזו, בשילוב עם חשיבה אנליטית חדה, מוסיפים מימד ייחודי וחשוב לקרן שלנו".

התגובה של אירופה להחלטה של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, להטיל (בין השאר) על מדינות האיחוד האירופי מכסים עלולה להיות פגיעה בחברות הביג טק האמריקניות. האירופים מאיימים בכך במפורש וכלכלנים מעריכים כי אם המשא ומתן בין ארצות הברית לאיחוד ייכשל, ואם יוחלט שהפגיעה אמנם תהיה בחברות הביג טק, היא עלולה להתבטא בהידוק הרגולציות, בין היתר על שימוש בנתונים של אזרחי האיחוד, הקשחה של התנאים לקבלת רישיונות פעולה ביבשת, הכבדת המיסים על יבוא שירותי היי-טק מאמריקה ועוד. טראמפ הודיע ביום ד' כי הוא החליט להטיל מכסים על יצוא מרוב מדינות העולם לארצות הברית, בשיעורים משתנים. בעוד שעל ישראל מדובר במכסים של 17% ועל סין – 67%, טראמפ החליט שהשיעור שייגבה מהיצואנים מהאיחוד האירופי לארצות הברית יעמוד על 20%. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה ון דר לין, אמרה ביום ג' האחרון, עוד בטרם פורסמה ההחלטה של טראמפ, כי בהחלטה איך להגיב לה "יש לאירופה הרבה קלפים – החל מסחר, עבור בטכנולוגיה ועוד לגודל השוק". ביום ה' היא ציינה כי "אנחנו מוכנים להגיב. אנחנו מוכנים לצעדי תגובה נוספים, על מנת להגן על האינטרסים והעסקים שלנו, אם המשא ומתן בינינו לבין ארצות הברית ייכשל". עם זאת, היא אמרה כי "עדיין לא מאוחר מדי להביע את הדאגות שלנו באמצעות משא ומתן. בואו נעבור מעימות למשא ומתן". המכסים החדשים מוטלים על יבוא סחורות מארצות הברית, ועדיין לא ברור האם גם על יבוא שירותים. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ארצות הברית הן בסחורות והן בשירותים. ארצות הברית היא מייצאת גדולה של שירותי היי-טק לאיחוד האירופי, ואחד האמצעים שבהם האיחוד יכול להשתמש על מנת להגיב הוא הטלת מכסים על יצוא זה. בנוסף, לכל חברות הטכנולוגיה הגדולות יש פעילות רבה ולא מעט סניפים ומטות במדינות האיחוד האירופי. התגובה שצרפת מציעה והחשש האירי ממנה אמצעי תגובה אחר שבו האיחוד יכול להשתמש הוא הידוק הרגולציה על חברות הביג טק האמריקניות. צרפת תומכת בכך: שר הכלכלה והאוצר הצרפתי, אריק לומבארד, הציע להגביר את הרגולציה של השימוש שהחברות הללו יכולות לעשות בנתונים של אזרחי האיחוד, בתגובה להטלת המכסים על ידי ממשל טראמפ. "ייתכן שנהדק דרישות אדמיניסטרטיביות מסוימות, כדי להטיל רגולציה על השימוש בנתונים", אמר השר לומבארד לג'ורנל לה דימאנש. הוא הוסיף כי עוד אופציה עשויה להיות מיסוי של "פעולות מסוימות", אך לא ציין באילו פעולות מדובר. דבריו מצטרפים לאלה שאמר דובר מטעם ממשלת צרפת בשבוע שעבר, שלפיהם ייתכן שהתגובה של האיחוד האירופי תכלול "מיסוי של שירותים דיגיטליים שכרגע אינם ממוסים". במדינה אחרת באיחוד האירופי, אירלנד, לא אוהבים את הדברים שהם שומעים מפריז, ולו משום שרבים מהמטות של חברות הטק באירופה נמצאים בתחומה. באייריש אקזמינר מצוטטים מקורות בממשלה האירית, שטוענים שמה שעושות צרפת – וגם גרמניה, שגם היא השמיעה איומים על ארצות הברית בהקשר זה – הוא "הפגנת שרירים".