אילון מאסק, האדם העשיר בעולם ויזם טק ועסקים דומיננטי, בישר באחרונה כי בכוונתו להוציא "הרבה פחות" על קמפיינים פוליטיים בעתיד הקרוב. מאסק חשף את החלטתו במהלך פורום כלכלי שנערך בדוחא, קטאר, אליו התראיין באמצעות שיחת וידיאו מאוסטין, טקסס. עד לפני זמן מה, ולאורך מרבית קמפיין הבחירות האחרון בארה"ב, מאסק היה תומך פיננסי משמעותי של הנשיא דונלד טראמפ, ולפי הדיווחים הוציא מאות מיליוני דולרים על קידומו של טראמפ אל השיבה לבית הלבן. הוא הוציא לפחות 250 מיליון דולר בתמיכה בטראמפ בקמפיין 2024. על פי הדיווחים, מאסק היה התורם העיקרי ל-Super PAC בשם America PAC, שפעל בפרסום ובמימון קבוצות שכנוע בשבע המדינות התחרותיות ביותר בבחירות האחרונות לנשיאות. הוא אף השתתף בעצרות לצד טראמפ והצהיר על כוונתו לסייע במימון מתמודדים רפובליקנים מטעמים שונים. אחרי היבחרו של טראמפ, מאסק מונה על ידי הנשיא לתפקיד לא רשמי אך מאוד משפיע כראש המחלקה ליעילות ממשלתית, ה-DOGE. התפקיד כלל הוצאה לפועל של קיצוצים נרחבים בכוח האדם ובהוצאות במשרדי הממשלה השונים, כולל ניסיונות לסגור סוכנויות. ואולם בשבועות האחרונים מסתמן שינוי דרמטי במצב, כפי שדיווחנו אתמול – טראמפ ומאסק מתרחקים זה מזה בדממה רועמת. ה"רומן" היה קצרצר. הנשיא דונלד טראמפ וראש מחלקת הייעול, ה-DOGE, שמינה בממשלו, אילון מאסק. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור טראמפ: פליקר. מקור לתמונת מאסק: לכידת מסך מהציוץ של מאסק ב-X למרות המחאה: טסלה "מסתדרת יפה" בראיון של אתמול במסגרת הפורום, כשנשאל מאסק על הסיבה להחלטתו לצמצם בהוצאות פוליטיות, השיב: "אני חושב שעשיתי די!". יזם הטק הוסיף כי אם יראה סיבה לבצע עוד הוצאות פוליטיות בעתיד, הוא יעשה זאת, אך נכון לעכשיו הוא "לא רואה סיבה". בנוגע לתפקידו ב-DOGE – מאסק אישר בראיון כי צמצם את תפקידו זה לשני ימים בשבוע בלבד. יצוין כי העיסוק הפוליטי של מאסק, במיוחד חבירתו לטראמפ, גרם נזק תדמיתי משמעותי לחברת טסלה, שמאסק ייסד ושהוא מנכ"לה, ואשר מהווה את המקור העיקרי לעושרו העצום. מאז שטראמפ חזר לנשיאות ב"עידוד" ההון של מאסק, מחאה ערה נגד העסקן הפכה סוכנויות של טסלה לזירות של הפגנות וונדליזם בארה"ב וברחבי העולם. מאסק התייחס לאירועים אלו ואמר שזה "בהחלט בסדר להתנגד לדברים פוליטיים, אבל זה לא בסדר לפנות לאלימות ותליית מישהו כבובה ואיומי מוות". הוא גם ציין בהזדמנות אחרת כי "לא סופר כיף להיות מותקף ללא הרף" וגם ש-"לא כיף לראות מכוניות בוערות". תופעות אלו של תגובת נגד, פגיעה במניות טסלה, והיותו "מותקף" תדיר, יכולות בהחלט להיות קשורות לכך שבסופו של יום מאסק לא רווה נחת מהתקרבותו לפוליטיקה, כפי שאולי סבר מוקדם יותר שיקרה. כשנשאל בראיון האם הוא מודאג מהשפעת עמדותיו הפוליטיות על מכירות טסלה, מאסק דחה את החששות וציין כי החברה "מסתדרת יפה". הוא הודה בירידה במכירות באירופה, אך אמר ש-"אנחנו חזקים בכל מקום אחר". הוא אף הצביע על ביצועי מניות טסלה בוול סטריט כסימן לכך שהחברה ממוקמת ב"בסיס טוב". "חזרנו כעת למעל טריליון דולר בשווי שוק", אמר.

שוק המחשוב עובר בתקופה האחרונה סוג של תיקון. מאסטרטגיה של דחיפה לכיוון ענן בלבד, מתגבשת הבנה, שחלקים מהעיבוד חייבים לחזור לקרקע ולהתקרב אל מקור הנתונים – אל ה"קצה". תופעה זו, המכונה "מחשוב קצה" (Edge Computing), אינה רק מגמה טכנולוגית חולפת, אלא מנוע צמיחה כלכלי וטכנולוגי משמעותי, כפי שמצביע דו"ח עדכני של IDC. לפי התחזיות, ההוצאה העולמית על פתרונות מחשוב קצה צפויה להגיע לכ-380 מיליארד דולר עד שנת 2028, המשקפים קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) מרשים של 13.8%. צמיחה זו טומנת בחובה השלכות טכניות עמוקות על האופן שבו אנו מתכננים, מפתחים ומנהלים מערכות מידע ומוצרים מבוססי מחשוב. הצורך הגובר בעיבוד נתונים בזמן אמת קרוב ככל הניתן לנקודת היצירה או הצריכה שלהם הוא אחד הגורמים המרכזיים המניעים את שוק מחשוב הקצה. מחשוב קצה נפוץ במיוחד עבור יישומים כמו כלי רכב אוטונומיים, ניתוח וידיאו חכם, מערכות בקרה תעשייתיות ומוצרים לשוק הרפואה. יישומים אלו דורשים עיבוד מקדים משמעותי או תגובות מהירות במיוחד, שאינן אפשריות כאשר הנתונים צריכים לעבור הלוך למרכז נתונים מרוחק או לענן ובחזרה למכשיר הקצה. התפוצה ההולכת וגוברת של התקני IoT ומכשירים חכמים מגבירה עוד יותר את נפח הנתונים הנוצרים בקצה, ומחייבת פתרונות עיבוד מקומיים. "היכולת להריץ מודלי AI על גבי התקני קצה מאפשרת קבלת החלטות מהירה ומבוזרת, מפחיתה את התלות בקישוריות מתמדת לענן, חוסכת ברוחב פס ואפקטיבית כלכלית מול ביצוע העיבוד בענן בלבד" הפחתת התלות בענן מעבר לכך, השילוב של בינה מלאכותית (AI) עם מחשוב קצה פותח אפשרויות חדשות. היכולת להריץ מודלי AI על גבי התקני קצה מאפשרת קבלת החלטות מהירה ומבוזרת, מפחיתה את התלות בקישוריות מתמדת לענן, חוסכת ברוחב פס ואפקטיבית כלכלית מול ביצוע העיבוד בענן בלבד. שילוב מעבדי AI ייעודיים (AI Accelerators) במערכות קצה, או שימוש במעבדים משולבים מאיצי AI, כדוגמת סדרת מוצרי Jetson של אנבידיה (NVIDIA), הוא מגמה טכנית בולטת, התומכת בשימוש הגובר ב-AI בקצה. באמצעות מעבדי AI כאלו ניתן להריץ מקומית מודלי שפה קטנים ומודלים מורכבים, כמו מודלי ראייה-שפה משולבים (VLM – Vision/Language Models). השיפור המתמיד והמהיר בביצועי מודלים מורכבים (Multi modal), המשלבים כמה סוגי נתונים (modalities), כמו תמונות, טקסט וקול, מאפשרים מוצרים בעלי יכולות מקומית שלא היו אפשריים לפני שנים ספורות. מעבר לכוח עיבוד, דרישות פרטיות ואבטחת מידע, כמו גם רגולציות שונות, עשויות לחייב עיבוד ואחסון של נתונים רגישים באופן מקומי. מנקודת מבט טכנית, תחזיות ההוצאה מצביעות על מספר כיוונים מרכזיים. בתקופה הקרובה, ההשקעות המשמעותיות ביותר צפויות להיות בתחום החומרה. זאת, כאמור, בשל הצורך בפריסה רחבה של התקני קצה חזקים יותר, המצוידים ביכולות עיבוד מתקדמות ומעבדי AI. אולם ככל שהשוק יתבגר, הדו"ח של IDC חוזה שההשקעה בשירותים צפויה לעקוף את ההשקעה בחומרה עד 2028. מגמה זו משקפת את המורכבות הגוברת של פריסה, ניהול ותחזוקה של תשתית קצה מבוזרת בהיקפים גדולים. ארגונים יזדקקו יותר ויותר לשירותי תזמור, אבטחת מידע ייעודית ופיתוח יישומים המותאמים לסביבות קצה. תעשיות מגוונות מאמצות פתרונות מחשוב קצה. לפי IDC, מגזרי הקמעונות והטכנולוגיה העילית, לצד מגזרי המוצרים הרפואיים ומוצרים לתחום המחקר הביולוגי (מדעי החיים), מובילים את ההשקעה. בקמעונות, מחשוב קצה מאפשר ניתוח התנהגות לקוחות בזמן אמת, ניהול חכם של מלאי ושיפור חוויית הלקוח באמצעות קופות עצמאיות ומערכות המלצה מבוססות AI. בתעשייה, הוא מאפשר דור חדש של מערכות בדיקה מבוססות מצלמות. בתחום אבטחת המידע, מחשוב קצה בשילוב AI מאפשר ניתוח תמונה ווידיאו בזמן אמת, ובתחום המכשור הרפואי שימוש במוצרי קצה בעלי האצת AI יאפשר פענוח נתונים רפואיים גולמיים בדיוק ומהירות שלא היו אפשריים בעבר. לסיכום, דו"ח IDC מדגיש את מחשוב הקצה ככוח טכנולוגי וכלכלי חשוב בעשור הקרוב. הצמיחה המרשימה בתחום מונעת על ידי שילוב של צרכים עסקיים גוברים לעיבוד בזמן אמת, התקדמות ביכולות ה-AI בקצה והתפתחות תשתיות התקשורת. ההשלכות הטכניות כוללות מעבר לארכיטקטורות מבוזרות, צורך בכלים מתקדמים לניהול ותזמור סביבות קצה, אתגרי אבטחה חדשים ודרישה לפיתוח יישומים המותאמים לסביבות עם משאבים מוגבלים. הבנה מעמיקה של מגמות אלו וההשקעה בטכנולוגיות קצה הן קריטיות עבור ארגונים המבקשים להישאר רלוונטיים ותחרותיים בנוף הדיגיטלי המשתנה במהירות.   הכותב הוא CTO בחברת הייפר גלובל.

אינטל, לפי דיווחים, מחפשת עוד מהלכים לצמצם את השורות, ולהפוך את החברה לרזה וממוקדת יותר במה שהמנכ"ל החדש, לי-בופ טאן, הגדיר כעסקי הליבה שלה. כעת נמצאת על הפרק קבוצת הרשת והתקני הקצה של החברה, שמתמקדת בפיתוח שבבים לחברות טלקום – אחד התחומים שאינטל מגדירה כלא קריטי, לעומת עסקי המעבדים למחשבים האישיים, השרתים וה-AI. הקבוצה הזו לא מתפקדת יותר כיחידת דיווח עצמאית באינטל, והתוצאות העסקיות שלה מוכללות בתוצאות של קבוצת ייצור המעבדים של החברה – שראשיה מדווחים באופן ישיר למנכ"ל החדש. לפי הידוע, אינטל החלה לבדוק מתי להיפרד מהקבוצה, שפעם כונתה NEX, כמעט מיד לאחר כניסתו של טאן לתפקיד. דיווחים מצביעים על כך שהיא כבר פנתה, לטובת בדיקת השטח, לכמה חברות צד שלישי שאולי ירכשו אותה – אם כי עדיין אין שום מהלך קונקרטי. הדיווחים האלה באים לאחר שלפני כחודש מכרה אינטל את מירב האחזקות שלה באלטרה לסילברלייק תמורת כ-4.5 מיליארד דולר – בעוד מהלך שמטרתו לצמצם את הפעילות שאינה בליבה.

כנס המפתחים השנתי I/O 2025 של גוגל שנפתח אתמול הבהיר שוב את מה שכבר ברור לכולם בשנה-שנתיים האחרונות: 1. הבינה המלאכותית היא מהפיכה שמשנה את חיינו ותמשיך כך עוד הרבה זמן, ו-2. התחרות בתחום מתחממת מיום ליום וענקיות הטק כולן בתחרות קשה על לבם של הצרכנים, כי אם בעבר עניינים טכנולוגיים פנו אל ליבם של צרכני טכנולוגיה או גיקים – כיום כבר מדובר על כל אזרחי הגלובוס, שברמה כזו או אחרת יצרכו בינה מלאכותית, ומבחינת גוגל רצוי, כמובן, שהיא תהיה שלה. ושלה, הכוונה לג'מיני – משפחת מודלי ה-AI של החברה, שמשולבים כבר בכל אחד מ-15 מוצרים של גוגל, עם יותר מחצי מיליארד משתמשים, ועוד היד נטויה. אז הנה תמצית החידושים שהציגו אתמול על הבמה סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל החברה, דמיס הסביס, מנכ"ל DeepMind, וליז ריד, ראש צוות החיפוש: סקירת AI  – תכונת הבינה המלאכותית במנוע החיפוש של גוגל זמינה מהיום בישראל ובעברית ומאפשרת לשאול שאלות מורכבות יותר ולקבל מענה מקיף בתוצאת חיפוש אחת. משם, ניתן לעקוב אחר הקישורים כדי להעמיק בנושא ולגלות את כל מה שיש לרשת להציע. השקת Gemini 2.5 Pro – הדור החדש במודלי השפה של החברה, שמציג ביצועים משופרים בהבנת מדיה ויכולו ניתוח והסקת מסקנות. אליו מצטרף גם מודל ‎ Flash 2.5חדש ומשופר, שמציע מהירות עצומה בעלות נמוכה. עכשיו הוא גם מציג יכולות משופרות בהרבה היבטים: הוא משיג תוצאות טובות יותר במבחנים שקשורים להסקת מסקנות, מולטי-מודאליות, תכנות והקשרים ארוכים במיוחד, וגם הוכיח את עצמו כיעיל עוד יותר. שדרוג מנוע החיפוש AI Mode (‫‫מצב AI) – משתמשים בארה״ב (ובהמשך בשווקים נוספים) יוכלו ליהנות מחוויית חיפוש בגוגל שמבוססת כולה על AI. בשבועות הקרובים תופיע כרטיסייה חדשה בשם "מצב AI" בגוגל ובסרגל החיפוש באפליקציית גוגל, שיאפשר לשוחח עם המנוע בשפה טבעית, לשאול שאלות מורכבות ולקבל תשובות מפורטות. ניתן יהיה גם לשלב את ג'מיני במנוע החיפוש, מה שיאפשר לו להתחבר לכל האפליקציות המקושרות לחשבון גוגל של המשתמש ולהציע חיפוש מותאם אישית המבוסס על התכנים האישיים של המשתמש. פרויקט Astra מגיע ל-Search: מאפשר לכוון את המצלמה למשהו שרוצים לברר לגביו, להציג שאלה ולקבל תשובות חיות ואינטראקטיביות (יגיע בקרוב למצב AI בארה"ב למשתמשי Google AI Pro). ‫ג'מיני מגיע לכרום ומאפשר לשאול שאלות על כל מה שמופיע באתר שמבקרים בו (זמין בארה״ב באנגלית למנויי Google AI Pro ו-Google AI Ultra). אפליקציית ג'מיני Gemini Live עם שיתוף מצלמה ומסך זמין עכשיו בחינם לכל המשתמשים של Android ו-iOS: פשוט מכוונים את הטלפון למה שרוצים לבדוק ומדברים על זה עם ג'מיני. Deep Research ו-Canvas עברו שינויים משמעותיים, ועכשיו הם מאפשרים לנתח מידע, ליצור פודקאסטים ולתכנת אתרי אינטרנט ואפליקציות בשיטת Vibe coding ובדרכים חדשות לגמרי בחלון אחד. Quizzes – מהיום כולם יכולים לבקש מג'מיני לבחון אותם על כל נושא. הוא ייצור חידונים נוחים לשימוש ויציע גם להכין חידון שמתמקד בחומר שלא עניתם עליו נכון. סוכנים וירטואליים בחיפוש   מאיץ המשימות – פרויקט Mariner  – הסוכן שיכול לנהל עד 10 משימות בו-זמנית, כמו מחקר, הזמנות, קניות ועוד (יגיע בקרוב למצב AI בארה"ב למשתמשי Google AI Pro). Search מבצע משימות – מופעל על ידי פרויקט Mariner ומאפשר לבצע משימות שונות, כמו רכישת כרטיטים ישירות במצב AI ב-Search (בארה"ב). קניות, בעיצוב חדש: מאפשר למדוד בגדים באופן וירטואלי עם תכונת Try it On (זמין בארה״ב מהיום), ולאפשר למערכת התשלום האג'נטית של החברה לטפל ברכישות כשהמחיר מתאים – הכל עם סוכן הקניות במצב AI (יושק בחודשים הקרובים בארה״ב). המודלים ליצירת תמונות ו-וידיאו ‫‫Imagen 4 – המודל החדש (מוטמע בג'מיני) ליצירת תמונות, שמציע תמונות איכותיות במיוחד וגם מהירות ועיבוד טקסט משופרים – זמין לכולם בחינם. ‫‫Veo 3  – המודל החדש ליצירת סרטונים (מוטמע בג'מיני) הוא הראשון בעולם שמציע תמיכה באפקטים קוליים ויודע ליצור גם רעשי רקע ודיאלוגים בין דמויות – זמין למנויי ultra בארה״ב.

בפרק הזה שמחנו לארח את רובי כהן, CTO, ארובה ישראל (HPE) וליפז הסל ה-CTO וה-Co-founder של חברת IT-Guru. שוחחנו איתם על אתגרים בנושא גישה מאובטחת לרשת, ואילו פתרונות קיימים כיום לשם כך. לרובי ולליפז יש ניסיון רב שנים בתחום התקשורת והאבטחה. רובי כהן, אחראי על תחום טכני בארובה, שהיא חטיבה הנטוורקינג של חברת האם HPE. הוא עובד שם מזה 17 שנה. לליפז הסל יש 20 שנות ותק בתחום. לפני כשנתיים, הקים הסל יחד עם שותפו מירון בר את IT-Guru – הנותנת שירותים מנהלים של חברת ארובה בתוחם ה-IT ואבטחת המידע. מהו עולם ה-SASE ואיך זה מתחבר לתפישת ה-ZTNA? רובי: "המושג SASE (ר"ת Secure Access Service Edge) הוא פתרון שנותן מענה לאתגר של איך לאבטח גישה למערכות הארגון, בגישה מרוחקת, מצד המשתמשים.  זוהי למעשה ארכיטקטורת ענן, המשלבת בין עולם המשתמש לתשתיות התקשורת והמחשוב של הארגון, בתפישת ה-ZTNA – מודל אבטחה שפועל לפי העקרון של אפס אמון או 'אל תסמוך על אף אחד', כלומר על המשתמש". מהי החשיבות של תפישת SASE ו-ZTNA? ליפז: "בעשור האחרון היו שני שינויים. האחד, מגיפת הקורונה, שבה היינו צריכים לאפשר לעובדים לגשת למשאבי הארגון מרחוק, על ידי VPN דרך פיירוולים. בתהליך זה התגלו חולשות בגישה דרך VPN, שחשפו את הארגונים להתקפות, כי המשתמש נחשף ישירות לנכסי הארגון ללא כל סינון. תפישת האפס-אמון, שהתפתחה בעקבות זה, נותנת מענה לאתגרים אלו". איך זה עובד ומה זה כולל? ליפז: "אם פעם בעולם ה-VPN המשתמש היה מדבר ישירות עם הפיירוול, היום הוא מתקשר לענן של ארובה ובזכות זה הוא נמצא תחת מעקב כל הזמן. אנחנו יכולים לזהות מהיכן הוא מחובר, יודעים בדיוק לאן מותר לו להיכנס ולאן לא, ואם הוא חורג מההרשאות שלו – אז אנחנו יודעים לנתב את הגישה שלו למקומות הנכונים, באופן שקוף מבחינתו. אנחנו נמצאים כיום בעידן של גידול ניכר ברמת ההתקפות מכל הסוגים, כולל מגורמים מדינתיים, שיש להם תקציבים בלתי מוגבלים, ובשנה וחצי האחרונים התמודדנו עם האתגרים האלו בצורה די מוגברת ועזרנו להגן על הארגונים בעזרת פתרון ארובה". רובי, פרט קצת על ארובה. רובי: "ארובה היא חטיבת הנטוורקינג של HPE, שקיימת כבר 30 שנה ומספקת פתרונות תקשורת מאובטחת. זה אתגר שתמיד היה קיים. עם השנים ראינו שצריך להעמיק את היכולות ולצורך כך ביצענו כמה רכישות. אחת מהן הייתה לפני שלוש שנים, עם רכישת חברה ישראלית בשם אקסיס סקיוריטי (Axis Security) מתל אביב. החברה פיתחה הפתרון המאפשר לארגונים להעניק גישה מאובטחת ליישומים בארגון, מבלי לחשוף את הרשת כולה, תוך שימש בגישת האפס אמון. ואכן, הפתרון של ארובה מבוסס על מנוע שלהם – גאווה ישראלית אמיתית". באיזה ארגונים מותקן הפתרון שלכם? רובי: "בכל סוגי הארגונים – ברשת בתי מלון, בחברות ישראליות ממגזרים שונים, בחברות היי-טק ובכל חברה שצריכה פתרון מרחוק. באופן טבעי אנחנו מנועים מלפרט שמות". מי הלקוחות בארגון שאתם עובדים מולם? רובי: "הלקוחות בארגון הם מנמ"רים, מנהלי אבטחה ולפעמים גם משלבים פתרונות של מערכות אחרות, תלוי במדיניות של הארגון". אם אני היום מנמ"ר בארגון, או מנהל אבטחה, למה דווקא לבחור בפתרון שלכם? רובי: "אתגרי האבטחה בגישה מרחוק מוכרים לארגונים. הנושא של אפס אמון גם מוכר. לארובה יש בסיס התקנות רחב מאוד, עם ניסיון רב של שנים רבות. המערכות שלנו מתקדמות טכנולוגית, מבחינת תפישת אבטחת המידע ומבחינת מדיניות האבטחה, והן כמה שיותר פשוטות מבחינת המשתמש". ליפז, למה ארובה? מן הסתם יש עוד שחקנים… ליפז: "כפי שנאמר כבר – בגלל הניסון הרב. אני אישית מכיר את החברה 15 שנה. בעברי גם מכרתי מוצרים של ארובה. דבר נוסף, יצרני הפיירוולים עדיין נמצאים בעולמות של On-prem, עם כל היתרונות והחסרונות שלו. ואילו הפתרון שלנו מבוסס על ענן. נכון שיש נטייה לעבור גם לפלטפורמה זו מצד כל החברות, אבל אנחנו היינו החלוצים בתחום. החברה שלנו, IT-Guru, הוקמה באוריינטציה של אבטחת מידע תפעולית, ומעסיקה מומחים בעלי הסמכות גבוהות בתחום האבטחה. ברמה הפרקטית, ההתקשרות שלנו היא על בסיס עלות חודשית, עם גמישות מקסימלית. בסך הכל אנחנו חברה צעירה, כרגע עם 10 עובדים – אבל בשאיפה לצמוח. מעבר לזה שיטת העבודה שלנו מבוססת על מקסימום גמישות מבחינת הלקוח. אנחנו עובדים במודל של ASP. כלומר, ספק שירותים מורשה, במעמד של MSP, משמע – מוסמכים על ידי ארובה לבצע את כל תהליכי ההתקנה הטמעה וניהול כולל של התהליך". האם יישום פתרונות דורש היערכות מיוחדת לארגון? ליפז: "הפתרון מאפשר להתחבר דרך משאבי ארגון, אבל לא דרך VPN סטנדרטי, ובכך הוא נותן מענה לחסרון העיקרי של ה-VPN, שדרכו הרשת חשופה לנוזקות. וזה יוצר עוד סוג של הגנה, כי המשתמש לא מדבר ישירות עם המערכות הרגישות, אלא דרך פרוקסי. כמובן שהפתרון של ארובה לאפס אמון אינו לבד, יש פתרונות נוספים כמו סינון תכנים, הגנת גלישה בענן על ידי מוניטורינג, SWG, וכן פתרונות לאבטחת התעבורה, CASE". לסיכום, מה תמונת המצב היום? ליפז: "אנחנו ערים להתקפות יום-יום, אבל עדיין יש מקומות של 'אצלי זה לא יקרה'. אבל ביום שזה קורה, אתה בבעיה אם אתה חברה בורסאית, או אפילו אם אני לקוח שיש לו אפילו רק כמה חנויות. ולכן חשוב מאוד לאמץ פתרונות מבוססי אפס אמון". להאזנה לפרק המלא – לחצו כאן

קבלו משהו שלפעמים שוכחים בתעשיית ההיי-טק: עובדים ומנהלים טובים בתחום אפשר למצוא לא רק ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל. יש כאלה לא מעט גם ביחידות הקרביות. אמנם, על פי הנתונים, בערך שליש מעובדי ההיי-טק שירתו בקרבי, אבל לפעמים יש תחושה שכדי להצליח בענף, את.ה "חייב.ת" לעשות את שירות הסדיר שלך ביחידה טכנולוגית – רצוי ב-8200 או בממר"ם, ורצוי עם קצת קבע. קחו למשל את וויז, שנוסדה על ידי ארבעה יוצאי 8200 ונמכרה באחרונה לגוגל בעסקה הגדולה ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי – תמורת 32 מיליארד דולר. אותם ארבעה, אגב, עשו אקזיט נוסף לפני עשור, כשמכרו את אדאלום שהקימו למיקרוסופט תמורת סכום "קטן" של 320 מיליון דולר. התחושה הזאת מובילה לכך שיש לא מעט חיילים קרביים ויוצאי יחידות קרביות, שאם הייתה להם מודעות רבה יותר לכך שהם יכולים להצליח גם בהיי-טק – זה היה קורה. אבל, נראה שבתקופה האחרונה יש שינוי, ולו קטן: מאז תחילת המלחמה אנחנו שומעים מדי פעם על סטארט-אפ חדש של מילואימניק, שחשב עליו בין פעולה לפעולה בעזה או בלבנון, או בחופשות. אור לבן, מנכ"ל Umen, מציג את המיזם בקריה האקדמית אונו. צילום: יח"צ זה בדיוק המקרה של אור לבן, מנכ"ל Umen. לבן משמש כיועץ לסטארט-אפים קטנים ובאחת החופשות מהמילואים הרבים שעשה במלחמה הנוכחית הוא פגש את דור לוי ועידו תדמור, שותפים ב-Umen, שהייתה אז בכלל חברה בעולם המסעדנות. השלושה החליטו לשתף פעולה, לשנות את הכיוון של Umen ולהפוך אותה לחברה שמפתחת סוכני AI לעולם שירות הלקוחות, שמותאם לשפה העברית. "לקחנו את הדאטה שהייתה אצלי ואת זו שהייתה אצלם ואיחדנו אותה לחברה אחת, שמפתחת סוכני קול בשפה העברית", אמר. מה עושים הסוכנים האלה? "בכל שיחה שנכנסת למוקד שירות לקוחות שעובד איתנו, הלקוח 'מדבר' עם סוכן AI, שיודע לבצע שלל פעולות של שירות לקוחות, על בסיס הדאטה של החברה – שיחות ותסריטי שיחות, ועוד. בהתחלה ניסינו לפנות למסעדות, שזה העולם שבו Umen הייתה עד שהגעתי, אבל ראינו שזה אתגר מאוד קשה מבחינת אחוז הדיוק, וזה גם תחום לא יציב". התוכנית ש-"הנביטה" את ה-"זרע" למיזם טכנולוגי אמיתי הפיתוח של הרעיון למוצר קיבל זינוק כשלבן השתתף בתוכנית של מרכז היזמות בקריה האקדמית אונו, שבה הוא סטודנט לתואר שני. שם הוא למד כיצד לקחת את הרעיון צעד קדימה ולהפוך אותו למיזם טכנולוגי אמיתי. לדבריו, התמיכה והמסגרת שקיבל בתוכנית עזרו לו להבין שכל בעיה קיימת היא גם הזדמנות עסקית של ממש. יתרה מזאת, הוא ושותפיו עשו פיילוט במרכז הזה כשהקימו עבורו מרכז מידע מבוסס AI. מאז הפך המרכז ללקוח של החברה, וצירפו אליו לקוחות נוספים, בהם הג'רוזלם פוסט. לדברי לבן, "אנחנו מתמחים בעברית – שפה שחברות רבות לא כל כך משקיעות בה, אם בכלל. הפתרון שלנו מותאם אישית לכל ארגון". דור לוי, שותף ב-Umen. צילום: יח"צ הסוכן שלכם בעצם מחליף את המוקדן האנושי? "לא בהכרח. הסוכן שלנו לומד את הארגון לעומק ונותן את המענה במקום או לצד נציג השירות". אתה חושב שהתחזיות שלפיהן ה-AI תחליף עובדים במקצועות רבים – נכונות? "כן. שוק העבודה הולך למקום אחר, ממש כמו במהפכה התעשייתית. הפעולות יתייעלו מאוד ומי שלא ילמד להשתמש בכלים האלה כדי לייעל את העבודה – יהיה לו הרבה יותר קשה למצוא עבודה". אז מה העובדים צריכים לעשות כדי לא לאבד את מקום העבודה שלהם? "להיות יצירתיים. יצירתיות היא המפתח. מאוד מאתגר לבינה המלאכותית להחליף אותה, כי היא לא יודעת כיום לחשוב מחוץ לקופסה". "הבינה המלאכותית הייתה יכולה להפחית את ההרג ב-7.10" כאמור, התהליך שבסופו Umen פיתחה מוצר שכבר עובד בשוק החל במילואים של לבן, כשהוא היה סמ"פ וממלא מקום מ"פ בעוטף עזה, בפלוגה שתפקידה לדאוג שאף אחד לא יעבור את הגבול מרצועת עזה לישראל (בניגוד ל-7 באוקטובר). "היינו צריכים לחשוב על פתרונות יצירתיים – איך לתפוס חשודים ומחבלים שרוצים לחדור לגבולות הארץ. מה שעשינו הוא לשלב כלי AI מ-'האזרחות' בפעילות, שמצד אחד יסייעו לנו, אבל מהצד השני לא נכניס בהם יותר מדי נתונים, כדי לא להפר את ביטחון המידע. הכלים האלה אפשרו לי לייעל את תהליכי העבודה בפלוגה, להכשיר את הלוחמים בצורה הרבה יותר נכונה. הם הוכיחו את עצמם, וסייעו לנו לתפוס אנשים ומחבלים שרצו לחדור לישראל". בית בקיבוץ בארי, שנשרף בטבח ה-7 באוקטובר. צילום: ShutterStock לדברי לבן, אם הבינה המלאכותית הייתה שם ב-7 באוקטובר, היא הייתה יכולה להפחית את ההרג והחטיפות באסון הנורא שקרה בשבת השחורה ההיא. "ב-7 באוקטובר היה מאתגר לגייס את האנשים למילואים, משום שהצווי 8 נשלחו לאנשים בין היתר בהודעות SMS. מטבע הדברים ומאחר שהיה מדובר בשבת בבוקר, לקח לאנשים זמן לראות את ההודעות האלה. אם כלי AI היה עושה את זה, היה אפשר בכפתור אחד לצלצל לאנשי המילואים ולגייס אותם – מה שהיה מונע חלק מהאסון. אלא שאנשים ראו את המסרונים האלה רק כעבור כמה שעות", ציין. לסיום, יש לו מסר: "חשוב שאנשים ישרתו שירות משמעותי ושירות מילואים קרבי בצה"ל, וחשוב שהם ישתלבו בהיי-טק. פתרונות טכנולוגיים רבים באים מאנשים שעושים שירות משמעותי, הם מובילים הצלחות של חברות. הראש של חייל קרבי הוא יצירתי וחושב אחרת, ולטווח הארוך זה מוכיח את עצמו".

מאיר אהרוני ימונה לתפקיד סמנכ"ל ומנהל חטיבת הטכנולוגיה (מנמ"ר) בבנק מזרחי-טפחות. דירקטוריון הבנק אישר את המלצת המנכ"ל, משה לארי, למנות את אהרוני לתפקיד. הוא יחליף את אילה חכים, שהודיעה בחודש שעבר על פרישתה, לאחר 12 שנים בבנק מזרחי-טפחות, שבהן כיהנה בתפקיד. אהרוני שימש במשך יותר משני עשורים בתפקידי ניהול בכירים בעולמות הטכנולוגיה, הפיננסים והטלקום. בתפקידו האחרון הוא היה סמנכ"ל טכנולוגיה, פיתוח עסקי וחדשנות בחברת כרטיסי האשראי מקס. לפני כן אהרוני שימש כסמנכ"ל מערכות מידע (מנמ"ר) בפרטנר – תפקיד שאליו מונה לאחר שכיהן בתפקידי ניהול בכירים בתחומי הפיתוח והאסטרטגיה בחברה. בטרם הצטרפותו לפרטנר היה אהרוני מנהל בכיר במערך הטכנולוגי של חברת כרטיסי אשראי אחרת – כאל. מינויו של אהרוני כפוף לאישור בנק ישראל ומועד תחילת כהונתו ייקבע בהמשך. "אהרוני מביא איתו ניסיון עשיר בתחום הטכנולוגיה בכלל והטכנולוגיה הפיננסית בפרט", מסר לארי ואיחל לו הצלחה בתפקידו החדש בבנק. אילה חכים, פורשת מתפקידה כמנמ"רית בנק מזרחי-טפחות. צילום: ניב קנטור האישה הראשונה בדרגת תא"ל במערך המחשוב הצה"לי חכים, בת 64, מונתה למנמ"רית מזרחי טפחות ב-2013. היה זה תפקידה היחידי במגזר האזרחי, שאליו היא הגיעה לאחר שפרשה מצה"ל, כשכבר עברה את גיל הפרישה מהצבא. תא"ל (מיל') חכים שברה תקרת זכוכית בצה"ל כאשר מונתה ב-2009 למפקדת יחידת לוט"ם שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר, והייתה המפקדת השלישית של היחידה. היא הייתה האישה הראשונה שהגיעה לדרגת תא"ל במערך המחשוב הצה"לי והשלישית בדרגה זו בצה"ל בכלל. במאי 2006 מונתה חכים למפקדת ה-14 של יחידת ממר"ם והייתה לאישה השנייה ששימשה בתפקיד זה. אחד מפרויקטי הענק שהיו תחת אחריותה של חכים בבנק היה המיזוג בין מזרחי-טפחות ובנק אגוד, שהגיע רשמית לסוף דרכו 71 שנים לאחר הקמתו. ב-2023, אחרי שנתיים של עבודה מאומצת, הושלם המיזוג, גם בהיבט מערכות ה-IT.

שוק הסייבר ממשיך לבעבע ולהתמזג: פרופפוינט (Proofpoint) תרכוש את Hornetsecurity – ספקית גרמנית של שירותי אבטחה לסביבת Microsoft 365. תנאיה הכספיים של העסקה לא פורסמו, אולם ב- CNBC דווח כי הנתון עומד על "הרבה יותר ממיליארד דולר". העסקה צפויה להיסגר במחצית השנייה של השנה. עסקת הרכישה, שהיא הגדולה ביותר בהיסטוריה של הרוכשת, באה ברקע הקונסולידציה המואצת בתעשיית אבטחת הסייבר, ציינו אנליסטים, "במסגרתה, חברות הגנת סייבר מבקשות להרחיב את ההיצע שלהן ללקוחות הארגוניים בכל הגדלים". לקוחות Hornetsecurity, שיושבת בהנובר, גרמניה, הם יותר מ-12,000 ספקי שירותים מנוהלים (MSP) ו-125,000 עסקים קטנים ובינוניים (SMB) בעיקר ברחבי אירופה. לפי הנרכשת, יש לה 160 מיליון דולר בהכנסות שנתיות חוזרות, עם צמיחה העולה על 20% משנה לשנה. עבור פרופפוינט, הרכישה מספקת נקודת כניסה לשוק ה-SMB – באמצעות רשת ה-MSP של הנרכשת. "ככל שהתוקפים הופכים מתוחכמים יותר ואנשים נשארים המטרה העיקרית, ארגונים זקוקים לאבטחה שמגינה עליהם בכל מקום שבו הם עובדים – בדוא"ל, ביישומי ענן ובכל ערוץ דיגיטלי", אמר סומיט דהוואן, מנכ"ל הרוכשת. "הרכישה תרחיב את ההיצע בפלטפורמת האבטחה שלנו. נעמיק את ההשקעה שלנו בשווקים באירופה, כחלק מאסטרטגיית הצמיחה הגלובלית שלנו". שתי החברות פועלות ומתרכזות בהצעת מוצרים שעובדים בפלטפורמת הענן של מיקרוסופט. העסקה מגיעה כאשר הרוכשת – אשר הפכה לפרטית לאחר שנרכשה על ידי קרן ההשקעות הפרטיות תומא בראבו (Thoma Bravo) באפריל 2021, תמורת 12.3 מיליארד ד' – בוחנת הנפקה. Proofpoint has announced its intent to acquire Hornetsecurity. CEOs Sumit Dhawan of Proofpoint and Daniel Hofmann of Hornetsecurity sat down with Kyle Alspach of @CRN to share insight into the move. https://t.co/LUS5fNYc2V — Proofpoint (@proofpoint) May 19, 2025 זמנים של רכישות גדולות בתחום אבטחת הסייבר העסקה מגיעה לאחר כמה רכישות גדולות בתחום אבטחת הסייבר. במרץ השנה הודיעה גוגל על רכישתה את חד הקרן של אבטחת הענן הישראלי וויז (Wiz) תמורת 32 מיליארד דולר. פאלו אלטו (Palo Alto Networks) הודיעה באפריל כי תרכוש את הסטארט-אפ Protect AI. היקף הרכישה לא פורסם, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי הוא עומד על 650 מיליוני דולרים. כאשר תומא בראבו רכשה את פרופפוינט, הייתה זו רכישת ענק, הגדולה יותר מזו של ברודקום (Broadcom) את סימנטק (Symantec), באוגוסט 2019, תמורת 10.7 מיליארד דולר, כמו גם יותר מאשר אינטל (Intel) ורכישתה הכושלת את מק'אפי (McAfee) ב-2010, תמורת 7.6 מיליארד, או אוקטה (Okta) שרכשה בתחילת העשור את Auth0, תמורת 6.5 מיליארדי דולר. פרופוינט הוקמה ביוני 2002 על ידי אריק האן, לשעבר ה-CTO של נטסקייפ, והחלה לפעול בשוק ב-2003. היא הונפקה בנאסד"ק באפריל 2012, כששווי המניה עמד על 13 דולר. פרופפוינט מגינה על הנכסים הקריטיים ביותר של ארגונים מפני גורמי הסיכון הגדולים ביותר עבורם – אנשים. לחברה מגוון משולב של פתרונות מבוססי ענן, והיא מסייעת לארגונים ברחבי העולם לעצור איומי סייבר ממוקדים, להגן על הנתונים שלהם ולחזק את מוכנות המשתמשים למתקפות סייבר. עם לקוחותיה נמנים יותר ממחצית מארגוני Fortune 1000. פרופפוינט מיוצגת בישראל על ידי אינוקום מקבוצת אמן. הנקודה הישראלית בספטמבר 2020 דיווחנו כי פרופפוינט תמזג את שלושת אתרי הפיתוח שלה בארץ למרכז אחד, שיכלול את כלל פעילות המחקר והפיתוח של החברה בישראל. חברת אבטחת הסייבר האמריקנית רכשה שלוש חברות בארץ בסכום מצטבר של יותר מ-400 מיליון דולר. בשנת 2016 היא רכשה את פייר-ליירס (FireLayers) הישראלית תמורת 55 מיליון דולר. על בסיס רכישה זו הוקם בארץ מרכז המו"פ של פרופפוינט. במאי 2019 רכשה החברה את מטא נטוורקס (Meta Networks) הישראלית, הפועלת בהגנת הסייבר, תמורת 120 מיליון דולר. בנובמבר באותה שנה רכשה פרופפוינט את ObserveIT הישראלית, תמורת 225 מיליון דולר. שלוש הרכישות הביאו לכך שצוות המו"פ בארץ צמח בשנים האחרונות מעשרות בודדות ל-200 עובדים.