גוגל מפתחת ממשק חדש לאפליקציית ה-AI שלה, המבוססת על ג'מיני – כך לפי דיווחים שפורסמו בסוף השבוע. המטרה של החברה מול התחרות הגוברת בשוק, כולל ההחלטה של פרפלקסיטי לפתוח את הדפדפן שלה, קומט, לכלל הציבור, היא להציע ממשק יותר אינטואיטיבי, שמניע יותר לפעולה, במקום הסגנון המינימליסטי של האפליקציה כיום, שדומה בעיקר לשורת חיפוש. לפי בדיקה של קוד פיתוח מעודכן של האפליקציה, דף הבית יכיל כפתורים שמניעים לפעולה, כולל כפתור שלחיצה עליו מובילה למודל יצירת תמונות ואחר שמוביל מודל יצירת הווידיאו המוצלח של גוגל, ננו בננה. מעבר לכך, הממשק החדש של האפליקציה יציע רשימה נגללת של הצעות ויזואליות לביצוע משימות שונות ומשונות, כמו "שגר אותי אל החלל" או "הפוך את הציור שלי לספר אנימציה". המניע העיקרי לכך הוא לספק מקורות השראה לשאילתות שונות שניתן לבצע באמצעות מודל ה-AI של החברה. שורת החיפוש הבסיסית תהיה גם היא בסביבה. המשתמשים יוכלו להמשיך לבחור לכתוב את הפרומפטים שלהם באופן ידני, לשוחח עם הבוט באופן קולי, לבחור את מודל ההרצה המבוקש – יותר מהיר או יותר מדויק, וכיוצא בזה.

יום חמישי, 08:17 בבוקר. אני נכנסת למשרד, סורקת את האימיילים, ואז שומעת דפיקה קלה בדלת. זו הייתה אחת העובדות הוותיקות בצוות. בפנים שקטות, היא התיישבה מולי ואמרה: "ה-AI עושה את זה טוב. אבל זה היה החלק שהכי אהבתי בעבודה". העובדת הזו לא פוטרה, לא עברה תפקיד, ובכל זאת, משהו בה נשבר. כמנהלת מערכות מידע בארגון ציבורי, אני רגילה להוביל שינויים טכנולוגיים ואוהבת את זה מאוד. אני מאמינה בחדשנות ובשיפור תהליכים, אבל אף אחד לא הכין אותי לרגע שבו הטכנולוגיה תשאיר את האדם בצד, לא בגלל חוסר כישורים, אלא בגלל שהיא נוגעת בדיוק במקום שבו לאדם היה ערך. אני מאמינה בבינה מלאכותית, אבל אני גם מאמינה באינטליגנציה רגשית, לכן לפני שמעבירים משימה למערכת, צריך לשאול: האם זו משימה שיש בה ערך רגשי לעובד? האם היא חלק מהזהות המקצועית שלו? איפה המקום שלנו כשהמערכת עושה הכל? אנחנו מדברים הרבה על AI במונחים של עלות, יעילות, אוטומציה, אבל אף אחד לא מדבר על מה שהיא לוקחת מהעובד: תחושת חשיבות, גאווה, חיבור לעשייה. המשימות הראשונות שעוברות לאוטומציה נראות "טכניות": סיווג מידע, זיהוי חריגים, ניסוח תגובות. אבל עבור העובדים, אלה בדיוק המקומות שבהם הם מרגישים חדים, חושבים ומשפיעים. ואז הגיעה ה-AI – מהירה, מדויקת, ואובייקטיבית. ופתאום אין צורך בשיקול דעת או ניסיון. ואז, בלי שמרגישים, משהו שם נכבה. אני רואה את זה קורה אצל אנשים, שלא איבדו את מקום העבודה, אבל כן איבדו את תחושת הבית בו. הם עושים את מה שנשאר, לעיתים מתוך ריחוק, לעיתים מתוך מאבק שקט להישאר רלוונטיים. גייסו עזרה והעצימו עובדים. בינה מלאכותית. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock ההשפעה של ה-AI על עובדים במסגרת הדוקטורט שלי, אני חוקרת את ההשפעה של ה-AI על עובדים. הממצאים ברורים: כשהמערכת לוקחת משימות שנתפשו כליבת הזהות של העובד מול התפקיד שלו בארגון, החיבור הרגשי נשחק, והתוצאה? ירידה במחויבות, בחיוניות, ולעיתים גם ב"התפטרות שקטה". בארגונים שבהם התחושה הזו מתפשטת, צצות תופעות כמו הסתרת ידע מכוונת על ידי העובד, שאינה נובעת מרוע, לא מתוך תחמנות, אלא מפחד. כי כשעובד מרגיש שאין לו ערך מוסף אנושי, הוא נסוג פנימה, שומר על מה שנותר, ובסופו של דבר, הארגון מאבד את מה שבאמת הופך אותו לחי: יוזמה, מעורבות ותשוקה. אני מאמינה בבינה מלאכותית, אבל אני גם מאמינה באינטליגנציה רגשית, לכן לפני שמעבירים משימה למערכת, צריך לשאול: האם זו משימה שיש בה ערך רגשי לעובד? האם היא חלק מהזהות המקצועית שלו? המיפוי של נקודות ערך אנושי הוא קריטי. הטמעת AI היא לא רק תהליך טכנולוגי. היא שינוי תרבותי עמוק. והסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו חשוב לא פחות מהטכנולוגיה עצמה. לכן המסרים שמובילים שינוי קובעים איך הוא ייתפש בעיני העובדים. אם העובדים שומעים ש"המכונה מחליפה אותם", הם ייסוגו – אבל אם ישמעו ש"המערכת תומכת, האדם מוביל", הם יתעצמו. המערכת יודעת לנתח, אבל העובד יודע למה זה חשוב. כשזה ברור – גם השינוי נעשה נכון יותר. בסופו של דבר זה עלינו. אני לא מפחדת מה-AI, אני מתרגשת מהפוטנציאל שלה, אבל אני מפחדת מעולם שבו לאנשים כבר אין איפה להרגיש חשובים. המערכת תדע לחשב מסלולים, אבל בני אדם צריכים גם לרצות לצעוד בהם. כותבת  המאמר היא CIO במנהל מחקר חקלאי (מכון וולקני) ודוקטורנטית לחקר ההשפעה של AI על עובדים בארגונים

שאול לביא, מוותיקי ממר"ם ומי שהיה עוזר מפקדי היחידה לענייני טכנולוגיה במשך שנים רבות – נפטר אתמול (ש') בגיל 89. רבים מוותיקי היחידה ליוו אותו היום בדרכו האחרונה, בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. ביום ג' בשבוע עבר התקיים מפגש של ותיקי ממר"ם. בסיום המפגש הלך לביא לביתו ומערבל בטון פגע בו. הוא הובהל לבית החולים ואתמול נפטר מפצעיו. לביא נולד ב-1936 בעיראק. כנער הוא עלה ארצה עם משפחתו, עבד ביום ולמד בערבים. הוא היה חייל מצטיין בשירותו הצבאי. לאחר השירות החל לביא לעבוד בממר"ם כאזרח עובד משרד הביטחון. בין לבין הוא אף למד באקדמיה, והשלים תארים ראשון ושני. בין השנים 1962-1967 שימש לביא במגוון תפקידים: תוכניתן, מנתח מערכות, מנהל פרויקטים, ראש מדור ועוזר ראש ענף. מאז 1967 ועד תחילת המילניום, ב-2001, כשיצא לגמלאות, לביא שימש כעוזר למפקדי ומפקדות ממר"ם לדורותיהם. בתפקידו זה הוא סייע ליחידה להתפתח טכנולוגית, ועזר למפקדי ואנשי היחידה לצלוח את השינויים שעולם ה-IT עבר במשך שנים. גם לאחר יציאתו לגמלאות לביא המשיך בתפקיד, ומילא אותו בהתנדבות עוד עשור, עד 2011. לצד פעילויותיו בהיבטים הטכנולוגי והמנהלתי, לביא עמל רבות לבניית ושימור מורשת ממר"ם ולתיעוד ההיסטוריה שלה. מנחם שלגי, מוותיקי ענף ההיי-טק, עם אבי כוכבא בתקופתו כמפקד ממר"ם ושאול לביא ז"ל. צילום: פרטי ב-2023 קיבל לביא פרס מפעל חיים מעמותת בוגרי ממר"ם "על פיתוח היחידה, דורות של מנהיגים טכנולוגיים ותפיסות הפעלה של עולם המחשוב והתקשוב בצה"ל ובאקו-סיסטם האזרחי". ב-2012 הוא קיבל פרס מפעל חיים מאנשים ומחשבים, ובנימוקים להענקת הפרס נכתב כי "לביא סייע לקדם את היחידה להפוך למכפילת כוח צבאית… לביא עבד ותרם למחשוב הצבאי במשך חמישה עשורים, במסירות ותוך השקעה מתמדת". עם קבלתו את הפרס אמר לביא כי "יש לי אהבה עזה לממר"ם – הארגון בו שירתתי. עשיתי את מה שאהבתי ואהבתי את מה שעשיתי". "'גוגל' של ממר"ם" "שאול היה אנציקלופדיה מהלכת, מעין 'גוגל' של ממר"ם", אמר לאנשים ומחשבים חברו של לביא, אפרים גנדלברג. "הכרנו בשנות ה-60', כשהייתי מפעיל מחשב גדול של פילקו. היה לו ידע רב, ולתלמידים הרבים שהעמיד במהלך השנים הוא שרטט את ההיסטוריה של ממר"ם באופן מעניין, תוך שהוא משבץ פסוקים מהתנ"ך". הוא הוסיף כי "שאול היה חבר טוב ונאמן, תמיד הוא היה נכון לעזור. הוא לא היסס לפתור באגים גם באמצע הלילה. כמו כן, הוא סייע במתן שירותים לארגוני ביטחון מחוץ לצה"ל ולארגוני ממשלה, שלהם ממר"ם העניק שירותי מחשוב. ממר"ם היה ביתו השני והוא היה צדיק מודרני". אל"מ (מיל') טליה גזית, לשעבר מפקדת ממר"ם, כתבה כי "תרומתו להתפתחותה של היחידה לא תסולא בפז. נדהמתי כשהוא בא לנחם אותי באבלי לפני שנה וחצי: למרות מצבו הבריאותי, הוא עשה מאמץ כביר להגיע. תהא מנוחתו בגן עדן". מימין: אפרים גנדלמן, ששירת במשך 56 שנים בממר"ם, ושאול לביא ז"ל. צילום: פלי הנמר סא"ל (מיל') דורון יצחקי ספד לו וכתב כי "הייתה לי הזכות לשבת לצידו בבוקר יום התאונה, במפגש עם חברים. שאול היה במיטבו. הוא סיפר בחיוך על כך שהוא הולך פעמיים בכל יום לבית הכנסת, במרחק קצר של 10 דקות הליכה. צחקנו ואמרנו שקצב ההליכה שלו הוא קצב של ריצה. הוא סיפר בגאווה גדולה על המשפחה שלו, על הילדים והנכדים. הוא אמר שהנכדה הגדולה שלו מתחילה ללמוד באוניברסיטה… לקראת סוף הפגישה, כרגיל, הוא פתח יומן גדול, מהיומנים של פעם, וקבע את מועד הפגישה הבאה. לצערנו, מפגש זה כבר לא יהיה איתו. שאול היה איש יקר צנוע ואהוב, נדיר בנוף של ארצנו". אל"מ (מיל') אריה עמית ציין כי לביא היה "איש יקר ונדיר, מורי ורבי בכל מהלך שירותי וגם בהמשך. אנציקלופדיה מהלכת ומאגר ידע וחוכמה אדיר". אמנון בק, לשעבר מנהל מתף – זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי, כתב שלביא היה "אדם משכמו ומעלה. זכיתי לעבוד תחתיו כמה שנים. החוכמה ואוצר הידע שלו היו עולם ומלואו. איש ענק. נזכור אותו, את צניעותו ואת תרומתו האדירה להתפתחות הטכנולוגית של צה"ל". פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב ציין כי "היה לו תמיד מקום של כבוד בפורום 'תוכניתנים ראשיים', שהייתה לי הזכות להיות חבר בו מטעם יענ"א/מענ"א. לא רק בזכות ידענותו וסקרנותו, אלא בזכות הכבוד הכן שרחש לחברי הפורום". לביא התאלמן מאשתו, אביבה ז"ל, לפני כמה שנים. הוא הותיר אחריו ארבעה ילדים – שלוש בנות ובן – ונכדים.

קורלוג'יקס היא חברת סטארט-אפ ישראלית בתחום ה-AI, שנוסדה עוד ב-2014. בחודש יוני האחרון היא קיבלה מעמד של יוניקורן, כשביצעה סבב גיוס של 115 מיליון דולר, בין היתר מקרן ההשקעות האמריקנית ניו-וויו קפיטל, רד דוט וקרן או.ג'י. ונצ'ר פרטנרס של איל עופר. מייסדי החברה הם אריאל אסרף, שמשמש כמנכ"ל, ויוני פרין, סמנכ"ל הטכנולוגיות. הפתרון של קורלוג'יקס הוא Olly – סוכן AI, שמאפשר זיהוי ופתרון מהיר של תקלות, ומספק גישה אחודה למידע התפעולי והעסקי שמתקבל מכל האפליקציות והמערכות בארגון. על ידי כך הוא מאפשר למהנדסים ולצוותי התפעול להבין תקלות ולפתור אותן בצורה מהירה וחכמה. במקום לנבור ידנית באלפי רשומות ולחפש תבניות, Olly מאפשר להקליד שאילתה פשוטה כמו "יש בעיה בתשלום", והוא כבר מזהה את מקור התקלה בזמן אמת, תוך ניתוח של כל הנתונים הרלוונטיים. כך, אומרים בקורלוג'יקס, מתקצר באופן דרמטי הזמן שלוקח לאתר בעיה ולתקן אותה – לעתים עד 93% פחות מהממוצע בתעשייה. בהנהלת קורלוג'יקס סבורים ש-Olly הוא הרבה יותר מכלי ניטור. מדובר בעוזר חכם, שמאפשר למהנדסים לפתור בעיות מהר יותר ובביטחון גדול יותר. זה מאפשר לצוותים לעבור מניטור תגובתי לאבחון חכם, בזמן אמת. זהו העתיד של תחום הנראות (Observability), וקורלוג'יקס היא בין החברות שסוללות את הדרך לשם.

שם ותפקיד: שירה מויאל, ראש צוות פרודקט core בחברת אימג'ן (Imagen), המפתחת פלטפורמת AI לעריכת תמונות. ותק בתפקיד: שנתיים וחצי. השכלה ושירות צבאי: שירות קבע בחיל האוויר, 8200 – משרתת מילואים פעילה. משלימה תואר ראשון בהנדסה תעשייה וניהול באוניברסיטה הפתוחה (מלפני המלחמה). משפחה: בזוגיות. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "אני חושבת שזה שילוב מיוחד של מסלול החיים שלי ותשוקה אמיתית לפתור בעיות ולעבוד עם אנשים בכל אפשרות. אחרי שירות קבע ארוך, בו למדתי מקרוב מהי עמידה באתגרים והובלה של אנשים, נחשפתי דרך חברים להזדמנויות בהיי-טק בכלל ובמוצר בפרט, והרגשתי שזה בדיוק מה שאני מחפשת – חיבור בין חזון ליישום, בין צורך של משתמשים לבין פיתוח של פתרון שלא היה קיים קודם, כזה שנותן ערך אמיתי. אני מטבעי פרואקטיבית, חוקרת וממוקדת מטרה, ולכן הכניסה שלי להיי-טק ולניהול המוצר הייתה די טבעית מבחינתי. תמיד מצאתי את עצמי בגשר שבין אנשים, תהליכים וטכנולוגיה. יש בזה אתגר עצום, להיות בשיח מתמיד עם לקוחות, לחקור מרחבי בעיה והזדמנויות, להוביל צוותים, להדליק בהם את האש סביב מטרה משותפת, ולהפוך רעיון לערך אמיתי בשטח.  אני עדיין מתלהבת מהיכולת של מוצר טוב לשנות את החווייה של המשתמש, של הארגון ולפעמים אפילו של תעשייה שלמה. לעבוד בהיי-טק היום ולהיות מנהלת מוצר זו לא רק קריירה, מבחינתי זו במה ליזמות, הובלה וחשיבה אסטרטגית. בסופו של דבר, זו עבודה שמאתגרת אותי ומאפשרת לי להביא לידי ביטוי את מי שאני ואת תחומי העניין שלי". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "אני מאמינה שהשיח על נשים בהיי-טק חשוב מאוד, והדרך לשוויון מלא עדיין נמשכת. אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש אתגרים, ולעיתים נשים צריכות להוכיח את עצמן יותר. להיות 'האישה היחידה בחדר' זו סיטואציה שרבות מאיתנו היו בה. אני חוויתי את זה בעצמי לאורך הדרך עוד מהצבא ועד היום, כמנהלת מוצר.  אני מרגישה שיש לנו אחריות לפעול. לגלות איך אנחנו כמנהלות, כמנטוריות וכחלק מהמערכת, יכולות לפתוח עוד דלתות לנשים מוכשרות. אני רואה שינוי אמיתי קורה. יותר נשים בעמדות השפעה ויותר מודעות ארגונית. אני זוכה לעבוד באימג'ן, שעומדת על כמעט 50% נשים, וככזו שמייצרת תרבות שמודדת ערך, יכולת ומצוינות – בלי קשר למגדר. בסוף, כשפשוט מדברים טכנולוגיה  – כולנו מרוויחים. אני מאוד מאמינה בקידום והקניית מיומנויות לנשים בתעשייה ולוקחת חלק בהרבה קהילות ומעגלים – חלקם לנשים בלבד וחלקם כלליים – ורואה כמה השראה והתקדמות יש". האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "באופן אישי, האמת היא שלא. זו לא החווייה שלי לאורך הקריירה. עבדתי בעיקר במקומות שהסתכלו על היכולות המקצועיות והערך הייחודי שלי. כן זכור לי בעבודה אחת מהראשונות שלי נתקלתי בנטייה להניח שאם את אישה, כנראה שאת לא עובדת במחלקות הטכניות – מקומם, אך ממחיש את האתגר.  אני בוחרת להתמקד בחוזקות שלי, בערך שאני מביאה, בתוצאות ובצוותים שאני מובילה. היום אני רואה תעשייה הרבה יותר מודעת ופתוחה, וגם חשוב לי להיות חלק מהשינוי".

בנק ההשקעות מורגן סטנלי, הזהיר באחרונה כי אפשר ש-"בום" הוצאות ההון על ה-AI מתקרב לשלביו המאוחרים ועתיד להתמתן משמעותית בקרוב. ליסה שאלט, סמנכ"לית ההשקעות הראשית של חטיבת ניהול העושר, פרסמה באחרונה פוסט בנושא תחת הכותרת The Bull Market's Seventh Inning. בתרגום חופשי הכותרת מדברת על "האינינג השביעי של השוק השורי" ומדובר במטאפורה מעולם הבייסבול המרמזת על כך שהשוק נמצא בשלב מתקדם אך לא סופי של הגאות. ???????? Morgan Stanley: ‘It’s difficult to ignore the market’s reliance on #AI capex.’ ‘In market-pricing terms, we believe we’re closer to the seventh inning than the first, and several developments indicate we may be entering the later phases of the boom.’ pic.twitter.com/rOFHXR38zI — Jack Hoogland (@jack_hoogland) October 4, 2025 בפוסט שלה כתבה שאלט כי העלייה החזקה שנרשמה בשווקי המניות מאז אוקטובר 2022, במהלכה זינק מדד S&P 500 בכמעט 90%, נשענה כמעט בלעדית על גל ההשקעות בבינה מלאכותית (AI capex boom). לפי שאלט, התלות הזו הפכה לכל כך גדולה, עד שמורגן סטנלי התייחס לעליית המניות והתשואות הגבוהות בשלוש השנים האחרונות כאל "נרטיב של תו אחד" (one-note narrative). שאלט מציינת כי המניות המשתייכות לאקוסיסטם של דאטה סנטרי ה-AI היו אחראיות לכ-75% מרווחי מדד S&P 500 – שמונים אחוזים מגידול הרווחים ו-תשעים אחוזים מגידול הוצאות ההון מאז נובמבר 2022. בפוסט היא מטילה ספק בעמידותו של שוק השקעות זה, וטוענת כי יש סימנים מדאיגים המעידים כי שלב הפריחה הזה מתקרב לסיומו. "במונחי תמחור שוק, אנו מאמינים שאנו קרובים יותר לאינינג השביעי מאשר לראשון", ציינה שלאט, "וכמה התפתחויות מעידות שאנו עשויים להיכנס לשלבים המאוחרים של הבום", המשיכה וכתבה. מורגן סטנלי, הגוף הפיננסי הגלובלי המספק שירותי בנקאות השקעות, ניהול עושר ומחקר למוסדות וללקוחות פרטיים, נוסד עוד בשנת 1935. הבנק מוכר כמוסד פיננסי ששם דגש על חדשנות טכנולוגית ומסתמך על טכנולוגים ברחבי העולם כדי ליצור פלטפורמות מאובטחות ומתקדמות לכל עסקיו. למעשה, הארגון אפילו כבר משלב כלי AI בפעילותו הפנימית – מייק פיצי, ראש הטכנולוגיה והתפעול הגלובלי בבנק, ציין כי כלי AI מאפשרים למפתחים לייצר קוד באמצעות הנחיות בשפה טבעית, פרקטיקה שאותה כינה "קידוד תחושתי" (Vibe coding), והוא הדגיש כי כלים אלה מגבירים את התפוקה ומאפשרים למהנדסים להתמקד במשימות מורכבות, במקום להחליף משרות. אולם, למרות היתרונות הטכנולוגיים הפנימיים שבמורגן סטנלי לא מתכחשים להם, החששות שהציגה שאלט בפוסט שלה עוסקים בפן אחר של השפעוןת הטכנולוגיה – במגמות המאקרו-כלכליות המניעות את השוק. השקיעה ב-OpenAI מיליארדים רבים. מיקרוסופט. צילום: Shutterstock הבעיות מרכזיות המדאיגות בנוגע להמשך בום ההשקעות ב-AI ועדת ההשקעות הגלובלית של מורגן סטנלי זיהתה שלוש בעיות מרכזיות אשר מעוררות דאגה בנוגע להמשך בום ההשקעות בבינה מלאכותית: ראשית, תזרים המזומנים החופשי (FCF) של ספקיות הענן הגדולות (ה"הייפר-סקיילרים") מראה סימני חולשה ברורים. נתון פיננסי מרכזי זה הפך שלילי באופן מובהק עבור חברות אלה, כתוצאה מכך שמאז 2022 הוצאות ההון של ההייפר-סקיילרים גדלו פי ארבעה, מה שדילדל את עתודות המזומנים ועצר את צמיחת ה-FCF. שאלט מזהירה בפוסט כי "כאשר צמיחת תזרים המזומנים החופשי של החברות המוערכות ביותר בשוק מאטה או הופכת שלילית, עולה סימן שאלה בנוגע לשווי שלהן". שנית, צמיחתם של פלחי ההכנסה המרכזיים המממנים את ה-AI נמצאת בהאטה. רוב תזרימי המזומנים המופנים למימון פיתוח ה-GenAI מגיעים מפלחים כגון פרסום דיגיטלי, חיפוש, סטרימינג ושירותי ענן, שמתמודדים עם רוויה בשוק, מונופולים (בתחומי החיפוש והפרסום הדיגיטלי) ותחרות גוברת. בכירת מורגן סטנלי ציינה כי בפלחי ההכנסה העיקריים המממנים את פיתוח ה-AI – כמו שירותי פרסום, חיפוש וענן – התחרות על המחיר הולכת ומואצת. שלישית, העסקאות הספקולטיביות שהולכות ומתרבות מעוררות חשש. הכוונה היא לעסקאות אחרונות בתחום ה-AI הג'נרטיבית שנראות כהימור על טכנולוגיות לא רווחיות, ומזכירות "אסטרטגיות מימון ספקים" מתקופות עבר. כדוגמה, צוינה בפוסט עסקה שבה חברת תשתית ענן מרכזית התחייבה לבנות קיבולת מחשוב עבור עסק מוביל בתחום ה-GenAI, שיש לו מודל הכנסות ראשוני בלבד, והתחייבה לממן זאת באמצעות חוב. שאלט כתבה בהתייחס לכך כי "העסקאות האחרונות ביותר בבינה מלאכותית ג'נרטיבית מריחות מספקולציות ומהסתמכות על אסטרטגיות מימון ספקים ישנות". “Sometimes the bull case is the lack of a credible bear case, that’s where we are at this very minute,” says Lisa Shalett, CIO at Morgan Stanley Wealth Management, as she sees the Mag 7 stocks as “probably over-owned and a little sizzly" https://t.co/891ylTQQ88 pic.twitter.com/n86m418msL — Bloomberg TV (@BloombergTV) September 23, 2025 לפיכך, לאור סימני ההאטה והסיכונים, מורגן סטנלי מציעה למשקיעים לאמץ גישה זהירה בהרבה וממוקדת: להפחית חשיפה למניות קטנות וספקולטיביות ולעבור לנכסים יציבים יותר. שאלט מייעצת למשקיעים בפוסט שלה "לשקול למכור מניות סמול-קאפ, טכנולוגיה לא רווחית ומניות מם באיכות נמוכה, תוך בחירה סלקטיבית ביותר בשמות צרכניים". לדבריה, בהתחשב בכך, מומלץ למשקיעים לבחור כיום באופן פעיל במניות איכותיות של חברות גדולות בארה"ב.  בנוסף, היא קוראת להוסיף לתיקי השקעות "נכסים ריאליים" לגיבוי. היא ציינה כי "משמעות הדבר היא זהב, קרנות ריט (REITs), תשתית אנרגיה, וסחורות תעשייתיות וחקלאיות" שרכישתן תסייע, לדבריה, "להשלמת שקלול מדדי מניות פאסיביים בארה"ב, ולבחור בהעדפה במניות איכותיות ובשווי שוק גדול בארה"ב". אסטרטגיות נוספות כוללות העדפה לאג"ח בדירוג השקעה לטווח ביניים (כולל אג"ח מוניציפליות) ולמניות בינלאומיות.

סוכני ה-AI משפיעים גם על עולם השופינג, וכבר מסייעים לנו בקניות. מגמה זו מתחזקת בחודשים האחרונים, ורק בשבוע שעבר השיקה OpenAI פרוטוקול שלדבריה מהווה "הצעדים הראשונים שאנחנו לוקחים לקראת קניות מבוססות סוכנים ב-ChatGPT", במטרה לשרת הן את הקונים והן את העסקים. חברה נוספת שעוסקת בתחום סוכני ה-AI ו-"שמה עין" על היכולות שלהם כדי שנקנה יותר וחכם יותר היא סיילספורס. החברה פרסמה באחרונה את התחזית השנתית שלה לחגי הקניות של סוף השנה האזרחית (בחודשים נובמבר ודצמבר), ושמה בה דגש על ההשפעה של כלי הבינה המלאכותית היוצרת על החלטות הקניות שלנו. על פי התחזית של סיילספורס, בינה מלאכותית וסוכני AI צפויים להוביל ל-21% מכלל ההזמנות בתקופה האמורה, השוות 263 מיליארד דולר. בנוסף, היא מצאה שהתנועה מעוזרי בינה מלאכותית מזנקת ב-119% משנה לשנה, במחצית הראשונה של 2025. הדו"ח מבוסס על סקר שנערך בקרב מעל מיליארד וחצי צרכנים בעולם. הוא חושף כי חודשי הקניות הקרובים צפויים להניב שיא במכירות הגלובליות של 1.25 טריליון דולר – עלייה של 4% לעומת השנה שעברה. הנתון שלפיו יותר מחמישית מהקניות בחגי סוף השנה האזרחית הנוכחית יבוצעו בסיוע כלי GenAI כגון ChatGPT וג'מיני מהווה גידול ניכר לעומת השנה שעברה. עוד נתון משמעותי שהחברה מצאה הוא ששיעורי ההמרה מסוכני הבינה המלאכותית היו במחצית הראשונה של השנה גבוהים ביותר מ-700% מהתנועה ממדיה חברתית, וב-200% ממקורות אחריםף כמו חיפוש מסורתי וחיפוש ישיר – מה שמדגים את יעילותם של הסוכנים בכלל, ובהחלטות הקניות שלנו בפרט. מגמות שנראה בחגי הקניות הקרובים הדו"ח מצביע על העדפה גוברת של צרכנים לחסכון וקיימות, לנוכח אי הוודאות הכלכלית. על פי הדו"ח, סכום של 64 מיליארד דולר מהמכירות בחודשים אלה יגיע משוק המכירות החוזרות (Resale), כאשר חיסכון כספי הינו הסיבה המובילה לכך. חיסכון כספי הוא גם הסיבה לכך ש-77% מהצרכנים מדווחים כי הם יחכו עד בלאק פריידי וסייבר מאנדיי, שיחולו שניהם בחודש הבא, כדי לבצע את הרכישות העיקריות שלהם. בנוסף, 46% מהקונים מתכננים לתת פריט שהיה בבעלותם בעבר כמתנה. עוד נתון מעלה שבאופן די מפתיע, שלושה מכל ארבעה צעירים בני דור ה-Z מתכננים לבצע את הקניות שלהם בחנות פיזית, ולא בדיגיטל – ובמיוחד בימי קניות מרכזיים כמו בלאק פריידי. בהתאם, על כל דולר שקונה מדור ה-Z יוציא בחגי הקניות הקרובים באינטרנט, הוא צפוי להוציא שלושה דולר בחנות פיזית. זה מדגיש את החשיבות עבור קמעונאים ליצור חוויית מותג מגובשת בכל הערוצים, וללכוד דור חדש של צרכנים הן באינטרנט והן בחנויות הפיזיות. על פי הסקר, למרות תחזית המכירות החיובית, קמעונאים צפויים להיות זהירים עם מבצעים: התחזית צופה 2% פחות הזמנות שיבוצעו עם קוד קופון, ככל הנראה בתגובה לעלייה בעלויות שרשרת האספקה. בסילספורס אומרים שירידה זו בהנחות, בשילוב עם עליית המכירות המונעות על ידי בינה מלאכותית ושוק המכירות החוזרות המשגשג, מציירים תמונה מורכבת של נוף קמעונאי, שעובר עיצוב מחדש במהירות על ידי טכנולוגיה, הרגלי צרכנים מתפתחים ותנאים מקרו-כלכליים המשתנים במהירות. כיצד קמעונאים יכולים לייצר הכנסות לנוכח שינויי הרגלי הצריכה? הנתונים של סיילספורס מראים שקמעונאים יכולים לרתום את הבינה המלאכותית כדי להגדיל את נתח ההכנסות, במיוחד לאורך מסע הקנייה ובתחום שירות הלקוחות. מודלי שפה גדולים (LLMs) וכלי מענה גנרטיביים הפכו לכלי היפר-פרסונליזציה, שמשנים את הדרך שבה צרכנים מגלים מותגים ומוצרים חדשים. הנתונים מראים כי 17% מהצרכנים השתמשו בעוזר AI או ב-LLM בשנה האחרונה כדי לחפש מוצרים. חשוב מכך, האמון בהמלצות הללו זינק – 86% מהמשתמשים סומכים עליהן כיום, לעומת 46% בלבד בחודש מאי. בסיילספורס אומרים שהחיפוש בכלי GenAI צומח במהירות כערוץ חיפוש דיגיטלי חדש לגילוי, ומרחיב את המגרש שה-SEO הגדיר במשך שנים. מעבר לכך, העניין של צרכנים בסוכני AI שפועלים בשמם הולך וגובר: הנתונים של סיילספורס מצביעים על כך ש-48% מהקונים שכבר משתמשים ב-AI לקניות פתוחים לאפשרות שסוכני הבינה המלאכותית יבצע עבורם רכישה בפועל. בחברה מעריכים שקמעונאים דיגיטליים שישכילו לשלב סוכני AI שינחו את הקונה משלב הגילוי ועד לתשלום יראו שיעורי המרה גבוהים יותר. סוכני AI גם מייעלים את שירות הלקוחות (רק באחרונה התגאה מנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, בכך שפיטר אלפי עובדי שירות לקוחות ומכירות לטובת סוכני AI). הסקר מצא שבפעם הראשונה מזה עשור, הצפי הוא לירידה במספר הפניות לשירות הלקוחות – סימן ברור לכך שסוכנים יכולים לטפל בפניות שגרתיות מהר יותר, ולפנות את הנציגים האנושיים לטיפול במקרים מורכבים יותר. סיילספורס צופה שהשימוש ב-AI ובסוכנים לשירות לקוחות יצמח ב-39% במהלך חודשי הקניות – מה שיוביל לירידה כוללת של 2.5% במספר האינטראקציות מול שירות הלקוחות.

חבר מושבעים במחוז קלארק שבמדינת נבאדה שבארצות הברית אישר ביום ה' האחרון להגיש כתב אישום נגד טום (ארטיום) אלכסנדרוביץ', שהיה בכיר במערך הסייבר הלאומי של ישראל, בגין פיתוי ילדה לביצוע מעשה מיני. אלכסנדרוביץ' נאשם בסעיף עבירה של "פיתוי ילד או חולה נפש, על בסיס טכנולוגיה, בכוונה לבצע מעשה מיני". לפי הנטען בכתב האישום, "אלכסנדרוביץ' תקשר – בכוונה, באופן לא חוקי וביודעין – עם סוכנת FBI סמויה, שהוא האמין שהיא נערה בגיל מתחת ל-16, בכוונה לשדל, לשכנע או לפתות אותה לעסוק בהתנהגות מינית, באמצעות אפליקציות כמו ווטסאפ או Pure. זו מתוארת באתר שלה כ-'אפליקציה המאפשרת למשתמשים לצאת לדייט, לשחק ולהתנהג לא יפה', ולעשות זאת בעילום שם". הקראת כתב האישום נגד אלכסנדרוביץ' צפויה במחצית אוקטובר. הנאשם ביקש מבית המשפט שלא להגיע באופן פיזי לבית המשפט ולהשתתף בדיון באופן מקוון. עו"ד דיוויד צ'סנוף, פרקליטו של אלכסנדרוביץ', לא הגיב לדיווח, בטענה כי "מדובר ביום כיפור". נעצר בגין תיאום פגישה לצורך "מגע מיני" אלכסנדרוביץ' נעצר בגין תיאום פגישה לצורך "מגע מיני", לאחר שב-6 באוגוסט שוחח ברשת עם מתחזה לילדה בת 15. לדברי המשטרה, הניסיון ל-"מגע המיני" כלל הבאת קונדום והזמנה של הסוכנת המתחזה להופעה של סירק דה סוליי. המשטרה עצרה את אלכסנדרוביץ', ששהה במלון Resorts World Las Vegas, בשעה שהגיע למקום הפגישה כפי שהוסכם. לפי מסמכי החקירה, "הוא אמר שהרגיש שהנערה 'לחצה' עליו לדבר על הבאת קונדום, אך לא זכר כמה פעמים היא עשתה זאת. עוד הוא ציין שחש מבוכה מכך שנעצר". יממה לאחר שנעצר, שוחרר אלכסנדרוביץ' בערבות של 10,000 דולר ובלא תנאים מגבילים, ושב לישראל. בעקבות מעצרו הוא יצא או הוצא לחופשה מעבודתו במערך הסייבר הלאומי. פרקליטיו של אלכסנדרוביץ' אמרו שהוא עבר בדיקת פוליגרף באופן וולנטרי. כאשר נשאל בבדיקה "האם אי פעם קיימת יחסים כלשהם עם מישהי.ו בן.ת פחות מ-19", והשיב בשלילה, התוצאה הייתה שהוא לא משקר, ולטענתם כך קבע גם ה-FBI. נעצר במהלך כנסי אבטחה אלכסנדרוביץ', שהיה ראש אגף בכיר להגנה טכנולוגית במערך הסייבר הלאומי, נסע באוגוסט לשני כנסי אבטחה, Black Hat ו-DEF CON, שנערכו במרכז הכנסים מנדליי ביי שבלאס וגאס, בהשתתפות עשרות אלפי מומחי אבטחת מידע והגנת סייבר. הוא עוכב לחקירה במהלך הכנסים, במסגרת מבצע לאיתור פדופילים. בהודעה שהוציאה אז משטרת המטרופולין של לאס וגאס נמסר כי "שמונה פדופילים (באנגלית – טורפים מיניים של ילדים; י"ה) נעצרו במהלך מבצע סמוי". למבצע היו שותפים המחלקה לפשעי אינטרנט נגד ילדים בנבאדה, ה-ICAC, התובע הכללי של המדינה, בלשים מכוח המשימה למניעת ניצול ילדים של ה-FBI, שלוש משטרות והמחלקה לחקירות ביטחון המולדת. שמו של אלכסנדרוביץ', בן 38, נמנה בין השמונה. "כולם עומדים בפני עבירה פלילית ואישומים בשל 'פיתוי ילד עם מחשב למין'", נמסר. אלכסנדרוביץ' עוכב לחקירה, ועם סיומה הוא חזר למלון בו שהה ושב ארצה כעבור יומיים. מומחים הביעו תמיהה איך מישהו שמבין דבר או שניים באבטחת מידע מתעלם מהגאווה ומההודעות החוזרות ונשנות של מארגני הכנס, שלפיהן הם עוקבים ומנטרים חלק ניכר מהתעבורה האלקטרונית בו, למניעת אירועי סייבר.