משרד התקשורת הודיע היום (ד') כי יחל במהלך שמטרתו היא שעד סוף 2030 לא יפעלו עוד רשתות הנחושת הסלולריות הוותיקות. זאת, לאחר שכל המדינה תחובר לסיבים אופטיים. בכך קיבל שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, את המלצות הצוות הממשלתי שהוקם לבחינת הנושא. השר קרעי פרסם היום את המדיניות החדשה, שתביא למעבר מלא לרשתות אולטרה רחבות-פס מבוססות סיבים אופטיים. כך יוכלו כלל האזרחים ליהנות מאינטרנט מהיר, יציב ובעל קיבולת גבוהה – בכל הארץ ולכל בית. בנוסף, אומרים במשרד, המהלך יצמצם את הזיהום שנוצר מכפל התשתיות. כך זה יבוצע הסגירה תבוצע בכמה שלבים: ראשית, בזק והוט יקבלו פטור מפריסת רשתות נחושת באזורי בנייה חדשה, ובלבד שיפרסו תשתית רשת מתקדמת ויתנו גישה לרשת זו גם לספקים אחרים. הוט תוכל לפרוש את הרשת המתקדמת בעצמה או להשתמש במקום זאת בתשתית של מיזם הסיבים האופטיים IBC. בשלב השני תחל סגירה הדרגתית של רשת הנחושת. במהלך השנה הנוכחית תבוטל החובה לחבר מנויים קמעונאיים וסיטונאיים חדשים על גבי תשתיות נחושת, במקומות שבהם יש חלופה של סיבים. לאחר ש-85% מהמשתמשים באזור מסוים יקבלו שירות באמצעות סיבים אופטיים, ניתן יהיה לכבות את רשתות הנחושת, בהתראה של לפחות שלושה חודשים מראש. בשלב השלישי, ב-2030 ואילך, בעלות התשתית יוכלו לסגור את רשתות הנחושת בכלל האזורים שבהם תהיה להם תשתית סיבים המונגשת לכל דירת מגורים, לאחר מתן התראה ללקוחות ולספקי שירות סיטונאיים. בנוסף, על פי ההחלטה, בעלי תשתיות התקשורת יחויבו להסיר תשתיות עיליות ישנות ולהטמין סיבים בקרקע במקרים שבהם גוף כלשהו, כגון רשות מקומית, יוזם ומממן עבודות חפירה שמטרתן הטמנת תשתיות. לצורך מימוש המתווה המוצע לסגירת רשתות הנחושת, משרד התקשורת יפעל לתקן את חוק התקשורת ולקבוע הוראות בחקיקת משנה או ברישיונות מכוח החוק. מהמשרד נמסר כי "המדיניות החדשה תוביל לשדרוג משמעותי של תשתיות התקשורת, תספק מענה אמיתי לביקושים ההולכים וגדלים לרוחב פס, תקטין את עלויות התפעול בגין כפל התשתיות, תסייע במעבר לשירות באיכות גבוהה לכלל הצרכנים ובמחירים תחרותיים, ותקטין את התלות ברשתות ישנות הסובלות מתקלות, הפרעות ומהירות מוגבלת". "סוגרים את עידן הנחושת ופותחים עידן של אינטרנט סיבים מהיר" לדברי קרעי, "וישן מפני חדש תוציאו – נגמרו הימים של אינטרנט מקרטע על תשתיות מימי בן גוריון. אנחנו סוגרים את עידן הנחושת ופותחים עידן של אינטרנט סיבים מהיר, יציב ונגיש לכל אזרח – ממטולה דרך יהודה והשומרון ועד אילת". מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, אמר כי "המדיניות החדשה היא אבן דרך משמעותית בשדרוג תשתיות התקשורת הלאומיות. רשתות הסיבים הן תשתית העתיד והמעבר המלא אליהן יאפשר לכלל הציבור ליהנות מתקשורת מתקדמת, אמינה ומהירה".

מתקפות סייבר המתבססות על בינה מלאכותית הופכות כעת לנשק סייבר מועצם. ארגונים חייבים לסגור מייד את הפער בין תוכניות אבטחת הסייבר הנוכחיות, לבין היערכות פרואקטיבית עתידית – ככל שהאיומים יגדלו, כך לפי מחקר חדש של ארמיס (Armis), חד הקרן הישראלי. הדו"ח השנתי השלישי של Armis Labs, לשנת 2025, ששמו "לוחמה בלא גבולות: תפקיד ה-AI בעידן החדש של לוחמת סייבר" מבוסס על מחקר של יותר מ-1,800 מנמ"רים ומקבלי החלטות IT בעולם, לצד נתוני מחקר פנימיים של החברה. נכתב בו כי האיום של AI גדל עבור ארגונים וממשלות ברחבי העולם בשנה האחרונה. הדו"ח מצא כי כמעט שלושה רבעים (73%) ממקבלי ההחלטות בתחום ה-IT ברחבי העולם מביעים דאגה מכך ששחקני מדינות לאום משתמשים בבינה מלאכותית כדי לפתח מתקפות סייבר מתוחכמות וממוקדות יותר.  81% ממנהלי ה-IT אומרים שמַעֲבָר לתפישת הגנה פרואקטיבית הוא יעד עליון עבור הארגון שלהם בשנה הקרובה, אך כמעט 3 מתוך 5 (58%) ארגונים מודים שהם מגיבים לאיומים רק כשהם מתרחשים, או לאחר שהנזק כבר נגרם. ???? AI-powered cyberwarfare is escalating. Are you prepared? The newly published 2025 @ArmisSecurity report, “Warfare Without Borders: AI’s Role in The New Age of Cyberwarfare”, is here. The report reveals the stark realities of today’s cyberwarfare landscape. With AI… pic.twitter.com/uEjMVH0fy9 — Armis (@ArmisSecurity) April 8, 2025 רק 53% מהמנמ"רים: הממשלה תגן על עליהם מפני לוחמת סייבר 85% ממקבלי ההחלטות ב-IT אישרו שטכניקות סייבר התקפיות עוקפות, באופן קבוע, את כלי האבטחה שלהם. רק 53% ממנהלי ה-IT מאמינים שהממשלה שלהם יכולה להגן על אזרחיה וארגוניה מפני לוחמת סייבר. רק 33% "מסכימים מאוד" שהארגון שלהם מוכן להתמודד עם מתקפות סייבר ולהגיב לאיומים.   עוד נתון מעלה כי כמחצית מהחברות בעולם מעכבות פרויקטים דיגיטליים, בשל העלייה בסיכוני סייבר. מדובר ב"פרויקטים קריטיים של טרנספורמציה דיגיטלית", והם מעוכבים – או נעצרים בשל עלייה בסיכון למתקפות סייבר בחסות המדינה.  מקבלי ההחלטות ב-IT בעולם מצביעים בעקביות על שלושה איומים דומיננטיים בחסות המדינה: רוסיה (73%), סין (73%) וצפון קוריאה (40%). 72% מהם מאמינים שליכולות הסייבר של שחקנים מדינתיים "יש פוטנציאל לעורר מלחמת סייבר בקנה מידה מלא, עם השלכות הרסניות על תשתיות קריטיות גלובליות".  שלושה רבעים (75%) ממקבלי ההחלטות בתחום ה-IT מאמינים שמתקפות סייבר יכוונו יותר ויותר למוסדות המייצגים עיתונות חופשית וחשיבה עצמאית – נתון המשקף עלייה חדה מ-42% שהאמינו כך בשנה שעברה.  "מיזוגי חברות סייבר, נופים רגולטוריים מורכבים ופערים בין הצרכים למול כלי אבטחה מדור קודם", ציינו החוקרים, "מאתגרים את היכולות של ארגונים להיערך לקראת האיומים. בעוד שרבים רוצים ליישם כלי אבטחת סייבר מונעי בינה מלאכותית, ולבנות במהלך הגנה יזום – רק מחצית ממקבלי ההחלטות בתחום ה-IT הודו שלצוותים שלהם אין את המומחיות הדרושה ליישום וניהול הטכנולוגיה החדשה. מימין לשמאל: יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס. צילום: יח"צ "הדינמיקה הנוכחית בתעשייה יוצרת סביבה מושכת לשחקנים זדוניים" לדברי נדיר יזרעאל, מייסד משותף וה-CTO של ארמיס, "בינה מלאכותית מאפשרת לשחקנים של מדינות לאום לפתח בחשאי את הטקטיקות שלהם, כדי לבצע פעולות לוחמת סייבר בכל רגע נתון. במקביל, איומים צצים בהיקפים מדהימים ממדינות קטנות יותר. לצידם, שחקנים לא מדינתיים ממנפים את הבינה המלאכותית כדי להגיע לאיומי סייבר כמעט מקבילים (לאלו של האקרים בחסות מדינות). מנהלי אבטחת סייבר נדרשים לעצור מתקפות סייבר המסוגלות לשתק את הפעילות שלהם – לפני שתהיה השפעה כלשהי על הארגון שלהם".  "הדינמיקה הנוכחית בתעשייה יוצרת סביבה מושכת לשחקנים זדוניים. היא גורמת להם להגביר את מאמציהם באמצעות טכנולוגיות אוטומטיות המונעות על ידי AI", אמר מייקל פרימן, ראש מודיעין איומים בארמיס. לדבריו, "ארגונים הממנפים פתרונות אבטחה מוכחים של בינה מלאכותית יכולים לצייד את הצוותים שלהם במשאבים ובזמן הדרושים להם כדי לחזות את הטקטיקות שעלולות לשמש נגדם, ולהקשיח את סביבותיהם בתגובה. אימוץ גישה פרואקטיבית יותר לאיומים מעולם לא היה חשוב יותר".

בפרק הזה של פודקאסט אנשים ומחשבים התארח מאיר בינג, מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה, שמציינת השנה יובל להיווסדה. בינג מספר בו על הגידול בכל שנה במספר הפונים ללימודי מדעי המחשב דווקא בפתוחה, ומסביר את הסיבות לכך. לדבריו, "אם קצב הגידול יימשך, בטווח של כמה שנים נהיה הראשונים בארץ במספר בוגרי מדעי המחשב". כיום היא נמצאת במקום השלישי, אחרי הטכניון והאוניברסיטה העברית. "היתרון של שיטת הלימוד שלנו, המאפשרת גם ללמוד וגם לעבוד, גורם לסטודנטים לבחור ללמוד את מקצועות ההיי-טק אצלנו", אומר בינג. סקרים אחרונים אף הראו שבוגרי לימודי מדעי המחשב בפתוחה הם בין מקבלי השכר הגבוה בהיי-טק. בינג הוא בוגר תארים ראשון ושני במתמטיקה ומדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני בכלכלה. את רוב שנותיו עשה בתפקידים ציבוריים. במשך עשור וחצי הוא עבד באגף התקציבים במשרד האוצר ותפקידו האחרון שם היה סגן הממונה על התקציבים, אחראי על תחום הביטחון ותחומים נוספים. משם הוא עבר לתפקיד משנה למנכ"ל החברה למתנ"סים, שם הוא התוודע, לדבריו, לחשיבות של צמצום פערים ושילובם בחברה ובכלכלה הישראליות של בנות ובני אוכלוסיות מודרות, כגון ערבים וחרדים. אחרי ארבע שנים בחברה למתנ"סים, בינג עבר לשמש כסמנכ"ל הכספים של האוניברסיטה העברית, ובטרם נכנס לתפקידו הנוכחי לפני 10 חודשים הוא כיהן כמנכ"ל המשרד לשוויון חברתי. מה הביא אותך דווקא לתפקיד הזה, בארגון מורכב וגדול כל כך? בינג: "אחד האתגרים הגדולים של מדינת ישראל הוא טיפול בצמצום הפערים, שהולכים ומתרחבים. אני חושב שהחינוך, ובפרט האוניברסיטה הפתוחה, הם הדרך לביצוע המשימות האלה. המהות של המוסד הזה היא היכולת להנגיש לכמה שיותר אנשים להשכלה הגבוהה, ואנחנו מאפשרים מצוינות אקדמית". כמה סטודנטים לומדים כיום באוניברסיטה הפתוחה? "47 אלף סטודנטים, שלומדים גם לתארים וגם למטרות העשרה. 4,000 בוגרים שלנו מסיימים בכל שנה את התואר במדעי המחשב – מה שמעמיד אותנו בין האוניברסיטאות הגדולות בארץ, אבל לא הכי גדולות בכמות הבוגרים". האופי של האוניברסיטה הפתוחה תמיד היה שונה, בעיקר למידה מרחוק כשאף אחד לא חשב על זה. איך זה כיום? "אכן, אנחנו מוסד שמאפשר לימודים גמישים, ובניגוד למוסדות אחרים, סטודנט אצלנו יכול להמשיך לעבוד וגם ללמוד, ולכן, הלמידה מרחוק תמיד הייתה חלק מהגמישות שלנו. אתה יכול ללמוד בקצב שלך ובזמן שלך כמעט כל מקצוע, מכל מקום בעולם. יש לנו סטודנטים גם בחו"ל. מעבר לזה, יש לאוניברסיטה הפתוחה מאגר של ספרי לימוד ברמה הכי גבוהה, שמשמשים גם מוסדות אקדמיים אחרים. במקביל, ישנה למידה מבוססת אינטרנט, על ידי שימוש בטכנולוגיות למידע מהמתקדמות שיש בעולם. מעבר לזה, חשוב לציין שבכל קורס יש שיעורים משולבים של למידה מרחוק עם מפגשים פיזיים עם המרצה, ביותר מ-100 מרכזי למידה ברחבי הארץ. מאז הקורונה וגם בעקבות המלחמה, 80% מהלימודים מתקיימים בלמידה מרחוק כל הקורסים מוקלטים וסטודנט יכול להיכנס לשיעורים, לשאול את המרצה שאלות בשעות קבועות – וללמוד. הגמישות היא הדבר שהכי מאפיין אותנו. בנוסף, יש כיום כ-3,000 תיכוניסטים שצוברים אצלנו נקודות לתואר ראשון. הם ממשיכים בחיים הרגילים שלהם – בית הספר, חברים, תנועות נוער… – ובזמן הפנוי לומדים מבחירה". איזה פרופיל של סטודנטים אתם מכשירים בתחום מדעי מחשב? "אנחנו מזהים מגמת גידול קבועה, בכל שנה, של מספר הסטודנטים שפונים ללימודי מדעי המחשב דווקא אצלנו. כבר כיום אנחנו האוניברסיטה הגדולה בארץ בכמות הסטודנטים שלומדים מדעי המחשב, ומקום שלישי במספר הבוגרים. אם קצב הגידול יימשך, אני צופה שבטווח של כמה שנים נוביל גם במספר בוגרי מדעי המחשב. מעבר למקצועות הרגילים של מדעי המחשב, הוספנו את המקצוע של למידת מכונה לתואר שני, שמתקשר לכל נושא ה-AI, והביקוש לתואר זה הוא אינסופי. השנה החלו ללמוד 40 סטודנטים ובשנה הבאה נקלוט מעל 100". איך אתה מסביר את הגידול במספר הלומדים אצלכם למדעי המחשב? "זה קודם כל בגלל צורת ההוראה – גמישות שמאפשרת ללמוד מבלי לשנות את רצף החיים. הסיבה השנייה היא שהיכולת שלנו לגדול רחבה יותר, משום שבמוסדות האחרים, הגדלת כיתות לימוד למחשבים כרוכה בתקציבים שלא תמיד קיימים, ויש מחסור בחברי סגל. אצלנו, חומרי הלימוד קיימים והיכולת שלנו לגדול קלה יותר. בנוסף, אנחנו מאפשרים לציבור רחב יותר ללמוד את המקצועות האלה. נכון שאצלנו אפשר להתקבל ללא פסיכומטרי, אבל הלמידה מחייבת יכולות ריאליות, ולא מעט סטודנטים, שיש להם אותן, מגיעים להישגים גבוהים. רמת הלימוד אצלנו גבוהה לא פחות מכל מוסד אחר. זה בא לידי ביטוי גם במציאת מקומות עבודה של בוגרינו. שמחתי לראות סקר שנערך באחרונה, שהראה שבוגרי מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה נמנים עם בעלי השכר הגבוה בהיי-טק". איך אתה רואה את עתיד ההשכלה האקדמית? יש ויכוח עתיק יומין בין אלה שדוגלים שהאוניברסיטה צריכה להכשיר למחקר לאלה שדוגלים בכך שהיא צריכה להכשיר למקצועות העתיד. "חלק מהתפקיד שלנו, כמוסד אקדמי, הוא קודם כל ללמד את הסטודנטים לחשוב ולחקור, ומהצד השני לתת להם גם אופק תעסוקתי. ברור לגמרי שסטודנט שמתחיל ללמוד היום ויגיע לשוק בעוד חמש שנים או יותר יגיע לשוק אחר לגמרי ממה שהוא מכיר. מה שחשוב הוא היכולת ללמוד ולהסתגל לשינויים האקדמיים".

עם פתיחת כנס Next 25 של גוגל קלאוד היום (ד') ביצעה החברה שורה של הכרזות בעולמות תשתיות הענן והבינה המלאכותית. לפניכם המעניינות שבהן: ראשית, החברה הכריזה על זמינות הרשת הפרטית הגלובלית שלה לעסקים ברחבי העולם, במה שהיא מכנה Cloud WAN. גוגל קלאוד בעצם מציעה תשתית WAN בענן לעסקים הזקוקים לכך, במקום לבנות או לרכוש תשתית WAN פיזית – תוך חיסכון בעלויות ושיפור במהירויות של עד 40%, לדבריה. החברה מעמידה לשם כך את הרשת שלה, שכוללת שלושה מיליון ק"מ של סיבים אופטיים, זמן השהייה השואף לאפס ואתרים ביותר מ-200 מדינות וטריטוריות ברחבי העולם, כולל ישראל. ואם כבר חומרה, החברה חשפה באירוע גם את מעבדי ה-Ironwood החדשים שלה – דור שביעי למעבדי ה-TPU (ר"ת Tensor Processing Unit, המעבדים הייעודיים של גוגל ל-AI), עם שיפור של פי 10 בביצועים תחת עומס. עם מבנה של יותר מ-9,000 שבבים לכל פוד, Ironwood יספק 42.5 אקסה-פלופ לכל אחד מהם, ויציע תמיכה במודלי השפה הגדולים המתקדמים ביותר. עוד פיתוח מעניין הוא ה-Gemini on Google Distributed Cloud. הפיתוח הזה מביא את מודלי הבינה המלאכותית של גוגל לסביבות מקומיות. בעזרת שותפות עם דל, ניתן יהיה להשתמש במודל גם בסביבות לא מקוונות ואפילו air-gapped, כמו גם בסביבות מחוברות. לפי גוגל, זוהי השלמה למוצר ה-GDC המקומי ומנותק הרשת שלה, שמאושר לשימוש בפרויקטים סודיים של הממשל האמריקני, לדוגמה. ולבסוף, גוגל קלאוד הכריזה על שיפורים במודלים ליצירת תכנים, כמו עדכונים ל-Imagen 3, שהוכרז לפני כשבועיים וגרם לכולנו ליצור תמונות בסגנון אנימציה יפנית; ל-Chirp 3, שכולל עיבודי קול מותאמים אישית; ל-Veo 2, ליצירת סרטונים והשלמה וטיפול בתמונות; ול-Lyria – המודל הראשון בתעשייה לפי גודל, שמיועד לשימוש ארגוני ביצירת מוזיקה מטקסט. זאת, לצד מודלים מדעיים חדשים, שיהיו זמינים מעכשיו ב-Vertex AI, ו-200 מודלים של חברות צד שלישי כמו אנת'רופיק ו-AI21 Labs הישראלית, ואפשרות להציע לעובדים בארגון "ספריה של סוכנים" לשימושם.

יבמ הכריזה אתמול (ג') על הזמינות של z17, שהוא, לפי החברה, המיינפריים הראשון שלה שפתוח באופן ייעודי לעידן ה-AI. החברה משלבת בו יכולות תומכות בינה מלאכותית בחומרה, בתוכנה וגם במערכת ההפעלה הייעודית. לפי הענק הכחול, המחשב החדש מספק עד 50% ביצועי היסק יותר לעומת שרת המיינפריים הקודם שלה, z16, והחברה פיתחה עבורו מעל 250 תרחישים שבהם הוא יכול לסייע לאורך מרחב גדול במיוחד של תעשיות – החל מניהול שירותי צ'טבוט, דרך תמיכה באנליזה של צילומים רפואיים ועד לסיוע בהפחת גניבות ברשתות קמעונאיות. המחשב החדש מבוסס על מעבדי ה-Telum II החדשים של יבמ, שרצים במהירות של 5.5 גיגה-הרץ ושהיא הציגה אותם באוגוסט האחרון, במהלך כנס Hot Chips 2024. מדובר בשרת הראשון של החברה שמבוסס על המעבדים החדשים, שמחליפים את הדור הקודם, שהושק ב-2021 ושובץ ב-z16. ה-z17 כולל גם את השבב Spyre Accelerator, שנועד להאיץ חישובי היסק. לפי יבמ, ביחד הם אמורים לספק קיבולת מחשוב גדולה יותר, גם בזכות תמיכה בזיכרון מטמון שגדול ב-40% לעומת הדור הקודם, כולל הגדלה של הזיכרון הווירטואלי ברמת L3 ל-360 מגה-בייט וברמת L4 ל-2.88 גיגה-בייט. המחשב החדש מסוגל לבצע יותר מ-450 מיליארד פעולות היסק ביום עם זמן תגובה של אלפית השנייה. לפי החברה, בהמשך השנה לקוחות יוכלו גם להריץ קטלוג הולך וגדל של סייעני וסוכני AI – כשה-z17 עצמו יהיה זמין החל בחודש יוני. "התעשייה לומדת במהירות שהערך של הבינה המלאכותית יהיה בהתאם לתשתית שעליה היא פועלת ולא יותר", אמר רוס מאורי, מנכ"ל IBM Z ו-LinuxONE ב-יבמ. "עם z17, אנחנו מביאים את ה-AI לליבה של הארגון, עם התוכנה, כוח העיבוד והאחסון, כדי להפוך אותה לתפעולית במהירות. בנוסף, ארגונים יכולים להתחיל להשתמש איתו באמת במאגרים העצומים והבלתי מנוצלים של הנתונים הארגוניים שלהם עם AI, ובצורה מאובטחת וחסכונית".

פרסום מבוסס-ביצועים ברשתות החברתיות צומח במהירות – תחזיות לענף מנבאות, כי הוצאות פרסום ברשתות חברתיות יגיעו להיקף של 239 מיליארד דולרים ב-2025 וצפויות להגיע ל-273 מיליארד דולרים ב-2026. ואולם מחקר חדש שערכה Qualtrics עבור טאבולה ועובדת עם 20 אלף ארגונים ברחבי העולם מצביע על תופעה שעשויה לטלטל את תעשיית הפרסום: 75% מהמפרסמים שמתמקדים בפרסום מבוסס-ביצועים ברשתות החברתיות מדווחים על ירידה דרמטית בתשואות – למרות שהשוק הזה שווה מאות מיליארדי דולרים. מהדו"ח עולה גם, כי מרבית המפרסמים הללו ציינו, כי התשואות הפוחתות משפיעות על יותר מ-30% מההוצאות שלהם, וכי מפרסמים המתמקדים בפרסום מבוסס-ביצועים עומדים בפני תשואות פוחתות על ערוצי הסושיאל עקב רוויה בקרב קהלי היעד, גידול בעלויות ועייפות מפרסומות (ad fatigue) – מה שמעיד על על נקודת רוויה קריטית בכלכלה הדיגיטלית.  בנוסף, יותר מ-80% מהמפרסמים המתמקדים בפרסום מבוסס-ביצועים משתמשים בכמה טקטיקות שונות כדי להיאבק בתשואות הפוחתות, כאשר יותר ממחציתם מתרחבים לפרסום בערוצים דיגיטליים נוספים מעבר לסושיאל. "על אף שנתח גדול מתקציבי הפרסום מבוסס-הביצועים הולך לפרסום בערוצי סושיאל, מפרסמים רבים נתקלים במחסום בצורה של תשואות פוחתות", אמר אדם סינגולדה, מייסד ומנכ"ל טאבולה. "הגדלת הוצאות הפרסום פשוט לא מיתרגמת לשיפור בתוצאות. ממצאי הדו"ח הזה מצביעים על הקושי בשמירה על רמת הביצועים לאורך זמן, והמפרסמים מחפשים פתרונות שיוכלו לסייע להם להתגבר על מחסום זה".

הרבנות הראשית לישראל בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי מאפשרים מכירת חמץ באופן נוח, מהיר ובטוח – בלחיצת כפתור בשירות דיגיטלי. השירות נגיש באתר GOV ומיועד הן לתושבי ישראל והן לשוהים בחו”ל. מכירת חמץ היא מצווה מרכזית בהכנות לחג הפסח, והשירות הדיגיטלי מאפשר לכל אדם למכור את החמץ שברשותו בצורה פשוטה, נגישה וללא עלות – באמצעות טופס דיגיטלי. השירות יהיה פעיל עד יום שישי הקרוב, ה-11.4. הדף של מכירת החמץ אינו פעיל במהלך השבת, בהתאם לשעון ישראל. הרבנות הראשית לישראל מדגישה: לאחר ביצוע המכירה, יש לאחסן את החמץ המכור במקום סגור ומסומן עד לסיום חג הפסח. מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל, יהודה כהן: "חשוב לנו כמוסד הרבנות הראשית להנגיש את שירות מכירת החמץ בצורה פשוטה, קלה ודיגיטלית – כדי לאפשר לכל יהודי באשר הוא לקיים את מצוות הפסח מתוך חיבור למסורת, גם בעידן המודרני. נמשיך לפעול כדי ששירותי הרבנות יגיעו לכל אזרח ואזרחית באיכות, בזמינות ובנגישות מרבית". יוגב שמני, סמנכ״ל טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים: "המשימה שלנו היא להפוך את השירותים הממשלתיים לנגישים, פשוטים ודיגיטליים – לכל אזרח ובכל מקום. אנחנו גאים לאפשר לציבור למכור חמץ באופן דיגיטלי, ובכך לשלב את המסורת בעידן הדיגיטלי, מבלי לוותר על הערכים והאמונה".

במשך שנים, סוד מסחרי נחשב לאחד מאמצעי ההגנה המועדפים על חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים. ההיגיון היה פשוט: אם אף אחד לא יודע איך בדיוק בנויה הטכנולוגיה שלך, ואם קשה מאוד לפענח אותה, אז למה לחשוף אותה בפני רשם הפטנטים? למה להיכנס להליך שדורש פירוט, זמן, ולעיתים גם עלויות לא מבוטלות? אבל השאלה הזו הופכת פחות ופחות רלוונטית בעידן שבו הבינה המלאכותית שוברת כמעט כל חסם. היום כבר ברור: כל מה שניתן להנדסה הפוכה – גם ייעשה כך. ומה שפעם דרש צוותי מומחים, חודשים של עבודה וציוד מתקדם – היום ניתן לפצח באמצעות כלים מונחי AI שפועלים במהירות, ביעילות, וללא צורך בהתערבות אנושית כמעט. התוצאה? כל חדשנות טכנולוגית שלא מוגנת בפטנט – חשופה. ואפילו לא צריך שמישהו יגנוב אותה – מספיק שהוא "ישחזר" אותה לבד. זה אולי חוקי – אבל ההשפעה על העסק שלכם יכולה להיות הרסנית. כשזה המצב – השאלה צריכה להשתנות. כבר לא "האם כדאי לרשום פטנט", אלא "כמה מהר אפשר לעשות את זה, והאם ההגנה הזו שווה יותר מהחשיפה הכרוכה בה?" ברוב המקרים, התשובה היא כן המצב הזה מציב סימן שאלה גדול סביב היעילות של סודות מסחריים כאמצעי בלעדי להגנה על טכנולוגיה. במיוחד כשמדובר בתוכנה, אלגוריתמים, או עיצובי חומרה מתקדמים – תחומים שבהם הבינה המלאכותית יודעת לפרק, לנתח ולהרכיב מחדש כמו שלא יכולנו לדמיין לפני חמש שנים. כיום ישנם כלים שיודעים להחזיר קוד מקור מקובץ בינארי, לזהות פונקציות, להסיר טכניקות טשטוש, ולשחזר את מבנה הקוד המקורי – והכול באופן אוטומטי. בתחום החומרה, כבר ניתן לנתח תצלומים של שבבים ולתרגם אותם לסכמות חשמליות, לזהות רכיבים גם כשאין עליהם סימון, ולהשלים קשרים שלא נראים לעין. וכשזה המצב – השאלה צריכה להשתנות. כבר לא "האם כדאי לרשום פטנט", אלא "כמה מהר אפשר לעשות את זה, והאם ההגנה הזו שווה יותר מהחשיפה הכרוכה בה?" ברוב המקרים, התשובה היא כן. הביאה לשינוי בשלל תחומים וגם בכל הקשור בפטנטים. בינה מלאכותית. צילום: ShutterStock הטכנולוגיה מאפשרת למתחרים לעקוף אתכם בסיבוב כדאי גם להבין שהשפעת הבינה המלאכותית אינה נעצרת רק בתהליך ההנדסה ההפוכה. היא מייצרת עבור המתחרים יתרון תחרותי כפול: לא רק שהם יכולים להבין את הטכנולוגיה שלכם במהירות, אלא שגם יש ביכולתם לשפר אותה, לבצע לה אופטימיזציה, ולהוציא לשוק גרסה מתקדמת – עוד לפני שהספקתם לבסס נתח. זה כבר לא רק עניין של שמירה על יתרון, אלא של מניעת מחיקה מיידית. בנוסף, על רקע הגידול במספר השחקנים בשוק הגלובלי, כולל כאלה שפועלים ממדינות עם גישה גמישה יותר להגנת קניין רוחני, החשיבות של רישום פטנט רשמי – מול גופים משפטיים מוכרים – גדלה. מדובר לא רק בהגנה משפטית, אלא גם בהצהרה אסטרטגית לעולם: הטכנולוגיה הזו שלכם, והיא מוגנת. הפטנט, שבמבט ראשון נראה מסורבל – הפך כיום לאחד הכלים האפקטיביים ביותר להבטחת יתרון תחרותי. הוא מעניק מונופול ברור למשך זמן מוגבל, ומאפשר לפעול נגד כל שימוש בטכנולוגיה – גם אם מישהו הגיע אליה בעצמו. זו הגנה שלא תלויה בנסיבות, אלא בזכות משפטית. מעבר לכך, חשוב להבין שגם עולם הפטנטים השתנה. הליכים מזורזים מאפשרים לקבל פטנט תוך חודשים, ולא שנים. מה שפעם היה נתפש כתהליך ארוך ולא רלוונטי לשלבי ההשקה – היום מתאים בדיוק לשלבים הקריטיים ביותר: רגע לפני יציאה לשוק, כשהמוצר בשל, אבל עדיין פגיע. מחזור החיים של חדשנות התקצר דרמטית וזה מוביל לנקודה מרכזית נוספת: מחזור החיים של חדשנות התקצר דרמטית. חידושים שפעם החזיקו עשר שנים בשוק – הופכים היום לפחות רלוונטיים תוך שלוש או חמש שנים. כלומר, גם אם לא תנצלו את כל עשרים שנות ההגנה שפטנט מציע – עדיין תזכו לתקופת חסד קריטית, שבה ניתן לבסס מובילות בשוק, לבנות מוניטין, ולהתבסס מול מתחרים. וכשזמן ההגעה לשוק הולך ומתקצר, והפער בין רעיון למוצר מצטמצם – כל עיכוב בהגנה על הטכנולוגיה עלול להיות יקר. מספיק שמישהו אחר ינצל את החלון הזה כדי לשכפל, להנדס, ולהוציא גרסה דומה – והיתרון נעלם. מה הפתרון? לא תמיד צריך לבחור בין פטנט לסוד מסחרי. לעיתים השילוב הוא האסטרטגיה הנכונה: להגן בפטנט על מה שקל להנדס, ולשמור כסוד את מה שקשה לפצח. אבל את ההחלטה הזו יש לקבל מתוך מודעות עמוקה לכך שכללי המשחק השתנו. מה שהיה מוגן בביטחה לפני שנתיים – עלול להיחשף היום בקלות. והחברה שתבין זאת, תיערך בהתאם ותשקיע בהגנה הנכונה – תמצא את עצמה צועדת צעד אחד לפני כולם. בעידן שבו חדשנות מופיעה ונעלמת במהירות, וה-AI הופכת כל גבול טכני לשביר – ההגנה החכמה היא כבר לא מותרות. היא תנאי להישרדות. הכותב הוא עורך דין מומחה לנושא פטנטים וקניין רוחני וראש מחלקת טכנולוגיות מחשוב במשרד עו"ד ארליך (המתמחה בקניין רוחני)