תחום הבנקאות הדיגיטלית נכנס לישראל לפני שנים אחדות. במגזר הפיננסי מאוד שמחו על כך, ובפרט הבנקים, שכניסת הבנקאות הדיגיטלית אפשרה להם לסגור סניפים ולצמצם בהוצאות הקשורות בכך. זה נכון גם לחברות אחרות בתחום, שהאונליין חוסך להן הוצאות, למשל על ניירת. גם רבים מהציבור מעדיפים את האפשרות לקבל את שירותי הבנקאות בדיגיטל מאשר לגשת לסניפים או להתקשר בטלפון ולהמתין הרבה זמן – כמו פעם. נשאלת השאלה: עד כמה הבנקאות הדיגיטלית חדרה לציבור הישראלי? כמה ישראלים אמנם משתמשים בה? התשובה היא: רבים, רבים מאוד. לפי נתונים שהלמ"ס מפרסמת היום (א'), 71% השתמשו אשתקד באתרים ובאפליקציות לקבלת שירותי בנקאות דיגיטלית. הממצאים הם חלק מסקר שהלמ"ס ביצעה בקרב בני 20 ומעלה, ונכונים לשנה שעברה. על פי הנתונים, שליש מהישראלים בדקו דו"חות פנסיוניים דרך האינטרנט, 33% בדקו מידע באתר אחד או יותר ו-22% הוציאו דו"ח אשראי או דירוג אשראי, לפי מאגר נתוני האשראי הלאומי. פחות מכך לקחו הלוואה דרך האינטרנט (13%) ורק 2.5% מהישראלים השתמשו במטבעות דיגיטליים. הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בציבור הסקר מעלה שקיימים הבדלים משמעותיים באימוץ הבנקאות הדיגיטלית בין גברים לנשים, יהודים לערבים ואזרחים ותיקים לצעירים יותר. כך, 37% מהגברים ו-30% מהנשים בדקו דו"חות פנסיוניים דרך האינטרנט; 36% מהם ו-29% מהן בדקו מידע באתר אחד או יותר; בהוצאת דו"ח אשראי או דירוג אשראי המספרים הם 25% ו-19%; 16% מהגברים ו-11% מהנשים לקחו הלוואה דרך האינטרנט; ובעוד ש-3.1% מהגברים השתמשו במטבעות דיגיטליים, שיעור המשתמשות בהם עמד על 1.9%. אם משווים בין יהודים לערבים, 38% מהיהודים ו-14% מהערבים בדקו דו"חות פנסיוניים דרך האינטרנט; 37% מהיהודים ו-14% מהערבים בדקו מידע באתר אחד או יותר; 24% ו-14% בהתאמה, הוציאו דו"ח או דירוג אשראי לפי המאגר הלאומי; 14% מהיהודים ו-11% מהערבים לקחו הלוואה דרך האינטרנט; ו-2.8% מהיהודים ו-0% מהערבים שילמו במטבעות דיגיטליים. בחלוקה לפי גיל, הסקר מעלה, שלא במפתיע, שבני 65 ומעלה מבצעים פעולות בנקאיות באינטרנט הרבה פחות מיתר האוכלוסייה. 33% מבני ה-44-20 השתמשו באינטרנט לבדיקת דו"חות פנסיוניים; 34% בדקו מידע באתר אחד או יותר, 26% הוציאו דו"ח או דירוג אשראי לפי המאגר הלאומי; 15% לקחו הלוואה אונליין; ו-3.2% שילמו במטבעות דיגיטליים. בקרב בני 45-64, הנתונים הם: 41% בדקו דו"חות פנסיוניים אונליין; 39% בדקו מידע באתר אחד או יותר; 23% הוציאו דו"ח או דירוג אשראי לפי מאגר נתוני האשראי; ו-16% לקחו הלוואה ב-ווב. בקרב האזרחים הוותיקים, השימוש הנפוץ ביותר בבנקאות דיגיטלית הוא לבדיקת הדו"חות הפנסיוניים שלהם, עם יותר מחמישית (22%) שעשו זאת. נתונים נוספים מעלים ש-19% מהם בדקו מידע באתר אחד או יותר, 9.9% הוציאו דו"ח או דירוג אשראי לפי המאגר הלאומי ו-4.7% לקחו הלוואה דרך הרשת. נתון מעניין נוסף, שגם הוא לא מפתיע, מצביע על כך שבעלי תעודה אקדמית מבצעים פעולות בנקאיות באינטרנט בשיעור גבוה יותר מחסרי תעודה. כך, כמחצית מהאקדמאים בודקים ברשת דו"חות פנסיוניים (52%) ושיעור דומה (51%) בודקים מידע באתר אחד או יותר. מדובר בשיעור גבוה פי שניים ויותר מיתר האוכלוסיה.

יומיים לפני החגיגה הגדולה של אפל, שבו היא צפויה להציג את סדרת דגמי ה-iPhone 17, שרבים ממתינים לראות אילו חידושים יהיו בו, נראה שהמפרטים כבר נחשפו. תמונות ששיתף אתמול (א') ב-X המדליף Jukanlosreve@ מציגות דפי מפרט שמופצים באופן פנימי בין ספקיות סלולר בקוריאה הדרומית. נוסף על מפרט הליבה של ארבעה דגמי iPhone, התמונות כוללות גם השוואה בין ה-iPhone 17 Air, לדגם Galaxy s25 Edge. לפי התמונות, דגמי הפרו כוללים את שבב A19 Pro ו-12 ג'יגה-בייט של זיכרון עבודה, בעוד שדגם ה-Air והמכשיר הסטנדרטי כוללים את שבב ה-A 19 ו-8 ג'יגה-בייט של זיכרון עבודה. מבחינת המסך, ה-iPhone 17 יהיה בעל מסך בגודל 6.3 אינץ', וכך גם ה-iPhone 17 Pro. ל-iPhone 17 Air יהיה פאנל בגודל 6.6 אינץ', אבל הגדול ביותר יישאר ה-Pro Max עם מסך בגודל 6.9 אינץ' עוד עולה, כי המצלמות האחוריות יהיו הרגילות ב-iPhone 17, האחת עם חיישן של 48 מגה-פיקסל שמצטרף לחיישן של 12 מגה-פיקסל. ל-Air, שאמור להיות הדקיק שבחבורה, תהיה מצלמה אחת של 48 מגה-פיקסל, המסוגלת לצלם וידיאו ברזולוציית 4K. בדגמי ה-Pro היה שימוש בחיישנים של 48 מגה-פיקסל, כמו גם צילום וידיאו ברזולוציית 8K. קיבולת הסוללה רשומה כ-3,600 מילי-אמפר/שעה עבור ה-iPhone 17 ו-2,800 מילי-אמפר/שעה עבור ה-Air. עבור ה-Pro וה-Pro Max תהיה הקיבולת 3,700 ו-6,000 מילי-אמפר/שעה, בהתאמה. מבחינת קיבולת, ה-iPhone 17 וה-Air ינועו בין 128 ל-512 ג'יגה-בייט , ה-Pro  כבר יציע בין 128 ג'יגה-בייט ל-1 טרה-בייט, והPro Max –  בין 256 ג'יגה-בייט ל-1 טרה-בייט. המפרטים המתוארים די תואמים את השמועות וההדלפות שפורסמו במהלך החודשים האחרונים.

חשיבותן של חברות הטכנולוגיות בכלכלה העולמית ממשיכה לגדול, והדבר בא לידי ביטוי במספרן ובמשקלן במדדי המניות הבולטים. אחד ממדדי המניות המרכזיים בעולם הוא ה-S&P 500, שכולל את 500 המניות המובילות בתבל. המניות הנכללות במדד זה משתנות מדי פעם, על פי השינויים החלים בגודלן היחסי של החברות הנכללות בו. בסוף יולי השנה, כ-34% מכלל המניות במדד זה – 170 במספר – היו של חברות היי-טק. בסוף החודש הבא שיעורן יעלה ל-35% עם הצטרפותן של שתי חברות טכנולוגיה נוספות ל- S&P 500 – אפלובין ורובין הוד. זאת, בנוסף לשתי חברות ההיי-טק שהצטרפו אליו בחצי השנה האחרונה – דאטהלוג ודורדש. אפלובין עוסקת בהפקת פרסומות באמצעות AI ורובין הוד פיתחה פלטפורמה למסחר במניות – גם היא מבוססת בינה מלאכותית. בעבר, אפלובין פעלה גם בעולם הגיימינג, אולם היא מכרה את הפעילות הזו שלה במאי האחרון לטריפלדוט תמורת 899 מיליון דולר. שניים ממייסדי טריפלדוט הם ישראלים – ליאור שיף ואייל חמיידס. ההודעה על הצטרפותן של שתי החברות האלה למדד ה-S&P 500 פורסמה ביום ו' והקפיצה את שער המנייה של כל אחת מהן במסחר מעבר לדלפק בכ-7%. מניית אפלובין זינקה מתחילת השנה ב-43% וזו של רובין הוד – ב-157%. המניה של אפלובין תחליף במדד המבוקש את זו של מרקטפלייס, שרשמה מתחילת השנה ירידה של כ-17%, וזו של רובין הוד תחליף את סיזר אנטרטיימנט, שהציגה עד כה ב-2025 קיטון של 21% בשער המנייה שלה. יצוין כי עבור אפלובין, מדובר בהתמתנות בעלייה בשער המניה שלה: ב-2023 היא זינקה ב-278% וב-2024 – במעל 700%. מניית רובין הוד הציגה עלייה זעומה ב-2023, אך ב-2024 היא זינקה ב-193%. שתי החברות הונפקו ב-2021.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ורעייתו, מלניה, ערכו בסוף השבוע ארוחת ערב בהשתתפות ראשי חברות הטק המובילות בארצות הברית, ולמעשה בעולם. מעבר לעובדה שזו הייתה הצגה שעיקרה חנופה וחלוקת מחמאות לנשיא, כמו שהוא אוהב, ראשי החברות דיברו במפגש על ההשקעות הענקיות שהממשל האמריקני עומד להשקיע (וכבר התחיל) בבינה המלאכותית, וכיצד מתכוונים בעמק הסיליקון לקדם את הנושא, כדי להיערך כראוי למהפכה הטכנולוגית, שצפויה להיות בין הגדולות בהיסטוריה, ואולי אף הגדולה ביותר. יש המכנים את מהפכת הבינה המלאכותית "המהפכה התעשייתית החמישית". אל האירוע הגיעו 33 מנהיגים ודמויות בפרופיל גבוה מעמק הסיליקון, בהם מיליארדרים רבים, וטראמפ תיאר את המשתתפים כ-"קבוצת איי-קיו גבוה". בין האורחים הבולטים היו מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא, שישב לצד הנשיא, וביל גייטס, מייסד שותף של מיקרוסופט, אשר הסב לשולחן לצד הגברת הראשונה. עוד נכחו בה, בין היתר: סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI; טים קוק, מנכ"ל אפל; סרגיי ברין, מייסד שותף של גוגל; סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט; סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל אלפבית וגוגל; ובכירים בחברות כמו אורקל, AMD, בלו אוריג'ין, מיקרון ופאלאנטיר. הושיב את צוקרברג לצידו. דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית. צילום: דוברות הבית הלבן צוקרברג, למשל, אמר כי מטא מתכוונת להשקיע 600 מיליון דולר בדאטה סנטרים ותשתיות עד 2028. תמונת המצב הכללית שעלתה באותה ארוחה היא שהבינה המלאכותית מעלה הילוך, ובשנת 2026 תאיץ את המפץ הגדול שכולם מדברים עליו. למה זה לא קורה פה? בישראל לא נערכה פגישה כזו. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא אירח בשנים האחרונות לארוחת ערב, ואפילו לא לפגישה בלשכתו, את ראשי ענף ההיי-טק הישראלי. הקטר של המשק לא זכה להיכנס בשערי לשכת ראש הממשלה, וכנראה שלא יזכה בכך גם בתקופה הקרובה. האם התשובה לכך נעוצה בזה שההיי-טק הישראלי התגייס למאבק נגד המהפכה המשפטית שנתניהו הוביל? שאלה טובה. הציפיה לקיים מפגש כזה אינה מוגזמת. בעשור הקודם נהג נתניהו להיפגש עם ראשי התעשיה לפחות פעם בשנה. חלק מהפגישות האלה לא היו מתוקשרות, כדי לאפשר לכל המשתתפים בהן לדבר באופן חופשי, להעלות את הבעיות ואת הפתרונות, לשמוע ולהשמיע. אנשים שהשתתפו בפגישות אלה התרשמו לטובה מההבנה וההקשבה של נתניהו, מההעמקה שלו בפרטים ומהבטחותיו לטפל ולקדם. זה היה לפני מהפכת הבינה המלאכותית. ולא רק נתניהו: כראש ממשלה, נפתלי בנט, בעצמו בוגר ענף ההיי-טק, נפגש עם ראשי התעשייה, ושר האוצר שלו, אביגדור ליברמן, קיים פגישות שוטפות עם ראשי איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. פגישה כזאת נחוצה דווקא עכשיו, מאחר שאנחנו נמצאים הרבה מאחורי המדינות הגדולות והמפותחות במרוץ המטורף לבינה המלאכותית. האזהרות של גורמים רבים, בהם של ועדות ממשלתיות שהוקמו לנושא, לא מביאות את נתניהו לקיים מפגש שכזה. לא אותו ולא את שר האוצר הכושל שלו, בצלאל סמוטריץ'. גם לא הדיונים, הדו"חות והמחקרים שמצביעים על אותו פיגור משמעותי שישראל נמצאת בו, בכל מה שקשור לפיתוח בינה מלאכותית, מחקר ובעיקר תשתיות. חוקרים מישראל שמנסים לקדם מחקרים כאלה נתקלים בקשיים – הן בגלל העדר כוח מחשוב והן בגלל הקושי לייצר שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים וארגונים שונים, בעיקר על רקע המשבר עקב המלחמה בעזה, שבמקומות מסוימים אף מגיע לכדי חרם אקדמי. יש המלצות ועדה – אז מה? הדבר המעשי היחיד שעשתה ממשלת נתניהו בנושא הוא הקמה של ועדה בראשות פרופ’ תא”ל (מיל’) יעקב נגל, שמטרתה הייתה לדון בדרכים להאצת תחום הבינה המלאכותית. הוועדה הוציאה דו"ח חמור, שבו היא קבעה ש-"למרות האקו-סיסטם המוצלח של חברות ההזנק החזקות בתחום, מעמד המדינה ירד בשנים האחרונות, וללא פעולות מתאימות ומהירות, ישראל לא רק שלא תוכל לשפר את מעמדה המידרדר, אלא תחווה הידרדרות נוספת ומהירה". יו"ר הוועדה, פרופ' יעקב נגל, מגיש את הדו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בצילום גם רוב חברי הוועדה והשרים בצלאל סמוטריץ' וגילה גמליאל. צילום: קובי גדעון, לע"מ ההמלצה של הוועדה היא להתמודד עם המציאות הזו על ידי הקמת גוף מתכלל, בין משרדי, בהובלת משרד ראש הממשלה, כדי שיתאם בין הגופים השונים שעוסקים בנושא וינתב תקציבים לשורה של תחומים ומגזרים, שכל אחד מהם הוא חלק משרשרת שתוביל להיערכות לעידן החדש. מדובר בעיקר במערכת החינוך, צה"ל, האקדמיה ושוק התעסוקה, שכבר מתחיל להשתנות. אלא שככל הידוע, גם דו"ח הוועדה בראשות מקורבו לא הביאה את נתניהו לקיים פגישות רציניות בנושא. גם בישראל, מן הראוי שתתקיים פסגת טק ברמה הלאומית הבכירה ביותר, שתתחיל לגלגל את הקמתן של תוכניות פעולה מיידיות ומבצעיות, רגע לפני שאנחנו מאבדים את היתרון היחסי שלנו בזירה הטכנולוגית בעולם חוסר ההיערכות של ישראל לעידן הבינה המלאכותית נידון בכתבה ששודרה בשבוע שעבר בחדשות 12. נושא הכתבה היה: האם הסטארט-אפ ניישן נכשלה בהיערכות לעידן החדש? בחירת הכותרת הייתה שגויה, כפי שהוכח בשידור עצמו: לא הסטארט-אפ נכשל אלא הניישן, הממשלה, שלא מדברת עם ראשי הענף, לא שומעת את המצוקות שלהם ואפילו לא דנה בהמלצות של הוועדה שהיא עצמה מינתה. יישום בינה מלאכותית בשוק הארגוני כאשר מדברים על בינה מלאכותית, השיח מתמקד בצד של המשתמשים: הרבה יותר מדברים על צ'טבוטים שאנשים אוהבים להשתמש בהם, כמו ChatGPT וג'מיני, ועל מושגים כלליים בנושא, כגון LLM (מודל שפה גדולה), ופחות על איך ה-GenAI באה לידי ביטוי בשוק הארגוני. ובכן, קצב היישום של הבינה המלאכותית היוצרת בשוק הארגוני איטי. אלא שככל שהזמן חולף, המהפכה מתקדמת בקצב מטורף, ובהעדר תשתיות, כוח אדם ורגולציה מתאימה, הארגונים לא יוכלו להדביק אותו. זאת ועוד, במפגש של פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (א') בהובלת היו"ר, רונן זרצקי, הדעה הרווחת בקרב המשתתפים הייתה שעידן הפיילוטים בתחום ה-GenAI בארגונים הסתיים, ובשנה הבאה הם יידרשו להרחיב את השימוש בה. זה יקרה בעיקר בגלל לחץ ההנהלות, שרואות במהפכה זו דרך להתייעל, לחסוך תקציבים ואולי כוח אדם. הדבר מטיל אחריות כבדה על המנמ"רים, שיצטרכו להתמודד עם החסמים האלה, אל מול הדרישה שמגיעה מלמעלה. הדילמות האלה יהיו בין הנושאים שיידונו בוועידת ה-GenAI של אנשים ומחשבים, שתתקיים בחודש דצמבר. השורה התחתונה: גם בישראל, מן הראוי שתתקיים פסגת טק ברמה הלאומית הבכירה ביותר, שתתחיל לגלגל את הקמתן של תוכניות פעולה מיידיות ומבצעיות, רגע לפני שאנחנו מאבדים את היתרון היחסי שלנו בזירה הטכנולוגית בעולם. לתשומת לב הקוראים ב. נתניהו ו-ב. סמוטריץ'.

מערך הסייבר הלאומי יצא בקריאה לארגונים להפסיק את השימוש בתאריך הנפקת תעודת הזהות כאמצעי לאימות זהות במערכות מקוונות, ולעבור לשיטות זיהוי ואימות מתקדמות ובטוחות יותר. עמדת המערך היא כי מדובר בפרט סטטי, גלוי ונגיש, שאינו עומד בתקני אבטחת מידע בין-לאומיים ומהווה נקודת תורפה חמורה במערכות הזדהות דיגיטליות. ההמלצה מבוססת על חוות דעת מקצועית שגובשה ב'יחידה להזדהות ויישומים ביומטריים' במערך, בהתאם למדיניות הלאומית להזדהות בטוחה ובהתאם לתקנים בין-לאומיים המחייבים שימוש באמצעים מבוססי הצפנה, זיהוי ביומטרי או קוד משתנה במקום נתונים שהפכו כיום לגלויים. בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מצלמים את תעודת הזהות שלהם ומשתפים אותה עם גורמים שונים, למשל בעת קבלת משלוחים, השכרת דירה או קבלת שירותים, לצד מקרים רבים של דלף מידע כתוצאה ממתקפות סייבר או הגדרות שגויות. מידע זה, יחד עם מספר תעודת הזהות, עלול לשמש האקרים ונוכלים לגניבת זהות, להתחזות בכניסה למערכות הזדהות ולמתקפות דיוג. בשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה במקרי הונאה שהתבססו על פרטי תעודות זהות שנגנבו או דלפו לרשת. "רבים מהציבור אינם מודעים מספיק לכך שצילום תעודת הזהות שהועבר כבדרך אגב למשל לשליח, עלול להביא לזיוף זהות דיגיטלית, להתחזות ואף לגניבה", אמרה נעמה בן צבי, ראש היחידה להזדהות ויישומים ביומטריים במערך. "שימוש בפרטים סטטיים וגלויים במערכות הזדהות כבר אינו עומד בדרישות התקופה. יש לעבור לשיטות מתקדמות שיכולות להבחין בין משתמש לגיטימי לבין מתחזה בצורה מהימנה". ההמלצה הועברה בימים האחרונים גם למשרדי ממשלה, שנדרשו לבחון מחדש מערכות שירות מקוונות שבהן נדרש תאריך ההנפקה כחלק מהליך ההזדהות. המלצות מערך הסייבר הלאומי לאימות זהות בצורה מאובטחת כוללות: אימות באמצעות אפליקציה – אפליקציות אימות המייצרות קוד חד-פעמי בזמן אמת, או טכנולוגיות כמו Passkey, מאפשרות התחברות ללא סיסמה באמצעות קוד ייחודי למכשיר. אימות בטכנולוגיות מתקדמות – שימוש בחתימה דיגיטלית, זיהוי ביומטרי (פנים, טביעת אצבע) או הצפנה מתקדמת להגנה על המידע. לציבור הרחב קוראים במערך, "הימנעו משיתוף מידע רגיש, והעדיפו שיטות אימות המבוססות על מידע שאינו חשוף לציבור".

יומיים לפני החגיגה הגדולה של אפל, שבו היא צפויה להציג את סדרת דגמי ה-iPhone 17, שרבים ממתינים לראות אילו חידושים יהיו בו, נראה שהמפרטים כבר נחשפו. תמונות ששיתף ב-X המדליף Jukanlosreve@ מציגות דפי מפרט שמופצים באופן פנימי בין ספקיות סלולר בקוריאה הדרומית. נוסף על מפרט הליבה של ארבעה דגמי iPhone, התמונות כוללות גם השוואה בין ה-iPhone 17 Air, לדגם Galaxy s25 Edge. לפי התמונות, דגמי הפרו כוללים את שבב A19 Pro ו-12 ג'יגה-בייט של זיכרון עבודה, בעוד שדגם ה-Air והמכשיר הסטנדרטי כוללים את שבב ה-A 19 ו-8 ג'יגה-בייט של זיכרון עבודה. מבחינת המסך, ה-iPhone 17 יהיה בעל מסך בגודל 6.3 אינץ', וכך גם ה-iPhone 17 Pro. ל-iPhone 17 Air יהיה פאנל בגודל 6.6 אינץ', אבל הגדול ביותר יישאר ה-Pro Max עם מסך בגודל 6.9 אינץ' עוד עולה, כי המצלמות האחוריות יהיו הרגילות ב-iPhone 17, האחת עם חיישן של 48 מגה-פיקסל שמצטרף לחיישן של 12 מגה-פיקסל. ל-Air, שאמור להיות הדקיק שבחבורה, תהיה מצלמה אחת של 48 מגה-פיקסל, המסוגלת לצלם וידיאו ברזולוציית 4K. בדגמי ה-Pro היה שימוש בחיישנים של 48 מגה-פיקסל, כמו גם צילום וידיאו ברזולוציית 8K. קיבולת הסוללה רשומה כ-3,600 מילי-אמפר/שעה עבור ה-iPhone 17 ו-2,800 מילי-אמפר/שעה עבור ה-Air. עבור ה-Pro וה-Pro Max תהיה הקיבולת 3,700 ו-6,000 מילי-אמפר/שעה, בהתאמה. מבחינת קיבולת, ה-iPhone 17 וה-Air ינועו בין 128 ל-512 ג'יגה-בייט , ה-Pro  כבר יציע בין 128 ג'יגה-בייט ל-1 טרה-בייט, והPro Max –  בין 256 ג'יגה-בייט ל-1 טרה-בייט. המפרטים המתוארים די תואמים את השמועות וההדלפות שפורסמו במהלך החודשים האחרונים.

הדו"ח המשותף של שלוש חברות המחקר – IVC–GNY–KPMG – בתחום ההיי-טק בישראל מנתח את הגיוסים וההשקעות של קרנות הון סיכון ישראליות, זמינות ההון לחברות טכנולוגיה מקומיות (Dry Powder), פעילות קרנות הון סיכון זרות, קרנות הון סיכון תאגידיות ישראליות וזרות, ופעילותם של משקיעים מוסדיים ישראלים. דו”ח המשקיעים ניתח 826 השקעות של קרנות הון סיכון, 230 סבבי השקעה בהשתתפות קרנות הון סיכון, 72 קרנות הון סיכון תאגידיות שהשקיעו בחברות היי-טק ישראליות במחצית הראשונה של השנה ו-375 השקעות של משקיעים מוסדיים ישראלים. בין השאר, הדו"ח מעיד על כך, ש-12 קרנות הון סיכון ישראליות חדשות גייסו הון במחצית הראשונה של 2025, תשע מהן הודיעו על סגירה ראשונה בלבד. תשע מהקרנות תחת חברות ניהול שהוקמו בין 2024-2025. שתי קרנות נוספות השלימו גיוס הון בתחילת הרבעון השלישי של  2025 ולא נכללו בדו"ח. קרנות ההון סיכון הישראליות הצהירו שגייסו 260 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025. IVC מעריכה כי בפועל גויסו 300-350 מיליון דולר. גיוסי קרנות הון סיכון לפי שנת בציר. צילום: דוח IVC-GNY-KPMG גיוס קרנות הון סיכון במחצית הראשונה של 2025 נותר צנוע. לפי הערכת IVC, כ-208 מיליון דולר זמינים להשקעות (בניכוי דמי ניהול והוצאות), בהתבסס על סגירות בפועל ויעדי גיוס מוצהרים. עו"ד יובל הורן, ראש פרקטיקת הטכנולוגיה ומדעי החיים בגורניצקי GNY: "דו"ח IVC-GNY-KPMG מציג את מצב ההיי-טק הישראלי בתקופה מאתגרת של מלחמה ואי-יציבות כלכלית. הדו"ח מצביע על ירידה בהשקעות ראשונות ובגיוסי הון חדשים, כאשר רק 12 קרנות הון סיכון חדשות הוקמו במחצית הראשונה של 2025. משקיעים זרים הפחיתו פעילות בהשקעות ראשונות, בעוד משקיעים ישראליים שמרו על נוכחות יציבה יחסית". הורן מציין, כי "למרות האתגרים, קיימות מספר סיבות לאופטימיות: תחומי בינה מלאכותית יוצרת, פינטק, סייבר וטכנולוגיות ביטחוניות ממשיכים למשוך עניין והשקעות משמעותיות. רשות החדשנות השיקה יוזמות חדשות כמו קרן "סטארט-אפ" ו-"יוזמה 2.0" להגברת הנזילות בשוק. אנחנו רואים עניין של לקוחות רבים בהקמת קרנות והצטרפות כשותפים מוגבלים. ולבסוף, קרנות הון סיכון ישראליות עדיין מחזיקות כ-11 מיליארד דולר בהון פנוי להשקעות". קרנות בתהליך גיוס נכון לאמצע 2025, 31 קרנות הון סיכון נמצאות בתהליך גיוס, מתוכן שש מבציר 2025. אם יעמדו ביעדי הגיוס, יתווספו לשוק כ-1.2 מיליארד דולר. עם זאת, ניתוח היסטורי מצביע על ירידה בשיעור הקרנות שמצליחות להשלים גיוס מלא. על-פי מודל האבקה היבשה (הון זמין) של IVC , ניתן להעריך כי ההון הזמין להשקעות עומד על כ-11 מיליארד דולר, מהם כשלושה מיליארד להשקעות ראשוניות וכשמונה מיליארד להשקעות המשך. כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות: "נתוני המחצית הראשונה של 2025 מצביעים על ירידה חדה בהיקפי הגיוס של קרנות הון סיכון בישראל, מ-2.2 מיליארד דולר ב-2023 לכ-260 מיליון דולר השנה. זוהי מגמה עולמית של ירידה בגיוסים וקונסולידציה, שמאתגרת במיוחד קרנות קטנות ובינוניות, ומעלה חשש ליכולתן של חברות סטארט-אפ בתחומים מגוונים לגייס את ההון הדרוש להן. ברשות החדשנות אנו פועלים בנחישות, בין אם באמצעות קרן יוזמה המתמרצת מוסדיים ישראלים להשקיע בקרנות ישראליות ובין אם באמצעות קרן ההזנק המשקיעה ישירות בחברות דיפטק בשלבים מוקדמים וזאת על מנת לשמור על החוסן והצמיחה של ההיי-טק הישראלי". נכון למחצית הראשונה של 2025, 242 חברות ניהול הון סיכון ישראליות מנהלות 468 קרנות פעילות, או מושקעות במלואן, בהן 29 חברות ניהול שהוקמו בשלוש השנים האחרונות. וינטג’ מובילה עם 16 קרנות, אחריה פיטנגו (13), ויולה (11), JVP (10), פונטיפקס, Team8, TLV פרטנרס ו-North83 עם שבע קרנות כל אחת. קרנות ההון סיכון הפעילות ביותר מבין הקרנות הגדולות, F2 Capital הובילה עם חמש השקעות חדשות, אחריה פרגרין ו- Team8 (3 השקעות). Jibe (4 השקעות) ו-games  (3) הובילו את הפעילות של הקרנות הבינוניות. בקרב הקרנות הקטנות,  Venture Israelו–Earth & Beyond Venture הובילו את הפעילות עם ארבע השקעות. גיא הולצמן, יו"ר IVC: "דו"ח המשקיעים למחצית הראשונה של 2025 המתפרסם היום משקף את מצב ההיי-טק הישראלי על-פי פעילות משקיעים – זרים וישראלים. לאור המלחמה המתמשכת והסנטימנט בעולם כלפי ישראל, היה קשה לצפות לנתונים חיוביים. ניתוח שעוסק בהיקפי ההשקעות הראשוניות והשקעות ההמשך של קרנות ההון סיכון, מעורר דאגה: שיעור ההשקעות החדשות ירד לשפל של עשור והסתכם ב- 9% מכלל ההשקעות. קרנות ההון סיכון בחרו בבירור לתמוך בחברות הפורטפוליו הקיימות, וכך היקף השקעות ההמשך הגיע ל-61%. חוסנו של ההיי-טק הישראלי תלוי גם בהקמה ומימון של חברות חדשות".

עובדי סייברארק קיימו השנה את מפגש ראש השנה המסורתי באירוע שהתמקד באחריות חברתית, יצירה וחוויות מוזיקליות באקספו תל אביב. נזכיר כי רק לפני כחודש הוכרז על עסקת רכישת סייברארק על ידי פאלו אלטו נטוורקס (Palo Alto Networks) תמורת 25 מיליארד דולר – העסקה השנייה בגודלה בהיסטוריה של ההיי-טק הישראלי. העובדים השתתפו בסדנאות אחריות חברתית, ובהן: הרכבת וצביעת אופניים עבור פורום נשות המילואימניקים, הכנת אדניות סוקולנטים וארגזי ספסל לכפר הנוער קדמה, וצביעת קיר בטקסטורה למוסדות בית מאזן – המשרתים מתמודדי נפש ונפגעי PTSD של כוחות הביטחון. במסגרת האירוע הכריזה גילי שילוני, מנהלת משאבי אנוש בסייברארק ישראל, על זוכי וזוכות 'סייברסטארס' – העובדים המצטיינים של השנה. מיד לאחר מכן התקיים מסע מוזיקלי בשם "קולולם", שבו ביצעו כל 1,200 עובדי החברה בישראל את "שירו של שפשף" של מאיר בנאי. לסיום התקיימה הופעה אינטימית של הראל סקעת, שאירח במיוחד לרגל האירוע את ריקי גל, עם חיבור ישראלי-שורשי בין הדור הצעיר לדור הוותיק ומבחר קלאסיקות ישראליות. גילי שילוני, מנהלת משאבי אנוש בסייברארק ישראל: "האירוע הזה איפשר לנו לפתוח את השנה יחד, לחוות חוויות משותפות, להעצים אחד את השני – ובאותו זמן לתת חזרה לקהילה. זה יום שבו אנו מיישמים את הערכים שלנו: עבודת צוות, תרומה לקהילה והשארת חותם על ידי עשייה משמעותית מחוץ למשרד". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות מימין לשמאל: תחיה זילברמן, סמנכ"לית משאבי אנוש ישראל ופיתוח טכנולוגיות גלובלי; ריקי גל; וגילי שילוני, מנהלת משאבי אנוש בסייברארק ישראל. צילום: רועי בר עובדי סייברארק בתרומה לקהילה באירוע ראש השנה. צילום: רועי בר