האפשרות "עדכון וכיבוי" ב-Windows 10 וב-Windows 11 נועדה לעשות בדיוק את זה – להתקין את כל העדכונים ולאחר מכן לכבות את המחשב. בתיאוריה, התכונה יכולה להיות שימושית מאוד בסוף יום העבודה או אחרי לילה מאוחר של משחקים. עד הבוקר שלמחרת, המערכת אמורה להיות טעונה בתיקונים האחרונים ומוכנה לעבודה. עם זאת, בפועל זה לא קורה. בדרך כלל יש לאתחל את Windows למצב לא מקוון כדי ליישם תיקון, מכיוון שהתוכנה לא יכולה לעדכן קבצים בזמן שהם בשימוש. באופן אידיאלי, Windows היה נסגר לאחר שלב זה. במקום זאת, הוא מאתחל חזרה למסך הכניסה. הבעיה נעה בין מטרד קל לפגיעה חמורה בפריון – לפי השימושים של כל משתמש. עבור מחשבים שולחניים, בדרך כלל מדובר רק בכניסה חזרה למערכת והמשך עבודה, אך משתמשי מחשבים ניידים עשויים לגלות סוללה ריקה שעלולה לגזול מהם שעות בזמן הטעינה. לא ברור מדוע Windows לא מצליח להיכבות כפי שהובטח. מיקרוסופט לא סיפקה הסבר, ורק ציינה שהתיקון משפר את ביצועי חבילת השירות. כך או כך, עדכון חבילת השירות 26100.7010 של Windows 11 (KB5067035) אמור לתקן את הבעיה. העדכון, שאינו קשור לאבטחה, מוצע בשני שלבי שחרור: פריסה הדרגתית ופריסה רגילה. אין ספק שחלק מהמשתמשים יבחרו לדלג על העדכון האופציונלי, ואי אפשר להאשים אותם. ל-Windows 11 היה רקורד פחות ממצוין בכל הנוגע לאמינות עדכונים. אם בעיית העדכון והכיבוי לא היוותה מטרד גדול עד כה, ייתכן שיהיה בטוח יותר פשוט לדלג על התיקון במקום להסתכן בלקיחת סיכון עם תיקון שעלול לגרום לתקלה במשהו אחר.

חוקרים חשפו סדרת חולשות מסוכנות בדגמי ChatGPT-4o ו-5 של כלי הבינה המלאכותית היוצרת מבית OpenAI. לפי חוקרי טנאבל, שמצאו אותן באחרונה, החולשות עלולות לחשוף משתמשים לפגיעה חמורה בפרטיות. החולשות, שחוקרי טנאבל מכנים HackedGPT, כוללות הזרקת פקודות נסתרות ואיומים שמוטמעים בזיכרון לטווח הארוך של הבינה המלאכותית, תוך עקיפה של מנגנוני האבטחה המובנים. בשל כך, ציינו החוקרים, "תוקפים עלולים לגנוב מידע אישי, להשיג גישה לשיחות שמורות ולחדור לחשבון המשתמש – וזאת בלא שהוא יבחין בכך". החוקרים מצאו כי הפגיעויות הן קריטיות, ועלולות להביא לקצירת נתונים ולגניבה שלהם, תוך עקיפת כלי אבטחה ויוכלת פריצה מתמשכת בתוך ChatGPT. שבע פגיעויות וטכניקות תקיפה עורכי המחקר גילו שבע פגיעויות וטכניקות תקיפה כשבדקו את ChatGPT-4o, וכמה מהן נמצאו מאוחר יותר גם ב-ChatGPT-5. פגמים אלה חושפים את המשתמשים לסיכוני פרטיות, על ידי עקיפת מנגנוני אבטחה ובטיחות מובנים. בעוד ש-OpenAI תיקנה חלק מהבעיות שזוהו, אחרות לא טופלו בזמן הפרסום – מה שהשאיר נתיבי חשיפה מסוימים פתוחים. החוקרים הזהירו שאם ינוצלו, "הן עלולות לאפשר לתוקפים לגנוב בסתר נתונים אישיים, כולל צ'טים וזיכרונות מאוחסנים". "הפגיעויות חושפות סוג חדש של מתקפת בינה מלאכותית, שנקראת הזרקת הנחיה עקיפה (או הזרקת פקודה נסתרת – Indirect Prompt Injection). בסוג מתקפה זה, הוראות נסתרות באתרים חיצוניים, או בהערות, יכולות להערים על המודל לבצע פעולות לא מורשות. פגמים אלה משפיעים על תכונות הגלישה והזיכרון באינטרנט של ChatGPT, המעבדות נתוני אינטרנט חיים ומאחסנות מידע על משתמשים, ויוצרות הזדמנויות למניפולציה ולחשיפת נתונים", כתבו החוקרים. אולם, הם ציינו כי "מדאיגה עוד יותר היא טכניקה שנקראת 'הזרקת זיכרון מתמשכת', שבה הוראות מזיקות נשמרות בזיכרון לטווח ארוך של ChatGPT ונשארות פעילות גם לאחר שהמשתמש סוגר את האפליקציה. כך התוקפים יכולים לשתול איומים מתמשכים, שעלולים לחשוף מידע פרטי בהפעלות עתידיות". "חולשות שנראות קטנות, אבל מייצרות שרשרת תקיפה שלמה" לדבריהם, "כלל החולשות מעידות כיצד תוקפים יכולים לעקוף את אמצעי ההגנה של OpenAI ולגשת להיסטוריה הפרטית של המשתמשים". החוקרים הוסיפו כי "כאשר הן מופיעות בנפרד, החולשות נראות קטנות – אבל יחד הן יוצרות שרשרת תקיפה שלמה, מהזרקה והתחמקות ועד גניבת נתונים והתמדה. זו עוד עדות לכך שמערכות בינה מלאכותית הן לא רק מטרות פוטנציאליות; ניתן להפוך אותם לכלי תקיפה שאוספים בשקט מידע מצ'אטים יומיומיים, או מגלישה". "מאות מיליוני אנשים משתמשים ב-ChatGPT מדי יום לעסקים, מחקר ותקשורת אישית", כתבו חוקרי טנאבל. "אם החולשות ינוצלו, הן עלולות להכניס פקודות נסתרות לשיחות, או לזיכרונות לטווח ארוך; לגנוב נתונים רגישים מהיסטוריית צ'אטים, או משירותים מחוברים כמו גוגל דרייב; לחלץ מידע באמצעות גלישה ואינטגרציות אינטרנט; או לתמרן תגובות כדי להפיץ מידע מטעה או להשפיע על משתמשים". טנאבל עדכנה את OpenAI בממצאים וזו תיקנה חלק מהפגיעויות שזוהו, אך, כאמור, כמה נותרו פעילות ב-ChatGPT-5, או שלא טופלו בזמן הפרסום. "חובה להתייחס לכלי AI כאל משטחי תקיפה חיים" החוקרים ציינו כי "חובה להתייחס לכלי AI כאל משטחי תקיפה חיים, לא כעוזרים פסיביים. יש לבצע ביקורת וניטור של שילובי בינה מלאכותית, כדי לאתר מניפולציה או דליפת נתונים. חשוב לבדוק בקשות או פלטים חריגים, שעלולים לאותת על הזרקה מהירה של קוד זדוני. יש לבדוק ולחזק הגנות, לערוך בקרות ולסווג נתונים המיועדים לשימוש בבינה מלאכותית". "המחקר הזה לא עוסק רק בחשיפת פגמים – אלא בשינוי האופן שבו אנו מאבטחים בינה מלאכותית", סיכמו בטנאבל. "אנשים וארגונים כאחד צריכים להניח שניתן לתמרן כלי AI, ולכן צריך לעצב בקרות בהתאם: פיקוח, הגנות על נתונים ובדיקות מתמשכות. זאת, כדי לוודא שהמערכות הללו עובדות עבורנו, לא נגדנו".  

מערכת ניהול המשימות של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הייתה חשופה ברשת ונגישה לכלל ציבור המשתמשים, וזאת בלא צורך בסיסמה. במערכת הופיע לוח הזמנים של השר, עם פגישות עבודה וסיורים, כולל מיקומים, לצד משימות לבן גביר ולאנשי צוותו הקרובים – כך נחשף אמש (ג') במהדורה המרכזית של כאן 11. המידע היה נגיש לכל באמצעות כתובת המייל של בן גביר, שאותה הוא מפרסם בעצמו לציבור הרחב ברשתות החברתיות. כתב כאן 11 אורי כהן התריע על הפרצה בפני המשרד לביטחון לאומי. לדבריו, הגדרות הפרטיות של המערכת לא שונו מ-"פומבי" ל-"פרטי". במערכת נמצאו גם סיכומי פגישות שערך בן גביר עם פוליטיקאים, גורמים במשטרה ובמשרדו ואנשי תקשורת רבים – החל מכתבים וכלה במנכ"לים של אמצעי מידה. לצד זה הוא כתב את הערותיו האישיות. בתגובה מסר בן גביר כי "מדובר ביומן משימות פנימי של צוות הלשכה והיועצים, המשמש לניהול עבודת היום יום של המשרד. היומן הזה מוכיח דבר אחד – אין שר בהיסטוריה של מדינת ישראל שעובד ופועל 24/7 למען אזרחי ישראל יותר מהשר בן גביר. טוב שמדינת ישראל נחשפת לעבודה האינטנסיבית והבלתי פוסקת שמבוצעת בלשכה".

מיקרוסופט (Microsoft) סימנה באחרונה ציון דרך חשוב בתיק המוצרים ההולך וגדל שלה בתחום הבינה המלאכותית עם ההשקה הרשמית של MAI-Image-1 – הדור הראשון למחולל תמונות טקסט-לתמונה אשר פותח כולו בתוך החברה.  אף על פי שהמודל הוכרז לראשונה באמצע אוקטובר 2025, השקתו למוצרים נבחרים החלה רק כעת. מהלך זה נתפש כצעד אסטרטגי, המעיד על מעבר של ענקית הטכנולוגיה לעבר חדשנות פנימית-עצמאית, והוא מפחית את הצורך שלה בהסתמכות מוחלטת על מודלים של שותפים חיצוניים, כמו OpenAI.  השקת המודל החדש מהווה את הצעד הבא במסע של יחידת Microsoft AI ליצירת מודלי AI "ייעודיים" שנועדו לשרת את האנושות. המודל החדש משולב כבר כעת בשירותים מרכזיים של מיקרוסופט, ובראשם ב-Bing Image Creator וב-Copilot Audio Expressions.  בתוך Bing Image Creator, משתמשים יכולים לבחור ב-MAI-Image-1 כאופציה לצד מודלים קיימים של OpenAI, כדוגמת DALL-E 3 ו-GPT-4o – שילוב זה מעניק להם מגוון מנועי יצירה העומד לבחירתם. כמו כן, MAI-Image-1 משמש ב-Copilot Audio Expressions כדי ליצור תמונות ייחודיות המלוות סיפורים קוליים שנוצרו באמצעות AI, במצב Story Mode. MAI-Image-1 has shipped ???? Try it now at https://t.co/24MRu9VQ0z or the Bing app, plus it'll generate custom art for your Story Mode audio at https://t.co/9hL81LTFwF It really excels at: -artistic lighting/photorealistic detail -nature scenes -food! Drop your creations below ⤵️ pic.twitter.com/E2J20L2PpX — Mustafa Suleyman (@mustafasuleyman) November 4, 2025 במיקרוסופט טוענים: "הוא ממש מצטיין" נכון לעכשיו, MAI-Image-1 זמין בכל המדינות שיש להן גישה ל-Bing Image Creator ול-Copilot Labs, למעט האיחוד האירופי. עם זאת, מוסטפא סולימאן, מנכ"ל Microsoft AI ומי שהוביל את ההכרזה על ההשקה ב-X, מסר כי המודל יהיה זמין "בקרוב" גם בגבולות האיחוד. יצוין כי המנכ"ל סולימאן הכריז על החידוש בציוץ, שתיאר את המודל כפריצת דרך בתחום התמונות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית והצהיר: "MAI-Image-1 יצא לדרך ???? נסו אותו עכשיו ב-[bing.com/create] או באפליקציית בינג, בנוסף הוא ייצור אמנות מותאמת אישית עבור האודיו שלכם במצב 'Story Mode' [בכתובת Copilot Audio Expressions]". סולימאן הדגיש במיוחד את יכולות המודל, וציין כי הוא "ממש מצטיין ב: תאורה אמנותית/פרטים פוטוריאליסטיים, סצנות טבע, [ו]אוכל!", וצירף דוגמאות לפוסט כהוכחה לדבריו. על פי הדיווחים השונים, מיקרוסופט הכשירה את המודל החדש תוך הקפדה על מתן ערך אמיתי ליוצרים, עם דגש על הימנעות מתוצאות גנריות או חוזרות על עצמן. החברה דאגה לבחירת נתונים קפדנית ולהערכות ניואנסיות, שהתמקדו במשימות המדמות מקרוב מקרי שימוש יצירתיים מהעולם האמיתי. MAI-Image-1, the first in-house image generation model from #MicrosoftAI, is now available in #BingImageCreator along with DALL-E 3 and GPT4o. This model was designed with creatives in mind to generate high quality, photorealistic images – no generic, repetitive outputs, just… pic.twitter.com/nab6RpLcxx — Jordi Ribas (@JordiRib1) November 4, 2025 ביי ביי אצבעות מוזרות המודל, כך טוענת החברה, הוכח כמוצלח במיוחד בזכות הפוטו-ריאליזם ואיכות התמונה שהוא מספק, במיוחד כשהוא מציג אפקטים של תאורה, כגון אור חוזר והשתקפויות, וכן ביצירת נופים. מיקרוסופט ציינה באופן רשמי: "השילוב שלו [של MAI-Image-1] בין מהירות לאיכות פירושו שמשתמשים יכולים להעלות את הרעיונות שלהם למסך מהר יותר, לעבור עליהם באיטרציות במהירות, ולאחר מכן להעביר את עבודתם לכלים אחרים כדי להמשיך ולעדן אותה".  הביצועים של MAI-Image-1 הוצגו על ידי החברה גם במבחני צד שלישי, כאשר לפי מיקרוסופט הוא דורג לראשונה בעשירייה הפותחת של מודלי טקסט-לתמונה בבנצ'מרק LMArena – שם המודל הגיע למקום התשיעי ברשימה.  הפרשנות שנכללה בדיווח של Digital Trends הדגישה כי המשתמשים הראשונים אשר בדקו את הכלי אמרו עליו שהוא מהווה "שיפור עצום" לעומת כלים ותיקים ממנו, וציינו במיוחד את יכולתו לטפל ב"אחד הפגמים הידועים ביותר של אמנות ה-AI: אצבעות מוזרות". כפי שציינה החברה, השקת המודל באה לאחר שבמהלך אוגוסט 2025 היא הציגה לראשונה את המודלים הפנימיים האחרים שלה – מודל הדיבור MAI-Voice-1 והמודל מבוסס הטקסט MAI-1-preview. ההשקעה הגוברת והישירה של מיקרוסופט במודלי AI משלה שפותחו בבית מסמנת, כך נדמה, שהשלב הבא של היצירתיות המונעת על ידי AI עשוי להגיע יותר ויותר ממעבדות רדמונד עצמן.

עוד מכשול הוסר: עסקת הענק, שבמסגרתה גוגל תרכוש תמורת 32 מיליארד דולר את היוניקורן הישראלי וויז, עברה את בחינת רשות ההגבלים העסקיים במשרד המשפטים האמריקני – כך אמר אתמול (ג') אסף רפפורט, מנכ"ל החברה הנרכשת, באירוע של הוול סטריט ז'ורנל. העסקה תהיה הרכישה הגדולה ביותר בהיסטוריה של גוגל ושל החברה האם שלה, אלפבית. זהו גם האקזיט הגדול ביותר בתולדות ישראל. עסקת הרכישה תביא לשילוב של וויז ביחידת הענן של גוגל, ותשפר את פתרונות אבטחת הסייבר של החברה, על מנת לסייע לארגונים ולעסקים להפחית סיכונים קריטיים. "זו בהחלט אבן דרך חשובה, אבל אנחנו עדיין במסע הזה, שבין חתימה לסגירה של העסקה", אמר רפפורט כאשר נשאל באירוע של העיתון על בחינת העסקה על ידי משרד המשפטים. ביוני השנה דווח כי רשות ההגבלים העסקיים של משרד המשפטים בוושינגטון בוחנת אם הרכישה המתוכננת של אלפבית את וויז תגביל באופן בלתי חוקי את התחרות בשוק. באחרונה, כאמור, התקבל האישור של הרשות, אולם העסקה נדרשת לאישורן של רשויות רגולטוריות נוספות. דובר גוגל אמר לרויטרס כי "אנחנו מצפים להשלים את תהליך הבדיקה בקרב גופים רגולטורים אחרים ובשווקים נוספים. הרכישה של וויז צפויה להיסגר רק בשנת 2026, וזאת בכפוף לתנאי הסגירה המקובלים". וויז – אחת החברות שצמחו הכי מהר בהיסטוריה של שוק הענן החלטת משרד המשפטים לסיים את בדיקת הרכישה באה בתקופה לא קלה לגוגל, מבחינה רגולטורית. ענקית הטק מצויה תחת לחץ כבד מצד הרגולטורים בשני עברי האוקיינוס – ארצות הברית ואירופה. בשני משפטים שונים נפסק כי גוגל צברה כוח ברמה של מונופול, בשווקי החיפוש והפרסום המקוון. וויז הייתה אחת מחברות הגנת הסייבר שחוו צמיחה מהירה ביותר בשוק הענן העולמי. היא הוקמה בראשית 2020 ותשעה חודשים לאחר הקמתה כבר הייתה יוניקורן. כיום מוערך השווי שלה ב-40 מיליארד. רכישתה על ידי גוגל נועדה להביא לחיזוק פעילות הענן של החברה, תוך אספקת אבטחת מידע ללקוחות הארגוניים, ברמה גבוהה.

נס (NESS) תספק שירותי IT מנוהלים לרשות המסים בעשרות מיליוני שקלים, כך נודע לאנשים ומחשבים. זו הפעם הראשונה בה רשות המסים מוציאה מכרזים לקבלת שירותי IT מנוהלים במיקור חוץ.  נס זכתה בשני מכרזים שונים של שע"ם (שירותי עיבודים ממוכנים) – יחידת המחשוב של רשות המסים. מדובר בהתקשרות ארוכת טווח, שלדברי רשות המסים, "תשדרג באופן מהותי ויסודי את איכות ויציבות מערכות המיסוי הלאומיות ואת חוויית השירות מעולמות הטכנולוגיה ומערכות המידע לעובדי הרשות ולמייצגים – רואי חשבון, יועצי מס ועורכי דין". שחר אפעל, מנכ"ל נס. צילום: ניב קנטור "היכולת והניסיון שלנו מאפשרים לנו להוביל מהפכות של ממש" המכרז הראשון בו זכתה נס הוא לשירותי איכות ובדיקות תוכנה בשע"ם. במסגרת מכרז זה, נס תספק שירות מנוהל לבדיקות ולהבטחת האיכות של כלל מערכות המחשוב בשע"ם, אשר נבנות ומפותחות על ידי כ-500 אנשי פיתוח. המערכות המורכבות והקריטיות של שע"ם משמשות את כלל אזרחי ישראל ומהוות עמוד תווך במערכת גביית המסים, כשהן מטפלות, בין היתר, במערכות פיננסיות רגישות, גבייה וחישובים. נס תהיה אחראית מקצה לקצה לבניית גוף איכות מרכזי ואחיד, שיעבוד על פי אותם מדדי ביצוע (KPI) ותהליכי עבודה. זאת, במטרה לשמור על יציבות, זמינות ונגישות המערכות. הפרויקט כולל קליטה של עשרות מומחי בדיקות תוכנה; בניית מתודולוגיה אחידה ומדדי איכות ותוכנית יעדים לשיפור מתמיד; הטמעת חדשנות טכנולוגית; כלים מתקדמים לבדיקות אוטומטיות; וכן בדיקות עומסים ויציבות. זאת, לצד שימוש בכלי בינה מלאכותית. נס התמודדה במכרז זה מול רוב חברות הבדיקה המקומיות, ביניהן טסנת, מטריקס, וואן וקלוואליטסט. במקביל לזכייה זו, נס גם זכתה במכרז לשירות מנוהל של מרכז התמיכה של שע"ם. המרכז משרת את עובדי שע"ם ואת קהל המייצגים. המניע ליציאה למכרז זה היה הרצון להפוך את מודל השירות לשירות מנוהל על ידי ספק יחיד, תוך שיפור ברמת השירות. במהלך חודשי העבודה של אנשי נס במכרז זה, חלו שיפורים: שיעור המענה עלה ליותר מ-90% ומשך זמן ההמתנה ירד משמעותית להמתנה של 20-30 שניות. גם שיעור שביעות הרצון של המשתמשים מאיכות הפתרון גדל, לפי סקרים שנערכים מדי יום באופן מדגמי. במכרז זה נס גברה על מלם, מטריקס וכלנית. לדברי שחר אפעל, מנכ"ל נס, "קיבלנו אמון מלא מרשות המסים בשני תחומים שהם קריטיים לפעילות הלקוח הממשלתי. היכולת והניסיון שלנו עם גופים פיננסיים המאופיינים בשימוש במערכות רגישות ומורכבות, בשילוב המתודולוגיות, החדשנות הטכנולוגית וההון האנושי שלנו – מאפשרים לנו להוביל מהפכות של ממש בארגונים בסדר גודל כזה. ההתמחות שלנו כספק ושותף שירותים מנוהלים בעולמות הבדיקות והתמיכה, תהיה בעלת ערך רב להצלחת שע"ם ורשות המסים ולשדרוג השירותים הניתנים הן לעובדי הרשות והן לכלל אזרחי ישראל".

מרבית האנשים שעוסקים באבטחת סייבר עבור מערכות תפעוליות תעשייתיות מכירים היטב את השוני המהותי בין מערכות מידע IT לבין מערכות תפעוליות OT בכל הקשור למבנה מערכות מחשוב, סוגי תקשורת, ועוד. טיפול במערכות אלה דורש ידע ייחודי, והשוני ביניהם מחייב גם יישום של תהליכי תחזוקה שונים. "החלטות לגבי כל סוג של שינויים ועדכונים עבור מערכות OT  חייבים להתקבל במשותף על ידי א) מומחה לתהליך התפעולי, ב) מנהל המתקן, ג) מומחה מערכות מידע, ד) וגם מנהל אבטחת סייבר" תחזוקת OT במאמר קצר זה אדגיש את התהליכים המקובלים עבור מערכות תפעוליות, בהם הדגש לא על סודיות המידע אלא על הבטחת הבטיחות והרציפות התפעוליות: בעלי תפקיד שמטפלים בעדכונים ותחזוקה של מערכות תפעוליות OT חייבים להכיר את התהליך התפעולי בארגון ונדרשים להיות מודעים לסיכונים אפשריים במתקנים תפעוליים. החלטות לגבי כל סוג של שינויים ועדכונים עבור מערכות OT חייבים להתקבל במשותף על ידי א) מומחה לתהליך התפעולי, ב) מנהל המתקן, ג) מומחה מערכות מידע, ד) וגם מנהל אבטחת סייבר. לפני ביצוע השינוי מוצע על ידי ספק של רכיב או תוכנה, יש לבצע בדיקות מקדימות מעמיקות כדי לוודא שהשינוי לא מפחית את רמת הבטיחות, ולא מסכן את הרציפות התפקודית של המתקן. לאחר ביצוע של שינוי יש צורך לבצע השגחה מוגברת 24/7 על המתקן הרלוונטי, כדי להגיב מיידית במקרה שנוצר מצב חריג במערכת שעלול לפגוע בבטיחות או ברציפות תפקודית. כל התהליך השינוי חייב יהיה מתועד בדיוק רב, והצוות חייב מיידית להכין גיבויים חדשים על פי הנדרש כדי להיות ערוכים לכל תרחיש שעלול ההתרחש בקשר לשינוי או ללא קשר לשינוי. במידת הצורך, בעלי תפקידים בחדר הבקרה ואנשי תחזוקה של המערכת חייבים לעבור הדרכה לגבי מהות השינוי והשלכות אפשריות על הבטיחות ורציפות תפעולית. סיכום ביצוע תחזוקה והטמעה של עדכונים אינן משימה פשוטה ודורש שילוב של מיומנויות בתחומי IT וגם OT בכל הקשור למבנה מערכות מחשוב, סוגי תקשורת, ועוד. להשגת המטרות נדרש כי הצוותים ישתפו פעולה ביניהם ויתרמו את הידע שלהם להצלחת המשימות. תפקיד ההנהלה לעודד את שיתוף הפעולה ולהקצות משאבים להדרכות נדרשות. * הכותב הוא יועץ ומרצה בתחום אבטחת סייבר למערכות תפעוליות ויו"ר הכנס השנתי בישראל מאורגן על ידי חברת אנשים ומחשבים 2026 ICS CYBERSEC . הכנס העשירי יערך בראשל"צ בתאריך 7.1.2026.

חברת קליק (Qlik), המספקת פתרונות באינטגרציית נתונים ואנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית, השיקה תשתית ענן מקומית בישראל על גבי אזור הענן (Region) של AWS . המהלך צפוי לשנות את כללי ה משחק עבור ארגונים מקומיים במגזר הציבורי, הפיננסי והבריאותי, הזקוקים לריבונות נתונים מלאה ועמידה ברגולציות קפדניות. ההשקה נערכה במשרדי AWS בתל אביב בהשתתפות בכירי החברות, בהם, הראל יפהר, מנכ"ל AWS ישראל, עמית סיון, מנכ"ל SP דאטה מקבוצת חילן, נציגת Qlik בישראל, אלי זיברט, מנכ"ל חילן ויואב לנד, מנהל השותפים ב-AWS. לדברי עמית סיון, מנכ"ל SP Data, המפיצה הראשית של Qlik בישראל, "ארגונים בישראל זקוקים לשליטה מקומית בנתונים, לביצועים גבוהים ולמסלולי ציות ואבטחת מידע ברורים. וזה מה שאנו מציעים היום: ניהול וניתוח נתונים בתוך גבולות המדינה, יחד עם אנליטיק ה מתקדמת, AI וכלי חיזוי, אוטומציות וכלי אינטגרציה – הכל בפלטפורמה אחת מקצה לקצה.” בין היתרונות שמציעה הפלטפורמה החדשה:  עיבוד מקומי ושליטה בנתונים לתמיכה בריבונות וציות מלאים; השהיה נמוכה וביצועים משופרים עבור עומסי עבודה של אנליטיקה ו-AI ו השקעה מתמשכת באקוסיסטם המקומי באמצעות שותפויות ותמיכה במילים אחרות – ישראל על המפה, גם בענן.