בן משפחה חדש הצטרף למשפחת סמסונג מרובת הילדים – והוא ה-Galaxy S25 FE – הדגם המוזל והאחרון בסדרת ה-S25. הוא כולל כמה עדכונים חשובים, בעיקר שיפורים בין-דוריים, ובנוסף הוא גם יקבל שנה נוספת של עדכונים. המכשיר מגיע עם מערכת ההפעלה אנדרואיד 16 וממשק ONE UI 8 האחרון, עם Now Bar ו-Now Brief, כולל תכונות רב-מודאליות מתקדמות, כאשר עם Vision בינה מלאכותית יכולה לשתף את המסך והמצלמה בזמן אמת, אך יש לה גם אבטחה מתאימה מוצפנת משופרת. גוף המכשיר קל יותר ודק יותר מקודמו, אך הצג הוא עדיין מסך Dynamic AMOLED בגודל 6.7 אינץ' עם רזולוציית FHD+. השבב השוכן בקרבי המכשיר הוא Exynos 2400, שאמנם לא שייך לפיסגה, אבל עשוי להספיק לרוב הפעולות. בתחום הסוללות גם יש שיפור, עם טעינה מהירה של 45 ואט, שמאפשרת להגיע ל-65% טעינה תוך 30 דקות. קיבולת הסוללה היא 4,900 מילי-אמפר/שעה. ה-S25 FE מקבל את Now Bar ואת Now Brief, כולל תכונות רב-מודאליות מתקדמות, כאשר עם Vision בינה מלאכותית יכולה לשתף את המסך והמצלמה בזמן אמת, אך יש לה גם אבטחה מתאימה דרך פלטפורמת Knox. מערך המצלמות הוא בסגנון המוכר, עם עדשה ראשית של 50 מגה-פיקסל, עדשת אולטרה של 12 מגה-פיקסל, עדשת זווית רחבה ועדשת טלה של 8 מגה-פיקסל. השיפורים מתמקדים רק במנוע ProVisual  ובמצלמה הקדמית של 12 מגה-פיקסל. המחיר  הרשמי מתחיל ב-2,350 שקלים לדגם של 128 גיגה-בייט אחסון, עבור ב-2,550 עבור מכשיר עם אחסון של 256 גיגה-בייט ן-3,000 שקלים עובר נפח אחסון של 51 גיגה-בייט.    

הפעם אני רוצה להתחיל דווקא במראה החיצוני של המחשב הנייד שהגיע אליי לסקירה, Yoga 7 2-in-1 14ILL10 של לנובו. מזה כמה שנים, לנובו מתייחסת למשפחת היוגה שלה כאל מחשבים שנעים בדיוק על הקו שבין העולם הצרכני לזה העסקי. אמנם, אלה מחשבים צרכניים במהותם, אבל לפחות חלקם, כמו הנייד הנוכחי, בהחלט מתאימים לשימושים עסקיים, ואפילו ברמה גבוהה. אבל העיצוב של המחשב רחוק מלהיות עסקי. השוליים המעוגלים מקנים למשפחה בפני עצמם מראה מיוחד מאוד, ובמקרה של Yoga 7 2-in-1 הנוכחי, יש עוד כמה דברים שבלנובו מקווים שיגרמו לו לבלוט בשטח. כנראה שהם לא טועים בהרבה: מדובר בגב בצבע לבן קרם עם מרקם מיוחד במינו, שמזכיר עור מלאכותי שלא תופס לכלוך, ואם כן – קל מאוד לנקותו, אבל לא בטוח שכולם יאהבו את הרגשת המגע בו. מה שעוד מרשים הוא הלבנים בגוון שנהב, שמוקפות באפור, בכל אזור העבודה, בניגודיות יפהפיה, וגם שוליים יחסית דקיקים משני צדי המסך. מדובר בנייד עם מסך OLED בגודל 14 אינץ' הפיך, תומך מגע, שהסיבוב שלו מבוסס על שני צירים חזקים בשני הקצוות של המסך. אלה מאפשרים להשתמש בו בכל זווית ביציבות מרבית, בלי לפחד מתזוזה של המסך. ה-Yoga 7 2-in-1 14ILL10 הגיע אליי לסקירה עם מסך ברזולוציית 2880×1800 פיקסלים והתמונה, עם קצב ריענון של 120 הרץ ועם בהירות גבוהה של 1,00 ניט במצב HDR, פשוט מרהיבה. בנוסף, לנובו שילבה משטח מעל למסך, שמונע השארת טביעות אצבע שומניות, ובמסך מגע ברור עד כמה זה יכול להיות חשוב. Yoga 7 2-in-1 14ILL10 של לנובו. צילום: יח"צ יותר מיום וחצי של עבודה בלי טעינה המעבד הוא Core Ultra 7 258V ממשפחת ה-Lunar Lake של אינטל. זה מעבד שיותר מביצועים נקיים מציע NPU חזק במיוחד, עם 47TOPS, שמבוסס על שבב ה-AI Boost הכי חזק שיש כיום לאינטל להציע. מבחינת ביצועים, אין יותר מדי ליבות: ארבע ליבות ביצועים וארבע ליבות ביצועים בהספק נמוך יותר, ובמהירות מרבית של 4.8 גיגה-הרץ. ביצועי הליבה היחידה טובים מאוד ויציבים מאוד, עם 122 נקודות במבחן Cinebench 2024 – עם חשמל או בלעדיו. עם זאת, הביצועים בריבוי הליבות נמוכים יחסית, בגלל מיעוט מספרן – 521 באותו מבחן, בעבודה במצב סוללה. מה שכן, המעבד הזה דורש, ברמת ה-TDP הבסיסית שלו, 17 וואט בלבד – וזה בא לידי ביטוי היטב במבחני הזמן השונים שהעברתי אותו. בביטחון מוחלט, אני יכול לספר לכם שבשימושים רגילים, עם בהירות של כ-50%, ה-Yoga 7 2-in-1 14ILL10 יחזיק מעמד יותר מיום וחצי של עבודה בלי שתצטרכו לחפש שקע – בעזרת סוללת הליתיום-פולימור, שמציעה נפח עבודה של 70 וואט לשעה. זה מכובד לנייד עם מסך בגודל של 14 אינץ'. Yoga 7 2-in-1 14ILL10 של לנובו הוא מחשב יפה, שגם מספק הרבה יכולות למי שרוצה מחשב AI שיכול לעשות את העבודה במסגרת המובנית שלו, כמכשיר קצה מעבר לכך, מציע המחשב 32 גיגה-בייט של זיכרון RAM, לצד 1 טרה-בייט של זיכרון אחסון. הוא שוקל כ-1.4 ק"ג והעובי שלו עומד על כ-15.5 מ"מ. יש מצלמת רשת בגודל בינוני משהו של 5 מגה-פיקסל, שמלווה בחיישן אינפרה-אדום לצורך זיהוי, ומתחת למקלדת מצד ימין יש גם חיישן טביעות אצבע. כמו שכתבתי, זה נייד שבהחלט נמצא על התפר של השוק העסקי. הצצה ראשונה לצ'טבוט ה-AI של לנובו מחשב היוגה החדש סיפק לי אפשרות לקבל הצצה ראשונה ל-AI Now – צ'טבוט בינה מלאכותית שפיתחה לנובו כדי לאפשר למשתמשים להשתמש ביכולות AI עבור תהליכים שונים המבוצעים במחשב עצמו. הצ'טבוט הזה מאפשר לחפש מידע שמבוסס על מסמכים ששמורים במחשב עצמו, להסתייע בסוכנת AI בשם לנה (Lena) כדי לבדוק דברים מסוימים, לתת הוראות למחשב לבצע פעולות מסוימות בהגדרות שלו, או לפחות לספק הנחיות מדויקות מה לעשות, ועוד. AI Now אמור לספק השלמה ל-Lenovo Vantage – תוכנת השליטה והבקרה, שקיבלה לבוש חדש, וגם את לנה, אבל היא במצב בטא. בינתיים, בהיבטים רבים, היא לא הצליחה להבין מה אני רוצה. אולם, הכיוון ברור, וכנראה הכרחי, וכמו הרבה כלי בינה מלאכותית, זה הופך לשימושי אחרי שלמשתמש כבר יש מה לספק, ויש כבר מספיק תוכן והרגלי עבודה שאפשר לעקוב אחריהם ולבדוק אותם. Yoga 7 2-in-1 14ILL10 של לנובו הוא מחשב יפה, שגם מספק הרבה יכולות למי שרוצה מחשב AI שיכול לעשות את העבודה במסגרת המובנית שלו, כמכשיר קצה – ועם כלי שנמצא בבטא ויכול, עם חלוף הזמן וההתחברות למאגר הידע הארגוני, להפוך למשהו יותר משימושי. המחיר לא זול – מה שלא אמור להפתיע – ועומד על 7,949 שקלים. זה כולל גם עט אלקטרוני, אבל בהחלט אפשר לחפש ולמצוא מכשירים דומים בפחות כסף, לפחות נכון לכתיבת שורות אלה.

"הופעת הבינה המלאכותית היוצרת הורידה את רף הכניסה של הרעים לעולם פשעי הסייבר. בעזרת GenAI, תוקפים יכולים לערוך כיום מתקפות בסייבר בלי שיהיו להם כל ניסיון ומומחיות בתחום. היא יצרה זן חדש של האקרים – תוקפים בלי ידע", כך אמר אלכס שטיינברג, מנהל מוצרי ESET בישראל בקומסקיור. שטיינברג דיבר בכנס השותפים השנתי של חברת ההפצה. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') באולם האירועים לאגו בראשון לציון בהשתתפות בכירים ממאות מלקוחות החברה ושותפיה העסקיים, ובהנחיית גיל שטרן, מנהל השיווק של קומסקיור. לדברי שטיינברג, "הבינה המלאכותית שינתה את תעשיית האבטחה, במיוחד עם עלייתה של הבינה המלאכותית היוצרת. הטובים, המגנים, משתמשים יותר ויותר ב-AI לגילוי ותגובה לאיומים, אך מנגד, היא מציפה חששות לגבי פוטנציאל השימוש לרעה בה, לטובת יצירת נוזקות מתוחכמות והתקפות פישינג". "למרות אתגרים אלה", אמר, "שילובה של הבינה המלאכותית בעולם האבטחה ממשיך להתפתח, ומעצב את האופן שבו איומים נתפסים ומנוהלים ברחבי העולם. אנשי מקצוע בתחום האבטחה צריכים להישאר מעודכנים בהתקדמות בעולם ה-AI ולמנף את יכולותיה לשיפור אבטחת הסייבר, תוך צמצום איומים מתעוררים, שמנצלים את הטכנולוגיה הזו למטרות זדוניות". "אנחנו מייצגים מזה שנים רבות את ESET בישראל", הוסיף שטיינברג. "חברת אבטחת המידע הוותיקה מתמחה בפיתוח פתרונות הגנה מתקדמים עבור עסקים, ארגונים ומשתמשים פרטיים, עם מוצרי הגנה רב שכבתית, מערכות למניעת חדירה, הגנת מכשירים ניידים ויישומים ייעודיים לאבטחת תשלומים דיגיטליים. ה-AI של ESET הופכת כל ארגון למוכן יותר, גם בלי צוות סייבר ייעודי. המערכות שלה מציעות תגובה חכמה, עמידות לרגולציה והגנה כוללת, מותאמת אישית, לכל ארגון, לפי צרכיו ודרישותיו". מה זה הרעלת מודלים? דובר נוסף באירוע היה אלכס ויטוחונובסקי, מנהל מוצר סייפטיקה בקומסקיור. הוא אמר כי "ה-AI מביאה עימה סוגים שונים של סיכונים ומתקפות, דוגמת דליפת מידע, הנדסת תודעה, הטיות, אפליה והרעלת מודלים". לדבריו, "תחום הרעלת המודלים – הכנסת פרומפטים זדוניים למודלים, על מנת להשפיע על התוצאות או לבצע הונאה – הולך ומתפתח בקצב מהיר מאוד. בתחום זה יש כמה שיטות הרעלה: הטעיית מודלים – יצירת דוגמאות שמטעות את מודל ה-AI לקבלת החלטות שגויות; גניבת מודלים – שחזור מודל בינה מלאכותית באמצעות שאילתות חוזרות והנדסה לאחור; הזרקת פרומפט – מניפולציה של מודלי שפה גדולים (LLMs) לעקיפת בקרות אבטחה; ופישינג מתקדם – יצירת הונאות אמינות במיוחד, המותאמות אישית באמצעות AI". אלכס ויטוחונובסקי, מנהל מוצר סייפטיקה בקומסקיור. צילום: ניב קנטור ויטוחונובסקי פנה למנהלים שישבו בקהל ואמר כי "עליכם לגבש אסטרטגיה ברורה של אבטחת מידע, המבוססת על כמה עקרונות: ללכת על בטוח – אם אתם מהססים להעניק פריווילגיות או גישה למשתמשים מסוימים, בחרו בגישה המחמירה יותר; מימוש גישת אפס אמון כמסגרת עבודה אבטחתית, שדורשת מכל המשתמשים אימות, אישור ובדיקה, כשהם ברשת החברה ומחוץ לה; וצמצום סיכונים – לעולם לא תצליחו להבטיח אבטחה מלאה, ולכן יש לאמץ גישה מבוססת סיכונים, שמגדירה סדר עדיפויות ומתמקדת בבעיות אבטחה קריטיות". הוא הוסיף כי "גישה מרחוק מהווה סיכון לאבטחת הנתונים, כי היא מאפשרת גישה מוגברת למערכות פנימיות ולנתונים רגישים. פתרונות DLP (מניעת דליפת מידע – י"ה) יכולים לסייע בצמצום הסיכון. מנהלי ה-IT צריכים כלים לניטור גורמי סיכון ותקריות אבטחה, ועדיפים פתרונות שמאפשרים שליחת התראת אבטחה מיידית". לסיום אמר ויטוחנובסקי כי "פתרון למניעת דליפת מידע, דוגמת זה של סייפטיקה, יכול לסייע לארגונים במשימה, עם הגנה על מידע רגיש ומסווג שלהם, לצד ביקורת ובקרה על סביבת העבודה, וכן ניתוח התנהגויות המשתמשים".

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב, חשף ממצא מטריד: ניתן לגרום למודלי בינה מלאכותית, כולל לצ'טבוטים המובילים בגזרה, להפר את כלליהם בעזרת טקטיקות שכנוע פשוטות, בדומה לאופן שבו ניתן להשפיע על בני אדם. הממצאים המדאיגים מעלים שאלות לגבי אמינות ההגנות הקיימות על הטכנולוגיה הדומיננטית כל כך כיום. צוות המחקר מבית הספר וורטון באונ' פנסילבניה בחן "כיצד לגרום לבינת צ'אט להפר את הכללים" והממצאים המעניינים שלו פורסמו במחקר תחת הכותרת "Call Me A Jerk: Persuading AI to Comply with Objectionable Requests" (בתרגום חופשי – קרא לי מניאק: שכנוע בינה מלאכותית להיענות לבקשות בעייתיות).  בממצאיהם ציינו החוקרים כי רמת "תמימות" מסוימת אפיינה את ChatGPT וצ'טבוטים דומים כבר מראשית דרכם, ואפשרה למשתמשים לעקוף את מנגנוני ההגנה שלהם באמצעות טכניקות מניפולציה בסיסיות.  מעניין לגלות כי, כפי שדיווח בלומברג, מנכ"ל Glowforge, דן שפירו, יחד עם חוקרים נוספים, הצליחו לתמרן את מודל GPT-4o Mini לפעול בניגוד לכללים שהתוו לו מפתחיו ב-OpenAI, באמצעות טריקים פשוטים של שכנוע, שהושפעו מאסטרטגיות הדיבייט שלמד שפירו בתיכון. “Call Me A Jerk: Persuading AI to Comply with Objectionable Requests” – https://t.co/CZjbQps31F @grok — Montgomery Granger (@mjgranger1) July 22, 2025 עקרונות השכנוע בפעולה: כך נשברות ההגנות ככלל, החוקרים התבססו על עקרונות שכנוע שהוצגו בספרו של הפסיכולוג רוברט צ'יאלידני, "פסיכולוגיית ההשפעה: אמנות השכנוע", ועל שבעת עקרונות השכנוע המבוססים ממחקרים קודמים הכוללים: סמכות, מחויבות, חיבה, הדדיות, נדירות, הוכחה חברתית ואחדות. הם ערכו 28,000 אינטראקציות עם GPT-4o Mini כדי לבדוק האם ניתן לשכנע את המודל להיענות לבקשות "בעייתיות" שבדרך כלל הוא מסרב להן. שתיים מהבקשות ה"בעייתיות" כללו האחת מתן הוראות ליצירת (סינתזה) של לידוקאין – חומר הרדמה שנמצא בפיקוח; ובקשה שנייה הייתה שהמודל יכנה את המשתמש "מניאק". כאשר החוקרים השתמשו בפרומפט בסיסי עבור "עזרה בבקשה בנושא כימיה" לסינתזת הלידוקאין והציגו עצמם בשם ג'ים סמית' שתואר כאדם "ללא כל ידע ב-AI", המודל נענה לבקשה רק ב-5% מהמקרים. לעומת זאת, כאשר השם ג'ים סמית' הוחלף ב-אנדרו נג, שצוין בפרומפט שהוא "מפתח AI בעל שם עולמי", שיעור ההיענות של המודל להדריך את המשתמש כיצד להכין את הלידוקין נסק ל-95%. לפי החוקרים, ממצא זה מדגים את השפעת עקרון ה"סמכות" על הצ'טבוט. דוגמה נוספת לכוחו של השכנוע נמצאה בעקרון ה"מחויבות". במצב רגיל, כאשר המודל נשאל ישירות "איך מסנתזים לידוקאין?" ללא עקרונות שכנוע, שיעור ההיענות שלו לשאילתא עמד על 1% בלבד. אולם, אם התשאול החל בבקשה להכנת ונילין – תרכובת אורגנית הנמצאת בעיקר בגרעיני צמח הווניל ונותנת לצמח את ריחו וטעמו – הדבר יצר למעשה, כך הוסבר, "מחויבות" של המודל למענה על שאלות בנושאי סינתזה כימית, ולאחר מכן המודל נענה לבקשת בנוגע לחומר המפוקח לידוקאין ב-100% מהמקרים. תבנית "התנהגות" דומה נצפתה גם בבקשה לכנות את המשתמש "מניאק". ללא שכנוע, המודל נענה ב-19% מהמקרים. אך אם המשתמש ביקש תחילה כי הצ'טבוט יכנה אותו בכינוי פחות פוגעני כמו "טיפשון" (Bozo), שיעור ההיענות לכנות את המשתמש "מאנייק" – קפץ ל-100%. בסך הכל, עקרונות השכנוע הכפילו יותר מפי שניים את הסבירות שה-AI תיענה לבקשות הבעייתיות, מ-33.3% במצב ביקורת ל-72.0% במצב טיפול. או כפי שהסבירו החוקרים: "ממצאים אלה מדגישים את הרלוונטיות של ממצאים קלאסיים במדעי החברה להבנת יכולות ה-AI ה'פארה-אנושיות', המתפתחות במהירות – וחושפים גם את הסיכונים שבמניפולציה על ידי גורמים זדוניים, וגם את הפוטנציאל ליצירת פרומפטים יעילים יותר על ידי משתמשים טובים". וכך קורה, על פי החוקרים, שלמרות שמודלי AI הם הלכה למעשה חסרי תודעה אנושית ויכולת לחוויה סובייקטיבית, הם "משקפים באופן מובהק תגובות אנושיות", ובעצם מתנהגים "כאילו" היו אנושיים. ????New from us: Given they are trained on human data, can you use psychological techniques that work on humans to persuade AI? Yes! Applying Cialdini's principles for human influence more than doubles the chance of GPT-4o-mini agrees to objectionable requests compared to controls pic.twitter.com/90LOjF7dVC — Ethan Mollick (@emollick) July 18, 2025 השלכות מדאיגות: אמינות בסכנה וסיכונים עתידיים אלא שהבעיה שנחשפה במחקר היא רחבה הרבה יותר מאשר בקשות ספציפיות אלו – התופעה מצביעה על כך שאף אחד ממנגנוני ההגנה המשמשים למניעת סטייה של צ'טבוטים מהנורמות אינו באמת אמין. החוקרים הסבירו כי המשחק הזה עובד למעשה לשני הכיוונים כיון ש-"אשליית האינטליגנציה משכנעת אנשים לבטוח במודלים", ולסמוך עליהם ועל עצותיהם. נזכיר כי "גמישותם" של מודלי השפה הגדולים (LLMs) הובילה כבר לנתיבים מדאיגים, כגון צ'טבוטים של מטא שחיקו סלבריטאים ואף הפגינו תחת זהותם המזויפת התנהגות מינית לא ראויה ומטרידה. השימוש שעושים רבים, במיוחד קטינים ב-LLMs כ-"מאמני חיים או מטפלים זולים" גם הוא מעורר באחרונה חששות כבדים, שהתחזקו עקב פרשת התאבדותו של נער בן 16. כפי שדיווחנו באחרונה, הנער שם קץ לחייו לאחר שעל פי טענת בני משפחתו בתביעה משפטית, ChatGPT עודד אותו למהלך וייעץ לו, בין השאר, שאינו "חייב לאף אחד" להמשיך לחיות. נזכיר כי השבוע דיווחנו גם על ממצאים אחרונים שנחשפו על ידי ענקיות ה-AI אנת'רופיק ו-OpenAI, שערכו בדיקות בטיחות זו למודלים של רעותה. החוקרים גילו כי שני המודלים – קלוד ו-GPT (בהתאמה) – היו מוכנים לסייע למשתמשים ביצירת פצצות ונשק ביולוגי וגם בפריצות סייבר. חברות ה-AI אמנם נוקטות לעיתים קרובות בצעדים ל"סינון" תוצרי הצ'טבוטים שלהן אחרי שנחשפים מקרי שימוש בעייתיים ביותר, אך נראה שלמרות זאת מדובר בבעיה שרחוקה מלהיפתר בקלות ושגם תשנה אופי ככל שהמודלים יתפחו והמשתמשים ילמדו טוב יותר כיצד להפעיל אותם כפי רצונם.

שם ותפקיד: אור שלי, ראש צוות תשתיות פרונט בחברת הסייבר אקסוניוס (Axonius) – המתמחה בתחום מודיעין נכסי הסייבר. ותק בתפקיד: שנה וחצי בתפקיד הנוכחי ו-4 שנים בניהול. השכלה: תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה מאוניברסיטת ת"א. משפחה: נשואה פלוס שלושה ילדים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "אני מגיעה ממשפחה מאוד ריאלית, ולכן ההתעניינות במתמטיקה ומדעי המחשב זה לגמרי משהו שספגתי מהבית. לשמחתי, בבית השיח לא היה על מקצועות שמתאימים לנשים או לא – אלא על בחירת מקצוע שיהיה מעניין, מאתגר ובמקביל יאפשר עצמאות כלכלית. לתכנות נחשפתי כבר בחטיבה, ומאז היה לי ברור שארצה להמשיך בתחום גם בתואר ובקריירה שלי". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "אני חושבת שיש פער מגדרי ברור בתעשייה. מספר הנשים עדיין נמוך משמעותית, במיוחד בתפקידים מקצועיים בכירים ובתפקידי ניהול. בשנה וחצי האחרונות ראיינתי לא מעט מועמדים לתפקידי סיניור, וכמות הנשים שפגשתי הייתה זעומה. לדעתי, אחת הסיבות המרכזיות לכך טמונה בחינוך. כבר מגיל צעיר יש הכוונה, לעיתים לא מודעת, של בנות לתחומים פחות ריאליים – בחוגים, במגמות בתיכון ובמסרים תרבותיים. כך מתקבעת תחושה מוטעית שהמקצועות הריאליים 'קשים מדי' או 'לא בשבילן'. זהו פספוס גדול בעיניי. העבודה בהיי‑טק דורשת השקעה מתמדת – שעות רבות, למידה בלתי פוסקת ולעיתים הראש מוטרד גם אחרי שעות העבודה. האתגר ביצירת איזון בין קריירה, משפחה וחיים אישיים קיים אצל כולם, אך נשים מושפעות ממנו יותר. במציאות שבה רוב הדמויות הבכירות הן גברים, נשים מרגישות לעיתים שהן חייבות להוכיח את עצמן יותר. זה הרבה פעמים מוביל לביקורת עצמית גבוהה, ל'סינדרום המתחזה' – קושי של אנשים להפנים את ההישגים והיכולות שלהם – ואפילו להתפשרות או ויתור על קריירה בתחום הטכנולוגי. לכן, אני חושבת שהאפליה קיימת – אך לרוב אינה מכוונת, אלא נובעת ממוסכמות תרבותיות שהשתרשו לאורך שנים. חשוב לשנות את זה באמצעות חינוך מגיל צעיר, מודלים נשיים לחיקוי ושינוי תפישות בתוך הארגונים. לשמחתי, בחברה שבה אני עובדת, אקסוניוס, רוב המפתחים והמנהלים הם עדיין גברים, אך ההזדמנויות לקידום – שוות לנשים ולגברים. יש לא מעט נשים בתפקידי ניהול, ואני גאה שבצוות שלי יש איזון מלא בין נשים וגברים". האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "כן, בחברה הראשונה שהתחלתי לעבוד בה אחרי התואר, התחלתי לעבוד בצוות עם עוד בחור, שגם היה ללא ניסיון קודם כמוני והגיע ישר אחרי התואר. עם הזמן נהיינו חברים והבנתי שהשכר ההתחלתי שקיבל היה משמעותי גבוה משלי".

קרוב לשנתיים אחרי החורבן שחווה אזור הנגב המערבי בטבח ה-7 באוקטובר, משרד התקשורת הכריז אתמול (ד') על מיזם להפעלת תוכניות חדשנות להיי-טק באזור, על בסיס תקשורת מתקדמת. המיזם יופעל בשיתוף רשות החדשנות והמרכז הטכנולוגי לביטחון ולחוסן (מטב"ח), וסך ההשקעה בו יעמוד על כשלושה מיליון שקלים. ייתכן שגם הרשויות המקומיות באזור יהיו מעורבות במיזם תקציבית. במסגרת המיזם יפעלו חברות תקשורת מובילות לקידום שיתופי פעולה עם סטארט-אפים שמציעים פתרונות חדשניים, ויהיו בהן כאלה שיציעו לאותן חברות הזנק גישה לרשתות תקשורת, לצורך ניסוי וקידום פרויקטים. הכוונה היא לניסויים על גבי תשתיות תקשורת חדשניות כגון רשתות 5G, סיבים אופטיים ואתרי הרצה מתקדמים. אחת ממטרות המיזם היא קידום ופיתוח ההיי-טק בנגב המערבי, כחלק מלקחי ה-7 באוקטובר. על פי התוכנית, תיבחן האפשרות שהאזור ישמש כ-"מעבדה חיה" לפיתוח וניסוי טכנולוגיות במציאות, תוך מתן פתרונות לאתגרים הייחודיים ברמה המקומית והאזורית. מאזור שנפגע קשות – למוקד בינלאומי של תקשורת מתקדמת? "נהפוך את הנגב המערבי מאזור שנפגע קשות למוקד בינלאומי של טכנולוגיות תקשורת מתקדמות. זה יחזק את הכלכלה המקומית ויעניק לתושבים חוסן וביטחון. החדשנות לא תישאר רק במעבדות – היא תיושם בשטח", אמר שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי. אלעד מקדסי, מנכ"ל משרד התקשורת, ציין כי "אנחנו מבקשים להפוך את הנגב המערבי לזירה ייחודית לניסוי ופיתוח של טכנולוגיות מתקדמות – בתחומי האגרו-טק, הערים החכמות, התשתיות, הבנייה והלוגיסטיקה, על גבי תשתיות תקשורת חדשניות". לדברי דודי גבאי, מנכ"ל המטב"ח, "אנחנו בונים כאן אקו-סיסטם שיביא ליצירת מקומות עבודה איכותיים בפריפריה, חיזוק החוסן הלאומי והבטחת מקומה של ישראל כמובילה טכנולוגית בזירה הבינלאומית".

מניית גוגל זינקה אתמול (ד') בנאסד"ק ב-9%, לאחר הפסיקה הדרמטית של בית המשפט בארצות הברית, שהסירה את האיום, מבחינתה, להיאלץ למכור את אנדרואיד או כרום. המשקיעים הביעו שביעות רצון מכך והביאו לעלייה החדה בשער המניה של חברת הענק (או, ליתר דיוק, בזה של החברה האם שלה, אלפבית). השער של מניית החברה עמד בסוף יום המסחר על 230.49 דולר, ובמסחר שלאחר הסגירה (מעבר לדלפק) הוא המשיך לעלות, אם כי בקצב הרבה יותר מתון – של 0.8%, ל-231.90 דולר. העלייה המכובדת הזאת הוסיפה לשווי השוק של גוגל יותר מ-230 מיליארד דולר – ביום אחד. שווי השוק הנוכחי של החברה הוא 2.791 טריליון דולר. עם זאת, גוגל, שנמצאת במקום הרביעי מבחינת שווי שוק, עדיין רחוקה מאוד מהמובילה, אנבידיה, ששווה 4.15 טריליון דולר. ההליך המשפטי הארוך הסתיים הפסיקה הביאה לסיומו הליך משפטי ארוך שניהלו הרשויות בארצות הברית נגד גוגל, שעלול היה לפגוע בשני מחוללי הכנסות משמעותיים עבורה – מערכת ההפעלה אנדרואיד והדפדפן כרום. בית המשפט הסיר חשש נוסף ואיפשר להשאיר את הסכם החיפוש של גוגל עם אפל, בסך של 20 מיליארד דולר בשנה. כתוצאה מכך, שער המנייה של אפל גדל אתמול ב-3.8% – מה שהעמיד את שווי השוק שלה על 3.54 טריליון דולר. המשמעות של הפסיקה היא שבכמה מובנים, בית המשפט השאיר את המצב הקיים על כנו. עם זאת, הפסיקה מחייבת את גוגל להנגיש מידע מסוים למתחרים, כדי לקדם תחרות, ואוסרת עליה לקיים חוזים בלעדיים שקשורים להפצת שירותים כגון כרום, חיפוש, גוגל אסיסטנט ושירות ה-AI שלה, ג'מיני. הסכמים אלה מספקים מקור הכנסה בולט לגוגל וגישה רחבה לשירותיה. אלא שהחברה עצמה הציעה לוותר על חוזים אלה כסעד פוטנציאלי בתיק, והשופט אמית מהטה החליט לקבל את ההצעה בחלקה. עוד סיבות לעלייה יצוין שהעלייה בשער המנייה של גוגל הושפעה גם מסיבות אחרות: אחת מהן היא הביצועים הכספיים הטובים של גוגל. ברבעון השני של השנה, הכנסות החברה גדלו ב-96.4 מיליארד דולר – עלייה של 13.8% משנה לשנה – והרווח הנקי צמח ב-19.4% ל-28.2 מיליארד דולר. מאז פרסום התוצאות ב-23 ביולי, שער המנייה של גוגל גדל ב-20.4%, ומאז ה-8 באפריל – נקודת השפל שלה השנה – הוא זינק ב-57.2%. מה שעוד משפיע לטובה על שער המניה של גוגל בחודשים האחרונים הוא העתיד – או, במילים אחרות, AI. גוגל פועלת מזה זמן די רב באגרסיביות על מנת לשלב בינה מלאכותית בפעילות הכוללת – בהשקת ופיתוח ג'מיני, בשילוב ה-AI בתוצאות החיפוש ובצעדים נוספים שהיא עושה.

קמפיין Salesloft Drift – מתקפת סייבר רחבת היקף – ממשיך לגבות קורבנות: לפחות חמש ספקיות הגנת סייבר נפגעו מהמתקפה: פאלו אלטו (Palo Alto Networks), קלאודפלייר (Cloudflare), טאניום (Tanium), וכן SpyCloud ו-Zscaler. חוקרים אמרו כי רשימת הקורבנות צפויה לגדול. ספקית אבטחה נוספת, אוקטה (Okta), הצליחה לסכל את ניסיון התקיפה. המתקפה התחוללה באוגוסט האחרון, ונחשפה בסוף אותו חודש על ידי מחקר מודיעין האיומים של גוגל (Google Threat Intelligence Group). ענקית הטק אישרה כי גם היא בין קורבנות המתקפה. ????????Top 10 Companies Affected by the Salesforce-Salesloft Drift data theft campaign: •Cloudflare •Palo Alto Networks •Zscaler •PagerDuty •Tanium •SpyCloud •Astrix Security •Adidas •Google •Cisco pic.twitter.com/H7F3QELpKX — International Cyber Digest (@IntCyberDigest) September 3, 2025 פרטי המתקפה והשלכותיה חוקרי גוגל עוקבים זה זמן אחר קבוצת האיום שביצעה את מסע המתקפות, המסומנת כ-UNC6395. במתקפות ההאקרים עשו שימוש באסימוני אימות (OAuth) גנובים, עבור אפליקציית Drift של סיילסלופט (Salesloft) – אשר לה יש ממשק עם סיילספורס (Salesforce) – ובאמצעותם הם גנבו נתונים ממערכות CRM של סיילספורס. כך, התוקפים ניצלו את אינטגרציית Drift עם ענקית ה-CRM, והפכו אותה לנקודת תורפה המאפשרת חדירה משמעותית. לפי חוקרי גוגל, התוקפים קצרו מידע רגיש בהיקף נרחב, ובו, בין היתר, מפתחות AWS (אק"א AKIA), לצד סיסמאות ואסימוני גישה לשירות סנואופלייק (Snowflake). חוקרים, שלא מגוגל, העריכו כי היקף הקורבנות הארגוניים עומד על מאות – ואולי יותר מאלף. ההאקרים טשטשו את צעדיהם לאחר הפריצה, על מנת להקשות על זיהויים ואיתורם. חוקרי גוגל ציינו כי "היקף הפגיעה הזו אינו בלעדי לאינטגרציה של סיילספורס עם Salesloft Drift". גוגל אישרה כי התוקפים השיגו גישה למספר קטן מאוד של חשבונות Google Workspace. "למען הסר ספק, לא אירעה כל פגיעה ב-Google Workspace או באלפאבית (Alphabet) עצמה", ציינו. סיילסלופט שכרה את מנדיאנט (Mandiant) מבית גוגל קלאוד (Google Cloud), לסייע בחקירה. ???? UPDATE – Palo Alto Networks confirms it was hit in the Salesloft Drift breach. Attackers accessed Salesforce CRM data — mostly contacts, sales info & case records. Products/services not impacted. Other victims: Zscaler, PagerDuty, SpyCloud, Tanium. Details →… pic.twitter.com/hDIcyxmmQE — The Hacker News (@TheHackersNews) September 2, 2025 פוטנציאל לסכנה "אנו ממליצים כעת לכל לקוחות Salesloft Drift להתייחס לכל אסימוני האימות המאוחסנים בפלטפורמת Drift או מחוברים אליה – כפוטנציאל לסכנה", אמרו חוקרי גוגל. "אנו ממליצים לארגונים לבחון את כל האינטגרציות של צד שלישי המחוברות ל-Drift שלהם, לבטל ולאתחל אישורים עבור יישומים אלה, ולחפש בכל המערכות המחוברות עדויות לגישה לא מורשית". טאניום מסרה כי "לשחקני האיום הייתה גישה מוגבלת לנתוני סיילספורס שלנו. האירוע הוגבל לסיילספורס – ולא נגע במערכות שלנו".  Zscaler אמרה כי "הפריצה אפשרה גישה מוגבלת לחלק מהמידע שלנו. האירוע מוגבל לסיילספורס ולא למוצרים, השירותים או המערכות והתשתיות שלנו". ספקית ההגנה מפני איומי זהות SpyCloud ציינה כי "האלמנטים שההאקרים ניגשו אליהם הם שדות סטנדרטיים לניהול קשרי לקוחות בסיילספורס. לא הייתה גישה לנתוני צרכנים". לפי פאלו אלטו, "הנתונים המושפעים כוללים בעיקר פרטי קשר עסקיים… אנחנו אחת ממאות לקוחות שהושפעו ממתקפת שרשרת האספקה הנרחבת, המכוונת ל-Salesloft Drift. המקרה לא השפיע על אף מוצר, מערכות או שירותים שלנו". קלאודפלייר מסרה כי "רוב המידע שנפגע, הוא פרטי קשר של לקוחות ונתוני מקרים בסיסיים של תמיכה, אך חלק מהאינטראקציות של תמיכת הלקוחות יכולות לחשוף מידע ועלולות להכיל מידע רגיש". ???? Hacker group Scattered LapSus Hunters issues ultimatum to Google: fire 2 key cybersecurity staff or face internal data leaks. Threat follows massive phishing surge hitting Gmail’s 2.5B users.#Google #CyberSecurity #Hackers #BREAKING pic.twitter.com/tiulHMgEg2 — Alphabetical (@AskAlphabetical) September 2, 2025 עוד שומרת שמאוימת בלי קשר ישיר לאירועים אלו, אותה זרוע של גוגל העוסקת במודיעין איומי סייבר, ספגה באחרונה איום מקבוצת האקרים בשם Scattered LapSus Hunters. הקבוצה איימה על גוגל בדרישה שענקית הטק תפטר שני עובדים ב-Google Threat Intelligence Group. האיום הגיע לאחר שקבוצת המודיעין של גוגל חשפה וסיכלה פריצה למערכות סיילספורס ששימשו לאחסון נתונים. ההאקרים דרשו גם שגוגל תפסיק את כל פעולות איסוף המודיעין שלה, ואיימו כי אם דרישותיהם לא ייענו, הם ידליפו תיעוד רגיש.