גוגל הודיעה לא מכבר שכל מפתח אפליקציות לאנדרואיד יצטרך, החל בעתיד הקרוב, להירשם ולקבל אישור, לפני שיוכל להציע את הסחורה שלו למשתמשי מערכת ההפעלה – לא משנה באיזו פלטפורמה הוא משתמש להפצת האפליקציות שלו. מבקרי המהלך טענו שהוא עלול להוביל לסגירה של לא מעט חנויות צד שלישי. אחד מהטוענים הוא מארק פרוד'הומה, חבר דירקטוריון בפרויקט F-Droid, שמפיץ אפליקציות המבוססות על קוד פתוח לסביבת האנדרואיד. מדובר בארגון שפעיל מאז 2010, וקוד המקור של כל אפליקציה שמוצעת דרכו עובר סקירה, נבנה בעזרת השירות וכן מקבל מפתח קריפטוגרפי, שמציין שהאפליקציה תקנית ושאף אחד, חוץ מהמפתחים, לא נגע בקוד. מעבר לכך, הפרויקט לא משתמש בחשבונות כדי למנוע אפשרות מעקב אחר המשתמשים, והרצון של גוגל לכפות רישום של כל המפתחים מתנגש עם זה. "פרויקט F-Droid לא יכול לדרוש ממפתחים לרשום את האפליקציות שלהם דרך גוגל, אך יחד עם זאת, אנחנו לא יכולים 'להשתלט' על מזהי האפליקציות עבור אפליקציות קוד פתוח שאנחנו מפיצים, שכן הדבר יגרום למעשה ללקיחה של זכויות ההפצה הבלעדיות שלהן", אמר פרוד'הומה. "אם ההחלטה תיכנס לתוקף, היא תסיים את פרויקט F-Droid ומקורות הפצה אחרים של אפליקציות בקוד פתוח/חינמי כפי שאנחנו מכירים אותם כיום". מה טוענת גוגל – ומה התשובה של F-Droid? הטענה של גוגל היא שרישום של כל מפתח יאפשר לה להגן על המשתמשים הסופיים באופן חזק יותר מפני שחקנים מרושעים בשוק. עוד טוענת הלברה שהסיכוי לאפליקציות מתחזות, שמכילות בפועל נוזקות, גדול עשרות מונים בעת שמתקינים אפליקציה מחנות צד שלישי – והרישום ימנע זאת בצורה טובה יותר. פרוד'הומה טוען ש-F-Droid מאובטחת יותר מ-Google Play, חנות המשחקים של חברת הענק, כשמעבר לכך שהצוות בודק כל אפליקציה, הקוד זמין לביקורת על ידי כל אחד. הוא אף משמיע טענה שנשמעה כבר קודם לכן, לאחר ההודעה של גוגל: "ההגבלות החדשות נועדו יותר לאיחוד כוח והידוק השליטה על אקו-סיסטם שהיה פתוח בעבר".

"בעידן שבו כל ארגון אוסף ומנתח כמויות עצומות של מידע, היתרון התחרותי כבר לא טמון רק בעוצמת הכלים הטכנולוגיים. ארכיטקטורות וטכנולוגיות מתקדמות, כמו למידת מכונה, בינה מלאכותית ובינה עסקית, זמינות לכולם – והיכולת לבצע חיזוי, עיבוד ותחקור נתונים הפכה לתקן. במציאות זו, השאלה החשובה אינה האם יש לנו מספיק נתונים, אלא האם אנחנו באמת מבינים מה הנתונים יכולים לספר לנו", כך אמרה אורית פרימוב, מנהלת נתונים ראשית בחטיבת הטרנספורמציה העסקית-דיגיטלית בקבוצת וואן. פרימוב ציטטה מאמר שפורסם בהרווארד ביזנס ריוויו ב-2023, שכותרתו הייתה "Data and Intuition: Good Decisions Need Both" ("דאטה ואינטואיציה: החלטות טובות זקוקות לשתיהן"). "כבר אז נטען שהבעיה האמיתית בארגונים אינה חוסר בטכנולוגיה, אלא חוסר ביכולת לפרש את הנתונים בצורה נכונה, באמצעות הטכנולוגיה", ציינה. "המאמר מסביר שההבדל בין יוזמות דאטה מצליחות לבין אלה שנכשלות טמון בטיפוח 'אינטואיציית נתונים' – כלומר, ביכולת לזהות את הסיפור שמאחורי המספרים". לדבריה, "מחקר שנערך בבית הספר לעסקים של MIT מצא שארגונים שמשקיעים בפיתוח אינטואיציה זו מדווחים על שיפורים משמעותיים, כמו קיצור הזמן של קבלת החלטות עסקיות ועלייה באמון ההנהלה". מהי אינטואיציית נתונים? "לא מדובר בתחושת בטן", הסבירה פרימוב, "אלא בתהליך קוגניטיבי – שמבוסס על מתודולוגיות עבודה, ניסיון נצבר ויכולת זיהוי תבניות. המפתח טמון בהבנה שמאחורי כל נתון עומדים אנשים אמיתיים ומקרים אמיתיים. בארגונים בעלי אינטואיציית נתונים מתרחש מעבר מהתייחסות אל הנתונים לשם הנתונים – להתייחסות אליהם מתוך הבנה של הקשר (קונטקסט) רחב ועמוק של פעילות הארגון והמציאות שבה הוא פועל – שאותן הנתונים מייצגים". "כדי להפוך את האינטואיציה לכלי מקצועי, יש לאמץ מתודולוגיות שבונות ומחזקות אותה בארגון", אמרה. "יש לפתח ענווה אינטלקטואלית: פתיחות לכך שהסיפור מורכב יותר ממה שנדמה והימנעות ממסקנות חפוזות. עוד נדרש קשב מודע – הקשבה אמיתית לנתונים, שמאפשרת לזהות דפוסים עדינים ואנומליות שלא היינו מבחינים בהן אחרת. עלינו לשאול את עצמנו שאלות פשוטות, אבל חשובות, כמו: מה מפתיע אותי בנתונים האלה (לטובת ניטור אנומליות – י"ה)? איפה אני רואה משהו שלא ציפיתי לו (לגישור הפער של הניתוח מול הציפיות – י"ה)? איך הנתונים האלה מתחברים למה שאני יודע על הארגון, על הלקוחות ועל השוק? ומה הסיפור, הנרטיב, שהנתונים האלה מנסים לספר לי?". פרימוב הוסיפה כי "כחלק מבניית המתודולוגיה, יש לפעול עם חשיבה מונחית השערות: במקום לקבל את המספרים כפשוטם נבחן מה גרם לשינוי ואיך הוא מתחבר להקשר רחב יותר. עוד מומלץ להשתמש בשיטת 'חמשת הלמה'. זו גישה חקרנית, שמובילה את אנשי הדאטה לשאול 'למה?' שוב ושוב, עד שהם מגיעים לשורש הבעיה. החשיבה צריכה להיות מוכוונת הקשר: הנתונים לא חיים בחלל ריק. כדי לפענח את הסיפור המלא יש לחבר אותם לידע עסקי, תובנות שוק, נתונים חיצוניים והבנה של צרכי הלקוח". "כך", סיכמה פרימוב, "מתקבלת מתודולוגיה שמספקת כלים שמאפשרים מעבר מהתייחסות לנתונים כאל 'מספרים' להבנה עמוקה שלהם כ-'מספרים סיפור (Storyteller)'. אינטואיציית נתונים מהווה מיומנות על, כי היא מגבירה את האפקטיביות של כל כלי אחר. לפי מק'ינזי, אינטואיציית נתונים תהפוך בעשור הקרוב לאחת המיומנויות הקוגניטיביות הנדרשות ביותר: היא מעצימה את הטכנולוגיות המתקדמות ומאפשרת לוודא שהטכנולוגיה מנוצלת כראוי להפקת ההחלטות הנכונות. השילוב בין אינטואיציה לבין תחקור נתונים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, הוא המפתח לקבלת החלטות מצוינות. שתי הגישות משלימות זו את זו – הנתונים מספקים ודאות והוכחות, בעוד שהאינטואיציה מציעה גמישות וחשיבה יצירתית וביקורתית, שמאפשרת לזהות את הסיפור האמיתי שמאחורי המספרים".

ההכרזה של אינטל ואנבידיה לפני כשבועיים זעזעה את עולם הטכנולוגיה, ובצדק. שתי חברות ענק, מהמשפיעות ביותר על התחום (אנבידיה היא אולי המשפיעה ביותר כרגע), מחליטות לעבור מיריבות לשותפות. השיחות ביניהן, אגב, התקיימו בסוד במשך שנה, ומפתיע ששני הגופים הצליחו לשמור אותן כסודיות, בעולם שבו הכול דולף. כך או כך, מדובר ברעידת אדמה עבור עולם ה-AI, ובטור הזה אציין כמה נקודות כיצד מפת הדרכים החדשה של אינטל ואנבידיה יחד עומדת לשנות את עתיד הבינה המלאכותית. החברות הודיעו כי יפתחו יחד מעבדי x86 עבור שרתים ומרכזי נתונים, שאותם תשלב אנבידיה לתוך התשתיות שהיא מוכרת. זהו שינוי משמעותי עבור שתי החברות, ובמיוחד עבור אנבידיה, שעד כה הייתה אגנוסטית משהו לגבי מעבדים ראשיים (CPUs), והתמקדה בעיקר בהיצע המעבדים הגרפיים שלה (GPUs), שהפכו לסטנדרט דה פקטו בעולם ה-AI. המעבדים של אינטל ואנבידיה יחוברו כעת בצורה הדוקה יותר, דרך NVLink – צמתי התקשורת הסופר-מהירים של אנבידיה (שהם פרי הפיתוח של מלאנוקס הישראלית, שאותה היא רכשה), ותקשר בין יחידות העיבוד וההאצה שלה למעבדים של אינטל. שתי החברות חתמו על הסכם רב דורי, כך שמדובר כאן בשינוי אסטרטגי ושותפות ארוכת טווח, ולא בשיתוף פעולה קצר מועד או תועלתני – על אף שהוא מאוד מועיל לאינטל, שהייתה על הקרשים. כך, למשל, ההסכם כולל השקעה של חמישה מיליארד דולר מצד אנבידיה. על הדרך, המשמעויות של ההסכם הן שאנבידיה זונחת את כוונותיה לפתח מעבד משלה למחשבים אישיים, ושיורד לאינטל איום משמעותי ממפת האיומים התחרותיים עליה. עוד משמעות עבור אינטל היא שהחברה הופכת לשותפת עיצוב וייצור לתשתית הבינה המלאכותית הרחבה של אנבידיה, ותספק "אבני בניין" בדמות מעבדים לארונות מאיצי ה-AI שלה, שנמכרים בעשרות מיליוני דולרים לארון. איך ייראו מעבדי ה-AI החדשים? כאן אנחנו נכנסים לעולם ההשערות המלומדות, שכן ההודעה הייתה על שיתוף פעולה אסטרטגי, והיא לא נכנסה לפרטים הטכניים. אבל הנה כמה השערות, על סמך הידוע לי ומגמות קיימות: ראשית, ליבות x86 משודרגות עם "יכולות אנבידיה", אולי אפילו משולבות עם מעבדי RTX, פירושן התאמה רוחבית טובה יותר למשימות AI מכל סוג ומין – הן בצד השרתים והן עיבוד מקומי בתחנות קצה ומחשבים אישיים, והתאמה טובה יותר לעבודה עם מעבדים גרפיים של החברה. התקשורת בין שני סוגי המעבדים תשופר גם היא, ויש לזה השפעה חיובית על טיפול בעומסי עבודה כבדים של משימות AI והעברה של כמויות מידע גדולות. בגלל משקלן המצרפי העצום של אינטל ואנבידיה, בהכרח, כל שוק הבינה המלאכותית, ואפילו עולם הטכנולוגיה בכללותו, יצטרכו לנוע איתן הארכיטקטורה ההטרוגנית תאפשר גם עיבוד של עומסי מידע ישירות על המעבד הראשי במקום על מעבד גרפי או מעבד נוירוני ייעודי (מעניין אם זה יגרום למוות בעריסה של אופנת ה-NPU…), כאשר השבב ה-"היברידי" החדש של אינטל-אנבידיה יוכל לנהל בקרה לוגית, תנועת מידע ועיבוד משני – והכול במקום אחד. זה גם ישפר את חלוקת המשימות, כך שמשימות AI "פשוטות" יבוצעו על ידי המעבד הראשי, וכבדות יותר יועברו למעבדים הייעודיים. לשיתוף הפעולה בין שתי ענקיות הטכנולוגיה יש גם משמעות לניהול הזיכרון – דבר שמטלות AI רגישות אליו מאוד, במיוחד בעיבוד מקומי. העיצוב המשולב העתידי עשוי לכלול זיכרונות מטמון ייעודיים, טעינה מוקדמת או ממשקים ייעודיים בעלי פס רחב, ואולי אפילו ארכיטקטורה חדשה לחלוטין לרכיבי זיכרון, בבחינת השמיים הם הגבול. אולי גם נראה תחליף חדשני ל-DRAM המסורתי. בצד השרתים, העיצובים החדשים ככל הנראה יאפשרו מראש סקיילביליות יותר גדולה – עניין בעל משמעות לארגונים, ספקי ענן ואחרים, כמו גם גמישות בהתאמת צריכת אנרגיה וזרם ומערכי קירור, כשמדובר במערך משולב של מעבדים ראשיים וגרפיים במעטפת אחת. למרכזי נתונים זה עשוי להיות שינוי רציני בכללי המשחק. לסיכום, החתונה החדשה בין אנבידיה לאינטל מכתיבה לשתי החברות בחינה מחדש של פרדיגמות ישנות שהנחו את פילוסופיות העיצוב, תכנון וייצור המעבדים שלהן מזה שנים ארוכות, ו-"תנער" במובן מסוים את החשיבה של שתי החברות. בגלל משקלן המצרפי העצום, בהכרח, כל שוק הבינה המלאכותית, ואפילו עולם הטכנולוגיה בכללותו, יצטרכו לנוע איתן.

בהמשך למתקפת הסייבר שחווה אתמול (ה') בית החולים שמיר (אסף הרופא), מערך הסייבר הלאומי הוציא היום הודעה שמאשרת כי האירוע גרם לדלף מידע. בהודעה שפרסמו המערך, משרד הבריאות ובית החולים שמיר נכתב כי "מבדיקות ראשוניות עולה כי דלפו הודעות דוא"ל שנשלחו אל ומבית החולים בתאריך 25.9, ובכלל זה מידע רפואי שהיה במסגרת הודעות אלו". עוד צוין בהודעה כי "נכון לעכשיו אין אינדיקציה שבתקיפה דלף מידע ממערכת ניהול המידע הרפואי המרכזית, קמיליון, והבדיקות בעניין זה יימשכו". אתמול ציינו הגורמים המוסמכים כי המתקפה נבלמה בשלביה הראשוניים, "אך נבדקת אפשרות של דלף מידע על ידי הגורמים השונים". בכאן 11 דווח כי מידע אמנם דלף, וכי בידי ההאקרים נמצאים מסמכים רפואיים ופיננסיים של בית החולים. עוד דווח בתאגיד כי לצד המתקפה, מבצעיה פרסמו איומים על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ורעייתו, שרה. קבוצת כופרה ממזרח אירופה בשם Qilin היא זו שתקפה את המרכז הרפואי, וחבריה דרשו דמי כופר ואיימו שאם הם לא ישולמו – הם יפרסמו מידע על מטופלים. סכום הכופר שדרשו ההאקרים לא נמסר.