פלאפון ויוניבים (Unibeam) משיקות כעת שירות העונה לשם "אימות מהיר" – פתרון חדשני לזיהוי ודאי וכניסה מאובטחת, מהירה ונוחה, לאתרים ולשירותי אונליין של לקוחות, ללא צורך בסיסמאות, קודים חד-פעמיים או אפליקציות נוספות. פלאפון היא חברת התקשורת הראשונה בישראל המציעה את השירות, שכבר זמין, למעל ל-2.6 מיליון לקוחותיה, עבור חברות וארגונים שיבחרו לאמץ את הטכנולוגיה. השירות החדש מבוסס על טכנולוגיה שפותחה על ידי יוניבים, ומאפשר זיהוי ודאי של המשתמש באמצעות הנתונים המאובטחים בכרטיס ה-SIM או ה-eSIM ובמכשיר הסלולרי עצמו. השירות, כך לפי החברות, מגן מפני ניסיונות זיוף זהות, הונאות כניסה ו-SIM Swap – אחד מאיומי האבטחה המתפתחים ביותר בשנים האחרונות, ומאפשר לארגונים, כמו בנקים, קופות חולים וחברות ביטוח, לוודא את זהות המשתמש בזמן אמת וללא כל פעולה מצד הלקוח. לדברי החברות, "בעידן שבו טכנולוגיות בינה מלאכותית ודיפ פייק מקלות על מתחזים לזייף זהויות דיגיטליות, "אימות מהיר" מעניק שכבת הגנה חדשה המשלבת אבטחה ברמת החומרה עם חוויית שימוש חלקה". שירות "אימות מהיר" יסתייע בו לשם אימות זהות המשתמש. כרטיס ה-SIM. צילום: Shutterstock "חוויית שימוש מאובטחת, מהירה ופשוטה יותר" "השירות החדש מעניק חוויית שימוש מאובטחת, מהירה ופשוטה יותר", אמר דרור בהט, סמנכ"ל השיווק של פלאפון. "השירות החדש הוא חלק מהחזון שלנו להמשיך ולהוביל את תחום החדשנות הדיגיטלית בסלולר ולאפשר ללקוחות חוויית שימוש בטוחה, מהירה ואינטואיטיבית". רן בן דוד, מנכ"ל יוניבים, הוסיף: "פלאפון מובילה מהלך תקדימי בישראל, עם השקת אימות דטרמיניסטי מבוסס SIM בפריסה רחבה. יוניבים פיתחה טכנולוגיה מוגנת בפטנט, המאפשרת לאמת את זהות המשתמש ברמת ודאות גבוהה במיוחד, ללא סיסמאות, קודים או אפליקציות. זהו פתרון ייחודי שמבוסס על חומרת ה-SIM ואינו ניתן לזיוף, גם לא באמצעות מתקפות AI או SIM Swap". כיום רגולטורים בעולם, ובהם גם בישראל, ממליצים לבנקים, לחברות ביטוח ולגופים ממשלתיים להתרחק משיטות אימות מבוססות OTP ולעבור למנגנוני Multi-Factor Authentication חזקים. השקת "אימות מהיר" מאפשרת, לראשונה, מענה מקומי שעומד בדרישות אלו, ומבוסס על תשתיות סלולריות קיימות. חברות וארגונים המעוניינים לשלב את הטכנולוגיה במערכותיהן מוזמנים לפנות אל פלאפון או אל יוניבים לצורך חיבור והטמעה.

רכישה כל ישראלית: קבוצת מלם תים קונה את דטה קיוב בסכום שהיקפו לא נמסר, אולם גורמים בשוק העריכו אותו בעשרות מיליוני שקלים. לפי מלם תים, העסקה מהווה חלק ממדיניות הצמיחה של הקבוצה, והיא מרחיבה את פעילותה בתחום מיקור-החוץ. דטה קיוב הוקמה לפני 23 שנים, והיא פועלת בעולם הבינה העסקית (BI). החברה מעסיקה כ-150 יועצים בתחום, שמועסקים במגוון רחב של ארגונים ותפקידים. הצוות שלה כולל מומחי BI ובעלי התמחויות מקצועיות מגוונות, שמספקים מענה מקיף בכל שלבי יישום מערכות הבינה העסקית – החל מתכנון האסטרטגיה ועד להטמעה ותמיכה שוטפת. עם הרכישה, כלל עובדי דטה קיוב יעברו לעבוד במלם תים. הרכישה של דטה קיוב נעשתה באמצעות חברה בת של מלם תים, מרטנס – מחברות ייעוץ המחשוב הבולטות בישראל, שמונה כ-1,850 עובדות ועובדים. מרטנס מציעה שירותים הן למגזר הציבורי – משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומגזר הביטחון, והן למגזר הפרטי – בנקים, חברות ביטוח, חברות היי-טק, תעשיות ביטחוניות וחברות תקשורת. קבוצת מלם תים מונה כ-40 חברות בנות, שפועלות בתחומי IT מגוונים. הקבוצה מעסיקה כ- 6,000 עובדים ויועצים. לדברי לילך ויקינסקי, מנכ"לית מרטנס, "מדובר בצעד משמעותי, שמחזק את מעמדנו כמובילים בתחום יועצי המחשוב בישראל. השילוב בין הידע, האנשים והניסיון של שתי החברות מייצר מנוע צמיחה חדש, שיאפשר לנו להמשיך לחדש ולהוביל את השוק". עוד אירועים בולטים במלם תים הרכישה הבולטת באחרונה שביצעה מלם תים אירעה בפברואר אשתקד, אז רכשה מלם שכר פלוס את פעילותה העסקית של רוסלר (Rosslare), שעוסקת במתן פתרונות טכנולוגיים מתקדמים בתחום בקרת הכניסה. העסקה הוערכה בהיקף של 10 מיליון שקלים. שנה וחצי קודם לכן, ביולי 2022, רכשה מלם שכר פלוס את סינריון, ששימשה כמפיצה הבלעדית של מוצרי רוסלר בישראל. עוד בתחילת 2024 הקימה הקבוצה את מלם דיפנס, על מנת לחזק את הפעילות שלה בתחום הביטחוני. מלם תים קנתה את מרטנס הופמן ב-2010, והשלימה את רכישתה בנובמבר באותה השנה.

"שירות התעסוקה נערך לסייע לעשרות אלפי אנשי מילואים, שחוזרים כעת למעגל התעסוקה. הוא עושה זאת על ידי שורה ארוכה של הכשרות, תוך שימת דגש על הבינה המלאכותית", כך אמרה עו"ד ענבל משש, מנכ"לית השירות. עו"ד משש דיברה בכנס למשתחררי אגף התקשוב וההגנה בסייבר, שנערך אתמול (ב'), ביוזמת עמותת הגדעונים. עשרות קציני וחיילי תקשוב מבצעיים הגיעו למרכז הכנסים של SQlink ברמת גן על מנת להשתתף בכנס, שהופק על ידי אנשים ומחשבים ונערך תחת הכותרת "עוברים תדר, מהצבא לאזרחות – נתיב ההזדמנויות הבא שלך". עמותת הגדעונים הוקמה לפני כשנה, בין היתר כדי לסייע לקצינים ולחיילים המשוחררים להשתלב בשוק התעסוקה בענף ההיי-טק. משש, שבעבר שימשה כמנכ"לית משרד התקשורת, אמרה כי "אנחנו נמצאים כיום במקום אחר: זהו שוק משתנה, ואנחנו מרחיבים את קהלי היעד שלנו. כך, בין היתר, אנחנו משקיעים משאבים ויוזמים תוכניות שונות עבור משרתי המילואים והחיילים והחיילות שמשתחררים. על מנת לתת מענה למשימה זו דרושה היערכות ברמה הלאומית". היא התעכבה בדבריה על השפעת הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה. "40% מכלל המקצועות צפויים לעבור שינוי בגלל ה-AI", אמרה, "כאשר בכל מקצוע יש הרבה מיומנויות, והיכולת להתמודד עם המיומנויות הללו – היא זו שתקבע". משש פנתה אל המשתתפים ואמרה: "אתם באים עם נכסים רבים, אבל אתם צריכים להיות ערוכים להסתגל למיומנויות חדשות, לעולם עבודה משתנה. המשמעות היא שעליכם להימצא כל הזמן בתהליך רציף של לימוד". מנכ"לית שירות התעסוקה סיימה את דבריה בציינה שורה ארוכה של הכשרות, קורסים ומיזמים, שאותם שירות התעסוקה בונה ומקדם בשנה האחרונה, "כאשר הדגש הוא על הכשרות שונות וקורסים מגוונים בתחום ה-AI. אלה זוכים להצלחה הרבה מעבר למצופה". "ליוצאי אגף התקשוב יש מה לתת לשוק הישראלי" חגי רזניק, יו"ר הקרן להכוונת חיילים משוחררים ומילואים במשרד הביטחון, בירך את משתתפי הכנס ואמר כי "ליוצאי אגף התקשוב וההגנה בסייבר יש מה לתת לשוק הישראלי. נפעל יחד עם עמותת הגדעונים על מנת לדאוג לכל אחד ואחת, נחצין בפניהם את הזכויות המגיעות להם ונייצר גם פתרונות 'בוטיק' מתאימים". רזניק, ששימש בעברו כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון וכמנכ"ל המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, ציין כי "עלינו למצוא את התוכניות המתאימות לחלומות ולתשוקות שלכם.ן – כדי ששני הצדדים, המדינה ואתם.ן, תצאו נשכרים ונתרמים מהמדינה – לטובת עתיד מבטיח". השתתף בהכנת

משרד התקשורת הטיל קנס בסך של 326,180 שקלים על הוט מובייל, לאחר שזו גבתה ממנויים סכומים גבוהים יותר מאלה שהיא סיכמה איתם. במשרד אומרים כי כשליש מהתלונות שהגיעו אליו על חיובי יתר עסקו בהוט מובייל. לפי ההודעה, ההחלטה התקבלה בעקבות הליך פיקוח, שחשף עשרות פניות מוצדקות של לקוחות שחויבו ביתר. מהבדיקה עלה כי אחוז התלונות נגד החברה בנושא חיובי יתר גבוה משמעותית מנתח השוק שלה, עם 34% מכלל התלונות בנושא שהגיעו למשרד בתקופה שנבדקה – בין יוני לדצמבר אשתקד. במשרד התקשורת מניחים שמספר המקרים בפועל גבוה יותר, שכן צרכנים רבים לא מזהים שחויבו בסכום גבוה יותר משסוכם, או נמנעים מהגשת תלונה. הוט מובייל טענה שמדובר במקרים חריגים ונקודתיים, ושהיא נקטה בפעולות לתיקון הליקויים. משרד התקשורת דחה את הטענות, ומצא שרמת אי העמידה של החברה בהוראות החוק החריפה מאז הליך פיקוח קודם שהוא ביצע בעניין זה אשתקד – מה שהוביל לקנס גבוה יותר מזה שהוטל עליה בפעם הקודמת. כמו כן, המשרד קבע כי לא הוצגו לו אסמכתאות כלשהן המעידות על כך שהוט מובייל טיפלה בליקויים. יצוין שהוט מובייל היא לא חברת הסלולר היחידה שמשרד התקשורת קנס באחרונה: בהודעה ציין המשרד כי הוא הטיל קנס בסכום של 65,360 שקלים על אקספון 018, לאחר שלא העבירה אליו מידע מלא ובמועד, ולא שמרה תיעוד של הסכמי התקשרות עם מנויים – בניגוד להוראות חוק התקשורת והתקנות.

"מי שחושב שהבינה המלאכותית הגיעה לשיא – טועה. זה ממש לא נכון, כי הקפיצה המשמעותית עוד לפנינו", כך אמר היום (ג') ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, בהתבטאות פומבית ראשונה בתפקידו החדש. לדבריו, "עלינו לדעת על מה נכון להשקיע את התקציב שלנו. נשתדל להתמקד בדברים שבאמת חשובים, ואנחנו פתוחים להקשיב ולהתייעץ עם כמה שיותר גורמים". אסקל השתתף בדיון של ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת, שבראשה עומדת ח"כ אורית פרקש הכהן. הדיון עסק במסקנות דו"ח ועדת נגל למצב הבינה המלאכותית בישראל. הקמת המטה, שאסקל מונה לעמוד בראשו, הייתה אחת מהמלצות הדו"ח. יו"ר הוועדה, פרופ' יעקב נגל, מגיש את הדו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בצילום גם רוב חברי הוועדה והשרים בצלאל סמוטריץ' וגילה גמליאל. צילום: קובי גדעון, לע"מ יו"ר הוועדה, פרופ' יעקב נגל, השתתף בדיון, ובדבריו הציג בקצרה את המלצות הוועדה: "בחרנו להתמקד בעיקר ולתת המלצות מעשיות, שכוללות מדדים ברורים שיאפשרו למדוד ולעקוב אחר הפעילות". הוא ציין כי "כאשר מדברים על קידום נושא הבינה המלאכותית יש להתייחס למספר שלבים, כמו בפירמידה. השלב הראשון הוא ליצור את ליבת המומחים באקדמיה. אם לא נתחיל משם, לא יהיה לנו הדור הבא של החוקרים והעתודאים, שיפתחו את הבינה המלאכותית". אסקל אמר ש-"הוועדה ממליצה שלוש המלצות מרכזיות – רגולציה מאפשרת, תשתיות מחשוב וכוח אדם איכותי. בשלב זה יש לי עדיין סימני שאלה באשר למה בדיוק נדרש, אך בתוך 90 יום אציג לממשלה תוכנית אסטרטגית מקיפה לאן אנחנו רוצים להגיע, מה החזון, מה מעכב את השוק וכיצד מגיעים ליעד, כולל פירוט הפעולות הנדרשות. אני מתייחס לנושא ברצינות המלאה". ח"כ אורית פרקש הכהן, יו"רית ועדת המשנה לבינה מלאכותית. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת לדברי ח"כ פרקש הכהן, "בסוף המבחן יהיה בביצוע, והממשלה לא אימצה את כל החלטות הוועדה, אלא רק את הקמת המטה". היא ציינה כי בשנים האחרונות הוגשו לממשלה כמה תוכניות לקידום הבינה המלאכותית בישראל. אחת מהן הוגשה על ידי פרקש הכהן עצמה, כשהייתה שרת המדע והטכנולוגיה בממשלה השינוי. "התוכנית הנוכחית היא הרביעית במספר, והיא עדיין לא מתוקצבת כלל", ציינה. "מהדיון עולה כי המטה החדש, לכשיוקם, יתחיל מחדש עבודת תכלול מול גורמי הממשלה להקמת תוכנית לאומית חדשה ונוספת לבינה מלאכותית. אין זמן". "היה עדיף להקים רשות נפרדת ל-AI" ח"כ נאור שירי ציין שהוא פסימי באשר לסיכויי הצלחתה של התוכנית. לדעתו, עצם התפיסה שהממשלה היא שצריכה לנהל את הפרויקט – שגויה: "היה עדיף שהממשלה לא תתערב, ובמקום זה להקים רשות נפרדת, עצמאית, כמו בנק ישראל, שתעסוק בכל הנושאים האלה", אמר. "עצם המבנה הארגוני בעייתי, כי בעוד שתפקידו הוא לדלג על הביורוקרטיה, הוא יהיה חלק ממנה". ד"ר אריאל סולבמן, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי – INSS, התייחס לסוגיית מחשב העל, שהוועדה דורשת להקים. לדעתו, אין לישראל סיכוי להתחרות עם מדינות העולם בכוח מחשוב. "גם אם מחר יגיעו כל התקציבים ויתחילו לבנות, עד שיסיימו, הטכנולוגיה כבר תשתנה, מה גם שלא תהיה אפשרות לתחזוקה", אמר. לכן, הוא סבור שהמדיניות צריכה להיות לשאוף לכמות גדולה של יחידות עיבוד גרפיות (GPUs), כפי שוועדת נגל דורשת – אבל לפזר אותן בין הסקטורים השונים, כי לכל מגזר – אקדמי, ציבורי ופרטי – יש צרכים שונים בתחום זה. במהלך הוועדה צוינה חנוכת הדאטה סנטר החדש של נביוס אתמול, ונאמר שהגם שכוח המחשוב שהוא מציע רחוק מאוד מהמלצות ועדת נגל, זהו מודל שעל בסיסו ניתן לקדם בעתיד את מחשב העל בישראל. בסיכום הדיון אמרה ח"כ פרקש הכהן כי הוא "חשף תמונה מורכבת אך ברורה – יש כאן פוטנציאל ברור עם פער אדיר בביצוע. מדינת ישראל פותחת פער אסטרטגי ומדאיג בתחום הבינה המלאכותית מול העולם. פעם אחר פעם אנחנו שומעים ומבינים שעידן הבינה המלאכותית הוא מפץ שימליך מדינות וירסק אחרות, ופעם אחר פעם אנחנו רואים שבעוד שישראל מצטיינת בוועדות ודו"חות, הממשלה כושלת בביצוע".

אם אתם בגיל מסוים ומעלה, יש מצב שאתם זוכרים את הסצנה בסרט מטריקס, שבה ניאו לומד ברגע, על ידי הטענה ישירה, יכולת שלא הייתה לו קודם, כמו ידע בהטסת מסוקים או דיבור בשפה ששנייה לפני כן הוא לא הבין בה מילה. אנת'רופיק הפכה השבוע את קלוד לסוג של ניאו – כלי הבינה המלאכותית שלה יכול עכשיו ללמוד דברים באמצעות חבילות שנקראות Skills וניתן להעלות אליו מיידית. מרגע שהבוט למד אותם, הוא יוכל להשתמש בהם גם בעתיד אם תתבצע שאילתה שקשורה לעניין. למעשה, ניתן ללמד אותו כל משימה רפיטטיבית שלפני כן הוא היה צריך ללמוד בכל פעם מחדש בשיחה. זה עניין גדול. רק בשבוע שעבר סיפרתי לכם כאן על ההכרזות החדשות של OpenAI, ובבחינת עוד מדבר וזה בא, השבוע הכריזה אנת'רופיק על אותם Skills – מיומנויות, בתרגום לעברית – עבור קלוד. Skills זאת לא רק התשובה של קלוד לכלי הסוכנים החדש של המתחרה, אלא אנת'רופיק משווה ומעלה: המיומנויות שונות מסוכנים, כי אלה האחרונים נוצרים למשימה מסוימת ופועלים כמערכת סגורה על אותה המשימה. סוכני AI על סטרואידים Skills הוא כלי שמאפשר, כאמור, ללמד את קלוד דברים, והוא ישתמש בהם כל אימת שהוא יראה לנכון. במובנים מסוימים, מדובר בסוכני AI על סטרואידים: אפשר באמצעות מיומנויות ליצור סוכנים, בהחלט, אבל העובדה שמרגע שקלוד לומד אותן, הוא יידע להשתמש ולהחליט בעצמו מתי להשתמש בהן בעתיד הופכת אותן לכלי עוצמתי במיוחד. לכן, לא פלא שביצת ה-AI רוחשת בגלל זה – ובצדק. יש אפילו מי שמדבר על מיומנויות ככלי שיחליף את פרוטוקול MCP, אבל לפי אנת'רופיק, הן רק נועדו לשפר את העבודה איתו. אז מה הן בעצם אותן מיומנויות? מיומנות היא אוסף ארוז של תסריטים, הוראות ומקורות עבור קלוד, שמלמד אותו איך לבצע משימה חוזרת, או מנחה אותו בביצועה. דוגמאות לכך הן היענות לכללים וצבעים של מותג ארגוני, או ניתוח ביג דאטה הנדרש להיעשות ולהיות מוצג באופן מסוים שמקובל בארגון. המיומנויות מתחלקות לשלושה סוגים: מיומנויות רשמיות, המתוחזקות על ידי אנת'רופיק בעצמה, מיומנויות רשמיות, שהן סוג של "תבניות" שאפשר לצקת לתוכן מידע וקלוד יפיק אותו באותו האופן פעם אחר פעם, ומיומנויות פתוחות, שכל אחד יכול ליצור – אם ידנית, למי שמבין קצת בקוד (אגב, Skills הוא כלי שיקרוץ גם למפתחי Vibe Coding), או פשוט על ידי ממשק שיחה. אם תרצו, מדובר בכלי AI שיוצר תבניות ל-AI. כמובן, מי שמתקין מיומנויות שנכתבו על ידי צד שלישי צריך להיזהר משנה זהירות, כי ההרשאות למיומנויות כוללות את הדרישה להריץ קוד באופן מקומי על המחשב, ומיומנויות לא מוכרות עלולות להכיל קוד זדוני. ראוי לציין שהיכולת החדשה והעוצמתית הזו זמינה כרגע בניסיון רק למנויי Pro ומעלה, ועדיין לא לציבור הכללי. רק כדי להדגים עד כמה מדובר במהפכה: אם עד עכשיו הצטרכתם, למשל, לבצע עיבודים על מידע שהעתקתם לתוך קלוד – לא עוד. אנת'רופיק הוציאה מיומנויות רשמיות לטיפול ועיבוד בקבצים מסוגים כמו DOCX, אקסל ו-PDF – והכול כחלק מקלוד. אין יותר צורך להעתיק טקסטים שוב ושוב. מיומנויות רשמיות נוספות כוללות כלים כמו קנבס, שמאפשר יצירת תמונות וגרפיקה לפי פילוסופיות עיצוב שונות (שימושי מאוד למעצבים וגרפיקאים), בניית שרתי MCP ובדיקות ליישומי רשת . בכלל, המיומנויות הן שדרוג מטורף במיוחד בכלי הקוד של קלוד. אז כמו שציינתי, אפשר ליצור מיומנות חדשה על ידי כתיבת קוד ותסריטים (אנת'רופיק פרסמה מדריכים לכך), אבל היכולת לכתוב Skill באמצעות שיחה עם קלוד עצמו, שאחר כך תשתלב בשיחות עתידיות ותשפר את התגובתיות ואיכות התוצר, היא קפיצת מדרגה. ואם אתם מבקשים ליצור מיומנות שתיצור מיומנויות אחרות – זה בהחלט אפשרי. נראה שאנת'רופיק הביאו לעולם פרפטום מובילה של בינה מלאכותית.

חברת מטא – הבעלים של פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם, בין השאר – אישרה באחרונה כי בכוונתה להפסיק לחלוטין את התמיכה באפליקציות הנייטיב (המקוריות) של פייסבוק מסנג'ר (Messenger) עבור מערכות ההפעלה Windows ו-macOS. מהלך זה עתיד להותיר משתמשים רבים ללא הדרך הנוחה שהכירו עד כה לנהל שיחות דרך המחשב. ההחלטה התגלתה לראשונה בדף תמיכה רשמי של מטא, כפי שחשף Apple Insider. לפי הדיווחים, אפליקציית המסנג'ר למחשבי מק כבר הוסרה מחנות האפליקציות של אפל. עם זאת, משתמשים שכבר התקינו את האפליקציה יוכלו להמשיך להשתמש בה במהלך "תקופת חסד" של שישים יום, כשהתאריך הצפוי להפסקת השירות המלאה הוא ה-15 בדצמבר 2025. מטא הבהירה כי משתמשים ביישומי שולחן העבודה יקבלו התרעה בתוך האפליקציה כאשר ההפסקה תחל באופן רשמי. Meta is killing off standalone Mac and Windows Messenger apps https://t.co/ghbT13gAUB #Apple — AppleInsider (@appleinsider) October 16, 2025 במטא מאחדים מסרים מטא מכוונת את המשתמשים המושפעים לעבור לחוויית משתמש המבוססת על יישומי רשת מתקדמים (Progressive Web Apps – PWA). יישומי רשת מתקדמים הם במהותם אתרי אינטרנט המקבלים מעטפת של אפליקציה ייעודית בשולחן העבודה, ומהלך זה תואם את האסטרטגיה הרחבה יותר של החברה, שמוביל מנכ"לה, מארק צוקרברג – לאחד את שירות ההודעות בכלל האפליקציות שלה. במקום לפתח, לתחזק ולעדכן שלוש גרסאות נפרדות של מסנג'ר – אחת ל-Windows, אחת ל-macOS ואחת לאינטרנט – מטא עוברת לשימוש בפתרון יחיד ומאוחד. היתרון המרכזי של המהלך לחברה הוא היכולת ליצור בסיס קוד יחיד ומאוחד, שפועל על פני פלטפורמות שונות, ובכך להשיג חוויה "אגנוסטית לפלטפורמה", שמפשטת את התחזוקה הכללית של המערכת. יתרה מזאת, שימוש ביישומי PWA מאפשר העברת עדכונים ישירות מצד השרת ללא צורך באישור פרטני של כל פלטפורמה. המעבר הנוכחי של המסנג'ר מגיע חודשים ספורים לאחר ש-ווטסאפ – אפליקציית מסרים מהירים נוספת שבבעלות מטא – עברה תהליך דומה במחשבי PC. אולם, מגמה זו של הסרת אפליקציות נייטיב לטובת חלופות רשתיות, כך נטען בדיווחים העולמיים, מעוררת תחושת אכזבה בקרב משתמשים. הסיבה לכך היא שלעיתים קרובות יישומי PWA נוטים להיות כבדים יותר מבחינה חישובית, צורכים יותר זיכרון RAM ומשאבי מערכת בהשוואה לאפליקציות נייטיב, ולעיתים הם יכולים להקנות הרגשה שהם איטיים יותר. לאחר הפסקת השירות, משתמשי מסנג'ר יופנו לאתרים שונים, בהתאם לסוג החשבון שלהם. מי שמשתמש בחשבון פייסבוק מלא יופנה לאתר Facebook.com כדי להמשיך להשתמש בכלי ההודעות, בעוד שמי שהשתמש במסנג'ר ללא חשבון פייסבוק מלא (חשבון "מסנג'ר בלבד") יופנה לכתובת Messenger.com. מטא ממליצה לכל המשתמשים המבצעים את המעבר לוודא שהם נוקטים בצעדים הנדרשים כדי לשמור על היסטוריית הצ'אט שלהם: "משתמשים שלא הפעילו אחסון מאובטח במסנג'ר צריכים להפעיל אחסון מאובטח ולהגדיר קוד PIN מהאפליקציה השולחנית שלהם כדי לשמור את היסטוריית הצ'אט שלהם לפני המעבר לגרסת האינטרנט", ציינה החברה. מטא הוסיפה כי ניתן לבצע את הפעולה הזו דרך פורטל Messenger.com, תחת "פרטיות ובטיחות" ולאחר מכן "צ'אטים מוצפנים מקצה לקצה".

"אם אני הייתי מגייס עבור ארגון תעשייתי בכלל, ועבור תעשייה ביטחונית בפרט, אז מה הייתי מחפש? אדם עם יכולת ניהול גבוהה, אדם עם קור רוח, אדם שמציע כושר תפעול גבוה מאוד, אדם שמסוגל להסתכל ארוך אבל בו זמנית להיות גם ממוקד כאן ועכשיו, אדם שיודע לנהל תקציבים, אדם שיודע להתמודד עם היבטים של זמן ומשאבים, ואדם שיודע לעבוד עם אנשים. תסתכלו רגע במראה. מה אתם רואים? כל מה שמניתי עכשיו אתם יודעים לעשות כי זה ב-DNA שלכם", כך אמר אל"מ במיל' איל בר מרפאל בכנס שהתקיים אתמול (ב') תחת הכותרת, "עוברים תדר, מהצבא לאזרחות – נתיב ההזדמנויות הבא שלך". מדובר בכנס המהותי הראשון שערכה עמותת הגדעונים החדשה שהיא עמותת קציני התקשוב בישראל. בכנס השתתפו קצינים, קצינות, חיילים וחיילות תקשוב מבצעיים, שהשתחררו באחרונה וכן כאלו שעומדים להשתחרר בקרוב, כולל אנשי מילואים. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך במרכז הכנסים של SQlink ברמת גן. היתרונות של יוצאי חיל התקשוב בר דיבר בפאנל התעשיות הביטחוניות, אותו הנחה אחד ממקימי העמותה, סא"ל במיל' אודי קאוף, שביקש לשמוע איזה ערכים ואיזה יתרונות מציעים המשתחררים מחיל התקשוב לשוק העבודה, בדגש על תעשיות ביטחוניות, ומה המסלול שמוצע לעשות אחרי השחרור, כדי להשתלב בשוק העבודה, במיוחד לקצינים. בנוסף ביקש קאוף מהמשתתפים טיפים להתמודדות עם מגייסות שטוענות שיוצאי צבא הם קשוחים מדי, מיליטנטים מדי וכדומה. "אנחנו, חיילי התקשוב, הם אנשי סיסטם מזה שנים על שנים. אנו אנשים שיש להם ערך מוסף אדיר. חינכו אותנו לצניעות ולדרך ארץ וטוב שכך. אנחנו לפעמים לא ערים לכך, אבל זה הדבר הראשון עוד לפני שעושים הכשרה עסקית, זה ממש לא ברור מאליו, במיוחד בתעשיות הביטחוניות, למצוא אנשים שיודעים לקבל עבודה, לרוץ ולהתחיל לעשות – להגיד 'עליי' כשמישהו צריך לקחת אחריות. יש לכם ערך עצום", הוסיף בר. לגבי הכניסה לעבודה עצמה הוא מציע להתייחס אל הארגון כאל אונייה מלאת תאים. "אפשר להתגייס למשרה מאוד בסיסית ולהתפתח בארגון, זה יתגמל בבוא היום. הכל דינמי, צריך לבחון כל הזמן ולמיין את המשרות ולראות מה מתאים לכם ומה פחות, ככה זה עובד. רק אחת לכמה זמן יש משרה שבדיוק מתאימה, ועדיף לצאת לדרך. גם צריך הרבה סבלנות, למשל אצלנו הכל משתנה בכל רגע, כמעט, דינמי, ולפעמים זה לוקח הרבה זמן, זה לא שאתם לא חשובים, לוקח זמן עד שנותנים תשובה אז סבלנות", הוא סיכם. "מחפשים אנשים כמוכם, במאות לא בעשרות" אל"מ במיל' דותן סיגלר, ראש מנהל תקשוב ודיגיטל בתעשייה האווירית בשנתיים האחרונות, הסביר למה הוא חושב שלאנשי התקשוב כדאי לתת עדיפות לתעשיות ביטחוניות.  "מניסיוני האישי וגם ניסיון של אחרים, כשפורשים מהצבא אחרי שנים ארוכות של שירות, זה אירוע", אמר. "קיבלתי הצעות רבות מכל מיני מגזרים ומה שהכריע את הכף לטובת התעשיות הביטחוניות זה המשמעות. צריכים אנשים טובים בכל מקום, בבתי החולים, ברכבות בתחום ה-IT בכלל, אבל אחרי שירות בצבא שאתה קם בבוקר ועובד בתעשייה ביטחונית, זה משמעות אדירה, אתה ממשיך להרגיש שאתה עושה משהו מאוד משמעותי, כמו בכל יום שקמת בבוקר ולבשת מדי צבא", הוא אמר. לטענתו, "כשאתה עושה DevOps והגנת סייבר בתעשייה האווירית, זה אחרת כשאתה יוצא צבא – זה אפילו סוג של סגירת מעגל. מחפשים אנשים כמוכם, במאות לא בעשרות, מנהלי פרויקטים, אנשי מקצוע, אנשים שיודעים לספק את הסחורה. זה אתם, אלו שלמדו, יתנסו ויודעים להתאים את הכלים יש להם בידיים לצורך צבאי ייעודי", הרחיב סיגלר. לגבי התמודדות עם הגיוס, הוא אמר כי, "תעבירו מסר שאתם מבינים שאתם כבר לא בצבא, שאתם יותר עגולים ויותר רכים מאשר מה שהייתם כמפקדים בצבא. זו החצי כוס הריקה. בחצי המלא שלה תציינו במופרש את כישורי ניהול משאבים ותקציבים והידע בניהול אנשים שיש לכם. יש לכם ניסיון רב בלהזיז דברים, להגיע בזמן עם אספקה של פתרון מבוקש. אין כמוכם, אין כמונו, עם ירידה לפרטים עם מעבר מחזון לביצוע".