השערוריה החדשה הזו יכולה לתפוס אתכם קצת בהלם – באחרונה התגלה כי במהלך החודשים האחרונים שיחות שניהלו משתמשים בפלטפורמת ChatGPT של OpenAI על ידי שימוש בתכונת "שיתוף באמצעות קישור" (Shared link), התגלגלו להופיע בתוצאות החיפוש של גוגל. התכונה נועדה במקור לאפשר למשתמשים לשתף תוכן שנוצר עבורם בידי הבינה המלאכותית, אך כעת היא הפכה למוקד של דיון מקוון נסער בנוגע לחשיפת נתונים וסיכוני פרטיות. התופעה המאוד בעייתי שיצרה התכונה נבעה מכך שהקישורים המשותפים יצרו גרסה סטטית ולקריאה בלבד של השיחה של המשתמש עם הצ'טבוט, אשר התארחה בשרתי OpenAI. אף על פי שהשימוש בתכונה דרש מהמשתמשים להסכים במפורש – על ידי יצירת קישור ובחירה אופציונלית בתיבה שתהפוך את הקישור ל"ניתן לגילוי" – רבים לא היו מודעים כלל לסיכונים הגלומים בהסכמתם, ולכך שלמעשה בעשותם זאת הם מספקים נראות ציבורית לתוכן האישי שלהם. מה שקרה הוא שברגע שקישורים אלו שותפו ברשתות חברתיות או באתרים, הם יכלו להיכנס לאינדקס של מנועי חיפוש כמו גוגל או בינג, ובכך להפוך לנגישים לכל מי שידע לחפש אותם. ניתוח הממצאים מצביע על כך שהמנגנון של ChatGPT לא הוגדר בתחילה למנוֹע אינדוקס של מנועי חיפוש, בין היתר עקב היעדר תגיות noindex או הגבלות robots.txt – מה שאפשר ל"זחלנים" (המלקטים דאטה ברשת) לארכב ולהציג את התוכן, ולהפוך חילופי דברים פרטיים – לחשופים לכל בפוטנציה. התייעצויות פסיכולוגיות פרטיות הפכו לגלויות – ומה עם נתוני חברות? היקף הדליפה מעורר דאגה: מחקרים ומשתמשים גילו מגוון רחב של שיחות באמצעות חיפושים פשוטים. הממצאים האלה כללו בין השאר הודעות אישיות, בקשות עבודה שהכילו שמות מלאים ופרטי קשר, דיונים על נושאים מסוכנים או לא חוקיים, תמונות פרטיות, הקלטות קוליות ואף התייחסויות לכתובות מגורים או בני משפחה. בנוסף, נחשפו אלפי שיחות שהכילו פרטים אישיים רגישים ביותר שמעולם לא נועדו לפרסום, כולל סיפורים אישיים הנוגעים להתמכרויות, לטראומות ולמשברי בריאות הנפש. אף על פי ש-ChatGPT לא מציג את שמות המשתמשים, היו מי שזיהו את עצמם בתכנים פשוט מעצם ההקשר האישי המפורט (למשל כמו תאריכי לידה, עיסוקים, מיקומים או אירועי חיים ספציפיים). ההדלפה שנחשפה מטרידה במיוחד בהתחשב בכך שכמעט מחצית מהאמריקנים שהשתתפו בסקר השנה הודו שבשנה זו פנו אל מודלי השפה הגדולים, כמו ChatGPT, לשם שיתוף וקבלת תמיכה פסיכולוגית מהם. ההערכות מצביעות על כך שיותר מ-100 אלף שיחות צ'אט שכאלו נכללו באינדקס של מנועי החיפוש. כך למשל, שאילתה פשוטה בגוגל חשפה קרוב ל-4,500 תוצאות, לפי הדיווחים, והטענות הן כי סביר להניח שמדובר בתת-הערכה של הנתון האמיתי. חברות ועסקים המשלבים כלי GenAI בתהליכי העבודה שלהם הפכו מיד למי שנחשבים כפגיעים במיוחד, עם חשש מדליפות של קניין רוחני ואף מפתחות API ונתונים רגישים נוספים. OpenAI הודיעה: התכונה הושבתה בתגובה לביקורת ולחשיפה, שהחלה כבר ביום ד' האחרון, בישרה OpenAI כי היא מבטלת את התכונה של שיתוףפ הקישור. בהצהרה שפרסם מנהל אבטחת המידע הראשי של החברה, דיין סטאקי, נאמר שהתכונה תוסר מאפליקציית ChatGPT כליל. לדבריו, OpenAI השביתה במהירות את האפשרות להפוך צ'אטים לניתנים לגילוי על ידי מנועי חיפוש, וסטאקי אף תיאר את התכונה ככזו שהייתה על תקן "ניסוי קצר-מועד" בלבד. הוא הוסיף, "אנו סבורים שבסופו של דבר תכונה זו יצרה יותר מדי הזדמנויות לאנשים לשתף בטעות דברים שלא התכוונו לשתף, ולכן אנו מסירים את האפשרות". עם זאת, שיחות שכבר נכללו באינדקס של מנועי החיפוש נותרו גלויות, אלא אם כן המשתמש מחק אותן באופן פרטני. חשוב לציין, כי מחיקת שיחה מחשבון ה-ChatGPT אינה מסירה את הדף הציבורי המשותף. משתמשים חייבים למחוק ידנית כל קישור משותף דרך הגדרות ChatGPT תחת "בקרת נתונים" > "קישורים משותפים". גם לאחר המחיקה, ייתכן שיעבור זמן עד שמנועי חיפוש יסירו את התוכן מהתוצאות שלהם. בעקבות התקרית, OpenAI עדכנה כי היא עובדת עם גוגל כדי להסיר את הקישורים המושפעים מהאינדקס. מומחים מייעצים למשתמשים לבדוק קישורים ששותפו בעבר ולמחוק את אלה שאינם רוצים שיישארו פומביים. כמו כן, מומלץ להשבית לחלוטין שיתוף קישורים ולהימנע מהכללת פרטים אישיים בשיחות עם הצ'טבוטים השונים, כאמצעים היעילים ביותר להגנה על הפרטיות. ???? SHOCKING: people are unknowingly making their ChatGPT interactions PUBLIC, and they are being indexed by Google (see my test below). My privacy recommendations: When people interact with ChatGPT and use the "Share" feature (for example, to send the conversation to family and… pic.twitter.com/PBsCddfJyv — Luiza Jarovsky, PhD (@LuizaJarovsky) July 31, 2025 האם פרטיות בכלל אפשרית מול כלי ה-AI החדשים? התקרית הזו מדגישה מתח הולך וגובר בין השימוש ב-AI לבין פרטיות המשתמשים. קרייסה ווליז, אתיקאית AI מאוניברסיטת אוקספורד, ציינה בתגובה לפרשה כי "חברות טכנולוגיה משתמשות באוכלוסייה הכללית כשפני ניסיונות. הן עושות משהו, מנסות אותו על האוכלוסייה, ובודקות אם מישהו מתלונן". רייצ'ל טובאק, אנליסטית אבטחת סייבר ומנכ"לית SocialProof Security, הוסיפה כי "אנשים מצפים שהם יוכלו להשתמש בכלים כמו ChatGPT באופן פרטי לחלוטין, אך המציאות היא שמשתמשים רבים אינם תופשים לגמרי שלפלטפורמות אלו יש תכונות שעלולות להדליף בטעות את שאלותיהם, סיפוריהם ופחדיהם הפרטיים ביותר". גם ד"ר לואיזה ירובוסקי, אתיקאית פרטיות ומייסדת-שותפה של AITechPrivacy.com, צייצה בתגובה לחשיפה והדגישה את ההלם מהגילוי כי אינטראקציות עם ChatGPT הופכות לציבוריות ונסרקות על ידי גוגל. היא ציינה שבבדיקותיה האישיות, אף על פי שלא נחשפה לשמות משתמשים (אלא למשתמשים אנונימיים), המידע שהוזן עדיין עלול לחשוף זהויות. לדבריה, "הרוב המכריע של האנשים אינם סבורים שאינטראקציות אלו עשויות להפוך לניתנות לאינדוקס, ורבים יכולים לשתף פרטים אישיים או אינטימיים על עצמם או על אחרים. הם יחושו חרדה עמוקה אם יגלו שיש קישור ציבורי לאינטראקציות אלו בגוגל (ואחרים עלולים לראות אותן)". לאור זאת, ירובוסקי ממליצה בחום למשתמשים לנקוט אמצעי זהירות נוספים: להימנע לחלוטין משימוש בשיתוף פלטי הצ'טבוט דרך קישורים, שכן אינטראקציות אלו עלולות להפוך לניתנות לאינדוקס. כמו כן, היא המליצה שלא לשתף לעולם מידע אישי על עצמך או על אחרים עם הבוט, בשל סכנת דליפות בלתי צפויות. ד"ר ירובוסקי גם הוסיפה המלצות כמו ביטול תכונת הזיכרון של הצ'טבוט, מה שמפחית את כמות הנתונים האישיים המעובדים ומקושרים למידע אחר על המשתמש. בנוסף, היא קוראת להפוך בהגדרות את השיחות לאנונימיות ולבטל אישור לאימון ה-AI עליהן, כדי לצמצם את כמות המידע המעובד שעלול לדלוף. על פי המדיה העולמית, השערורייה הזו גם מצביעה על הצורך בשינויים מערכתיים, כולל הגדרות noindex כברירת מחדל, ועל חובה ב"חינוך משתמשים" כיצד לנהוג מול כלי ה-AI השונים. נזכיר כי מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, בעצמו הזהיר בעבר שמשתמשים צריכים להימנע מהכנסת הנתונים האישיים ביותר שלהם לשיחותיהם עם ChatGPT, מכיוון שהחברה עלולה להידרש חוקית למסור יומני צ'אט שלהם לרשויות החוק, מטעמים שונים, ולא תוכל לסרב לכך. יצוין עם זאת כי עקב תביעה משפטית מתמשכת שספגה מהניו יורק טיימס בנוגע לחששות זכויות יוצרים OpenAI במהלך אימון כליה, השעתה החברה את מחזור המחיקה הרגיל של היסטוריות הצ'אט. משמעות הדבר היא שכל מה שהמשתמשים הזינו – כולל סודות מסחריים, עניינים משפטיים וגילויים אינטימיים – זמין כעת לצוותים המשפטיים הפנימיים של OpenAI, ועלול אף להיות כפוף לצווי גילוי עתידיים.

אחד הכלים הפופולריים באינסטגרם הוא האפשרות לשדר בלייב לעוקבים. אלא שבאפליקציה החליטו באחרונה להגביל אותה, ולאפשר את השידור החי רק למשתמשים שיש להם חשבונות ציבוריים בעלי 1,000 עוקבים ומעלה. ההגבלה חלה רק על חשבונות ציבוריים. בעלי חשבונות כאלה שיש להם פחות מ-1,000 עוקבים וירצו לעלות לשידור חי יקבלו הודעה שמבשרת להם על ההגבלה החדשה. יוצרי תוכן שלא עוברים את הרף וניסו לעלות לשידור חי קיבלו הודעה שאומרת ש-"החשבון שלך לא זכאי יותר לשדר בלייב". עוד נכתב בהודעה ש-"שינינו את הדרישות לשימוש בפיצ'ר הזה. רק חשבונות ציבוריים בעלי 1,000 עוקבים או יותר יוכלו ליצור וידיאו בשידור חי". בתגובה לטק קראנץ', אינסטגרם אישרה את המגבלה החדשה, אולם לא נתנה סיבה ספציפית כלשהי לקיומה. היא כן מסרה שהצעד נעשה על מנת לשפר את "חוויית צריכת הלייבים" באפליקציה. על פי הערכות, הסיבה לצעד היא הרצון של החברה האם, מטא, לקצץ בהוצאות – לייבים עולים לא מעט כסף, עקב עלויות הסטרימינג. גולשים רבים לא אהבו את הצעד החדש של אינסטגרם, במיוחד יוצרי תוכן חדשים, שלא הספיקו לצבור מספיק עוקבים כדי לעבור את הרף, ומאבדים בכך כלי חשוב להעברת התוכן שלהם. כמו כן, חוסר האפשרות לעלות לשידורים חיים עלול להקשות עליהם לצבור פופולריות בפלטפורמה, ובכלל. אינסטגרם הולכת בצעד זה (שוב) בעקבות טיקטוק, שהחילה אף היא מגבלה דומה. לעומת זאת, הרף לעלייה לשידור חי ביוטיוב הוא חשבון עם 50 משתמשים בלבד. ב-2020, אינסטגרם "העתיקה" מטיקטוק את הרילס, ובשנה שעברה עקפה אותה במספר הצפיות בסרטונים קצרים אלה.

אלעד מערכות, בשיתוף פעולה עם תוכנית "לוחמים להיי-טק" של עמותת עתידים, פותחת דלת חדשה ללוחמים משוחררים ולמילואימניקים המעוניינים להשתלב בתעשיית ההיי-טק הישראלית. החברה משיקה קורסי הכשרה חינמיים, המותאמים ללוח הזמנים הגמיש של הלוחמים בתקופה זו, בתחומי DATA, דיגיטל ופיתוח, CRM וסיילספורס, ובסיומם ישולבו הבוגרים במקום עבודה בחברה או אצל לקוחותיה. לתוכניות הוספנו שכבה משמעותית של AI, על מנת לייצר תוכניות מותאמות שיעשירו את הסטודנטים מהידע והניסיון הרחב של אלעד בפרויקטי בינה מלאכותית פורצי דרך – תוספת חשובה מאוד לסט כלי העבודה בהיי-טק כיום. ענבל סינמן, סמנכ"לית HR באלעד מערכות: "לוחמים משוחררים ומילואימניקים מתקשים לעיתים קרובות למצוא את מקומם בשוק העבודה, הן בשל חוסר ניסיון מקצועי רלוונטי והן עקב 'צווי 8' תכופים וחודשים רבים שבהם אינם זמינים לעבודה סדירה. בניגוד לתפישות אלו, אלעד מערכות רואה במילואימניקים נכס אסטרטגי. אנו מאמינים כי הערכים והכישורים שרכשו במהלך שירותם הצבאי – כמו משמעת עצמית גבוהה, נחישות בלתי מתפשרת, יכולת עבודה תחת לחץ, התמדה ויכולת פתרון בעיות – הם יתרון מובהק וקריטי בעולם הטכנולוגיה המודרני". לדבריה, "היתרון המרכזי והייחודי של התוכניות שלנו הוא בשילוב האינטגרלי בין לימודים עיוניים מעמיקים לבין התנסות מעשית אינטנסיבית בפרויקטים אמיתיים. המשתתפים צוברים ניסיון רלוונטי כבר במהלך הקורס, כדי שיוכלו להיכנס באופן מהיר יותר לשוק העבודה התחרותי". הקורסים נמשכים כחמישה חודשים, ומתקיימים במתכונת פרונטלית מלאה – חמישה ימים בשבוע, בשעות הבוקר ואחר הצהריים – כדי לאפשר התמסרות והתמקדות מירבית בתהליך הלמידה. התוכנית מתאימה למועמדים בעלי רקע טכנולוגי, אך לא בהכרח. באלעד הסבירו כי המועמדים עוברים תהליך מיון ייחודי שלנו, הבוחן מיומנויות טכניות לצד יכולות למידה "מחוץ לקופסה" ויכולות גבוהות לעולם הטכנולוגיה. עם סיום ההכשרה, מובטח ל-50 הבוגרים מקום עבודה בחברת אלעד עצמה, או אצל לקוחותיה. היוזמה יוצרת אופק תעסוקתי יציב וארוך טווח, ומספקת ללוחמים את הכלים וההזדמנויות לבנות קריירה מצליחה ומתפתחת.

ב-14 באוגוסט 2025, ייכנס לתוקפו תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 – התיקון המשמעותי בחוק מאז 1996, המציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם בתחום הגנת הפרטיות וחל על כל גוף המעבד מידע אישי בישראל או גוף ישראלי הפועל בחו"ל. התיקון מעדכן את ההגדרות הבסיסיות בחוק, כולל הרחבת הגדרת "מידע אישי", הוספת הגדרה חדשה של "בעל שליטה במידע", הרחבת הגדרת "מחזיק", והוספת הגדרת "עיבוד" (Processor), המרחיבה את תחולת החוק לכל פעולה במידע אישי. החידוש המשמעותי ביותר הוא חיזוק יכולות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות, שתוכל להטיל עיצומים כספיים משמעותיים במקרה של הפרות. סכומי העיצומים יכולים להגיע למיליוני שקלים, עד לתקרה של 5% מהמחזור של הארגון משמעות הרחבת ההגדרות היא שהחוק יחול בהקשרים רחבים יותר, על סוגי מידע נוספים (כמו כתובות IP), על כל הספקים החיצוניים עם גישה למידע, ועל מגוון רחב יותר של פעולות. שינויים אלה מקרבים את ישראל לסטנדרטים של ה-GDPR האירופי. החידוש המשמעותי ביותר הוא חיזוק יכולות הפיקוח והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות, שתוכל להטיל עיצומים כספיים משמעותיים במקרה של הפרות. סכומי העיצומים יכולים להגיע למיליוני שקלים, עד לתקרה של 5% מהמחזור של הארגון. הקושי העיקרי ביישום פרק העיצומים הוא שהאכיפה עד כה לא הייתה משמעותית, וחלק מהדרישות בתיקון לא זכו להנחיות או פרשנות ברורה. התיקון לא מתיר שיקול דעת לרשות ביחס לעצם הטלת העיצומים או סכומם, למעט רשימה סגורה של הפחתות אפשריות. משטר העיצומים אמור להוות גורם מרתיע וזרז לציות במקרים המובהקים והברורים, כשהיעדר שיקול הדעת עלול לפספס מטרה זו ולגרום להטלת עיצומים דווקא במקרי קצה לא מובהקים. תיקון נרחב בחוק אמור לשמור טוב יותר עליה. פרטיות האזרחים. צילום: BigStock תפקיד חדש: ממונה על הגנת הפרטיות בארגונים תיקון משמעותי נוסף הוא חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות (DPO) בארגונים מסוימים. הרשות פרסמה טיוטת גילוי דעת המפרטת את דרישות התיקון בנושא. הממונה נדרש לידע מעמיק בדיני הגנת הפרטיות, שליטה בחקיקה הישראלית בתחום והיכרות עם הארגון. CISO בדרך כלל לא יוכל לשמש כ-DPO, בגלל ניגוד עניינים, וה-DPO לא יכול להיות כפוף למנהל מערכות מידע או CTO.  ארגונים רבים מתקשים ליישם את הדרישה עקב היעדר כמות מספקת של מומחי פרטיות בעלי ידע מעמיק אל מול מספר הגופים החייבים במינוי. מטעם זה, בעת כניסת התיקון לתוקף, ניתן יהיה להטיל עיצומים על הפרת החובות בהקשר ל-DPO רק בגופים ציבוריים וסוחרי מידע, ולא בשאר המקרים בהם חלה חובת מינוי, הגם שאם אכן מונה DPO, יופחתו העיצומים ב-10%. תיקון 13 אינו ממצה את הנדרש בדיני הפרטיות בישראל. זהו תיקון ראשון בשורה של נושאים שהוגדרו כבוערים והמתחייבים גם מההסדרים מול האיחוד האירופי. השוק מצפה לתיקון הבא, שיסדיר הוראות מהותיות יותר, כגון בסיסים חוקיים נוספים לעיבוד מידע אישי וזכויות נוספות לנושאי המידע. משרדנו פרסם מדריך מפורט ביחס לתיקון 13 – בו ניתן לעיין כאן. הכותבת היא עורכת דין, שותפה ומנהלת מחלקת IT והגנת פרטיות בפירמה נשיץ, ברנדס, אמיר

רד האט, הספקית המובילה בעולם של פתרונות קוד פתוח, הוכרזה כמובילה בתחום פלטפורמות הקונטיינרים לעננים מרובים בדו"ח "The Forrester Wave Multicloud Container Platforms, Q3 2025". רד האט קיבלה את הציון הגבוה ביותר מבין הספקים המוערכים, הן בהיצע שלה והן בקווים האסטרטגיים אליהן הולכת. רד האט מייחסת הכרה זו לביצועים החזקים שהיא מציגה בשוק פלטפורמות הקונטיינרים מרובות […]

כנרת קמחי מונתה לסמנכ"לית דאטה בקבוצת טרווליר (Travelier), שמאגדת שבע חברות טרוול-טק ברחבי העולם ומספקת פלטפורמה להזמנת נסיעות באוטובוסים, רכבות ומעבורות ב-124 מדינות. לקמחי ניסיון רב שנים כמנהלת דאטה ואנליסטית. בחמש וחצי השנים האחרונות שימשה כמנהלת הנדסת דאטה ובינה עסקית ב-בלאבלאקאר (BlaBlaCar) העולמית, קמחי הייתה ממקימי יחידת עיבוד הדאטה בחברה, אשר מונה כיום כ-30 אנליסטים, והובילה אותה. לפני כן כיהנה כדירקטורית BI ואנליטיקה ב-ווקמי (WalkMe), אנליסטית עסקית ב-וויקס (Wix) ומנהלת פרויקטים ב-נס (Ness). קמחי בעלת תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון.

שני רובוטים המסייעים לאסטרונאוטים, שפותחו בנפרד על בסיס watsonx – פלטפורמת הבינה המלאכותית של יבמ (IBM) – תקשרו ושיתפו פעולה זה עם זה לראשונה אי פעם, למרות שהם פועלים על פני שתי רשתות IT נפרדות בתחנת החלל הבינלאומית (ISS). המשימה, שזכתה לשם "ICHIBAN" (ביפנית: "הראשון") והושלמה בסוף חודש יולי, סוללת את הדרך לשיתופי פעולה מתקדמים יותר בין אדם לרובוט בחלל ופותחת בפני סוכנויות החלל הזדמנויות חדשות לחיזוק ולשיפור עבודת האסטרונאוטים בעזרת רובוטיקה ובינה מלאכותית. שני הרובוטים – CIMON של סוכנות החלל הגרמנית, ו-Int-Ball2 של סוכנות החלל היפנית (JAXA) – לא תוכננו במקור למשימות הכוללות שיתוף פעולה. הצוותים המעורבים במשימה פיתחו במיוחד עבורה הרחבות חדשות מבוססות בינה מלאכותית כדי לאפשר חיבור מאובטח ביניהם וכדי להדגים יכולות תקשורת מתקדמות וביצוע פעולות של רובוטים עצמאיים הפועלים בזמן אמת בתחנה, להציג תקשורת דו-כיוונית בין מערכות באתרים נפרדים בתחנת החלל, וגם להעלות מודעות ציבורית לעוצמה של שיתוף פעולה בינלאומי בקידום משימות חלל מאוישות. CIMON פותח עבור סוכנות החלל הגרמנית על ידי איירבאס (Airbus) ובתמיכת יבמ כרובוט עצמאי, המסייע לאסטרונאוטים בתחנת החלל. באמצעות עיבוד שפה טבעית וזיהוי תמונה הוא מסוגל לתקשר עם אנשי הצוות בפקודות קוליות, "לראות" את סביבתו ו"להקשיב" לנעשה סביבו. Int-Ball2 הוא רחפן מצלמה חכם של סוכנות החלל היפנית, שתומך בעבודת הצילום של האסטרונאוטים. הוא פועל מאז 2023 במודול (האגף) היפני "קיבו" שבתחנת החלל, ונשלט מרחוק ממרכז החלל טסוקובה ביפן. Int-Ball2 מאפשר לצוות הקרקע לצלם ולנטר את עבודת האסטרונאוטים בתוך "קיבו" ללא צורך בהתקנת מצלמות קבועות. התרומה שלו בצילום וניטור מתמשך משמעותית משום שאסטרונאוטים בתחנה מקדישים כיום כ־10% מזמן העבודה שלהם לתיעוד בלבד. במסגרת המשימה, האסטרונאוט טאקויה אונישי מסוכנות החלל היפנית נתן פקודות קוליות ל-CIMON וביקש ממנו "לשלוט" מרחוק ב-Int-Ball2, שהיה ממוקם במודול "קיבו" בתחנה. הוא ביקש מ-Int-Ball2 לפתוח מצלמה, לחפש עבורו חפצים שהוסתרו ב"קיבו", ולשדר את התמונות בחזרה ל-CIMON. הרובוט היפני הונחה לחפש קובייה הונגרית, פטיש ומברגים ואת הרובוט Int-Ball – קודמו בתפקיד שיצא משימוש. עד היום, Int-Ball2 תוכנן לשלוח תמונות וסרטוני וידיאו רק לתחנת הבקרה שביפן ולא לרובוט אחר של סוכנות אחרת על סיפון תחנת החלל. לצורך המשימה, פיתחה יבמ דיאלוגים חדשים ל-CIMON, בהתבסס על טכנולוגיית watsonx, והטמיעה אותם בעדכון אלחוטי. הפיצ'רים החדשיםמאפשרים לאסטרונאוטים לשלוט ב-Int-Ball2 שבמודול "קיבו" באמצעות פקודות קוליות שנמסרות ל-CIMON. מערכת ההפעלה הרובוטית של CIMON מתוכננת לזהות את הפקודות האלה, וכאשר ניתן – לשדר אותן ל-Int-Ball2 דרך רשתות התחנה. Int-Ball2 מתוכנת אז לבצע את הפקודות בתוך מודול "קיבו". "יבמ היא שותפה טכנולוגית חיונית לתעשיית החלל כבר עשורים רבים – מהמשימות לירח במסגרת תוכנית "אפולו" ועד לחדשנות בתחנת החלל הבינלאומית. משימת ICHIBAN מסמנת את הצעד המכריע הבא: ICHIBAN כדי לשפר את יכולות האסטרונאוטים ואת בטיחותם. תקשורת ושיתוף פעולה מאובטחים בין רובוטים של סוכנויות חלל שונות, המונעים על ידי טכנולוגיית watsonx של יבמ, פותחים אפשרויות חדשות לחלוטין למסע בחלל", אמר מתיאס ביניוק, ראש תחום Client Engineering ב-יבמ למדינות דוברות הגרמנית. "הדגמת ICHIBAN בתחנת החלל בשיתוף עם עמיתינו מסוכנות החלל היפנית מהווה אבן דרך משמעותית ברובוטיקה של החלל. התקשורת הראשונה בין המערכות העצמאיות CIMON ו-Int-Ball2 סוללת את הדרך לרישות של בינה מלאכותית ורובוטיקה בחקר החלל. הישג זה ישפר משמעותית את התמיכה באסטרונאוטים", אמר ד"ר כריסטיאן רוגון מהסוכנות הגרמנית לחלל ב-DLR. "משימת ICHIBAN מסמנת צעד מכריע לעבר שיתוף פעולה רובוטי חלק בחלל. על ידי הפעלת Int-Ball2 ו-CIMON יחד, אנחנו לא רק מדגימים סינרגיה טכנית, אלא גם מדגישים את העוצמה של עבודת צוות משולבת בין אדם לרובוט. משימה זו ממחישה כיצד שיתוף פעולה כזה יכול לפתוח אפשרויות חדשות לתמיכה באסטרונאוטים ולקידום חקר החלל", אמרה סייקו פיוטר יאמאגוצ'י, מהנדסת במרכז המאויש לטכנולוגיות חלל של סוכנות החלל היפנית.

אחרי תקופה ארוכה של ביקורת על היעדר מנוע חיפוש משלה ופיגור במירוץ הבינה המלאכותית, אפל עשתה מהלך משמעותי: היא הקימה צוות חדש המכונה "תשובות, ידע ומידע" (AKI). מטרת הצוות היא לפתח "מנוע תשובות" שיהיה דומה ביכולותיו ל-ChatGPT ולשאר כלי הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) ה"חוגגים" בשוק. על הדברים דיווח באחרונה מארק גורמן, כתב הטק המיומן של בלומברג. היוזמה המדווחת הזו – בהניתן שהיא אכן תקרה – מסמנת שינוי אסטרטגי משמעותי עבור ענקית הטכנולוגיה מקופרטינו, שנאלצה עד כה להסתמך על גוגל עבור שאילתות חיפוש מורכבות של העוזרת הקולית שלה, סירי. הצורך בשינוי אסטרטגי נובע ממספר גורמים: אפל דחתה את עדכון סירי מבוסס ה-AI שלה, והיא יכולה להיאלץ לשאת ולתת מחדש על הסכם החיפוש שלה עם גוגל, בעקבות תבוסתה של האחרונה בתביעת הגבלים עסקיים נגדה והפסיקה שענקית הטק היא מונופול בלתי חוקי בתחום החיפוש המקוון. העוזרת הקולית הוותיקה סירי, על אף יכולתה לטפל בשאילתות בסיסיות, נדרשת לעיתים קרובות להעביר בקשות מורכבות יותר ל-ChatGPT או לבצע חיפושי גוגל לעיתים ממש אלמנטריים. תלות זו בכלים חיצוניים הציבה את אפל בעמדה פגיעה, במיוחד כשתחום החיפוש העולמי התפתח במהירות עם כניסת כלי GenAI, כמו ג'מיני, קלוד ואחרים. אדי קיו, סגן נשיא אפל והממונה על תוכנות אינטרנט, שירותים כלליים ודיווחים למנכ"ל החברה, טים קוק, אף העיד בעבר כי חיפוש מבוסס AI הוא העתיד, וכי אפל בוחנת שותפויות כדי להתקדם לעבר חווית חיפוש מודרנית יותר. ???? BREAKING: Apple is secretly building its own ChatGPT rival ???? A new internal team, “Answers, Knowledge and Information (AKI),” is working on a powerful AI search engine led by ex-Siri exec Robby Walker. It could crawl the web and answer your questions.#AppleAI #ChatGPT… pic.twitter.com/unae83Q16U — Alphabetical (@AskAlphabetical) August 4, 2025 באפל כבר מגייסים מאות משרות לתחום לפי הדיווח החדש של גורמן, צוות AKI, שבראשו עומד רובי ווקר, מנהל בכיר הכפוף לראש יחידת ה-AI ג'ון ג'יאננדריאה, בוחן גרסה ממוקדת של ChatGPT עבור חווית החיפוש של אפל. ווקר, בעברו בכיר בסירי, אף זכה לכותרות בעבר על ביקורתו הנוקבת על ביצועי סירי, אותם כינה "מכוערים ומביכים".  הצוות, כך דווח, מגייס באופן פעיל מועמדים מנוסים באלגוריתמי חיפוש ופיתוח מנועים, ופרסם מאות מודעות דרושים למשרות בתחום ה-AI. המטרה היא ליצור שירות בינה מלאכותית "אפלי", שיספק חוויית חיפוש שיחתית המוּנעת בידי הבינה המלאכותית. אפל, דווח, שוקלת גם פיתוח אפליקציה עצמאית וגם שילוב של יכולות החיפוש שיהיו לה במוצרים קיימים כמו בסירי, בספוטלייט (Spotlight – תכונת חיפוש כלל-מערכתית במחשב השולחני של מערכות ההפעלה macOS, iOS, iPadOS ו-visionOS מבית אפל) ובדפדפן ספארי. הפלטפורמה החדשה עתידה לאפשר למשתמשים לחפש באמצעות שפה טבעית, לקבל תשובות מסונטזות, וליהנות משאלות המשך חכמות יותר, מה שידגים התפתחות משמעותית מתגובותיה הנוקשות והמבוססות הכללים השמרניים של סירי כיום. כך תהפוך הסייעת לחכמה יותר ובעיקר לכזו שיש לה מודעות והקשר בתגובותיה; ספוטלייט תציג תוצאות מתקדמות בהרבה, וספארי יציע חיפוש שיחתי ישירות בתוכו, כחלופה לחיפוש בגוגל.  אפל, כפי שמציינים מומחים בתעשייה, מחזיקה במשאבי נתונים עצומים מאינטראקציות עם ה-App Store והתנהגויות המשתמשים ב-iOS, מה שיכול להוות יתרון עבודה באימון מודלים יעיל, ללא תלות חיצונית. זאת תוך שמירת דגש חזק על פרטיות המשתמש, עיקרון שאפל מקפידה עליו ואמורה להמשיך לקיים באדיקות גם במנוע התשובות החדש לכשיחל לפעול. פיתוח המערכת עדיין נמצא בשלביו המוקדמים, וכמובן שטרם הוכרז תאריך השקה רשמי שלה. הדיווחים מצביעים על כך ש-אפל שואפת להשיק את עוזר ה-AI משלה – כסירי משודרגת – כמה שיותר מוקדם בשנה הבאה, 2026.