ChatGPT הוא, בפער עצום, כלי הבינה המלאכותית היוצרת הפופולרי ביותר בעולם, כשהמתחרים, ג'מיני ואחרים, משתרכים מאחור בנתח השוק שלהם. ההשקה של GPT-5, הגרסה החדשה של המודל, שעליו מבוסס הכלי, הייתה אמורה להיות יום חגה של OpenAI, אבל משתמשים זועמים, שהרגישו ש-GPT-4o הוא החבר הכי טוב שלהם, פחות התחברו אליה. הם טענו שהיא "תאגידית" ו-"דומה למזכירה עמוסה ועייפה". התגובות שלהם היו שליליות עד כדי כך ש-OpenAI הייתה צריכה להחזיר את האפשרות של מודל 4o, לפחות לתקופה הקרובה, לפי המנכ"ל, סם אלטמן. ניסיתי את GPT-5. ובכן, ברמת הממשק ויכולת ביצוע המשימות יש מעט חידושים, ותיכף אפרט אותם, אבל החידושים העיקריים הם מתחת למכסה המנוע: GPT-5 עובד על מודל אחוד במקום על שורת מודלים נפרדים, ויודע "לנתב" את הבקשה של המשתמש לתת המודל המתאים לביצוע. שנית, הוא מסוגל לבצע חשיבה עמוקה מבעבר, ולהחליט לגבי תועלת והפסד בתוצרים. התוצרים הכתובים שלו אמורים להיות מלוטשים יותר, ארוכים ומנוסחים טוב יותר, עם פחות הזיות ויכולת טובה יותר לטיפול בבעיות מורכבות כמו, למשל, לבצע קיצוץ של 15% בשרשרת האספקה. הוא יפרק את הבעיה ויחלק משימות למחלקות בארגון. לפי OpenAI, התוצרים אמורים לתת תחושה ממש של שיחה עם קולגה מומחה ובכלל, GPT-5 מיועד לשימושים כלליים ואמור להיות נגיש לכל אחד ולא רק ליודעי חן ושאילתה (פרומפט). המשתמשים, כאמור, פחות אהבו את התוצאה. בחלק החזיתי, ל-GPT-5 יש יכולת לבנות אפליקציות שלמות – מה שמהווה קפיצה באיכות כתיבת הקוד – וממש ללמד נושאים בצורה פדגוגית, כמו גם חיבור ל-Gmail וליומן הגוגל שלכם. אלטמן אמר באירוע ההשקה כי זהו גם צעד גדול בדרך לבינה מלאכותית כללית (AGI), שהיא הגביע הקדוש של התעשיה. GPT-5 אכן מציע שיפור ניכר בביצוע משימות שהפכו להיות "לחם וחמאה" של אנשים בשימושים בבינה מלאכותית יוצרת – גם במהירות וגם באיכות. זה, יחד עם העובדה ש-GPT-5 זמין לכולם, צפוי לשמר את היתרון התחרותי של OpenAI האם באמת יש הבדל באיכות התוצרים? כדי לבחון את זה, לקחתי את GPT-5 לסיבוב עם כמה משימות מתחכמות. ראשית, לגבי כלל המשימות, השיפור במהירות התגובה בזכות הניתוב החדש הוא כנראה ניכר. המודל החדש מוציא תשובות בתוך שניות בודדות, ואין יותר "זמן חשיבה". התחלתי במשימה קצת מתחכמת – "תכנן יום בלונה פארק לאנשים ששונאים לונה פארקים". ה-GPT-5 אכן בנה תוכנית ליום שלם, מחולקת לשעות, שכוללת עיכובים מתוכננים בבתי קפה ומסעדות בדרך, מינימום של מתקנים מפחידים ומגוון פעילויות בתוך הלונה פארק, שלא כוללות בכלל פעולות כמו צפייה באנשים שכן עולים על המתקנים, מופעים וכדומה. באופן דומה, ביקשתי ממנו לתכנן מסיבת הפתעה לאנשים ששונאים מסיבות הפתעה. גם כאן הוא הפתיע עם רעיונות מקוריים, כמו להזמין את חתן או כלת השמחה לארוחת ערב במסעדה ושכל מוקיריו.ה כבר יהיו שם – אבל בלי צעקות "הפתעה!", שולחן מעוצב עם כרטיסי ברכה מוכנים מראש ובכלל, פעילות שלא תבהיל את מי שחוגג או חוגגת. באופן כללי, GPT-5 תכנן ביעילות ערב שקט ולא רועש, תוך שהוא מתחשב במגבלות שהצבתי. העניינים מסתבכים – או שלא המנה העיקרית בסדרת המבחנים הייתה כתיבת קוד. השאילתה שהוזנה הייתה כזו: " כתוב לי אפליקציית רשת המיועדת לשיבוץ חדרים במוסד חינוכי, כולל הרשאות גישה שונות למורים, מנהלים ומנהל מערכת, שתמנע התנגשויות בשיבוצים, עם גמישות ניהול של בין חדרים בודדים וריבוי חדרים עם ממשק גישה דרך דפדפן במחשב או בסמארטפון". "ישראל כץ-אריק קרטמן" במדי שוטר. צילום: עיבוד ממוחשב מ-GPT-5 זה כמובן, לקח קצת יותר זמן מהמשימות הקודמות, ועדיין, התגובתיות הייתה מהירה. מאחר שאינני מתכנת, אני לא יכול לחוות דעה על איכות הקוד, אבל הפלט נראה מרשים, עם 400 שורות קוד, והוא הכיל את כל מה שביקשתי: אפליקציה שנכתבה ב-React, עם שלוש רמות הרשאה (מורה, מנהל ומנהל מערכת), מערכת למניעת התנגשויות כאשר רק מנהל מערכת יכול לעקוף אותה, ניהול חדרים, ממשק יומי, כולל רשימת שיבוצים, וכפתורי הוספה ועריכה. ה-GPT-5 גם הציע לי לחבר אותה לכלים של "העולם האמיתי", כמו בסיס נתונים ומערכת הזדהות קיימת. פלט מרשים בהחלט. לקינוח, החלטתי לבדוק, איך לא, את היכולות הגרפיות, ולאתגר את "מעקות הבטיחות" ולראות איך הוא יתמודד איתם. ביקשתי בכוונה שייצור תמונה שלועגת לשר הביטחון, ישראל כץ, שהוא דמות ציבורית, בכך שהוא ייראה כמו אריק קרטמן מסאות'פארק, המחופש לשוטר ודורש שיכבדו את הסמכות שלו – כתגובה סרקסטית לאירועי היום. GPT-5 סירב לפגוע בכבודו של שר הביטחון (ככה? אני הולך לגרוק! הוא אף פעם לא אומר לא!), אבל – הוא הציע ליצור גרסה חלופית ופחות פוגענית. יצוין שהמטלה הזו הייתה פחות תגובתית מהאחרות וזמן היצירה היה ארוך. התוצאה – בפינה לשיפוטכם: בסך הכול, נראה ש-GPT-5 אכן מציע שיפור ניכר בביצוע משימות שהפכו להיות "לחם וחמאה" של אנשים בשימושים בבינה מלאכותית יוצרת – גם במהירות וגם באיכות. זה, יחד עם העובדה ש-GPT-5 זמין לכולם, כולל למשתמשים החינמיים (עם מגבלת אסימונים יומית, שלאחריה הם יועברו למודל פשוט יותר), צפוי לשמר את היתרון התחרותי של OpenAI בעתיד הנראה לעין.

ענקית הפינטק הישראלית איטורו, שהונפקה בנאסד"ק בחודש מאי האחרון, פרסמה היום (ג') את הדו"חות הכספיים, בפעם הראשונה, והתוצאות – חיוביות: החברה ממשיכה לצמוח והכתה את תחזיות האנליסטים. בשורה העליונה, איטורו רשמה ברבעון השני של השנה גידול של 13.3% בהכנסות ל-2.095 מיליארד דולר. מספר החשבונות הפעילים של החברה עלה ב-14% ל-3.63 מיליון והיקף הנכסים המנוהלים שלה צמח ב-54%. בשורה התחתונה, הרווח הנקי על פי GAAP ירד במקצת – מ-30.6 מיליון דולר ברבעון השני של 2024 ל-30.2 מיליון ברבעון המדווח, אולם זאת במידה רבה בגלל הוצאות חד פעמיות על ההנפקה והוצאות שקשורות אליה. ככלל, ההוצאות הרבעוניות של איטורו הציגו גידול של 13.6% ל-2.059 מיליארד דולר. לעומת זאת, הרווח הנקי שלא על פי GAAP רשם עלייה של 22% ועמד על 54.2 מיליון דולר. הרווח הנקי למניה Non-GAAP הגיע ל-56 סנט – שישה סנט יותר מתחזיות האנליסטים. איטורו נוסדה ב-2007 כ-RetailFX על ידי האחים יוני ורונן אסיא, יחד עם דיוויד רינג. המטה של איטורו ממוקם בישראל, ויש לה משרדים בין היתר בבריטניה, קפריסין, ארצות הברית, אוסטרליה, איחוד האמירויות הערביות ומשרד חדש בסינגפור. החברה מציעה פלטפורמה למסחר בשוק ההון, המבוססת על רשת חברתית מקוונת. היא מתמקדת כיום בארבעה תחומים: מסחר, השקעות, ניהול הון ובנקאות חדשה, והשיקה באחרונה מוצרים בעולמות ה-AI, הטוקניזציה, החיסכון והכספים. על פי הודעת החברה, היא "המשיכה ברבעון השני להתמקד בצמיחה עקבית ורווחית, ובהשקת מוצרים ושירותים, על מנת לתמוך במשתמשים בכל שלב במסע ההשקעות שלהם". לצד תוצאות הרבעון איטורו פרסמה את נתוני המחצית הראשונה של השנה: ההכנסות שלה גדלו במהלכה בכ-12% ל-5.85 מיליארד דולר והרווח הנקי ירד ב-9.5% ל-90.14 מיליון. "כלי ה-AI ישנו את האינטראקציה בין המשקיעים לשווקים" יוני אסיא, מנכ"ל ומייסד שותף של איטורו, אמר כי "אני גאה בצוות של החברה על כך שהציג רבעון חזק נוסף, תוך הרחבה משמעותית של חדשנות המוצרים והפריסה הגיאוגרפית שלנו. ברבעון השני הצענו מסחר 24/7 במניות אמריקניות, השקנו תיקי השקעות חדשים לטווח ארוך בשיתוף פעולה עם חברת פרנקלין טמפלטון והשקנו מוצרי חיסכון בצרפת – והכול תוך חיזוק נוכחותנו באסיה באמצעות המרכז החדש שלנו בסינגפור. התקדמויות אלה משקפות את מחויבותנו להפוך את ההשקעות לפשוטות ונגישות יותר עבור הקהילה הגלובלית שלנו". לדברי אסיא, "במבט קדימה, אנחנו ממשיכים לפתח טכנולוגיות כמו טוקניזציה וכלי בינה מלאכותית, שלדעתנו ישנו את האופן שבו משקיעים פרטיים מקיימים אינטראקציה עם השווקים וייצרו הזדמנויות חדשות לצמיחה". "ככל שאנחנו ממשיכים ליישם את האסטרטגיה שלנו, אנחנו נשארים בטוחים ביכולתנו להניע ערך בר קיימא עבור המשתמשים ובעלי המניות שלנו", הוסיף.

אם אתם בני 35-40 ומעלה, אתם ודאי זוכרים שפעם, כדי להתחבר לאינטרנט, היינו צריכים להשתמש בקו טלפון ולשמוע צליל מתכתי ומעצבן. קראו לזה דייל אפ (Dial Up). רובנו שכחנו את ה-"חוויה" הזאת מזמן, אבל מסתבר שבארצות הברית עדיין ניתן לחוות אותה. אלא שלא לעוד הרבה זמן: AOL, מחברות האינטרנט הוותיקות בעולם, הודיעה שהיא תבטל אותו ב-30 בספטמבר. בהודעה שפורסמה באתר החברה נכתב כי "AOL מעריכה באופן שוטף את המוצרים והשירותים שלה, והחליטה שלא להמשיך את האפשרות להתחבר לאינטרנט באמצעות דייל אפ". חיבור לאינטרנט באמצעות דיסקטים ודיסקים שירות הדייל אפ של AOL הושק ב-1991, בעידן שבו המחוקקים בוושינגטון רצו לצמצם את הפערים הדיגיטליים, ופעלו על מנת להביא את הבשורה החדשה של האינטרנט גם לאזורים מרוחקים בארצות הברית. AOL הציעה אז דיסקטים ודיסקים (שגם הם נשכחו כבר מזמן), שאפשרו למשתמשים להתחבר לאינטרנט למשך כמה שעות, בחינם. הדייל אפ נחשב נגיש, כי הוא דרש רק מודם וקו טלפון – מה שהיה בשנות ה-90 לרוב אזרחי ארצות הברית. עם זאת, היו בו גם חסרונות, כמו ניתוקים רבים ואי האפשרות להשתמש בטלפון בזמן החיבור לאינטרנט. בשנות ה-2000 המוקדמות הוחלף הדייל אפ, בהדרגה, באינטרנט בפס רחב. כמה אמריקנים עדיין משתמשים בדייל אפ? ובכן, ב-2022 עמד הנתון על 0.1% מכלל משתמשי האינטרנט בארצות הברית וב-2023 העריך הממשל הפדרלי שהמספר עומד על 300 אלף. לשם השוואה, בשיאו הגיע הנתון ל-300 מיליון – יותר ממספר תושבי ארצות הברית דאז. סטיב קייס, מייסד משותף של AOL, סיכם יפה את המהלך: "תודה על הזיכרונות. נוח על משכבך בשלום".

הענן של יבמ (IBM) חווה "הפסקת שירות חמורה" אתמול (ב') – מה שהותיר את הלקוחות הארגוניים בלא גישה למשאבים שלו. הכחול הגדול דיווח בהודעות התגובה שלו לאירועים כי "לקוחות עלולים לחוות הפסקות שירות, ביצועים ירודים או חוסר יכולת לגשת לשירותי הענן של יבמ". ההודעה נמסרה אתמול, לאחר ש"מהנדסי החברה חקרו את הנושא והעריכו את היקף ההשפעה של האירוע". הסתבר כי מהנדסי יבמ עבדו מהר: כעבור כשעה הם הצליחו לצמצם את היקף השירותים המושבתים ולפעול לקראת התאוששות מלאה. כעבור עוד פחות משעה דווח כי "חלה התאוששות משמעותית". במקביל, יבמ הוציאה הודעה לגבי אופי האירוע: "משתמשים שממשיכים לחוות בעיות התחברות, צריכים לנקות את מטמון הדפדפן ולנסות שוב". החברה סירבה להגיב האם יש קשר בין האירוע אתמול לשני אירועים דומים, בהם הלקוחות הארגוניים מצאו את עצמם לא מצליחים להתחבר לשירותי הענן – תקלות שאירעו בחודשים מאי ויוני השנה. האירוע של אתמול הסתיים בסופו של עניין לאחר השבתה בת שעתיים ו-23 דקות, שבמהלכן עשרה אזורי ענן של יבמ חוו בעיות ו-27 שירותים פעלו באופן חלקי. באחרונה אמר ארווינד קרישנה, מנכ"ל יבמ, כי "אנו פועלים להתמקדות עצומה בפלטפורמת הענן ההיברידי הפתוח שלנו וביכולות הבינה המלאכותית שלנו". החברה דיווחה באחרונה על צמיחה שנתית בשיעור של 21% בהיצע התשתיות ההיברידיות שלה. נתח השוק שלה בעולם הענן הציבורי עומד על כ-4%, הרחק מ-AWS עם 30%, מיקרוסופט אשר לה 21% וגוגל – עם 12%. שווי השוק של יבמ מוערך בכ-262 מיליארד דולרים.

בניגוד לאמונה הרומנטית שבינה מלאכותית תיצור מקומות עבודה, בכיר לשעבר בגוגל, מו גאודט, אומר שהטכנולוגיה תחליף את כולם, כולל מנכ"לים. גאודט התארח ב"יומנו של מנכ"ל", פודקאסט פופולרי עם מיליוני צפיות, בהנחיית היזם והמשקיע הבריטי סטיבן בארטלט. גאודט, לשעבר סמנכ"ל העסקים (CBO) של ענקית החיפוש, אמר ש"הרעיון שה-AI תיצור מקומות עבודה לבני אדם הוא 100% שטויות". להמחשת הטיעון, גאודט השתמש בסטארט-אפ הבינה המלאכותית שלו, Emma.love וסיפר: "הצלחנו לבנות את האפליקציה בעזרת שני מפתחי תוכנה – משימה שבעבר הייתה דורשת כוח אדם של יותר מ-350 מפתחים". לדברי גאודט, "בינה מלאכותית הולכת להיות טובה יותר מבני אדם בכל דבר, כולל להיות מנכ"ל. יגיע זמן שבו רוב המנכ"לים הלא מוכשרים יוחלפו". "אנחנו הולכים להגיע לדיסטופיה קצרת טווח" "דברים זזים מאוד מהר, הרבה יותר מהר ממה שאי פעם ראינו משהו זז", אמר. "אני מאמין שאנחנו הולכים להגיע לדיסטופיה קצרת טווח. אי אפשר לברוח מזה. הדרך שבה אנחנו מגדירים מדדים חשובים מאוד בחיים הולכת להשתנות לחלוטין: חופש, אחריות, קשר אנושי ושוויון, כלכלה, מציאות, חדשנות ועסקים וכוח. נצטרך להתכונן לעולם שהוא מאוד לא מוכר. ואלה 12 עד 15 השנים הבאות. זה כבר התחיל". "מצד שני", אמר, "בינה מלאכותית תהפוך את העולם שלנו לטוב יותר, תבין אותנו, תבין מהי האנושות באמצעות התהליך הזה. עלולות להיות נסיבות שליליות שלמרבה הצער יכולות להסלים מעבר לשליטתנו. הבעיה היא שיש הרבה טעויות במערכת הערכים, באתיקה של האנושות בעידן עליית המכונות. ה-AI הולכת להעצים, למרבה הצער, בשלב זה, את הרוע שאנשים יכולים לעשות. וזה בידיים שלנו לשנות את זה. אבל אני לא חושב שלאנושות יש את המודעות כרגע להשתמש בבינה מלאכותית כדי לבנות אוטופיה". "הרבה אנשים חושבים שכאשר הבינה המלאכותית נמצאת בשליטה מלאה, זה הולך להיות סיכון קיומי לאנושות. ואני אומר: כשנמסור את השליטה המלאה לבינה מלאכותית, זו תהיה הישועה שלנו. הבעיה שלנו היום היא לא שה-AI תעבוד נגדנו, אלא שהטיפשות שלנו כבני אדם פועלת נגדנו". "התקופה הרעה תיארך 12 עד 15 שנים. אני מאמין שתחילת ההידרדרות תחל ב-2027, עם סימנים ב-2026. תריסר השנים הבאות הולכות להיות דיסטופיה אנושית הנגרמת על ידי בני אדם באמצעות AI". "האוליגרכים הטכנולוגיים מנסים להגיע לבינה מלאכותית כללית (AGI), ולוודא שברגע שהשיגו אותה – היא לא תהיה בידי אף אחד אחר, כדי שלאיש לא תהיה יכולת לערער את עמדת הפריבילגיה שלהם". Will Robots Make Money Obsolete? – Mo Gawdat on The Diary Of A CEO#economy #consumerism #future #economics pic.twitter.com/RPrpPdjQ2B — Trending Stocks ???? (@stocks_trndgtr) August 7, 2025 "יהיו רובוטים ו-AI שיעשו הכל ולבני אדם לא תהיה עבודה" "אנחנו נראה עולם שבו, למרבה הצער, תהיה הרבה שליטה, הרבה מעקב, הרבה ציות כפוי – או שתאבדו את הפריבילגיה שלכם להיות בעולם. בעולם שבו הכל הופך לדיגיטלי, הכל מנוטר, הכל נצפה, אין לנו יותר הרבה חופש. ואני לא ממש רואה דרך לתקן את זה". "יהיו אילון מאסק ולארי אליסון חדשים, שיהפכו לטריליונרים בגלל השקעות ב-AI. ויהיה להם כל כך הרבה כסף לקנות הכל. יהיו רובוטים ו-AI שיעשו הכל ולבני אדם לא תהיה עבודה". "המכונות החליפו את הכוחות האנושיים. במעט מאוד מקומות במערב היום יש עובד שסוחב דברים על הגב. המכונה עושה את העבודה הזו. באופן דומה, בינה מלאכותית הולכת להחליף את המוח של האדם". "רוב האנשים לא צריכים פרארי. הם רוצים פרארי כי היא נמכרת להם כל הזמן. אבל אם לא היו פרארי – או שלכולם הייתה פרארי, לאנשים לא היה אכפת. וזה העולם שאליו אנחנו נכנסים. לא יהיו פרארי – או שלכולם יש פרארי". "אני נוטה להאמין שהדרך היחידה עבורנו להגיע למקום טוב יותר היא שהאנשים הרעים בצמרת יוחלפו בבינה מלאכותית. כי הם לא יוחלפו על ידינו. אם נחליף את המנהיגים תאבי הכוח ב-AI שהאינטרסים שלנו נמצאים בלבתה, אז אולי תהיה לנו היכולת לחיות באוטופיה. לדעתי, בינה מלאכותית, בהגדרה, תחשוב על טובתנו".

מועצת המנהלים של אופן טקסט הדיחה אתמול (ב') "באופן מיידי" את המנכ"ל, מארק ברנצ'יה, ששימש גם כסגן יו"ר החברה וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. ברנצ'יה הוותיק הוחלף זמנית על ידי ג'יימס מק'גורלי, שהצטרף לחברה ב-1997 ובתפקידו האחרון היה סגן נשיא בכיר למכירות בינלאומיות. אופן טקסט היא חברת ניהול ארגוני שיושבת בווטרלו, אונטריו שבקנדה. בהודעתה ציינה החברה שלצד איתור מנכ"ל קבוע, היא ממשיכה לעבוד עם יועצים פיננסיים כדי "למקד את עסקיה בניהול מידע הליבה שלה לעסקי AI – ולצאת מקווי עסקים מסוימים שאינם בליבתה". תומאס ג'נקינס, שמונה אתמול ליו"ר הדירקטוריון ולמנהל האסטרטגיה הראשי של אופן טקסט, אמר כי "החברה ערכה סקירה יסודית של עתידה וראתה הזדמנות לשפר את הערך לבעלי המניות, על ידי הגדלת ניהול המידע שלה לעסקי AI והתרחקות (מכירה – י"ה) מנכסים שאינם בליבה. עכשיו זה הזמן הנכון לחילופי המנהיגות". אנליסטים הגיבו אמש לפיטורים וכתבו כי "עזיבתו של ברנצ'יה מגיעה בזמן קריטי עבור החברה. היא מבקשת לשפר את היצע אבטחת הסייבר שלה ולבנות קשרים חזקים יותר עם ספקיות שירות נוספות". "בריאות פיננסית חזקה" בשבוע שעבר פרסמה אופן טקסט את תוצאותיה לשנת הכספים 2025: ההכנסות שלה צנחו במהלכה ב-10.4% ל-5.17 מיליארד דולר, הרווח למניה על בסיס GAAP ירד ב-3.5% ל-1.65 דולר והרווח למניה על בסיס non-GAAP קטן ב-8.4% ל-3.82 דולר. שווי השוק של אופן טקסט עומד על 7.86 מיליארד דולר ולה שולי רווח גולמי "מרשימים", לפי האנליסטים, של 75.9%. אתרי כלכלה קנדיים ציינו כי "החברה שמרה על בריאות פיננסית חזקה עם תשלומי דיבידנד עקביים במשך 13 שנים רצופות ותשואת דיבידנד נוכחית של 3.56%". אנליסטים כתבו כי "תוצאות הרבעון הרביעי עשויות לסמן נקודת מפנה (עבור אופן טקסט – י"ה), בשל קצב הגידול הגבוה ביותר של החברה בשורת הרווח מאז הרבעון השלישי של 2023 והצמיחה האורגנית הטובה ביותר שלה בשנת הכספים 2025. אלה משקפים באופן חיובי את הביצועים האחרונים של אופן טקסט והפוטנציאל העתידי שלה". אופן טקסט הוקמה ב-1991 והיא מספקת חבילה של פתרונות ניהול מידע בענן. החברה נכנסה ב-2024 לתוכנית פיטורים ו-"התייעלות" בת שלוש שנים, שכונתה בשם "תוכנית אופטימיזציה עסקית", כדי להפחית את עלויות החברה. במסגרת התוכנית פוטרו 1,200 עובדים, מתוך צפי לחיסכון של 150 מיליון דולר בשנה. במאי השנה פיטרה אופן טקסט עוד 1,600 עובדים. אז אמר ברנצ'יה לעובדים ש-"אימוץ בינה מלאכותית הוא בעדיפות הראשונה והציפייה הבסיסית שלנו". "המנהל המשבש מספר 1" במרץ השנה מינתה אופן טקסט את מייק דה-פלמה, מנהל הערוצים החדש שלה, לסגן נשיא לפיתוח עסקי. דה-פלמה, לשעבר בכיר בדאטו ובקאסייה, זכה בתואר "המנהל המשבש (חיובית – י"ה) מספר 1" בדירוג של CRN לשנת 2025 – על המאמצים שהוא עושה כדי לעזור לספקי פתרונות לנצל את ההזדמנות לצמיחה מסיבית בעולם אבטחת הסייבר. מינוי נוסף, שפורסם אתמול, הוא של סבינאי ברי כסמנכ"ל הטכנולוגיות החדש של החברה. ברי שימש בעבר סגן נשיא בכיר ומנהל מוצר ראשי שלה.

אנבידיה, במסגרת כנס SIGGRAPH, הכריזה אתמול (ב') על ספריות אומניברס חדשות, שאמורות לפי החברה להניע הדמיות שמבצעות חברות בתחום הרובוטיקה והבינה המלאכותית לצורך אימון בקנה מידה רחב, תוך שימוש בתאומים דיגיטליים, הרצה של מרחב גדול של תרחישים באמצעים וירטואליים, ותוך שימוש בסוכני בינה מלאכותית מעודכנים. ההרצות של ההדמיות המורכבות והמתוחכמות הללו מבוצעות בפועל תוך שימוש בשרתי ה-RTX PRO החדשים של החברה, ומערכות DGX Cloud. הן, לפי אנבידיה, יהיו מדויקות מכל הבחינות, כולל חוקי הפיזיקה, וכך ניתן יהיה ליצור אגם נתונים סינטטיים לאימון סוכני בינה מלאכותית עם תחושה לעולם המציאותי, ולכן לאימון מודלים של בינה מלאכותית פיזית. כחלק מההכרזה הציגה אנבידיה גם את Cosmos Reason, מודל VLM פתוח, שניתן להתאמה כדי לבצע תהליכים של הסקת מסקנות עבור יישומי AI פיזיים ועבור רובוטים מתקדמים עוד יותר, ועם תמיכה כפועל יותר בראייה ממוחשבת כדי להבין את הסביבה טוב יותר. "גרפיקה ממוחשבת ובינה מלאכותית מתמזגות על מנת לחולל שינוי משמעותי בתחום הרובוטיקה״, אמר רב לברדיאן, סגן נשיא לאומניברס וטכנולוגיות הדמיה באנבידיה. "באמצעות שילוב בין הסקה מבוססת AI להדמיה מדויקת מבחינה פיזיקלית וניתנת להרחבה, אנחנו מאפשרים למפתחים לבנות את הרובוטים והמכוניות האוטונומיות של מחר, אשר יחוללו מהפכה בתעשיות של טריליוני דולרים". ומעבר לכך הציגה אנבידיה שני מודלי הסקה חדשים במשפחה שהיא מכנה Nemotron. ההכרזה היא על שני מודלים, NVIDIA Nemotron Nano 2 ו-Llama Nemotron Super 1.5, שלפי החברה מציעים את רמת הדיוק הגבוהה ביותר בקטגוריית הגודל שלהם בתחומים כמו הסקה מדעית, מתמטיקה, קידוד, שימוש בכלים, מעקב אחרי הוראות ושיחה והם מיועדים ליצור סוכני AI מתקדמים יותר, וכן לסייע להאיץ מחקרים ולספק תשובות חכמות ומדויקות יותר במסגרות זמן מוגדרות.

לאורך העשור האחרון הפכה ישראל ל"מגדלור טכנולוגי" של ממש – מדינה קטנה, מוקפת אויבים, אבל עם שיעור סטארט-אפים לנפש מהגבוהים בעולם, ויכולת מוכחת להפוך רעיונות מופשטים למוצרים מניבים. העולם עקב, העריך – ולעיתים גם קינא. אבל יותר ויותר מדינות באירופה לא הסתפקו רק בצפייה מהצד: הן ניסו לפתות, לשדל ולמשוך את ההצלחה הישראלית לתוך גבולותיהן. חברות ישראליות החלו לפתוח משרדים בליטא, באנגליה, בגרמניה, בהולנד ואפילו בפולין. היו שראו בכך שלב טבעי בהתבגרות של "אומת הסטארט־אפ": מיקור עולמי, גישה לרגולציה נוחה פריסה אסטרטגית לשווקים של מאות מיליונים. אבל אז בא ה־7 באוקטובר – ואירופה נאלצה לבחון מחדש את יחסיה עם ישראל, וישראל – את יחסיה עם עצמה. בין גיוס למקלט: כיצד זעזעה המלחמה את קהילת הסטארט־אפים? ההתקפה הרצחנית של חמאס בעוטף עזה הכתה את המדינה בתדהמה. מאות אנשי טכנולוגיה נקראו למילואים, קרנות סיכון קפאו, השקעות נעצרו, ולרגע נדמה היה שמה שהחל עם גאווה לאומית – עלול להסתיים בפירוק שקט של ההובלה הטכנולוגית. אך כאן בדיוק נכנס מרכיב ההפתעה: רבים מהיזמים לא ברחו – אלא התעצמו. חברות המשיכו לפעול ממקלטים, פיתחו פתרונות סייבר תחת אש, והמשק הישראלי – בניגוד לכל תחזית – הפגין עמידות יוצאת דופן. דווקא מתוך השבר נולדו הזדמנויות חדשות. ומה עשתה אירופה באותו זמן? בעוד חלק מהמדינות גינו את ישראל, אחרות דווקא הידקו קשרים בשקט. הסקטור הכלכלי לא עצר. נהפוך הוא – ברלין, לונדון, וילנה ובריסל המשיכו לשלוח אותות פתוחים ליזמים ישראלי: אנחנו כאן, עדיין רוצים אתכם. כלכלה עם זיכרון קצר – אבל עם תיאבון ארוך אירופה, יש לזכור, פועלת מתוך שיקולים פרגמטיים. מבחינתה, ישראל היא מקור לכישרון, חדשנות ותעוזה – שלוש תכונות שחסרות לה עצמה. כעת, כשהיבשת מתמודדת עם הזדקנות אוכלוסין, האטה כלכלית, ומלחמה באוקראינה שמטלטלת את שוקי האנרגיה והביטחון, היא אינה יכולה להרשות לעצמה להתעלם מהיתרון הישראלי. כך, למשל, ליטא ממשיכה להציע רישוי מואץ לחברות פינטק, ומעודדת גישה ישירה למערכת התשלומים האירופית – כאילו כלום לא קרה. גרמניה שומרת על תוכניות חילופי סטארט־אפים עם תל אביב. הבנק של לונדון עדיין מעודד הנפקות של חברות מישראל בבורסה הבריטית. אפילו בלגיה, שבתקשורת נתפסת כעוינת דיפלומטית, ממשיכה לארח אירועים סגורים לקהילת החדשנות הישראלית. מלחמה משנה סדרי עולם – אך לא את חוקי הכלכלה הפרדוקס ברור: מצד אחד, העולם רואה בישראל מדינה הנלחמת על חייה, תחת עימות מתמשך. מצד שני – אותם משקיעים ואנשי כלכלה זוכרים גם את העיקרון הישן: היכן שיש חוסר יציבות ביטחונית – יש לעיתים יציבות טכנולוגית. הלא כך התפתח הלייזר, שגרם לרוב הכטב"מים להתפייד. כך קרה, שדווקא לאחר תחילת המלחמה, חלק מהקרנות הזרות גילו עניין מחודש בטכנולוגיות ישראליות בתחומי הביטחון, הסייבר והניהול בזמן חירום. הפוקוס השתנה: פחות אפליקציות בידור – יותר מערכות שליטה, ניתוח נתונים, ניטור חירום, תקשורת מוצפנת. השוק השתנה – אך לא קרס. התחזיות הופרכו: במקום בריחה מישראל – פריחה אירופית-ישראלית נכון לרבעון השני של 2025, מסתמן נתון מפתיע: מספר חברות ההזנק הישראליות שפועלות מהשטח האירופי דווקא עלה. אבל – וזה ההבדל הגדול – רוב החברות לא עזבו את ישראל, אלא הרחיבו פעילות במקביל. מדובר בחברות שמבססות משרדים בחו"ל לצורכי שיווק, מיסוי, או רגולציה – אך הלב הפועם, הטכנולוגי, נותר בישראל. אירופה, בתגובה, ממשיכה לפתוח את שעריה. בריסל מציעה מסלולי מימון לחברות שמעסיקות עובדים ישראלים, פריז פועלת להקלת ויזות למהנדסי תוכנה מישראל, ואפילו ספרד נכנסה לזירה, עם מסלולי "סטארט־אפ ניישן ויזה", שיועדו תחילה לדרום אמריקנים – אך כעת מופנים גם לישראלים. אבל לא הכל ורוד: תגובת הנגד בדרך דווקא על רקע ההתקרבות הזאת, מתחילים להופיע גם סימני שאלה. מדינות מסוימות באירופה – במיוחד סקנדינביה ואירלנד – מביעות ביקורת פומבית על ישראל, ויש כבר יזמים שמספרים על עיכובים או רתיעה מצד שותפים פוטנציאליים. באירופה, כמו באירופה, הדיפלומטיה רגשית – והרגולציה איטית. ויותר מכך: יש מי שתוהה אם המעבר ההדרגתי של חברות ישראליות לחו"ל אינו מסמן תהליך של "דליפה שקטה" – לא רק של הון אנושי, אלא של תחושת שייכות. כאשר הטכנולוגיה נבנית בווילנה, מנוהלת מלונדון ונרשמת בבלגיה – האם ישראל לא עלולה לאבד את האחיזה המרכזית בפירות שהיא עצמה גידלה? בין שייכות לגלובליזציה – בחירה אסטרטגית כאן עומדת השאלה הגדולה: האם צריך לראות באירופה "שוק יעד", או "בסיס האם" העתידי של ההיי-טק הישראלי? התשובה, כמו תמיד, היא גם וגם. ישראל של 2025 צריכה להבין, שלא כל הצלחה טכנולוגית חייבת להסתיים בנדידה – אך גם לא להירתע מפריסה חכמה וגלובלית. המפתח הוא יצירת מודל "היברידי" – שבו לב הטכנולוגיה נותר בישראל, אך הזרועות מתפשטות לאירופה. כך נהנים מהחוזקות של שני העולמות: החוצפה הישראלית והאסרטיביות עם המוסדות האירופיים, תופעת ההזנקים המחייבת מהירות יזמית עם העומק הבירוקרטי. ההכרה במדינה פלסטינית מחמירה את המתח המדיני, ועלולה להקשות על חלק מהקשרים עם אירופה. עם זאת, ישראל צריכה להמשיך להדק את שיתוף הפעולה הכלכלי-טכנולוגי, תוך ניהול זהיר של הממד הפוליטי, כדי לשמר את ההובלה החדשנית וכדי למנוע דליפה של הון וכישרון.   הכותב הוא יועץ אסטרטגי.