בעיצומה של מציאות מורכבת ועם פתיחת שנת הלימודים, עמותת מחשבה טובה – הפועלת לצמצום פערים חברתיים באמצעות טכנולוגיה – מפעילה מעבדה חברתית, על מנת שלכל ילד וילדה בישראל יהיה מחשב זמין ללמידה, למשחק ולשמירה על קשרים חברתיים. המעבדה פועלת בשותפות עם המינהל הקהילתי רמות אלון בירושלים, קרן אספר ובתמיכה של קרן העזבונות, השגרירות הנוצרית ותורמים רבים נוספים. המעבדה החברתית של 'עמותת מחשבה טובה' מובילה מיזם ייחודי שמשלב מטרות חברתיות, טכנולוגיות וסביבתיות – היא אוספת מחשבים ישנים' שנתרמים על ידי חברות מסחריות, משרדי ממשלה, ארגונים חברתיים ותורמים פרטיים. מחשבים אלו עוברים תהליך תיקון וחידוש על ידי מתנדבים, בני נוער על הרצף, ובמיוחד על ידי בני נוער וצעירים הלומדים קורס טכנאים מוסמכים על ידי חברת סיסקו (Cisco). ההתנסות המעשית מתבצעת במעבדה, שם הם רוכשים ניסיון תעסוקתי, תורמים ומחזירים לחברה. בסופו של תהליך, המחשבים המחודשים נתרמים למשפחות הזקוקות לכך. "שלושה מעגלים נתרמים בזכות המעבדה החברתית" אורנית בן ישר, מנכ"לית מחשבה טובה. צילום: יח"צ מטרת המיזם היא לצמצם פערים חברתיים ולהנגיש טכנולוגיה לכל תלמיד, על מנת שלכולם תהיה הזדמנות שווה ואפשרות לממש את הפוטנציאל הגלום בהם. במהלך השנה האחרונה עמותת מחשבה טובה הצליחה לחדש ולהעביר מעל 500 מחשבים לקהילה, למשפחות הזקוקות לכך, כדי שלכל ילד וילדה תהיה האפשרות ללמוד, לשחק ולהיות חלק מהעולם הדיגיטלי. "שלושה מעגלים נתרמים בזכות המעבדה החברתית", הסבירה אורנית בן ישר, מנכ"לית העמותה. "משפחות מקבלות מחשב לביתן, לסיוע בלימודים, לשדרוג התעסוקה ולשמירה על קשרים; בני נוער מקבלים הכשרה טכנולוגית וכלים מקצועיים לחיים, לצד חוויית נתינה; וכמובן, גם הסביבה בה אנו חיים מרוויחה מצמצום הפסולת האלקטרונית ושימוש חוזר בציוד". עם תחילת השנה החדשה, מחשבה טובה מציעה לכולנו לעשות משהו קטן וטוב. היא קוראת לחברות עסקיות, לארגונים ולציבור הרחב להצטרף למעגל הנתינה – לתרום מחשבים ישנים: אם יש לכם מחשב שאינו בשימוש, המעבדה תבצע תהליך חידוש והוא ימסר למשפחה שזקוקה לו; להתנדב: ניתן להצטרף לצוות המעבדה כמתנדבים ולסייע בתהליך החידוש והתיקון של המחשבים; לרכוש מחשב מחודש: העמותה מוכרת מחשבים מחודשים במחיר מוזל, וכך ניתן גם ליהנות ממחשב איכותי וגם לתרום להמשך פעילות הפרויקט החשוב הזה. מחשבה טובה מסרה כי היא "פועלת כבר מעל 20 שנה כדי שאף ילד לא יישאר מאחור בתחילת שנת הלימודים. כל תרומה תבטיח שלכל ילד וילדה בישראל תהיה הזדמנות שווה להגיע הכי רחוק שאפשר". ניתן ליצור קשר עם העמותה בווטסאפ: 073-796-2323 או לפנות דרך אתר מחשבה טובה.

אל מול הנתונים שמצביעים על המצב הבעייתי שבו אומת הסטארט-אפ נמצאת, הנה נתון חיובי: השנה עלינו במדד החדשנות העולמי של WIPO. אמנם, אנחנו ממוקמים הפעם מקום אחד בלבד מעל המקום בשנה שעברה – במקום ה-15 לעומת ה-14 אשתקד, ועדיין, מדובר בעלייה. המדינה שמובילה את הדירוג היא שווייץ. הארגון העולמי לקניין רוחני (The World Intellectual Property Organization) הוא סוכנות מיוחדת של האו"ם, שמטרתה לעודד יצירתיות ולקדם הגנה על הקניין הרוחני בעולם. זוהי השנה ה-18 שבה הסוכנות מפרסמת את המדד, GII. המדינה שממוקמת שנייה במדד היא שבדיה, כשאחריה ממוקמות ארצות הברית, דרום קוריאה וסינגפור. את החמישייה השנייה מאכלסות בריטניה, פינלנד, הולנד, דנמרק וסין, בכניסת בכורה לעשירייה הראשונה. זאת, לאחר שבשנה שעברה היא דורגה במקום ה-11. שלוש הראשונות במדד נותרו ללא שינוי לעומת השנה שעברה: כאמור, שווייץ במקום הראשון, שבדיה בשני וארצות הברית בשלישי. דרום קוריאה עלתה שני מקומות מהמקום השישי אשתקד, וסינגפור, שבשנה שעברה דורגה במקום החמישי, ירדה מקום אחד. גרמניה רשמה ירידה של שני מקומות – מהמקום התשיעי לזה ה-11. במקומות ה-12 וה-13 נמצאות יפן וצרפת, בהתאמה. ישראל מדורגת במקום ה-14, כשבהמשך העשירייה השנייה נמצאות הונג קונג, אסטוניה, קנדה, אירלנד, אוסטריה ונורבגיה. 80 אינדיקטורים לחדשנות מדד ה-GII משתמש ב-80 אינדיקטורים – הוצאות על מחקר ופיתוח, השקעות הון-סיכון, יצוא ההיי-טק, מצב הקניין הרוחני ועוד – כדי להעריך כמעט 140 כלכלות עולמיות על הביצועים החדשניים שלהן. בדו"ח נכתב כי "הכלכלות המתקדמות ביותר ב-GII הן אלה שרואות בחדשנות מנוע בסיסי של חוסן, צמיחה ותחרותיות. המדד השנה חושף הן התקדמות מעודדת והן אתגרים שעדיין צריך לטפל בהם כדי שמדינות יוכלו לרתום את פוטנציאל החדשנות שלהן במלואו. זוהי תזכורת לכך שסביבות של חדשנות דורשות תמיכה וטיפוח באמצעות מדיניות מתחשבת, השקעות משמעותיות ושיתוף פעולה חוצה מגזרים". האטה בצמיחת המו"פ, גידול בהשקעות הון-הסיכון לפי המדד, צמיחת המו"פ העולמית ירדה ל-2.9% ב-2024 – האטה מעלייה של 4.4% בשנה הקודמת והצמיחה הנמוכה ביותר מאז הקיפאון הפיננסי של 2010. על פי WIPO, מגמת ההאטה בצמיחה צפויה להימשך ואף להעמיק השנה, כשהיא צפויה לעמוד על 2.3% בלבד. השקעות הון-הסיכון בכלל העולם הראו התאוששות: שווי העסקאות גדל אשתקד ב-7.7%, בעיקר תוצאה של עסקאות ענק בארצות הברית והשקעה גוברת בבינה מלאכותית יוצרת. "אימוץ הטכנולוגיה התקדם אך הואט", צוין בדו"ח. "הצמיחה נותרה ניכרת ברובוטיקה ובקישוריות. רשתות רכבות מהירות – אינדיקטור חדש ב-2025 – התרחבו. לעומת זאת, אימוץ הרכבים החשמליים חווה האטה ניכרת". בצד החיובי, מחברי הדו"ח מצביעים על שיפור באינדיקטורים החברתיים-כלכליים: פריון העבודה ותוחלת החיים עלו, והעוני ירד עוד יותר. בפילוח גיאוגרפי, ציינו המחברים, "אזור צפון אפריקה ומערב אסיה ראה מומנטום של חדשנות השנה, כאשר 14 כלכלות מדינה שיפרו את מצבן". על ישראל ציינו החוקרים כי היא "ממשיכה להיות המועמדת האזורית המובילה, כשהיא החזירה לעצמה מקום אחד בדירוג ושומרת על מיקומים עולמיים מובילים בהוצאות מו"פ, מו"פ עסקי, הון-סיכון שהתקבל והערכת שווי חדי קרן".

OpenAI – החברה שהזניקה את מהפכת ה-GenAI – עוברת מלהטטנות וירטואלית למתקפה חזיתית על שוק הטכנולוגיה הצרכנית. החברה נמצאת בעיצומו של מהלך שנדמה כי הוא מוּנע על ידי אסטרטגיה ברורה: לשחזר את הקסם העיצובי והאיכותי של אפל, באמצעות גיוס הכישרון המוביל ביותר שלה ובניית קשרי ייצור עם ספקיות ה-iPhone המרכזיות, וכל זאת לצורך בניית העיצוב חומרה שאפשר שתשים לכולנו את ChatGPT – צ'טבוט הבינה המלאכותית המגה-פופולרי שפיתחה החברה – פיזית בכף היד במכשיר ייעודי. הדיווחים על כוונתה של OpenAI לייצר חומרה משלה צברו תאוצה משמעותית כהיא שרכשה במאי השנה את חברת הסטארט-אפ io Products של מעצב ה-iPhone האגדי, ג'וני אייב – בעסקה שהוערכה בשווי של 6.5 מיליארד דולר. אייב הוא מי שעיצב את המראה המסוגנן והכובש של מכשירי ה-iPhone ושל מוצרים איקוניים נוספים מבית אפל, והוביל במשך כשלושה עשורים את חוויית המשתמש במחשוב האישי והנייד. על פי הדיווחים, עקב רכישת io Products אייב משמש כעת כמנהל הקריאייטיב בפועל של OpenAI ומשקיע זמן רב במשרדי החברה בסן פרנסיסקו. הוא ומנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, שואפים "ליצור דור חדש של מחשבי AI" – מכשירים פיזיים שיתקדמו "מעבר ליישומי המסך" המוכרים, ואף יקדמו את השקת הבינה המלאכותית הכללית (AGI). A major iPhone assembler in China, Luxshare, has a contract to produce at least one of OpenAI’s future devices. Read more: https://t.co/A4Hra9rlX7 — The Information (@theinformation) September 20, 2025 "אף אחד לא יכול לעשות זאת כמו ג'וני וצוותו" הצוות של אייב, שפועל כעת תחת io בתוך OpenAI, מתמקד בפיתוח מוצרים אשר "המעניקים השראה, מעצימים ומאפשרים", כך לפי הודעתם של אייב ואלטמן, שהתפרסמה באתר OpenAI. אלטמן הביע אמון בשותפות ואמר כי: "AI היא טכנולוגיה מדהימה, אך כלים נהדרים דורשים עבודה בצומת של טכנולוגיה, עיצוב והבנה של אנשים והעולם. אף אחד לא יכול לעשות זאת כמו ג'וני וצוותו". אייב מצידו שיתף באמירה דרמטית וציין כי "יש לי תחושה הולכת וגוברת שכל מה שלמדתי במהלך 30 השנים האחרונות הוביל אותי לרגע הזה". לפי הדיווחים השונים, כעת וכדי להבטיח שהחזון העיצובי שלה יתורגם למוצרים איכותיים בייצור המוני, OpenAI מעתיקה את מודל הפעולה של אפל בסין, ובכך מנסה לחסוך עשרות שנים של בניית שרשרת אספקה. ה"פשיטה" של החברה על מורשת אפל כוללת לא רק גיוס של בכירים שהובילו את הייצור של אייב בעבר, דוגמת טאנג טאן, מנהל החומרה הראשי החדש של מפתחת GPPT, אלא גם חתימה על הסכמי ייצור עם ספקיות מפתח של אפל. בליבת המהלך עומדת השותפות האסטרטגית שנחתמה באחרונה עם Luxshare – חברה סינית הנחשבת לשותפה מרכזית של אפל ואחראית להרכבת מכשירי iPhone ו-AirPods. על פי דיווח ראשוני של The Information, החברה חתמה על חוזה לבניית לפחות מכשיר אחד עבור OpenAI, ועתידה, כך דווח, לספק לענקית הבינה המלאכותית את המומחיות שלה בייצור המוני בקנה מידה רחב. בנוסף, OpenAI פנתה לחברת Goertek – ספקית נוספת של אפל, המספקת לענקית מקופרטינו מודולים עבור AirPods ו-HomePod – כדי שתספק לה מודולי רמקולים מתקדמים. ????BREAKING Google X spin out IYO, which makes smart ear buds from 2018, alleges Sam Altman / OpenAI heard their pitch, passed, got Jony Ive to try it before copying it, buying his co for $6.5B and calling it IO. Most dramatic must-read tech lawsuit this year. Link below: pic.twitter.com/ziHBVUSMCM — Deedy (@deedydas) June 23, 2025 החומרה החדשה: מבטיחים חוויה "טבעית" עד 2027 נזכיר כי אחרי רכישת החברה של אייב נודע, כפי שדיווחנו, כי עקב תביעת סימן מסחר הקשורה בגוגל, התוכניות של OpenAI השתנו וההשקה נדחתה לפחות בשנה. עקב זאת, OpenAI הצהירה כי היא מתכננת להשיק את מכשירי הקצה הראשונים שלה עד סוף 2026 או תחילת 2027. המוצרים יהיו "AI-native", כלומר, הם ייבנו מהיסוד סביב אינטראקציית AI בזמן אמת ובתוך מודעות להקשר המשתמש, במקום להיות מוצרים מסורתיים ש"הותאמו" לבינה מלאכותית, כפי שקורה עם סמארטפונים ומחשבים אישיים קיימים. המטרה היא להציע חוויית מחשוב סביבתית (Ambient computing) חלקה ונטולת חיכוך. לעת עתה אין יותר מדי מידע על המוצר או המוצרים ש-OpenAI בוחנת ומפתחת במטרה להוציאם לשוק, אך על פי מספר דיווחים אלו כוללים למשל רמקול חכם ללא מסך: מוצר שמתואר כגאדג'ט בסגנון Smart Speaker; משקפיים; מקליט קול דיגיטלי; וסיכה לבישה (Wearable pin). אבטיפוס אחד שדווח עליו מתואר כמכשיר כיס קטן ונייד, אשר משמש כ"מלווה AI מבוסס הקשר", ומיועד לעבוד באופן הדוק עם מודלי השפה הגדולים של ChatGPT.  פרשנים בתחום סבורים כי כל המכשירים הללו מבקשים לשלב תכונות ממוקדות AI יחד עם איכות העיצוב המפורסמת של אייב, ולפיכך הם על תקן הימור נועז במיוחד של OpenAI – שמנסה לברוא קטגוריה חדשה בתחום מוצרי הטכנולוגיה הפיזיים. בהתחשב בהצלחת ChatGPT והפיכתו לכלי עזר שמליוני בני אדם עושים בו שימוש כיום, אם החברה תצליח – אפשר לחשוד שהיא והמוצרים הפיזיים שלה יוכלו לאיים על שוק הסמארטפונים והמחשבים האישיים. לא פחות מכך.

עמותת יוניסטרים ערכה השבוע ערב הוקרה לאקוסיסטם העסקי ופתיחת שנת העשייה וההתנדבות בעמותה, בראשות יו"ר ומייסד העמותה רוני צארום והמנכ"לית יפעת בכור. העמותה מכשירה מדי שנה אלפי בני ובנות נוער מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית ומכלל המגזרים ליזמות עסקית וחברתית, ומעניקה להם הזדמנות אמיתית וקו זינוק שווה להצלחה בחיים. בערב, אשר התקיים במשרדי אפספלייר (AppsFlyer) בהרצליה, נכללה הרצאה מעוררת השראה מפי הספורטאית הפראלימפית ורקדנית "רוקדים עם כוכבים", מורן סמואל, שריתקה את הקהל בהרצאתה "לעבור את הקו", אשר עסקה במסוגלות. בין אנשי העסקים הבכירים שלקחו חלק באירוע: מנכ"ל אנרג'יקס, אסי לוינגר; אהרון גולדברג, חבר בורד יוניסטרים וסגן נשיא הפדרציה היהודית של לוס אנג'לס; גיא פרג, יו"ר דירקטוריון אספן; עודד טל, מנכ"ל קרן קלארידג'; דרור שקד, חבר בורד יוניסטרים ומנהל פיתוח עסקי ב-וויקס (WIX); אורן קניאל, מנכ"ל ומייסד שותף של אפספלייר; ורבים נוספים. יפעת בכור, מנכ"לית עמותת יוניסטרים: "אחד הכלים המשמעותיים ביותר שאנו מעניקים לבני הנוער שלנו, הוא הקשר הבלתי אמצעי עם המתנדבים העסקיים שלנו, אשר מגיעים מקשת רחבה מאוד של תחומים בתעשיית ההיי-טק הישראלית ומהעולם העסקי, זאת במטרה שהצעירים יקבלו כלים משמעותיים לעולם היזמות, נטוורק לחיים וכן כלים לעולם התעסוקה. מתנדבי יוניסטרים משקיעים המון מזמנם וממרצם עבור הדור הבא, גם בימי שגרה וגם בימי מלחמה לא פשוטים. תודה לכל נשות ואנשי העסקים והמתנדבים בעמותה, אשר לוקחים חלק פעיל ומעניקים מנשמתם. השקעה בדור המנהיגות היזמית תניב את דור החלוצים הבא שלנו במדינת ישראל, הדור אשר יביא לחיזוק החברה הישראלית באמצעות יזמות, פתיחות וסובלנות לאחר, ולקיחת אחריות על העתיד". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות מימין לשמאל: אורן קניאל, מנכ"ל ומייסד שותף של אפספלייר; יו"ר ומייסד יוניסטרים, רוני צארום; ויפעת בכור מנכ"לית יוניסטרים. צילום: רפי דלויה

ספידאטה (Speedata) היא חברת שבבים ישראלית, שמפתחת פתרונות חומרה להאצת ניתוח נתוני עתק (ביג דאטה). היא הוקמה ב-2019 על ידי יהונתן פרידמן, יואב עציון, דני וויצחוב, דן חרש, רפי שלום ואיתי אנצה, ומעסיקה מעל 80 עובדים. החברה פיתחה מעבד מסוג חדש, APU (ר"ת Analytics Processing Unit – יחידת עיבוד אנליטית), שתוכנן מהיסוד כדי להתמודד עם אתגרי ניתוח הנתונים בעידן ה-AI. בספידאטה מציינים שהמעבד שלהם מיועד להאיץ תהליכים אנליטיים מורכבים ולייעל משמעותית את התשתיות במרכזי המחשוב. "ה-APU של ספידאטה מבוסס על השבב החדש Callisto, ומסיר את צווארי הבקבוק הקיימים בארכיטקטורות הקיימות בתחום הביג דאטה, שאינן מותאמות לטיפול יעיל בכמויות המידע העצומות שנוצרות כיום", אומרים בחברה. נכון להיום, משימות ניתוח ועיבוד הנתונים מבוצעות באמצעות מעבדים כלליים (CPUs) ויחידות עיבוד גרפיות (GPUs), עם שיפור הדרגתי בלבד בזמני העיבוד וביעילות. העלייה בשימוש בבינה מלאכותית יוצרת ובמודלים מתקדמים מבוססי שפה גדולה (LLMs), הזקוקים למאגרים מגוונים ולעתים בלתי מובנים, הגבירה מאוד את העומס על תשתיות אלה. "המעבד של ספידאטה תוכנן מאפס – החל מהסיליקון ורכיבי החומרה הבסיסיים ועד לשכבות התוכנה העליונות של האפליקציה – על מנת לתת מענה אופטימלי לצרכי האנליטיקה של העידן הבא", מוסיפים בחברה. "שרת הכולל את ה-APU של ספידאטה מסוגל להחליף מספר רב של מערכות מעבדים קיימות, מאפשר האצה משמעותית למשימות Spark ETL וניתוח נתונים, ומוביל להפחתה ניכרת בצריכת החשמל, בשטח האחסון הפיזי ובעלויות התפעול של מרכזי המחשוב". הבינה המלאכותית משנה את חיינו, אך שום דבר מזה לא יקרה בלי שלפני כן יבוצע ניתוח נתונים. במילים אחרות, לפני שנוכל למקסם את הערך של ה-AI, הנתונים חייבים להיות מוכנים – וזה מה שהטכנולוגיה של ספידאטה אמורה לעשות. בחודש יוני האחרון ספידאטה גייסה 44 מיליון דולר בסבב B, בין היתר מהקרן של אינטל. בתמונה למעלה, משמאל: דני וויצ'חוב, סמנכ"ל מו"פ בספיד דאטה; רפי שלום, ארכיטקט ראשי; יונתן פרידמן, סמנכ"ל אבטחת מידע; דן חרש, יו"ר; עדי גלוואן, מנכ"ל; ואיתי אנצה, ארכיטקט תוכנה ראשי.

אחשוורוש נותן בראש – גם בסייבר: לצד הטילים שאיראן ירתה על ישראל השנה, היא המשיכה "לתת לה בראש" גם בממד הקיברנטי. אלא שבניגוד לטילים, שרובם אמנם יורטו אבל מיעוטם פגעו במטרות בישראל וגרמו לנזקים רבים, רוב מכריע של הניסיונות האיראניים לתקוף אותנו בסייבר נכשלו, ולא נגרם נזק משמעותי, להוציא במקרים אחדים. מה שיותר הצליח להם הוא מבצעי השפעה ותודעה, ולמרבה הצער גם ריגול. ומה אתנו? גם אנחנו לא טמנו את ידינו בצלחת הסייבר נגד האיראנים. לפעולות שעשתה איראן בסייבר אגיע בהמשך הסקירה. אבל, ראשון ראשון ואחרון אחרון, ונשאלת השאלה: איך היא הגיעה ליכולות האלה? "ההפגנות נגד המשטר האיראני ב-2009 ותקיפת תשתיות הגרעין בתולעת המתוחכמת סטקסנט ב-2010 עוררו את העניין של איראן בסייבר", כתב ד"ר צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המל"ל (המועצה לביטחון לאומי). "סטקסנט הייתה תקיפת הסייבר הראשונה שגרמה לנזק פיזי, והמחישה את הפגיעות הרבה של איראן. בתגובה האיצה איראן את פיתוח יכולות הסייבר שלה, שהיו אז בסיסיות בלבד, ואלה השתפרו במידה ניכרת". ד"ר צ'ק פרייליך, לשבר סגן ראש המל"ל וכיום חוקר ב-INSS – המכון למחקרי ביטחון לאומי. צילום: ניב קנטור במרוצת השנים שלאחר סטקסנט, ציין ד"ר פרייליך, "איראן הייתה מהמדינות הפעילות ביותר בלוחמת סייבר, מהשחקניות הגלובליות בתחום". לדבריו, "הכמות והתחכום של התקיפות שאיראן ניהלה גדלו, והיא הוכיחה יכולת להרוס, לשבש, לעוות, לחבל ולערער תשתיות לאומיות חיוניות, אינטרסים מסחריים, יכולות צבאיות, פוליטיקה פנימית, חוסן חברתי ודיפלומטיה בינלאומית". הניתוח שלו אמנם נכתב כמה חודשים אחרי ה-7 באוקטובר, בנייר עמדה של INSS – המכון למחקרי ביטחון לאומי, אבל נכון גם לתשפ"ה. לפי דפנה ינין, מנהלת אירועי סייבר במערך הסייבר הלאומי, "בתחילת המלחמה ישראל חוותה מתקפות סייבר פשוטות יחסית, בניסיון לייצר השפעה תודעתית, בהדהוד חומרים ישנים. בחלוף הזמן, התקיפות עברו שינוי והחלו לגרום נזק, למחוק מידע ואף להביא להשבתת ארגונים. זאת, לצד דלפי מידע וניסיונות הפחדה, לא כולם מתוחכמים". לדברי ינין, "התוקפים היו מאוד פעילים בניצול חולשות 'יום 1', כמו גם במתקפות פישינג". דפנה ינין, מנהלת אירועי סייבר במערך הסייבר הלאומי. צילום: יח"צ "מרבית המתקפות בסייבר על ישראל הגיעו בתשפ"ה מאיראן, שמשקיעה הכי הרבה משאבים בתחום", אמרה. "בחרבות ברזל, גם החיזבאללה והחמאס תקפו. היקף המתקפות (של האיראנים – י"ה) צמח מאז מלחמת איראן. המגזר האזרחי הוא המטווח ביותר, ולאחריו מגזרי התקשורת והטלקום, הפיננסים והטכנולוגיה". ינין סיכמה באומרה כי "נתונים על מתקפות ב-2025 טרם פורסמו, אבל כבר כיום ניתן לומר שהן חוו גידול השנה". השינוי בסייבר האיראני בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, ציין כי "מרגע שפרצה מלחמת איראן, הסייבר האיראני עבר שינוי: מפעילות לאיסוף מודיעין, ריגול ומבצעי השפעה ותודעה – לפעילות שיבוש והרס, עם נוזקות ומגבים-מוחקים. האיראנים הפעילו קבוצות תקיפה שלא נצפו זמן רב. הצד הישראלי הגן על עצמו טוב יחסית". לדבריו, היקף הפעילות של החמאס והחיזבאללה בסייבר במלחמה היה מועט עוד לפני תשפ"ה, ונמוג לאחר פיצוץ הביפרים, שאירע לפני ראש השנה שמסתיימת מחר (ב'). בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור דולב ציין שאיראן לא הייתה לבד במתקפות הסייבר נגד ישראל בשנה החולפת: "גם צפון קוריאה 'עבדה מאוד קשה' בסייבר כאן. ההאקרים שלוחי המשטר של קים ג'ונג און המשיכו לממן את המשטר המבודד וגנבו מיליארדים, בין השאר בנכסי קריפטו, כולל בורסות בישראל. במקביל, הם חדרו לחברות שדרכן ניתן להשיג מידע על ארגוני ביטחון וחברות תעופה". לדבריו, "גם סין פעלה: האקרים סינים הצליחו לפרוץ לחברות תקשורת בארצות הברית, וקיים סיכוי וחשש שהם הצליחו בכך גם בארץ". מה אומרים הדו"חות? אחרי המלחמה מול איראן יצאו כמה דו"חות, שמהם עולה שמאחורי פעילות הסייבר של המשטר של הרפובליקה האסלאמית במלחמת 12 הימים הייתה אסטרטגיה, היא הייתה מתואמת – והשפיעה. ניתוח רבע מיליון הודעות שנשלחו על ידי שליחים, פרוקסיז של המשטר והאקטיביסטים מהמדינה, שפעלו ב-178 קבוצות העלה שהם הוציאו לפועל מבצעי תודעה והשפעה מעורבים בתעמולה, לצד גניבת נתונים, השחתת אתרים והפעלת מתקפות סייבר. לפי NSSG Global, "התנהלות איראן בסייבר במלחמת 12 הימים סימנה נקודת מפנה באסטרטגיית הסייבר שלה. זו משקפת תיאום רב יותר, כוונה אסטרטגית ברורה יותר ושילוב של כלים דיגיטליים בתחומים צבאיים, פוליטיים ופסיכולוגיים". כך, קבוצת ההאקרים שקשורה לממשלת איראן חתלתול אימפריאלי (Imperial Kitten), או שריון צב (Tortoiseshell), שינתה טקטיקה ככל שהלחימה החריפה. היא החלה להשתמש בפיתיונות פישינג שעסקו בסכסוך ובנתה תשתית לקמפיין כמעט מיד לאחר תחילת המלחמה הפיזית. על פי הדו"ח, "פעולות פריצה איראניות נוספות כללו ביצוע סיורים באתרי קורבנות, גיוס כספים וכוח אדם, כמו גם אוהדים בטלגרם, ופרסום של פרצות וחולשות". טילים איראניים שנורו על תל אביב במלחמה האחרונה. צילום: ShutterStock חוקרי פורטינט מצאו שאיראן פעלה במהלך המלחמה נגד ישראל באמצעות שלל קבוצות תוקפים בסייבר, ביניהן קבוצות APT (מתקפות עקביות ומתקדמות) כ-APT33 ,MuddyWater ו-Rocket Kitten, שפגעו בארגונים ממשלתיים ופרטיים, במגוון מגזרים: טלקום, ממשל מקומי, ביטחון וארגוני נפט וגז. מתקפות אלה כוונו לדיפלומטים, אנשי ביטחון ואקדמאים בישראל ובקרב בעלות בריתה. כמו כן, התוקפים ביצעו שלל מתקפות תודעה, בניסיון להשפיע על הציבור הישראלי, וכך על מהלכי המלחמה, וחדרו למצלמות אבטחה בישראל – כפי שצ'ק פוינט חשפה בזמן אמת. המענה של הפרו-ישראלים בתשפ"ה הייתה פעילות נרחבת של קבוצת הדרור הטורף הפרו-ישראלית, ובמרכזה המתקפות נגד הבנק הגדול באיראן, בנק ספאח, ובורסת הקריפטו האיראנית נוביטקס. התוקפים גרמו להתפוגגותם של 95% מהנכסים של בורסת הקריפטו וגנבו עשרות מיליוני דולרים. בורסת נוביטקס נחשבת למסלול להשקעות שעוקף את הסנקציות המוטלות על איראן. קבוצת האקרים לא מזוהה בשם פורצי קוד (CodeBreakers) איימה להדליף 47 מיליון פריטי מידע – מאוד רגישים – של קצינים ובעלי תפקידים במשמרות המהפכה, אותם הם טענו שהשיגו במתקפה בנק ספאח. היא הדליפה חלק מאותם פריטים. דולב אמר כי "מתקפה זו היא בבחינת 'אצבע בעין' לשלטון. הנזק שספגה הכלכלה האיראנית בעקבות התקיפות עומד על מיליארדי דולרים, והבנקים הושבתו ותפקדו חלקית למשך תקופה ארוכה". המפרץ הפרסי במוקד שוב איראן: בחודש שעבר פרסמנו כי היא ניסתה לרגל בסייבר אחרי מהלך המשא ומתן להשבת החטופים, שהתנהל בדוחא וקהיר, בירות קטאר ומצרים. לפי דרים הישראלית, האיראנים חדרו לעובד שגרירות עומאן בפריז ומשם, עם קבצי וורד נגועים, לרשתות דיפלומטיה – עד שהגיעו לחדרי המשא ומתן. "ייחודיות המתקפה בהבנה שהאמון הדיפלומטי הפך למטרה אסטרטגית", מסרה החברה. יובל נתיב, אנליסט איומים ביחידת CTI (מודיעין איומי סייבר) של טרנד מיקרו. צילום: צוות TEDx צ'יינג מיי ואם כבר בחצי האי ערב עסקינן, לפי יובל נתיב, אנליסט איומים ביחידת CTI (מודיעין איומי סייבר) בטרנד מיקרו, "בתקופה האחרונה אנחנו עדים לעלייה בפעילות סייבר מצד מדינות באזור המפרץ הפרסי כלפי ישראל. מדובר בכל סוגי התוקפים: האקטיביסטים, האקרים הפועלים ממניעים כספיים, והאקרים שלוחי מדינות. המתקפות מבוצעות בכל מגוון השיטות המוכרות והידועות שלהם, כולל ניצול של חולשות ידועות (יום 1) שלא הוטלאו". דרושים מרגלים בגילאי בר מצווה עד 72 היבט מטריד נוסף, ובעצם מרכזי, בפעילות האיראנית בסייבר נגד ישראל היה השנה, כמו בתשפ"ד, הריגול. הרשויות בארץ פענחו בתשפ"ה עשרות פרשיות ריגול, שבהן הופעלו ישראלים רבים על ידי סוכנים איראנים במטרה להשיג מידע מודיעיני, להפיץ מסרים אנטי ישראליים, לפגוע בלכידות החברתית במדינה, לפגוע בתשתיות, לזרוע הרס ולהתנקש באזרחים ובבכירים, בהם שר הביטחון, ישראל כץ. האיראנים יצרו קשר עם הישראלים דרך הרשתות החברתיות והעבירו להם תשלומים בקריפטו. פרופיל המגויסים היה מגוון, וגילאי המרגלים נעו מ-13 עד 72. עד יולי האחרון סיכל השב"כ יותר מ-20 פרשיות ריגול חמורות של ישראלים עבור איראן. הוגשו יותר מ-30 כתבי אישום – מריסוס כתובות גרפיטי, תליית כרוזים, השחתת רכוש ועד לתכנון רצח, במקרה של העבריין מאשקלון מרדכי (מוטי) ממן, שנשפט ל-10 שנות מאסר. אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב. צילום: פלי הנמר "אחד הלקחים מהמלחמה נוגע לכך שלא הצלחנו לשבש את מבצעי ההשפעה של האויב ברשתות החברתיות, שבוצעו על ידי בוטים ופייק ניוז, למרות שידענו שלמלחמה על התודעה הציבורית יש חשיבות אסטרטגית", ציין אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב. לסיכום, הנה דברים של ד"ר פרייליך: "ישראל היא היריבה העיקרית של איראן בתחום הסייבר, כמו בכל שאר התחומים. יכולותיה ימשיכו להשתפר – על בסיס יכולותיה שלה ובעקבות סיוע רוסי וסיני".

"היכולת לעבד נתונים באופן מקומי ממכשירים, ממצלמות חכמות ומהתקני מחשוב תעשייתיים קטנים, פותחת גל חדש של יישומים הפועלים בזמן אמת, זריזים ומאובטחים. בעוד שבינה מלאכותית בקצה הרשת התמקדה בעבר במודלים פשוטים, אנו נכנסים כעת לעידן של AI מתוחכמת בקצה, שבו מודלים גדולים וחזקים יותר הם לא רק אפשרות – אלא מציאות. זו פרדיגמה חדשה לבינה מלאכותית. טכניקות חדשניות, לצד גישה הנדסית הוליסטית, המתמקדת במוצר הסופי – מסייעת בהפיכת פתרונות AI מתקדמים אלה למוצרים", כך אמר יואל יעקבסן, CTO בהייפר גלובל (Hyper Global). יעקבסן דיבר בכנס שערכה דל ישראל (Dell Israel) בשבוע שעבר, בהפקת אנשים ומחשבים, באקספו תל אביב, בהשתתפות יותר מ-1,000 נציגי לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. "האתגר העיקרי של בינה מלאכותית בקצה הרשת", ציין, "היה תמיד הפשרה בין מורכבות המודל ליכולות המכשיר. מכשירי קצה, מטבעם, מוגבלים בכוח המחשוב, בזיכרון ובכלכלת האנרגיה שלהם. עם זאת, כמה טכניקות חדשניות שוברות את המחסומים הללו, ומאפשרות לפרוס מודלים חזקים, באופן מפתיע – בסביבות מוגבלות אלו". אחת האסטרטגיות היעילות ביותר היא דחיסת מודלים, הסביר יעקבסן. "טכניקה זו כוללת שיטות כמו קוונטיזציה וגיזום. קוונטיזציה מפחיתה את רמת הדיוק של המספרים המשמשים בחישובי המודל, ומקטינה משמעותית את גודל המודל ואת דרישות המחשוב שלו, עם השפעה מינימלית על הדיוק. גיזום כרוך בהסרת קשרים או נוירונים מיותרים מהרשת הנוירונית, בדומה לגיזום עץ לענפיו החיוניים, לטובת מודל קטן, מהיר ויעיל יותר". מאפשרת אוטומציה מבוססת AI המבוצעת כולה בקצה. בינה מלאכותית אג'נטית בקצה. צילום: ShutterStock זיקוק ידע ובינה מלאכותית אג'נטית "טכניקה חזקה נוספת היא זיקוק ידע", אמר יעקבסן, "דמיינו מודל 'מורה' גדול ומורכב, שאומן על מערך נתונים עצום בענן. מודל זה מחזיק בהבנה עמוקה של המשימה הנדרשת. זיקוק ידע הוא תהליך העברת ה'ידע' הזה למודל 'תלמיד', קטן ויעיל בהרבה. המודל לומד לחקות את התפוקות של המורה, ויורש את יכולותיו בצורה קומפקטית. כך ניתן לפרוס מודלים מדויקים מאוד על מכשירי קצה". "במקום לפרוס מודל מונוליטי לשימוש כללי", הוסיף, "ניתן לקחת מודל קטן יותר שאומן מראש, ולכוונן אותו בעדינות למשימה או סביבה ספציפית. המודל כבר למד תכונות כלליות ממערך נתונים גדול, ועובר אימון מחדש רק של השכבות האחרונות שלו, על מערך נתונים קטן יותר וספציפי למשימה. זה יעיל משמעותית מאימון מודל מאפס, ומאפשר התאמה מהירה לנתונים חדשים או לתנאים משתנים בקצה הרשת". "בינה מלאכותית סוכנית (Agentic Al) בקצה", ציין, "מאפשרת אוטומציה מבוססת AI המבוצעת כולה בקצה. סוכנים חכמים יכולים לקבל מידע על הסביבה, להסיק מסקנות לגביה ולנקוט בפעולות אוטונומיות. AI אג'נטית בקצה היא המפתח לפתיחת אוטונומיה אמיתית במגוון רחב של יישומים, בלא הצורך להחלטות מבוססות AI בענן". "פיתוח מודל בינה מלאכותית חזק לקצה הוא רק חצי מהדרך. האתגר האמיתי טמון בפריסה, בניהול ובתחזוקה של מודלים אלה בסביבת ייצור אמיתית. כאן נדרשת אסטרטגיית הפיכה למוצר הוליסטית", אמר. לדברי יעקבסן, "יש כמה שיקולים מרכזיים באסטרטגיית ההפיכה למוצר: חומרה יעילה ואמינה ואינטגרציה בין רכיבי החומרה; ניהול צי של אלפי מכשירים בקצה, הדורש פלטפורמה מרכזית לניהול, פריסת מודלים וניטור שלהם, עם עדכונים מהאוויר (OTA); אוטומציית תפעול, כדי לאסוף, לעבד ולהשתמש בנתונים". "שילוב של טכניקות בינה מלאכותית מתקדמות ואסטרטגיה מקיפה להפיכה למוצר", סיכם יעקבסן, "מאפשר לממש את מלוא הפוטנציאל של בינה מלאכותית עכשווית בקצה. הקפדה על עדכניות טכנולוגית, לצד אסטרטגיית מוצר הוליסטית – מאפשרת עתיד של מערכות חכמות ואוטונומיות, שישנו תעשיות ואת חיי היומיום שלנו".

בעולם העסקים, ישנה אמת בסיסית: חברות גדולות מוכרות מוצרים מעולים. מוצר בעל מבנה טוב, המגובה באיכות, חדשנות ואמינות, תמיד ימשוך לקוחות. עם זאת, מה שבאמת מבדיל את היוצא מן הכלל מהטוב בלבד הוא היכולת של חברות למכור רגשות – ליצור קשרים רגשיים שהופכים קונים חד-פעמיים לתומכים נאמנים. כאשר מותג מתחבר לרגשות – אמון, התרגשות, נוסטלגיה, גאווה – הוא הופך להיות יותר מאשר רק מוצר; הוא הופך לחלק מזהות הלקוח חישבו על כמה מהמותגים האיקוניים ביותר – אפל (Apple), נייקי (Nike), סטארבקס (Starbucks). ההצלחה שלהם לא מבוססת רק על איכות המוצרים שלהם, אלא על הרגשות שהם מעוררים. אפל יוצרת תחושה של חדשנות ושייכות. נייקי מעוררת אמון ומוטיבציה. סטארבקס מציעה נוחות וקהילה. חברות אלה מבינות כי החלטות רכישה מונעות לעיתים קרובות על ידי רגשות ולא על ידי היגיון. כאשר מותג מתחבר לרגשות – אמון, התרגשות, נוסטלגיה, גאווה – הוא הופך להיות יותר מאשר רק מוצר; הוא הופך לחלק מזהות הלקוח. יכולה לסייע לחברות ליצור מעורבות רגשית איתן. AI. צילום: Shutterstock התפקיד של ה-AI בהנעת רגשות הלקוח בינה מלאכותית מחוללת מהפכה באופן שבו חברות מבינות ומתחברות עם הלקוחות שלהן ברמה הרגשית. הנה איך ה-AI יכולה לעזור למותגים למכור רגשות: התאמה אישית: בינה מלאכותית מנתחת כמויות עצומות של נתונים כדי להבין העדפות והתנהגויות אישיות. על ידי התאמת מסרים, המלצות וחוויות, מותגים יכולים לגרום ללקוחות להרגיש כאילו הם נראים ומובנים – לטפח נאמנות וקשר רגשי. ניתוח סנטימנטים: כלי AI יכולים לעקוב אחר מדיה חברתית, ביקורות ואינטראקציות עם לקוחות, כדי לאמוד איך אנשים מרגישים לגבי מותג. תובנה זו מאפשרת לחברות להגיב באופן יזום, לטפל בחששות ולחזק רגשות חיוביים. חיזוי התנהגות: באמצעות ניתוח חיזוי, הבינה המלאכותית צופה את הצרכים והרצונות של הלקוחות עוד לפני שהם מבטאים אותם. הטכנולוגיה מאפשרת למותגים להפתיע ולשמח לקוחות עם הצעות או תוכן "בדיוק בזמן הנכון", שמעוררות בלקוחות שמחה, התרגשות או תחושות ביטחון. יצירת תוכן: AI יכולה לעצב תוכן מותאם אישית – סיפורים, קטעי וידיאו, תמונות – שידהד רגשית עם משתמשים בודדים, במטרה להעמיק את הקשר שלהם עם המותג. למעשה, החברות המצליחות ביותר הן אלה שמבינות את החשיבות של מעורבות רגשית. הן מבינות שמכירת רגשות מובילה לנאמנות מותג חזקה יותר, ערך גבוה יותר של חיי הלקוח וצמיחה מפה לאוזן. על ידי מינוף של בינה מלאכותית במחשבה, מותגים יכולים להעמיק את הקשרים הרגשיים האלה בקנה מידה גדול, וליצור חוויות שמרגישות אישיות, אמיתיות ובלתי נשכחות. לסיכום, אם אתם מתכוונים להתבלט בשוק הצפוף של היום, התמקדו לא רק במה שאתם מוכרים, אלא גם באופן שבו אתם גורמים ללקוחות שלכם להרגיש. עם AI כבעלת בריתכם, אתם יכולים ליצור קשרים משמעותיים ורגשיים שהופכים לקוחות לתומכים נלהבים.