הסטארט-אפ הישראלי דיילייט, שמספק שירותים מנוהלים, מבוססי AI, לזיהוי ותגובה לאיומי סייבר (MDR), הודיע היום (ג') כי השלים סבב גיוס A בהיקף של 33 מיליון דולר, שלושה חודשים בלבד לאחר שגייס בסבב סיד ויצא מ-Stealth. הסבב הנוכחי בוצע בהובלת קראפט ונצ'רס, שהשקיעה בטסלה וב-SpaceX של אילון מאסק, והשתתפו בו המשקיעות הקיימות ביין קפיטל ומייפל. בסבב הקודם של דיילייט השתתפו אנג'לים בולטים, בהם מייסד וויז, אסף רפפורט, מייסדי ארמיס, יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, משקיעת הון-הסיכון שארין פישר, מייסדי טורק, עופר סמדרי, לאוניד בלקינד ואלדד לבני, מייסדי סיירה, תמר בר אילן ויותם שגב, ומייסד EON, אופיר ארליך. סך ההון שגייסה החברה מאז הקמתה עומד על מעל 40 מיליון דולר. דיילייט הוקמה על ידי חגי שפירא, המנכ"ל, ואלדד רודיק, יוצאי יחידות עילית של חיל המודיעין ובעלי ניסיון בהובלת פיתוחים טכנולוגיים בתחום אבטחת המידע. יש לה עשרות לקוחות בתחומי הפיננסים והטכנולוגיה, ביניהם חברת הייעוץ פיננסי וההשקעות The Motley Fool. לחברה מעל 25 עובדים במשרדים בתל אביב, סינגפור וניו יורק. ההון שגויס בסבב הנוכחי ישמש את החברה להעמקת שיתופי הפעולה שלה עם עשרות לקוחות חדשים וקיימים, הרחבת פעילותה הגלובלית לתחומי אבטחה נוספים, הקמת צוות שיווק ומכירות בארצות הברית והאצת פיתוח הפלטפורמה שלה. חברה נוספת שמציעה סוכני AI לטיפול באיומי סייבר על רקע העלייה המתמשכת במורכבות מתקפות הסייבר והשימוש הנרחב של תוקפים בבינה מלאכותית וכלים אוטומטיים, ארגונים רבים נאלצים להתמודד עם חשיפה מוגברת לאיומים, פגיעות תפעולית ועלויות כבדות. בדיילייט אומרים ששירותי ה-MDR שמציעות החברות המרכזיות בשוק דורשים הטמעה מורכבת, מספקים כיסוי חלקי ויש להם תלות גבוהה בתהליכים ידניים. בנוסף, חוסר במידע מעכב את החקירה והטיפול באיומים, ולרוב דורש מעורבות גבוהה של צוות האבטחה של הלקוח – מה שיוצר עומס על צוותי אבטחת המידע. ארגונים רבים מחפשים פתרונות חדשניים שיתמודדו עם האתגרים הללו. דיילייט מציעה פלטפורמה המבוססת על סוכני AI, שמבצעת חלקים נרחבים מתהליך החקירה והטיפול באיומים באופן עצמאי, עם פיקוח והדרכה של אנליסטים מומחים. הטכנולוגיה שלה מאפשרת את הטמעת הפלטפורמה בתוך פחות משעה, התחברות לכל מערכת קיימת של הארגון, בין אם המערכות בענן או פנים ארגוניות – ופעילות של 24/7 על מנת לתת מענה, שכולל איתור התראה, ניתוח, אימות ותגובה לאירועים. טכנולוגיה זו מנתחת את ההקשר העסקי של כל התראה, לומדת את הסביבה הארגונית ויודעת לזהות חריגות אמיתיות – מה שעל פי אנשי החברה מפחית כמעט לחלוטין את כמות ההתראות השגויות. שפירא אמר כי "סבב הגיוס המהיר והתמיכה מצד המשקיעים משקפים את האמון ביכולת של דיילייט. אנחנו מחליפים אצל לקוחותינו, ארגונים גדולים בארצות הברית ובאירופה, פתרונות של חברות שמובילות את דירוגי גרטנר. לקוחותינו מדווחים על כיסוי מלא ומשופר בהשוואה למערכות אבטחה קודמות. כדוגמה לכך, בעולמות אבטחת הענן הם הגיעו למצב של אפס איומים פתוחים". הוא הוסיף ש-"אנחנו נמצאים בתחילתו של מסע שאפתני, שבמהלכו נמשיך להאיץ את הפיתוח, להתרחב לתחומי אבטחה נוספים ולבסס את מעמדה של דיילייט בזירת אבטחת המידע העולמית".

הזמן: חול המועד סוכות, אוקטובר 1995. "הטוני", צעק עלי ראש דסק החדשות בהארץ, "רבין מגיע היום בערב לכיכר מלכי ישראל, לביקור בתערוכת הטנקים של חיל השריון. כתוב כתבה על האבטחה שסביבו". בשנות ה-90' ישראל חוותה יותר ויותר פיגועי טרור קטלניים, במקביל לדיונים ולתהליכי השלום במזרח התיכון. לאחר הסכם קהיר במאי 1994, החלו הפגנות רבות של האופוזיציה, ובראשן מועצת יש"ע, נגד ההסכמים, והן גברו לאחר אישור הסכם אוסלו ב' בספטמבר 1995. עוד פעלו שתי תנועות קיצוניות – זו ארצנו של משה פייגלין וכך וכהנא חי של בנימין זאב כהנא, בנו של הרב מאיר כהנא, שנרצח חמש שנים לפני כן. רבין מצדו תקף את מנהיג הליכוד, בנימין נתניהו, טען שהליכוד הפך ל-"סייען של החמאס", והאשים אותו בצביעות ובהענקת לגיטימציה לחמומי מוח שתוקפים אותו ואת ממשלתו. בהפגנות הסוערות הרבות, מפגינים קראו במקהלה "רבין בוגד" ו-"רבין רוצח", וכרזות המציגות את רבין עטוי כאפייה ומחבק את ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת – הונפו. ויש כאלה שמסיתים, ואז קוראים ל-"אחדות". צילום: ShutterStock אקדח שמופיע במערכה הראשונה הרמזים לעתיד לבוא הופיעו: ניסיונות לפגוע פיזית ברמטכ"ל, רא"ל אמנון ליפקין-שחק, ב-שר המשטרה, משה שחל, בשרת החינוך ולאחר מכן המדעים והתקשורת, שולמית אלוני – וברבין עצמו, שהותקף בידי רבה של האוניברסיטה העברית בחודש ספטמבר. באוקטובר נערך טקס "פולסא דנורא" מול בית רבין. בהפגנת הרבבות בכיכר ציון בירושלים נשמעו קריאות "בדם ואש את רבין נגרש" ו-"מוות לרבין", ונשרפו תמונות של ראש הממשלה. בתום ההפגנה, מפגינים תקפו את מכוניותיהם של רבין ושל השר בנימין בן אליעזר. איתמר בן גביר, כיום השר לביטחון לאומי ואז נער פעיל "כך", אמר לערוץ 1, בעודו אוחז בסמל המכונית של רבין, ש-"כמו שהגענו לסמל האוטו שלו – נגיע לרבין עצמו". הביקור של ראש הממשלה רבין בחול המועד סוכות בכיכר מלכי ישראל עבר בשקט. רבין ביקש סיגריה ומצת, ואחת העיתונאיות הביאה לו. בין העיתונאים עבר דיבור חצי נבואי: "כמה קל להתנקש בו, הוא בקושי מאובטח". חודש קדימה: מאות אלפים הגיעו לכיכר, לעצרת תמיכה בממשלה ובשלום, ב-4 בנובמבר. הוטל עליי לכסות את הפגנת הימין שהייתה לצידה, בפינת הרחובות דוד המלך ואבן גבירול. פטפטתי עם הכהניסטים, אחד מהם היה מקור עיתונאי אמין מאוד, והיה לו חשוב שדבריו יפורסמו בעיתון ה-"סמולני". הרצח, מיותר לומר, הגיע בהפתעה, והדקות שלאחריו התאפיינו בכאוס. ניסיתי להתעשת: עם הטלכרט צלצלתי מטלפון ציבורי והקראתי לקלדנית הארץ את המשפט המצמרר – "ראש הממשלה יצחק רבין נורה אמש בידי מתנקש יהודי". שוחחתי עם הגרפיקאית ותיארתי – בטלפון – את זירת הרצח. להזכירכם.ן, בטלפון "בננה" של אז לא היו מצלמות. ליל הרצח היה רכבת הרים: הכתבים הפליליים, ואני ביניהם, טסנו למשטרה ברחוב הרכבת בעיר, שם יגאל עמיר הוחזק. לאחר המתנה ארוכה, השב"כ והמשטרה עשו לנו תרגילי מרדפים והתחמקות ברחבי העיר, כדי שלא ניצור קשר עם הרוצח. ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. צילום: ShutterStock אז – כמו היום ב-1996 החלו מסעות השפעה, שדומים מאוד לאלה שנערכים כבר שנתיים: הפצת מגוון תיאוריות קונספירציה, כיד הדמיון הטובה. הנה כמה מהן: המתנקש עמיר עבד בנתיב, אחד הגופים הביטחוניים של מדינת ישראל – אז בעצם זו התנקשות בחסות המדינה; לפי עיתון הצופה, שמעון פרס הגה את רצח רבין; עמיר הוא הרוצח, אבל השב"כ ידע על כוונתו ולא הצליח, או לא רצה, למנוע את הרצח; השב"כ תכנן לביים ניסיון התנקשות כדי לעורר אהדה ציבורית לרבין; עמיר ירה כדורי סרק ורבין נרצח במכונית בדרכו לבית החולים על ידי איש שב"כ; ואבישי רביב, פעיל ימין רדיקלי ואלים, שהיה סוכן שב"כ, הוא היוזם או מעורב ברצח. לפי התאוריה של ברי חמיש, מאחורי הרצח עמד מכון המחקר האמריקני המועצה ליחסי חוץ (CFR), שבראשו עמד ג'ורג' בוש האב. הרצח, נטען, נועד להבטיח את המשך שלטון השמאל בישראל… כמו כל קונספירציה, גם בהן היה תמהיל של 10%-25% מהעובדות אמת, מעורבבות עם עובדות שוליות וזניחות, טענות ושמועות חסרות ביסוס, תוך התעלמות מראיות מוצקות. סליחה על הנימה הצקצקנית, בסגנון "פעם היה טוב יותר": בחלוף 30 שנה, הטכנולוגיה בסך הכול משמשת אמפליפייר – מגבר לתכנים. היא לא באמת מתעניינת באמיתותם. באמצעות פלטפורמות המדיה החברתית עוברים המסרים המסיתים, ההזויים, השקריים והמניפולטיביים יותר "חלק" בגרון, בלי כל פילטר, ובעיקר בתפוצה אקספוננציאלית. בשנים האחרונות הופצו והודהדו ברשתות החברתיות שלל תיאוריות קונספירציה ובדותות – מהתיאוריות על הילרי קלינטון בבחירות 2016 ועד לתיאוריית הבגידה ב-7 באוקטובר. המדיה החברתית ליבתה, בסיוע "נדיב" של פוליטיקאים בארץ ובחו"ל, שנאה, עיבתה סכסוכים ואם להגיד בעדינות, לא סייעה בהרגעת הרוחות. לא בארצות הברית, לא בישראל ולא במקומות אחרים. נורא קל להסית ולהפיץ תיאוריות קונספירציה ברשתות החברתיות: אם פעם היה צריך לכנס הפגנה, לעשות מסיבת עיתונאים ולהיכנס לתקשורת, כיום כל מה שדרוש הוא הקלדה ולחיצה על כפתור. אלה בלבד מספיקים להפצת האלימות הווירטואלית הזאת. "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל", אמר ראש הממשלה המנוח בערב הירצחו. "הדמוקרטיה בימינו היא לא להיט", היה משיב לרבין המנוח האל ויילר, בעלה של קטי ויילר, שגרירת ארצות הברית בבריטניה, בסדרה הדיפלומטית בנטפליקס.

דיווחים שונים מספרים, שגוגל בודקת שילוב פרסומות במוצרי ה-AI שלה, כולל צ'אטבוט ג'מיני ו-AI Mode, מה שמעיד כל הכיוון הברור של החברה להפיק רווחים מחבילת כלי הבינה המלאכותית הגדלה שלה. במשך שנים הסתמכו עסקי החיפוש של גוגל במידה רבה על הכנסות מפרסומות. עם זאת, עליית הבינה המלאכותית היוצרת, מ-ChatGPT ל-ג'מיני, שיבשה את מודל החיפוש המסורתי, ואילצה את גוגל לחשוב מחדש כיצד היא יכולה לשמר את המערכת האקולוגית שלה המונעת על ידי פרסומות, תוך הצעת חוויות משופרות על ידי בינה מלאכותית כמו סקירות בינה מלאכותית וחיפוש בדיבור. רובי שטיין, סגן נשיא מוצר בגוגל, חשף בפודקאסט Silicon Valley Girl, כי שילוב הפרסומות כבר נמצא בעיצומו. "התחלנו כמה ניסויים על פרסומות בתוך AI Mode ובתוך חוויות הבינה המלאכותית של גוגל", אמר שטיין. "התמקדנו באמת בבניית מוצרי צריכה נהדרים בראש ובראשונה. אבל אני חושב שמשתמשים מתחילים לראות שם גם כמה ניסויים בפרסומות". הוא הוסיף, כי החברה בוחנת "פורמטים חדשים וחדשניים של פרסום", מה שמרמז כי פרסום יכול להתפתח כך שירגיש יותר אישי ופחות משבש בממשקי שיחה. "אני חושב שזו הזדמנות לעתיד – להיות אפילו יותר מועיל עבורכם, במיוחד בהקשר של פרסום", אמר שטיין. אמנם כרגע גוגל עדיין רק עורכת ניסויים, אבל הכיוון ברור: המערכת האקולוגית של בינה מלאכותית, כולל ג'מיני, צפויה להפוך לחזית חדשה לפרסום ממוקד. ועניין זה, גוגל לא לבד. על פי דיווחים, OpenAI, יצרנית ChatGPT, שוקלת אסטרטגיה  דומה. על פי The Information, החברה בוחנת דרכים להציג מודעות המבוססות על נתוני הזיכרון של המשתמשים – מידע שהצ'אטבוט שומר כדי להתאים אישית תגובות. זה יכול לאלץ את המשתמשים לבחור בין חוויה מותאמת אישית יותר, ללא פרסומות, לבין גרסה חינמית הנתמכת על ידי פרסום. מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, הביע בעבר פתיחות לרעיון, וציין את המודל של אינסטגרם כדוגמה לשילוב פרסומות יעיל. "אני לא לגמרי נגד זה", אמר אלטמן מוקדם יותר השנה. "אני חושב שמודעות באינסטגרם הן די מגניבות, קניתי מהם הרבה דברים". נראה כי גם גוגל וגם OpenAI מתמודדות עם אותו אתגר: מציאת מודל הכנסה בר-קיימא עבור מוצרי הבינה המלאכותית שלהן מבלי לפגוע באמון המשתמשים.

האם הצעדים שנקטו הממשל האמריקני וגם מיקרוסופט כנגד בית הדין הפלילי הבינלאומי יעלו לענקית הטכנולוגיה הרבה מאוד כסף? הנהלת בית המשפט הודיעה כי היא החליטה להפסיק להשתמש במוצרי האופיס, ובמקום זאת היא תתחיל להשתמש בחבילת פרודוקטיביות משרדית בשם OpenDesk. OpenDesk מסופקת כקוד פתוח, כך שרישיונות השימוש בה אפסיים אם בכלל קיימים, והיא מסופקת בידי המרכז לריבונות דיגיטלית של משרד הפנים הפדרלי הגרמני. עם זאת, ההערכה היא שהמהלך אינו נובע בגלל עלויות כספיות. לכאורה מדובר במהלך שנובע מחשש להמשך הסתמכות על תוצרים של חברות אמריקניות, וגורמים מקורבים לעניין מזכירים כי הנשיא דונלד טראמפ חתם על צו בפברואר האחרון להטלת סנקציות על פקידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בגין צווי המעצר שהוצגו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר לשעבר יואב גלנט בגין פשעי מלחמה, לכאורה, שבוצעו בעזה. נגד מיקרוסופט נטען באותה תקופה, שהיא חסמה את הגישה לחשבון הדואר של כרים חאן, מי שהיה התובע הראשי במשפט, אך הדבר הוכחש נמרצות בידי מיקרוסופט, שאמרה שבשום שלב היא לא הפסיקה את השירותים לבית הדין. "אנו מעריכים את מערכת היחסים שלנו עם בית המשפט הפלילי הבינלאומי כלקוחות ומשוכנעים ששום דבר לא יפגע ביכולתנו להמשיך ולספק לו שירותים בעתיד", מסרה מיקרוסופט בעקבות הפרסום.

האקרים מסייעים לקבוצות פשע מאורגן מסורתיות לגנוב סחורות פיזיות – באמצעות מתקפות סייבר. חוקרי פרופפוינט (Proofpoint) זיהו באחרונה מסעות תקיפה בסייבר, בהם ההאקרים כיוונו את התקיפות למגזר התחבורה, במיוחד לעבר חברות הובלה ולוגיסטיקה, בצפון אמריקה. טכניקת ההדבקה המועדפת על הפושעים במקרה זה הייתה הפעלה של כלי ניהול וניטור מרחוק (RMM) ותוכנת גישה מרחוק (RAS) – כדי לקבל גישה למערכות של הקורבנות. לפי החוקרים, ההאקרים החלו בפעילות של גניבת מטענים (Cargo) מאז יוני השנה, ולפי חפיפה ודמיון של הטקטיקות, הטכניקות והנהלים (TTPs) בקמפיינים – נראה שאף מוקדם יותר, כבר בינואר 2025. לדבריהם, שרשרת התקפה טיפוסית מתחילה בשלוש טכניקות של הנדסה חברתית, כדי להיכנס למערכות הקורבנות: התוקף מפרסם רישומי הובלה מזויפים, ואז שולח הודעות דוא"ל המכילות כתובות URL זדוניות לספקים ששואלים על העומסים; חטיפת שרשור דוא"ל – באמצעות חשבונות דוא"ל שנפגעו, שחקני האיום מחדירים תוכן זדוני וכתובות URL לשיחות; מיקוד ישיר באמצעות קמפיינים בדוא"ל כנגד שחקנים רבים בתחום – מובילים, חברות תיווך מטענים וחברות המהוות חלק משרשרת האספקה. Proofpoint reports that cybercriminals are increasingly targeting trucking and logistics firms using remote access tools to steal cargo, with losses from cargo theft reaching $34 billion annually. #CyberSecurity #CargoTheft https://t.co/jrARFHrg82 — Cyber_OSINT (@Cyber_O51NT) November 4, 2025 ההשתלטות מרחוק – תחכום בטכניקות שבהן נעשה שימוש לאחר שאחד מעובדי הארגון הקורבן נפל בפח ואיפשר להאקרים גישה ראשונית למערכות הארגון, התוקף מבצע סיור בין המערכת והרשתות ופורס כלים לקצירת אישורים, כגון WebBrowserPassView. "נראה שלכולם יש ידע על התוכנה, השירותים והמדיניות סביב אופן פעולת שרשרת אספקת המטענים", כתבו החוקרים, והוסיפו כי השימוש של ההאקרים במסעות התקיפה האחרונים בכלי השתלטות מרחוק – במקום בגנבי מידע – עשוי להצביע על תחכום בטכניקות בהן נעשה שימוש. "השימוש של ההאקרים בכלי השתלטות מרחוק כדי לגנוב מידע", נכתב, "מאפשר לשחקני האיום לפעול עוד יותר מתחת לרדאר. הם בונים ומפיצים כלי ניטור מרחוק הנחזים להיות לגיטימיים, כי הם משתמשים לעתים קרובות בחלקי תוכנה לגיטימיים. כך, משתמשי הקצה יכולים להיות פחות חשדניים. בנוסף, כלים כאלה מסוגלים להתחמק מזיהוי של מערכות אנטי-וירוס". @proofpoint Crooks exploit RMM software to hijack trucking firms and steal cargohttps://t.co/ZjgCnAPSZf#securityaffairs #hacking #malware — Pierluigi Paganini – Security Affairs (@securityaffairs) November 4, 2025 "גניבת המטענים באמצעות סייבר, הפכה להיות בעיה גלובלית" לפי חוקרי פרופפוינט, "גניבת המטענים באמצעות סייבר, הפכה להיות בעיה גלובלית". החוקרים הבחינו ביותר מעשרים קמפיינים המכוונים לחברות הובלה בצפון אמריקה בספטמבר ובאוקטובר 2025. החוקרים גם העריכו "ברמת ביטחון גבוהה" שקבוצת האיום שנצפתה משתפת פעולה עם קבוצות פשע מאורגן. אלה האחרונות מנצלות את הגישה שלהן, מציעות הצעות מחיר על משלוחי המטענים – ואז גונבות ומוכרות אותם. "בעוד שהקמפיינים האחרונים שנצפו כוונו לחברות בצפון אמריקה, גניבות מטענים מבוססות סייבר נמצאות במגמת גידול ברחבי העולם, לרבות במדינות המהוות מוקד להעמסת ופריקת מטענים – דוגמת ברזיל, צ'ילה, גרמניה, הודו, מקסיקו, דרום אפריקה וארה"ב", ציינו בפרופפוינט. על פי NICB (ר"ת National Insurance Crime Bureau), הלשכה הלאומית לחקירות הונאות ביטוח ופשיעה בארה"ב, גניבת מטענים מובילה להפסדים של 34 מיליארד דולר בשנה, כאשר מתקפות סייבר "תורמות משמעותית להפסדים אלה". נתוני מחקר נוספים מעלים כי שיעור מקרי הגניבה האסטרטגיים עלה ב-1,500% מאז 2021. ההפסד הממוצע לכל אירוע עמד על יותר מ-200,000 דולר. ונתון לסיום: ברבעון הראשון של 2025 בלבד, חלה עלייה של 36% בכמות הדיווחים על גניבות מטענים – לעומת הרבעון המקביל ב-2024. מומחים סבורים שהמספרים בפועל אף גבוהים יותר, בשל תת-דיווח.

כשחושבים על יצחק רבין ז"ל, חושבים על רבין איש הצבא, הרמטכ"ל של מלחמת ששת הימים, ועל רבין המדינאי, של הסכמי אוסלו והשלום עם ירדן. חושבים על האיש שלא דפק חשבון, ומקסימום על היריבות ארוכת השנים עם שמעון פרס, שלימים הפכה לשותפות. אלא שהיה גם רבין אחר: רבין של הכלכלה, של החדשנות, של הטכנולוגיה וההיי-טק. הוא לא היה לבד – יש לציין בהקשר זה גם את שר האוצר בממשלתו, אברהם (בייגה) שוחט, אבל הוא זה שעמד בראש כשאומת הסטארט-אפ החלה לצמוח, בעידוד ממשלתי. 30 שנה אחרי הרצח הנורא, חשוב לציין גם את הצד הזה של רבין. בתקופתו השנייה כראש ממשלה, בין 1992 ל-1995, רבין קידם שתי תוכניות חשובות, שקידמו מאוד את ההיי-טק הישראלי: האחת היא יוזמה והשנייה – מחשב לכל ילד. אבל, עוד לפני שאפרט על התוכניות הללו, חשוב לציין את הרקע: עד לראשית-אמצע שנות ה-90', ההשקעות הזרות בישראל היו מוגבלות, בין היתר על רקע החרם הערבי. הסדקים בחרם החלו להיבקע עוד לפני כן, אבל הוא בוטל עם הסכמי אוסלו לקראת סוף 1993. או אז הגיעו לכאן הרבה השקעות זרות, חברות מחו"ל נכנסו לישראל ונכנסנו לעידן של פריחה כלכלית. רק לשם ההמחשה, מקדונלד'ס ופפסי קולה נכנסו לישראל אז. ה-"יוזמה" שהנביטה את אומת הסטארט-אפ התקופה הזאת הייתה גם תקופה של פריחה להיי-טק הישראלי, עם או בלי קשר לפעמי השלום שהרגשנו אז (בלי להיכנס למה נהיה מזה אחר כך). הזרעים של ענף הטכנולוגיה המקומי נזרעו עוד קודם לכן, החל משנות ה-50', אבל ה-"פרח" הזה התחיל לפרוח בשנות ה-80', במידה רבה עם הקמה של חברות תוכנה וחומרה חדשות והשקעות ממשלתיות מסוימות בחברות קיימות. בשנת 1990, עוד בימי יצחק שמיר כראש ממשלה, יזם יגאל ארליך, שהיה אז המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר, את תוכנית יוזמה להשקעות בחברות ישראליות. התוכנית, שסייע בהקמתה המשקיע המפורסם ד"ר יוסי ורדי, יצאה לפועל ב-1992 וקיבלה "בוסט" רציני שנה לאחר מכן – עד שגוועה בסוף שנות ה-90. הממשלה השקיעה בתוכנית סכום כולל של 100 מיליון דולר – שזה קרוב לרבע מיליארד במונחים של היום – ב-10 קרנות הון-סיכון. כל אחת מהן הורכבה ממשקיעי הון-סיכון ישראליים, קרן הון-סיכון זרה וחברת החזקות או בנק, והממשלה אפשרה להם לקנות את חלקה בקרן חמש שנים לאחר הקמתה. בסך הכול, לפי חישוב שעשה ynet ב-2004, השקיעו הקרנות שנפתחו במסגרת תוכנית יוזמה ב-168 סטארט-אפים, 153 חברות ישראליות ו-13 חברות זרות. בין אותן קרנות הייתה קרן יוזמה, שהשקיעה בהקמת חממות טכנולוגיות – מודל שמיושם בתעשיית ההיי-טק עד היום, והצמיח חברות הזנק רבות. ממשלות ישראל סייעו להיי-טק הישראלי לאורך השנים, גם אם לעתים מעט מדי – בסיוע שנמשך עד היום. אבל מי שנתן את הדחיפה הממשלתית הרצינית לתעשייה שמובילה את הכלכלה הישראלית ושאנחנו כל כך גאים בה הוא ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. וגם את זה יש לזכור, כחלק ממורשתו אחת הקרנות שהוקמה בעקבות תוכנית יוזמה היא אחת הקרנות הבולטות בישראל – JVP. מקים הקרן, אראל מרגלית, כתב בטור שפרסם כאן, באנשים ומחשבים, ב-2019 כי "הפריחה של ההיי-טק הישראלי היא תוצר ישיר של התוכנית הזאת. השילוב בין היצירתיות, התעוזה והרעיונות החדשניים לבין תמיכה ממשלתית מסיבית והבנה של הממשלה שחייבים להוביל את ישראל לעידן טכנולוגי היה הבסיס לכך שכיום אנחנו סטארט-אפ ניישן". זה מה שנקרא דברים ממישהו שהיה שם. תוכנית שהצמיחה הרבה בכירים בהיי-טק אחד התחומים שבהם התמקדה ממשלת רבין הוא החינוך. זה נכון לא רק לגבי החינוך לדמוקרטיה, שעלה באותה התקופה, תחת שרי מרצ שולמית אלוני ולאחר מכן פרופ' אמנון רובינשטיין, אלא גם לגבי החינוך הטכנולוגי. כחלק מההבנה של רבין וממשלתו את חשיבות הטכנולוגיה ואת הנחיצות שנהיה אומת היי-טק וחדשנות, הם יסדו את תוכנית מחשב לכל ילד. התוכנית היא יוזמה של אנשי עסקים, שבאו לממשלה עם רעיון לספק מחשבים וחינוך טכנולוגי בפריפריה, בשותפות עימה ועם הרשויות המקומיות ומפעל הפיס. התורמים העיקריים לפרויקט היו מיקרוסופט וקרן אדמונד ספרא. במסגרת התוכנית חולקו עשרות אלפי ערכות מחשב במרבית הרשויות המקומיות בארץ, עם דגש על המגזרים הערבי והחרדי. בנימין נתניהו, שנבחר לראשות הממשלה כחצי שנה לאחר הרצח, המשיך בפרויקט, ובניגוד לרבין, הרבה ליחצ"ן אותו, להצטלם ולדחוף אותו, כדי לעודד תורמים. תרומתו של רבין המנוח למחשב לכל ילד הייתה מכרעת, ולא מעט מהילדים ובני הנוער שקיבלו מחשב במסגרתה המשיכו לתפקידים בכירים בהיי-טק וביחידות עלית טכנולוגיות בצה"ל. רבין נתן להם את ההזדמנות הראשונה. לסיכום, ממשלות ישראל סייעו להיי-טק הישראלי לאורך השנים, גם אם לעתים מעט מדי. הסיוע נמשך עד היום, במסגרת תוכניות שונות וגופים שונים, בהם רשות החדשנות, שעוזרת מאוד לסטארט-אפים החדשים וממשיכה את החממות הטכנולוגיות, שכאמור החלו אז. אבל מי שנתן את הדחיפה הממשלתית הרצינית לתעשייה שמובילה את הכלכלה הישראלית ושאנחנו כל כך גאים בה הוא ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. וגם את זה יש לזכור, כחלק ממורשתו.

נחשפה סדרת חולשות אבטחה בטימס, פלטפורמת העבודה השיתופית של מיקרוסופט, שלה יותר מ-320 מיליון משתמשים חודשיים ברחבי העולם. צוות המחקר של צ'ק פוינט הישראלית הוא שחשף היום (ג') את סדרת החולשות. לפי החוקרים, החולשות שאותרו מאפשרות לתוקפים לערוך הודעות קיימות, לזייף התראות, לשנות שמות משתמשים ולהתחזות למנהלים בכירים – וכל זאת בלא לעורר חשד מצד המשתמשים או ממערכות ההגנה הארגוניות. "והכי קריטי", כתבו החוקרים, "גילינו שגם משתמשים אורחים חיצוניים וגם שחקנים זדוניים פנימיים עלולים לשנות ביעילות את הזהות שלהם, כדי להיראות כאנשי צוות מהימנים, כולל מנהלים ברמת C (הרמה הגבוהה ביותר – י"ה), ולפרוץ באופן מהותי את גבולות האמון שארגונים מסתמכים עליהם לתקשורת מאובטחת". יותר ויותר האקרים מתמקדים בפלטפורמות כמו טימס בדו"ח נכתב כי "בשנים האחרונות אנחנו עדים לשחקני איום מתוחכמים, כולל קבוצות בחסות מדינה ושחקנים של מדינות לאום, שמתמקדים יותר ויותר בפלטפורמות שיתוף פעולה וכלי תקשורת, כחלק מקמפיינים רחבים יותר של ריגול וחילוץ נתונים". "שחקני איומים מנצלים את האמון המובנה שמשתמשים נותנים בממשקי תקשורת וסביבת עבודה מוכרים, תוך שימוש בטקטיקות של הנדסה חברתית. הם עושים זאת כדי לתמרן עובדים. הם מכוונים במיוחד לתשתית עבודה מרחוק, כי אלה הפכו לתשתית עסקית קריטית. גילינו שניתן לחתור תחת מנגנוני האמון של טימס, וזו דוגמה אחת לבעיה רחבה יותר: תוקפים עלולים לנצל אמון בכלי סביבת עבודה מודרניים", נכתב בדו"ח. הפגיעויות שנחשפו חוקרי צ'ק פוינט חשפו ארבע פגיעויות. הראשונה היא זיוף זהות בשיחות קוליות ו-וידיאו. לפי המחקר, בשלב ייזום השיחה, טימס שולחת למשתמשים את שם המתקשר. החוקרים מצאו שניתן לשנות שדה זה כך שהשיחה תיראה כאילו היא מגיעה ממישהו אחר. כך יכול תוקף לגרום לעובד לענות לשיחת וידיאו שמופיעה כהתקשרות מהמנכ"ל, ולמסור מידע רגיש או גישה למערכות הארגון. חולשה שנייה שנחשפה היא עריכת הודעות מבלי שיופיע סימון "נערך". החוקרים מצאו שניתן לשנות את ההודעות הפנימיות, כך שהמערכת תציג הודעה חדשה במקום הישנה, בלא לסמן שהיא נערכה. זה מאפשר לתוקף, למשל, לשנות את תוכן השיחה לאחר מכן, לעדכן סכום תשלום, להוסיף הוראה עסקית או לשנות פרטי חשבון. כל זאת, בלא שהמשתמשים יבחינו בשינוי. החולשה השלישית היא זיוף התראות (Notification Spoofing). הם כתבו ש-"באמצעות שינוי בשדות הזהות של הודעה, ניתן לגרום להתראה להיראות כאילו נשלחה ממנהל בכיר או מעובד אמיתי. כיוון שהתראות נתפסות כהודעות אמינות ודחופות, הן הופכות לכלי מניפולציה – עם בקשות לפעולה או לאישור מיידי למסמך, בלא לבדוק לעומק". עוד חולשה שהחוקרים מצאו היא שינוי שמות שיחות ושמות תצוגה. אנשי צ'ק פוינט גילו שניתן להפעיל את פונקציית שינוי "נושא השיחה" – גם בשיחות פרטיות, כך שהכותרת או השם שמופיעים בחלון הצ'ט משתנים ומציגים זהות שאינה שייכת לצד שממנו נשלחו ההודעות. כך, עובד שמקבל בקשה לשתף קובץ רגיש או לעדכן הרשאות גישה יעשה זאת בהנחה שהוא עוזר לעמית, בעוד שבפועל הוא העניק גישה לתוקף. לפי המחקר, המערכת סומכת על מידע שמתקבל מהמשתמשים, כמו שם השולח, נושא השיחה או פרטי השיחה הנכנסת – ומציגה אותו ישירות למשתמשים האחרים, מבלי לאמת אותו תמיד באופן הדוק. "זהו מנגנון נוח לשימוש, אך הוא מהווה פתח לניצול", כתבו החוקרים. "לכופף" את מנגנוני האמון הפנימיים בטימס במקום לפרוץ מבחוץ, החוקרים הראו שניתן "לכופף" את מנגנוני האמון הפנימיים של טימס ולגרום לפלטפורמה עצמה להציג מידע שגוי – אך אמין. כך, ניתן לגרום לעובד לראות הודעה מזויפת מהמנכ"ל, שיחת וידיאו מזויפת ממנהל אחר או שיחה פרטית שנראית כאילו היא מתנהלת עם אדם אחר לחלוטין. "במילים אחרות", הסבירו בצ'ק פוינט, "המתקפה לא פוגעת בתשתית – היא פוגעת בתפיסה". "סיכונים בעולם האמיתי" עורכי המחקר כתבו כי "החולשות יוצרות סיכונים בעולם האמיתי: התחזות למנהלים, הונאה פיננסית, אספקת נוזקות, קמפיינים של מידע שגוי ושיבוש תקשורת רגישה". עודד ואנונו, ראש מחקר חולשות מוצרים בצ'ק פוינט. צילום: יח"צ לדברי עודד ואנונו, ראש מחקר חולשות מוצרים בצ'ק פוינט: "הממצאים מדגישים כי מעבר לפגיעה טכנית נקודתית, יש כאן סיכון מבוסס אמון. תוקפים מנצלים את האמון שהמשתמשים נותנים באפליקציות מוכרות בתוך פלטפורמות עבודה. אלה מהוות כיום וקטור תקיפה שמשתלב בהנדסה חברתית. זו בעיה שלא נפתרת רק בעדכון תוכנה". הוא הוסיף כי "ההגנה היעילה דורשת שילוב של אימות זהויות ברמת הפעולה, בקרה רב שכבתית על הודעות, קבצים וקישורים, וכן חינוך של עובדים לזיהוי אותות חשודים ונהלים לאימות חיצוני לביצוע פעולות רגישות". ואנונו ציין ש-"בעידן של כלי אוטומציה ובינה מלאכותית, אסטרטגיית אבטחה חייבת להתייחס לא רק לטכנולוגיה – אלא גם לאופן שבו אנשים תופסים ומגיבים למידע דיגיטלי. הפגיעויות שחשפנו מראות כיצד תוקפים עלולים לשחוק את האמון הבסיסי שבכלי שיתוף הפעולה ולהפוך את טימס ממאפשר עסקי לווקטור להונאה". חוקרי צ'ק פוינט דיווחו על הפגיעויות למיקרוסופט עוד במרץ 2024. החברה הוציאה בעקבותיו תיקונים לבעיות. בימים האחרונים, כל הפגיעויות נפתרו.

חברת הבינה המלאכותית הפיננסית טרוליון (Trullion) הודיעה על מינויה של גנית דקל לתפקיד סמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית. בתפקידה תוביל דקל את אסטרטגיית ההון האנושי הגלובלית ותעצב את מסלול הצמיחה של החברה, הפועלת בקצב מהיר, עם משרדים בניו יורק, לונדון ותל אביב. דקל תהיה אמונה על אסטרטגיית הגיוס הגלובלי, איתור טאלנטים, פיתוח הנהלה, תרבות ארגונית ובניית מנגנוני צמיחה ארוכי טווח. דקל הצטרפה לטרוליון בשנת 2021, בשלביה המוקדמים, והייתה גורם מרכזי במעבר מסטארט-אפ צומח לחברה בינלאומית עם למעלה מ-100 עובדים, כולל הקמת תשתיות HR גלובליות, עיצוב מודל ביצועים ותגמולים בינלאומי, פיתוח מנהלים ובניית שפה ארגונית אחידה. מעבר לתפקידה בהיי-טק, היא מביאה רקורד מנהיגות משמעותי גם מהשטח: קצינת שלישות במילואים, אשר חזרה לשירות ממושך בחטיבת שריון מייד לאחר אירועי 7 באוקטובר. לדקל תואר ראשון במשאבי אנוש ומדע המדינה ותואר שני במנהל עסקים (MBA) מאוניברסיטת תל אביב. טרוליון, שנוסדה בשנת 2019, היא פלטפורמת AI פיננסית המעצבת מחדש את הדרך שבה ארגונים מנהלים, מבקרים ומדווחים על נתונים חשבונאיים. הפלטפורמה מאפשרת למנהלי כספים (CFOs), רואי חשבון ומבקרים להפוך תהליכים ידניים לאוטומטיים, מדויקים ושקופים. באמצעות שילוב טכנולוגיות מתקדמות בתחומי הבינה המלאכותית, קריאת מסמכים חכמה (NLP) ואוטומציה של תהליכי עבודה, טרוליון ממירה בקלות מסמכי PDF, Excel, טקסטים וחוזים פיננסיים למידע אחיד ונגיש.