הנפקת מיכפל, חברת שירותי השכר מבית פורמולה מערכות, בבורסה בתל אביב יצאה לדרך, והיא צפויה להוליד שתי מיליונריות חדשות, בכירות בחברה: תמי אוחנה קול, המנכ"לית, ומאיה שטרית, סמנכ"לית הכספים שלה. על פי נתונים שהגיעו לידי אנשים ומחשבים, אוחנה קול צפויה להרוויח מההנפקה 27 מיליון שקלים ושטרית – תשעה מיליון. מיכפל יצאה באחרונה להנפקה ראשונה לציבור (IPO), שבמסגרתה היא אמורה לגייס סכום של 300 מיליון שקלים לפי שווי חברה של 900 מיליון, לפני הגיוס. מלבד אוחנה קול ושטרית, גם חברת האם של מיכפל, פורמולה, תצא נשכרת מאוד מההנפקה, שכן בעקבותיה, האחזקות שלה בחברה הבת צפויות להסתכם ב-867 מיליון שקלים. זאת ועוד, פורמולה רכשה את מיכפל ב-2017 לפי שווי שוק של 81 מיליון שקלים, כך שאם ההנפקה תבוצע כמתוכנן, היא תרשום רווח של קרוב ל-800 מיליון שקלים. הנפקה או אקזיט שלישיים של חברה בת של פורמולה בשנה האחרונה עבור פורמולה מדובר בהנפקה או אקזיט שלישיים של חברה בת בשנה (וקצת) האחרונה. ביולי אשתקד היא הנפיקה את טיאסג'י (TSG) לפי שווי של 462 מיליון שקלים, מה שהניב לפורמולה רווח של כ-200 מיליון שקלים. בחודש שעבר פורמולה מכרה את סאפיינס לקרן ההשקעות אדוונט לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר – מה שהניב לה רווח של 775 מיליון. אוחנה קול משמשת כמנכ"לית מיכפל וכסמנכ"לית הטכנולוגיות של פורמולה מאז מרץ 2023. לפני כן היא שימשה במשך מעל חמש שנים משנה למנכ"ל ומנהלת חטיבת הטכנולוגיות בחברת הביטוח מגדל. בסך הכול, היא עבדה במגדל כ-12 שנים. בטרם הגיעה אליה, עבדה אוחנה קול במשך כ-10 שנים במלם תים. ב-2019 היא קיבלה את אות המנמ"ר המצטיין מטעם אנשים ומחשבים. מיכפל הוקמה ב-1983 כספקית פתרונות תוכנה בתחום משאבי האנוש, בין השאר בעולמות השכר, הגיוסים וייעול ניהול התהליכים העסקיים. על פי התשקיף האחרון, החברה נמצאת במשא ומתן מתקדם כדי לרכוש שלוש חברות, ששמותיהן לא נמסרו, בשווי שוק כולל של כ-50 עד 60 מיליון שקלים – מה שיגדיל את שוויה.

טרגדיה התרחשה באחרונה בקמפוס מיקרוסופט שבעמק הסיליקון, במאונטיין וויו – מהנדס התוכנה פראטיק פאנדי, בן ה-35 בלבד, נמצא במקום ללא רוח חיים בשעות הבוקר המוקדמות ב-20 באוגוסט. כל שידוע הוא ש-פאנדי הגיע למקום העבודה בערב הקודם, ה-19 באוגוסט, ושגופתו התגלתה במשרדים למחרת. המשטרה דיווחה כי לא נמצאו כל סימני "פעילות חשודה" או עדויות להתנהגות פלילית על הגופה וכי המקרה אינו מטופל כחקירה פלילית. עם זאת נסיבות המוות עדיין נחקרות על ידי הפתולוג של מחוז סנטה קלרה. ???? Tragedy in Silicon Valley ???? Pratik Pandey, a 35-year-old Indian software engineer, was found dead on Microsoft’s Mountain View campus. He had badged into the office on Aug. 19 but never returned home, and his body was discovered in the early hours of the next day. #Microsoft… pic.twitter.com/tMj82IfOZs — Your Daily Digest (@GalacticScope) August 29, 2025 פאנדי – שהגיע במקור מהעיר אינדור שבהודו, והותיר אחריו בן ומשפחה בהודו – תואר כ"נשמה שמחה עם חיוך קורן", וגם זכה להיחשב כמקצוען חרוץ, וכן כבן, אבא וחבר אהוב. חבריו וקרוביו תיארו אותו כאיש טוב לב שתמיד היה מוכן לעזור. לפי הדיווחים הוא היה ספורטיבי, אהב לשחק כדורגל, קריקט וטניס שולחן. הוא עבר לארצות הברית לפני למעלה מעשור במטרה להשלים תואר שני, ואכן החזיק בשני תארי מוסמך במדעי המחשב ובהנדסת תוכנה מאוניברסיטאות בארה"ב.  במהלך הקריירה שלו, שנפרסה על פני כעשור, עבד למעלה מחמש שנים במיקרוסופט כמהנדס תוכנה ועל פי הדיווחים העניק תרומה משמעותית לפלטפורמות החברה 'פבריק' ו'סינאפס' – כלי אנליטיקה המתחרים למשל בתוצרי חברת סנואופלייק (Snowflake). פאנדי דיווח ישירות לסקוט גאת'רי, סגן נשיא בכיר במיקרוסופט האחראי על תחום הענן והבינה המלאכותית. לפני תפקידו במיקרוסופט, צבר ניסיון בחברות טכנולוגיה מובילות כמו אפל, וולמארט לאבס ואילומנה בארה"ב, וקודם לכן עבד בהודו בחברות Newgen Software ו-John Deere. הוא נודע במומחיותו בארכיטקטורת מיקרו-פרונטאנד וביישומים מונחי נתונים. 35-year-old engineer who badged in at 7pm and was found dead at 3am, followed by a smug “subscribe for $1.99/month” mic drop. Seriously, it’s almost as if Silicon Valley would rather nickel-and-dime you with clickbait paywalls than ask why a presumably ambitious Pratik Pandey… — Joe (@JoeMaristela) August 29, 2025 טענות לעבודת-יתר וחשש שהיא הגורם למוות אלא שלצד ההישגים המקצועיים המרשימים, משפחתו של פאנדי העלתה חששות כבדים בנוגע לדפוסי עבודתו. קרוב משפחה ששוחח עם התקשורת ציין כי הוא נהג לעבוד שעות ארוכות ואף שהה במשרד עד לשעות מאוחרות מאוד. עקב מותו קרא דודו, מנוג' פאנדי, לחברות הטכנולוגיה "לנקוט בצעדים חזקים יותר כדי להגן על עובדים מדרישות עבודה קיצוניות", וטען כי אחיינו "עבד עד שעות מאוחרות במשך תקופה ארוכה מאוד". הדוד הוסיף וציין בקריאה ישירה לחברות שהפחתת הלחץ בעבודה ממועסקיהן תסייע להם לחיות טוב יותר, ומעבר לכך הוסיף כי "זה כנראה יציל חיים". הוא אף טען בדבריו כי על המעסיקות בתחום הטק לשים יותר לב כשעובדים מגיעים למשרד בשעות חריגות באופן עקבי. מותו של פאנדי הסעיר רבים בקהילה הטכנולוגית וברשתות החברתיות הופיעו הספדים רבים שהוקדשו לו. ואולם, על אף שחלפו כבר מספר ימים מאז הטרגדיה, מיקרוסופט טרם פרסמה הצהרה או התייחסות רשמית בנוגע למקרה.

משרד החינוך הכריז לקראת פתיתת שנת הלימודים על רפורמת ישראל ריאלית, שנועדה לקדם את לימודי מקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), והעניק לה מעמד של תוכנית לאומית, עם תקציבים מתאימים. מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, פירטה על התוכנית בראיון עימה שפרסמנו אתמול (א'), לקראת פתיחת שנת הלימודים. היא אמרה כי השינוי שבא לידי ביטוי בתוכנית הוא "בדרך שבה מנגישים את חומרי הלימוד לתלמידים, עם חיבור למציאות שהם מכירים אותה… בבחינות החדשות יהיו שאלות שיעסקו בגובה שכר, באוריינות פיננסית. התלמידים יקבלו גרפים, טבלאות, והם יצטרכו לנתח את הנתונים. כבר כיום הם משתמשים במיינקראפט – משחק שכל תלמיד מכיר, ואנחנו מטילים עליהם במסגרת זו משימות שונות שקשורות לתכנון ובנייה, שמתחברות לגיאומטריה". התוכנית זכתה לביקורת מצד מורים ומנהלים – הן ביקורת על התוכנית עצמה והן על כך ששר החינוך, יואב קיש, לא שיתף אותם בהכנתה. מנשה לוי, יו"ר פורום מנהלי בתי הספר התיכוניים, אמר כי "שר החינוך מציג את תוכניתו, ישראל ריאלית, כפתרון לכישלון המחפיר של תלמידינו במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה ובמדעים. אבל זו אינה רפורמה אמיתית, זו הטעיה". "במקום טיפול שורש, קיש מציע תוספת של שעות לימוד והקצאת 500 מיליון שקלים, שרק 20% מהם הם כסף חדש. קיש מתעלם מהבעיות האמיתיות: תוכניות לימודים מיושנות, שאינן תואמות לסטנדרטים הבינלאומיים, ומחסור חמור באלפי מורים איכותיים בתחום. כבר כיום המערכת מתקשה למצוא מורים מתאימים, ומגמות לימוד במדעים מתבטלות", ציין. לוי הוסיף כי "התוכנית הזו מוכיחה שוב שקיש לא מאמין בעצמאות אנשי המקצוע בשטח, אלא רואה בהם קבלני ביצוע לפקודותיו. זו לא רפורמה, זו פעולה שמסכנת את עתיד דור הסטארט-אפ שלנו. בלי גיוס מסיבי של מורים טובים ושינוי מהותי בתוכניות הלימודים, זו תוכנית כושלת וחסרת סיכוי!". תגובת משרד החינוך ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "תוכנית ישראל ריאלית היא מהלך עומק, עם אופק תקציבי של 1.285 מיליארד שקלים עד 2028. הרפורמה מבקשת לשנות מן היסוד את האזורים שהחלישו את הישגי ישראל במבחנים הבינלאומיים – לעדכן תוכניות לימוד מיושנות, לחזק את כוח ההוראה, ולהבטיח פיקוח ויישום אפקטיביים בשטח. עדכון תוכניות ה-STEM על בסיס סטנדרטים בינלאומיים מותאמים לישראל נמצא בימים אלה בשלביו הסופיים. הוצאות הספרים נדרשו לעצור הדפסות ישנות ולהיערך לתכנים החדשים, וכל בית ספר מפנה תקציב ייעודי לציוד מעבדות, סיורים ותוכניות ייחודיות, שיחברו את התלמידים ללמידה מעשית ורלוונטית". עוד צוין בתגובת המשרד שבמסגרת התוכנית "הורחבו מסלולי ההכשרה והגיוס למורים: בתוך שלוש שנים יצטרפו לפחות 2,000 מורי STEM חדשים. מעל 14 אלף מורי מתמטיקה ומדעים בחטיבות הביניים כבר משתתפים בהכשרות חדשניות, ולצידן מוקמות מאות קבוצות מצוינות בהיי-טק ובבינה מלאכותית בפריפריה – כך שכל תלמיד רביעי בפריפריה יזכה למסלול מצוינות".

מסע תקיפה מתוחכם מינף פגיעות יום אפס שלא הייתה ידועה בעבר בווטסאפ במכשירי אפל, כדי לתקוף באופן ממוקד משתמשים ספציפיים, כך אישרה ענקית המסרים המיידיים. ווטסאפ תיקנה פגיעות אבטחה באפליקציות המסרים שלה עבור מכשירי iOS ו-macOS. לפי ענקית המסרים המיידיים, ייתכן שהפגיעות כבר נוצלה לבדה, או בשילוב עם חולשה של אפל שנחשפה באחרונה במתקפות "יום אפס" ממוקדות. המתקפה ניצלה שרשרת של פגיעויות כדי לקבל גישה למכשירי יעד. נקודת הכניסה הראשונית הייתה דרך ווטסאפ ב-iOS וב-macOS. הפגיעות, CVE-2025-55177, שסומנה בדרגת חומרה 8.8,  מתייחסת למקרה של הרשאה, שאינה מספקת, של הודעות סנכרון בין מכשירים מקושרים. חוקרי ווטסאפ הם שגילו את הבאג. לפיהם, "הבעיה יכולה לאפשר למשתמשים להפעיל עיבוד תוכן מכתובת אתר שרירותית – במכשיר של היעד". הפגמים השפיעו על שלוש מהגרסאות של ווטסאפ, ותוקנו ב-28 ביולי וב-4 באוגוסט. החוקרים העריכו כי ייתכן שהחולשה קשורה גם ל-CVE-2025-43300, פגיעות המשפיעה על iOS, iPadOS ו-macOS, כחלק מהתקפה מתוחכמת נגד משתמשים ממוקדים ספציפיים. פגיעות זו, CVE-2025-43300, נחשפה על ידי אפל באחרונה, והיא תיארה אותה כ"כלי נשק המשמש התקפה מתוחכמת ביותר נגד אנשים ממוקדים ספציפיים". פגיעות זו היא "פגיעות כתיבה מחוץ לתחום במסגרת ImageIO", העלולה לגרום לפגיעה בזיכרון בעת עיבוד תמונה זדונית. אנשי אמנסטי אינטרנשיונל מסרו, כי ווטסאפ הודיעה למספר – לא מוגדר – של אנשים, כי לפי דעתם, הם היו מטרה לקמפיין רוגלה מתקדם ב-90 הימים האחרונים באמצעות CVE-2025-55177. בהתראה שנשלחה, המליצה ווטסאפ גם לבצע איפוס מלא להגדרות היצרן של המכשיר ולשמור על מערכת ההפעלה ואפליקצייתווטסאפ מעודכנות להגנה מיטבית. לא ידוע מי ספק הרוגלות העומד מאחורי המתקפות. לפי אנשי אמנסטי, "צמד הפגיעויות הוא מסוג מתקפת 'אפס קליק', כלומר הן אינן דורשות כל אינטראקציה של המשתמש, כגון לחיצה על קישור, כדי שהמתקפה תצלח". עוד ציינו באמנסטי אינטרנשיונל, כי "אינדיקציות מוקדמות מצביעות על כך שהמתקפה של ווטסאפ משפיעה הן על משתמשי iPhone והן על משתמשי אנדרואיד, בהם פעילי החברה האזרחית. רוגלות ממשלתיות ממשיכות להוות איום על עיתונאים ומגיני זכויות אדם". ווטסאפ עדכנה כי שלחה התראות על איומים בתוך האפליקציה ליותר מ-200 משתמשים. CISA, הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות, הוסיפה את הפגיעות לקטלוג האיומים הידועים שלה.

הסוללות כיום טובות מתמיד, ולא רק במחשבים אלא בעיקר בטלפונים. כנראה שזה משפט שאני חוזר ואחזור עליו עוד לא מעט פעמים בכל פעם שאתייחס למשהו שקשור לזמן העבודה. ולמרות זאת, והנה עוד חזרה, הרבה מאוד אנשים לא מוכנים לצאת מהבית בלי שיש להם סוללת גיבוי בתיק. הסיבה לכך היא שבמקביל לגידול בסוללות ובאיכות שלהן, הרבה מאוד בקהל המשתמשים לא עוזבים כמעט את הסמארטפון שלהם. מעבר לכך, יש הרבה תרחישים שבהם כדאי לקחת סוללת גיבוי: ביציאה למילואים, בהתחלת טירונות, במסע לשטח לטיול ארוך ועוד. שיאומי ידועה קודם כל בזכות הטלפונים הרבים שהיא שולחת לשוק בהתמדה, אבל זו חברה שידיה נמצאות היטב בכל מגזר שוק של החיים הדיגיטליים, וזה כולל סוללות ניידות. הסוללה החדשה שלה, Magnetic Power Bank, מציעה נפח עבודה של 10,000 מילי-אמפר לשעה, עם הספק של 33 וואט. זוהי סוללה קומפקטית מאוד, כי הייעוד העיקרי שלה הוא להידבק לגב של טלפונים שתומכים ב-MagSafe מבית אפל, כך שקל מאוד להכניס אותה לעבודה במקרה הצורך. מעבר לכך, היא מגיעה עם שני חיבורי USB-C, שבנוסף לזה שהם מאפשרים להטעין אותה כשתורה מגיע, הם מאפשרים, במקביל להטענה של ה-iPhone, להטעין עוד שני מכשירים אחרים עם חיבור מתאים. Magnetic Power Bank מוגשת בצבעים פסטליים צעירים ועולה בעלי אקספרס, נכון לכתיבת שורות אלה, קצת יותר מ-110 שקלים, ללא דמי משלוח.

חברת וויקס (Wix) – המתמחה בפלטפורמות דיגיטליות להקמת אתרים וניהול נוכחות עסקית אונליין – ממשיכה לקדם יוזמות משמעותיות בפריפריה הישראלית, ופותחת כעת קול קורא ייעודי לסטארט-אפים בתחילת דרכם הפועלים באזור הנגב. מדובר ביוזמה שנייה מסוגה של וויקס, וזאת בתוך חודשים ספורים בלבד: בקול הקורא הקודם, שהופנה לסטארט-אפים מצפון הארץ, התקבלו כ-100 פניות, הוענק ליווי מקצועי למיזמים נבחרים, ובימים אלה, מתקבלות החלטות ראשוניות לגבי השקעה במיזמים שהגיעו לקו הסיום מבין המיזמים הנבחרים. כעת, עוברת החברה דרומה, במטרה לזהות ולהשקיע ביזמות פורצת דרך גם באזור זה. הקול הקורא פונה לסטארט-אפים בשלבי Pre-Seed ו-Seed בכל רחבי הנגב, מזרח ומערב כאחד. המיקוד הוא בפתרונות טכנולוגיים שמחזקים עסקים קטנים ובינוניים, באמצעות כלים דיגיטליים לניהול חכם, חיזוק הנוכחות הדיגיטלית, שיפור חוויית הלקוח והגדלת המכירות. מהחברה נמסר כי עדיפות תינתן למיזמים בעלי בסיס של בינה מלאכותית ובפרט כאלה הפועלים בתחומים כגון eCommerce, Marketing, Social, Fintech, Shipping, Analytics, Customer Service והגדלת מכירות. בנוסף להשקעה, בגובה המתאים לשלב Pre-Seed או Seed, יזכו החברות הנבחרות למעטפת מקצועית רחבה הכוללת ליווי מצוותי וויקס, מאנשי טכנולוגיה, שיווק, מוצר ופיתוח עסקי – במטרה להעצים את הסיכוי להצלחה ולחדירה לשוק. תהליך הסינון ייערך במהלך חודש ספטמבר, ולאחר הגשת מועמדות ראשונית דרך האתר יוזמנו הסטארט-אפים הנבחרים להציג את המיזם בפני ועדת ההשקעות של וויקס. איתן ישראלי, סמנכ"ל פיתוח תאגידי והאחראי על קרן ההשקעות Wix Venture. צילום: אלן צצקין "מאוד רוצים לפגוש את החברות הצעירות המבטיחות בנגב" את המהלך מובילה קרן ההשקעות Wix Ventures, האחראית על חיבורים בין החדשנות החיצונית לעולמות הפעילות של החברה. מטרת הקרן היא להרחיב את גבולות החדשנות ולהעניק גישה להזדמנויות משמעותיות גם ליזמים מהפריפריה, שבדרך כלל נמצאים רחוק יותר ממקורות המימון והתמיכה שמקבלים מיזמים בתל אביב והמרכז. איתן ישראלי, סמנכ"ל פיתוח תאגידי והאחראי על קרן ההשקעות Wix Venture: "עולים דרומה. אנחנו ממשיכים להאמין שתפקיד תעשיית הטק הישראלית משמעותי יותר מלהיות יצואנים ומעסיקים מובילים במשק, אלא גם להיות שם כשהמדינה צריכה אותנו. אחרי שפגשנו עם קרוב ל-100 סטארט-אפים בצפון השנה, אנחנו מאוד רוצים לפגוש את החברות הצעירות המבטיחות בנגב. אנחנו מתרגשים ממש". לדבריו, מדובר בהזדמנות משמעותית ליזמים מהדרום להתחבר לאחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בישראל ובעולם, לקבל תמיכה מקצועית מהשורה הראשונה, ולהיות חלק מדור חדש של חדשנות עסקית וצמיחה אזורית. ההגשה פתוחה עד ליום א', ה-8 בספטמבר 2025, דרך אתר Wix Capital

חברת אקורייט דאטה (Aqurate Data) מקבוצת UCL הודיעה באחרונה על מינויו של עמית בן מאיר לתפקיד סמנכ"ל השירותים המקצועיים שלה. בן מאיר מצטרף לתפקיד זה לאחר 12 שנות ניסיון עשיר ומגוון בקבוצת UCL, בהן החל את דרכו בתחום המכירות והתקדם לשורת תפקידי ניהול בכירים. בתפקידו האחרון שימש כראש אגף מיקור חוץ מול לקוחות במגזרי הבנקאות, הביטוח והבריאות, תוך מתן שירות מקצועי ואיכותי. מהחברה נמסר: "אנו מאחלים לעמית הצלחה רבה בתפקידו החדש, ומאמינים כי ניסיונו הרב ומחויבותו ללקוחות יתרמו רבות להמשך הצמיחה וההתפתחות של החברה".

ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה (NVIDIA), הציג לאחרונה את חזונו לפיו בינה מלאכותית עשויה להפוך את שבוע העבודה שלנו לבן ארבעה ימים בלבד. לטענתו, המהפכה הזו תושג בזכות עלייה דרמטית בפריון העבודה והפחתה במשימות אשר חוזרות על עצמן. הואנג השווה את מהפכת ה-AI הנוכחית לשינויים תעשייתיים קודמים, כמו המעבר משבוע עבודה של שבעה ימים – לחמישה, במה שמצביע, לטענתו, על כך שהרגלים חברתיים מתפתחים לצד התקדמות טכנולוגית. ALERT: Would you trust a robot to do robotic surgery on you? 3pET @nvidia CEO Jensen Huang tells me that's what's coming. What else? Tune in for my 1-on-1 w/ the (human) brain behind $NVDA @ClamanCountdown See you in 45 mins! — Liz Claman (@LizClaman) August 28, 2025 צפי שדווקא נהיה "עסוקים מאי פעם" עם זאת, הואנג הזהיר כי גם אם שבוע העבודה יתקצר, העובדים יכולים למצוא עצמם "עסוקים מאי פעם". הוא הסביר שהזמן שייחסך באמצעות ההתבססות ההולכת וגדלה על שירותי הבינה המלאכותית לא יוקדש בהכרח לפנאי, אלא ינוצל על ידי חברות ומנהלים על מנת לרדוף אחרי "רעיונות שאפתניים יותר" ולעסוק במשימות חדשניות ומורכבות בהרבה. בראיון ל-The Claman Countdown ב-Fox Business Network, צוטט הואנג באומרו: "אני חייב להודות שאני חושש שאנחנו הולכים להיות עסוקים יותר בעתיד מאשר עכשיו", והוסיף וציין כי "ככל שאנחנו פרודוקטיביים יותר, כך יש לנו יותר הזדמנויות לרדוף אחרי רעיונות". יצוין כי הואנג יודע היטב כמה השפעת הבינה המלאכותית עצמתית. הטכנולוגיה החדשנית שינתה לחלוטין את מצבה של אנבידיה ועסקיה והשפעתה עליהם הייתה חסרת תקדים. החברה חווה כיום צמיחת שיא, עם דיווח שלה על רווחים רבעוניים בסך 46.7 מיליארד דולר – גידול של 56% משנה לשנה; ובצידם תחזית להכנסות של 54 מיליארד דולר לרבעון הבא. שווי השוק של אנבידיה חצה את רף 4 טריליון הדולרים, מה שהפך אותה לעסק הראשון באמריקה עם שווי כזה. הצמיחה הזו מוּנעת בעיקר מהביקוש העצום לשבבי ה-AI של אנבידה, ובמיוחד לארכיטקטורת Blackwell Ultra GB300 החדשה, שהביקוש אליהם נמצא בשיא לנוכח היערכות הדאטה סנטרים ברחבי העולם לעידן ה-AI. הואנג עצמו העריך כי ההשקעה בתשתיות בינה מלאכותית תגיע לסכום של 3 עד 4 טריליון דולר בחמש השנים הקרובות, מה שמדגיש את המעמד המרכזי של אנבידיה במהפכת ה-AI. בנוסף, הואנג מצפה כי היעילות המונעת על ידי AI תתרום לצמיחה בתמ"ג ולביצועים כלכליים, מה שמהדהד מגמות היסטוריות בהן קידמה טכנולוגית מניבה רווחים חברתיים ופיננסיים כאחד. “Everyone is a programmer”— CEO of Nvidia is Jensen Huang https://t.co/vDt2gMIUFP pic.twitter.com/tfIUzJ9mhh — Brian Roemmele (@BrianRoemmele) August 28, 2025 "כל דבר שזז יהיה רובוטי" חזונו של הואנג נתמך על ידי תוכניות פיילוט שנערכו בבריטניה, ארה"ב וקנדה, אשר הראו כי שבועות עבודה בני ארבעה ימים יכולים להגביר את הפרודוקטיביות בעד 24%, לצמצם בחצי את שחיקת העובדים, לשפר את שימור העובדים ולהפחית ימי מחלה. בהולנד, לדוגמה, שבוע עבודה סטנדרטי של 32 שעות כבר נפוץ, כאשר הן העובדים והן המעסיקים מתנגדים לרעיון של חזרה לשעות עבודה ארוכות יותר. מחלקת המחקרים של בנק אוף אמריקה גם היא צופה התייעילות רחבה בעבודה, שכן חברות יעשו את אותה עבודה בפחות שעות. למרות שהואנג הדגיש את נושא הפרודוקטיביות הגוברת, מנכ"ל אנבידיה הכיר בדבריו גם בהשפעה הרחבה יותר של ה-AI על שוק העבודה. הוא קבע כי "חלק מהמשרות ייעלמו. כל משרה תשתנה כתוצאה מהבינה המלאכותית". ואכן, מחקרים מראים כי AI כבר גורמת לאובדן משרות, כאשר למעלה מ-10,000 אמריקנים פוטרו בגללה בשבעת החודשים הראשונים של 2025, ויותר מ-130,000 עובדי טכנולוגיה פוטרו כבר השנה, בין היתר עקב החלפתם במערכות AI. דו"ח פורום הכלכלה העולמי מ-2025 מציע ש-41% מהמעסיקים ברחבי העולם מתכננים לצמצם את כוח האדם שלהם בחמש השנים הבאות, עקב אוטומציה של AI.  בעתיד ש-הואנג חוזה "כל דבר שזז יהיה רובוטי", כולל כלי רכב, טרקטורים ומפעלים ויהיו גם רובוטים הומנואידיים (דמויי אדם), שיבצעו משימות כלליות החל מניתוחים ועד לחקלאות. כך או כך, המסר הברור של הואנג למעסיקים וכן לעובדים הוא לאמץ את הבינה המלאכותית וללמוד לעבוד איתה, שכן "אלה שיסתגלו במהירות כנראה ירוויחו יותר. אלה שלא, עלולים להתקשות למצוא עבודה בכלל".