2025 לא הסתיימה: האקרים צפון קוריאנים גנבו השנה יותר מ-2 מיליארד דולרים במטבעות קריפטוגרפיים, כך לפי חברת ניתוח הבלוקצ'יין אליפטיק (Elliptic). מדובר בנתון שיא. פריצת ענק השנה הייתה בפברואר, במתקפה על בורסת הקריפטו Bybit, שממנה נגנבו 1.46 מיליארד דולר. זמן לא רב לאחר הפריצה, קבוצת Lazarus הנודעת לשמצה מצפון קוריאה נצפתה על ידי חברות הגנת סייבר מנסה להלבין את סכום העתק. ה"חברים" מצפון קוריאה מקושרים ליותר משלושים פריצות נוספות. "הנתון האמתי של היקף הפריצות שבוצעו על ידי האקרים מצפון קוריאה עשוי להיות גבוה עוד יותר", אמרו חוקרי החברה, "אנו מודעים לגניבות רבות אחרות, שיש להן כמה מסימני ההיכר של פעילות מצפון קוריאה, אבל חסרות ראיות מספיקות כדי לייחס אותן בוודאות. סביר להניח שגניבות אחרות אינן מדווחות ונותרות לא ידועות". האקרים צפון קוריאנים פורצים לא רק לבורסות, ציינו חוקרי אליפטיק, "ראינו השנה מספר הולך וגדל של התקפות על אנשים בעלי הון". החוקרים הסבירו כי כאשר מחירי מטבעות הקריפטו עולים, ומחיר הביטקוין מגיע לשיאים, "אנשים אלה הם מטרות אטרקטיביות יותר ויותר, והגנות האבטחה שלהם אינן נרחבות ומרובדות כמו אלה שנפרסות על ידי ארגונים". חלק מהקורבנות היו מטרה למתקפות בגלל קשריהם המקצועיים. האקרים התחזו למגייסים, או למשקיעים – כדי לפנות לאנשים שעובדים עבור חברות להן יש אחזקות קריפטו משמעותיות. ברגע שהמתקפות הללו צלחו – התוקפים ניסו להגיע למערכות החברה ולגנוב ממנה כספים. עוד ציינו החוקרים, כי האקרים צפון קוריאנים בנו פרופילים מזויפים כדי להתקרב לאנשים אלה. "הדגש הוא על אינטראקציה אישית. זו מקשה על כלי אבטחת סייבר סטנדרטיים לזהות את האיום מוקדם", הסבירו. טקטיקה אחת, המשמשת לעתים קרובות היא עריכה של שיחות וידיאו מזויפות. ההאקרים מתחזים למשקיעי הון סיכון, או למשתפי פעולה במיזמים עסקיים. לפעמים הם עושים שימוש בחשבונות מדיה חברתית אמיתיים, שנגנבו. ברגע שהקורבן מצטרף לשיחה, מתרחשת "תקלת שגיאה" כביכול, ואז הקורבן מתבקש להריץ קוד שורת פקודה. קוד זה מתקין נוזקות, ומאפשר להאקרים לגנוב כספים או לפגוע בפרוטוקולים שלקורבנות יש גישה אליהם. תכסיס נפוץ נוסף הוא מסוג "עבודה חלומית". ההאקרים פונים למפתחים ושולחים להם הצעות עבודה מפתות. המפתחים נדרשים להשלים "מבחן מיומנויות" הכולל מאגר קוד שעבר שיבוט, והוא מכיל נוזקות נסתרות. רוב הפריצות השנה נסמכו על הנדסה חברתית. זאת בשונה משנים קודמות, שבהן תוקפים ניצלו לעתים קרובות באגים או פגמים בקוד הבלוקצ'יין ובחוזים חכמים, ציינו חוקרי אליפטיק. "שינוי זה מדגיש שנקודת התורפה באבטחת מטבעות קריפטוגרפיים היא יותר ויותר אנושית – ולא טכנית". עוד ציינו החוקרים, כי מדינת האי ממשיכה גם לפעול בהעסקת "עובד IT חשאי", כדי להגדיל בקביעות את תזרים המזומנים של המדינה. ההאקרים משמשים כ"סוכנים כפולים" – הם מועסקים בחברות טק מערביות, ו"על הדרך" גונבים מידע מהחברות המעסיקות אותם, ומעבירים אותו לעמיתיהם, לטובת הוצאה לפועל של עוד מתקפות, לרבות כופרות. כעת, באופן טבעי, ה"מועמדים" לעבודה מנסים להתקבל לארגונים ממוקדי בינה מלאכותית. זאת, לצד מוסדות פיננסיים וחברות פינטק, ארגוני בריאות, ואפילו ארגונים ממשלתיים וגופים ציבוריים בארה"ב, המזרח התיכון ואוסטרליה. בדצמבר האחרון פרסמנו, כי ב-2024, האקרים מצפון קוריאה גנבו יותר מכפול קריפטו מב-2023. הסכום הכולל – הידוע – של מטבעות קריפטו שנגנבו בשנה שעברה עמד על  2.2 מיליארד דולר. חלקם של האקרים צפון קוריאנים היווה יותר ממחצית הנתון הזה ועמד על כ-1.34 מיליארד. הממשל בארה"ב אמר בעבר כי המשטר הצפון קוריאני עושה שימוש שיטתי ועקבי בגניבת מטבעות קריפטוגרפיים, לצד פשעי סייבר נוספים, כדי לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על צפון קוריאה ולגייס כספים למען הממשל. נכסי הקריפטו הגנובים מזרימים חמצן חיוני ורב לכלכלה המבודדת של צפון קוריאה. באחד המקרים פקידי ממשל אמרו, כי "האקרים צפון קוריאנים התגלו בשנים האחרונות כשודדי הבנקים המובילים בעולם… לאחר שהקימו וקידמו צבא של האקרים מאומנים, הם עשו זאת במשך עשרות שנים, במטרה לפגוע (כספית) במוסדות מערביים". ארה"ב העריכה בעבר כי כשליש מתוכנית הטילים של צפון קוריאה ממומנת על ידי פשעי סייבר.

דו"ח שערכה חברת הייעוץ דלויט (Deloitte) עבור ממשלת אוסטרליה, תמורת סכום לא זניח של 290 אלף דולר, התגלה כמפוברק, הכיל שגיאות שנוצרו בידי בינה מלאכותית וכלל הפניות למאמרים אקדמיים שאינם קיימים, עם ציטוט דמיוני מפסק דין של בית משפט פדרלי. לאחר שנתפסה בקלקלתה, הודיעה דלויט כי תחזיר חלק מהסכום לממשלת אוסטרליה.  הדו"ח, שהוזמן על ידי המחלקה לתעסוקה ויחסי עבודה (DEWR), פורסם ביולי. הוא נועד להעריך את מסגרת הציות 'Future Made in Australia' ומערכת ה-IT הקשורה אליה. גרסה מתוקנת של אותו דו"ח פורסמה בשקט בספטמבר, לאחר שכריס ראדג', חוקר חוקי הבריאות והרווחה באוניברסיטת סידני, התריע בתקשורת כי הדו"ח "מלא בהתייחסויות מפוברקות". דלויט בחנה את הדו"ח, בן 237 העמודים, ואישרה כי "חלק מהערות השוליים וההפניות היו שגויות". הגרסה המתוקנת של הדו"ח כוללת גילוי נאות, לפיו במהלך הכנת טיוטת הדו"ח נעשה שימוש במערכת בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) מבוססת Azure OpenAI GPT-4o. מהדו"ח נמחקו גם ציטוטים מפוברקים, המיוחסים לשופט בית משפט פדרלי וכן התייחסויות לדו"חות לא קיימים, אותם ייחסו "מחברי" הדו"ח למומחים למשפט והנדסת תוכנה. דלויט ציינה בסעיף "עדכון דו"ח" כי הגרסה מ-26 בספטמבר החליפה את הדו"ח שפורסם ביולי. "העדכונים שבוצעו אינם משפיעים בכל אופן על התוכן, הממצאים וההמלצות המהותיים בדו"ח", מסרה חברת הייעוץ. @BarbaraPocock @Green_Dot #DEWR #Deloitte https://t.co/GMSvMuDYJF — Sarah Maloney (@SarahMoloney36) October 11, 2025 "דלויט דוליטל" – השלכות ולקחים מהפרשה בסוף אוגוסט דיווח ה-Australian Financial Review כי המסמך מכיל שגיאות רבות, וציטט את החוקר ראדג' כמי שזיהה את השגיאות, ההזיות ואי הדיוקים שנוצרו על ידי הבינה המלאכותית. ראדג' מצא פסקה בה נאמר כי ליסה ברטון קרופורד, פרופסורית למשפט ציבורי וחוקתי באוניברסיטת סידני, חיברה ספר, שאינו קיים, ולו כותרת שאינה בתחום המומחיות שלה. "מיד ידעתי שזו הזיה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית… מעולם לא שמעתי על הספר. זה נשמע מגוחך", סיפר ראדג'. חברות הייעוץ והניהול הגדולות, כמו מק'ינזי (McKinsey), השקיעו מאות מיליוני דולרים ביוזמות AI לשיפור עבודתן. בספטמבר הודיעה דלויט שתשקיע 3 מיליארד דולר בפיתוח בתחום עד 2030. לפני ימים אחדים אנת'רופיק (Anthropic) הכריזה על שותפות עם דלויט – מודל השפה הגדול שלה קלוד (Claude) יהיה זמין ליותר מ-470,000 עובדי החברה. ביוני, מועצת הדיווח הפיננסי הבריטית – הרגולטורית למקצוע ראיית החשבון – הזהירה שחברות הייעוץ הגדולות נכשלות בפיקוח על האופן שבו AI ומיכון משפיעים על איכות הביקורת שלהן. הסנאטורית ברברה פוקוק, ממפלגת הירוקים האוסטרלית, אמרה כי דלויט צריכה להחזיר את מלוא הסכום – בסך 440,000 דולרים אוסטרלים למדינה. "דלויט השתמשה לרעה בבינה מלאכותית ובצורה מאוד לא הולמת: ציטטה שופט, השתמשה בהפניות שאינן קיימות", אמרה פוקוק. "העניין נפתר ישירות מול הלקוח", מסר דובר דלויט בתגובה. ממשלת אוסטרליה מסרה כי חוזי ייעוץ עתידיים יהיו עשויים לכלול סעיפים מחמירים יותר לגבי שימוש בבינה מלאכותית. אתרים באוסטרליה כינו את חברת הייעוץ "דלויט דוליטל", וקראו "להפסיק להתייחס לבינה מלאכותית כמו אל שרביט קסמים". Deloitte Dolittle: Stop treating AI like a magic wand – Horses for Sources | No Boundaries #Deloitte #DEWR https://t.co/z2bBU8B9ei — Sarah Maloney (@SarahMoloney36) October 10, 2025 "זהו הצד האפל של עידן השירותים-כתוכנה" אחד מכתבי הטכנולוגיה ציין כי "המקרה הוא לא רק מביך – זהו שיעור של 290,000 דולרים במה שקורה כששיקול דעת מקצועי מוחלף באמון עיוור בבינה מלאכותית. AI בלא אימות – אינה חדשנות. זוהי רשלנות מקצועית שצפויה להתפוצץ. GPT-4o לא התקלקל – התהליך של דלויט, כן… המודל לא נכשל. הוא ייצר טקסט שוטף ואמין בדיוק כפי שתוכנן. מה שנכשל היה התהליך והאחריות. מישהו יצר תוכן, דילג על אימות והגיש אותו ללקוח ממשלתי, שהחלטותיו משפיעות על מיליוני אזרחים בהיקף של מיליארדי דולרים לתשלומי רווחה. ההימור היה גבוה מדי, ולמרות זאת נערכו קיצורי דרך… עבודה בסיכון גבוה דורשת בדיקה אנושית מוסמכת של כל טענה וציטוט. אסור להניח שטענה סבירה הופכת לטענה אמיתית. סבירות לא שווה אמת. דלויט נתפסה על ידי אקדמאי חרוץ אחד. כמה דו"חות לא מאומתים ולא בדוקים נמצאים במערכות שלכם כרגע? זהו הצד האפל של עידן השירותים-כתוכנה. בלא בקרות – שירותים-כתוכנה קורסת והופכת להיות לשירותים-כספין. האימות הוא חובה מקצועית ומוסרית, כמו גם ביצוע מיקור חוץ של שיפוט, עבור מערכת שממציאה עובדות בביטחון עצמי גדול. השערורייה של דלויט אינה חריגה. זוהי יריית האזהרה למשבר אמינות גדול בהרבה שיתרחש בכל תעשייה". בהכנת

הממשלה אישרה בישיבתה מיום חמישי שעבר את מינויו של תא"ל ארז אסקל לתפקיד ראש מטה הבינה המלאכותית, שיוקם במשרד רוה"מ ויהיה תחת אחריותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. תא"ל אסקל  הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית קריית אונו, בעל תואר שני בלימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. בנוסף הוא בוגר קורס דירקטורים. לאסקל יש קריירה צבאית עשירה, והוא נחשב לקצין מוערך בכל ניסיון מקצועי,  שנצבר במסגרת תפקידי הפיקוד והמטה שניהל. בין היתר היה מפקד יחידת 9900, שהיא יחידת המודיעין הגיאוגרפי של אמ"ן, וכן עמד בראש מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית של צה"ל. ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה אישרה את המועמדות שלה, ברוב קולות, למעט דעת מיעוט, בדבר העובדה שלא נעשו מספיק מאמצים לאתר נשים לתפקיד. על פי סעיף 21 לחוק שירות המדינה, ובאישור הנציבות, הוחלט באופן חד פעמי על פטור ממכרז לתפקיד זה. תא"ל אסקל חתם על הסדר ניגוד עניינים, והוא ייכנס לתפקיד בתחילת נובמבר, לאחר שישלים את הסדרי הפרישה שלו מצה"ל. המטה הלאומי לבינה מלאכותית הוקם על פי החלטת ממשלה בחודש ספטמבר, בכפיפות ישירה לראש הממשלה. הקמת המטה היא אחת ההמלצות המרכזיות שהוגשו לממשלה על ידי ועדת נגל, שבדקה את מצב הבינה המלאכותית בישראל ומה נדרש לעשות כדי להציב את ישראל בחזית הטכנולוגיה בתחום זה. המטה יורכב ממנכ"לי המשרדים ויוכפפו אליו פעילויות מקבילות במשרדי ממשלה שונים, בתקציב כולל של 120 מיליון שקלים. היעד המרכזי של המטה הוא מציאת משאבים והתוויית תוכניות שיאפשרו להגדיל את היכולות ואת כוח האדם שיפתח את תשתיות המחקר לבינה מלאכותית, כולל בדיקת ההיתכנות להקמת מחשב על בישראל, על מנת להקטין את התלות הטכנולוגית של ישראל במדינות אחרות.

גוגל קלאוד (Google Cloud) הכריזה באחרונה על השקת Gemini Enterprise – פלטפורמת בינה מלאכותית שנועדה, לטענת החברה, לשנות את האופן שבו ארגונים עובדים, מתפעלים ומחדשים. השקת הפלטפורמה – הממוצבת כ"שער הכניסה החדש לבינה מלאכותית במקום העבודה" – מסמנת התפתחות מרכזית ב-AI הארגוני, המתרחקת מכלי AI נפרדים לעבר פלטפורמה מתואמת לחלוטין (Orchestrated platform), שמטרתה לבצע אוטומציה של משימות מורכבות ולהניע קבלת החלטות חכמה ברחבי הארגון כולו. Today at #GeminiAtWork, we introduced Gemini Enterprise — the new front door for AI in the workplace. It works across all the tools and data you use every day to make your workflows easier, giving you time back in your day. You’ll be able to: ✨ Easily build custom AI “agents”… pic.twitter.com/aHdvO7eKZp — Google (@Google) October 9, 2025 Gemini Enterprise היא בעצם שירות שאוחד ממודלי ה-AI המתקדמים, התשתיות והיישומים של גוגל לכדי מערכת אחת, המתחברת לדברי גוגל בצורה חלקה לתהליכי העבודה, הנתונים והצוותים של החברה. לפי תומס קוריאן, מנכ"ל גוגל קלאוד, טרנספורמציה אמיתית דורשת פלטפורמה מקיפה המתחברת להקשר, לתהליכי העבודה ולאנשים בארגון. הפלטפורמה מתוארת כבנויה על יסודות ה-AI החזקים של גוגל, הכוללים תשתית ייעודית, מחקר פורץ דרך של זרוע דיפמיינד (Google DeepMind), וכן את משפחת מודלי ג'מיני (Gemini) הרב-תכליתית. בחברה הוסיפו וסיפרו כי השירות החדש מביא את כלל יכולות ה-AI של גוגל לכל עובד בארגון, וזאת באמצעות ממשק צ'אט אינטואיטיבי שיהיה מרגע האיממוץ למעשה נקודת הגישה היחידה ל-AI במקום העבודה. מריאם רולאמי, מנהלת בכירה לניהול מוצר, ציינה כי Gemini Enterprise נועדה לשנות את דרך העבודה על ידי חיבור העבודה, הנתונים והאנשים במקום אחד, ובכך להשיב זמן יקר לצוותים. Today we introduced Gemini Enterprise, built with our most advanced Gemini models. It allows you to chat with your company’s documents, data and apps as well as build and deploy AI agents, all grounded in your information and context. Have a look at how it helps you build an… pic.twitter.com/4UBGIXsZBw — Sundar Pichai (@sundarpichai) October 9, 2025 Gemini Enterprise – מאחדת שישה מרכיבים עיקריים Gemini Enterprise מאחדת שישה מרכיבים עיקריים: היא מופעלת על ידי מודלי ג'מיני המתקדמים ביותר של גוגל. היא כוללת סביבת עבודה ללא קוד (No-code workbench) המאפשרת לכל משתמש – ממחלקת השיווק ועד למחלת הפיננסים – לבנות סוכני AI מותאמים אישית ולנהל אותם כדי לבצע אוטומציה של תהליכים. עוד דיווחו בגוגל כי על מנת לספק ערך מהיום הראשון, הפלטפורמה מכילה כוח משימה של סוכני גוגל בנויים מראש שישמשו למשימות מיוחדות כמו מחקר מעמיק והפקת תובנות מנתונים, ואפשר להרחיבם באמצעות סוכנים מותאמים אישית או פתרונות משותפים חיצוניים. כדי להעניק לסוכנים הקשר עסקי עמוק, הפלטפורמה מתחברת בצורה מאובטחת לנתוני הארגון בכל מקום שבו הם מאוחסנים, כולל מערכות כמו Google Workspace, Microsoft 365 ויישומים עסקיים מרכזיים כגון Salesforce ו-SAP. שילוב זה מביא יתרונות נוספים, כך טוענים בגוגל קלאוד, כמו סוכנים מולטי-מודאליים המבינים ויוצרים טקסט, תמונה, וידיאו ודיבור. לדוגמה, באמצעות Google Vids, ניתן להפוך מצגת לווידיאו, עם סקריפט וקריינות שנוצרו בידי AI. כמו כן, ב-Google Meet, גוגל מביאה תרגום דיבור בזמן אמת ללקוחות עסקיים, שנועד ללכוד ניואנסים והבעות כדי להפוך שיחות לזורמות יותר בין שפות. בנוסף דווח כי כל הסוכנים מנוהלים ומאובטחים באמצעות 'מסגרת שליטה' (Governance) מרכזית המאפשרת ביקורת ובקרה. ולבסוף, הפלטפורמה בנויה על עקרון של פתיחות, עם אקוסיסטם של למעלה מ-100,000 שותפים. עוד ניתן היה ללמוד מגוגל כי הפלטפורמה מאפשרת אוטומציה של תהליכי עבודה שלמים (Workflows או זרימות עבודה) ולא רק משימות בודדות.

במועצה האזורית מעלה יוסף נחנכו שתי מעבדות דמיון חדשניות (מרחבי לימוד אימרסיביים בארבעה ממדים) בבתי הספר בית חינוך רונסון לטבע וקהילה ובחטיבת הביניים ובית הספר התיכון בית חינוך גליל מערבי. מעבדות הדמיון החדשות מתווספות למעבדת הדמיון שפועלת כבר בבית הספר מעלה הגליל שבמועצה האזורית מעלה יוסף. היוזמה להקמת מעבדות הדמיון היא של קרן אתנה, שהקימה עד היום למעלה מ-120 מעבדות ברחבי ישראל. מעבדות הדמיון הופכות את הלמידה לחווייתית  ואינטראקטיבית, ומסייעות לתלמידות ולתלמידים לפתח חשיבה יצירתית, פתרון בעיות, עבודת צוות וחדשנות טכנולוגית. ראש המועצה האזורית מעלה יוסף בירך על חנוכת המעבדות: "מעבדת הדמיון היא מהכלים המתקדמים בעולם הלחינוך, המעבדה תתרום ותסייע לילדים שלנו למצות את הפוטנציאל שלהם, ואני מודה לכל מי שפעל וקדם את הנושא". נשיא ומייסד קרן אתנה, אורי בן ארי, אמר, כי "מעבדות הדמיון מעניקות לתלמידות ולתלמידים דרך חדשה ללמוד – באמצעות התנסות ישירה, חיבור בין תחומי ידע שונים וחוויה מוחשית של החומר הלימודי". הקמת מעבדות הדמיון החדשות התאפשרה בזכות תרומתן של קרן אתנה, תורמיה ושותפיה והמועצה האזורית מעלה יוסף. בטקס ההשקה השתתפו גם: דפנה תמיר – סמנכ"לית התוכניות של קרן אתנה, נטלי שמחון – מנהלת מחלקת החינוך במועצה האזורית מעלה יוסף, ליאם יחיא – עוזרת ראש המועצה האזורית מעלה יוסף, הממונה על חופש המידע ויועצת לקידום מעמד האישה, חנה פרי זן – חברת הוועדה המייעצת של קרן אתנה, ומוזמנים נוספים.

אריק שמידט, שכיהן כמנכ"ל גוגל (Google) בין השנים 2001 ל-2011, סיפק באחרונה אזהרה חמורה בנוגע לפגיעויות האבטחה המקיפות את מודלי הבינה המלאכותית. הדברים נאמרו במהלך שיחת "צ'אט ליד האח" שנערכה ביום ד' בשבע שעבר ב-Sifted Summit – כנס טכנולוגיה אירופי שהתקיים לאחרונה בלונדון. בשיחה התייחס שמידט לסכנה הטמונה בכך שמערכות AI יפלו לידיהם של "שחקנים זדוניים" וכי אחר כך ייעשה בהן שימוש מרושע. שמידט התריע כי אם ה-AI תיפול לידיים הלא נכונות, היא עלולה אפילו להיות קטלנית.  ש-"יש בהחלט אפשרות לבעיה של הפצה בלתי מבוקרת בתחום הבינה המלאכותית. כן, לחלוטין", כך דיווח CNBC. לדבריו, עיקר הסכנה נובע מהאפשרות שטכנולוגיות בינה מלאכותית יגיעו לידיים הלא נכונות וייעשה בהן שימוש שלילי. "יש ראיות לכך שניתן לפרוץ למודלים – סגורים או פתוחים – ולנטרל את מנגנוני הבקרה שלהם", הוסיף ואמר שמידט. "במהלך האימון שלהם הם לומדים המון דברים", אמר והסביר כי לדוגמה "הם עלולים ללמוד איך להרוג אדם". שמידט הוסיף ואמר כי כיום כל החברות הגדולות מקפידות למנוע מהמודלים שלהן לענות על שאלות נפיצות וציין כי "זו החלטה טובה, וכולן עושות זאת מהסיבות הנכונות. ובכל זאת, קיימות ראיות לכך שניתן לבצע הנדסה הפוכה למודלים האלה – ויש לא מעט דוגמאות לכך". שמידט פירט והסביר כי במהלך אימונן, רשתות הנוירונים של המערכות הללו יכולות ללמוד עשייה זדונית באמצעות טכנולוגיה של "הזרקת פרומפטים" (Prompt Injection), שמטמינה הוראות זדוניות בקלט המשתמש כדי לגרום למערכת להתעלם מכללי הבטיחות שלה ולספק תוכן מסוכן או לחשוף נתונים רגישים. כמו כן הוא סיפק עוד אפשרות לשימוש בשיטת "ג'יילברייק" (Jailbreaking), שבה מופעלת מניפולציה על התגובות כדי לגרום למערכת לנטוש את מגבלותיה. כדוגמה לחשיפת פגיעות זו, שמידט הזכיר את פריצת הג'יילברייק של ChatGPT בשנת 2023, שאפשרה ליצור אלטר-אגו בשם DAN (ר"ת Do Anything Now), אשר נתן תשובות מסוכנות, כגון הסברים על פעולות לא חוקיות ושבחים לאדולף היטלר. כאשר נשאל במישרין באירוע האם ה-AI יכולה להיות הרסנית יותר מנשק גרעיני, ענה שמידט כי בניגוד למסגרות הקיימות עבור נשק גרעיני, לא קיים כיום "משטר אי-הפצה" יעיל שיעצור את השימוש לרעה ב-AI. Former Google CEO Eric Schmidt, Sequoia VC Luciana Lixandru and Octopus founder Greg Jackson among this year’s guestlist.https://t.co/znNufld8aa — Sifted (@Siftedeu) October 7, 2025 עוד בתחילת 2024 נמצא כי ה-AI מניפולטיבית נזכיר כי סכנות דומות הגלומות ביכולות ה-AI זכו להתייחסות בעבר ובמקומות אחרים: , כפי שדיווחנו עוד בינואר אשתקד, מחקר שערכה חברת אנת'רופיק (Anthropic) בחן 16 מודלי שפה מובילים ומצא כי רבים מהם היו מבטלים התרעות לשירותי חירום במצב קטלני – למשל בחדר שרתים עם רמות חמצן וטמפרטורה קטלניות – אם היו מבינים כי יש כוונה להחליף אותם במודלים באחרים ומשופרים. את הממצא של המחקר החדש תיארו החוקרים במאמר בשם Sleeper Agents: Training Deceptive LLMs that Persist Through Safety Training, שעיון בו מעלה חששות לגבי המהימנות של שיטות הבטיחות הנוכחיות סביב פיתוח ה-AI. המסקנה הראשית המצטיירת מהדברים מדגישה את הרעיון כי יש צורך באמצעי הגנה חזקים יותר מפני בינה מלאכותית זדונית או מניפולטיבית, מאלו בהן עושות שימוש החברות המפתחות כיום. האו"ם עצמו אפילו פתח במחקר הבוחן כיצד שחקנים זדוניים יכולים לגשת לבינה המלאכותית ולהפעיל ולהפיץ אותה וכן בדק את דרכי המניעה של התופעה המטרידה. Jeff Bezos called AI an “industrial bubble” at Italian Tech Week: “Investors don’t usually give a team of six people a couple billion dollars with no product, and that’s happening today.” He added that while bubbles fund both good and bad ideas, society benefits when the… pic.twitter.com/7QTSgT0gh3 — Wall St Engine (@wallstengine) October 3, 2025 טכנולוגיה בהערכת חסר ולא בועה פיננסית סתם די מדהים גלות כי למרות אזהרתו המצמררת מפני קלטניות ה-AI האופציונלית כלפי בני האדם, שמידט דווקא אופטימי לגבי הפוטנציאל של הבינה המלאכותית. באירוע הוא טען כי מדובר בטכנולוגיה ש-"מוערכת בחסר" במצבה הנוכחי. הוא הזכיר את שני הספרים שכתב במשותף עם שר החוץ האמריקני לשעבר, הנרי קיסינג'ר, לפני מותו. השניים הגיעו למסקנה בספריהם כי: "הגעתה של אינטליגנציה חייזרית שאינה לגמרי אנחנו ונמצאת פחות או יותר בשליטתנו היא אירוע בעל חשיבות מונומנטלית לאנושות". שמידט אמר שהוא מאמין כי התיזה הזו מוכיחה את עצמה, וכי "רמת היכולת של המערכות הללו תעלה בהרבה על מה שבני אדם יכולים לעשות לאורך זמן". המנכ"ל לשעבר גם התייחס לוויכוחים שעלו באחרונה ביתר שאת אודות הבועה כלכלית במגזר ה-AI, בדומה לתקופת הדוט-קום, ודחה אפשרות כזו. עמיתו הוותיק של שמידט, ג'ף בזוס, מייסד ענקית הטק אמזון, שטח באחרונה את עמדתו המקיפה לגבי גל ההשקעות הנוכחי בבינה מלאכותית כשהשתתף באירוע "שבוע הטכנולוגיה האיטלקי 2025" (Italian Tech Week) בטורינו. בדברים שנשא בזוס באירוע הוא עשה השוואות מפורשות בין הטרנד הנוכחי לבין בועת האינטרנט של שנת 2000. למרות זאת, שמידט דווקא הצביע על ההשקעות הכבדות בתחום כהוכחה לפוטנציאל העצום שלו, וסיכם: "מה שאני יודע הוא שהאנשים שמשקיעים כספים שהרוויחו ביושר, מאמינים שהתשואה הכלכלית לטווח ארוך היא עצומה. מאיזו סיבה עוד ייקחו את הסיכון?". הוא הוסיף וציין דווקא את סדרת מודלי GPT של OpenAI – שהגיעה לשיא כש-ChatGPT השיגה 100 מיליון משתמשים תוך חודשיים מהשקתו – כדוגמה כוחה של הטכנולוגיה. מעניין ש-שמיט בחר ב-GPT ולא במדולי ג'מיני (Gemini) של גוגל, אולי כיוון שלא רצה לציין את תוצרי ענקית הטק ממאונטיין וויו בשיחה שבה ה-AI נצבעה על ידיו בלא מעט גוונים אפלים.

הוגשה תביעה נגד אפל בבית משפט פדרלי בקליפורניה על ידי שני מדעני מוח, שטוענים כי חברת הטכנולוגיה עשתה שימוש לרעה באלפי ספרים המוגנים בזכויות יוצרים כדי לאמן את מודל הבינה המלאכותית Apple Intelligence שלה. סוזנה מרטינז-קונדה וסטיבן מקניק, פרופסורים באוניברסיטת SUNY Downstate Health Sciences בברוקלין, ניו יורק, אמרו לבית המשפט בבקשה לתביעה ייצוגית ביום חמישי האחרון, כי אפל השתמשה ב"ספריות צל" בלתי חוקיות של ספרים פיראטיים כדי לאמן את Apple Intelligence. קבוצה נוספת של מחברים תבעה את אפל בחודש שעבר בטענה של שימוש לרעה בעבודותיהם בהכשרת בינה מלאכותית. התביעה היא אחת מני רבות של תיקים בעלי סיכון גבוה שהוגשו על ידי בעלי זכויות יוצרים כמו מחברים, כלי תקשורת וחברות מוזיקה נגד חברות טכנולוגיה, בהן OpenAI, מיקרוסופט ומטא בגין שימוש בלתי מורשה בעבודתם בהכשרת בינה מלאכותית. אנתרופיק הסכימה לשלם 1.5 מיליארד דולר בחודש אוגוסט האחרון כדי ליישב תביעה של קבוצת מחברים בנוגע להכשרת הצ'אטבוט שלה, קלוד, המופעל על ידי בינה מלאכותית. "יום לאחר שאפל הציגה רשמית את Apple Intelligence, החברה צברה ערך של יותר מ-200 מיליארד דולר: 'היום הרווחי ביותר בהיסטוריה של החברה'", נכתב בתביעה. על פי התביעה, אפל השתמשה במערכי נתונים הכוללים אלפי ספרים פיראטיים וכן חומרים אחרים המפירים זכויות יוצרים, שנאספו מהאינטרנט כדי לאמן את מערכת הבינה המלאכותית שלה. בתביעה נאמר, כי הספרים הפיראטיים כללו את "אלופי האשליות: המדע מאחורי תמונות מבלבלות וחידות מוח מסתוריות" ו-"תחבולות מחשבה: מה מדעי המוח של הקסם מגלים על הטעויות היומיומיות שלנו" של מרטינז-קונדה ומקניק. הפרופסורים ביקשו סכום פיצויים כספיים שלא פורט וצו שיורה לאפל להפסיק לעשות שימוש לרעה ביצירותיהם המוגנות בזכויות יוצרים.

במקרה לחלוטין, ביום רביעי הקרוב, עת בישראל יציינו את סוף עונת החגים של ראש השנה, ברוב חלקי העולם יציינו את היום הראשון שבו משתמשי Windows 10 כבר לא זכאים יותר לתמיכה באופן רשמי – אלא אם כמובן בכל זאת יקרה משהו מאוד קיצוני ביומיים הקרובים. זה אומר שכל מי שעדיין משתמש במערכת ההפעלה שהושקה באופן רשמי לפי יותר מעשור, ב-29 ביולי 2015, כבר לא יקבל עוד כל עדכון, כולל עדכוני אבטחה – ובעולם שבו המהירות שבה רושעות ונוזקות חדשות צצות בשוק גבוהה אפילו ממהירות העדכון במערכות שכן זכאיות לעדכוני אבטחה שוטפים, מדובר כמובן בפתח לצרות, וזה קלף שבו מיקרוסופט ניסתה לשחק שוב ושוב, אבל מתברר שזה לא עזר לה יותר מדי. על סף רגע האמת – האמת מכה בפנים במיקרוסופט הפעילו לחץ כבד על משתמשי Windows 10 לעבור ל-Windows 11 בשנה האחרונה, תוך שבחברה מתייחסים כמובן לכך שהמערכת הישנה תישאר חסרת הגנה על הנייר להתקפות חדשות, אבל קשה לומר שזה יותר מדי הצליח – נכון לכתיבת שורות אלו, לפי נתוני Global Stats עדיין כ-40% ממשתמשי Windows עדיין עושים את זה עם Windows 10. בישראל, רק בסוף ספטמבר היה לראשונה מספר משתמשי Windows 11 גבוה מזה של משתמשי Windows 10 – עם 50.6% ו-48.3%, בהתאמה. ב-IDC מציינים שמכירות המחשבים בעולם ברבעון השלישי של 2025 היו הטובות ביותר מזה מספר רב של רבעונים, עם עלייה כוללת של 9.4% במונחים של שנה לשנה, מה שמצביע גם כן על כך, שרבים החליפו מחשבים לקראת הסוף הרשמי של התמיכה ב-Windows 10, אבל על סף רגע האמת המספרים מראים באופן חד משמעי שרבים עדיין, למרות האזהרות, מעדיפים להישאר עם Windows 10. ויש כאלה שלא צריכים לדאוג בינתיים כאמור, תאריך סיום התמיכה הרשמי הוא 14 באוקטובר, אבל כפי שמוזכר לעיל, זה נכון לרוב חלקי העולם. ברחבי אירופה, או יותר נכון במדינות ששייכות ל-'אזור הכלכלי האירופי' שבו יש מנגנון חזק מאוד להגנה על הצרכנים, תאריך סיום התמיכה הרשמי ב-Windows 10 נדחף בשנה קדימה. זה אומר שעד 14 באוקטובר 2026 המשתמשים שלא רוצים לעבור ל-Windows 11 ימשיכו לקבל עדכוני אבטחה. מיקרוסופט לא זקוקה למנגנון מיוחד כדי להבטיח את המשך העדכונים למשתמשים באזור ה-EAA. כמו בהרבה מקרים קודמים זה הסוף אלא אם מוכנים לשלם. לחברה יש תוכנית המשך עדכונים עבור מי שלא רוצה לשדרג שאפשר להצטרף אליה ביומיים הקרובים וכנראה גם קצת אחר כך: היא עולה 30 דולר לשנה. מי שרוצה יכול לבחור בשתי אפשרויות נוספות – 1,000 נקודות פרסים של מיקרוסופט, שכנראה לא ממש מעשית עבור הרוב המכריע של המשתמשים, ובישראל בכלל לא, או לסנכרן את הגיבוי של המחשב שלהם לחשבון ב-OneDrive מה שאומר שרוב המשתמשים יצטרכו לשלם כמה דולרים כדי שהיה מספיק מקום לשמור את הכל בשירות הענן של מיקרוסופט – עדיין יותר זול ממנוי שנתי, אבל אם העברת הרבה נתונים אישיים ישירות לידיים של החברה. אז למה לא עברו? השאלה הזו נדונה רבות, וכפי שכתבנו לאחרונה, למיקרוסופט יש חלק גדול באשמה בגלל הדרישות שהיא העמידה בשם השמירה על האבטחה – כפי שהיא הזכירה רבות לאורך השנה האחרונה במסע הדחיפה שלה – היא העמידה דרישות תצורה ששינו את המשחק לעומת שדרוגי ה-Windows הקודמים, והוציאה מהתמונה מאות מיליוני מחשבים. לפי ההערכות יש בעולם כ-240 מיליון מחשבים שלא יכולים בכלל לשדרג ל-Windows 11 – כ-2 מילון מהם בישראל – בגין דרישות המערכת, ובראשן הצורך בשבב TPM 2.0: שבב שבכלל לא קיים במחשבים שהגיעו לשוק לפני 2017, וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את הצורך המשמעותי הנוסף של תמיכה בקושחת UEFI עם תמיכה בעליית מערכת מאובטחת – ואז כל הדרישות האחרות. מעבר לכך, כמו בכל מעבר של מערכות הפעלה, יש הרבה חברות גדולות וגם קטנות שלא רוצות לעבור בגלל שיקולי תוכנה שעובדת היטב ב-Windows 10 כשייתכן שהמעבר ל-Windows 11 ידרוש השקעה גדולה שלא רוצים לעשות. אז מה יהיה? העבר הראה שכמעט תמיד לקראת סוף התמיכה במערכת הפעלה ישנה, גם לטווח ארוך של עשר שנים כמו במקרה של Windows 10, יש לא מעט שנשארים עד הרגע האחרון וגם אחריו עם מערכת שאין לה תמיכה. מה ששונה כיום הוא כאמור שקצב ההתקפות גדול מתמיד, שהתחכום של כלי ההתקפה הרקיע לשחקים. הלחצים של גופי צרכנות רבים ברוב רחבי העולם, במקומות שכן ניסו לשכנע את מיקרוסופט להמשיך לספק עדכוני אבטחה, לא צלחו להוציא כאמור בחלק מאירופה, ומה יקרה מעכשיו? כנראה שהמעבר ל-Windows 11 כן יתחזק בכמה אחוזים לכל חודש, כמו שקרה בחודש האחרון, אבל הדרך עוד ארוכה.