לבינה המלאכותית יש בעיה. כלומר, יש לה מספר בעיות, אבל הבעיה הזו לוהטת במיוחד: השרתים והמעבדים האחראים לתשובות לכל השאילתות שאנחנו ממטירים על המודלים, מיצירת תמונות של חתולים בחליפות חלל ועד קטעי קוד חדשים, דורשים המון אנרגיה ומייצרים חום. זה אומר שתיים או שלוש השלכות עיקריות: צריכה מוגברת של חשמל, עד כדי כך שישנן חברות שקנו כורים גרעיניים(!) כדי להניע את חוות השרתים שלהן; יצירת חום מהמעבדים, שאותו צריך לסלק; והשלכות סביבתיות, כמו העובדה שהשרתים והמתקנים דורשים שטחים עצומים. הייצור המוגבר של החשמל באמצעים מזהמים ופליטת החום – מייצרים נזק לסביבה.  בואו נאמר זאת כך: ההתלהבות העולמית מבינה מלאכותית ויכולותיה הבאמת מופלאות, לא הולכות יד ביד עם אקולוגיה. בדאטה סנטר החדש הזה נעשה באופן חדשני ניצול אבל לא שימוש(!) בהזרמה של מי-ים לקירור ישיר של השרתים והמעבדים. זהו אחד ממרכזי הנתונים היחידים בעולם בסדר גודל של גיגה וואט ויותר, המנצל הזרמה של מי-ים לקירור שרתים – אבל לא "שותה" אותם, תוך פגיעה בסביבה או בפלורה הטבעית של האוקיינוס האטלנטי פנים הדאטה סנטר החדשני בסינאש, פורטוגל. צילום: שניידר אלקטריק אז איך פותרים את המשוואה הזו? ראשית, נכיר בעובדה שמעבדי בינה מלאכותית רק יילכו ויעשו רעבים יותר לחשמל. לרעה החולה הזו אחראית למעשה אנבידיה (Nvidia), הסטנדרט דה פקטו של התעשייה, ובעניין הזה ג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד החברה, הוא לא איש בשורות. להיפך. הואנג מעריך שהמעבדים יצרכו יותר חשמל, לא פחות. לצורך העניין, אם מעבדים ב-2019 צרכו פחות מ-10 קילוואט לארון שרתים (rack), הפריצה של ה-AI ב-2023 על מעבדי ה-GPU זללני החשמל שלה, הקפיצה את הצריכה ל-120(!) קילוואט לארון ב-2025. וההערכה היא, כאמור, שהצריכה רק תעלה – ההערכות של אנבידיה מדברות על זה שנגיע אפילו לצריכה של 600 קילוואט לארון בעתיד. מישהו, או משהו, צריך לייצר ולספק את כל החשמל הזה, לצד מערכות תומכות, כמו קירור, אל-פסק, ייצוב מתח וכולי. והבעיה השנייה היא, כמובן, סילוק של החום המיוצר על ידי הפעילות של המעבדים השרירניים של הבינה המלאכותית. צורכים נוזלים כמובן, הישועה לא תבוא ממתקני ייצור חשמל מסורתיים כמו פחם או מזוט, המזהמים את הסביבה. לכן חברות גדולות כמו גוגל, מיקרוסופט ואמזון פנו לפתרונות שונים של כורי ביקוע גרעיני (גוגל ואמזון מתעניינות בטכנולוגיות של זעיר כורים, מיקרוסופט רכשה כור גרעיני ישן ותחזיר אותו לפעילות). ומקור האנרגיה הירוק האחר הוא אנרגיה מתחדשת, כמו ייצור חשמל מלוחות סולאריים או טורבינות רוח. המפתח הוא בגדול, להפחית את צריכת החשמל למערכות IT ולמטב אותה ככל האפשר, והיחידה שהפכה לרווחת בתעשייה לעניין הזה, היא PUE (ר"ת Power Usage Effectiveness, או 'יעילות שימוש בחשמל'), והיא מוגדרת על ידי הנוסחה: צריכת האנרגיה הכוללת של המתקן, חלקי צריכת האנרגיה של ציוד ה-IT (כמו שרתים, אחסון והתקני רשת). האידיאל התיאורטי של היחידה הוא 1.0, כלומר שכל האנרגיה הנצרכת מנוצלת על ידי התקני עיבוד המידע, ללא כל צריכה נוספת של קירור, אנרגיה או תשתיות. 1.0 הוא יעד שלמעשה הינו בלתי אפשרי להשגה, אבל רוב חוות השרתים המודרניות היעילות פועלות על נתון של בין 1.1 ל-1.4 PUE, כאשר נמוך יותר = טוב יותר. כאן נכנס הסיפור האקולוגי: בשעה שמערכות קירור אוויר היו טובות לעידן הקודם של שרתים שצרכו פחות מ-10 קילוואט, על אף פיתוחים מתקדמים בתחום – הן פשוט לא מסוגלות להתמודד ביעילות עם ארונות שזוללים מעל מאה קילוואט האחד, וזה מייצר המון חום. כמובן, מאווררים בעצמם צורכים עוד חשמל, מה שמעיק על ה-PUE. הפיתרון ליעילות אנרגטית ואקולוגית בדאטה סנטרים של הבינה המלאכותית ובכלל, הוא מעבר מפתרונות קירור מבוססי אוויר לפתרונות קירור מבוססי מים. אבל זה מציב בעיה חדשה: צריכת המים לקירור המעבדים והשרתים היא לא אקולוגית בפני עצמה. רק כדי לסבר את העין, מרכזי נתונים בארצות הברית צורכים למעלה מ-75 מיליארד(!) ליטרים של מים מדי שנה, כאשר נתון אחר, של WUE ('יעילות שימוש במים') הוא גבוה (גבוה זה רע, כזכור) של 500 ליטרים מים לקירור של מגה וואט אחד (1,000 קילוואט). נשאלת השאלה, האם אפשר להשיג קירור יעיל ולהוריד את ה-PUE, לצד WUE נמוך גם הוא, ולהקל על כדור הארץ המסכן שלנו? האם היא יכולה לפתור את הבעיה שלה עצמה? בינה מלאכותית. צילום: ShutterStock בינה מלאכותית לטובת אנרגיה לבינה מלאכותית התשובה היא "כן". לפני כשבועיים, סיירתי בדאטה סנטר חדש שנבנה בסינש שבפורטוגל (כ-150 קילומטרים מליסבון) על ידי חברה בשם סטארט קמפוס (Start Campus) ושניידר אלקטריק (Schneider Electric) – שהיו המארחים שלי שם, גילוי נאות. בדאטה סנטר החדש הזה נעשה באופן חדשני ניצול אבל לא שימוש(!) בהזרמה של מי-ים לקירור ישיר של השרתים והמעבדים. זהו אחד ממרכזי הנתונים היחידים בעולם בסדר גודל של גיגה וואט ויותר, המנצל הזרמה של מי-ים לקירור שרתים – אבל לא "שותה" אותם, תוך פגיעה בסביבה או בפלורה הטבעית של האוקיינוס האטלנטי. באמצעות סדרה של לוחות העברת חום וטכנולוגיה מתקדמת, מי הים זורמים בצנרת כפולה, המשתמשת בעיקרון הפיזיקלי המוכר של מפל טמפרטורות, כדי לספוח את החום מהשרתים, והמים, שנעים בתוך מערכת סגורה של צינורות – וחוזרים לאוקיינוס ללא פגע. הדאטה סנטר החדש, שהחל לפעול שם בסוף 2024, גם פועל כולו על אנרגיה מתחדשת. כיום הוא מרכז נתונים של 26 מגה וואט, אבל הוא מתוכנן בשנים הקרובות להגיע לגודל של גיגה וואט ויותר. "הפיתרון הוא להפריד בין צריכת אנרגיה לצריכת נתונים", אמר לי ג'ורדי גרסיה, סגן נשיא לאבטחת אנרגיה ומרכזי נתונים בשניידר אלקטריק. "הדרישה לנתונים לא תיפסק. בגלל החיים המודרניים, בגלל הכיוונים שאליהם החלטנו להתפתח כחברה, וזה לא בר קיימא", הסביר. "אנחנו צריכים להפוך את זה לבר קיימא, והפיתרון הוא בהפרדה… כדי לעשות את זה יעיל יש לך רכיבים כמו קירור ויעילות בהולכת החשמל". אבל הנה החלק היפה: חלק נוסף בפאזל הוא שכדי לייעל את צריכת החשמל לצורכי שרתים של בינה מלאכותית, החברה עושה שימוש ב… בינה מלאכותית. גרסיה קורא לזה "אנרגיה לטובת AI ו-AI לטובת אנרגיה" – כאשר החברה עושה שימוש באלגוריתמים חכמים, על מנת למטב בזמן אמת את צריכת הזרם במרכזי הנתונים לפי עומסים ודרישה. האירוניה בסיפור, ואולי השורה התחתונה בו, היא שבסופו של דבר, הבינה המלאכותית מתקנת את הנזק הסביבתי שהיא עצמה יצרה.

להיות אותנטית, לשמוע לקול הפנימי שלך, להמשיך ללמוד ולהעשיר מקצועית את עצמך, לא לפחד, להעז, להכיר את עולם המכירות ואת הארגון שלך, ולא להיות "רק" מנהלת שיווק – זו תמצית הדברים, או העצות, של מנהלות שיווק בכירות בהיי-טק, שהשתתפו בפאנל בנושא "מנווטות את העתיד: מנהלות שיווק פורצות דרך בעולמות הטכנולוגיה החדשניים". הפאנל התקיים היום (ג') במסגרת מפגש של פורום הנשים מנהלות הטכנולוגיות WIT מבית אנשים ומחשבים. המפגש נערך במשרדי סיסנת מקבוצת אמנת ברמת החייל בתל אביב. את הפאנל, כמו גם את המפגש כולו, הנחתה גילי שלזינגר, מנכ"לית וואן דיגיטל (One Digital). דנה כהן, מנהלת השיווק של דל ישראל. צילום: גואי כהן "חשוב להמשיך לבטא קול אותנטי – ולא להיבלע בתאגיד" דנה כהן, מנהלת השיווק של דל ישראל, אמרה כי "נשים הן מותג, שכולל ערכים מוספים משלו. חשוב לשמור עליו ולהמשיך לבטא קול אותנטי – ולא להיבלע בתאגיד. בעת בניית אסטרטגיה שיווקית, המלצתי לנשים היא להבין לעומק את הארגון ואת גוף המכירות – ולא רק את השיווק. בסופו של דבר, השיווק תומך במכירות, ויש לבחון כיצד ניתן לתמוך בתהליך ובלקוח ולתת לו מענה לצורך, שלמשל מנהל המכירות לא שם אליו לב. נדרשת אינטליגנציה רגשית בשיווק ובעסקים", ציינה. אור קדוש, סמנכ"לית השיווק של רד האט לאזור ישראל, יוון וקפריסין. צילום: ניב קנטור "שאפי לפסגה, תעבדי קשה, תהיי את – וההצלחה כבר תגיע" אור קדוש, סמנכ"לית השיווק של רד האט לאזור ישראל, יוון וקפריסין, אמרה ש-"הדבר שאני הכי גאה בו הוא הדרך שעברתי. גדלתי בשכונת מצוקה בראשון לציון. כשהייתי ילדה עשו עליי חרמות, הרגשתי דחויה ולא טובה מספיק. שאבתי השראה מנשים חזקות בחיי וצמחתי. עשיתי זאת באמצעות הצבת מטרות ועבודה קשה – עד להגשמה. תוך כדי הדרך, מצאתי את האמת שלי, האמנתי בעצמי לנוכח התוצאות בשטח והבאתי את עצמי בצורה הכי אותנטית שיש – ומשם הגיעה ההצלחה. המסר שלי הוא שצריך לעבוד קשה כדי להשיג את היעד. לא משנה מהיכן הגעת – שאפי לפסגה, תעבדי קשה, תהיי את – וההצלחה כבר תגיע". עדה אהרוני, מנהלת שיווק בגוגל קלאוד ישראל. צילום: יח"צ "הכי חשוב זה לא לפחד – ולהעז" דוברת נוספת בפאנל הייתה עדה אהרוני, מנהלת שיווק בגוגל קלאוד ישראל. היא אמרה כי "הכי חשוב זה לא לפחד – ולהעז. כדאי לקדם יוזמות חדשות ולעודד חדשנות. זה בסדר לטעות – ואז ללמוד ולתקן. עוד חשוב, לטעמי, להמשיך ולהתפתח מקצועית: יש לנו, בגוגל קלאוד, תוכניות מותאמות למנהלים, הדרכה ומנטורינג, ואני נעזרת בנשים מנטוריות. אני משקיעה בעצמי – כי רק כך ניתן לצמוח ולהיות מנהלת שיווק טובה יותר". הדר צדקה חזן, מנהלת השיווק של מטריקס. צילום: יח"צ "כשאת מביאה ערך, אינך צריכה 'לפרוץ' לשולחן הדיונים – יקראו לך לבוא אליו" לדברי הדר צדקה חזן, מנהלת השיווק של מטריקס, "התחלתי את תפקידי השיווק בחברה בחטיבת מוצרי התוכנה שלה. לאחר שבע שנים שהיו בית ספר עסקי ואסטרטגי, עם ניסיון נרחב בעבודה מול ספקיות IT מובילות בעולם, הגעתי לתפקידי הנוכחי. מכירות B2B הן מורכבות יותר, והשיווק מעורב לאורך כל שרשרת המכירה. בנוסף, הלקוח השתנה במהלך השנים: פעם מכירות תוכנה נעשו אל מול המנמ"ר ואילו כיום, מקבלי ההחלטות בארגון לגבי טכנולוגיה הם גם סמנכ"לי הכספים ואפילו המנכ"ל, ובסיום התהליך – גם מנהל הרכש מעורב. התהליך נהיה מורכב יותר ומכיל יותר נקודות התייחסות. אך תמיד, מה שמוביל את הערך לארגון הוא לאו דווקא חיסכון בכסף – אלא ערך טכנולוגי משמעותי שמביא תוצאות וצמיחה. זה מרתק, כי זה גורם לך להיות יצירתית. כשאת מביאה ערך, אינך צריכה 'לפרוץ' לשולחן הדיונים – יקראו לך להצטרף לשולחן ההנהלה ולהביא ערך עסקי נכון לארגון". גלית רשף, סמנכ"לית השיווק של נס. צילום: ניב קנטור "להיות אותנטית, לעבוד קשה ולא לעסוק בפוליטיקה ארגונית" גלית רשף, סמנכ"לית השיווק של נס, ציינה ש-"צוות השיווק שלנו כולל רק שלוש נשים, שנותנות מענה לכ-5,000 עובדי החברה, ללא מיקור-חוץ. זה מצליח, כי אנחנו מאוד ורסטיליות בתוך הארגון ומנסות לעשות את הכול: להיות מגדלור לשוק, להבין את השוק, להיות מחוברות להנהלה וללקוחות, להבין את הצרכים של כולם, לרבות השותפים, ולהכיר את המתחרים – ואז לתרגם את כל זה לשפה הארגונית שלנו. המלצתי היא להיות אותנטית, לעבוד קשה ולא לעסוק בפוליטיקה ארגונית, ולספק לכלל הלקוחות, הפנימיים והחיצוניים, חוויה טובה יותר".

הבינה המלאכותית היא תחום לא חדש, אבל כזה ש-"התפוצץ" בשנים האחרונות – בקרבנו, כאנשים, ובארגונים. בהיבט הארגוני, עולה הטענה שה-AI תחליף עובדים וכדי למנוע את זה ככל הניתן, על העובדים לעבור הדרכות שיכשירו אותם לעידן הבינה המלאכותית. "תחום ה-AI נמצא בגדילה מעריכית (אקספוננציאלית), אבל יש רבים שלא ממש מבינים מה זה", אמר דיוויד מרגולין, יועץ בכיר לארגונים בינלאומיים בעולמות השיווק והבינה המלאכותית הטרנספורמטיבית, בכנס Multimedia AV TLV של אנשים ומחשבים, שנערך שלשום (א'). הרצאתו עסקה במבט מגבוה על הבינה המלאכותית, תוך התמקדות בשאלות כיצד מבינים אותה ולאן התחום הזה הולך. מרגולין עסק בעבר בכמה תפקידים שבהם היה לו חיבור לעולם ה-AI, לרבות באוויה וברד-ויז'ן, וכסמנכ"ל השיווק של קרמר. הוא אמר כי "התחילו לדבר על AI ב-1957. למידת המכונה כאן מזה שני עשורים, ורבים מאיתנו עדיין לא ממש מבינים מה יהיה עם זה. פגשנו את ה-AI כשפגשנו את ה-GenAI, ב-2022, ואנחנו רק בתחילת הגדילה של העולמות האלה. בהמשך יהיה שלב שבו נחווה קפיצה מאוד משמעותית ב-AI. המומחים אומרים שזה יקרה ב-2030, אבל להערכתי, זה יקרה בסביבות 2050". כוח עיבוד, חשמל וסטים של מידע "כשמדברים על בינה מלאכותית מדברים על כוח עיבוד, חשמל וסטים של מידע", ציין. "כוח העיבוד הוא דבר שצובר תאוצה. מ-2010, כוח העיבוד שקשור ב-AI מכפיל את עצמו בכל חצי שנה. עד 2027 יימכרו בשנה 1.5 מיליון שרתים שמיועדים ללמידת מכונה. זה מספר בלתי נתפס". "באנרגיה ו-AI יש בעיה כפולה, משום שאין בעולם מספיק אנרגיה למילוי הצרכים של הבינה המלאכותית", הוסיף מרגולין. "אנחנו לא צריכים כיום כל כך הרבה כורים שמייצרים חשמל ואנרגיה גרעינית בסעודיה, כפי שסוכם עליהם בביקורו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, במדינה, אלא אנרגיה ללמידת מכונה. החשמל הוא אחד החסמים המרכזיים כיום ללמידת מכונה ולבינה מלאכותית. בנוסף, היא הגורם הכי מזהם כיום בעולם. היא זו שצורכת את הכי הרבה חשמל, הרבה יותר מכל דבר אחר. אנחנו במשבר אקלים והבינה המלאכותית רק מחמירה אותו. לכן, המעבר לכורים גרעיניים לטובת יצירת אנרגיה ל-AI הוא דבר מתבקש". "המידע", אמר מרגולין, "הוא חומר גלם שהבינה המלאכותית משביחה אותו". AI ו-AV "כשמסתכלים על AI בעולמות המולטימדיה, יש שלושה דברים מרכזיים: חוויית הלקוח, תפעול ותחזוקה, ואנליטיקה", ציין. "כל יצרני הפתרונות בעולם ה-AV מתמקדים פחות או יותר באותם דברים. העניין הוא שתעשיית ה-AV רואה בבינה המלאכותית כפיצ'ר, כמשהו שמוסיפים אותו לפתרונות קיימים, והחברות שבה לא בונות מערכות שמבוססים עליה. זה דבר שצריך להשתנות". לדברי מרגולין, "שני דברים מרכזיים יאפיינו את הבינה המלאכותית בעתיד: ניתוח מצב רגשי, כדי לדעת מה עובר על הדובר מלנו באותו הרגע, ועל מה ואיך לדבר איתו – ו-AI בקצה. בהקשר זה, כבר יש לא מעט מוצרים שמאפשרים את עיבוד ה-AI בזמן אמת על היחידה עצמה". לסיכום הוא אמר ש-"מתארים את הבינה המלאכותית כמרכבה ללא סוסים, כפי שכינו בהתחלה את המכוניות של פורד. אבל כאן מדובר בשינוי. המגבלה הכי גדולה של ה-AI היא בני האדם, כי הם לא מסוגלים לדמיין מה אפשר לעשות איתה. עד שלא נצא מהפריזמה שדרכה אנחנו מסתכלים על הבינה המלאכותית, נמשיך לייצר פיצ'רים ולא באמת נעשה דברים שנתפסים כיום כדמיוניים, אבל הם אפשריים".

הקשר הסופר-מיוחד שנרקם בין הנשיא דונלד טראמפ ויזם הטק המולטי-מיליארדר, אילון מאסק, ככל הנראה הגיע לסיומו. המסקנה הזו משתקפת בשינוי האופן שבו טראמפ מתקשר ברשתות החברתיות בכלל וב-Truth Social – רשת הבית של הנשיא – בפרט. לאחר שבפברואר ובמרץ נהג הנשיא להזכיר את מאסק בממוצע ארבע פעמים בשבוע ברשת החברתית Truth Social, ניתוח של התקשורת הציבורית של הנשיא האמריקני שנערך באחרונה, מראה שטראמפ לא הזכיר את מאסק כלל ברשת זו מאז תחילת אפריל. השינוי הדרמטי הזה נצפה לא רק בחשבון הנשיא עצמו, אלא גם בחשבון הבית הלבן הרשמי ובחשבונות של יועציו הבכירים ביותר של טראמפ, שגם הם פשוט חדלו מציין את מאסק במהלך פעילותם ברשתות החברתיות. מגמה דומה נרשמה גם בצד השני של ה"זוגיות", כאשר מאסק עצמו עבר מהתייחסות יומיומית כמעט לטראמפ ברשת X שלו, להפחתה משמעותית של אזכורים שכאלה. יתרה מכך, במדיה העולמית מציינים כי גם במרבית פעולות גיוס התרומות עבור טראמפ חדלו מלציין את שמו של מנכ"ל טסלה, וזה ניכר מסקירת המיילים שנשלחו לתומכים מאז תחילת מרץ. ה"רומן" היה קצרצר. הנשיא דונלד טראמפ וראש מחלקת הייעול, ה-DOGE, שמינה בממשלו, אילון מאסק. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור טראמפ: פליקר. מקור לתמונת מאסק: לכידת מסך מהציוץ של מאסק ב-X שינוי זה, כך דווח אתמול (ב') בכלי תקשורת רבים, מסמל דעיכה בפרופיל הפוליטי של מאסק, שהיה כזכור דמות מרכזית, לכאורה, בימיו הראשונים של הממשל. מאסק שימש בתפקיד דומיננטי מאין כמותו, שכלל לא נבחר לעשותו ושלא היה כרוך בשייכות למפלגה הרפובליקנית. היזם רב הפעלים מונה על ידי טראמפ לראש המחלקה ליעילות ממשלתית, ה-DOGE (ר"ת Department of Government Efficiency), והוציא אל הפועל באופן בוטה ונחרץ משימה שמטרתה לצמצם את הוצאות הממשלה באמצעות קיצוצים. אמנם תפקידו המיוחד של מאסק כמועסק ממשלתי היה מוגבל בזמן ל-130 יום, ונקבע מראש שהוא יסתיים בסוף מאי, אולם גם סוגיה זו נדמה שדעכה עוד בטרם פג תוקף המינוי, כשבאחרונה כבר לא צצים דיווחים על קיצוץ דרקוני זה או אחר שמאסק הוביל. נזכיר כי כפי שדיווחנו בפברואר, מאסק וצוותו גזרו קיצוצים על מחלקת ה-USDS (ר"ת United States Digital Service) – גוף IT של הממשל האמריקני שעוסק בייעוץ והטמעה של יכולות דיגיטל. כמו כן בהנחיית מאסק בוצע למשל קיצוץ אגרסיבי במחלקה אחרת, הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי, ה-USAID – סוכנות עצמאית של ממשלת ארה"ב שהיא האחראית העיקרית על ניהול סיוע חוץ אזרחי וסיוע לפיתוח, אשר חוותה גל פטורים בהוראת ה-DOGE. אז מה קרה? "אנשים שונאים אותו" הסיבות להיעלמות מאסק מהשיח הציבורי בסביבת הנשיא קשורות ככל הנראה לשורה של מחלוקות – וכישלונות. בין היתר, מאסק ספג לעג רב לאחר שהמועמד שתמך בו בבחירות לבית המשפט העליון בוויסקונסין הפסיד באפריל, אף שהיזם רב הפעלים "הזריק" מיליוני דולרים לתהליך לטובת ניצחונו. אלא שיותר מכך – איש אופרציה רפובליקני אנונימי אמר לפוליטיקו, שהייתה מי שחקרה את הדברים: "הוא גמור, גמרנו איתו, הלך. הוא נורא בסקרים. אנשים שונאים אותו". והסקרים אכן מצביעים על ירידה משמעותית באחוזי התמיכה במאסק בקרב רוב קבוצות המצביעים. סקר של Marquette University Law School מצא ש-58% מהמשיבים לא הסכימו עם אופן ניהול ה-DOGE בידי מאסק, ואחוז גבוה אף יותר – 60% – לא סימפטו את מאסק באופן אישי. Todays SpaceX We ALL need to get out and stop Musk by any legal means! Saturday March 1, SpaceX Hawthorne#teslatakeover #coup #musk #tesla pic.twitter.com/DBmSMMCrZX — Signs4Biden (@Signs4Biden) March 2, 2025 מאידך נראה שגם למאסק היה חשוב להפחית את קשריו עם ממשל טראמפ והעומד בראשו, אחרי שביצועי חברת טסלה שלו ספגו ירידה משמעותית ברווחים, בין היתר בגין מחאה ציבורית קשה נגדו ונגד התנהלותו שנטען שהיא "פשיסטית". המוחים גם זעמו על קשרי ההון-שלטון בין המנהיג הטכנולוגי למנהיג המדינה, וקראו לחרם על טסלה, וגם לעובדה זו יכולה להיות השפעה על ניתוק הקשר המפתיע. בכל מקרה, המחאה ומצב החברה הובילו את מאסק להבטיח למשקיעים שיגביל את עבודתו ב-DOGE ליום או יומיים בשבוע החל ממאי. בעוד שהבית הלבן לא התייחס ישירות לנושא של היעלמות מאסק מהשיח הציבורי שמנהל הנשיא, דוברת הבית הלבן, קרולין לויט, ציינה בהצהרה לפוליטיקו כי "משימת ה-DOGE — לצמצם בזבוז, הונאה ושימוש לרעה — בהחלט תימשך. עובדי DOGE שהתקבלו בסוכנויותיהם ימשיכו לעבוד עם הקבינט של הנשיא טראמפ, כדי להפוך את הממשלה שלנו ליעילה יותר". Gulf Deal-Making Spree Also Benefited Elon Musk and His Family The world’s richest man inked new deals as he tagged along on Trump’s tour of the Gulf.https://t.co/IorL62uonM pic.twitter.com/yLIdbvAaBd — Futurist Forever (@FuturistForever) May 20, 2025 עדיין מרוויח עסקית מהמצב יצוין כי על אף היעלמותו של מאסק מאור הזרקורים הפוליטי – לא חל שינוי בעובדה שיזם הטכנולוגיה המפורסם ממשיך לשמור על גישה מסוימת לשלטונות כמו גם על השפעה עליהם, ואף ממשיך לגזור תועלות ויתרונות מקרבתו לממשל טראמפ. כך, לדוגמה, מאסק נכח בפגישת קבינט באפריל. בנוסף, הוא הצטרף לטראמפ בנסיעתו האחרונה לפני כשבוע אל המפרץ הפרסי, שכללה ביקורים בקטאר ובסעודיה. הקשרים של מאסק לממשל, גם אם פחות גלויים כעת, אפשרו לו ולחברותיו, וכן לבני משפחתו, להשיג עסקאות ולקדם אינטרסים עסקיים, במיוחד באזור המפרץ. במהלך ביקור זה, כך לפי דיווח של הניו יורק טיימס, מאסק הודיע שחברתו SpaceX קיבלה אישור לספק שירותי אינטרנט לוויני של סטארלינק (Starlink) לחברות בסעודיה. כמו כן, חברת נויראלינק (Neuralink) – עוד מפעל של מאסק שבו שוקדים על חיבור ממשק מוח-מחשב – הכריזה על עסקה לניסוי קליני באבו דאבי. וגם חברת המנהרות שלו, The Boring Company, הביעה עניין לעבוד עם סעודיה. עסקאות עם סטארלינק נסגרו גם עם מדינות אחרות כמו הודו, סומליה ולסוטו, לאחר שארה"ב דחפה מדינות אלה לאפשר לחברות לווין לפעול בשטחן במסגרת דיונים על הסרת מכסים שהטיל טראמפ.

בזק סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם תוצאות מעורבות: ירידה בהכנסות לצד גידול ברווח הנקי – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהקבוצה פרסמה הבוקר (ג'). אלא שיש בדו"חות כמה נתונים חיוביים במיוחד, בהם הכנסות שיא לפלאפון וזינוק של 36% במספר מנויי הסיבים האופטיים שלה – ל-885 אלף. מהנתונים עולה כי ההכנסות של בזק ירדו ברבעון ב-0.9% ל-2.26 מיליארד שקלים. מתוכן, "הכנסות הליבה" – כפי שמכנים אותן בקבוצה – הציגו עלייה של 2.4% ל-1.93 מיליארד. הסיבה העיקרית לכך היא עליות בהכנסות של בזק קווי, שגדלו ב-0.9% ל-1.1 מיליארד שקלים, ושל פלאפון, שרשמו עלייה של 4.6% ל-525 מיליון – שיא של שמונה שנים, שנובע בעיקר מהמעבר של לקוחות רבים לדור החמישי. ההכנסות של יס גדלו ב-1.3% ל-319 מיליון שקלים ולעומת זאת, אלה של בזק בינלאומי (או, בשמה החדש, בזק בינלאומי Tech), קטנו ב-5.5% ל-273 מיליון. הרווח הנקי של הקבוצה הסתכם ב-303 מיליון שקלים, לאחר שעלה ב-2.7%, הרווח הנקי המתואם גדל ב-6.7% ל-319 מיליון שקלים וה-EBITDA המתואם לא השתנה, ועמד על 914 מיליון שקלים. בחלוקה לחברות הקבוצה, הרווח הנקי של בזק קווי הציג ירידה של 0.8% ל-256 מיליון שקלים, זה של פלאפון עלה ב-3.3% ל-31 מיליון, יס עברה מהפסד נקי של 13 מיליון שקלים לרווח נקי של שלושה מיליון ובזק בינלאומי הציגה ירידה חדה, של 39%, ברווח הנקי שלה ל-11 מיליון. התזרים החופשי של בזק צנח ברבעון ב-44% ל-262 מיליון שקלים – בעיקר עקב תשלום שומות של בזק קווי למס הכנסה ברבעון המדווח אל מול החזר מס ברבעון המקביל אשתקד, והחוב פיננסי נטו ירד במקצת, ל-4.7 מיליארד שקלים. והרי התחזית בזק עדכנה את התחזית השנתית שלה כלפי מעלה, על רקע יישום הסכם יס-פרטנר: היא חוזה כי הרווח הנקי המתואם שלה יגדל ב-2025 ב-10% ל-1.32 מיליארד שקלים וה-EBITDA המתואם יעמוד על 3.75 מיליארד – עלייה של 1% לעומת התחזית הקודמת. תומר ראב"ד, יו"ר בזק, אמר כי החברה "מסכמת את הרבעון הראשון של 2025 עם צמיחה משמעותית בהכנסות הליבה וברווח הנקי – עדות ליישום מוצלח של האסטרטגיה שלנו, וכן לחוסן וליציבות שלנו. אנחנו נמצאים בשלבים הסופיים של סייקל השקעות של חמש שנים, ובחודשים הקרובים נשלים את הפריסה הארצית של רשת הסיבים, כולל עיבוי של רשת הליבה באינטרנט ובסלולר. השקעות אלה הן שיאפשרו לישראל ליישם מהלך לאומי משמעותי עם כניסתנו לעידן ה-AI במגזרים הפרטי, העסקי והמדיני. מדובר בקפיצת מדרגה תפעולית ותזרימית".

בעידן שבו מהירות תגובה, אמינות תפעולית וחדשנות מתמדת הן תנאי קיום, הבחירה במערכת ההפעלה של הארגון הפכה להחלטה אסטרטגית. בחירה זו היא שתגדיר את יכולת הארגון לעמוד באתגרים של היום ולצמוח לעולמות של מחר.  המומחים של אמת דורקום מזהים מגמה ברורה של ארגונים מתקדמים באימוץ של RHEL (ר"ת Red Hat Enterprise Linux) כמערכת ההפעלה הארגונית שלהם. RHEL מציבה סטנדרט חדש באבטחה, מפגינה יציבות ויכולת התאמה לסביבות מגוונות, ואינה רק "עוד שכבת תשתית", אלא לב המערכת, שעליו נשענים אפליקציות, שירותים, קונטיינרים ותהליכי מפתח בארגון.  תשתית אחת, התאמה אינסופית  הייחוד של RHEL טמון ביכולתה להעניק בסיס אחיד ואמין לכל סביבת IT. בין אם מדובר בענן היברידי, בתשתיות On-Prem, במערכות קצה (Edge) או בקונטיינרים – RHEL תומכת בכלים מתקדמים, כמו Ansible, לניהול אוטומטי, ומאפשרת לארגונים לפשט תהליכים מורכבים, לקצר זמני תגובה ולהפחית סיכונים תפעוליים.  לדברי פנינה אלדי, סמנכ"לית חטיבת יצרנים ב-אמת דורקום: "ארגונים מחפשים היום תשתיות שלא רק ישרדו את השינויים, אלא יובילו אותם. הבחירה ב-RHEL מבטאת גישה פרואקטיבית – זהו בסיס מודרני, מאובטח וסקלבילי, שבאמת מאפשר להוציא לפועל מהלכי חדשנות, מבלי להתפשר על אמינות".  לא רק תוכנה – אלא תפישה  RHEL מביאה עמה תפישת תפעול אחידה, שקופה ומנוהלת, שמאפשרת לארגונים להתמקד במה שחשוב באמת – חדשנות עסקית. היא מותאמת לשינויים הדינמיים של טרנספורמציה דיגיטלית, מטה-נתונים בזמן אמת ואינטגרציה עם פתרונות AI מתקדמים.  דווקא היום, כשארגונים עוברים לענן, מיישמים DevOps ומפתחים שירותים חדשים במהירות גבוהה – ההחלטות בנוגע לתשתית הינן קריטיות, ו-RHEL הופכת לפתרון הבחירה של ארגונים צומחים.  תשתיות חדשות, גישה הוליסטית  האסטרטגיה הזו משתלבת גם עם ההתפתחות הארגונית של אמת דורקום עצמה, שביצעה לאחרונה מיזוג משמעותי להקמת גוף תשתיות רחב, חוצה פתרונות ומותאם לעולם ההיברידי. אמת דורקום נבנתה לספק מעטפת שלמה של תכנון, ייעוץ, הקמה וליווי ללקוחות המבקשים לא רק טכנולוגיה, אלא שותף אמיתי לצמיחה.  הצטרפו אלינו לכנס השנתי של רד האט (Red Hat). אמת דורקום מזמינה אתכם לכנס Unlocking Innovation של רד האט, שיערך ב-18.6, בו תוכלו לגלות מקרוב איך בינה מלאכותית, ענן היברידי, אוטומציה ופתרונות קוד פתוח פוגשים את אתגרי המחר. בקרו אותנו בביתן שלנו – לשיחה מקצועית, ייעוץ וחיבורים שייקחו אתכם קדימה.  לפרטים והרשמה – לחצו כאן

"יש בתקופה הנוכחית הרבה הזדמנויות בעולמות ה-AV והמולטימדיה. אנחנו בעידן של שינוי עולמי, שינוי תהליכי עבודה, ידע רב יותר של לקוחות, ויש מיזוגים ורכישות גם בעולמות אלה. התעשייה עוברת טרנספורמציה ממוצרים לפתרונות, מחומרה לתוכנה, ויש לזה המחשות משמעותיות גם באבטחה ובענן. ה-'כוכבת' הא הבינה המלאכותית – אין אדם אחד שיכול להיות משוכנע מה יהיה איתו בעוד חצי שנה-שנה. זה אתגר גדול, שמשנה את התעשייה בצורה טקטונית", כך אמר דותן שובל, מייסד פורטל הידע AVmaster, שעוסק במולטימדיה על צורותיה השונות. שובל פתח את כנס Multimedia AV TLV של אנשים ומחשבים, שנערך שלשום (א'). הוא ציין כמה מגמות שנראה בתחום בשנים הקרובות, בהן "נציגי קצה, למשל של שירות לקוחות, שיודעים לנתח יכולות של מסך, משום שעד כמה לקוח הקצה יודע ומבין – זאת חידה, וצריך להתאים את השיחה לרמת ההבנה שלו. כמו כן, כבר כעת מתחיל תעדוף של כלי קולבורציה. עוד יהיה רצון של ארגונים להבין טוב יותר את תחום האודיו ולנצל טוב יותר את השילוב הדיגיטלי. כל זה נכנס לתוך המגמה של שימה הולכת וגוברת של דגש על אינטגרציה חכמה, נראות ואנליטיקה". בהמשך הוא עמד על היותם של תהליכי המכירה של מוצרי מולטימדיה לארגונים קשים יותר ויותר. "אנחנו פוגשים תהליכי מכירה קשים ומאתגרים יותר. כבר לא קל ללקוח לקנות ובמקרים רבים, ספקים צריכים לעשות 'שפגאטים' כדי שזה יקרה", אמר. "כולנו נמצאים בתקופה של זהות, משמעות ועתיד", סיכם שובל. "כל ארגון בתחום צריך לשאול את עצמו, לגבי שלושת הדברים האלה: מי אני? לשם מה אני קיים? ולאן אני הולך?". רוני שלום, מומחה למזרח התיכון, ויועץ בסביבות רב תרבותיות ומרובות קונפליקטים. צילום: ניב קנטור דובר נוסף באירוע היה רוני שלום, מומחה למזרח התיכון, ויועץ בסביבות רב תרבותיות ומרובות קונפליקטים. לדבריו, "אנחנו חיים בעולם רב תרבותי, שבו כל אחד מגיע עם תרבות משלו. זה נכון בחברות ישראליות, ובמיוחד בחברות רב לאומיות. נשאלת השאלה: איך הארגון מכיל את כל הטוב הזה וממקסם את הביצועים?". "גיוון והכללה רלוונטיים לגיוס ושימור עובדים, שיווק ומכירות, תיווך בין התרבות של הארגון לזו של העובד, שירות לקוחות ופיתוח עסקי, שחייב להתחשב בהבדלי התרבויות בכל מדינה שהארגון רוצה לפנות אליה", ציין שלום. "על הארגון להתחשב בשפה, השכלה, רקע, ערכים, מנהגים, דתות ותפיסות עולם. עליו לבנות ולנסח אסטרטגיה, חזון והגדרה מדויקת של ערכי הארגון". "בניית אסטרטגיה ארגונית דינמית צריכה להתחיל מהכרת מאפיינים של תרבויות שונות. למשל, האם נהוג בתרבות מסוימת להיות אסרטיביים כדי להקרין סמכות או לנהוג בהכלה? האם סגנון התקשורת בה הוא ישיר או עקיף? האם היא מקדשת דיוק בזמנים, או מאפשרת גמישות? והאם הלבוש הוא רשמי או מאפשר ביטוי עצמי? אלה שאלות חשובות לצורך העניין, ועל הארגון להכיר אותן ולדעת את התשובות עליהן", הוסיף. לסיכום אמר שלום כי "הסתכלות אחרת של הנהלת הארגון בנושא זה תאפשר לה לאתר הזדמנויות חדשות. כדי למקסם את היכולות שלו, על הארגון לשלב אנשים מתרבויות שונות ולהעצים אותם".

כשחושבים על מוזיקה קלאסית וקונצרטים, חדשנות היא לא האסוציאציה הראשונה שעולה בראש – כולל לא בינה מלאכותית. המוזיקה הזו נוצרה אמנם על פני תקופה ארוכה, אבל המחשוב נולד הרבה אחרי שהמלחינים הקלאסיים הבולטים והפוריים ביותר מתו. מנגד, גם אולם הקונצרטים הוא לא הדבר הראשון כשחושבים על AI. אפילו לא על GenAI – על אף שהבינה המלאכותית יוצרת לא מעט תוכן תרבותי ואומנותי. למרות זאת, אולם הקונצרטים והבינה המלאכותית בהחלט יכולים להיפגש. והם ייפגשו בקונצרט שה-AI תשולב בו, שייערך ביום ב', ה-9 ביוני, בהיכל התרבות בתל אביב (מחיר כרטיס: 95 שקלים). באי הקונצרט יוזמנו לקבל את התוכנייה שלו באפליקציה מיוחדת, במקום בחוברת מודפסת. אלא שבניגוד לתוכנייה המסורתית, כאן היא תוצע בשתי גרסאות: לכאלה שלא רגילים להאזין למוזיקה קלאסית ול-"מיטיבי לכת", אלה שאולם הקונצרטים לא זר להם. בנוסף, הנוכחים באולם יוכלו לשתף באפליקציה את האסוציאציות שלהם, והבינה המלאכותית תאסוף בכל כמה דקות את כל התגובות ותיצור מהן תמונה שאמורה לשקף את החוויה הקולקטיבית של הצופים. הוגה הרעיון ואחד משני הנגנים בקונצרט המיוחד הזה הוא ברק שוסברגר, דוקטורנט למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית, שלמד בעבר בקונסרבטוריון של בית הספר היוקרתי ג'וליארד בניו יורק. בין הבוגרים של בית הספר הזה נמצאים כמה מהשמות הגדולים ביותר בתחום, בהם הכנרים הישראליים יצחק פרלמן ופנחס צוקרמן, וכן מיילס דיוויס, נינה סימון והצ'לן המפורסם יו-יו מה. בהמשך הוא ניגן בכמה תזמורות, כולל, במשך תקופה קצרה, בתזמורת הסימפונית ירושלים (שהייתה בעבר התזמורת של רשות השידור). שוסברגר הגה את הקונצרט לאחר שעלה בו הרצון למשוך למוזיקה הקלאסית את הקהל הצעיר יותר, ולאחר שהוא הבין שכדי שזה יקרה, עליו להכניס חדשנות לעולם (ולאולם) המסורתי הזה. כאן ה-AI באה לידי ביטוי: "הבינה המלאכותית מאפשרת לשלב בין הדממה של הקונצרט הקלאסי, שיש בה הרבה קסם ושהיא חוויה ייחודית, ולכן אנחנו רוצים לשמור עליה גם בקונצרט הזה, לבין הצורך באינטראקטיביות. היא מאפשרת לקהל להגיב באופן שלא יהרוס את החוויה, ולתקשר עם מי שנמצאים איתם באותו המקום – באמצעים טכנולוגיים. הרעיון בקונצרט הוא לאפשר את הקסם של השקט ואת האינטראקטיביות בו בזמן", אמר. למעשה, שוסברגר מחדש בקונצרט הזה ימים כקדם: "לפני כמה מאות שנים, בתקופה של המלחינים הגדולים כמו מוצרט, היידן ובטהובן – הקהל הגיב למה שהוא שמע באולם. קונספט הדממה לא היה קיים, הוא התקבע לאורך המאה ה-19 ובמיוחד במאה ה-20. הרבה מהיצירות נכתבו מתוך ידיעה שהמקום שבו הן ינוגנו יהיה רועש. נניח, רבות מהיצירות של מוצרט, שמתחילות בתרועה, כדי לסמל שהנגינה מתחילה. אנחנו מודעים להתפתחות של אולם הקונצרטים, ורוצים לשלב בין השקט לבין האפשרות להגיב ולהיות חלק מהקונצרט, בדרך חדשנית". איך זה יקרה? מה הצופה בקונצרט יוזמן לעשות? "בכניסה לאולם יהיה ברקוד. הקהל יתבקש לסרוק אותו וכך להיכנס לאפליקציה שלנו. לאחר הכניסה, האפליקציה תשאל אותך האם אתה מאזין מנוסה או חדש למוזיקה קלאסית, ועל פי התשובה היא תספק לך מידע בזמן אמת על מה שאתה שומע". דוגמה מהתוכנייה בשתי גרסאותיה: למאזינים המנוסים (מימין) והמתחילים. מה יהיה ההבדל בין הגרסה למאזינים המנוסים לזו שתופנה לאלה שאינם? "יהיה הבדל משמעותי מאוד. המאזין הלא מנוסה יקבל הסברים מטאפוריים, שכל אחד יכול להתחבר אליהם. אתן לך דוגמה: הקונצרט הזה הוא רסיטל לכינור ולפסנתר. בחלק מהקטעים, שבהם יהיה חיבור מיוחד בין הכלים, המאזין המנוסה ישים לב לזה והמאזין הלא מנוסה – סביר להניח שלא. לכן, הוא יקבל הכוונה לתת לכך תשומת לב. עוד דוגמה: ידיעה באיזו תקופה ובאילו נסיבות נכתבה היצירה שמושמעת באולם משפיעה על החוויה. למשל, ביצירות של שוסטקוביץ' (בקונצרט הזה לא תנוגן יצירה שלו – י"ה) יש חלקים שנשמעים שמחים, אבל כשיודעים שהוא כתב אותם בתקופה האפלה של סטלין, מבינים שהם נכתבו בצורה אירונית. כשהמאזין מודע לעניין הזה הוא חווה את המוזיקה בצורה שונה לחלוטין". דוגמה לתמונה שמג'ונרטת מהחוויות שהצופים הכניסו לאפליקציה ספר קצת על התמונות שיבטאו את החוויות של הצופים – איך הן ייווצרו? "יש באפליקציה תיבת טקסט, שבה המאזין יכול להזין בכל רגע נתון מילה או שתיים, שאמורות לבטא את האסוציאציות שלו מהמוזיקה, את מה שיתעורר בו כשאתה מקשיב למה שננגן. בכל כמה דקות, המערכת תאסוף את מה שכתבו כל מי שהכניסו את החוויות שלהם אליה ותיצור תמונה, או סצנה, שתכלול בתוכה אלמנטים של כל המילים האלה. היא תסנתז את כל הרעיונות שעלו. ככל שיהיו יותר מילים, הסצנה תהיה יותר עשירה וכל אחד יוכל לזהות בה את מה שהוא כתב. המאזינים יקבלו ביטוי ויזואלי לחוויה הקולקטיבית שלהם". הפן הטכנולוגי כדי להוציא את הרעיון שלו לפועל, שוסברגר חבר לשני פסנתרנים: לד"ר שיר זמל, אחת הפסנתרניות הבולטות בישראל, בעלת מוניטין בינלאומי מכובד ובוגרת האקדמיה למוזיקה בירושלים (וגם מרצה שם) – שתנגן איתו בקונצרט, ולישי שאער. אלא ששאער לא יעלה על הבמה: הוא מפיק הקונצרט ומי שבונה את האפליקציה, בתור מפתח Full Stack. הפיתוח של היישומון הקלאסי נעשה בפרונט אנד, על גבי ממשק שנלקח מספריית React. בסיס הנתונים שבו הוא משתמש הוא Fire Base. לדברי שאער, "העובדה שאני מכיר גם את עולם המוזיקה וגם את עולם הטכנולוגיה משנה לגמרי את האופן שבו ניגשתי לפרויקט, ושאני בונה ומיישם אותו. זה מתחיל מדברים קטנים, כמו ההבנה שצריך להיות שקט באולם ושהדארק מוד צריך להיות ברירת המחדל, כדי לא להסיח את הדעת של השכנים בקהל, וההבנה מה הקהל רוצה לראות בתוכנייה. אני לא צריך לתשאל את שוסברגר יותר מדי על זה – מה שמפתח שלא מכיר את עולם המוזיקה הקלאסית והקונצרטים היה צריך לעשות לו היה מקבל את הפרויקט הזה לידיו". "כל הרעיון של האפליקציה הוא להעשיר את החוויה של הקהל ולא לפגוע בה – וגם להשאיר לו את החופש אם וכמה להשתמש באפליקציה. בניגוד לרוב האפליקציות, המטרה היא לא להדביק אותך למסך, אלא להיות שם כדי לספק לך ערך מוסף, לעזור לקהל פחות מנוסה ולתת פרספקטיבה אחרת לאלה שיותר מנוסים בהאזנה לקונצרטים", אמר שאער. איך יגיב הקהל המסורתי? שוסברגר: "זה אולי יפתיע אותך, אבל בהחלט יש מצב שבחיוב. אני יו"ר האיגוד הישראלי למוזיקולוגיה. הזמנתי את חברי האיגוד לקונצרט והופתעתי ממידת ההיענות שלהם. הכנר, המוזיקולוג והיזם ברק שוסברגר. צילום: מיילס אלברט הם מבינים את האתגר שעולם המוזיקה הקלאסית עומד בפניו, אם כי אני בטוח שיהיו מאזינים ותיקים שיראו את זה כגימיק, כמשהו שפוגע בקדושה של המוזיקה הקלאסית. התשובה שלי אליהם היא: לא מדובר בגימיק, כי אנחנו נותנים תשומת לב לפרטי הפרטים של החומר המוזיקלי, כי המפתח הוא פסנתרן על, שמכיר היטב את העולם הזה, וכי האפליקציה שאנחנו מפתחים מגובה על ידי מחקר מוזיקולוגי רב שנים". אז מה ינגנו? הקונצרט יכלול ארבע יצירות, שכולן מתכתבות עם מושג הפנטזיה: קטעי פנטזיה, אופ. 73 של רוברט שומאן; פנטזיה שהלחין הנריק וייניאבסקי על נושאים מתוך האופרה פאוסט; סונטה לכינור ופסנתר של לאוש יאנאצ'ק; ופנטזיה לכינור ופסנתר, ד. 934 של פרנץ שוברט. לסיכום, רבים מדברים על זה שה-AI תחליף בני אנוש. האם זה נכון גם בעולם המוזיקה הקלאסית? כלומר: האם ה-AI תחליף נגנים? "למרבה הצער, יש לי חשש עמוק שכן. כשם שהבינה המלאכותית יודעת כיום לקרוא טקסטים באופן שמושפע מהמשמעות של המילים, כך סביר להניח שהיא תוכל לעשות את מה שאני, כנגן, עושה – לשנות את הניואנסים של הנגינה בהתאם לאופן שבו אני מפרש את התווים. אבל, עד שזה יקרה, אם זה יקרה, צריך לייצר 'דו שיח חיובי' עם הטכנולוגיה ולהפיק ממנה את המירב, גם באולמות הקונצרטים".