אייניאו (Ayaneo) היא חברה סינית, שידועה בעיקר בזכות מכשירי גיימינג ניידים בעיצוב רטרו. כעת החברה אישרה רשמית, כי הטלפון הראשון שלה יגיע בקרוב. באירוע שערכה בחודש אוגוסט האחרון, רמזה אייניאו בקצרה שהיא עובדת על טלפון. כמובן, רבים ממכשירי הגיימינג הניידים שלב משתמשים בגירסה מותאמת אישית של אנדרואיד, כך שהכנסת מודם סלולרי באחד מהם אינה פרויקט מוגזם. החברה לא מסרה פרטים על המכשיר הנייד, אך פרסמה סרטון שמציע הצצה קצרצרה למלבן שנראה די סטנדרטי. ישנן מצלמות כפולות בפינה השמאלית העליונה, וניתן להבחין במה שנראה ככפתורי כתף. אתר Android Central משער שלטלפון של אייניאו עשוי להיות עיצוב הזזה, דומה ל-Sony Xperia Play, שבו הפקדים מוסתרים מתחת למסך, אך אי אפשר לדעת זאת מהסרטון. אייניאו לא תהיה החברה היחידה בשוק עם טלפון המתמקד בגיימינג, אך גרסאות מודרניות בדרך כלל נמנעות מפקדים פיזיים. הם נוטים להיות טלפונים בראש ובראשונה, אך עם שבבים וקירור מתקדמים, שיעזרו להם להתמודד עם משחקים תובעניים. פקדים פיזיים שמורים בדרך כלל לאביזרים, אבל אולי הטלפון של אייניאו יתעלם מהמגמה הזאת, ויעוצב עם פקדים פיזיים בהתאם לרוח העיצוב של החברה. כמובן, לא ידוע כלל אם טלפון האיינאו יגיע לארה"ב או למדינות נוספות בעולם, כך שבינתיים כדאי להתייחס אליו כמשהו אנקדוטי.

כשחושבים על אופטיקה, מתכוונים לחנות משקפיים, עם או בלי מעבדה לתיקונם. אלא שיש גם אופטיקה אחרת: כלי GenAI בשם זה, שפותח בשירותי בריאות כללית. ניר שחר, מנהל מחלקת הדאטה, האנליטיקה וה-AI בשירותי בריאות כללית, סיפר על הכלי בפאנל תחת הכותרת "הטמעת GenAI: לומדים מאתגרים וכישלונות". הפאנל נערך במסגרת כנס הבינה המלאכותית הגדול של אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה. בכנס, GenAI for All, הושק פורום ה-GenAI החדש של אנשים ומחשבים. הוא נערך באיסט בתל אביב, כשאת פאנל הטמעת ה-GenAI הנחה רמי ענבר, מנהל המרכז לדאטה ו-AI באוניברסיטה הפתוחה. "אנחנו מפתחים ומיישמים שירותי AI בשירותי בריאות כללית כבר שנים רבות", אמר שחר. "בשנים האחרונות, עם הכניסה של טכנולוגיות ה-GenAI, נדרשנו להתמודד עם אתגרים מסוג חדש, ביניהם דיוק המודל, עקביות התשובות, הסבר בהיר וברור למתן התשובה והטיות. בנוסף, מודל AI שעובד במדינה מסוימת או ארגון אחר לאו דווקא יתאים לנו, בכללית, מסיבות שונות: למשל, כיוון שהדאטה שונה והכלי אומן על מערך נתונים שלא רלוונטי לנו". "על מנת להתמודד עם האתגרים הללו פיתחנו כלי בשם אופטיקה (Optica), שמטרתו ליצור רשימת תיוג שמסייעת בקבלת ההחלטה האם לאמץ מודל או מוצר או לא", הוסיף. "הרשימה הזו מורכבת מ-13 פרקים, כאשר בכל פרק יש 3-12 סעיפים, והיא מתייחסת מתייחס לכל היבטי המוצר – החל משלב הדרישות, עבור בדאטה ובתהליך הפיתוח, ועד ליישום ולניטור שוטף. כיום הכלי נמצא בשימוש שוטף בארגון, ומסייע רבות בקבלת ההחלטות". "במקום להתאהב בבעיה, מתאהבים בכלי" בני פרבר הוא מייסד ומנהל פרקטי AI, שנחשבת לקהילת הבינה המלאכותית הגדולה בישראל, שיש בה מעל 220 אלף חברים. הוא טען בפאנל שהטעות הכי גדולה בשימוש בבינה מלאכותית היא להתחיל את יישומה מפרויקט, ולא מבעיה מוגדרת שצריכים לפתור. "הרבה יזמים ואנשי מוצר מתלהבים מהטכנולוגיה, רוצים לעשות משהו עם AI, אבל הם לא עוצרים לשאול: מה בדיוק אנחנו פותרים? האם באמת צריך את זה? במקום להתאהב בבעיה, הם מתאהבים בכלי. התוצאה היא עשרות יוזמות שמרגישות מרשימות באופן טכנולוגי, אבל אין להן הצדקה עסקית או מישהו שצריך אותן. הבינה המלאכותית היא לא מוצר – זו שכבת כוח שמוסיפה ערך רק כשיש תשתית אמיתית של צורך, כאב ושוק ברור", אמר. "חברות וארגונים שמצליחים להטמיע תהליכי AI מלמטה, מהעובדים, מביאים לכך שאותם תהליכים יעבדו להם בצורה הרבה יותר יעילה וטובה מאשר מלמעלה, מהמנהלים – שמכריחים את העובדים להשתמש ב-AI", סיכם פרבר. "צריך להסביר לאנשים שה-AI באה לחזק אותם, לא להחליף" יוני פולקובסקי, מנהל ומוביל תחום הדאטה, ה-AI והאנליטיקה באגד. צילום: עצמי יוני פולקובסקי, מנהל ומוביל תחום הדאטה, ה-AI והאנליטיקה באגד, דיבר על שלושת הדברים שמעסיקים אותו במיוחד, כבכיר טכנולוגי בחברה בשוק התחבורה הציבורית: "הראשון הוא הדאטה שלנו. באגד אוספים מיליוני נקודות דאטה בכל יום מאלפי אוטובוסים, נהגים ומערכות שונות. האתגר הוא שנכון להיום, עדיין, לא כל הנתונים נכנסים למערכת באופן אחיד ונקי. יש הזנות ידניות, שלא תמיד משקפות את המציאות העסקית בצורה מדויקת, חיישנים באוטובוסים שפועלים בסביבה מאתגרת, מערכות מורכבות שמשדרות דאטה בפורמטים שונים ובתדירות משתנה, ואי אפשר לדבר על AI בלי לטפל קודם באיכות הנתונים". "ההיבט השני הוא השינוי הארגוני שהטמעת הבינה המלאכותית מצריכה", הסביר. "זה לא רק עניין של טכנולוגיה, זה בעיקר עניין תרבותי. צריך להסביר לאנשים שה-AI באה לחזק אותם, לא להחליף, ולבנות אמון בהדרגה". פולקובסקי ציין ש-"ההיבט השלישי הוא שהתפקידים משתנים – אנשי דאטה יצטרכו בעתיד הקרוב לפתח בקרות על מודלים של AI ולייצר תהליכים בעזרת AI, שישפיעו וישפרו את ליבת העשייה בארגון. אגד שמה לה כיעד להיות מובילה בתחום הבינה המלאכותית בענף התחבורה הציבורית בישראל". איזו עצה אפשר לתת למי שמתחיל להטמיע AI בארגון? אניה סורוקין, מנהלת מחלקת הדאטה וה-AI בקבוצת שטראוס. צילום: ניב קנטור דוברת נוספת בפאנל הייתה אניה סורוקין, מנהלת מחלקת הדאטה וה-AI בקבוצת שטראוס. היא ענתה לשאלה: איזו עצה אפשר לתת למי שמתחיל להטמיע AI בארגון? "העצה שלי היא לבוא בגישה של בינה מלאכותית תחילה (AI First), כבר מהשלב שבו מגדירים צרכים ויעדים. במקום לשאול 'איך נשתמש ב-AI' יש לשאול 'מהם האתגרים וההזדמנויות העסקיות של הארגון'. הבינה המלאכותית היא לא מטרה – היא מנוע. רק אחרי שמבינים את הכיוון העסקי הנכון צריך לשאול איפה היא יכולה לחזק, להאיץ ולפתוח אפשרויות חדשות", השיבה. "הכוח האמיתי של הבינה המלאכותית הוא לא בפתרון בעיות קיימות, אלא ביצירת מודלים חדשים לצמיחה, חדשנות וחוויית לקוח. כשמתייחסים אליה כאל שותפת חשיבה ולא רק ככלי טכנולוגי – אז מתחיל תהליך אימוץ שמביא ערך אמיתי וחדשנות", ציינה סורוקין. "חשיבה שמבדילה בין עוד יוזמת טק לשינוי אמיתי" רמי ענבר, מנהל המרכז לדאטה ו-AI באוניברסיטה הפתוחה. ענבר, שכאמור הנחה את הפאנל, סיכם: "עשינו דבר שבדרך כלל לא עושים. בפעם הראשונה, נציגים בכירים מארגוני ענק ישבו על הבמה ושוחחו על נושאים שפחות אוהבים לדבר עליהם. כל ארגון חווה כישלונות ואתגרים ביישום טכנולוגי אבל מהם צומחות הצלחות". הוא סיכם את התובנות שעלו מהפאנל: "למדנו איך בודקים אם מודל בכלל ראוי לשימוש, כיצד מונעים התאהבות בטכנולוגיה לפני שיש צורך אמיתי, איך בונים אמון מבפנים וכיצד יוצרים AI שמתחיל מלמטה – מהעובדים. אלה לא רק סיפורים, אלא שיטות חשיבה שמבדילות בין עוד יוזמה טכנולוגית לבין שינוי אמיתי. מי שמחפש מתכון להצלחה – לא ימצא, אבל מי שמוכן לשאול שאלות קשות מצא בפאנל הזה לא מעט תשובות".

וואן טכנולוגיות הודיעה היום (ב') כי היא רוכשת את השליטה ב-SoliDev, שמבצעת פרויקטי הטמעה של מערכות סאפ בשוק הארגוני. במסגרת ההסכם, וואן רכשה 51% ממניות SoliDev לפי שווי של שישה מיליון שקלים. SoliDev הוקמה ב-2020 על ידי מיטל וולקוביץ, המשמשת כמנכ"לית, והיא גם הבעלים של החברה (עד לסיום הרכישה). וולקוביץ הייתה מיישמת סאפ בכירה, אינטגרטורית ומנהלת פרוייקטים בעולם התוכן של סאפ יותר משני עשורים. על לקוחות החברה נמנים ארגונים גדולים ובינוניים – משרדים וחברות ממשלתיות, לצד חברות מתחומי הקמעונאות, בריאות, אנרגיה ותשתיות, טכנולוגיה, תעבורה ועוד. ביניהם ניתן למנות את אדמה, נובולוג, אמדוקס, נטפים, כלל ביטוח, מקורות, נת"ע ואל על. SoliDev מונה כ-20 עובדים, שמתמחים ביישום, הטמעה ופיתוח במערכות סאפ, ובפרויקטי הגירה ומודרניזציה. עם השלמת הרכישה, וולקוביץ והעובדים ישולבו בחטיבה בוואן טכנולוגיות שפועלת בתחום הסאפ. הנרכשת – "חברה בעלת מוניטין בקהילת משתמשי סאפ בישראל" עמית טל, סמנכ"ל פתרונות אסטרטגיים ב-וואן טכנולוגיות. צילום: מתן תמרקין לדברי עמית טל, סמנכ"ל פתרונות אסטרטגיים ב-וואן טכנולוגיות, "אנחנו צומחים מהר ועושים זאת בשתי דרכים – צמיחה אורגנית ובאמצעות רכישות. זאת, על מנת לספק ללקוחות סאפ את הדרוש להם. SoliDev בנתה לעצמה מוניטין בקהילת משתמשי סאפ בישראל. עם צירופה לקבוצה, נעניק שירות מקצועי ונרחיב את פעילותנו בעולמות הסאפ בקרב לקוחות בישראל ובחו"ל". וולקוביץ ציינה כי "הצטרפנו לחברה גדולה, יציבה ומובילה טכנולוגית. היכולות שלנו ישתלבו היטב בפעילות שלה ויוסיפו עומק לצוות הקיים. יחד נגיע ליותר לקוחות, בארץ וגם בחו"ל, ונסייע להם להתקדם טכנולוגית ועסקית, ולהפיק את המרב מההשקעות שהם כבר ביצעו בעולם של סאפ". עוד שתי רכישות בחודשים האחרונים זוהי רכישה שלישית שמבצעת וואן באחרונה: בחודש שעבר היא קנתה את השליטה בפרקטיפרוג'קט – חברה שמתמחה במתן שירותי ייעוץ ורישוי תוכנה לניהול תהליכי פיתוח מורכבים. במסגרת ההסכם, וואן רכשה 51% ממניות פרקטיפרוג'קט לפי שווי חברה של 17 מיליון שקלים. חודש לפני כן, בספטמבר, היא רכשה את טוודו. היקף הרכישה לא נמסר, אולם גורמים בענף העריכו אותו במיליון שקלים. על בסיס רכישת החברה, וואן מקימה חטיבה חדשה, לשיווק והפצת שירותים ופתרונות של מאנדיי לשוק האנטרפרייז – ומגייסת עשרות עובדים. טוודו היא שותפת זהב של מאנדיי.

2025 היא השנה שבה המסכות נופלות. חברות רבות בענף ההיי-טק מספרות לנו על "התייעלות", "אופטימיזציה" ועל "עתיד חכם יותר", אך בשטח עובדים מפוטרים, מקצועות נעלמים, ובמקום בניית עתיד משותף, הבינה המלאכותית הופכת לכלי ציני להגדלת רווחים. טכנולוגיה לא מייתרת בני אדם מעצמה. אנשים מקבלים החלטות להשתמש בה כך. בינה מלאכותית אכן מסוגלת לייעל תהליכים ולשפר ביצועים, אבל רבות מהחברות מנצלות אותה כתירוץ: תפקידי ג’וניורים במדעי המחשב נעלמים, לא משום שהעובדים אינם נחוצים, אלא משום שמודל אלגוריתמי עושה את אותה עבודה בשיעור זול יותר. חברות רווחיות מצמצמות צוותים רק כי הן יכולות, לא כי הן חייבות. זו לא יעילות. זו חמדנות. הבעיה אינה הרצון לצמוח, אלא הדרך. כשצמיחה מגיעה על גבם של עובדים, בלי אחריות הדדית, היא מאבדת את הלגיטימיות שלה. העובדים אינם שורה בדו"ח רווח והפסד; הם הלב הפועם של הארגון. מי שמפוטר בשם "חדשנות" סתמית נושא על גבו את המחיר של בונוסים לבכירים וגרף מנופח למשקיעים. "בינה מלאכותית אינה כרטיס פתוח לפיטורים. היא מבחן לערכים. השקעה בעובדים, בשקיפות ובהגנות סוציאליות הינה אסטרטגיה עסקית חכמה לטווח ארוך" אבל אפשר אחרת. הטמעה אחראית של בינה מלאכותית אינה התקנת כלי, אלא שינוי עומק תרבותי. ארגון שמבקש באמת לשלב אותה לטובתו ולא רק כדי לצמצם עלויות, משקיע בסדרת פיילוטים זהירים, בבניית תשתיות נתונים מסודרות, בהכשרות מקצועיות ובהקניית זמן למידה מוגן לעובדים. במקום לפטר, הוא מאפשר מעבר לתפקידים חדשים. במקום להחליש את העובדים, הוא מחזק אותם. דווקא לעובדים הוותיקים בהיי-טק יש ערך אדיר. הם יודעים לזהות טעויות שמודל חכם עלול לפספס, מבינים מתי להטיל ספק גם כשהתשובה נראית מושלמת, ומביאים ניסיון מצטבר שאי אפשר לשכפל באלגוריתם. ג’וניור מוכשר יפעיל את המערכת, ותיק מיומן יידע מתי לא להפעיל אותה. זהו היתרון האנושי שטכנולוגיה לא תוכל להחליף. שאלה חברתית אלא שמעבר למישור העסקי, יש כאן גם שאלה חברתית עמוקה: מהו הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על שוק העבודה של העתיד? אם המסר לעובדים הוא שהכל זמני ומוחלף, ניצור חברה של פחד, חוסר ביטחון ואדישות. אבל אם המסר הוא של שותפות, השקעה הדדית ואמון,  נוכל לייצר כוח עבודה נאמן, יצירתי ומחויב באמת. חברות שמבינות זאת יזכו ביתרון תחרותי אמיתי, לא רק בטווח הקצר, אלא גם בטווח הארוך. הבחירה אינה רק טכנולוגית, היא מוסרית, חברתית ועסקית. חברות שמציבות אנשים במרכז יוצרות לעצמן יתרון תחרותי אמיתי: עובדים שמרגישים ביטחון, תחושת שייכות והשקעה ארוכת טווח גם נותנים יותר מעצמם וגם נשארים. זו לא פילנתרופיה, זו חכמה עסקית. במקום לנהל מאבק כוח בין עובדים לאוטומציה, ניתן ליצור שותפות שממנפת את החוזקות של שני הצדדים. כשארגונים בוחרים לשים את האדם במרכז הם מייצרים תרבות ארגונית חזקה ועמידה. עובדים שמרגישים מוגנים ובעלי ערך הופכים לשגרירים של המקום, מקדמים חדשנות בעצמם ותורמים לרוח הצוות. זו הדרך להפוך את הטכנולוגיה לכלי שמשרת את כולם, ולא להפך. שינוי אמיתי לא יקרה רק ברמת החברה הבודדת. הוא דורש גישה כוללת, שבה שוק העבודה כולו מעודד פיתוח מיומנויות חדשות, חיזוק ביטחון תעסוקתי ויצירת מסגרות גמישות שמאפשרות לעובדים לצמוח לצד הטכנולוגיה. רק כך נוכל לעבור מעידן של פחד לאמון, וממאבק לשותפות אמיתית. בסופו של דבר, טכנולוגיה לא אמורה להחליף בני אדם אלא לאפשר להם לפרוח. ארגון שבוחר להשקיע בעובדים שלו ולא להשליך אותם ברגע שמגיע כלי חדש, בונה לעצמו חוסן אמיתי. עובדים שמרגישים שיש להם עתיד לצד החדשנות  הם הכוח המניע שיבטיח את ההצלחה לטווח ארוך. מעסיקים בענף צריכים להבין: בינה מלאכותית אינה כרטיס פתוח לפיטורים. היא מבחן לערכים. השקעה בעובדים, בשקיפות ובהגנות סוציאליות הינה אסטרטגיה עסקית חכמה לטווח ארוך.  אותה בינה יכולה להיות מנוע צמיחה אמיתי אם רק נזכור מי אמור להחזיק בהגה. טכנולוגיה, כאמור, היא בסך הכל כלי. מה שנעשה איתה הוא עניין של בחירה. אם נפסיק לבלבל בין חדשנות לחמדנות, נוכל לבנות שוק עבודה חכם יותר, צודק יותר ובעיקר אנושי יותר.   הכותב הוא איש היי-טק, מכהן כיו"ר ועד עובדי SAP.

דרימי ממוקמת היטב בשנים האחרונות בצמרת של שואבי האבק הרובוטיים הרצפתיים, עם נגזרות השטיפה והקרצוף שלהם, ולא רק מבחינת תכונות אלא גם מבחינת מחירים. החברה מתאימה את עצמה היטב לגזרת מוצרי היוקרה של התחום: מחיר גבוה, אבל גם יכולת טובה. השואב המקרצף החדש של החברה, Aqua10 Ultra Roller Complete, מציע חידוש בדמות מברשת רולר דינמית, שיודעת לשטוף את עצמה תוך כדי עבודה. דרימי מכנה את הטכנולוגיה החדשה הזו שלה AquaRoll, והתהליך של ניקוי הרצפה ואז ניקוי המברשת מתבצע בארבעה שלבים מהירים. השואב החדש מציע שאיבה בעוצמה של 30,000PPA, ולפי החברה היא מהגבוהות ביותר בקטגוריה. זה מאפשר לשואב להתמודד גם עם לכלוך עיקש, פרווה ושערות. יש תחנת עגינה שמאפשרת ניקוי עצמי ותא כפול לחומרי ניקוי, כולל נוזל ייעודי לנטרול ריחות של חיות בית, והשואב מגיע עם טכנולוגיה בשם ProLeap שהיא, למעשה, שתי רגליים שמתרוממות כדי לאפשר לו לחלוף מעל מכשולים כמו מסילות ומפתן בכניסה לממ"ד – עד לגובה של 8 מ"מ. טכנולוגיה נוספת, AstroVision, מאפשרת לשתי מצלמות ה-AI הקדמיות לזהות עד 240 עצמים קבועים בבית, כדי לנווט באופן חלק ומהיר יותר, ללא צורך בהתערבות של אנשים. המחיר לצרכן של Aqua10 Ultra Roller Complete עומד על 6,659 שקלים, ודרימי תציע בכל רכישה ערכת אביזרים נלווים בשווי של 599 שקלים – במתנה.

מושג חדש נולד: Shadow AI, צל הבינה המלאכותית. הוא מתגלה כאחת הצורות המובילות של צל המחשוב, Shadow IT. לפי מחקר חדש שערכה 1Password, אותו צל בינה מלאכותית, שהוא שימוש בלתי מאושר בכלי AI, הוא הצורה השנייה הנפוצה ביותר של צל ה-IT, ומדורג רק אחרי הדואר האלקטרוני. המחקר השנתי של 1Password ל-2025 נערך בקרב 5,200 עובדי ידע בקנדה, צרפת, גרמניה, סינגפור, בריטניה וארצות הברית, שמשתמשים בבינה מלאכותית כחלק מעבודתם. מתוכם, 73% ציינו שהחברה שבה הם עובדים תומכת בשימוש ניסיוני בכלי ה-AI. עם זאת, 37% מהם הודו שהם לא תמיד עוקבים אחרי מדיניות השימוש בבינה מלאכותית של החברה שלהם. מה שגרוע מכך הוא ש-27% מהעובדים היו מודעים לכך שהם עבדו עם כלי AI שהארגון לא מאשר את השימוש בהם. לפי החוקרים, למרות הנתונים הלא מעודדים, הנתון של השימוש בכלי AI לא מאושרים עדיין נמוך בהרבה ממצב צל ה-IT בארגונים: 52% מהעובדים הודו שהם הורידו אפליקציות בלא שהיה אישור לכך ממחלקת המחשוב בארגון. "צל AI הוא פרקטיקה נפוצה", ציינו מחברי המחקר, "כיוון שכלים אלה עלולים לשאוב נתונים רגישים לטובת האימון שלהם, להפר את דרישות החוק והרגולציות – או לתפקד כנוזקה לכל דבר". למה עובדים משתמשים בכלי AI על אף שאין להם אישור? לפי המחקר, כמעט מחצית מהמשתתפים בו (45%) הצדיקו את השימוש הלא מאושר שלהם בכלי AI בגלל הנוחות, ונתון דומה של משיבים (43%) תלו זאת בכך שהם מרגישים פרודוקטיביים יותר בעת השימוש בכלים הללו. 22% מהם משתמשים ב-AI לטובת תמלול, הערות וסיכום שיחות עם לקוחות, ו-16% לשם סקירות ביצועים של תהליכי גיוס. שימוש נוסף בכלי בינה מלאכותית נעשבה לטובת ניתוח נתונים: 16% מהעובדים משתמשים בה כדי לנתח נתונים על החברה ו-21% מהם – על מנת לנתח נתוני לקוחות. מקור: 1Password כמה מהמנהלים בארגונים שהשתתפו במחקר ציינו כי בעוד שעובדים רבים מבינים את הרעיון הטמון בחוזים ובצורך בניהול סיכונים, הרי שהם לא בהכרח חושבים שמדיניות ניהול הסיכונים של הארגון חלה על מוצרים שמוצעים בחינם (Freemium). משתתף אחר אמר כי "ההיקף האמיתי של עובדים המשתמשים בצל IT הוא כנראה הרבה יותר גבוה מ-52%. זאת כי אנחנו לא מדברים רק על הורדת אפליקציות – אנשים משתמשים באפליקציות אינטרנט כמו גרמרלי ומאנדיי כל הזמן, ומדובר באפליקציות שחושפות את נתוני החברה. אבל כיוון שהם עובדים דרך הדפדפן, הם לא באמת חושבים על מערכות אלה כעל אפליקציות". "ה-GenAI הציתה תיאבון חסר תקדים לחדשנות" משתתף אחר ציין ש-"הופעתם של כלי בינה מלאכותית יוצרת הציתה תיאבון חסר תקדים לחדשנות בקרב העובדים. האימוץ של תוכנות צד שלישי התרחב באחרונה מאוד, אך התרחבות זו לא בהכרח הגיעה עם מודעות מוגברת להשפעה ולסיכונים הפוטנציאליים שבשימוש בהם". החוקרים ממליצים לארגונים על גישה בת שלושה שלבים לפיקוח על התחום: "שימרו על מלאי מלא של כלי AI שנמצאים בשימוש בארגון ובצעו ביקורות קבועות; קיבעו מדיניות ברורה, אכפו שימוש הולם בבינה מלאכותית והדריכו את המשתמשים לעבוד ולהתנהג באופן מאובטח וראוי; והשקיעו בבקרות, כדי להבטיח שרק כלי בינה מלאכותית שאושרו על ידי החברה יוכלו לגשת לנתונים שלה".

חברת DoiT – המספקת פתרונות FinOps ו-CloudOps לארגונים – הודיעה היום (ב') על רכישת קלאדוויז (CloudWize), אשר לה פלטפורמת אבטחה ועמידה בתקנים רב-עננית (Multi-Cloud). הרכישה מרחיבה את יכולות DoiT Cloud Intelligence מעבר לניהול פיננסי של הענן, וכוללת ניהול אבטחה חכם ועמידה בתקנים, לצד מנגנוני הגנה אוטומטיים – כך שהסיכון, האמינות והעלות מתחברים לפלטפורמה אחת ממוקדת תוצאות. הטכנולוגיה של קלאודוויז מספקת גרף אבטחה רציף לחקירת אירועים בענן של AWS (ר"ת Amazon Web Services – אמזון ווב סרוויסס). המערכת מזהה שגיאות הגדרה, חריגות מעמידה בתקנים ונתיבי תקיפה, ומבצעת תיקון אוטומטי באמצעות מדיניות-כתובה-כקוד (Policy-as-code). יכולתה הייחודית של פלטפורמת CloudWize לחבר בין ממצאי אבטחה להשפעה כלכלית משתלבת באופן טבעי עם הגישה ממוקדת התוצאות של DoiT Cloud Intelligence. מצטרפת לשירותי חברת DoiT. פלטפורמת אבטחת הענן CloudWize. "CloudWize מוסיפה ל-DoiT Cloud Intelligence שכבת אבטחה חכמה" "בעשור האחרון גילינו שרבות מהבעיות ב-FinOps או ב-CloudOps נובעות בכלל מהגדרות אבטחה שגויות,” אמר ואדים סולובי, מנכ"ל DoiT. "הפלטפורמה שלנו מזהה חריגות בעלויות בזמן אמת, אבל הבעיה הכי טובה היא זו שמעולם לא נוצרה. CloudWize מוסיפה ל-DoiT Cloud Intelligence שכבת אבטחה חכמה, המתחשבת בעלויות ומסייעת ללקוחות למנוע מראש בזבוז, תקלות וסיכונים. היא הופכת את ניהול האבטחה למנגנוני הגנה – ואת מנגנוני ההגנה לחיסכון אמיתי". הרכישה מחזקת את מעמדה של DoiT כמובילה בעידן החדש של FinOps 3.0, ומגשרת בין עולמות ה-FinOps, ה-SecOps וה-DevOps. השילוב של היכולות הללו יאפשר לארגונים לדרג סיכונים לפי השפעתם העסקית, לבצע תיקונים אוטומטיים באמצעות DoiT CloudFlow, ולהאיץ את העמידה ברגולציה – מבלי לבזבז משאבים, מה שמאפשר לצוותים לפעול בביטחון ובמהירות. “מהיום הראשון המשימה שלנו ב-קלאודוויז הייתה לפשט ולהגן על השימוש בעננים מרובים", אמר חן גולדברג, מנכ"ל ומייסד החברה. "ההצטרפות ל-DoiT מאפשרת לנו להרחיב את החזון הזה בקנה מידה עולמי, ולעזור ללקוחות להפוך את האבטחה והעמידה בתקנים ליתרונות אסטרטגיים שמחזקים את היציבות והיעילות שלהם". הרכישה מצטרפת לאינטגרציות האחרונות שביצעה DoiT עם PerfectScale ו-LiveDiagrams, וממשיכה את התרחבותה לתחום האוטומציה החכמה – מאופטימיזציית Kubernetes, דרך ויזואליזציית ארכיטקטורה, ועד ניהול אבטחה רב-ענני. עבור DoiT, שילוב הטכנולוגיה של CloudWize מהווה ציון דרך נוסף בבניית פלטפורמה מודעת-כוונה (Intent-aware) לניהול ענן, שבה כל החלטה – מהוצאה כספית ועד מדיניות אבטחה – מבוססת הקשר ומגובה באוטומציה חכמה. אודות DoiT DoiT היא חברה מובילה עולמית עם פלטפורמת DoiT Cloud Intelligence, המספקת פתרונות FinOps ו-CloudOps חכמים ומודעי כוונה, המסייעים לעסקים למקסם את התועלת מההשקעות שלהם בענן. עם מומחיות עמוקה ב-AWS, ב-Google Cloud (גוגל קלאוד) וב-Azure (אז'ור), הפלטפורמה של DoiT מאפשרת לארגונים לקשר כל דולר שהושקע למטרות של כל פרויקט, לזהות את הגורמים המרכזיים לחוסר יעילות, ולסגור את המעגל עם צוותי ההנדסה כדי להשיג אופטימיזציה אמיתית. למידע נוסף בקרו באתר – doit.com אודות CloudWize מבית DoiT CloudWize מבית DoiT היא פלטפורמת אבטחה ועמידה בתקנים רב-עננית, המספקת הגנה רציפה על סביבות AWS, Google Cloud ו-Azure. חברת קלאדוויז מספקת נראות מלאה לסביבות ענן באמצעות מודל גרפי, מאתרת שגיאות הגדרה וסטיות מעמידה בתקנים, ומבצעת תיקונים אוטומטיים באמצעות מדיניות כתובה כקוד. על ידי חיבור בין אבטחה לעלות, CloudWize מאפשרת לצוותי SecOps, DevOps ו-FinOps לתאם סדרי עדיפויות משותפים שמפחיתים גם סיכון וגם בזבוז. למידע נוסף – cloudwize.io

איילת קורן מונתה למנהלת  CRM Solutions-Strategic Partners בחברת טקיוניטי. במסגרת תפקידה תנהל קורן את חטיבת ה-CRM והמערכות העסקיות בחברה. היא תהיה אחראית על כל הפרויקטים שקשורים לסוכנות היהודית ולחברות הבנות. קורן היא בעלת תואר שני במינהל עסקים עם התמחות במערכות מידע מאוניברסיטת ת"א. קורן, נשואה ואימא לארבעה ילים, מגיעה מעולם הפיתוח, הצד הטכני, העסקי וניהול פרויקטים. בתפקידיה הקודמים שימשה קורן כמנהלת מערכות מכירות ושירות בתנובה, אחראית על כל פתרונות סיילספורס בארגון וכן בחברת היפו (Hippo), חברת InsureTech אמריקנית שבה שימשה כמנהלת שותפה של החברה בישראל וכמנהלת פיתוח גלובלית.