בימים אלה הסתיים הקורס הראשון למטמיעי מערכות סיילספורס בני 50+, פרי שיתוף פעולה עם מלם תים במסגרת תוכנית "אמצע הדרך" של משרד העבודה, אשר נועדה לקדם עובדים בגיל השני והשלישי, השואפים לחזור לשוק העבודה באמצעות ייעוץ והקניית כלים מקצועיים. הקורס הועבר על ידי חברת CRM PERIOD, שהינו בית ספר למקצועות הסייספורס, שמסייע לאנשי מקצוע לעשות את המעבר הטכנולוגי הנדרש מהם. במסגרת הקורס, למדו החניכים על כלים פרקטיים בתחום, לצורך השתלבות בשוק עבודה דינמי ומשתנה. בטקס לכבוד סיום הקורס נכחו שלמה אייזנברג, יו"ר קבוצת מלם תים, ושי בסון, מנכ"ל משותף בקבוצה שנשא דברי ברכה בפתיחה. יחד עם מנהלים מחברת סיילספורס ומלם תים, הגיעו לאירוע גם מעסיקים של חברות נוספות מעולם הסיילספורס, שר העבודה, יואב בן צור, ובכירים בלשכתו, שהשתתפו גם בפאנלים שהתקיימו באותו מפגש. בסיום הטקס הוענקו תעודות ל-20 הבוגרים הראשונים של התוכנית, ומלם תים, הרואה חשיבות וערך רב בהכשרות לגילאי 50+, כבר מתכננת לשלב פעילויות אחרות בקבוצה עם קורסים נוספים במטרה להמשיך ולקדם השמה איכותית ושילוב מיטבי של עובדים מנוסים בשוק התעסוקה. שר העבודה ציין, כי "אחד האתגרים הבולטים ביותר במשרד העבודה הוא שילובן של אוכלוסיות מגוונות בשוק העבודה, בדגש על עבודה איכותית עם שכר הולם. מגמת הזדקנות האוכלוסייה בישראל הינה משמעותית, ואנו עדים לנשירה ויציאה משוק העבודה באופן הדרגתי של עובדים בגילאי ה-50 פלוס. תוכנית 'אמצע הדרך' היא תכנית דגל במשרד, המיועדת להתמודד עם אתגר זה ולהעניק אופק תעסוקתי לבני ובנות ה-50+, השואפים לחזור או להתקדם בשוק העבודה ולפרנס את משפחתם בכבוד". יעקב גאון, מנהל תחום הסיילספורס במלם תים, אשר יזם את השתלבותה של מלם תים לתוך הפרויקט, אמר: "החזון שלנו היה פשוט – לאפשר לאנשים עם וותק תעסוקתי עשיר ומחויבות גבוהה להשתלב מחדש בשוק העבודה. בתפיסתי, כשניסיון פוגש חדשנות, אז כולם מרוויחים. אני שמח לספר שאצלנו בחברה ישנו ריבוי פרויקטים חדשים, כתוצאה מההתפתחות של תחום הסיילספורס, ואנחנו זקוקים לכוח עבודה איכותי ומיומן. ככל שנדע להעניק את הכלים המקצועיים אשר מותאמים לצורכי השוק ולשלב אנשים הצמאים להזדמנויות חדשות, כולנו נצמח – מלם תים והמשק הישראלי ככלל".

מי שמסתובב קצת במסדרונות של ההיי-טק הישראלי ודאי נתקל בשם תמיר חסון (או Khason כמו שהוא כותב את זה). אחד מאותם אנשים שתמיד נעים לפגוש לשיחה על כוס קפה ולשמוע מה מתבשל. אז בפעם האחרונה שנפגשנו, גיליתי שהוא לקח על עצמו אתגר חדש ומסקרן – להוביל את הפעילות הישראלית של חברה גלובלית בשם גריד דיינמיקס (Grid Dynamics), אולי השם פחות מוכר מהיוניקורנים החמים של היום, אבל הסיפור מאחורי הקלעים לגמרי שווה התעמקות. אז מה זה גריד דיינמיקס? תחשבו על חברה רצינית (נסחרת בנאסד"ק, עובדת עם השמות הכי גדולים בתעשייה העולמית – מותגי ענק שכולנו מכירים), שעוזרת לאותן חברות ליישם בפועל את כל הפעילויות הטכנולוגיות המורכבות שלהן. זה לא רק לכתוב קוד, זה ממש לשנות תהליכים עסקיים בעזרת טכנולוגיות כמו ענן, דאטה, וכמובן – בינה מלאכותית, הנושא הלוהט של התקופה. וכאן תמיר שיתף בתובנה מעניינת, מהסוג שגורם לך להנהן בהסכמה. "תראה", הוא אמר לי באותה פתיחות אופיינית, "הרבה חברות פה בארץ עדיין בשלב ה'משחקים' עם AI. בונים דברים מגניבים במעבדה, עושים פיילוטים עם סטארט-אפים אלו ואחרים. זה חשוב, אבל בעולם האמיתי, אצל הלקוחות הגדולים, השאלה היא כבר איך זה מביא ערך ממשי, איך זה מתורגם לתוצאות בשורה התחתונה. בכסף!" הוא דיבר על הפער הזה בין היכולת הטכנולוגית לבין היישום העסקי האפקטיבי, פער שגריד דיינמיקס שמה לעצמה למטרה לגשר עליו. "מה שאני אוהב בגישה שלהם", כפי שתמיר תיאר, "זה שהם לא באים בתור 'המומחים שיודעים הכל', וגם לא כ'סוחרי גלגלות', אלא הם מאמינים בחדשנות משותפת (co-innovation) – לעבוד כתף אל כתף עם צוותי הלקוח. אנחנו לא מחליפים אף אחד", הוא הדגיש, "אנחנו משתלבים, מביאים את הניסיון הגלובלי שלנו, עוזרים להם להגיע ליעדים העסקיים שלהם מהר יותר ובצורה נכונה. יש בזה משהו מאוד פרגמטי וצנוע, שמתחבר טוב ל-DNA הישראלי של 'בוא נעשה את זה', אבל לא ב-80%, אלא על מלא". ההחלטה של גריד דיינמיקס להשקיע ולהרחיב את הפעילות שלהם כאן, עם כל הכישרון והדרייב שיש בישראל, מרגישה כמו שידוך טבעי. זה מאפשר לחברות מקומיות לקבל גישה לידע וניסיון ברמה עולמית, אבל עם שותף שמבין את השפה ומדבר בגובה העיניים. בסופו של דבר, השיחה עם תמיר השאירה אותי עם תחושה שיש פה משהו אמיתי. שילוב מעניין של חברה גלובלית מנוסה עם הובלה מקומית, שמכירה את השטח ויודעת איך לדבר לעניין. יהיה מרתק לראות איך הסיפור הזה יתפתח. ללא ספק, גם תמיר וגם גריד דיינמיקס הם שמות שכדאי לשים אליהם לב בתקופה הקרובה.

בדרך כלל, כשאנחנו חושבים על גאדג'טים – אנחנו חושבים על עצמנו, ממש ברמה האישית, או מקסימום על משהו שיכול לשמש את החברים או המשפחה שלנו. אבל, גאדג'טים יכולים לשמש גם את חיות המחמד שלנו. בין אם אלה כלבים, שאנחנו (אלה מאתנו שיש להם חיית מחמד) מוציאים מהבית, ובין אם אלה חתולים, שיוצאים ממנו לבד, הפרעושים, הקרציות ושאר מרעין בישין תוקפים אותם ומוצצים את הדם שלהם. תרתי משמע. במיוחד לאור העובדה שכלבים וחתולים הם בעלי חיים סקרניים, שנוטים לדחוף את האף (שוב, תרתי משמע) לבערך כל דבר שהם נתקלים בו – כולל דשא ושיחים. אז יש גאדג'ט – או, בעברית יפה, חפיץ – גם בשביל זה, וקוראים לו Tickless Pro. באמצעות תדר קולי שהוא פולט, עם סוללה פנימית שמספקת עד חצי שנת חיים, הוא משמש להרחקה מחיות המחמד שלנו את החיות הלא חמודות שהוזכרו כאן, בלי תרופות ובלי כימיקלים אחרים. המחיר הוא 190 שקלים. כל מה שצריך לעשות זה להצמיד את ה-Tickless Pro לקולר מסביב לצוואר – וזהו. הגאדג'ט הזה מתאים לבוגרים וגם לגורים. יכול להיות שהתוספת הזו קצת תעצבן את החבר על ארבע בהתחלה, אבל הוא יתרגל לכך, בסופו של דבר.

הסכום הכולל של המיזוגים והרכישות בהיי-טק הישראלי עלה ברבעון הראשון של השנה, גם ללא עסקת הענק שבה רכשה גוגל את וויז – כך עולה מנתונים שמפרסם היום (ב') סטארט-אפ ניישן סנטרל. עם זאת, מספר העסקאות רשם ירידה. על פי הנתונים, סכום המיזוגים והרכישות עמד ברבעון הראשון של השנה על 35.9 מיליארד דולר. אולם, 32 מיליארד דולר מתוכם הגיעו מעסקת הרכישה של וויז, מה שאומר שבלעדיה הנתון מגיע ל-3.9 מיליארד דולר – עלייה של מיליארד דולר לעומת 2.9 מיליארד ברבעון הקודם. מנגד, מספר העסקאות היה נמוך יותר – 185 סבבים לעומת 197 סבבים ברבעון הקודם (ירידה של 6.1%). בסטארט-אפ ניישן סנטרל אומרים כי הדבר משקף את המשך המגמה של מעבר להשקעות גדולות יותר, וזה מעיד על אמון המשקיעים בחברות סקייל-אפ והעדפה של איכות על פני כמות. בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אז נרשמו 2.2 מיליארד דולר על פני 184 סבבים, היקף המימון עלה ב-14%, אך מספר העסקאות ירד ב-18%. האקזיטים, המיזוגים והרכישות ברבעונים האחרונים. מקור: סטארט-אפ ניישן סנטרל במהלך הרבעון נרשמה עלייה גם בסכום הגיוסים בסבבים המוקדמים וגם במספר הסבבים. כך, מספר הסבבים עלה מ-84 ברבעון שסגר את 2024 ל-99 ברבעון שפתח את 2025, והסכום שגויס גדל מ-650 מיליון דולר ל-800 מיליון. ירידה במספר המשקיעים, המשך הסתמכות על כסף בינלאומי נתון מעניין, וקצת מדאיג, הוא שמספר המשקיעים הפעילים ירד ל-227 – קיטון של 16% מהרבעון הקודם ושל 22% משנה לשנה. למרות זאת, משקיעים גלובליים השתתפו ב-67% מסבבי הגיוס – השיעור הגבוה ביותר זה מעל שנתיים. הדבר מעיד על המשך האמון העולמי בהיי-טק הישראלי, אבל גם על המשך ההסתמכות שלו על משקיעים בינלאומיים. המשקיעים הישראליים הבולטים ברבעון היו iAngels, שהשתתפה בשמונה סבבים, וכן Team8 ו-TLV פרטנרס, שכל אחת מהן השתתפה בשישה סבבים. המשקיעים הבינלאומיים המובילים היו אינטל קפיטל ואינסייט פרטנרס, שכל אחת מהן השקיעה בארבעה סבבים, וג'אול ונצ'רס, שהשקיעה בשלושה סבבים. הנתונים משקפים מגמה עקבית של פחות השקעות – אך עסקאות בעלות ערך גבוה יותר. כך, למשל, סכום המימון החציוני ברבעון המדווח המשיך במגמת עלייה והגיע ל-10 מיליון דולר – יותר מפי שלושה מהנתון ברבעון הראשון של 2023, שעמד על שלושה מיליון דולר. אילו מגזרים מובילים? תעשיית אבטחת הסייבר הישראלית ממשיכה לעניין מאוד את המשקיעים, והיא הובילה מבין כלל המגזרים בסכום הגיוסים ברבעון, עם 35% מהם – 900 מיליון דולר. הסבבים הגדולים היו של איילנד, שגייסה רבע מיליארד דולר, וסייבריזן, שגייסה 120 מיליון. המגזר הטכנולוגי-פיננסי – הפינטק והאינשורטק – הגיע למקום השני, עם 600 מיליון דולר, שהם 23% מסך ההשקעות. עיקר הסכום הגיע מהגיוס בסך של חצי מיליארד דולר שביצעה ראפיד פייננשל נטוורק. קוואנטום מאשינס עם גיוס של 170 מיליון דולר ואוגורי עם גיוס של 75 מיליון הביאו את תחום הטכנולוגיה התעשייתית למקום השלישי, עם סכום כולל של 300 מיליון. אחריו נמצאות טכנולוגיות הבריאות ומדעי החיים עם 200 מיליון דולר, שהם 8% מסך הגיוסים. הסבבים הבולטים היו של אלאוס הלת' – 60 מיליון דולר, ושל נאבינה – 55 מיליון. רכישות בולטות ברבעון ה-עסקה של הרבעון הייתה, כאמור, רכישת וויז על ידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר, שהיא האקזיט הגדול בתולדות ההיי-טק הישראלי. אך היו ברבעון עסקאות בולטות נוספות – גם אם בסכומים הרבה יותר נמוכים: רכישת נקסט אינשורנס על ידי ענקית הביטוח Munich Re תמורת 2.6 מיליארד דולר – אחד האקזיטים הגדולים ביותר בתחום האינשורטק, וכמה רכישות בתחום הסייבר: אלטריה נמכרה ב-150 מיליון דולר לצ'יין אנליסיס; וולקן סייבר נמכרה ב-150 מיליון לטנאבל; וארמיס רכשה את אוטוריו ושילמה עליה 120 מיליון דולר. בתחום הטכנולוגיה לעולמות הבריאות ומדעי החיים, סוניוי נמכרה ב-400 מיליון דולר לבוסטון סיינטיפיק ואנדוסטרים מדיקל – ב-100 מיליון דולר לקאנקה.

קבוצת אמן (Aman) הודיעה באחרונה על מינויה של שרית בר למנהלת המגזר הציבורי שלה. במסגרת תפקידה תהיה בר אמונה על מיקור החוץ של המגזר הציבורי, כולל ניהול נותני השירות במשרדי ממשלה, ביחידות סמך, בצה"ל, משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון ובגופים נוספים הפועלים באמצעות מכרזים. מינויה של בר מצטרף למגמת ההתרחבות של אמן במגזר הציבורי, תוך שימת דגש על התאמת אנשי הטכנולוגיה ההולמים ביותר את צרכי הארגונים השונים. בר מביאה עימה ניסיון עשיר של למעלה מ-25 שנה בניהול, פיתוח עסקי והובלת צוותים עסקיים להצלחות משמעותיות. בעבר שימשה בתפקידי מפתח, ביניהם מנכ"לית מכללת אינטרביט, ניהלה את תחום המגזר הציבורי והובילה פיתוח עסקי במגוון חברות מובילות בתחום. ל-בר תואר ראשון במדעי החברה מאוניברסיטת חיפה, תעודת הוראה מאוניברסיטת תל אביב והכשרות רבות בתחומי ניהול, NLP ואימון. אלון רייטר, סמנכ"ל משאבי האנוש של קבוצת אמן: "שרית מצטרפת אלינו עם ניסיון רב ויכולות מרשימות בניהול ופיתוח המגזר הציבורי. אנו בטוחים כי ניסיונה והגישה המקצועית שלה יסייעו להרחיב את פעילותנו בתחום ולהביא ערך משמעותי ללקוחותינו. אני מאחל לה הצלחה רבה בתפקידה החדש".  

רשות החדשנות מפרסמת היום את דו"ח מצב התעסוקה בהיי-טק לשנת 2025, החושף נתונים מדאיגים לגבי המעבר של עובדים בענף לחו"ל מאז פרוץ המלחמה ועד יולי בשנה שעברה. על פי הדו"ח, בתקופה זו יצאו מישראל כ-8,300 היי-טקיסטים לטווח של שנה ומעלה, כ-2.1% מכוח העבודה בהיי-טק. הנתונים מבוססים על סקר שערכה הרשות בקרב מעסיקים. עורכי הדו"ח מציינים, כי בשנתיים האחרונות מתנהל שיח ציבורי ותקשורתי בנוגע לסוגיית עזיבת הישראלים, ובין היתר הוא מתמקד סביב ענף ההיי-טק. בסקר נשאלו מנהלי חברות ההיי-טק באיזו מידה הם מסכימים לטענה, כי חלה עלייה במספר הבקשות של עובדים לרילוקשיין. על פי פילוח התשובות עולה, כי רק 25% מהחברות הצביעו על עלייה במספר הבקשות, ואילו 65% מהמשיבים דיווחו, כי הם מסכימים במידה מועטה, או כלל לא, לשאלה האם חל גידול, ואצל חלק מהם השאלה כלל לא הייתה רלוונטית. לעומת זאת, הסקר הציף פער מאוד משמעותי בין שיעור החברות שבהן העובדים העלו בקשות לרילוקיישן, לעומת השיח הכללי על רילוקיישן בענף ההיי-טק. לפי הסקר, 46% מהמשיבים – יזמים ומנכ"לים של חברות הזנק, אמרו, כי לדעתם אכן הייתה עלייה במספר הבקשות לרילוקיישן לעומת 43% שאמרו כי הם לא מסכימים לטענה כי יש גידול במספר הבקשות. נתון נוסף שעולה מהדו"ח הוא, כי יותר ממחצית מכוח האדם של חברות ההיי-טק הישראליות נמצא כיום מחוץ לישראל. בעוד שמשרות בתחומי ניהול, מו"פ ומוצר עדיין מאוישות בעיקר בארץ, בתחומים כמו מכירות, שיווק ושירות לקוחות, רוב העובדים נמצאים מחוץ לישראל. עם זאת, ראוי לציין, כי 59% מגיוסי כוח האדם של חברות ההיי-טק הפרטיות ב-2024 היו בישראל. עוד נאמר בדו"ח, כי מאז 2022 קיים קיפאון במספר המועסקים בהיי-טק, וב-2024 אף נרשמה ירידה של כ-5,000 במספרם – לראשונה מזה עשור לפחות. לפי הדו"ח, בשנת 2024 מספר המועסקים בהיי-טק היה 391 אלף, ירידה של 1.2%, שהם כ-5,000 מועסקים, ביחס לשנה הקודמת. זהו סימן ברור להיחלשות מגמת הצמיחה שהובילה את ההיי-טק הישראלי בעשור האחרון. מתוך כ-390 אלף מועסקים בענף בישראל, כ-250 אלף עובדים בחברות היי-טק ישראליות – פרטיות וציבוריות – וכ-90 אלף עובדים בחברות רב-לאומיות. בנוסף, כ-50 אלף עובדים מועסקים בחברות IT ובמתן שירותים טכנולוגיים. בסך הכל, מחלקות המו"פ והפעילות העסקית מהוות כ-80% מהתעסוקה בחברות ההיי-טק הישראליות הפרטיות. הדו"ח מציין גם, כי הקיפאון בתעסוקה אינו אחיד בכל תחומי ההיי-טק. בעוד שמספר המועסקים הכולל מצטמצם, ישנו גידול בתפקידי המו"פ, שחלקם גדל והגיע ב-2024 ליותר ממחצית מהעובדים בענף, לעומת כיווץ מתמשך בתפקידי מטה ומוצר, העומד בסתירה לשאיפה להרחיב את החברות לחברות שלמות הפועלות מישראל. מחלקות המו"פ והפעילות העסקית מהוות כ-80% מהתעסוקה בחברות ההיי-טק הישראליות הפרטיות. עם זאת, יש בדו"ח נתונים שמאפשרים להיות אופטימיים. כך, למשל, לדברי עורכי הדו"ח צירוף שני נתונים אלה מדגיש את פוטנציאל הגידול הבא בתעסוקה בהיי-טק הישראלי. רק בשנה שעברה חברות ההיי-טק הישראליות הפרטיות גייסו כ-4,500 עובדי מו"פ ו-למעלה מ-2,000 עובדי פעילות עסקית בחו"ל. פערי השכר והשלכות על שוק העבודה הישראלי למרות הנתונים על מצב התעסוקה והקיפאון, פערי השכר בין עובדי ההיי-טק לשאר המשק ממשיכים להתרחב. בשנת 2024 השכר הממוצע בהיי-טק עמד על 32.3 אלף שקלים, פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק, וזאת לאור הגידול בתעסוקה בהיי-טק בתפקידי מו"פ, אשר שומרים על רמות שכר גבוהות, והירידה בתעסוקה בתחומי מטה. אולם מגמת העלייה במספר המשרות הפנויות מהווה סימן לסיכוי טוב להתאוששות, כותבים עורכי הדו"ח.  ליישם את דו"ח פרלמוטר הדו"ח מדגיש, כי יש לפעול ליישום המלצות ועדת פרלמוטר להגדלת מספר העובדים בעלי מיומנויות היי-טק נדרשות, ודרך כך להגדיל את מספר המועסקים בענף ההיי-טק הישראלי. על מנת לתמוך בגידול בתעסוקת עובדים שאינם בתפקידי מו"פ בישראל יש צורך דחוף בחיזוק המיומנויות של עובדים בתחומים שאינם טכנולוגיים, בדגש על שיפור האנגלית המדוברת. דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר נעם פרסם הדו"ח, כי "בתקופה של אי-ודאות ביטחונית, פוליטית וכלכלית הנתונים מצביעים על אתגרים שדורשים טיפול מיידי: קיפאון בתעסוקה, שינוי בתמהיל התפקידים ועלייה בהיקפי הרילוקיישן. כדי להבטיח את עתידו של ההיי-טק הישראלי נדרש מאמץ משולב של הממשלה והתעשייה – השקעה בהון אנושי, בשיפור מיומנויות, בהחזרת עובדים שיצאו מישראל ובהרחבת הפעילות העסקית דווקא כאן, בארץ. רשות החדשנות תמשיך לפעול כדי לחזק את האקוסיסטם המקומי, לעודד צמיחה מגוונת ולשמר את מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית".

באחרונה הפתיעה מיקרוסופט את קהילת הגיימינג והטכנולוגיה, עם השקת הדגמה אינטראקטיבית של משחק היריות האגדי משנת 1997, Quake II. החידוש המרכזי בהדגמה זו הוא שהיא נוצרה בזמן אמת על ידי מודלי הבינה המלאכותית המתקדמים של החברה, מסדרת Muse. הפרויקט החדשני – הזמין כעת בתור תצוגה מקדימה למחקר דרך מעבדות Copilot של מיקרוסופט – מדגים גישה חדשה לגמרי ליצירת עולמות משחק ומכניקות באמצעות טכנולוגיה ששמה WHAMM (ר"ת World and Human Action MaskGIT Model). Microsoft has created an AI-generated replica of Quake II that you can play in browser. "Every frame is created on the fly by an AI world model." Play it here:https://t.co/WGQymDOmsj pic.twitter.com/35MX5aHPbF — Geoff Keighley (@geoffkeighley) April 5, 2025 ההדגמה החדשה הזו מספקת כרגע חלון הצצה מצומצם אל יכולות יצירת העולם והמכניקות של המשחק בהתבסס על יכולות AI יוצרת, ומגיעה עם מספר מגבלות מבחינת חוויית המשחק המלאה. עם זאת, חוקרי מיקרוסופט הסבירו בפוסט שפורסם לאחרונה כי שילוב הבינה המלאכותית ביצירת משחקי 2D ו-3D הפך למוקד מחקר משמעותי. פרויקט Quake II משמש כמעין "מעבדת ניסויים" עבור אימון מודלי AI לשם ביצוע משימות מהעולם האמיתי, כגון שליטה ברובוטים בסביבות פיזיות. במקור, Quake II הוא משחק יריות שפותח על ידי id Software ופורסם על ידי אקטיוויז'ן (Activision) – חברת הגיימינג שמיקרוסופט רכשה – בדצמבר 1997. המשחק הוא השני בסדרת Quake ולמרות שמו, הוא מתרחש בעולם דמוי אמיתי, מציג אויבים שונים לחלוטין מבמשחק הראשון ומתמקד במלחמתה של האנושות נגד גזע חייזרי תוקפני בשם סטרוג – יצורים שהם חצי מוטנטים וחצי מכונות, שמטרתם היא לכבוש את כדור הארץ. השחקן נכנס לנעליו של נחת חלל בשם ביטרמן, שמוצא את עצמו נלחם לבדו על כוכב הבית של הסטרוג, סטרוגוס, במטרה להשמיד את מנהיגם ולשים קץ לפלישה. המשחק הציג בזמנו גרפיקה תלת-ממדית מתקדמת ואפשר לשחקנים לבצע פעולות כמו קפיצה, התכופפות, ירי והרס של חלק מהסביבה. הוא זכה להצלחה רבה ובביקורות חיוביות ונחשב לאחד ממשחקי הווידיאו הטובים ביותר שנוצרו. מה השתנה בזכות ה-AI? מבחינה טכנולוגית, ההדגמה החדשה מופעלת על ידי מודלי Muse AI בשילוב עם גישת WHAMM. טכנולוגיית WHAMM מייצגת שדרוג משמעותי מקודמתה, WHAM-1.6B, ובזכות יישום מערך MaskGIT (ר"ת Mask Generative Image Transformer), היא מסוגלת כעת ליצור למעלה מ-10 פריימים לשנייה, ובכך לאפשר יצירת וידיאו בזמן אמת. רזולוציית המשחק בהדגמה עומדת על 640×360 פיקסלים.  השימוש ב-MaskGIT מספק למודל ה-AI יכולות ליצור את כל "הטוקנים" (יחידות מידע ויזואליות) עבור תמונה במספר מוגבל של "מעברים קדימה", מה שמאפשר לו לנבא תנועות פוטנציאליות של תמונה מוסתרת אחת בזמן אמת, ובכך ליצור חוויית משחק חלקה יותר. יצוין עם זאת כי למרות שהמכניקות הבסיסיות נותרו נאמנות למקור, מיקרוסופט מודה בקיומן של מספר מגבלות בהדגמה הנוכחית. המשתמשים יכולים כרגע להתנסות ברמה אחת של המשחק למשך כשתי דקות, תוך שימוש במקלדת או בבקר. כך למשל – מאחר שסביבת המשחק נוצרה בידי GenAI, היא מהווה מעין קירוב ולא העתק מדויק של העולם המוכר ממשחק המקור. כתוצאה מכך, שחקנים עלולים להיתקל בבעיות כגון תמונות מטושטשות במהלך אינטראקציות עם אויבים ואי דיוקים בתרחישי קרב. מודל WHAMM פועל כיום עם "חלון הקשר" של 0.9 שניות בלבד (שווה ערך ל-9 פריימים ב-10fps). המשמעות היא שהמודל עלול לאבד מעקב אחר אובייקטים שנעלמים משדה הראייה למשך זמן ארוך יותר מכך. זה יכול להוביל לחוויות בלתי צפויות, כמו למשל שחקנים שמסתובבים ומוצאים את עצמם באזורים חדשים לחלוטין, או שמביטים לשמיים ומועברים לנקודה אחרת במפת המשחק. בנוסף, ההדגמה סובלת כרגע מהשהייה ניכרת, בשל נגישותה לציבור הרחב. (1/3) An AI-generated gaming experience—move, shoot, explore—and every frame is created on the fly by an AI world model, responding to player inputs in real-time. Try it here: https://t.co/hqGoOu0CaW We just launched @Copilot Gaming Experiences, built on cutting-edge AI research… pic.twitter.com/70UESE2qaj — haiyan zhang (@haiyan) April 5, 2025 מיקרוסופט טוענת – זו הבטחה, אבל הגיימרים חלוקים בדעותיהם מנכ"ל חטיבת הגיימינג של מיקרוסופט, פיל ספנסר, הזכיר בעבר את האפשרות להשתמש בטכנולוגיית Muse כדי להפוך משחקים קלאסיים למתאימים לפלטפורמות מודרניות בניידים. "אתם יכולים לדמיין עולם שבו מנתוני משחק ווידיאו, מודל יוכל ללמוד משחקים ישנים ובאמת להפוך אותם לניידים לכל פלטפורמה שבה המודלים האלה יוכלו לרוץ", אמר ספנסר, שצוטט באתר The Verge. ההדגמה הנוכחית, למרות מגבלותיה, מדגימה ללא ספק את הפוטנציאל הזה בפעולה. Microsoft is the real offender here, but anyone who writes even a news post about the copilot "AI" Quake 'tech demo' without describing how it actually functions (or fails to) it is is doing unpaid PR work. [image or embed] — austin_walker (@austinwalker.bsky.social) April 6, 2025 at 2:18 AM עם זאת, לא כולם משוכנעים כי גישה זו מועילה בהכרח לעולם הגיימינג. מעצב המשחקים והתסריטאי אוסטין ווקר, ששיתף את מחשבותיו לאחר שניסה את ההדגמה, תיאר חוויה בה הוא נתקע בעיקר בחדר חשוך. ווקר טען כי משחקים כמו Quake הם יותר מסתם איך שהם נראים או מתנהגים על פני השטח. החלקים הפנימיים – כמו הקוד, העיצוב, האומנות התלת-ממדית והסאונד – יוצרים רגעים מיוחדים ולעתים בלתי צפויים של משחק. לדברי ווקר, אם הבינה המלאכותית אינה מסוגלת לשחזר את החלקים המפורטים הללו, התוצאה אינה גרסה אמיתית של המשחק. בסופו של דבר, הדגמת ה-AI של Quake II מבית מיקרוסופט היא הצצה מעניינת לכיוון שאליו טכנולוגיית המשחקים עשויה להתפתח. עם זאת, יש להכיר בעובדה שבשלב זה גרסת ה-AI עדיין רחוקה מלהוות תחליף לחוויה המלאה של המשחק.

גל של מחאה יצירתית במיוחד מסעיר את ארה"ב אך גם את בריטניה ואירופה, כשהמטרה היא אילון מאסק וקשריו עם הנשיא דונלד טראמפ וממשלו, וכן עם הימין הקיצוני העולמי. במחאה, בעיקר כשמקורה בממלכה המאוחדת, ניכר שימוש בשנינות בריטית מסורתית. HAPPENING NOW: An aerial view of the MASSIVE protest today in Boston, MA for the "Hands Off!" movement against Elon Musk and Donald Trump pic.twitter.com/0OZgQ2HfHW — Marco Foster (@MarcoFoster_) April 5, 2025 בארה"ב: המפגינים דורשים להפסיק את הסנקציות והקיצוצים הפדרליים  האקטיביזם כנגד מאסק ספציפית צובר תאוצה לא רק ברחבי בריטניה ואירופה אלא גם וראשית לכל כמובן – בארה"ב. ברחבי המדינה נערכו בסוף השבוע האחרון (ש') יותר מ-1,200 עצרות מתואמות תחת הכותרת !Hands Off – המהדהדת את המסר כלפי היזם המולטי-מיליארדר: הסר את ידיך מהממשל בכל הארצות בעולם. אירועי המחאה הללו התרחשו בכל 50 המדינות. קהל המפגינים, שכלל פעילי זכויות אזרח, איגודי עובדים וארגוני להט"ב, מחה נגד קיצוצים פדרליים נרחבים ורפורמות חברתיות שנויות במחלוקת שביצע ממשל טראמפ, כש-מאסק – העומד כידוע בראש מחלקת היעילות הממשלתית, ה-DOGE שהוקמה עבורו – נמצא במרכז הביקורת בשל הקיצוצים העמוקים שביצע בסוכנויות הפדרליות השונות. המפגינים האמריקנים מתחו בין השאר ביקורת על סגירת משרדי הביטוח הלאומי, כמו גם על קיצוצים בתחומי הבריאות וכנגד ביטול הגנות לקהילה הגאה. הם נשאו שלטים עם מסרים כמו Hands Off Our Democracy – "הסר את ידיך מהדמוקרטיה שלנו". אלא שכאמור, העצרות הללו התרחבו כבר לפני כחודש גם לערים כמו לונדון וברלין, ושיקפו דאגות לגבי ההשלכות הגלובליות של סדר היום, או אם תרצו הסדר החדש, שמשיתים טראמפ וחברו מאסק על העולם. דרישות המפגינים כוללות את עצירת השפעתו הגוברת של מאסק בפוליטיקה לנוכח תמיכתו המוצהרת בתנועות ימין קיצוני, ומקדמים פגיעה במותג ובמניות טסלה, שאותה ייסד מאסק ושהוא מנכ"לה, כמחאה על פעולותיו הפוליטיות ובצידה מסר למיליארדרים שהם לא יכולים לערבב פוליטיקה ועסקים, ולפעול ללא פחד מהשלכות. חיוניים. Tesla protests across the UK as people worldwide reject Elon Musk. These brave protestors showed up in showrooms and dealerships all over London. #3E #TeslaTakeDown [???? @JimmieGregory2] pic.twitter.com/USS2JmN7Ub — Anonymous (@YourAnonCentral) March 29, 2025 בלונדון הייאוש יותר נוח – והבריטים יודעים יותר למחות אבל העיניים של אקטיביסטים רבים נשואות דווקא אל האקטים של הסאטירה החריפה ואקטיביזם הגרילה בעיר הבירה של אנגליה – לונדון. ברחבי העיר, כפי שדיווחנו כבר לפני כחודש, החלו להופיע פוסטרים פרובוקטיביים בתחנות אוטובוס ושהתפשטו גם לשלטי חוצות, ואלו מלגלגים על קשריו של מאסק עם אידיאולוגיות שמרניות קיצוניות. — joedirt5 (@joedirt501) March 12, 2025 התצוגות הללו משקפות את הכעס, שבארה"ב הוביל לוונדליזם אשר הופנה כלפי כלי רכב של טסלה, אך באירופה בכלל ובבריטניה בפרט, הסאטירה ואמנות הרחוב תפסו את מרכז הבמה. כך למשל, צמד אמנים בריטים שפך צבע על ראשו של אופטימוס, הרובוט היומנואיד של טסלה, בחנות שלה בעיר. Activists Pour Liquid Latex on Robot at Tesla Store in London in Protest Against Elon Musk Protesters condemned the billionaire for supporting right-wing parties and leaders in various countries, claiming that instead of using his wealth to fight the climate crisis and address… pic.twitter.com/PnwkaeMMSD — NEXTA (@nexta_tv) March 12, 2025 לדברי ג'ון גורנפלד, מהנדס תוכנה וממייסדי קבוצת המחאה הלונדונית Takedown Tesla, שמהם ציטט הניו יורק טיימס, "מעולם לא היה יעד כזה. אף אחד שהוא כל כך עשיר ובעל עוצמה כזו לא התנהג בצורה כל כך שערורייתית. יש משהו קליל ומגוחך ברעילות של המותג של מאסק. וזה פותח מרחב אמיתי ללעג". לפי הסברים במדיה העולמית, הבריטים פעילים במיוחד במחאה הזו עקב מגוון סיבות הקשורות לתפישתם את התנהלותו הפוליטית של מאסק ולמסורת ארוכת שנים שלהם לא להעיר חלק מצבים שאינם ראויים לדעתם. לדברי תיאודורה סאטקליף, תושבת לונדון וממארגנות Takedown Tesla, "המכונית של טסלה הייתה בעבר מגניבה. עכשיו, (בעלות עליה – ג"פ) פשוט אומרת שאתה תומך באיש שמקדם הכחשת אקלים וימין קיצוני". Activists at Everyone Hates Elon are offering ordinary Londoners the opportunity to “safely and legally” smash a Tesla in protest against the world’s richest man. pic.twitter.com/VwBaffiGZ8 — PoliticsJOE (@PoliticsJOE_UK) April 4, 2025 נזכיר כי מאסק, שיש לו למעלה מ-218 מיליון עוקבים ב-X, ספג ביקורת על שיתוף מידע שגוי ותמיכה בקולות ימין קיצוני בפוליטיקה הבריטית. הוא קרא למאסרו של ראש ממשלת בריטניה מטעם מפלגת הלייבור, קיר סטארמר, ודרש את שחרורו של פעיל הימין הקיצוני טומי רובינסון. רבים בבריטניה רואים במאסק לפיכך לא רק איש עסקים, אלא "איש השפעה – ומידע שגוי". המסורת הבריטית ארוכת השנים של לעג לבעלי הכוח מספקת גם היא רקע תרבותי להתנגדות למאסק. לנוכח תמיכתו של מאסק במפלגת הימין הקיצוני הגרמנית AfD, קבוצות אקטיביסטיות ברחבי גרמניה פועלות גם הן נגד יזם הטק. סמוך לברלין, קבוצה בשם המרכז ליופי פוליטי הקרינה את המילה "הייל" על מפעל של טסלה ויצר את הביטוי "הייל טסלה", לצד תמונה אמיתית של מאסק מצדיע – שנלקחה מנאומו בטקס ההשבעה של טראמפ לנשיאות. גם באיטליה הופיעה באחרונה אמנות רחוב כחלק ממחאות נגד אותו עניין עצמו. כך למשל נראה באיטליה מצג אמנות שבמסגרתו מאסק מקלף את פניו וחושף את פניו של היטלר מתחת, עם המילים "אילון מסכה". מאסק הגיב למחאות באומרו באירוע קמפיין בוויסקונסין: "מה שהם מנסים לעשות זה להפעיל עליי לחץ עצום, ועל טסלה אני מניח, כדי שתדעו, אני לא יודע להפסיק לעשות את זה". הוא הוסיף: "בטווח הארוך, אני חושב שמניית טסלה תסתדר מצוין, אז אולי זו הזדמנות קנייה". בעבר, תיאר מאסק את הפעולות נגד טסלה כ"טרור… לצורך הפחדה", ואף שטח תיאוריית קונספירציה לפיה מאחורי המחאות עומדים "גנרלים" שמשלמים ל"חיילים" המבצעים את הפעולות. הוא אף רמז כי קהל המשתתפים בעצרות האמריקניות שארגנו נגדו הסנאטור ברני סנדרס וחברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז הורכב ממפגינים בתשלום. הבית הלבן התייחס לגל המחאות הרחב יותר תחת הכותרת !Hands Off, וטען כי הדמוקרטים מנסים להרחיב הטבות למהגרים בלתי חוקיים על חשבון קשישים אמריקנים, אך טראמפ עצמו לא התייחס עד כה למחאות הללו.