הבינה המלאכותית היא "מוזיקה" לאוזניים של הרבה מאוד אנשים, שמתלהבים ממנה. בחודש יוני הקרוב, היא תשמש כ-"כינור שני" (או ראשון?) לנגנים בני אנוש, בקונצרט שייערך בהיכל התרבות בתל אביב, וישלב בין בני אדם – נגנים וקהל – לטכנולוגיה. לצורך הקונצרט, היושבים בקהל יתבקשו לפתוח את הסמארטפונים שלהם – ולא לכבות אותם. הקונצרט המיוחד הזה יתקיים ב-9 ביוני הקרוב, באולם צוקר הקטן והאינטימי של היכל התרבות, ולדברי היוזם שלו – הכנר, המוזיקולוג והיזם ד"ר ברק שוסברגר – הוא "צפוי לשנות את מה שאנחנו רגילים לחשוב על קונצרטים קלאסיים". הכנר, המוזיקולוג והיזם ד"ר ברק שוסברגר. צילום: מיילס אלברט תוכנייה ומשוב – באפליקציה הקהל יוזמן להאזין לנגנים, שינגנו, בין היתר, יצירות של שומאן ושוברט (הפירוט המלא – למטה), ולהשלים את החוויה באמצעות שימוש באפליקציה, שמציעה שני חידושים עיקריים: תוכנייה דינמית ומודולרית, ומשוב חזותי, מבוסס AI. במקום תוכן כללי וסטטי בתוכנייה מודפסת, הקהל יקבל מדריך דיגיטלי, שיתעדכן בסינכרון מדויק עם המוזיקה, ויספק הסברים ותובנות על הקטעים הנשמעים בזמן אמת. הוא יוכל לבחור בין שתי גרסאות של תוכן: גרסה למאזינים מנוסים, שכוללת ניתוח צורני ומבני, וגרסה למאזינים חדשים, שמציעה דימויים והסברים סיפוריים ורגשיים. כמו כן, בכל רגע נתון יוכלו המשתתפים להזין דרך האפליקציה את תגובותיהם ואת האסוציאציות שיתעוררו אצלם בעקבות ההאזנה למוזיקה. מערכת הבינה המלאכותית שמקושרת לאפלקציה תעבד את התגובות ותיצור תמונות שישולבו בתוכנייה הדיגיטלית בזמן אמת – מה שעתיד ליצור ביטוי ויזואלי לחוויה הקולקטיבית של הקהל. ד"ר שוסברגר מבקש להחזיר ביוזמה החדשה את המעורבות של הקהל בקונצרטים, שהייתה נהוגה בעבר הרחוק. במשך מאות שנים, הקהל היה חלק בלתי נפרד מהקונצרטים – הוא מחא כפיים, קרא קריאות והגיב למוזיקה באופן בלתי אמצעי. רק במאה ה-19 החלה להיווצר נורמת ההאזנה השקטה, שעם הזמן התקבעה כמודל הבלעדי. הקונצרט החכם מבקש להחזיר את רוח ההאזנה האקטיבית, מבלי לוותר על השקט, הריכוז והעומק של אולם הקונצרטים המודרני. בנוסף, מדובר במהלך שמבקש להנגיש את המוזיקה הקלאסית לקהלים חדשים, מבלי לפגוע באיכות או בתוכן – אלא דווקא להעמיק אותם. "זוהי חוויית קונצרט חדשה, טכנולוגית, אינטראקטיבית ורלוונטית יותר מאי פעם", אמר ד"ר שוסברגר. הפסנתרנית הבינלאומית שיר זמל. צילום: פייר לידאר מה נשמע? פנטזיה! ד"ר שוסברגר והפסנתרנית הבינלאומית שיר זמל יבצעו בקונצרט יצירות שמתכתבות עם מושג הפנטזיה. מה בתוכנית? רוברט שומאן: קטעי פנטזיה, אופ. 73 • הנריק וייניאבסקי: פנטזיה על נושאים מתוך האופרה פאוסט • לאוש יאנאצ'ק: סונטה לכינור ופסנתר • ופרנץ שוברט: פנטזיה לכינור ופסנתר, ד. 934. הקונצרט החכם יעלה הרבה פחות מקונצרט רגיל – 95 שקלים.

סקר מכון RISE Israel, בראשותם של פרופ' יוג'ין קנדל ואורי גבאי, שבדק 503 נשאלים באמצעות חברת iPanel לגבי עמדות הציבור הישראלי כלפי בינה מלאכותית, הגיע לכמה מסקנות מעניינות, ביניהן העובדה שהציבור הישראלי סומך בצורה שווה או יותר על שופטים מבוססי בינה מלאכותית, בניגוד לשופטים בשר ודם. רק כשליש מהציבור הישראלי תופש את עצמו כבעל הבנה במידה רבה (24 אחוזים) או רבה מאוד (7 אחוזים) בבינה מלאכותית. 38 אחוזים תופשים את עצמם כבעלי הבנה בינונית בתחום, ו-31 אחוזים באופן מצרפי תופשים את עצמם כבעלי הבנה מועטה או כלל לא בבינה מלאכותית. לגורמים כמו רמת השכלה, לאום וגיל יש השפעה משמעותית על ההבנה בבינה מלאכותית, בשעה שההבדל המגדרי זניח סטטיסטית. 53 אחוזים מבעלי ההשכלה האקדמית תופשים את עצמם כבעלי הבנה בבינה מלאכותית. בקרב בעלי השכלה תיכונית האחוזים יורדים ל-50. אבל בקרב חסרי תעודת בגרות – רק 20% תופשים עצמם כמביני בינה מלאכותית. פער משמעותי נוסף שנמצא הוא בין יהודים לערבים: בשעה ש-55 אחוזים מהאוכלוסיה היהודית מדווחים כי הם מבינים בינה מלאכותית, האחוזים בקרב הערבים הם רק 27.  גם לגיל יש השפעה: בקרב צעירים בני 25-34 יש קפיצה ברמת ההבנה כלפי מעלה, אבל מלבד זו היא צונחת עם הגיל ממידה בינונית למועטה. רוב הציבור הישראלי לא מרגיש לחוץ בגלל ה-AI אך מוצא אותה יעילה מהבחינה הזו, כנראה שבורות היא ברכה, רוב הציבור הישראלי לא מרגיש לחוץ בגלל ה-AI. למעלה ממחצית מהמשיבים השיבו כי מידת הלחץ שלהם היא נמוכה או לא קיימת. 34 אחוזים לחוצים במידה בינונית. רוב הציבור, לפי הסקר רואה בבבינה מלאכותית דבר מועיל. בסקר גם נבדקו עמדות ביחס לבינה מלאכותית והשימוש בה בתחומי חיים שונים, משפט, חינוך, תחבורה, שירותים עירוניים ועוד. הציבור מצפה לשיפור שתביא עימה הבינה המלאכותית בשירותים, תחבורה, צריכת בידור, בבריאות ועוד, אבל חושש מהשפעות שליליות בתחומי הדיסאינפורמציה ושוק העבודה. רוב הציבור לא מתנגד לשילוב של AI בתחומים כמו רפואה ומשפט, אבל חלקו חושש שהבינה המלאכותית תחמיר את מצב החינוך. על אף שרוב הציבור מרגיש לא בנוח בשימוש בכלי בינה מלאכותית בקבלת החלטות משפטיות, דווקא 56 אחוזים סומכים על שופט אנושי ושופט AI במידה שווה, ועוד 27 אחוזים סומכים יותר על בינה מלאכותית כשופטת. יש לתהות האם למתקפה הציבורית של הממשלה על מערכת המשפט יש תרומה לעמדות חוסר אמון אלה בשופטים אנושיים. ולבסוף, בדומה למדינות מפותחות אחרות, מרבית הציבור הישראלי לא סבור שבינה מלאכותית תשפיע על העבודה שלו בשנים הקרובות (56 אחוזים), עם ירידה בציפיה להשפעה ככל שעולה הגיל. רוב מכריע של הציבור הישראלי, אולי הודות לוועדי העובדים, לא סבור שבינה מלאכותית תחליף אותו בחמש השנים הקרובות.

אלעד מערכות – חברת תוכנה מובילה שיצאה לאחרונה להנפקה – הכריזה על תוכנית גיוס של 120 עובדים חדשים למשרות ג'וניור. ענבל סינמן, סמנכ"לית HR באלעד מערכות: "למרות שבשנים האחרונות יש דווקא מגמה הפוכה לגיוס טאלנטים ותיקים, כשלפי הנתונים בשטח, יותר מ-40% מהמגויסים בהיי-טק בשנת 2024 היו סיניורים, אנו מאמינים דווקא כי הם הדור הבא של המובילים בתחום הטכנולוגיה. הגיוס המאסיבי של ג'וניורים מאפשר לנו להמשיך ולפתח פתרונות חדשניים ופורצי דרך. לצורך כך, אנו משקיעים בקורסים ייעודיים להכשרתם. אנו מאמינים כי המועמדים שמתחילים את דרכם בתחום, הם בעלי תשוקה ועיניים חדשות, ולכן יכולים להביא זוויות רעננות לתחום לטובת לקוחותינו. כבר ברבעון הראשון של השנה גייסנו 50 ג'וניורים בתחומי הדאטה, CRM ודיגיטל". תהליכי המיון והסינון כוללים שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, ובהם מערכות AI וכלי אוטומציה מתקדמים, היוצרים סריקות מדויקות של קורות חיים ושאלונים אינטראקטיביים בווידיאו. זאת לצד מבחנים מקצועיים ובדיקות אישיותיות. המועמדים שיעברו את המבחנים, יוכשרו בקורסים בעולמות דאטה אנליסט, או כמיישמי סיילספורס, מפתחי דינאמיקס או פאוור פלטפורם. עם סיום ההכשרה בקורסים, המשלבים ידע תיאורטי עם הכשרה מעשית, ישולבו המועמדים כעובדי אלעד מן המניין. סניף נוסף בירושלים – ייעודי לנשים חרדיות בנוסף, כחלק מתפישת העולם להעשיר את האקוסיסטם, פתחה החברה סניף נוסף בירושלים עבור נשים חרדיות. הסניף המותאם לאורח החיים החרדי. לדברי אלעד מערכות, גיוון והכללה בתעשיית ההיי-טק יכולים לסייע בשבירת חסמים ובמתן הזדמנויות ולהגביר את הצמיחה של ההייטק הישראלי. דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות: "השקעה בהכשרה ופיתוח של עובדים מתחילים עוזרת ליצור צינור טאלנטים חזק. כך מובטחת אספקה רציפה של מקצוענים מיומנים שיכולים לצמוח לתפקידים בכירים יותר, להבטיח את הקיימות והצמיחה של החברה והתעשייה לטווח הארוך. כאשר תעשיית ההיי-טק מתפתחת, יש לעיתים פער בין הכישורים הנדרשים לכישורים הזמינים בכוח העבודה. הכשרת עובדים מתחילים מסייעת לגשר על הפער הזה ולהבטיח שכוח העבודה מצויד במיומנויות הנדרשות לעמוד בדרישות התעשייה ולהוביל לתעשיית היי-טק דינמית, כוללת וחדשנית יותר".

שתי מהנדסות תוכנה של מיקרוסופט פוטרו על ידיה לאחר שקטעו את חגיגות 50 השנה להיווסדה של החברה במטה שלה ברדמונד, וושינגטון, במחאה על אספקת טכנולוגיות בינה מלאכותית לצה"ל ולישראל. המהנדסת אבתיהאל אבוסעד קטעה את נאומו של ראש תחום ה-AI בחברה, מוסטפא סולימאן, כשהצהירה כי למיקרוסופט יש "דם על הידיים" וכי החברה מאפשרת "רצח עם" בעזה – אזור, בו נהרגו, לדבריה ולפי פרסומים רבים, לפחות 50,000 בני אדם.  לפי דיווחים, אבוסעד צעקה לעבר סולימאן: "אתה טוען שאכפת לך משימוש ב-AI לטובה, אבל מיקרוסופט מוכרת כלי נשק מבוססי בינה מלאכותית לצבא הישראלי". עוד היא כינתה את בכיר החברה בתחום החדשני "סוחר במלחמה" ואז השליכה כאפייה, שמשמשת כסמל לתמיכה בפלסטינים, על הבמה לפני שהוצאה מהאירוע על ידי אנשי ביטחון. סולימאן הגיב למחאתה באומרו: "תודה על המחאה שלך, אני שומע אותך", אך אבוסעד השיבה: "אתה לא שומע אותנו". This is Ibtihal AbuSaad. A Harvard graduate. An AI engineer at @Microsoft. She stood on stage at the company’s 50th anniversary and accused its AI CEO @mustafasuleyman and Microsoft of enabling genocide in #Gaza. She sacrificed her career to stand on the side of justice. pic.twitter.com/yD8vUDeZnH — Jumana (@Jumana_Writes) April 4, 2025 קריאה לעבר נאדלה, גייטס ובאלמר: "תתביישו כולכם, כולכם צבועים" מאוחר יותר באותו אירוע, מהנדסת תוכנה נוספת, ואניה אגרוואל, קטעה דיון בו השתתפו מנכ"ל מיקרוסופט הנוכחי, סאטיה נאדלה, והמנכ"לים לשעבר ביל גייטס וסטיב באלמר. אגרוואל צעקה לעברם: "תתביישו כולכם, כולכם צבועים", וטענה כי "50,000 פלסטינים בעזה נרצחו בטכנולוגיה של מיקרוסופט. איך אתם מעזים. תתביישו כולכם שאתם חוגגים על דמם. תנתקו את הקשרים עם ישראל".  אגראוול, לפי דיווחים שונים, הזכירה בקריאותיה כלפי מנהיגי החברה את פעילות No Azure for Apartheid – קבוצת עובדים במיקרוסופט הקוראת לחברה להפסיק את "המעורבות הישירה והעקיפה באפרטהייד וברצח העם". Here’s why I disrupted Bill Gates, Satya Nadella, and Steve Ballmer: https://t.co/WlPlJ4moXi https://t.co/uIcf3DbdaX — Vaniya Agrawal (@vaniya_agrawal) April 7, 2025 לאחר המחאות, שתיהן שלחו הודעות דוא"ל לצוות ההנהלה ולעובדים במיקרוסופט, בהן הסבירו את מעשיהן. אבוסעד ציינה במכתב כי מיקרוסופט "שותפה" למלחמה בעזה וטענה שלא עודכנה על כך ש-מיקרוסופט מוכרת את העבודה שהיא עושה בחברה לצבא ולממשלת ישראל. אגרוואל, שעל פי הדיווחים כבר הפסיקה את עבודתה בחברה, על אף שיום עבודתה האחרון היה אמור להיות ב-11 באפריל, כתבה במייל לעובדים: "אם אתם חייבים להמשיך לעבוד במיקרוסופט, אני קוראת לכם להשתמש בעמדתכם, בכוחכם ובפריבילגיה שלכם כדי לגרום למיקרוסופט להיות אחראית לערכים ולשליחות שלה". על פי קבוצת No Azure for Apartheid, אבוסעד פוטרה אתמול (ב') בטענה ל"התנהגות בלתי הולמת, אי ציות או הזנחת חובה", ואילו התפטרותה של אגרוואל הוכנסה לתוקף באופן מיידי.  מיקרוסופט טרם הגיבה בפומבי לדיווחים על הפיטורים. עם זאת, בהצהרה לתקשורת האמריקנית מיום ו' האחרון, מסרה החברה כי היא מספקת "ערוצים רבים להשמעת כל הקולות", וכי חשוב שהדבר ייעשה באופן שלא יגרום ל"שיבוש עסקי". לדבריה, אם זה קורה, המשתתפים מתבקשים לעבור למקום אחר. הפגנה נגד השתתפות גוגל בפרויקט נימבוס. צילום: ShutterStock (ארכיון) ענקיות טק שונות – פרשיות דומות ותחקירים על שת"פ עם ישראל יצוין כי בינואר האחרון, כפי שדיווחנו, הגרדיאן הבריטי חשף כי הצבא הישראלי הגדיל מאז ה-7 באוקטובר באופן משמעותי את ההסתמכות שלו על טכנולוגיית הענן ומערכות הבינה המלאכותית של מיקרוסופט. "הסיוע הטכנולוגי של מיקרוסופט זינק במהלך השלב האינטנסיבי ביותר של ההפצצות על עזה", כך עולה ממסמכים שהודלפו לעיתון הבריטי. לפי הגרדיאן, "מיקרוסופט העמיקה את יחסיה עם מערכת הביטחון הישראלית לאחר ה-7 באוקטובר, סיפקה לצבא שירותי מחשוב ואחסון גדולים יותר וחתמה על עסקאות בהיקף של מעל 10 מיליון דולר, תמורת אלפי שעות של תמיכה טכנית לצבא". מהחשיפה ניתן היה ללמוד כי צה"ל השתמש במודלי בינה מלאכותית של מיקרוסופט ו-OpenAI שותפתה, במלחמות האחרונות בעזה ובלבנון. לפי ניתוח המסמכים שהודלפו, הצריכה החודשית הממוצעת של צה"ל במתקני אחסון הענן של Azure מבית מיקרוסופט בששת החודשים הראשונים של המלחמה הייתה גבוהה ב-60% מאשר בארבעת החודשים שקדמו לה, והצריכה החודשית של הצבא את חבילת כלי למידת המכונה של Azure במרץ 2024 הייתה גבוהה פי 64 מאשר בספטמבר 2023. התחקיר לא ציין כיצד בדיוק השתמש צה"ל במוצרי ה-AI שב-Azure, אך מסמכים מצביעים שהוא הסתמך על כלי תרגום והמרת דיבור לטקסט, והריץ חלק גדול מכלי הבינה המלאכותית של החברה על גבי מערכות שמנותקות מהאינטרנט ומהרשתות הציבוריות. זה, על פי התחקיר, "מעלה את האפשרות שהם שימשו למשימות רגישות יותר". עכב תחקיר אחר של סוכנות AP, הטכנולוגיה של שתי החברות סייעה ואולי עודה מסייעת בתִּשְׁלוּב מודיעיני, ביירוט תקשורת ובמעקב, זיהוי שיח חשוד ו"לימוד תנועות האויבים". מיקרוסופט סירבה להגיב על מסקנות תחקירים אלה. נזכיר כי בנוסף למיקרוסופט, ענקיות טק אמריקניות נוספות, כמו גוגל ואמזון, ספגו ביקורת על קשרים דומים עם ממשלת ישראל. תחקיר שפרסם הוושינגטון פוסט, חשף מסמכים פנימיים של גוגל שהדגימו כי היא מכרה כלי בינה מלאכותית ל-צה"ל לאחר ה-7 באוקטובר, ואלו שימשו את הצבא במלחמה בעזה. ואם הדמיון בין החברות לא מספיק ברור הרי ש-גוגל גם היא פיטרה עובדים לאחר שמחו על לקיחתה חלק בפרויקט מסמכים פנימיים של החברה – חוזה של מיליארד דולר, לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לממשלה ולצבא הישראלי.

האם כוכב חדש זורח בשמי הבינה המלאכותית תוצרת סין? מאנוס (Manus), מודל ה-AI שיש כבר מי שמכנה אותו הדיפסיק הבא, נפתח לגישה ציבורית. הוא מוצע גם בגרסה חינמית, שמספקת למי שרוצה להתנסות 1,000 קרדיטים, וזמין להרשמה בגרסת הרשת, אבל גם באפליקציות אנדרואיד ו-iOS. בדומה למודלים מתקדמים אחרים בשוק ה-AI, מאנוס מאפשר, לפי החברה, לבצע מחקרים עמוקים, וכן לבנות סביבו סוכני בינה מלאכותית. לפי דיווחים ראשונים, מאנוס לא מציע משהו שלא מוצאים בשוק, אבל הוא עושה זאת מהר ובאיכות גבוהה. המודל מסוגל, בין השאר, לפי התיאור של יוצריו, ליצור משחקים מתיאורים של דברים שקוראים בחדשות, לבצע אנליזות לנתונים שמספקים לו וכן להכין בקשות לרישום במוסדות לחינוך גבוהה. המנוע מספק תוך כדי המענה לשאילתות תיאור מפורט למדי למה שהוא מבצע/מחפש. בנוסף, לפי דיווחים, מאנוס עונה על דברים שדיפסיק מסרב לענות עליהם, ובמיוחד כאלה שנחשבים לרגישים בעיני הממשל הסיני. יש לציין ש-1,000 קרדיטים נגמרים מהר מאוד והחברה מציעה מנוי חודשי בעלות של 39 דולר תמורת 3,900 קרדיטים והאפשרות להרצת שתי משימות במקביל, וכן מנוי בעלות של 199 דולר, שמספק 19 אלף קרדיטים ואפשרות להריץ חמש משימות במקביל.

נציבות כבאות והצלה לישראל השיקה היום (ג') את מוקד השירות המשודרג לאזרח שלה בכרמיאל. זאת, בעקבות סיום הפרויקט, שבמסגרתו חטיבת התקשוב בנציבות, בהובלת תת טפסר ניר צנטנר, שדרגה את המוקד למוקד שירות רב ערוצי מתקדם טכנולוגית, עיבתה את מערך נציגי השירות ומטמיעה מערכת CRM של סיילספורס. היקף הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם לאנשים ומחשבים נודע שהפרויקט עומד על מיליוני שקלים. רב טפסר אייל כספי, נציב כבאות והצלה ראשי, אמר כי "הקמת מוקד השירות החדש מהווה אבן דרך משמעותית במהפכת השירות שאנחנו מובילים בארגון. זהו מהלך אסטרטגי, שמציב את השירות לאזרח במרכז ומקדם שירות מקצועי, חדשני ומהיר. המוקד יעניק שירות גם לעובדי מערך הכבאות, וישמש כלי מרכזי בשיפור תהליכי העבודה ובקידום המצוינות במערך". צנטנר אמר לאנשים ומחשבים כי "זה לא טריוויאלי שחטיבת התקשוב היא המובילה את הפרויקט". לדבריו, "השנה הייתה מורכבת מסיבות רבות – מהמלחמה ועד להתמודדות עם אתגרי תקציב וכוח אדם. למרות זאת, טיפלנו בלא מעט פרויקטים, לטובת התקדמות טכנולוגית, לשיפור השירות לאזרח ולהתייעלות, מתוך ראייה שאנחנו גוף מציל חיים, בסופו של יום". מוקד לכל נושא שאינו הצלת חיים מוקד השירות לאזרחים החדש נועד לכל נושא שאינו הצלת חיים. תקשוב, שכבר מפעילה אותו, זכתה במכרז להפעלתו לשלוש שנים, עם אופציה להארכה עד 10 שנים. כשאזרח.ית פונה למכבי האש, פנייתו.ה מנותבת, אם מדובר בשריפה או באירוע חירום להצלת חיים – ל-102. אם הפנייה היא לצרכי רישוי עסק, או כל קשר אחר בין האזרח לנציבות, הוא מופנה למוקד השירות לאזרח, במספר 4964*. אנשי ה-IT של מערך הכבאות משרתים את 3,200 עובדיו, 2,000 מתנדבים ואחרים. 2,200 מהם אלה לוחמי אש. בהיבט הטכנולוגי, מערכת ה-CRM החדשה תחליף מערכת שפעלה שני עשורים, ובמערך הכבאות יקימו מערכות המחברות בין ממשקי השירות בדיגיטל ובמוקד. מימין: תת טפסר ניר צנטנר, מפקד חטיבת התקשוב בנציבות כבאות והצלה, ומאיה שמש ז'ורנו, מנהלת תחום השירות בנציבות. צילום: קובי ריכטר מאיה שמש ז'ורנו, מנהלת תחום השירות בנציבות כבאות והצלה, אמרה לאנשים ומחשבים כי "המוקד בכרמיאל מעניק שירות בתחומים שאינם קשורים לחירום ועוסק ברגולציה, רישוי עסקים, היתרי בנייה ואכלוס טופס, לצד פניות בנושאי אגרות מבצעיות, אישורי אירוע שריפה, מידע, פניות ציבור, גיוס, התנדבות והדרכה". המוקד החל לפעול ב-2019 וכיום מאוישות בו 34 עמדות. "כשיצאנו לדרך, לא רצינו להקים מוקד, אלא תפיסה עתידית, עם שקיפות לתהליכים ומסעות לקוח", הסבירה שמש ז'ורנו, "עם עבודה באופן רב ערוצי ובדיגיטל, ועדכון סטטוס לכל פנייה בכל רגע. המוקד מהווה כלי מרכזי בשיפור השירות, הנגשתו לכלל הציבור וחיזוק האמון הציבורי בנציבות כבאות והצלה". יותר מרק מוקד "המתחם החדש הוא יותר מרק מוקד: הוא כולל חדרי הדרכה, לצד מערכת ניהול ידע חכמה, עם יכולות AI – כחלק מתפיסה כוללת של חיבור השטח והמוקד, במטרה להבין את צרכי האזרחים ולבנות תפיסת הפעלה שירותית רחבה, שתקל על האזרח, תעצים את הנציג, ותספק כלים אמיתיים לניהול איכותי ולשיפור מתמיד", ציינה שמש ז'ורנו. לדבריה, "נשיק בקרוב ווטסאפ עסקי, שגם הוא יחסוך זמן ומשאבים לעסקים. המטרה היא להפחית משמעותית את נקודות הכאב לאזרחיות.ים ולהציף תמונת מצב 360 מעלות לנציגי.ות השירות, כולל היסטוריה של הפונה". "נביא ליותר התייעלות, כשהשירות מנותב באופן רב ערוצי וחלק מהפונים יקבלו מידע מראש, פניות יזומות מאתנו או תשובות אוטומטיות מהבוטים. נייצר עוד שירותים לצרכי הציבור ונפחית את היקף הפניות בטלפון", אמרה. היא הוסיפה כי "ההשקעה במוקד 4964* היא רק הצעד הראשון במסע. מדובר בתהליך מתמשך. עתיד השירות הממשלתי טמון ביכולתנו להמשיך לפתח ולהתאים את השירותים לצרכים המשתנים בשוק". המוקד מטפל ב-15-17 אלף פניות בחודש, ששני שלישים מהן מגיעות במייל ושליש – בטלפון. צנטנר ושמש ז'ורנו מעריכים כי תמהיל הפניות ישתנה בשל המוקד החדש, ויוסט יותר לערוצי הדיגיטל. "יש לנו חזון חדש ויעדים ברורים: חטיבת התקשוב תעמוד בקדמת הטכנולוגיה", סיכם צנטנר.

הגביע הקדוש של תעשיית הבינה המלאכותית (אני חושב שכבר אפשר לקרוא לה תעשיה) הוא מה שנקרא בינה מלאכותית כללית, או AGI. בניגוד לכלים המוכרים לנו כיום, שהם "בינה מלאכותית צרה", שמיועדת למשימות ספציפיות (אף על פי שיש מי שיטען שגם ה-"צרות" הולכות ומתרחבות…), בינה מלאכותית כללית נועדה לחשוב כמו בן אדם. היא נועדה לפרק מטלה מורכבת למשימות קטנות, ולבצע כל אחת מהן תוך שהיא משתמשת בכלים ומפעילה בעצמה בינות מלאכותיות צרות לביצוען. שלב הביניים הוא מה שמכונה גם סוכנים חכמים, או AI Agents. כלי חדש בשם מאנוס (Manus – יד בלטינית) עושה צעד גדול בכיוון, כששוב, הסינים מקדימים את המערב. כבר כתבתי כאן על סוכנים חכמים, אבל מאנוס נראה כמו הדבר הבא, בגלל הצורה שבה הוא עובד – הוא מתנהל כמו בן אדם בביצוע המשימות שלו, ובעל יכולות רחבות יותר ממודלים אחרים.  בסרטון ההדגמה של מאנוס, שנראה כאן, ייצ'או "פיק" ג'י, המייסד והמדען הראשי של החברה, מציג כיצד הכלי מבצע פעולה המאוסה על כל מגייס או מגייסת כוח אדם באשר הם: מיון קורות חיים. מאנוס ממש פותח את הקבצים וקורא אותם, ואז "שולף" מתוך הערימה את המועמדים שהכי מתאים לראיין. באופן דומה, אם נותנים לו לחפש מידע באינטרנט, הוא פותח דפדפן וקורא דפים ואתרים שלמים – ואפילו גולל, בדיוק כמו בן אדם. למאנוס יש גם זיכרון לאופן שבו אתם מעדיפים לקבל את התוצרים שלכם: כך, אם ביקשתם שהוא ייתן לכם את הפלט בצורה של גיליון אלקטרוני – הוא יזכור את התוצר המועדף עליכם בפעם הבאה שיבצע משימה דומה. בנוסף, אפשר ללמד אותו ידנית ולהוסיף לו הוראות איך לבצע דברים. אם זה מזכיר לכם עובד שקדן – התחושה איננה מקרית, והחוזקה של מאנוס לעומת כלים מוכרים אחרים היא רמת האוטונומיה הגבוהה שאליה הוא הגיע. משימה שבינות מלאכותיות אחרות התקשו לבצע בזכות אותה רמת אוטונומיה והבנה, העבודה מול מאנוס תחושתית, ממש כאילו עובדים מול אדם קשוב. אני, למשל, נתתי למאנוס משימה שבינות מלאכותיות אחרות התקשו בה או לא יכלו לבצע אותה – בניית ערכת עיצוב חדשה לאתר וורדפרס, ומאנוס לא נבהל. הוא בדק אתרים שאמרתי לו שהסגנון שלהם מוצא חן בעיניי כמקור לעיצוב, חפר ובדק את האתר שאותו רציתי לעצב מחדש – ואז ישב וכתב את ערכת העיצוב החדשה, מאפס, הציג לי סקיצה של העיצוב החדש לאישור וקיבל ממני תיקונים. כל התהליך לקח 20 דקות בערך. כל מי שעבד אי פעם על עיצוב דומה מול מעצב אנושי יודע שהליך ה-"פינג פונג" של משוב ותיקונים מול מעצב בשר ודם הרבה יותר ארוך מזה. ולא רק אני: סוקר מ-MIT Technology Review נתן למאנוס מטלה של חיפוש דירות, וגם הוא ציין שהתחושה בעבודה עם הכלי הזה היא כמו לעבוד עם מתמחה נלהב. מאנוס לא התעצל, פתח דפדפן, חיפש מידע במקורות אמינים ורלוונטיים, ואז הגיש לסוקר כמה דירות מומלצות עם כותרות כמו "התמורה הכי טובה לכסף" או "האופציה היוקרתית". התחושה שלו הייתה של כתבת המלצות שכתב מישהו עם רקע בנדל"ן. חלק מהיופי הוא שמאנוס יודע לשאול שאלות הבהרה לפני ביצוע המשימה, אם יש משהו שהוא לא מבין, ממש כמו עובד שלא רוצה להיכשל במשימה שהבוס הטיל עליו. בגלריית הדוגמאות של מאנוס אפשר למצוא עוד מטלות שהוא יודע לבצע, כמו לתאם ראיונות ל-40 מועמדים, לכתוב משחקי מחשב, לשפר אסטרטגיית מכירות, לערוך פודקאסט ולעצב כרטיס ביקור. היכולות שלו בהחלט נראות יותר רחבות מכל מה שהתרגלנו לקבל ממודלים עד כה. הייחודיות הטכנית של מאנוס מאנוס ייחודי לא רק בכמות ובאיכות המשימות שהוא מסוגל לבצע, אלא יש לו גם ייחודיות טכנית: הוא לא פועל על LLM אחד, אלא על כמה מהם, משולבים. הוא פועל במקביל, בין היתר, על מודלים כמו Claude 3.5 של אנת'רופיק וגרסה מותאמת של Qwen, מודל הבינה המלאכותית הפתוח של עליבאבא. התוצאה הסופית, כאמור, מרשימה. עד לאחרונה, מאנוס היה בבטה סגורה וחשאית משהו, והיה צורך בהזמנה ממשתמש קיים כדי לקבל את האפשרות להשתמש בו, כמו שהיה בהתחלה עם ג'ימייל. אתמול (ב') פתחה החברה את המודל שלה לציבור. מאנוס מציעה גרסה חינמית של המודל, עם 1,000 קרדיטים, שנגמרים מהר מאוד, ושני מנויים חודשיים: Starter, שמציע, בעלות של 39 דולר, 3,900 קרדיטים ואפשרות להרצת שתי משימות במקביל, וכן מנוי Pro בעלות של 199 דולר, שמספק 19 אלף קרדיטים ואפשרות להריץ חמש משימות במקביל. זה לא זול, אבל עדיין פחות יקר מחבויות מעביד אם מעסיקים מתמחה.  

אברא – המתמחה בתחום טכנולוגיות המידע (IT) פעילה בישראל – לקחה חלק זו השנה השלישית במרוץ איתן RUN25 של עמותת איתן – כל אחד יכול, הפועלת להעצמה, קידום ושילוב בין אנשים עם יכולות מיוחדות/צרכים מיוחדים לבין אימוני כושר מקצועיים. למעלה מ-50 עובדי אברא ובני משפחותיהם השתתפו במרוץ, אשר התקיים בגני יהושע בשיתוף עם עיריית תל-אביב לציון יום המודעות העולמי לאוטיזם. מדובר במרוץ המשפחות החברתי השנתי הגדול של העמותה, בו השתתפו אלפי אנשים עם וללא יכולות מיוחדות/צרכים מיוחדים זו השנה השביעית. עובדי החברה השתתפו במרוץ כחלק מהחסות של אברא, זאת בנוסף לתרומה כספית בסך עשרת אלפים שקלים לתמיכה בפעילות העמותה. קרן תירוש, סמנכ"לית משאבי אנוש באברא, ובנה במרוץ איתן. צילום: יח"צ "הרבה מעבר לספורט ומתן חסות – זו הצהרה על מי אנחנו כחברה" קרן תירוש, סמנכ"לית משאבי אנוש באברא, אמרה כי, "ההשתתפות שלנו במרוץ איתן זו השנה השלישית ברציפות היא הרבה מעבר לספורט ומתן חסות – זו הצהרה על מי אנחנו כחברה. זהו המרוץ החברתי היחיד בארץ שנועד להעלות את המודעות לאנשים עם יכולות מיוחדות וב-אברא, ערכים כמו הכללה, שוויון ותרומה לקהילה לא נשארים רק על שקפים במצגות – הם באים לידי ביטוי בשטח, בצוות ובעשייה היום-יומית שלנו. לצעוד ולרוץ לצד אנשים עם צרכים ויכולות מיוחדים זה רגע שמחבר אותנו למהות של אחריות חברתית אמיתית, זה מפגן של עוצמה אנושית. כולנו יכולים וכל אחת ואחד ראויים להזדמנות להצליח – בזכות תמיכה, אמונה ורוח קהילתית חזקה". יניב בניאן והודאל יחזקאל, מייסדי עמותת איתן – כל אחד יכול: "מרוץ איתן 25RUN היה הרבה יותר מאירוע ספורטיבי – הוא היה מסר חזק של קהילה, עוצמה ושוויון. אלפי משתתפים עם וללא יכולות מיוחדות/צרכים מיוחדים התאגדו יחד, והוכיחו שכל אחד ואחת יכולים להצליח ולהוביל. עבורנו, זהו אירוע משמעותי להעצמה אישית וקולקטיבית, ולחיבור אמיתי בין כל חלקי החברה. כל צעד במרוץ הזה משדר את הכוח שבשיתוף פעולה, וביחד – כל אחד מאיתנו יכול להגיע רחוק".