אנחנו חיים בעולם מהיר. כשמדובר בביזנס, נדרשות גם תגובות מהירות. וכאן הטכנולוגיה פועלת לשירות של כל תהליך עסקי.  השבוע התכנסו אנשי ענקית התוכנה סיילספורס (Salesforce) והאנשים של קבוצת יעל (Yael) ליום שהוקדש כולו למערכות טכנולוגיות מתקדמות בסביבות ענן ו-On Prem כאחד, עם דגש על מיולסופט (Mulesoft), הידועה של סיילספורס. הבוקר הזה, אליו התכנסו כמה עשרות בכירים מעולמות מערכות המידע בגופים ממשלתיים ובגופי סמך, התקיים באווירה הטובה והסמי-ביתית של "המתפרה", הממוקמת בהרי ירושלים בואכה אבו-גוש. בתום ארוחת בוקר טעימה, דיברו המקצוענים משתי החברות על היכולות של מיולסופט – פתרון מתקדם וחכם לניהול חיבוריות, API Management ואוטומציה של תהליכים מבוססי AI. מדובר בכלי שהפך לסטנדרט בגופים ממשלתיים, וכאן, נוצל הבוקר להסביר איך זה עובד באמת. אחד ממקרי הבוחן המעניינים, אותו הציגה אורלי כהן ממשרד האוצר, מייצג את המעורבות האינטנסיבית של צוותי החברות ואת הכלים המתקדמים הנ"ל, בערוציו השונים של נימבוס.  דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה

שם: אולגה יבטוחובה תפקיד: ראש צוות Full-Stack בקורלוג'יקס (Coralogix) תפקידים קודמים: ראש צוות Full-Stack ב-גיאו-אדג' (GeoEdge), ראש צוות Frontend ב-קלטורה (Kaltura), ראש צוות QA ב-רילי (Reali) השכלה: תואר ראשון ושני באבטחת מידע באוניברסיטה הלאומית לרדיו אלקטרוניקה בחרקיב, אוקראינה מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתה לי זיקה לעולם הטכנולוגיה. כבר בילדות קלטתי במהירות מושגים טכניים, ולעיתים הרגשתי שזה בא לי בקלות רבה יותר מאשר לרוב האנשים סביבי. גדלתי בבית של מהנדסים, והעיסוק בטכנולוגיה היה חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום שלנו, כך שהבחירה במסלול הזה הרגישה טבעית עבורי. תמיד נמשכתי לפתרון בעיות ולמציאת דרכים יעילות לגרום לדברים לעבוד, והטכנולוגיה פתחה בפניי עולם שלם של אפשרויות. במהלך לימודיי התאהבתי בתכנות, משום שהוא איפשר לי לבנות דברים מאפס ולחשוב בצורה יצירתית". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "הטכנולוגיה נחשבה במשך שנים לתחום 'גברי' מובהק, ונשים שניסו להשתלב בו נדחקו לשוליים, או נאלצו להוכיח את עצמן ביתר שאת. כיום נשים מהוות כ-33% בלבד מכלל עובדי ההיי-טק בישראל – שיעור שלא השתנה באופן מהותי בעשרות השנים האחרונות. בעיניי ניתן לומר שהאפליה נגד נשים בהיי-טק עדיין קיימת. עם זאת, המודעות לנושא גוברת, וחלק מהחברות אף קבעו יעדים לשוויון מגדרי – ביניהם חתירה ליחס של 50/50 בין נשים לגברים בצוותים. אולם שינוי מדיניות ארגונית לבדו אינו מספיק: קשה לשנות תפישות ועמדות אישיות של כל עובד ועובדת. לכן נשים עדיין חשות שעליהן 'להוכיח את עצמן' יותר מעמיתיהן הגברים, הן פחות מועמדות לתפקידי ניהול והובלה, ופערי השכר נמשכים גם כאשר מדובר באותו תפקיד וברמת ניסיון זהה. אף על פי כן, אני מאמינה שבבסיס הדברים עומדות מקצועיות ויכולת, ואם אדם מצטיין בעבודתו ההזדמנויות יגיעו, ללא קשר למגדר". האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "במהלך אחד מתפקידיי הקודמים אמר לי חבר צוות כי מעולם לא עבד תחת מנהלת אישה. לא מתוך כוונה להפלות, אלא כהבעת הפתעה אמיתית, ובעבורי זו הייתה תזכורת עד כמה יש עוד מה לשנות בגישה הרווחת. בנוסף, במשרות קודמות לעיתים חשתי כי ההנהלה נטתה בתחילה להסתמך עליי פחות, והתלבטה אם אצליח להוביל את הצוות ברמה המקצועית הנדרשת. עם הזמן, בזכות תוצאות ברורות, הצלחתי להפיג את הספקות ולהוכיח שאמון, מיומנות וניסיון אינם תלויים במגדר".

ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט הכריזה באחרונה על שינוי משמעותי במדיניות העבודה הגמישה שלה, ותחייב את עובדיה להגיע למשרד לפחות שלושה ימים בשבוע, החל מפברואר 2026. המהלך נועד לחזק את שיתוף הפעולה והחדשנות בין העובדים, בעידן ה-AI. במסגרת העדכון המשמעותי במדיניות העבודה ההיברידית שלה, הודיעה מיקרוסופט בפוסט בבלוג שלה שהתפרסם אתמול (ג') וחתום על ידי איימי קולמן, סגנית נשיא בכירה ומנהלת משאבי האנוש הראשית של מיקרוסופט, כי מדיניות החזרה למשרד (RTO) תיכנס לתוקף תחילה עבור עובדים המתגוררים בטווח 50 מייל ממטה החברה ברדמונד, וושינגטון, וזה יקרה עד סוף פברואר הקרוב. יש לציין כי החברה ציינה כי המדיניות תיושם בשלושה שלבים: ראשית באזור פיוג'ט סאונד – השוכן בחלקה הצפון-מערבי של מדינת וושינגטון בארצות הברית – ולאחר מכן תורחב למיקומים נוספים בארה"ב. לבסוף תיושם המדיניות החדשה על מועסקי החברה מחוץ לארה"ב, כשלוחות הזמנים והפרטים עבור המיקומים הנוספים בארה"ב יפורסמו בקרוב, והתכנון עבור העובדים הבינלאומיים יוודע במדויק עם תחילת השנה הבאה, 2026. החברה עדכנו כי קבוצות עבודה מסוימות יקבלו אפשרות לסטייה מהציפיות הכלל-חברתיות, ומנהליהן יקבלו הנחיות ומשאבים ספציפיים לתמיכה בצוותיהם. Microsoft is going back to the office!* * Next year. For 3 days a week. "Expectation", not requirement. Only if you live within 50 miles of an office. Exceptions available. Teams can set/keep their own policy. pic.twitter.com/V65XRAN3OS — Dror Poleg ???? (@drorpoleg) September 9, 2025 מה ההצדקה לחזרה למשרדים? לפי הדיווחים השונים, החלטתה זו של מיקרוסופט מבוססת על נתונים המצביעים על כך ש"כאשר אנשים עובדים יחד באופן אישי לעיתים קרובות יותר, הם פורחים – הם יותר נמרצים ומועצמים ומספקים תוצאות חזקות יותר", כך ציינה קולמן בפוסט שלה. היא הוסיפה כי בעידן ה-AI, הדורש קצב עבודה מהיר במיוחד, יש צורך ב-"אנרגיה" ולדבריה לעידן זה נדרש גם "המומנטום, ואלו מגיעים מאנשים חכמים העובדים זה לצד זה, ופותרים יחד בעיות מאתגרות".  מטרת השינוי, כך לפי קולמן, היא לספק בהירות ועקביות באופן שבו הצוותים נפגשים, תוך שמירה על הגמישות החשובה לעובדים, ועל מנת לענות על צרכי הלקוחות. קולמן הדגישה במפורש כי "עדכון זה לא נועד לצמצם כוח אדם", ובכך התייחסה לשמועות שהתעוררו בחברות אחרות לגבי מדיניות RTO כאמצעי לפיטורים עקיפים. משמע, שהחברות לכאורה כופות על עובדים התנהלות לא רצויה להם או שקשה ליישום עבורם – מה שמאלץ עובדים לנטוש ביוזמתם את משרותיהם. עם זאת נזכיר כי מיקרוסופט כבר פיטרה למעלה מ-15,000 עובדים ברחבי העולם מאז מאי השנה – ביניהם יותר מ-3,200 עובדים במדינת וושינגטון. בנוסף מסרה החברה כי עובדי פלטפורמת הקידוד גיטהאב (GitHub) – שהיא חברה בת של מיקרוסופט – ימשיכו לעבוד מרחוק. מעניין לציין כי עובדי החברה במטה ברדמונד ישובו לקמפוס ארגוני שעבר שינויים משמעותיים מאז שהם נשלחו הביתה בתחילת מגיפת הקורונה. בקמפוס הושלם חלק ניכר מהשדרוג (במיליארדים), שנועד בין היתר גם הוא לשם עידוד שיתוף פעולה ופרודוקטיביות במקום העבודה. עד פברואר הקרוב, מיקרוסופט תצטרך למצוא פתרונות בתחום המקום לקליטת לכל עובדי המטה הזה, מאחר שבעבר החברה נפטרה מכמעט 2 מיליון רגל רבוע (כ-1.85 מ"ר) של שטחי משרדים בערי הסביבה של סן-פרנסיסקו. 2,000 People, 900 Parking Spaces': Amazon's Return-to-Office Mandate Has Hit a Snag — Not Enough Desks or Parking… share via https://t.co/apYVSPWGNI https://t.co/NTN14T6z5k — San Diego Hypnosis (@DiTheHypnotist) September 8, 2025 לא רק מיקרוסופט דורשת יותר שהייה במשרדים המדיניות החדש הזו עליה הכריזה מיקרוסופט מציבה אותה בקו אחד עם הנהוג חברות טק גדולות אחרות, כמו גוגל (Google) ומטא (Meta), שדורשות כסטנדרט מעובדיהן שלושה ימי עבודה במשרד. מאידך במקרה של אמזון (Amazon) הדברים שונים – ענקית הקמעונאות אונליין בתחילה דרשה שלושה ימים במשרד, אך העלתה את הדרישה הזו לחמישה ימי עבודה במשרד בתחילת השנה הנוכחית. כידוע, חברות רבות עברו לעבודה מהבית עקב מגיפת הקורונה ועשו זאת אז משיקולי בטיחות ובריאות. אלא שכעת רבות מהן, כולל אמזון, החלו לבטל כליל את המדיניות הזו. מנגד יש גם חברות כמו למשל ספוטיפיי (Spotify), שממשיכות להחזיק במדיניות גמישה של "עבודה מכל מקום" (WFA). לפי נתונים רשמיים, נכון לאמצע 2025, כ-51% מהעובדים בארה"ב שיכלו לעבוד מרחוק – עבדו במודלים היברידיים.

מיקרוסופט (Microsoft) הגיעה באחרונה להסכם עם אנת'רופיק (Anthropic) לשילוב מודלי קלוד (Claude) שלה – כולל Claude Sonnet 4 המתקדם – ביישומי Office 365 כמו וורד, אקסל, אאוטלוק ופאוורפוינט, כך על פי דיווחים אחרונים במדיה העולמית. המהלך המדווח מסמן, לפחות בפוטנציה, שינוי מהותי עבור מיקרוסופט, שעד כה הסתמכה כמעט באופן בלעדי על טכנולוגיית הבינה המלאכותית של OpenAI, אותה שילבה מוצריה אחרי שביצעה השקעות עתק במפתחת ChatGPT.על פי הערכות האנליסטים, מדובר במהלך מחושב שמטרתו לא לרכז את כל יכולות הבינה המלאכותית של הענקית מרדמונד רק על מפתחת מודלים יחידה. בנוסף, ההחלטה להרחיב את השותפויות שלה בתחום ה-AI נובעת, בין היתר, מהמתחים הגוברים ביחסיה של מיקרוסופט עם OpenAI, שהפכה מאז כינון השת"פ עם מיקרוסופט מחברה צנועה יחסית לענקית AI רבת זרועות ומוניטין. ניכר כי מיקרוסופט לא מעוניינת להישאר תלויה באופן מוחלט בשותפה שיכולה לצמוח ואפילו לעקוף אותה בהצלחתה. נזכיר כי OpenAI עסוקה עד צוואר בפיתוח פרויקטים משלה, החל מפיתוח מתחרה ללינקדאין ועד בניית שבבי AI עם ברודקום, החברה אפילו משתתפת כעת בהפקת סרט אניציה חדש מבוסס AI, כפי שדיווחנו אתמול (ג'). חלק מהפרויקטים הללו עתידים להפחית את תלותה של החברה בהובלת המנכ"ל סם אלטמן בענן אז'ור (Azure) של מיקרוסופט. ???? BREAKING: Microsoft is making its biggest move yet to reduce dependence on OpenAI Despite investing $13+ billion in OpenAI, they’re hedging their bets with Anthropic for Office 365 Here’s the inside story: pic.twitter.com/StQuyzcRSg — Ask Perplexity (@AskPerplexity) September 9, 2025 נזכיר כי הענקית מרדמונד היא המשקיעה המרכזית ב-OpenAI מאז 2019. כבר באותם ימים, עוד בטרם הגחת ChatGPT והבינה המלאכותית היוצרת אל חיינו, השקיעה מיקרוסופט בחברה מיליארד דולר. בהמשך הרחיבה מיקרוסופט את מחויבותה ל-OpenAI בעסקת ענק בשווי כולל של יותר מ-13 מיליארד דולר. במסגרת השותפות העניקה מיקרוסופט למפתחת ה-GenAI גישה למחשב-על בענן אז'ור והפכה לשותפה אסטרטגית בפיתוח ובמסחור מודלי הבינה המלאכותית. התמיכה ההדוקה הזו קיבלה גם ביטוי ציבורי: מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, הופיע בהשקות פומביות של דגמי GPT והציגם כמרכיב מרכזי באסטרטגיית החברה בהובלתו. מודלים אלה שולבו בשורה ארוכה של מוצרים ושירותים – החל ממנוע החיפוש בינג (Bing) ודפדפן אדג' (Edge), דרך GitHub Copilot וכלי הפיתוח Visual Studio Code, ועד לפלטפורמת Azure AI Foundry – והפכו לחלק בלתי נפרד מהתשתיות הדיגיטליות שמיקרוסופט מציעה למפתחים ולארגונים. מיקרוסופט טוענת: מפני ש-אנת'רופיק טובה כעת, לנוכח הפנייה לשיתוף פעולה עם המתחרה, גורמים במיקרוסופט ציינו כי הבשורה אינה סתם טקטיקה למשא ומתן מול OpenAI, אלא ביטוי אותנטי לאמונת החברה ביכולותיה של אנת'רופיק ובמודליה. יתרה מכך, מיקרוסופט אף הרהיבה ואמרה כי היא מאמינה שמודל Claude Sonnet 4 של אנת'רופיק עולה על המודלים של OpenAI בתחומים מסוימים, למשל ביצירת מצגות פאוורפוינט אסתטיות ומרשימות בהרבה. אסטרטגיית הגיוון הזו אינה חדשה עבור מיקרוסופט; GitHub Copilot כבר מאפשר למפתחים לבחור בין מודלים שונים, כולל באלה של אנת'רופיק ובגרוק (Grok) של xAI ואילון מאסק. בנוסף, מיקרוסופט משקיעה גם בפיתוח מודלי AI פנימיים משלה – כמו MAI-Voice-1 ו-MAI-1-preview – וזאת במטרה לחזק את עצמאותה ולאפשר לעצמה לא להיות תלויה בלעדית בשותפים חיצוניים. Today, GPT-5 launches across our platforms, including Microsoft 365 Copilot, Copilot, GitHub Copilot, and Azure AI Foundry. It's the most capable model yet from our partners at OpenAI, bringing powerful new advances in reasoning, coding, and chat, all trained on Azure. It’s… pic.twitter.com/jHDA94YOL0 — Satya Nadella (@satyanadella) August 7, 2025 למרות התפתחויות אלו, מיקרוסופט מתעקשת שהשותפות ארוכת הטווח שלה עם OpenAI נשמרת. דובר החברה, מייקל קולינס, מסר ל-TechCrunch כי "OpenAI תמשיך להיות שותפתנו במודלי חזית ואנו נותרים מחויבים לשותפות ארוכת הטווח שלנו". כאי לציין גם כי אנת'רופיק, הנתמכת על ידי אמזון וגוגל, ביססה את המוניטין שלה על פיתוח AI ממוקד בטיחות. דבר זה מושך את לקוחותיה הארגוניים של מיקרוסופט למעבר אליה, משום חששם מלחצים רגולטוריים בגין המעורבות הגבוהה עם OpenAI. כידוע, OpenAI נמצאת ביתר שאת, כך נדמה, על הכוונת הרגולטורית העולמית, עקב שלל פרשות – ובעיקר התאבדותו של הנער אדם ריין – שהעידו עליה, לכאורה, כי בטיחות משתמשיה אינה עומדת בראש סדר העדיפויות שלה. כדאי להקשיב עם זאת לאנליסטים, הרואים בצעד המסוים הזה את תחילתו של "עידן ריבוי המודלים" בתחום ה-AI. לדברי כמה מהם עידן זה עשוי להאיץ את קצב החדשנות, ובכך גם ללחוץ על OpenAI ועל מתחרותיה לשפר את הטכנולוגיה שלהן מהר יותר.

שחקן איום בסייבר חשף, בטעות, את שיטות העבודה שלו ואת פעילויותיו היומיומיות, לאחר שאחד מחברי קבוצת ההאקרים התקין תוכנת אבטחה של ספקית הגנת הסייבר האנטרס (Huntress) במחשבו. התקרית יוצאת הדופן אפשרה לאנליסטים להיחשף באופן חריג ובמבט מבפנים על האופן שבו תוקפים משתמשים בבינה מלאכותית וכן בכלי מחקר ואוטומציה – כדי לשפר את תהליכי העבודה שלהם. לפי חוקרי האנטרס, שחקן האיום גילה את פתרונות החברה כאשר צפה בפרסומת של גוגל, בעת שחיפש פתרונות אבטחה. לאחר התחלת תקופת ניסיון בחינם והורדת התוכנה, פעילויות ההאקרים נרשמו בפירוט. החוקרים הצליחו לאשר את זהות היריב באמצעות שם מכונה והיסטוריית דפדפן, שהיו ידועים בעבר ואשר הראו התנהגות של תוקפים ממוקדי מטרות. A hacker clicked a Google ad. They thought they were grabbing a tool to help their ops. Instead, they installed Huntress on their own machine. ???? And just like that—we got a front-row seat. pic.twitter.com/RTYkkziSGD — Huntress (@HuntressLabs) September 9, 2025 חשיפת שיטות פעולה של שחקני איום במהלך שלושה חודשים צפו חוקרי האנטרס בשחקן האיום בודק כלי אבטחה רבים, מאמץ פלטפורמות אוטומציה של זרימת עבודה כגון Make.com, וחוקר ממשקי API של Telegram Bot כדי לייעל את התפעול. הנתונים חשפו גם עניין שגילה ההאקר במחוללי טקסט ובגיליונות אלקטרוניים המוּנעים על ידי בינה מלאכותית – לשם יצירת הודעות פישינג וניהול מידע גנוב. המודיעין שנאסף חשף מספר התנהגויות מרכזיות: שימוש ב-Censys לחיפוש שרתי Evilginx פעילים; מחקר על שירותי פרוקסי ביתיים כמו LunaProxy ו-Nstbrowser – כדי להסוות תעבורה; סיור במוסדות פיננסיים, ספקיות תוכנה וחברות נדל"ן; וזאת בצד הסתמכות נרחבת על גוגל תרגום (Google Translate) להכנת הודעות פישינג. לפי החוקרים, השחקן גם ניגש לפורומים ברשת האפלה, גלש במאגרי נוזקות וניסה למנף את ROADtools Token eXchange לביצוע מתקפות הקשורות לזהות. האנליסטים של האנטרס הצליחו לקשר את התשתית של שחקן האיום, המתארחת על הספקית הקנדית וירטואו (VIRTUO), לפחות ל-2,471 זהויות שנפגעו במשך שבועיים. מדובר בנתון חלקי בלבד, ממנו ניתן להקיש שניסיונות גניבה רבים של זהויות נעצרו בטרם התממשו. A threat actor installed Huntress. … a hysterical mistake on their part, giving us first-hand insight to their tooling, workflow & routine. Phishing infra, stealer logs, Telegram+dark web sites, AI… Hilarious goldmine of cybercrime deets with a front row seat:… pic.twitter.com/WGt2HHSb2K — John Hammond (@_JohnHammond) September 9, 2025 "תובנה נדירה לגבי פעילות היריבים" הצטרפה להאנטרס. ג'ן איסטרלי לשעבר ראשת הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות במשרד להגנת המולדת. "התקרית הזו נתנה לנו מידע מעמיק על הפעילויות היומיומיות של שחקן האיום", הסבירו חוקרי האנטרס, "החל מהכלים שהם התעניינו בהם ועד לדרכים שבהן הם ערכו מחקר וניגשו להיבטים שונים של מתקפות". הם סיכמו: "מדובר במקרה שמדגיש כיצד טעויות של תוקפים יכולות לספק למגינים תובנה נדירה לגבי פעילות היריבים. יש פה 'שיעורים' חשובים לשיפור אסטרטגיות התגובה ודיוק הזיהוי". בסוף אוגוסט הגיעה האנטרס – הקרויה על שם קבוצת דמויות בדיוניות מחוברות קומיקס, הקשורות לגיבור העל באטמן – לשווי שוק של 1.5 מיליארד דולר. אז הצטרפה לשורותיה ג'ן איסטרלי, המנהלת לשעבר של CISA, הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות. איסטרלי מונתה לחברה במועצה המייעצת האסטרטגית של האנטרס. לפי תפקידה ב-CISA, איסטרלי עבדה בתפקידים בכירים במורגן סטנלי, בצבא ארה"ב, בבית הלבן וב-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי.

בשבוע שעבר השתתפתי, בהזמנת אונסק"ו, בכנס הבין-לאומי "שבוע הלמידה הדיגיטלית", שהתקיים במטה אונסק"ו בפריז. הנושא המרכזי של הכנס היה "בינה מלאכותית ועתיד החינוך: שינוי סדרי עולם (Disruptions), דילמות וכיוונים". במהלך הכנס נפגשתי בין השאר גם עם אנדריאס שלייכר, מנהל אגף החינוך והכישורים ב-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי), והצגתי לו את פרויקט מעבדות הדמיון. בין האישים הנוספים שהשתתפו והרצו בכנס היו סטפניה ג'יאניני, סגנית המנהל הכללי לחינוך ב-אונסק"ו, ופאדלינה סיידק, שרת החינוך של מלזיה. המסר המרכזי שנשמע שוב ושוב היה שהמורים הם בלתי ניתנים להחלפה, וההשקעה בהם היא קריטית. בינה מלאכותית חייבת לשרת אותם ולא להחליף אותם מדיניות מוסדית ויישום AI בחינוך במהלך הכנס הוצג סקר עולמי שבוצע במוסדות אקדמיים החברים ברשתות אונסק"ו, הכוללות אוניברסיטאות ומוסדות מחקר (UNESCO Chairs), וכן בתוכנית של אונסק"ו לשיתוף פעולה אוניברסיטאי (UNITWIN). הסקר כלל כ-400 תשובות מ-90 מדינות. 90% מהמשתתפים בסקר כבר משתמשים בכלים של בינה מלאכותית, בעיקר למחקר וכתיבה, וכמעט מחצית מהמשתתפים מנסים לשלב AI בהוראה – למשל בתכנון שיעורים, בהערכה ובזיהוי פלגיאט. אחרים השתמשו בכלים לצרכים אדמיניסטרטיביים או להתפתחות מקצועית. עם זאת, יותר ממחצית מהמשתתפים בסקר הביעו אי-ודאות או הסתייגות בנוגע ליישום הפדגוגי האפקטיבי של כלי ה-AI, השפעתם על זכויות אדם, דמוקרטיה וצדק חברתי. בין המכשולים שהוזכרו: חששות אתיים וסביבתיים, חוסר הבנה טכנולוגית, מגבלות דיסציפלינריות ואף התנגדות פילוסופית לשימוש בבינה מלאכותית. רק 19% מהמשתתפים בסקר דיווחו על מדיניות רשמית של מוסדותיהם לשימוש בבינה מלאכותית, בעוד ש-42% נוספים פיתחו מסגרות הכוונה. באירופה ובצפון אמריקה כ-70% מהמוסדות אימצו מדיניות או נמצאים בפיתוחה, לעומת כ-45% בלבד באמריקה הלטינית ובקריביים. מנגנוני היישום כוללים קמפיינים להעלאת מודעות בקרב סטודנטים, פרסום הנחיות, ושילוב כללים אקדמיים בתהליכים מוסדיים. חלק מהאוניברסיטאות בחרו בגישה רגולטורית, בעוד שאחרות בחרו בשיתוף עם הסטודנטים והסגל, כולל אוריינות AI כבר בשנת הלימודים הראשונה. כמחצית מהמשתתפים בסקר דיווחו על מודעות להשקעה מוסדית בבינה מלאכותית, כאשר שני שלישים מההשקעות מיועדים למחקר, וחלקם גם להוראה ולמידה. משתלבת יותר ויותר בחינוך. בינה מלאכותית. צילום: ShutterStock מסגרות אונסק"ו לשילוב AI ותובנות מרכזיות בכנס הציגה אונסק"ו מסגרות והמלצות, בהן: המלצה לאתיקה של בינה מלאכותית שפורסמה ב-2021 מסמכי הנחיה למדיניות בתחום החינוך והבינה המלאכותית שפורסמו ב-2021 מסגרת כישורים לסטודנטים שפורסמה ב-2024 מסגרת כישורים למורים שפורסמה ב-2024 מסגרת כישורים נוספת לסטודנטים וסגל אקדמי שנמצאת בשלבי פיתוח התובנות המרכזיות שעלו בכנס: בינה מלאכותית היא גורם משמעותי המשנה סדרי עולם. כך, לדוגמה, ניתן להכין תיזה לדוקטורט בתוך מספר דקות. הבינה המלאכותית לא תחליף מורים – אלא תעצים אותם. AI היא כלי מצוין בידי המורים, בין השאר להכנת מערכי שיעור ומתן פידבק. יש להכשיר מורים לשימוש ב-AI ולשפר את כישוריהם בתחום זה. בינה מלאכותית יכולה לספק לתלמידים באפריקה הדרכה ותמיכה חינוכית זמינה בכל זמן ובכל מקום (Mentor in the pocket). AI יכולה לחדד ולשפר את כישורי התלמידים. תלמידים כבר משתמשים בבינה מלאכותית בהיקף נרחב בבתי הספר. נדרשת הקפדה על אבטחת מידע ואתיקה. קיימות רמות שונות של שימוש וכלים בבינה מלאכותית. במהלך הכנס התקיימו דיונים בנוגע ליישום בינה מלאכותית בחינוך, והובעו דעות שונות על סוגיות כגון השקעה בטכנולוגיה מול הכשרת מורים, הקמת דאטה סנטרים מול שמירה על קיימות, ואיזון בין פיתוח מהיר לעקרונות של אתיקה, אבטחת מידע ומיקוד בצרכי הלומדים. המסר המרכזי שנשמע שוב ושוב היה שהמורים הם בלתי ניתנים להחלפה, וההשקעה בהם היא קריטית. בינה מלאכותית חייבת לשרת אותם ולא להחליף אותם. הכותב הוא נשיא ומייסד קרן אתנה

אורקל חוזה שפעילות תשתיות הענן, שכוללת הרבה בינה מלאכותית, תניב לה 144 מיליארד דולר, וזה יקרה עד השנה הכספית 2030, כלומר: לכל היותר בעוד חמש שנים. התחזית הזו השאירה את המומחים "בסוג של הלם", לדבריהם, והביאה את המשקיעים להעלות בחדות – ב-32% – את שער המניה של החברה במסחר שלפני פתיחת שערי וול סטריט היום (ד'). הסיבות לתחזית האופטימית של חברת הענק הן הזינוק בעסקי תשתיות הענן שלה ועסקאות עתידיות בתחום הבינה המלאכותית. אורקל חוזה שבשנה הכספית הנוכחית 2026, ההכנסות שלה מתשתיות ענן יקפצו ב-88% ל-18 מיליארד דולר, לעומת 10 מיליארד בשנה הכספית 2025. לפי התחזית שלה, בשנה הכספית 2027 הן יעמדו על 32 מיליארד, ב-2028 על 73 מיליארד, שנה לאחר מכן הן יגיעו ל-114 מיליארד ובשנה הכספית 2020 הן יעלו ב-30 מיליארד דולר נוספים – כאמור, ל-144 מיליארד. האנליסטים קיבלו את התחזיות האלה עם הרבה שמחה וסיפוק. אחד מהם, ג'ון דיפוצ'י גוגנהיים, אמר ל-CNBC כי "הוטרפתי מזה". טי.די. כהן מדריק ווד קרא לרבעון שתוצאותיו פורסמו "רבעון של מומנטום", ובראד זלניק מדויטשה בנק ציין כי "אנחנו כולנו בסוג של הלם, בצורה טובה מאוד". אנליסט אחר ציין שזו תחזית עם השפעה "ברמה של נשק גרעיני". המומחים התרשמו גם מצבר ההזמנות של אורקל, שעומד על 332 מיליארד דולר. האנליסטים של מורגן סטנלי, בהובלתו של קית' וייס, אומרים כי "צבר שכזה הוא לא רק הסכום הגבוה ביותר שראינו אי פעם בתחום התוכנה, אלא שינוי בסיסי במודל העסקי של מפעילת הדאטה סנטרים (הכוונה לאורקל – גב"ז)". התוצאות העסקיות כאמור, אורקל פרסמה אמש את התוצאות העסקית שלה לרבעון הראשון של השנה הפיסקלית 2026. ההכנסות רשמו בסיכומו גידול בשיעור דו ספרתי, אך הרווח הנקי נותר ללא שינוי והרווח למניה שלא על פי GAAP פספס את התחזית: הוא עמד על 1.47 דולר למניה לעומת צפי ל-1.48 דולר. במהלך הרבעון הראשון, ההכנסות של החברה גדלו ב-12% ל-15 מיליארד דולר. חלוקה לסעיפים מעלה שההכנסות מפעילות הענן זינקו ב-28% ל-7.2 מיליארד דולר, בעוד שפעילות התוכנה קטנה ב-1% ל-5.7 מיליארד. ההכנסות מפעילות חומרה גדלו ב-2% ל-670 מיליון דולר ואלה הנובעות מפעילות השירותים -ב-7% ל-1.4 מיליארד. ההוצאות התפעוליות הרבעוניות של אורקל גדלו ב-14% ל-10.7 מיליארד דולר והרווח התפעולי עלה ב-7% ל-4.3 מיליארד. חבות המס זינקה ב-108% ל-500 מיליון דולר. הרווח הנקי נותר, כאמור, ללא שינוי – 2.93 מיליארד דולר, והרווח למניה לפי GAAP ירד ב-2% ל-1.01 דולר. "רבעון מבריק" לארי אליסון, מייסד אורקל וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "רשמנו ברבעון גידול מדהים בהכנסות הענן והדאטה סנטרים, ואנחנו צופים לגידול מתמיד מהכנסות המולטי קלאוד, בכל רבעון שנראה לעין". המנכ"לית, צפרא כץ, כינתה את הרבעון "מבריק" ואמרה כי "אנחנו עתידים לחתום על עסקאות נוספות עם לקוחות, בשווי של מיליארדים רבים של דולרים". אורקל חתמה ברבעון הנוכחי על עסקה עם OpenAI, שבה החברה של סם אלטמן תקנה ממנה כוח מחשוב של 4.5 גיגה-וואט תמורת 30 מיליארד דולר.

חברת אבטחת המידע הישראלית רד אקסס הודיעה היום (ד') על השלמת סבב גיוס A בהיקף של 17 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן הון-הסיכון האמריקנית נורווסט פרטנרס, והשתתפו בה הקרנות אלרון ונצ'רס, טן אילבן ונצ'רס, קרן S ונצ'רס של סנטניאל וואן ו־Singtel Innov8 Ventures. ההשקעה תשמש להרחבת הפעילות של החברה בארצות הברית, האצת פיתוח המוצר וגיוס עובדים בתחומי המו"פ, המכירות, השיווק וההנדסה. בנוסף, רד אקסס מינתה את דאגלאס ברוקט ליו"ר פעיל של החברה, וד"ר דרור נחומי, שותף כללי בנורווסט, מצטרף כחבר בדירקטוריון שלה. רד אקסס על קצה המזלג רד אקסס נוסדה על ידי דור צבי (המנכ"ל) וטל דרעי (סמנכ"ל הטכנולוגיות), בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל ובעלי ניסיון באבטחת מידע, איתור איומים וניתוח תוכנות זדוניות. המטה של רד אקסס ממוקם במשרדי אלרון בתל אביב, ויש לה נוכחות הולכת וגדלה בארצות הברית. הפתרון של החברה הוא פלטפורמת תוכנה כשירות (SaaS) בתצורת ללא סוכנים (Agentless), שעל פי החברה מאפשרת לארגונים לאבטח את פעילות הדפדפן, ה-SaaS והאפליקציות, ברמת הסשן, ללא התקנות קצה וללא פגיעה בחוויית המשתמש. רבים רוצים פתרונות SSE – אך ההטמעות מתעכבות למרות ההתלהבות הגוברת בשוק סביב פתרונות שירותי אבטחת קצה (SSE), בפועל עדיין אין אימוץ רחב שלהם. מחקרים מצביעים על כך ש-79% מהארגונים מתכננים לאמץ SSE בשנתיים הקרובות, אך רבים מהם מתקשים לעבור מהצהרות ליישום ממשי, עקב מורכבות תפעולית, עלויות גבוהות וחוסר בהירות לגבי נקודת ההתחלה. במקביל, 71% מהארגונים פועלים כיום במודלים היברידיים – מה שמגביר את הצורך בפתרונות פשוטים, שיכולים לאבטח פעילות גלישה ויישומי SaaS, ללא פרויקטי ענק של שינוי תשתיות וללא תלות בצוותי IT מרובים. עד כה עמדו בפני הארגונים שתי חלופות בלבד: פתרון SSE שמחייב הגירה מלאה של הרשת ודפדפן ארגוני שמאבטח רק את עצמו. הארגונים זקוקים ליתרונות של שניהם, אך ללא עלויות העתק או התפשרויות תפעוליות, הכוללות הוספת כלים רבים, המנותקים זה מזה. כאן נכנסת רד אקסס: בחברה אומרים שהפלטפורמה מספקת את כלל שירותי האבטחה הנדרשים, וגם משתלבת ישירות בסביבות קיימות כגון פיירוולים, מבלי לפרק או להחליף מערכות קיימות, ובכך היא מאפשרת את הרחבת האבטחה מעבר לגבולות הארגון. באמצעות עבודה ברמת הסשן, רד אקסס מספקת הגנה על דפדפנים, אפליקציות ונכסים ארגוניים נוספים – היכן שמשתמשים פוגשים נתונים ואיומים. הארכיטקטורה נטולת הסוכנים מאפשרת פריסה מהירה וללא חיכוך לצוותי ה-IT ואבטחת המידע. הפלטפורמה מותאמת לעבודה בסביבות תוכנה כשירות, GenAI וסביבות היברידיות. ברד אקסס מציינים שהיא מאפשרת יישום של מקרי שימוש מרכזיים ב-SSE, ובהם מניעת דליפת מידע (DLP), גישה מאובטחת לאפליקציות ארגוניות והגנה על עובדים מרחוק ובהיברידיות, גם ברשתות לא מהימנות, במכשירים לא מנוהלים או בשימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת. צבי ציין כי "בעוד שהתעשייה מדברת על עתיד שאפתני, רוב הארגונים נאבקים בבעיות יומיומיות דחופות עם צוותים מצומצמים ולוחות זמנים צפופים, וקושי בניהול סדרי עדיפויות". לדבריו, "תחום ה-SSE ממשיך להתפתח, אולם עבור ארגונים רבים, העדיפות היא מציאת דרך ברורה ומיידית לאבטחה חזקה ופשוטה, שדורשת שינויים ארכיטקטוניים מינימליים בלבד. החזון שלנו פשוט: אבטחה חזקה ומקיפה, עם פריסה מהירה ואינטגרציה חלקה, שמותאמת לאופן שבו עובדים כיום".