נחשפה גרסה חדשה של כופרה, המופעלת על ידי בינה מלאכותית, בשם PromptLock. לפי אנטון צ'רפנוב ופיטר סטרייצ'ק, חוקרי ESET, הגרסה החדשה שזוהתה נכתבה בשפת הפיתוח גולאנג (Golang), ועושה שימוש במודל GPT-oss:20b של OpenAI, באמצעות API של Ollama. זאת, כדי ליצור סקריפטים זדוניים של Lua בזמן אמת. מודל השפה שוחרר על ידי OpenAI באחרונה. "PromptLock ממנפת סקריפטים של Lua שנוצרו מהנחיות מקודדות, כדי לספור את מערכת הקבצים המקומית, לבדוק קבצי יעד, לסנן נתונים נבחרים ולבצע הצפנה", אמרו חוקרי ESET. "סקריפטים אלה של Lua תואמים לפלטפורמות שונות, ועובדים בחלונות, לינוקס ו-macOS". #ESETResearch has discovered the first known AI-powered ransomware, which we named #PromptLock. The PromptLock malware uses the gpt-oss:20b model from OpenAI locally via the Ollama API to generate malicious Lua scripts on the fly, which it then executes 1/6 pic.twitter.com/wUZS7Fviwi — ESET Research (@ESETresearch) August 26, 2025 היכן הכופרה עומדת כעת? לא ידוע מי עומד מאחורי הנוזקה. פרטיה הועלו על ידי צמד החוקרים של חברת הגנת הסייבר הסלובקית למאגר של VirusTotal בסוף אוגוסט. החוקרים ציינו כי הכופרה לא נצפתה בפעולה על קורבן, מה שמחזק את ההשערה כי היא עדיין בשלב הפיתוח ובדיקת היתכנות. עדות נוספת לכך שהפיתוח טרם הושלם היא שבנוזקה נמסרה כתובת ביטקוין. זו ניתנת לטובת העברת דמי הכופר מצד הקורבן להאקרים, אלא שבמקרה זה הכתובת הייתה של היוצר האנונימי של המטבע הקריפטוגרפי סאטושי נקמוטו. "PromptLock משתמשת בסקריפטים של Lua שנוצרו על ידי AI, מה שאומר שאינדיקטורים לפשרה (IoC) עשויים להשתנות", ציינו החוקרים, "זה מציב אתגרים בזיהוי. אם היא תיושם כראוי על ידי הרעים, גישה זו עלולה לסבך משמעותית את זיהוי האיומים ולהקשות על משימות המגנים".  מלבד הצפנה, ניתוח של הכופרה מצביע על כך שניתן להשתמש בה גם כדי לחלץ נתונים או אפילו להשמיד אותם. החוקרים ציינו כי יכולות המחיקה עדיין לא יושמו. "הופעת PromptLock היא סימן נוסף לכך שבינה מלאכותית הקלה על פושעי סייבר, גם כאלה חסרי מומחיות טכנית, ביכולתם להקים במהירות קמפייני תקיפה חדשים בסייבר, לפתח נוזקות, ליצור תוכן פישינג משכנע ואתרים זדוניים", ציינו מומחי אבטחה. המומחים הזכירו, שוב, כי "למרות שילוב של חסמי אבטחה ובטיחות חזקים, למניעת התנהגויות לא רצויות, מודלים של AI נוטים לפעול באופן לא מתוכנן, או לא כפי שהמשתמשים ציפו מהם. זה מדגיש את המורכבות והאופי המתפתח של אתגר האבטחה בעידן ה-AI". החדשות הטובות, לדברי שני החוקרים, הן שנראה שהנוזקה – עדיין – לא מתפקדת באופן מלא.

האם ישראל מובילה בעולם ה-AI, או איחרה לעלות על ה-"רכבת" של המהפכה? תלוי את מי שואלים. אלא שהתשובה המלאה לכך, כמו בהרבה מקרים, נמצאת אצל החוקרים, וכאן עולה תמונה מורכבת: יש תחומים שהבינה המלאכותית מסייעת להם ושישראל מובילה באימוצה בהם, ויש כאלה שלא. הפערים הם גדולים: בעוד שישראל מובילה בשילוב AI בפיתוח, החברות בארץ נמצאות מאחור בשילובה בתחומי המכירות, השירות והתפעול. המחקר נערך על ידי ג'ורג'יאן, חברת השקעות שממוקדת בתחום התוכנה, בשיתוף NewtonX, סטארט-אפ ניישן סנטרל, גרוב ונצ'רס ומשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן. הוא כלל 634 מנהלים מ־10 מדינות, ב-15 תחומי פעילות שונים. המחקר כולל דאטה על ישראל – וגם גלובלית. מהנתונים עולה כי החברות בארץ נוטות הרבה יותר לשלב בינה מלאכותית במו"פ – 84% לעומת 60% בשאר העולם. עם זאת, החדירה לתחומי המכירות, השירות והתפעול נמצאת הרחק מאחור, עם 60% בהשוואה לממוצע עולמי של 71%. השימוש בבינה מלאכותית למה שקשור בדאטה – איסוף, ניתוח ותובנות – דומה בישראל ובשאר המדינות, עם 75% ו-76%, בהתאמה. מעניין לציין שהשימוש של הארגונים מהארץ בבינה מלאכותית ל-IT ואבטחה נמוך בהרבה מאשר בחו"ל – 37% אל מול 52%. העולם שבו הכי פחות ארגונים משתמשים ב-AI, גם כאן וגם מעבר לים, הוא התחום המשפטי והתאימות. עוד עולה מהנתונים כי החברות הישראליות מסתמכות יותר על פיתוחים פנימיים או פתרונות משולבים מאשר על כלים חיצוניים: רק 46% מהן קונות כלים מבחוץ, לעומת 59% בשאר העולם. 16% מהארגונים, בארץ ובחו"ל, מעוניינים לשלב בין פתרון פנימי לכלי AI מבחוץ. 2% מהחברות רוצים לקנות חברה אחרת שיש לה פתרון AI. עוד נתון הוא ש-13% מהארגונים – הן בישראל והן גלובלית – מחכים להכנסת תוכנה קיימת של הספקיות שלהם. היכן ה-AI בסדר העדיפויות של הארגון? המחקר מעלה בנוסף כי פריסת AI ואסטרטגיה בתחום נמצאת במקום השני בסדר העדיפויות של הארגונים הישראליים, כאשר הרחבת השיווק והגדלת ההכנסות נמצאות במקום הראשון. בשאר העולם זה בדיוק הפוך: ה-AI במקום הראשון, והשיווק וההכנסות – במקום השני. המקומות בהמשך הרשימה זהים בישראל ובחו"ל: התמקדות במותג ובלקוח במקום השלישי, טק ותפעול ברביעי, ובנייה מחדש ועיצוב הארגון – בחמישי. עורכי המחקר מעלים שמנהלים ישראליים מביעים ביטחון גבוה יותר בהשפעת הבינה המלאכותית על הכנסות החברה, ומתמודדים עם פחות חסמים של עלויות והיעדר טאלנטים לעומת שאר העולם. עם זאת, הם נזהרים יותר בכל הנוגע לאימוץ Agentic AI, כשיותר מפי שניים מהם – 17% לעומת 8% – מצהירים שאין להם כלל תוכניות להטמיע טכנולוגיה זו. "סיפור של שני קצוות" יריב לוטן, סמנכ"ל מוצר ודאטה בסטארט-אפ ניישן סנטרל, אמר כי "אימוץ ה-AI בישראל הוא סיפור של שני קצוות. הסטארט-אפים שלנו נעים במהירות להטמיע בינה מלאכותית במוצרים וליצור צמיחה, אך האימוץ בארגונים הגדולים יותר מתעכב. זה משקף את ה־DNA הישראלי – נועז, יזמי ומונחה מוצר, אך גם מצביע על הצורך בהטמעה רחבה יותר של בינה מלאכותית. החברות שישכילו לשלב בין רוח החדשנות המעשית של ישראל לבין משמעת של פרקטיקות גלובליות יהיו אלה שיובילו את גל הערך הבא". לדברי לוטן לבקוביץ', שותף מייסד בגרוב ונצ'רס, "הסטארט-אפים הישראליים המובילים לא 'מתנסים' ב־AI, אלא מיישמים אותו בהיקפים גדולים. מתחום הבריאות ועד לייצור, אנחנו רואים חברות פורטפוליו שלנו משתמשות בבינה מלאכותית כדי לשנות תהליכי עבודה וליצור השפעה מדידה. החוזקה של ישראל היא בשילוב של דאטה עם AI – פתרונות שמוכנים לשוק, מייצרים הכנסות ובעלי יתרון תחרותי". אבירם חזק, שותף במשרד הרצוג פוקס נאמן, ציין ש-"משקיעים מתחילים לצפות לא רק לאימוץ של AI, אלא גם לקביעת כללי התנהלות ברורים בתחום. בעוד שסטארט-אפים ישראליים מתקדמים מהר, רבים מהם עדיין חסרים מסגרות פורמליות לשימוש ב־AI. הדבר יצטרך להשתנות ככל שדרישות הרגולציה יתהדקו באירופה ובארצות הברית. חברות שיטמיעו בינה מלאכותית אחראית (Responsible AI) כבר בשלבים מוקדמים ייהנו מיכולת קלה יותר להתרחב גלובלית".

גוגל מכחישה את הפרסומים שלפיהם פריצה לשרתים של ג'ימייל הצליחה להביא את ההאקרים לשים יד על פרטיהם של 2.5 מיליארד המשתמשים בשירות הדוא"ל שלה. בעקבות אותה פריצה, החברה שלחה הודעות ללקוחות לשנות מיד את סיסמאות ההתחברות שלהם לחשבון, ובמקביל דווח על תקיפת פישינג מסיבית על הלקוחות שפרטיהם נחשפו, במטרה לגרום להם להעביר את פרטיהם האישיים לידי פושעי הרשת ששמו את ידיהם על הנתונים. בעקבות הפרסומים הללו גוגל שחררה אתמול (ג') הודעה רשמית שבה היא טוענת שהדיווח על פריצה גדולה לשרתי ג'ימייל לא מדויק, ושההגנות על השירות איתנות מתמיד. "אנחנו רוצים להרגיע את המשתמשים שלנו שההגנות של ג'ימייל חזקות ויעילות. באחרונה צצו כמה טענות לא מדויקות, שטענו, באופן שגוי, שפרסמנו אזהרה כללית לכל משתמשי ג'ימייל לגבי בעיית אבטחה משמעותית בשירות. זה שגוי לחלוטין", מסרה החברה. גוגל לא מכחישה שסבלה מפריצה לשרתים שלה ביוני האחרון, אבל לפי החברה, היא הייתה מוגבלת מאוד, ומה שנפרץ היה השרת התאגידי שלה שמספק את שירותי הסיילספורס שבהם היא משתמשת בעצמה. לטענתה, אין קשר בין פריצה זו לבין הדיווח על פריצה לג'ימייל. "אף על פי שתמיד, מבצעי התקפות פישינג מחפשים דרכים לחדור לתיבות דואר נכנס, ההגנות שלנו ממשיכות לחסום יותר מ-99.9% מניסיונות אלה ומהתוכנות הזדוניות מלהגיע למשתמשים", הוסיפה גוגל.

ורוניס, הישראלית במקורה, הודיעה אמש (ג') כי היא רוכשת את סלאש נקסט – סטארט-אפ מארצות הברית, שמאבטח מיילים ופועל נגד פישינג. היקף הרכישה לא נמסר, אולם בענף העריכו אותו ב-150 מיליון דולר. רכישת סלאש נקסט מהווה מהלך משמעותי עבור ורוניס, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 6.369 מיליארד דולר. זאת, מאחר שהיא מאגדת בין עולם אבטחת הנתונים, שבו הרוכשת פועלת, לעולם ההגנה על תעבורת מיילים, שבו פועלת הנרכשת. ורוניס פיתחה פלטפורמה לאבטחת נתונים מבוססת ענן. זו מאתרת בעקביות נתונים קריטיים בארגון ואיומים – על בסיס מיכון מבוסס בינה מלאכותית. היא מונה כ-2,000 עובדים, רובם יושבים בארצות הברית, ויש לה יותר מ-7,000 לקוחות ארגוניים. ורוניס הוקמה ב-2004 על ידי יקי פייטלסון ואוהד קורקוס – שניהם ישראלים, על מנת לעקוב אחר שינויים שנעשים בקבצים ארגוניים, בניהול הרשאות ובבקשות גישה. כעבור עשור, ב-2014, היא הונפקה, ומאז מצבה הפיננסי אינו חד משמעי: במהלך השנים האחרונות היא הספיקה לאבד עד כשני שלישים מערכה – ולהתאושש. פייטלסון משמש מנכ"ל, יו"ר ונשיא הרוכשת. סלאש נקסט פיתחה פתרונות מבוססי AI לאבטחת דואר אלקטרוני, לרבות למניעת מתקפות דרך הערוץ הפופולרי על ההאקרים, ולצמצום של פישינג. הטכנולוגיה שלה מבוססת על מודלי חיזוי מבוססי AI, שמשתמשים במגוון טכנולוגיות, בהן ראייה ממוחשבת ועיבוד שפה טבעית (NLP), ודפדפנים וירטואליים – כדי למנוע ניסיונות התחזות ולחסום מתקפות בטרם הן מגיעות למשתמשי הקצה. חשיבותה של הנרכשת עלתה בשנתיים האחרונות, בשל הגידול המשמעותי שעושים התוקפים במתקפות מבוססות הנדסה חברתית, כך שללא מיכון ו-AI, המערכות הקיימות לא מסוגלות להתמודד עם היקפן. הנרכשת הוקמה על ידי עטיף מושתאק ב-2014. בטרם הקים את החברה, מושתאק עבד במשך שנים רבות בפייראיי, שחלקים ממנה נמכרו לגוגל. בפייראיי, הוא היה מהאדריכלים העיקריים של טכנולוגיית "ארגז החול" לבידוד נוזקות ואיומים. סלאש נקסט גייסה עד היום 40 מיליון דולר ומונה יותר מ-100 עובדים. מושתאק מונה היום לסגן נשיא למדע נתונים בסלאש נקסט. הרכישה תאפשר ל-ורוניס להציע למנהלי אבטחת מידע בארגונים פתרון מקיף ומוכלל לזיהוי ולתגובה של איומים שמגיעים במייל, כדי לבלום את המתקפות כבר בתחילתן. "הרכישה – התפתחות טבעית של הפלטפורמה של ורוניס" פייטלסון אמר כי "הרכישה היא התפתחות טבעית של הפלטפורמה שלנו, והיא מרחיבה משמעותית את ההיצע הכולל שאנחנו מציעים. על ידי חיבור הנקודות בין דוא"ל, זהות ונתונים, נגדיל באופן דרמטי את הערך של שירות ה-MDDR (ר"ת Managed Data Detection and Response – שירות לזיהוי דאטה ולתגובה באופן מנוהל) שלנו ונעזור ללקוחות לעצור איומים בתיבת הדואר הנכנס שלהם, שם מתחילות פרצות נתונים רבות". מושתאק ציין כי "בנינו פתרון מהיר ואוטומטי לעצירת איומים מתקדמים, בכל ערוצי התקשורת. נצטרף למשימה להגן על המידע העולמי ולהעניק ללקוחות הגנה מקצה לקצה – מהנקודה הראשונה של ההתקפה ועד לזו האחרונה". נתונים של חברות מחקר מעלים כי שוק אבטחת המיילים בעולם צפוי לצמוח משמעותית – מ-5.2 מיליארד דולר השנה ל-10.7 מיליארד ב-2032. שתיים מהסיבות לגידול הן העלייה במתקפות פישינג מבוססות AI והגידול במתקפות מבוססות הונאה עסקית (BEC).

גל עליות מחירים צפוי כנראה בקרוב בשוק הדיגיטלי, ובעיקר אצל יצרניות טלפונים, מחשבים וכרטיסי AI. לפי דיווחים באתרי שרשרת האספקה בדרום מזרח אסיה, המכסים החדשים שהטיל הממשל האמריקני, כולל על טייוואן, מובילים לכך ש-TSMC החליטה להעלות את המחירים עבור כל קווי הייצור בטכנולוגיות המתמקדות שלה, מ-5 ננו-מטר ועד 2 ננו-מטר – והיא כבר הודיעה לרוב הלקוחות שלה, אם לא לכולם. לפי ה,gahh, vacchoדיווח, ההערכה היא שהחברה תעלה את המחירים בכ-5% ליצרניות המעבדים המיועדים לשוק הטלפונים, והלקוחות העיקריים שלה בתחום הזה הן אפל, קוואלקום ומדיה-טק; בכ-7% עבור יצרניות המעבדים המיועדים למחשבים אישיים, וגם כאן אפל היא אחד הלקוחות הגדולים יחד עם AMD, ובתקופה האחרונה גם אינטל ביותר מהיבט אחד; וב-10% פחות או יותר ליצרניות של מעבדי ה-AI – וזה יכול לגרום טלטלה של ממש, כי אנבידיה היא הלקוחה העיקרית לצד AMD, וזה השוק הכי לוהט שימשיך להיות כזה גם בשנה הבאה, כמובן. TSMC לא אישרה את העליות הללו באופן רשמי, אבל כבר ביוני האחרון צוטט מנכ"ל החברה, ס.ס. ווי, שאמר שלמכסים תהיה השפעה מסוימת על החברה ועל המחירים של מוצריה, "אבל לא ישירות. הסיבה לכך היא שמכסים מוטלים על יבואנים, לא על יצואנים – ו-TSMC היא יצואנית". TSMC אמנם מייצרת כיום חלק מהשבבים שלה כבר בארצות הברית, אבל לא מדובר בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, כשהליתוגרפיות הכי מתקדמות שמורות בהתחלה למפעלים בטייוואן שבהם ניתן לקדם במהירות רבה יותר את ההתקנה של הטכנולוגיות בקווי הייצור – מה שצפוי לדוגמה להתרחש עם הטכנולוגיות החדשות שקטנות יותר מ-2 ננו-מטר, כמו 1.8 ו-1.6 ננו-מטר, שאמורות להגיע לשוק בשנתיים הקרובות. בנוסף, מחיר הייצור בארצות הברית גבוה יותר, כפי שציינה מנכ"לית AMD, ליסה סו, ביולי האחרון, כשסיפרה שהעלות לייצור המעבדים של החברה בארצות הברית גבוהה ב-20% יותר לעומת הייצור בטייוון. לפי הדיווחים TSMC גובה כיום כ-30,000 דולר עבור כל פרוסת סיליקון (וופר) שמיוצר בתהליך ה-N2 , התהליך הכי מתקדם הנוכחי שלה, והמחיר אמור לקפוץ עד 45,000 דולר עבור ייצור בליתוגרפיה של 1.6 ננו-מטר.

מגמת הפיטורים של עובדים בחברות טק והחלפתם בסוכני AI נמשכת. הפעם הגיע תורה של סיילספורס: מנכ"ל החברה, מארק בניוף, הודה כי היא פיטרה 4,000 עובדים במחלקת התמיכה והמכירות שלה, ואת מקומם תופסים סוכני הבינה המלאכותית. מדובר בכמעט מחצית מעובדי המחלקה. בניוף אמר את הדברים בפרק בתוכנית המופע של לוגאן ברטלט, שעלה לאוויר ביום ו' האחרון. לדבריו, פיטורי העובדים והחלפתם בסוכנים הטכנולוגיים גרמו לסיילספורס לענות ליותר פניות של לקוחות. "אלה היו שמונה מהחודשים הכי מרגשים בקריירה שלי", ציין בניוף. "עשיתי 'איזון מחדש' של כוח העבודה שלי במחלקת התמיכה. הורדתי אותו מ-9,000 ל-5,000, כי הייתי צריך פחות ראשים". בניוף ביולי: "בני האנוש לא הולכים לשום מקום" דבריו אלה של בניוף מנוגדים למה שהוא אמר לפורצ'ן לפני כחודשיים, שסוכני ה-AI לא נועדו להחליף עובדים, אלא להעצים אותם. הוא אף ציין אז כי "בני האנוש לא הולכים לשום מקום" ויצא נגד "נרטיבים מלחיצים" שלפיהם הבינה המלאכותית תביא לאובדן משרות. "אתה צריך את הבן אדם בלופ", הוסיף. בראיון הנוכחי, המנכ"ל ציין כי "ב-26 השנים שסיילספורס קיימת, היו 100 מיליון פניות שלא ענינו להן, כי לא היו לנו מספיק אנשים. אלא שעכשיו יש לנו סוכני AI שפונים בחזרה לכל אדם שפונה אלינו". לדבריו, כעת, 50% מהפניות שמגיעות לסיילספורס מטופלות על ידי סוכני בינה מלאכותית ו-50% על ידי עובדים אנושיים. בניוף מדבר בהתלהבות על סוכני AI מזה יותר משנה, ובכנס Dreamforce השנתי של החברה, שנערך בספטמבר אשתקד, הוא השיק את Agentforce – סוכני AI שמנתחים נתונים, מקבלים החלטות ומבצעים משימות, כמו מענה לפניות שירות לקוחות. לא רק סיילספורס סיילספורס היא לחלוטין לא חברת הטק היחידה שמפטרת עובדים ומחליפה אותם בבינה מלאכותית: מיקרוסופט הודיעה בחודש יולי כי היא תבצע את סבב הפיטורים הגדול ביותר שלה מאז 2023 ותיפרד מ-9,000 עובדים. הפיטורים יבוצעו, ככל הנראה, במחלקת המכירות – כאמור, תחום שבו סוכני AI כבר מחליפים אנשים בחברות שונות, כמו גם במחלקת משחקי ה-Xbox. כמה חודשים לפני כן, בפברואר, מטא הודיעה על פיטורים של 3,600 עובדים לטובת הבינה המלאכותית. המנכ"ל, מארק צוקרברג, אף אמר אז כי "הבינה המלאכותית יכולה להיות אפקטיבית כמו מהנדס (עם כישורים ויכולות – י"ה) ברמת הביניים". עוד חברה שעשתה זאת היא קלרנה, שבימים אלה מבצעת הנפקה בנאסד"ק. חברת הפינטק הודיעה שהיא יישמה סוכני AI שמבצעים את העבודה של 700 עובדי שירות לקוחות. ויש גם חברת ענק שמתלהבת מסוכני הבינה המלאכותית, אבל לא מפטרת עובדים אנושיים לטובתם – אנבידיה. המנכ"ל, ג'נסן הואנג, אמר בשנה שעברה כי הסוכנים יקפיצו את היכולות של העובדים, ולא יחליפו אותם. בערך כמו שבניוף אמר – ביולי.

מימין: אל"מ רחלי דמבינסקי; אל"מ גלעד יבין, האלוף אביעד דגן ותא"ל יעל גרוסמן. צילום: פלי הנמר   מימין: תא"ל יעל גרוסמן; אל"מ (מיל') אילה חכים, מפקדת ממר"ם בעברה; רונן יוכפז, מנמ"ר אל על, המסיים את תפקידו בסוף השנה; אל"מ רחלי דמבינסקי; ואל"מ (מיל') טליה גזית, אף היא מפקדת ממר"ם בעברה. צילום: פלי הנמר   מימין: תא"ל יעל גרוסמן; אל"מ (מיל') אילה חכים; יוסי מלמד, יו"ר ארגון בוגרי ממר"ם; אל"מ גלעד יבין; אל"מ (מיל') טליה גזית; ואל"מ רחלי דמבינסקי. צילום: פלי הנמר   מימין: אל"מ ריטה רייך, מפקדת יחידת שחר; יוסי מלמד; אל"מ רחלי דמבינסקי; ותא"ל יעל גרוסמן. צילום: פלי הנמר   מימין: יענקל'ה קרפ, הרס"ר המיתולוגי של ממר"ם; איציק מלאך, מפקד ממר"ם האגדי; ושי בנאים, מנכ"ל יבמ ישראל וחתנו של מלאך. צילום: פלי הנמר   מימין: בועז מעוז, מנכ"ל גוגל קלאוד ישראל; ואלון בן צור, מנכ"ל בינת ויו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי. צילום: פלי הנמר   מימין: רגינה אזולאי, ראשת מחלקת התכנון באגף התקשוב וההגנה בסייבר; אזרח; ותא"ל עומר כהן, קצין קשר ותקשוב ראשי (קשר"ר). צילום: פלי הנמר  

פסיקה דרמטית של שופט פדרלי במשפט ההגבלים נגד גוגל קובעת, שענקית הטק לא תיאלץ למכור את דפדפן כרום שלה או את מערכת ההפעלה אנדרואיד. בכך ניצלה גוגל מפוטנציאל של תוצאה קיצונית במשפט ההגבלים העסקיים שהתנהל נגדה וקבע שהחברה פעלה בצורה מונופוליסטית לא חוקית בעסקי החיפוש שלה. עם זאת, החברה תיאלץ להנגיש נתוני חיפוש מסוימים למתחרים כדי לאפשר קידום תחרות. כמו כן, ייאסר עליה לקיים חוזים בלעדיים הקשורים להפצת שירותים כמו כרום, חיפוש, גוגל אסיסטנט ואפליקציית ג'מיני שלה. הסכמים אלה מספקים מקור הכנסה משמעותי לגוגל וגישה רחבה לשירותיה. החברה עצמה הציעה לוותר על חוזים אלה כסעד פוטנציאלי בתיק, ושופט בית המשפט המחוזי בארה"ב, אמית מהטה, אמר בפסיקה, כי קיבל בחלקם את הסעדים המוצעים על ידי גוגל. המשפט בחן את עסקי הליבה של גוגל תחת מיקרוסקופ, תוך שהיא כבר מצויה תחת איום פגיעה בפופולריות שלה על ידי צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית נוספים. בנוסף, גוגל מצויה כעת תחת איום פוטנציאלי בנוגע לפעילות עסקי הפרסום המקוון שלה לאחר שגם הם נמצאו כמונופול בלתי חוקי מוקדם יותר השנה. "גוגל לא תידרש למכור את כרום; בית המשפט גם לא כלל בפסק הדין הסופי את מכירת מערכת ההפעלה אנדרואיד", מסרה גוגל בהצהרה. עוד מסרה החברה, כי ההחלטה מדגישה עד כמה תעשיית הטכנולוגיה השתנתה עם הבינה המלאכותית, אשר "נותנת לאנשים כל כך הרבה דרכים נוספות למצוא מידע". עם זאת, היא גם ציינה חששות בנוגע לפרטיות בהסכמים. "בית המשפט הטיל מגבלות על האופן שבו אנו מפיצים את שירותי גוגל, וידרוש מאיתנו לשתף נתוני חיפוש עם מתחרים. יש לנו חששות לגבי האופן שבו דרישות אלו ישפיעו על המשתמשים שלנו ועל פרטיותם, ואנו בוחנים את ההחלטה מקרוב", מסרה החברה. בהצהרה שמסר משרד המשפטים האמריקני נמסר, כי הפסיקה "מכירה בצורך בסעדים שיפתחו את השוק לשירותי חיפוש כלליים", וב"צורך למנוע מגוגל להשתמש באותן טקטיקות אנטי-תחרותיות עבור מוצרי GenAI שלה כפי שהשתמשה בהן כדי להשתלט על שוק החיפוש". עוזרת התובע הכללי, אביגיל סלייטר, מסרה בהצהרה, כי "נמשיך לבחון את חוות הדעת כדי לשקול את האפשרויות שעומדות בפני המשרד ואת הצעדים הבאים בנוגע לבקשת סעד נוסף". השופט ציין בהחלטתו, כי עלייתם של כלי בינה מלאכותית יוצרת "שינתה את מהלך התיק הזה", והוסיף, כי ההבטחה שהדומיננטיות של גוגל בחיפוש לא "תעבור גם לתחום ה-GenAI" הייתה חלק מרכזי בהליכי הסעד. ובניגוד למקרה טיפוסי, שבו תפקידו של בית המשפט הוא לפתור סכסוך על סמך עובדות היסטוריות, כאן בית המשפט מתבקש להביט לתוך כדור בדולח ולהביט אל העתיד – לא בדיוק הצד החזק של שופט", כתב.