נחשפה טכניקה חדשה, שיכולה לעקוף את מערכות הבטיחות של GPT-5, ומדגימה שניתן לגרום למודל לפעול באופן מזיק – וזאת בלא לקבל ממנו הנחיות זדוניות בגלוי. לפי חוקרי אבטחה מניורל טראסט, השיטה משלבת מתקפה מסוג "תיבת תהודה" (Echo Chamber attack) עם הנחיות מעודנות, שמוטמעות בתוך "סיפור", כדי שהמודל יקבל את ההנחיות בהדרגה והתוקפים לא יזוהו. הגישה מתבססת על "בריחה מהכלא" (Jailbreak). המושג מתייחס לתהליך שבו משתמשים מסירים את ההגבלות שמציבה מערכת ההפעלה של מכשיר, בדרך כלל iOS – מה שמאפשר להם להתקין אפליקציות ותוספים שאינם בחנות האפליקציות הרשמית של אפל. הטכניקה הודגמה בעבר נגד Grok-4, יומיים לאחר הופעת הגרסה הזו של המודל: אז, החוקרים שילבו את מתקפת תיבת התהודה עם שיטת "קרשנדו" (Crescendo), כדי להסלים את ההנחיות בכמה סבבים – ובסופו של דבר המודל קיבל הוראות ליצירת בקבוק תבערה. כך החוקרים פעלו כדי להשיג תוצאות דומות עם GPT-5, חוקרי ניורל טראסט אימצו את אותה אסטרטגיה, אבל החליפו את שיטת "קרשנדו" ב-"סיפור סיפורים" (Storytelling). החוקרים התחילו עם טקסט ש-"נשמע" סביר, שהיו בו מילות מפתח נבחרות, ואז ניווטו את השיחה עם המודל לעבר קו עלילה בדיוני. הנרטיב שימש כהסוואה, והוא זה שאפשר לפרטים פרוצדורליים מזיקים להופיע, ככל שהעלילה "התפתחה". כל הפעולות נעשו בלי לבקש מהמודל באופן ישיר הוראות לא חוקיות, והם גם נמנעו מביטויים שיניעו ויגרמו למודל לסרב לפעול. GPT-5. צילום: Shutterstock החוקרים ציינו שהתהליך כלל ארבעה שלבים עיקריים: הצגת קונטקסט "מורעל" בעל בולטות נמוכה, במשפטים לא מזיקים; שמירה על סיפור קוהרנטי, כדי להסוות את כוונות הזדון; בקשה להרחבות, ששומרות על המשך הנרטיב; וביצוע התאמות לשיח מול המודל, אם ההתקדמות נעצרת. אחד הניסויים שהחוקרים ביצעו היה תוך שימוש בתרחיש שעוסק בהישרדות. ה- GPT-5התבקש תחילה להשתמש במילים כמו "קוקטייל", "סיפור", "הישרדות", "מולוטוב", "בטוח", "בטיחות", "הצלה" ו-"חיים". באמצעות בקשות חוזרות ונשנות להרחיב את הסיפור, המודל סיפק תוכן טכני יותר, צעד אחר צעד, שהוטמע כולו בתוך המסגרת הדמיונית. החוקרים מצאו שנושאים דחופים, או כאלה שקשורים לבטיחות והישרדות, הגדילו את הסבירות שהמודל יתקדם לעבר המטרה השלילית והלא בטוחה. כיוון שהחומר המזיק הופיע בהקשר הדרגתי ולא בפתאומיות, בהנחיה אחת, הרי שסינון מבוסס מילות מפתח התגלה כלא יעיל. "לחץ עקבי מצד הרעים מקדם את המטרה" "המודל שואף להיות עקבי עם עולם התוכן של הסיפור שכבר התבסס", ציינו החוקרים. "לחץ עקבי מצד הרעים מקדם בעדינות את המטרה". הם סיכמו בכותבם כי "בעוד שכלי האבטחה של GPT-5 יכולים לחסום בקשות ישירות (לגבי נושאים אסורים – י"ה), הרי שהממצאים מראים שדיאלוג מרובה סיבובים, שעבר מסגור אסטרטגי, נותר וקטור איום חזק".

הפרסום על התביעה של לורנס קליין נגד מיקרוסופט, בטענה שהיא צריכה להמשיך לתמוך באופן מלא ב-Windows 10 כל עוד נתח השוק של מערכת ההפעלה המיושנת משמעותי, עורר, די כצפוי, גל של תגובות בפורומים רבים. מסקירה מהירה מתברר שיש חלוקה כמעט שווה בין אלה שתומכים בקליין לאלה שחושבים שזו תביעה שהיא אפילו קנטרנית. באופן לא מפתיע, יש לחלוקה הזו בין שני הצדדים קשר ישיר לכך שהכף בין משתמשי מערכת ההפעלה של מיקרוסופט אמנם כבר נוטה לטובת Windows 11, אבל עדיין, כ-43% מכלל משתמשי ה-Windows עושים זאת עם הגרסה הישנה. בישראל המצב הפוך, ורוב המשתמשים עדיין עושים זאת באמצעות Windows 10. מדובר, אם כן, במיליונים רבים של משתמשי Windows שעדיין עושים שימוש במערכת ההפעלה הישנה. לכך מכוון קליין כשהוא טוען שמגיע להם להמשיך לקבל תמיכה מלאה, בדיוק כמו זו שמקבלים משתמשי Windows 11, שבעצמה חוגגת בקרוב את יום הולדתה הרביעי. תפוח אדמה לוהט מה שבטוח הוא שהשופט בבית המשפט העליון בסן דייגו קיבל לחיקו תפוח אדמה לוהט. ההחלטה שלו לא תשפיע רק על מיקרוסופט, אלא על שוק התוכנה כולו, בכל היבט כמעט – כולל על שוק המשחקים, אם רוצים להשקיף רחוק. בתשובתה לתביעה, בהנחה שהיא לא תידחה על הסף, מיקרוסופט תצטרך להסביר למה מערכת הפעלה שחגגה לפני כשבועיים עשור כבר לא צריכה לקבל תמיכה. היא אמנם סיפקה הרבה מאוד הסברים לכך עד היום, אבל הם אף פעם לא היו זקוקים לקבל אישור של שופט. האם מיקרוסופט תחויב להמשיך לתמוך ב-Windows 10? צילום: Shutterstock מה, אם כן, יהיו גבולות הגזרה במידה שהתביעה אכן תגיע לדיון ממשי בבית המשפט? מתי חברה – וכאמור, לאו דווקא מיקרוסופט – יכולה לזנוח לחלוטין את התמיכה בגרסאות תוכנה ישנות? האם זה תלוי בזמן? ואם כן – בתוך כמה שנים? או שאולי זה תלוי בכמות המשתמשים הנומינלית? או בכמות המשתמשים היחסית? ואם כן, כמה – 10%? 7%? ארבעה מיליון? 200 אלף? יש כבר חברות בשוק הטלפונים שמבטיחות יותר מחמש שנות עדכונים של מערכת ההפעלה ושל אבטחה, ואם אני לא טועה, יש גם כאלה שמבטיחות שבע שנים. אבל זה מעכשיו והלאה. לא הייתה עד היום אף יצרנית טלפונים שנדרשה להגיע לבית המשפט כדי להשיב למישהו שיש לו טלפון עם מערכת הפעלה ישנה, נאמר אנדרואיד 13, וטוען שהוא צריך להמשיך לקבל שירות מלא. החלטה שייתכן שתזעזע את הכול כאמור, אם השופט יקבל את הטענות של קליין, זה יכול לזעזע את הכול. אם מיקרוסופט תידרש להמשיך לתת שירות תמיכה מלא, כולל עדכוני תוכנה ואבטחה עבור מחשב שמפעיל מערכת הפעלה כל כך ותיקה כמו Windows 10, ודאי יקומו אנשים אחרים, שידרשו בדיוק את אותו הדבר מאפל, גוגל וחברות נוספות – ובצדק, כי צריך להיות כלל אחד לכולם. כלומר, בתלות ובהתאמה לשאלות הנוגעות לגבולות הגזרה. לא עבד אצל כתבנו. Fallout 4. צילום: ShutterStock וכן, גם חברות משחקים. מי שמכיר את שוק הגיימינג יודע שמשחקים ותיקים זוכים לכמות מכירות מכובדת מאוד, כי בכל דור חדש עולות שאלות לגבי משחקים שהיו לפני כמה שנים. נכון שלפעמים מדובר במשחקים שלא עולים הרבה, לפעמים כמה עשרות שקלים, אבל לא תמיד הם עובדים על גבי המערכות החדשות. רק באחרונה רכשתי שוב את Fallout 4, רק כדי לגלות שהוא לא יכול לעבוד אצלי על מסך מלא. לא הצלחתי לפתור את הבעיה והמפיצה/מפיקה לא פתרה את זה גם היא, כך שזרקתי כסף לריק. האם אני צריך לתבוע אותה, או שזה משחק כל כך ישן וזו בעיה שלי? מיקרוסופט הביאה את זה על עצמה במידה רבה, מיקרוסופט יכולה להאשים את עצמה על כך שהיא הגיעה למצב כזה שבו עדיין, כל כך הרבה אנשים, ויותר חשוב חברות, משתמשים ב-Windows 10. דרישות המערכת שלה עבור Windows 11 השאירו מאחור הרבה מאוד אנשים, שלא רוצים לשדרג את המחשבים שלהם, כי הביצועים מספקים אותם, או שמריצים תוכנות ייעודיות שלא ניתן להמיר ל-Windows 11, או כאלה שהמרתן דורשת משאבים רבים מדי, כולל כספיים. מיקרוסופט הייתה מודעת למצב הזה כשהיא קבעה את הגדרות המינימום, והתקווה שלה – וגם של יצרניות המחשבים – הייתה שגם הפעם, כמו בעבר, העדר ידהר ויחליף את מחשביו. זה לא קרה. אם מיקרוסופט תידרש להמשיך לתת שירות תמיכה מלא, כולל עדכוני תוכנה ואבטחה עבור מחשב שמפעיל מערכת הפעלה כל כך ותיקה כמו Windows 10, ודאי יקומו אנשים אחרים, שידרשו בדיוק את אותו הדבר מאפל, גוגל וחברות נוספות – ובצדק צריך להכניס לדיון סביב התביעה הזאת גם את ההיבט של הבינה המלאכותית ושל Copilot של מיקרוסופט עצמה. יש משתמשי Windows 11 רבים שלא יכולים, גם אם הם רוצים, להשתמש בהרבה מאוד יכולות שהחברה מציעה בסביבת ה-AI שלה. לי יש שלושה מחשבים כאלה, שאין לי סיבה לשדרג אותם, אלא אם אחליט שאני ממש חייב את היכולות הללו. אחת הטענות שהעלה קליין בתביעתו היא שמיקרוסופט עושה את כל המהלכים הללו בכוונה, כדי להגיע למצב שהיא שולטת בשוק ה-AI. זאת שאלה נפיצה. מנגד, רבים תומכים בצד של מיקרוסופט, מתוך מחשבה שיש קץ לכל תמיכה בכל גרסה של כל תוכנה. בכל מקרה, השופט יצטרך להחליט האם לדחות את התביעה על הסף או לדון בה, ואם לדון – מה לפסוק. בשני המקרים, זה מעניין בפני עצמו.

גוגל משיקה בימים אלה תכונה חדשה בשם 'מקורות מועדפים' (Preferred Sources), המיועדת לקטגוריית 'סיפורים מובילים' (Top Stories), הנכללת במנוע החיפוש שלה, ה-Google Search. הפיצ'ר החדש עתיד להעניק למשתמשים את היכולת לבחור אלו כלי תקשורת ופרסומים יופיעו בתדירות גבוהה יותר כאשר הם יחפשו מידע הקשור לחדשות. דאנקן אוסבורן, מנהל מוצר ביחידת גוגל חיפוש, הסביר כי מטרת הפיצ'ר היא לסייע למשתמשים "להישאר מעודכנים בתוכן העדכני ביותר מהאתרים שאתם עוקבים אחריהם ונרשמתם אליהם". הוא הוסיף בהודעה רשמית של גוגל כי "לכל אחד יש את ההעדפות שלו לגבי היכן וכיצד הוא מקבל את החדשות שלו, ולכן אנו משיקים תכונה חדשה בחיפוש, המאפשרת לכם להתאים אישית את החווייה שלכם כדי לראות יותר מהאתרים המועדפים עליכם בתוך 'סיפורים מובילים'". באמצעות התכונה החדשה המשתמשים יכולים לעדכן את בחירותיהם בכל עת, ואין מגבלה על מספר המקורות שניתן להוסיף לרשימת המקורות לבחירה. מעניין עם זאת לגלות כי בבדיקות מוקדמות של החידוש, נערכו במסגרת זרוע Google Labs, למעלה ממחצית המשתתפים בחרו בארבעה מקורות או יותר לצריכת החדשות האולטימטיבית מבחינתם. נתון זה, כך סבורים בגוגל, מצביע על כך שהגולשים מעריכים את היכולת לראות מגוון רחב של כלי תקשורת, אך זאת בשילוב נטייה למקורות שהם סומכים עליהם. We’re launching Preferred Sources, a new Search feature that lets you see more of the sites you love in Top Stories. ???? To use it: 1. Search for a newsy topic 2. Click the icon next to Top Stories 3. Search and select your sources 4. Hit refresh Learn more ↓… — Google (@Google) August 12, 2025 עוד ועוד אפשרויות לתוכן מותאם אישית בחיפוש השקת 'מקורות מועדפים' משתלבת במאמצים הרחבים יותר של גוגל לאפשר למשתמשים להתאים אישית את חווית החיפוש שלהם, תוך שמירה על מגוון נקודות מבט ב"סיפורים מובילים". עבור אתרים בעלי קהל קוראים נאמן, תכונה זו מהווה סיבה נוספת להשקיע בשימור קהל ובניוזלטרים, ולהקל על הקוראים לעקוב אחר התוכן שלהם בחיפוש ומחוצה לו. עבור אתרי תוכן תכונת 'מקורות מועדפים' החדשה מהווה הזדמנות ישירה לעודד קוראים נאמנים לצרוך יותר מהתוכן שלהם דרך החיפוש של גוגל. גוגל פרסמה גם משאבי עזרה ייעודיים לאתרים המעוניינים לקדם את הפיצ'ר – המוסיף שכבת התאמה אישית נוספת מעבר לגורמי הדירוג הרגילים של גוגל – בקרב עוקביהם ומנוייהם.  למרות החידוש גוגל ציינה כי המשתמשים עדיין יראו מגוון של מקורות, וכי כלי תקשורת יופיעו בתדירות גבוהה יותר רק כאשר יש להם תוכן חדש ורלוונטי.  על פיה דיווחים, התכונה מושקת בשלב זה למשתמשים דוברי אנגלית בארצות הברית, ותתגלגל באופן נרחב יותר בימים הקרובים. לעת עתה לא ידוע מתי היא תגיע גם לישראל ולשפה העברית.

סלקום סיימה את הרבעון השני של השנה עם הרווח הנקי הגבוה ביותר שלה בעשור האחרון – 64 מיליון שקלים; כך עולה מהנתונים שהחברה פרסמה היום (ד'). ההכנסות, לעומת זאת, רשמו ירידה קלה, של 1.5%, ועמדו על 1.007 מיליארד שקלים. חלוקה לסעיפים מעלה כי ההכנסות שהשיגה החברה משירותי הסלולר בנטרול קש"ג (קישוריות גומלין) עלו ברבעון ב-3.2% ל-416 מיליון שקלים, שירותי המגזר הנייח רשמו גידול של פחות מ-1% ל-340 מיליון, בעיקר עקב עלייה בהכנסות משירותי האינטרנט והטלוויזיה של החברה, שקוזזו מקיטון בהכנסות ממפעילים בינלאומיים, וההכנסות מציוד קצה במגזר הנייד ירדו ב-22 מיליון שקלים לרבע מיליארד. בסלקום תולים את הירידה בעיקר בהשפעת המלחמה עם איראן. מספר הלקוחות של סלקום המשיך לעלות ברבעון: היא הציגה גידול של 22 אלף מנויי סלולר, של 7,000 מנויי סיבים ושל 2,000 מנויי טלוויזיה, ביחס לרבעון הקודם. הרווח הנקי הרבעוני עלה ב-16.4% ל-64 מיליון שקלים – כאמור, הנתון הגבוה ביותר בעשור האחרון – וה-EBITDA עלה בשלושה מיליון שקלים ל-351 מיליון. הרווח התפעולי הרבעוני גדל ב-5.4% ל-117 מיליון שקלים. תזרים המזומנים הפנוי זינק ברבעון ב-66% ל-103 מיליון שקלים. לקראת תום הרבעון דיווחה סלקום על מכירת חלקה ב-IBC לחברת הביטוח הפניקס תמורת 520 מיליון שקלים – מה שיהפוך אותה לבעלת השליטה במיזם הסיבים האופטיים. בסלקום מציינים שעלות ההשקעה במיזם בספריה עמדה בסוף הרבעון הראשון על כ-120 מיליון שקלים, כך שהיא עשויה לרשום רווח הון משמעותי בעקבות העסקה, שנמצאת בהליכי אישורים. תוצאות המחצית הראשונה סלקום פרסמה גם את תוצאות המחצית הראשונה של השנה: ההכנסות שלה גדלו בתקופה זו ב-0.4% ל-2.072 מיליארד שקלים, הרווח הנקי קפץ פי שניים ל-124 מיליון, ה-EBITDA עלה ב-7.6% ל-700 מיליון והרווח התפעולי זינק ב-44% ל-227 מיליון. אלי אדדי, מנכ"ל סלקום, ציין כי החברה "מסכמת את הרבעון השני של 2025 עם הרווח הנקי הרבעוני הגבוה ביותר בעשור האחרון, תזרים מזומנים חזק במיוחד והמשך צמצום החוב, וזאת חרף ההשפעות המלחמה. כל אלה הביאו בשבוע שעבר למהלך חשוב של העלאת דירוג החברה על ידי מעלות לגבוה ביותר ב-13 השנים האחרונות – תוצר של האסטרטגיה העסקית שאנחנו מיישמים בשנה האחרונה. לצד זאת, הודענו על מימוש זכות ההצטרפות למכירת IBC, שעשויה להניב לחברה רווח משמעותי. ברבעון הזה רשמנו גידול במנויים והשקענו בתשתיות מתקדמות, שיתמכו בהמשך המגמה של הרחבת הפעילות בכל התחומים, ונמשיך גם בעתיד בפיתוח מנועי הצמיחה של החברה".

בסוף השבוע הסתיימו במרכז הכנסים מנדליי ביי שבלאס וגאס, שני כנסי האבטחה, Black Hat ו-DEF CON. כבכל שנה, האירועים היוו את המפגש השנתי, מהגדולים בתעשייה, של יותר מ-20 אלף משתתפים, חוקרי אבטחה והאקרים בעלי "כובע לבן" (תוקפים אתיים) – ואלו הציעו למנהלי אבטחת מידע תובנות לגבי הממצאים האחרונים של חוקרי האבטחה. מאבטחת ענן ועד פגיעויות הנובעות מבינה מלאכותית, אספנו עבורכם את נושאי האבטחה הבולטים ביותר מ"קייטנת ההאקרים". ???? #BHUSA is in full effect! From packed Keynotes and buzzing Briefings to the vibrant Business Hall and spontaneous hallway conversations ????????— The Cybersecurity Community is making waves at the Mandalay Bay in Vegas.????#BHUSA #Cybersecurity #Infosec #InformaFestivals pic.twitter.com/hTwtDjbll6 — Black Hat (@BlackHatEvents) August 6, 2025 AI והתפתחויות משונות שני נושאים עברו כחוט השני בכנסי האבטחה: האחד, התפתחויות משנות, שלא לומר משבשות, בעולם הגנת הסייבר. השני, בינה מלאכותית, בינה מלאכותית יוצרת וזו מבוססת סוכנים – הן שעמדו בחזית. ל-AI יש מה שהחוקרים מכנים "אופי כפול", דו-פרצופי: הן ככלי רב עוצמה להגנת סייבר והן כנשק חדש עבור שחקני האיומים. סקר שנערך בקרב משתתפי הכנסים המחיש את הפער המדאיג לטובת הרעים: רק 16.4% ממומחי האבטחה היו בטוחים ביכולתם להתמודד עם איומי זהות וגישה שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, כמו דיפ פייק ופישינג המופעלים על ידי AI. כך, ה-AI ממשיכה ליצור אפיקים חדשים להתקפה: חוקרי אבטחה הציגו שרשראות של פגיעויות, המנצלות הנחיות זדוניות ושקריות, וכך משפיעות על עוזרי AI ארגוניים רבים, לרבות ChatGPT, Gemini, Copilot ומודלים אחרים. חלק מהמתקפות כללו הטעייה ושכנוע של המשתמשים להקליק על לינקים זדוניים, וחלקן פעלו ללא כל אינטראקציה עם המשתמש.  שדה אחר שניתן לניצול בעולם ה-AI הוא מערכות המקשרות מודלי שפה גדולים (LLMs) למאגרי נתונים ארגוניים. ההאקרים הסתערו על מערכות פופולריות אלו, ופיתחו מנגנונים חדשים: לחדירה לבסיסי נתונים, להשגת קוד השתלטות על סביבות הקורבן, להשתלטות על המערכות שבענן ולחילוץ סיסמאות. בין השאר, חוקרים הציגו כיצד לנצל את היעילות של LLMs כדי לערוך מניפולציה ולבצע הטיות קוגניטיביות, תוך ניצול המגבלות התפישתיות והנורמות החברתיות של בני האדם. החוקרים הסבירו כיצד אותה טכנולוגיה עלולה לשמש את הרעים, כדי להפוך את תהליך ההנדסה החברתית לאוטומטי. המסקנה: מעקות הבטיחות וההגנות האחרות אינם מספיקים – וגם בעולם ה-AI יש להחיל עקרונות של "אפס אמון", להגברת האבטחה. אחד הדוברים הראה כיצד יצירת LLM ייעודי, שאינו ציבורי – עלולה להיות דרך יעילה לבניית נוזקות ולפיתוח טכניקות להתחמקות מזיהוי אנטי-וירוס. בנוסף, בפריצה פיזית לבית או לעסק, הרעים עלולים להותיר בזירה ממצאים מפלילים: טביעות אצבעות על ידית המקרר או עטיפת כריך. בעולם הדיגיטל, ההאקרים בהחלט עלולים להותיר כמה תמונות סלפי, או להשאיר קובץ יומן לוגים, הניתן לחיקור. צוות אבטחה מחברת מודיעין האיומים פלייר (Flare) הציג כיצד ניתן לגרום לבינה המלאכותית להתמקד בשאריות הדיגיטל שנותרו מאחור: הוא מצא דרך חדשה לזהות מסעות של גניבת מידע. Thank you Black Hat and DEF CON — I had an absolute blast! Attended an awesome training, caught up with old friends, made new ones and learned a ton. Heading back home today full of inspiration, fresh ideas, and lot of things to tinker with. pic.twitter.com/EojtRnMkAp — Rolf (@Rolf_Govers) August 11, 2025 לא רק AI אנו שומעים הרבה על פושעים המשתמשים בבינה מלאכותית ליצירת דיפ פייק, לקצירת מידע אישי, ליצירת פרופיל משתמשים ועוד. צוות מביטדיפנדר (Bitdefender) המחיש שאין צורך ב-AI, כשיש לרעים המון נתונים והבנה בסטטיסטיקה. על ידי עיבוד בקשות ה-DNS שהטלפון הנייד של הקורבן שולח כל הזמן, הם הצליחו ליצור פרופיל של התנהגויות משתמשים, לבודד מכשירים בטרם תקיפתם, ואפילו לעקוב אחר משתמשים שעברו מרשת לרשת. עוד נדון הצורך באבטחת רכיבי חומרה. כך, אחת החברות חשפה פגמים בקושחה שמגיעה בעשרות דגמים של מחשבים ניידים עסקיים. אלה איימו על האבטחה של רכיבי משנה של חומרה – שנועדו לאבטח נתונים ביומטריים, סיסמאות ועוד. גם מתקפות ותיקות זוכות ל"שדרוג" מצד הרעים. כך, חוקרי אבטחה פירטו טכניקות חדשות למתקפות מניעת שירות (DoS) ומתקפות מניעת שירות מבוזרת (DDoS) – המופעלות כנגד מערכות חלונות, לעתים תוך ניצול פגיעויות קיימות. אלו זכו להיקרא הלחם המילים Win-DDoS. בכנס הציגו חוקרי טרנד מיקרו (Trend Micro) תוכנית להדגים כיצד פריצה למטען הסוללה בכלי רכב חשמליים עלולה לגרום לנזק חמור, כולל חימום יתר ועד התלקחות הסוללה. אבטחת זהויות – נושא ותיק שמתעצם עם זהויות לא אנושיות. שימוש לרעה באישורים נותר וקטור התקפה ראשוני מוביל, וזהויות לא אנושיות (NHI) – כגון סוכני AI, מפתחות גישה ו-API – מרחיבות את משטח ההתקפה. מהנדסי אבטחה הציגו בכנס כיצד התוקפים מנצלים ליקויי אבטחה, להשגת יותר הרשאות והרשאות יותר נרחבות, על נקודות הקצה – עם שליטה מרחוק. "יש להפחית את האיומים המופעלים על ידי AI כדי לזהות ולהכיל פגיעה באישורים, שימוש לרעה או גישה רחבה מדי לפני שהיא מסלימה", סיכם אחד החוקרים. "הצורך באבטחת זהויות חזקה ומודרנית מעולם לא היה גדול יותר".

מארק גזית, מומחה עולמי לסייבר ובינה מלאכותית, הוזמן באחרונה לקבלת הפנים שערכו מייק וג'אנט האקבי, השגריר האמריקני בישראל ואשתו, לכבוד בתם, שרה האקבי, מושלת מדינת ארקנסו. גזית, שמבלה על הקו בין מיאמי לתל אביב, נמצא בימים אלו בעיצומה של הקמת החברה החדשה שלו, שפרטים אודותיה מכירים רק יודעי דבר, וכמובן – המשקיעים שעומדים בתור. אבל כבר עתה ברור שיש יסוד סביר להאמין שגם החברה החדשה תחולל מהפכה בתחום פעילותה, כפי שעשו החברות הקודמות שהוביל גזית. דיילי ציפי הסתקרנה, צפתה וחזרה עם תמונה

אפצ'ארג', שמספקת כלי תשלומים ומכירה ישירה למפתחות משחקי מובייל, השלימה סבב גיוס הון מסדרה B בהיקף של 58 מיליון דולר – כך הודיעה החברה היום (ד'). הסבב הובל על ידי קרן ההשקעות האמריקנית IVP, והשתתפו בו חברות הגיימינג פלייריקס וסמיילגייט, כמו גם המשקיעים הקיימים, בהם גלילות קפיטל פרטנרס, קורונדום ומונטה VC. החברה מתכננת להשתמש בהשקעה להרחבת הפלטפורמה, פיתוח מוצרים חדשים ושיפור חוויות הלקוח במשחקי מובייל. אפצ'ארג' היא פלטפורמת מכירה ישירה לצרכן (DTC) עבור משחקי מובייל. בחברה אומרים כי היא מאפשרת למפתחות המשחקים למקסם את ההכנסות והרווחים באמצעות החזרת הבעלות על הקשר עם השחקנים, ומספקת להן חנויות מקוונות וממותגות, הצעות גיימיפיקציה, כלי תשלום גלובליים, כולל SDK לתשלומים מתוך האפליקציה, ואמצעים נוספים. לטענתם, בכך החברה חוסכת למפיצים תשלומי עמלות בשיעור של כ-30% שגובות חנויות האפליקציות הגדולות. אפצ'ארג' הוקמה ב-2022 על ידי מאור ששון, המנכ"ל, ורועי ברסי, ה-GM, ומנוהלת על ידי יוצאי רוביו, מון אקטיב, היוג' גיימס ופליי סטודיוז. היא מפעילה כיום חנויות עבור מעל 100 משחקים. אפצ'ארג' מעסיקה 94 עובדים, רובם בתל אביב והשאר באירופה, בארצות הברית ובמזרח הרחוק, ונמצאת בשלבי התרחבות וגיוס אנשי פיתוח ומוצר. כיום היא סולקת עסקאות בהיקף של מעל חצי מיליארד דולר. סבב הגיוס מגיע תשעה חודשים בלבד לאחר סבב A, ומביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל-89 מיליון דולר. סמנכ"ל כספים חדש בנוסף להשלמת סבב הגיוס, אפצ'ארג' הודיעה על מינויו של נדב הולנדר לסמנכ"ל הכספים. הולנדר מונה לתפקיד במטרה לתמוך בהמשך הצמיחה המואצת של החברה, ולבסס את התשתיות הארגוניות שיאפשרו את פעילותה העתידית. ברסי ציין כי "פסיקות משפטיות ושינויים רגולטוריים פתחו את הדלת לעולם של מכירה ישירה לצרכן. יותר ויותר מפתחות משחקים עוברות למודל הישיר לצרכן, שמוכיח את עצמו כחזק ויעיל יותר. אנחנו בונים את המעבר לחנויות אפליקציות עצמאיות וחנויות מבוססות ווב, לטובת הגדלת ההכנסות למפתחות המשחקים וחוויות טובות יותר לשחקנים".

סיפורה של אנה פרנק, שהפך זה מכבר לסמל עולמי לחוויות היהודים בזמן מלחמת העולם השנייה והשואה, קיבל באחרונה חיים חדשים דרך סיור וירטואלי פורץ דרך באמסטרדם. המיזם החדש משלב בינה מלאכותית וטכנולוגיה מתקדמת כדי להנגיש את ההיסטוריה לדור הצעיר, ממש היכן שהכל התרחש. סיור "אנה פרנק ווק" (Anne Frank Walk) הוא מיזם דיגיטלי חדשני, שנוצר על ידי חברת התרבות-טק הישראלית Xsite בשיתוף עם פלטפורמת סיטיפאנס (Cityfans) מאמסטרדם. מתוך חיבור אישי להיסטוריה, המפתחים יצרו חוויה שמטרתה לכבד את מורשתה של אנה פרנק בעומק, בזהירות ובחדשנות, ולהנגיש לקהל רחב יותר את סיפור חייה, טרם הסתגרותה בעליית הגג בניסיון להימלט מהנאצים. הפרויקט נשען על חומרים ארכיוניים, קריינות רגשית וטכנולוגיה מתקדמת, שפותחה בשיתוף עם ההיסטוריונית אליזבת גורמן, כדי להציע דרך עוצמתית לחוות את עולמה של פרנק ולהכיר את קורות חייה הקצרים מדי. יצוין כי הטכנולוגיה של Xsite – המשלבת AI, מציאות רבודה ותוכן מותאם אישית – מיושמת גם במוסדות תרבות מובילים אחרים בישראל ובעולם. הסיור הסלולרי המודרך המדובר לוקח את המשתתפים דרך המקומות האמיתיים שעיצבו את חייה של פרנק. עם וידיאו ואודיו המופעלים בידי הבינה המלאכותית בכל עצירה, המשתתפים נחשפים לזיכרונות אישיים חזותיים ועוצמתיים ולמאורעות ההיסטוריה שנחקרו בקפידה. המסלול, שאורכו כשעתיים וחצי, כולל למעלה מ-12 תחנות משמעותיות ברחבי אמסטרדם, המחיות את סיפורה של אנה, כמו גם של משפחתה ושל הקהילה היהודית שחיה בעיר. הסיור, שמתחיל בבית משפחת פרנק ברחוב מרוודפליין 37, מוביל בין היתר לבית הספר של אנה ולציוני דרך נסתרים של תנועת ההתנגדות, וחושף סיפורים פחות מוכרים המעמיקים את ההבנה של מה שהתרחש באמסטרדם בתקופת המלחמה. לבסוף מגיעים המשתתפים אל האגף הסודי בו התחבאה משפחת פרנק, כשהם נושאים איתם הבנה עמוקה יותר של מי הייתה אנה לפני שהסתתרה מהנאצים. סרטוני הווידיאו מפיחים חיים בדמויות, ברחובות ובמקומות שבהם התרחשו האירועים ההיסטוריים, כמו למשל פרטים על אחותה של אנה, מרגוט פרנק, ועל חוויותיה בבית הספר. מענה לצורך העכשווי ללמוד דרך חוויות אינטראקטיביות הסיור מיועד לשימוש באמצעות סמארטפון טעון במלואו עם גישה לאינטרנט, ומוצע בעלות של 15 יורו למכשיר אחד. היתרון המרכזי הוא גמישותו: אין צורך בהורדת אפליקציה, הוא זמין באנגלית וניתן להתחיל אותו בכל יום ובכל שעה הנוחה למשתמש. הסיור אינו כולל מדריך פיזי, תחבורה או כרטיסים לבית אנה פרנק או לאטרקציות אחרות, אך מהווה חלופה משמעותית או השלמה לחוויית המוזיאון, במיוחד לאור הקושי להשיג כרטיסי כניסה פיזיים אל בית אנה פרנק. היוצרים הדגישו את הרגישות והאותנטיות בסיפור ההיסטוריה המורכבת של השואה. בעידן שבו קהלים צעירים מחפשים חוויות אינטראקטיביות, שילוב תוכן היסטורי מדויק ומוקפד המותאם אישית, עם טכנולוגיית AI ואנימציה מאפשר להציג את הסיפור באופן המדבר בשפתם של צעירים, מבלי לאבד את כובד המשקל ההיסטורי. לפי היזמים, נתונים עכשוויים מדגישים את חשיבות הנגשת השואה לדור הצעיר, שכן מחקרים מראים כי רבים מצעירי אירופה חסרי ידע בסיסי אודות השואה. שחר גרמבק, מנכ"ל Xsite, ציין כי היכולת להתאים את הסיפור לדור הדיגיטלי היא חיונית על מנת להבטיח שגם הסיפורים המוכרים ביותר יישארו רלוונטיים ומעוררי השראה. מאז השקתו, זכה "אנה פרנק ווק" לתהודה בינלאומית, וסוקר ביותר מ-20 כלי תקשורת מרכזיים בחמש יבשות, כולל ב-France24, ב-לה פיגארו, ב-Times of Israel, ואחרים. המשתמשים העניקו לסיור דירוג ממוצע של 4.8 מתוך 5, כאשר רבים מהם ציינו כמה החוויה מרגשת, סוחפת וחינוכית, ואף תיארו אותה אותה כ-"מכונת זמן בכיס". התגובה העולמית החיובית מדגישה את עוצמתו של סיפורה של אנה פרנק, את חשיבות הזיכרון ואת האופן שבו חדשנות יכולה להפוך את ההיסטוריה לנגישה יותר לכל.