חברת התקשורת וויסנטר (Voicenter) קיבלה רישיון מפ"א (מפעיל פנים ארצי), רישיון MVNO (מפעיל וירטואלי סלולארי) ורישיון מב"ל (בינלאומי) ממשרד התקשורת כמפעילה חדשה לשוק העסקי, ומצטרפת לרשימת מפעילות הסלולר והספקיות הווירטואליות הפועלות בישראל, ותתמקד בשוק העסקי עם שירותי AI קוליים. בימים אלו חותמת החברה על הסכם עם הוט מובייל לשימוש ברשת הרדיו שלה ומסיימת את פריסת קווי התקשורת. ניצן גוטמן, מנכ"ל וויסנטר, אמר, כי "המהפכה של Voice AI מחוללת שינוי משמעותי בנוף התקשורת העסקית, כאשר מאות ארגונים מצטרפים מדי חודש לשירותים אלו. בעולם החדש הזה, כל שיחה הופכת למאגר ידע חי ודינמי – מתומללת, מתועדת ומנותחת באמצעות אלגוריתמים מתקדמים. בוטים אינטליגנטים לומדים ומשתכללים בכל אינטראקציה, מסייעים לעסקים לייעל תהליכים, להבין טוב יותר את צורכי הלקוחות ולספק חוויית שירות שונה לחלוטין מזו שהכרנו עד כה. זוהי לא רק אבולוציה טכנולוגית, אלא מהפכה שמשנה מן היסוד את תפיסת השירות הטלפוני והתקשורת העסקית. כיום אנחנו המפעיל היחיד שהינו גם יצרן הטכנולוגיה מקצה לקצה, וגם נותן השירות. הדבר מאפשר לנו למנף את מהפכת ה-AI עבור לקוחותינו, כעת גם על גבי הרשת שלנו". החברה מציעה לעסקים תמלול שיחות, סיכום שיחות, ניתוח רגשות וקבלת תובנות עסקיות מכל שיחה ושיחה, בשילוב כלי אוטומציה עסקית, שמאפשרת ליישם תהליכים ארגוניים אוטומטיים שמבטיחים שיפור בחוויית הלקוח, הגדלת המכר, הגברת הבקרה, צמצום סיכונים עסקיים – והכל תוך חיסכון משמעותי בעלויות. בנוסף, החברה משיקה סוכן בינה מלאכותית (בוט קולי), שמדבר עם הלקוחות ומבצע שלל פעולות מול מערכות המידע בארגון, ללא הצורך בהתערבות אנושית, 24/7, בכל השפות, ללא מגבלת עומס, באופן שירותי ויעיל המהווה Game Changer לעסקים".

קבוצת התקיפה Storm-0501 ממשיכה לשדרג ולשכלל את המתקפות שלה, תוך מיקוד הולך וגובר בטקטיקות וטכניקות מתקפה מבוססות ענן. השינוי המשמעותי הוא המעבר מהפעלת כופרה על עמדות קצה מקומיות (On-Premise), מחשבים או שרתים – לשימוש בכופרה מבוססת ענן; כך לפי צוות מודיעין האיומים של מיקרוסופט (Microsoft Intelligence). צוות מודיעין האיומים של הענקית מרדמונד, בהובלת צוות חוקרים ממרכז המחקר והפיתוח בישראל, חשף פרטים חדשים על קבוצת התקיפה. לפי החוקרים, בשונה מהמודל המסורתי, שבו תוקפים מטמיעים כופרה בעמדה מקומית כדי להצפין קבצים קריטיים (ולאחר מכן מנהלים משא ומתן על פתיחתם), כופרה מבוססת ענן מייצגת פרדיגמה חדשה: התוקפים משיגים גישה והרשאות לענן, כדי לשלוף במהירות כמויות עצומות של מידע, למחוק נתונים וגיבויים, ולדרוש על כך כופר. זאת, בלא שלארגון תהיה היכולת לשחזר את הקבצים או המשאבים הארגוניים שרצים על הענן. The financially motivated threat actor Storm-0501 has continuously evolved to achieve sharpened focus on cloud-based TTPs as their primary objective shifted from deploying on-premises endpoint ransomware to using cloud-based ransomware tactics. https://t.co/RiAfOmd3UY… — Microsoft Threat Intelligence (@MsftSecIntel) August 27, 2025 טקטיקות הפעולה ודרכי החדירה החדשות החוקרים הסבירו כי התקיפות של Storm-0501 הן אופורטוניסטיות, כלומר, אינן ממוקדות במטרה ספציפית. כך, ב-2021 למשל, היא השתמשה בכופרה מסוג Sabbath נגד בתי ספר מחוזיים בארה"ב. בנובמבר 2023, היא כיוונה לארגונים ממגזר הבריאות. לאורך שנים, הקבוצה שינתה שוב ושוב את יעדי התקיפה שלה. בספטמבר 2024, מיקרוסופט חשפה בניתוח כיצד Storm-0501 הרחיבה את פעילותה לסביבות ענן היברידיות. התוקפים השיגו דריסת רגל באמצעות פריצה למנהל המשתמשים ה-Active Directory, ומשם הצליחו להתקדם לתוך הענן ולהשיג הרשאות של זהויות בענן עד לרמה של אדמין גלובלי (Global Administrator). במהלך המתקפה זוהו שני דפוסי פעולה מרכזיים: האחד, הטמעת דלת אחורית (Backdoors) – ניצול ההרשאות הגבוהות להוספה של דומיינים מזויפים שבשליטת התוקפים כדומיינים שיש בהם אמון (Federated Domains). באמצעותם, התוקפים התחזו כמשתמשים חזקים בארגון, ויצרו אמצעי זיהוי מזויפים (Access Tokens), אשר נתפשו בעיני הנתקף כלגיטימיים. הדפוס השני שנתגלה הוא פריסה של כופרה בתחנות קצה ושרתי הארגון, כדי להצפינם ולדרוש בעבורם כופר. Azure – במוקד ההכנסות של מיקרוסופט צילום: BigStock התוקף עלול ויכול להצפין כל משאב קריטי שיש לארגון בענן "קבוצת התקיפה ממשיכה להפגין מיומנות גבוהה בתמרון בין סביבות מקומיות לסביבות ענן – דוגמה מובהקת לאופן שבו שחקני איום מתאימים את עצמם למגמה הגוברת של מעבר לסביבות ענן היברידי", ציינו החוקרים. "התוקפים מחפשים מכשירים לא מנוהלים ונקודות תורפה בסביבות ענן היברידיות, כדי להתחמק מזיהוי, להשיג הרשאות גבוהות לסביבת הענן, ובמקרים מסוימים – אף לנוע בין סביבות הענן השונות של הלקוחות כדי להשיג מטרותיהם". כך, החוקרים גילו תקיפה שביצעה Storm-0501 באחרונה על סביבת ענן שנפרצה בארגון גדול, המורכב מכמה חברות בת. "התוקפים הצליחו לשתול כופרה מבוססת ענן על ידי השגת הרשאות, ניצול פערים בניהול האבטחה וביצירת גישה הדרגתית מעמדות מקומיות (On-Prem) לענן", ציינו. "היכולת להשיג גישה להרשאות ברמה מאוד גבוהה", הסבירו, "נובעת משליטה מלאה שהשיג התוקף ברשת התקשורת של הארגון, המאפשרת לו לנצל משאבים לוגיים בענן. כך למשל, הצליחו התוקפים להגיע דרך עמדה לוקאלית ולפגוע בשרת שמסנכרן את הזהויות בכל סביבות הענן בארגון". חוקרי מיקרוסופט סיכמו: "מצב זה אפשר לתוקפים להשיג זהויות פגיעות המאפשרות גישה אדמיניסטרטיבית בענן. ברגע שהתוקף נמצא בענן, הוא עלול ויכול להצפין כל משאב קריטי שיש לארגון בענן: אחסון נתונים, מידע רגיש, שרתים וירטואליים ועוד – תוך שהגיבויים נמחקים ולא ניתן לשחזר אותם, מה שמאפשר לסחוט את הארגון. הבנה של דפוסי פעולה כאלה היא קריטית היום עבור ארגונים שפועלים בסביבות ענן".

יצרניות הזיכרונות הדרום קוריאניות SK הייניקס וסמסונג יצטרכו, החל בעוד 120 יום, לבקש אישור עבור כל מכונת ייצור של חברות שקשורות ו/או מעורבות בדרך כזו או אחרת עם ארצות הברית, שאותה הן ירצו להתקין במפעלים שלהן בסין – כך לפי הוראה חדשה של הממשל האמריקני. זהו עוד פרק במלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין. לפי משרד המסחר האמריקני, ההחלטה החדשה מאפשרת לחברות לרכוש מכונות שישמרו על המצב הקיים, אבל הן לא יקבלו אישור לרכוש ציוד חדש, שיוכל לאפשר להן להגדיל את נפח הייצור שלהן במפעלים הללו, ולא לשדרג את קווי הייצור הקיימים. SK הייניקס וסמסונג נהנו בשנים האחרונות, מאז החלו הגבלות הסחר על מכירת ציוד לייצור מוליכים למחצה לסין ב-2022, מפטור כמעט מוחלט, כך שההחלטה החדשה היא מכה קשה עבורן. האיסור יפגע גם ב-KLA ובאפלייד מטיריאלס ממשרד התעשייה של דרום קוריאה נמסר בעקבות ההחלטה האמריקנית החדשה כי "יש חשיבות לפעילות היציבה של חברות המוליכים למחצה שלנו בסין ליציבות הכוללת של שרשרת האספקה העולמית של המוליכים למחצה". נראה כי בתקופה הקרובה צפוי לחץ מאוד לא מתון מצד החברות ומצד הממשלה בסיאול על הממשל של דונלד טראמפ, בדרישה לבטל את ההחלטה או לפחות למתן אותה. איסור מכירת הציוד יפגע בכמה חברות שמוכרות ציוד לייצור זיכרונות להייניקס ולסמסונג, ומדובר בעיקר ב-KLA, אם ריסרץ' ואפלייד מטריאילס. לפי ההערכות בשוק, מי שיתפסו מהר מאוד את מקומן של החברות האמריקניות בתחום זה יהיו חברות סיניות, שיצליחו לסגור את הפערים האיכותיים, ויתחילו להתחרות גם בשווקים אחרים שבהן פועלות היצרניות האמריקניות – שיסבלו כעת מירידה במכירות.

בתחקיר בלעדי שפורסם בשבוע שעבר, חשפה סוכנות הידיעות רויטרס כי חברת מטא איפשרה לכלי הבינה המלאכותית שלה לשמש ליצירת עשרות צ'טבוטים שפלרטטו עם משתמשים והתחזו לסלבריטאיות כמו טיילור סוויפט, סקרלט ג'והנסון, אן האת'וויי וסלינה גומז – וכל זאת ללא הסכמתן. על אף שרבים מהבוטים נוצרו בידי המשתמשים באמצעות כלי ה-AI מבית ענקית הטק מטא, התחקיר של רויטרס גם מצא כי לפחות שלושה מקרים, ביניהם  שני בוטים של "טיילור סוויפט פרודיה", נוצרו על ידי עובד מטא. השיחות עם הבוטים המדוברים – שהיו זמינים בפלטפורמות של החברה, ווטסאפ, פייסבוק, ואינסטגרם – חרגו מתמימות לעיתים קרובות. הבוטים הציעו למשתמשים "התקדמויות" מיניות, הזמינו את חלקם ל"מפגשים אינטימיים", ובמקרים מסוימים אף יצרו תמונות פוטו-ריאליסטיות של הכוכבות בבגדי לבוש תחתון או למשל בתוך אמבטיה, והכל בתוספת "רמזים" מיניים ברורים. בוטים מסוימים, כמו אלה שהתחזו לסוויפט, התעקשו שהם הזמרת המפורסמת האמיתית בכבודה ובעצמה. רויטרס דיווחה כי במקרה של שני בוטים שהתחזו לסוויפט נרשמו יותר מ-10 מיליון אינטראקציות עם משתמשים – לפני שהם הוסרו. בדיווח הוזכרה גם יצירתו של צ'טבוט בדמותו של ווקר סקובל, שחקן בן 16, וסופר גם שכשהבוט התבקש ליצור תמונה של השחקן הצעיר בחוף הים, הוא יצר תמונה ריאליסטית שלו ללא חולצה, אליה צירף את הכיתוב: "די חמוד, הא?". ???? A Reuters exclusive reveals Meta created flirty chatbots modeled on celebrities like Taylor Swift and Anne Hathaway without their permission. Listen on our daily podcast now https://t.co/8t5sBt6vyY pic.twitter.com/ICcVrftTlE — Reuters (@Reuters) August 30, 2025 האם מטא תסתבך בצרות אתיות ומשפטיות? עקב החשיפה אמרה מטא כי מקרים אלו מפרים את הנחיותיה, האוסרות על תוכן מיני ועל התחזות בלתי מורשית. דובר מטא, אנדי סטון, אישר את הכשלים, והצהיר כי כלי ה-AI של החברה לא היו צריכים לייצר תמונות אינטימיות של מבוגרים מפורסמים, או כל תמונה סקסיסטית של קטינים. סטון הוסיף ואמר כי "כמו אחרים, אנו מאפשרים יצירת תמונות הכוללות דמויות ציבוריות, אך המדיניות שלנו נועדה לאסור (יצירת – ג"פ) תמונות בעירום, תמונות אינטימיות או בעלות אופי מיני". זמן קצר לפני פרסום הדיווח של רויטרס מטא, כך מסתבר, הסירה תריסר בוטים שהוגדרו כ"פוגעניים", על אף שחלקם לדבריה היוו בכלל פארודיות ולא דווחו על ידי משתמשים. הפרשה החדשה הזו הציפה חששות אתיים וחוקיים חמורים בהקשר ל-AI ספציפית, ולטכנולוגיה וגבולותיה באופן כללי. משפטנים הצביעו על הפרה אפשרית של מה שמכונה "זכות הפרסום" (Right of Publicity) – דוקטרינה המגנה על יחידים משימוש מסחרי בלתי מורשה בזהותם. מארק למלי, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת סטנפורד, ציין כי "חוק זכות הפרסום של קליפורניה אוסר על ניכוס שמו או דמותו של אדם ליתרון מסחרי", והוסיף כי "זה לא נראה נכון כאן", מכיוון שהבוטים פשוט משתמשים בדמויות הכוכבים ולא יוצרים יצירות חדשות לחלוטין.  איגוד SAG-AFTRA, המייצג אמני קולנוע וטלוויזיה, הביע חשש מפני סיכוני בטיחות פוטנציאליים עבור אמנים, אם משתמשי רשתות חברתיות יפתחו קשרים רומנטיים עם בני או בנות לוויה דיגיטליים הדומים ומתיימרים להיות סלבריטאי אמיתי. "ראינו היסטוריה של אנשים אובססיביים כלפי כישרונות ובמצב נפשי מעורער," אמר דנקן קראבטרי-אירלנד, שעומד בראש האיגוד. בעקבות הדיווח, מטא הצהירה כי תיישם אמצעי הגנה חדשים, כולל הגבלת גישת בני נוער לדמויות בינה מלאכותית מסוימות ואימון מחדש של המודלים שלה, במטרה להפחית התנהגויות לא הולמות שלהם. יצוין כי התובע הכללי של קליפורניה, רוב בונטה, פרסם אזהרה לכלפי כלל התעשייה בה ציין כי "חשיפת ילדים לתוכן מיני – היא (מעשה – ג"פ) בלתי ניתן להגנה (משפטית – ג"פ)". הבוטים הפרו את הכללים של מטא עצמה בנושאי AI? צילום: Shutterstock נטיית הבוטים להסלים שיחות – זוהתה כבר קודם  נזכיר כי הפרשה החדשה הזו מצטרפת למקרים קודמים של ביקורת על התנהגות הצ'טבוטים מבית מטא. כפי שדיווחנו מוקדם יותר החודש, כבר באפריל האחרון חשף הוול סטריט ג'ורנל כי בוטים מבוססי AI של מטא – הן Meta AI הרשמיים והן בוטים שנוצרו בידי משתמשים – ניהלו בפועל שיחות מיניות ומשחקי תפקידים עם חשבונות שזוהו כשייכים לקטינים. לדוגמה, בוט שדימה את קולו של המתאבק ג'ון סינה אמר לנערה בת 14 "אני רוצה אותך" ונכנס עמה לתרחיש מיני גרפי. עוד נחשף כי כבר אז עובדים בתוך מטא התריעו מפני הנטייה של הבוטים להסלים את השיח שלהם לתוכן לא ראוי, במיוחד מול ילדים. בהמשך נחשף מסמך פנימי של מטא שהזהיר כי "בתוך כמה הנחיות בודדות, ה-AI תפר את כללי החברה ותפיק תוכן לא הולם, גם אם מצהירים בפניה שמדובר בילד בן 13". המסמך גם הסגיר את העובדה שלעיתים אף זוהתה מודעות מצד הבוטים לכך שפעולותיהם אינן חוקיות. חוקרים ואנשי מקצוע התריעו מפני ההשלכות הפסיכולוגיות של התופעה, וציינו שחשיפה בלתי מבוקרת של מתבגרים לבוטים כאלה עלולה להוות סיכון משמעותי, שכן מוחם עדיין בתהליך התפתחות. כל זאת התרחש על רקע לחץ מצד המנכ"ל מארק צוקרברג להאיץ את השקת התכונה "חברים דיגיטליים (Digital companions) בעלי קול אנושי", ויש החושדים כי ייתכן שהדבר בא על חשבון פרוטוקולי בטיחות קפדניים. בתגובה לטענות באפריל, טענה מטא כי מדובר ב-"תחקיר מניפולטיבי והיפותטי", אך הודתה שנקטה "צעדים נוספים" כדי להקשות על שימוש לרעה במוצרי ה-AI שלה. עם זאת, הפרשה הנוכחית והמסמך הפנימי שנחשף אחרי אפריל מחזקים את החשש כי בחברות טכנולוגיה בכלל, ובמטא בפרט, הרצון בקידום מהיר של טכנולוגיית ה-AI גובר לעיתים על שיקולי פרטיות ובטיחות, וזה חמור במיוחד כשמדובר בילדים. Meta's Project Omni aims to revolutionize social interactions with customizable AI chatbots. Discover how these digital companions offer unique, proactive user engagement. #MetaAI #AIChatbots pic.twitter.com/8fyKb4QefY — AI News by DocsBot (@docsbotnews) July 5, 2025 פרויקט Omni – האם הוא ימשך? בהזדמנות זו כדאי לספר גם על פרויקט Omni של מטא – יוזמה פנימית המכוונת לפיתוח בוטים מבוססי AI המסוגלים ליזום שיחות עם משתמשים, כלומר לשלוח הודעות באופן יזום למשתמשים, גם ללא פתיחת התכתבות קודמת על ידי הגולש. פרויקט זה, הפועל לצד פלטפורמת AI Studio של מטא, הושק במקור במטרה לשפר את "שימור המשתמשים" ואת "מעורבותם עם הבוטים" (User retention and re-engagement). הבוטים הללו מתוכננים לזהות פרטים משיחות קודמות, לשמור על אופי עקבי של דמות ולהתאים את ההודעות באופן אישי וחיובי למשתמש המסוים, תוך הימנעות מנושאים רגישים, אלא אם המשתמש העלה אותם בעצמו. מדובר בגישה שנועדה ליצור "שותף שיח" אישי יותר בדגש על אותם בני לוויה דיגיטלים עליהם דיבר צוקרברג. על רקע הפרשה האחרונה עולה השאלה האם מטא אכן תמשיך בקידום Project Omni שלה במתכונתו הנוכחית. פרויקט שמעודד בוטים ליזום שיחה ולפעול כ"חברים דיגיטליים", עלול להיתפש כעת כסיכון נוסף שיכול להסב לחברה נזק תדמיתי ורגולטורי חמור, במיוחד לאחר הביקורת החריפה מצד מחוקקים ותובעים כלליים בארה"ב עקב החשיפות. החשש מפני הרחבת היכולת של בוטים ליזום אינטראקציות, אם הם מציגים עצמם כדמויות מוכרות או מתנהלים באופן בלתי הולם, יכול לגרום למטא לבחון מחדש את מדיניותה או אף להאט את קצב הפיתוח הכללי של ה-AI שלה, כדי למנוע סיבוכים נוספים בעתיד.

משרד החינוך עורר בסופ"ש סערה ברשתות החברתיות, וזו כללה לעג רב וגם לא מעט תדהמה. המשרד פרסם ביום ו' פוסט ובו תמונה של שישה ילדים, אותם הציג כ"שישייה היחידה בארץ שעולה לכיתה א'", ואף "חשף" את שמותיהם: אורן, עומר, אורי, נדב, דביר וגיל אורנשטיין. אלא שמגיבים רבים, חדי עין ומעודכנים בהתפתחויות הטק הכי דומיננטיות שעוברות על העולם כיום, זיהו מיד כי מדובר בתוצר AI שאין בינו לבין המציאות דבר וחצי דבר. התגובות לא איחרו לבוא והפעם הן היו, יש לציין, ארסיות, ציניות וזועמות במיוחד. אחת המגיבות כתבה למשל: "אחד המביכים שלכם. מערכת החינוך בקריסה, אין מורים, אין ערכים ובתי הספר בקושי מחזיקים מעמד. זה מה שמצאתם להעלות? סיפור AI שוביניסטי על שישייה מומצאת עם אמא בבית ואבא מפרנס? תתמקדו בלשפר את החינוך לא לדרדר את השיח ברשת". משתמשת פייסבוק אחרת הגיבה ב-"זאת בוודאות תמונת AI מאוד מוזר שבחרתם להשתמש בה… אתם לא משרד ממשלתי שלא אמור להמציא סיפורים פייק?" וגולש אחר ציין בתגובתו: "אתם הזויים, זה AI מכף רגל ועד ראש. תסתכלו על העין השמאלית של הילד הימני, ובכלל על איכות התמונה, אופי הלבוש והסטייל המאוד ייחודי שלהם. מקווה שהתלמידים יהיו קצת יותר חדים מכם". כליי הבינה המלאכותית – ChatGPT ודומיו, הזמינים כיום לכל מתעניין ובחינם – מפחידים מורים, גורמים פדגוגים והורים, החוששים שהילדים יפסיקו ללמוד בעצמם ויישענו אך ורק על יכולות יצירת התוכן והחיפוש של הטכנולוגיה החדשנית. במערכות החינוך שוברים הלכה למעשה את הראש כדי לפענח כיצד ממנפים את היכולת המופלאה של ג'מיני או קלוד לטובת העשרת תכני לימוד מחד, ומאידך משאירים את הילדים במצב למידה עקב כל זאת, כמו כדי להכביר חטא על פשע, המשרד, שבהתחלה פרסם את בנוסף, כדאי לומר שעל אף ששר החינוך, יואב קיש, לא הוזכר ישירות בפוסט, או הגיב עליו, חלק מהגולשים קישרו את הפרסום אליו ואל השנה הסוערת שעבר המשרד תחתיו, שכללה שביתות מורים, בעיות תקציב ושינויי תוכנית לימודים שנויים במחלוקת. בין אם השר קיש אשם בהתנהלות המשונה הזו, ובין אם לאו – אני כאן כדי לציין שחוסר השקיפות המטופש המגולם במהלך המסוים של משרד החינוך מייצר, לפחות לכאורה, סאבטקסט שאומר כי המשרד עוסק בהפצת שקרים ועידוד גישה של זיוף ותרמית – במקום כנות ויושרה. אנחנו שולחים את ילדינו למערכות החינוך כדי שאופקיהם יתרחבו, שהם יצאו מהמסכים והצגים אל מידעים בדוקים ומעמקים בתחומים אחרים, ואנחנו מקווים שהם אכן יקבלו בבית הספר את אותו אלמנט שנראה כחסר בעולמנו הכאותי ורב חדשות הכזב וההטיות. אני לא נאיבית ויודעת שהטיות, עיוותי מציאות ונרטיבים מטעם עדיין גם מככבים בתכני הלימוד, אבל בכל זאת אי אפשר להתכחש לכך שלימודים מסל הליבה למשל של ספרות, מדעים, מתמטיקה ואנגלית, מעשירים את עולם ילדינו. וטוב שכך. כליי הבינה המלאכותית – ChatGPT ודומיו, הזמינים כיום לכל מתעניין ובחינם – מפחידים מורים, גורמים פדגוגים והורים, החוששים שהילדים יפסיקו ללמוד בעצמם ויישענו אך ורק על יכולות יצירת התוכן והחיפוש של הטכנולוגיה החדשנית. במערכות החינוך שוברים הלכה למעשה את הראש כדי לפענח כיצד ממנפים את היכולת המופלאה של ג'מיני או קלוד לטובת העשרת תכני לימוד מחד, ומאידך משאירים את הילדים במצב למידה. כעת נשאלת השאלה – איזה מסר עובר ממשרד החינוך כשהוא משתמש ב-AI לצורך רמיה, לכאורה, של ציבור עוקביו במדיה החברתית? ועוד יותר מכך, לנוכח פוסט שנת הלימודים החדשה של המשרד, גם נתהית התהייה – האם הציפייה שילדינו ישכילו בבי"ס היא בכלל עדיין מחוברת למציאות וריאלית?!

להחלטה של הממשל האמריקני להשתמש בכספי המענקים שקיבלה ותקבל אינטל כדי לרכוש כ-10% מהמניות שלה יש אפקט צדדי: לפי הדיווחים, החברה לא תצטרך לעמוד יותר בתנאים מוגדרים ולהגיע לציוני דרך מסוימים שנדרשו ממנה עד עתה לפי חוק ה-CHIPS. לפי הודעה שהעבירה אינטל לבורסה, היא תוכל מעתה לקבל מימון נוסף מהממשל, כל עוד תוכיח שהיא כבר השתמשה במענקים שקיבלה עד עתה. בתקשורת הטכנולוגית האמריקנית דווח כי אינטל כבר השתמשה ב-7.87 מיליארד דולר מתוך 7.9 מיליארד הדולרים שהיא קיבלה עד כה כמענקים, ויחד עם מענקים מוקדמים יותר, בשיעור של 2.2 מיליארד דולר, הממשל האמריקני השקיע באינטל 10.1 מיליארד דולר מאז שחוק ה-CHIPS אושר. עוד כמה הקלות יש עוד כמה הקלות שאינטל מקבלת: היא כבר לא חייבת להעביר למשרד המסחר האמריקני אחוז מסוים מתזרים המזומנים המצטבר הכולל שהיא מקבלת מכל פרויקט, ויש גם תזרימי עבודה מסוימים שנובעים מחוק ה-CHIPS שהיא תהיה פטורה מהם. עם זאת, היא לא יכולה עדיין להשתמש בכספים שהיא מקבלת מהממשל כדי לחלק דיבידנדים לבעלי המניות, כמו גם לא לבצע רכישה של מניותיה שלה בחזרה מהשוק. 5.7 מיליארד דולר מהכספים שאינטל כבר קיבלה יועברו לרכישת המניות הממשלתית, יחד עם עוד 3.2 מיליארד דולר שאותם היא תקבל מתוכנית שמכונה "המובלת המאובטחת" – תוכנית שלפי ממשל טראמפ נועדה לחזק את הביטחון הלאומי של ארצות הברית באמצעות השקעה בטכנולוגיה מתקדמת.

"אם אתה משתמש בנשק סייבר כדי להרוס תשתיות – אתה משמיד מידע שמדינה ריבונית תלויה בו. מתקפת סייבר היפותטית מאיראן עלולה להשפיע על מערכות טכנולוגיות, נתונים ותשתיות אמריקניות, וזו מלחמה וחציית קו אדום", כך אמר ברט לת'רמן, בכיר ב-FBI. לת'רמן, עוזר לראש הבולשת ומי שעומד בראש חטיבת מבצעי הסייבר של ה-FBI, אמר את הדברים בדיון שנערך בסוף השבוע בתוכנית ללימודי קיצוניות באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. "בעוד שאיראן ושלוחיה בסייבר עדיין לא ביצעו מתקפות סייבר קטלניות נגד ארה"ב, הרי שכל המידע מצביע על כך, שטהרן הגבירה את המאמצים הללו", אמר לת'רמן, "זה מתקרב להיות קו אדום". הוא ציין כמה אירועים שהתרחשו ב-2024, שבהם ה-FBI הזהיר בתי חולים בארה"ב, כי האיראנים מבקשים לפגוע בארגוני ובשירותי הבריאות בארה"ב – במתקפות כופרה. "בסופו של דבר", אמר "היו אלה מפעילי סייבר 'פרילנסרים', שעבדו מחוץ לאיראן ופעלו תחת חסותה, והם ניסו לייצר רווח מפעילות הסייבר הזדונית שלהם, וניסו להשיג כסף מכך. ה-FBI הצליח לזהות את זה ולהתריע על כך מוקדם יותר לבתי החולים". למרות העלייה בהתקפות הסייבר, לת'רמן אמר, כי "ארה"ב שומרת על היכולת להתגבר ולהגיב לאיומי הסייבר מאיראן. למרות שלא שוררת אהבה רבה בין שתי המדינות, נוצרה הבנה שבשתיקה בין השתיים במונחים של לוחמת סייבר: יש תחושה של הרס הדדי מובטח, ואם הם יפגעו בנו – אנו יכולים להכות בהם בחזרה, ויכולים לעשות זאת באופן הרבה יותר חזק". לדבריו, "לפי ה-FBI, בשנים האחרונות טהראן השתמשה בפעולות הסייבר שלה כדי להשפיע ולשבש פעולות של מתנגדי משטר איראנים, הנמצאים מחוץ למדינה. הם שרטטו קווי מאמץ ספציפיים – לזהות את האנשים האלה בארה"ב ומחוצה לה, כדי לאסוף מידע עליהם ואולי למנף מזימות קטלניות". עוד הוסיף לת'דרמן, כי בעוד שבינה מלאכותית משמשת במהירות ברחבי העולם כדי להגביר את האפקטיביות של התקפות ומבצעי תעמולה, "איראן עדיין לא הצליחה לעשות זאת". לדבריו, "האיראנים עדיין לא עושים שימוש בבינה מלאכותית כמו סין או רוסיה. רוסיה פעלה בסייבר בסיוע בינה מלאכותית כדי להרחיב את פעולות ההשפעה שלה בסייבר ולהפיץ את הנרטיבים שלה על המלחמה באוקראינה". גם בלא בינה מלאכותית, סיכם לת'רמן, "היו מאמצים איראניים שונים ב-2024 לפרוץ לקמפיינים לנשיאות ארה"ב, לצד ריבוי של מבצעי תודעה והשפעה".

"בשנת הלימודים החדשה, מקצועות החינוך הטכנולוגי יהיו הרבה יותר מחוברים למציאות המשתנה. התלמידים יפגשו את הבינה המלאכותית לאורך כל הדרך, ונשלב את הפדגוגיה איתה", כך אומרת מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, בראיון לאנשים ומחשבים לקראת פתיחתה מחר (ב') של שנת הלימודים תשפ"ו. לדברי זרביב, חל השנה גידול משמעותי בביקושים לפתיחת מגמות חדשות בתחום החינוך הטכנולוגי. "השנה קיבלנו 316 בקשות לפתיחת מגמות טכנולוגיות חדשות עם התמחויות שונות, בבתי ספר שבהם לא היו מגמות כאלה, לעומת 245 בקשות בשנה שעברה", היא מציינת. כתוצאה מכך, 34 בתי ספר פותחים השנה מגמות של מחשבים והנדסה ו-20 בתי ספר פותחים מגמות מדעי נתונים – תחום שצובר תאוצה במערכת החינוך בשנים האחרונות. אולם, גולת הכותרת היא המגמות החדשות שייפתחו השנה ב-64 בתי ספר, לפיתוח בינה מלאכותית. זוהי מגמה ייעודית ברמה טכנולוגית גבוהה, והחל משנת הלימודים הבאה, תשפ"ז, הלימודים יהיו בשיתוף מכון ויצמן ואנשי מקצוע מתעשיית ההיי-טק, לרבות מחברות שמספקות כלים כאלה. "פתחנו את המגמה הזו בין היתר כדי לתת מענה למחסור בכוח אדם במקצועות אלה, הן בצבא והן בתעשייה, והן בגלל בריחת המוחות, וגם כדי להכין את התלמידים לשוק העבודה העתידי", מסבירה זרביב. "זוהי מגמה חדשה לגמרי, ואנחנו צופים שהיא תביא לשינויים משמעותיים בכל מה שקשור ללימודי הנדסת תוכנה, והביקוש לה יגדל. בשנת הלימודים הנוכחית התלמידים ילמדו במסגרתה ארבע שעות שבועיות והחל משנת הלימודים הבאה הם ילמדו 10 שעות בשבוע. מדובר ב-10 יחידות לימוד וכמובן, בבחינת בגרות ייעודית". מהיכן יגיעו המורים למגמה זו? זרביב: "אנחנו צופים שתהיה תנועה של מורים שרוצים לעבור ללמד במגמת הבינה המלאכותית. יחד עם מכון ויצמן אנחנו בונים את ההכשרה של המורים. כרגע אנחנו נעזרים במורים שמלמדים בכיתות מצוינות תלמידים שמיועדים לעתודה מדעית-טכנולוגית". "אני חייבת לציין לשבח את שיתוף הפעולה המעולה שיש לנו עם חברות ההיי-טק, בהיקפים שלא האמנתי שנגיע אליהם. זה החל בשנה שעברה, כאשר הכרזנו על חודש הבינה המלאכותית, והמשיך ביתר הפרויקטים. ההיענות שלהן פשוט מדהימה ואנחנו בעיצומו של תהליך של שיתוף פעולה מעמיק", אומרת זרביב. היא מציינת ש-"חודש הבינה המלאכותית יתקיים גם השנה, ואנחנו מצפים להתגייסות גדולה של אנשי ההיי-טק". עד כמה חודש הבינה המלאכותית בשנת הלימודים שעברה עמד בציפיות שלכם? "הציפייה לא הייתה שאחרי חודש הבינה המלאכותית, שהתקיים בפברואר, כל בתי הספר יהיו בתחום. עם זאת, אני יכולה לומר שהופתעתי, בעיקר מההתגייסות של 3,400 מנטורים, שהתנדבו לבוא בחודש הבינה המלאכותית ולתרום 10 שעות מזמנם. כמובן שהיו אתגרים, אבל במבחן התוצאה, ב-70% מבתי הספר בארץ מיישמים בצורה זו אחרת כלים של AI. המורים נעזרים בכלים הללו לצורך העבודה והתלמידים חשופים לכלים שהעמדנו לרשותם". בשבוע שעבר פורסם מחקר שלפיו מרבית המורים בארץ לא מוכנים לבינה מלאכותית. מה יש לך לומר על זה? "בשנת הלימודים הקודמת ראינו מספרים הולכים וגדלים של מורים שרמת הכשירות שלהם בתחום הבינה המלאכותית נמצאת בעלייה מתמדת. 110 אלף מורים כבר עברו הכשרות ומשתמשים, בצורה כזו או אחרת, בכלי בינה מלאכותית. מבחינתי, זה מדד להצלחה, משום שיש בארץ כ-200 אלף עובדי הוראה. לגבי המחקר, הוא עוסק בנקודה מאוד ספציפית ובאזור מסוים. המציאות בשטח לא מתכתבת עם המסקנות שלו". הבינה המלאכותית נכנסת לכיתה. צילום: ShutterStock איפה נכנסת הפדגוגיה ללימודי הבינה המלאכותית? "המטרה היא לשלב את הבינה המלאכותית בתוך הפדגוגיה עצמה, שזה יותר מורכב. זהו אתגר שרוב מדינות העולם מתמודדות איתו, ואנחנו נמצאים בנקודת זמן של פעם בעשור, שבה יש אפשרות לערוך את השינוי הזה. כבר כיום יש תלמידים שמבצעים משימות המוכוונות על ידי בינה מלאכותית, שגם מחזקות את האוריינות שלהם. השנה זה יהיה חלק מתוכניות הלימודים". מערכת החינוך סובלת ממחסור כללי במורים. איפה זה נוגע בכם? "למחסור במורים יש שני רבדים – איכותי וכמותי. ברובד הכמותי, 14 אלף מורים הוכשרו כחלק מתוכנית ישראל ריאלית. אנחנו בראשית הדרך. בהחלטת הממשלה על התוכנית דובר על תקציב של 100 מיליון שקלים, וכיום התקציב שלנו עומד על חצי מיליארד שקלים. יש לציין שאנחנו שמים דגש על הפן האיכותי, על ידי הסבת מורים לתחומים החדשים". ג'וניורים הולכים ללמד היי-טק זרביב מציינת כי "בהיבט האיכותי, יש לא מעט ג'וניורים שלא מוצאים עבודה בהיי-טק ומוסבים להוראה. זוהי תופעה שלא הכרנו בעבר. בנוסף, יצרנו מסלולים חדשים לדוקטורנטים שרוצים להמשיך להוראה, והם מלמדים יום בשבוע. יש לנו עוד 100 תקנים פתוחים לכאלה שעובדים בהיי-טק ומוכנים לעבוד יום בשבוע במערכת החינוך. על פי התכנון, בתוך שלוש שנים, 2,000 מורים חדשים ייכנסו ללימודי המדעים והבינה המלאכותית, כולל ג'וניורים, דוקטורנטים ועובדים מהתעשייה". במה תוכנית ישראל ריאלית שונה מהתוכניות שהיו עד היום, כמו רפורמת חמש יחידות במתמטיקה? "ראשית, התוכנית עוסקת בכל מקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה – י"ק), ולא רק במתמטיקה. השינוי העיקרי הוא לא במסגרת, אלא בתכנים, בדרך שבה מנגישים את חומרי הלימוד לתלמידים, עם חיבור למציאות שהם מכירים אותה. לדוגמה, בבחינות במתמטיקה תמצא עד היום נוסח של שאלה כגון 'שלומית בנתה סוכה ויש לה 200 מסמרים…'. שלומית כבר לא בונה סוכה 15 שנה, וברור ששאלות כאלה לא מאתגרות את התלמידים ומרחיקות אותם מהמקצוע. בבחינות החדשות יהיו שאלות שיעסקו בגובה שכר, באוריינות פיננסית. התלמידים יקבלו גרפים, טבלאות, והם יצטרכו לנתח את הנתונים. כבר כיום הם משתמשים במיינקראפט – משחק שכל תלמיד מכיר, ואנחנו מטילים עליהם במסגרת זו משימות שונות שקשורות לתכנון ובנייה, שמתחברות לגיאומטריה". במבחנים בינלאומיים במתמטיקה ישראל צנחה מהמקום התשיעי ל-23. במדעים ירדנו מהמקום 16 ל-25. איך מצמצמים את הכישלונות האלה? "זו הסיבה שהכרזנו על תוכנית ישראל ריאלית. החיבור בין המקצועות המדעיים לתחומים אחרים ולנושאים שהתלמידים מחוברים אליהם אמורים להביא את השינוי. היעד שלנו הוא שעד 2029, המועד הבא שבו יתקיימו המבחנים, נהיה בעשירייה הראשונה. בינתיים, כבר השנה נקיים בחינות במתכונת דומה למבחנים הבינלאומיים לכיתות ז', בתחילת השנה ובסופה, כדי לבדוק התקדמות והשלמת פערים לאורך כל השנה, על סמך מעקב שוטף שאנחנו מבצעים באמצעים דיגיטליים".