"נימבוס מהווה באמת מהפכה אמיתית, לא רק למגזר הציבורי אלא למשק כולו. והחוכמה עכשיו היא להמשיך לקחת את זה קדימה. המערך עובד עם כל הספקים וכל המשרדים כדי להאיץ את המעבר לענן, כולל הקמת פלטפורמות שיאפשרו למשרדים לבצע הגירה נכונה ובטוחה, וזה כמובן מתייחס לאזור הנחיתה הממשלתי", סיפר  , מנהל חטיבת טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי בפאנל מיוחד, שנושאו היה "המשולש המנצח לענן – הפתרון, סיפור הלקוח והמשרד הממשלתי", שהתקיים ב-NimbusSummit 2025, כנס הענן הממשלתי הענק של אנשים ומחשבים, שהפגיש את שני צדדי המטבע של ההעלאה לענן – הספקיות ומקבלי השירותים. לדבריו, "אנו מאפשרים למשרדים להשתמש בכל הכלים שיש שם ולהתמקד בערך העסקי. הקצב הולך וגדל, ואנחנו כל הזמן מוסיפים עוד יכולות כדי לבצע את המעבר בצורה בטוחה. כדי לעשות את זה נכון צריכים שותפים, וגם מערך הדיגיטל עצמו עושה, כמובן, את תהליך המעבר לענן עם רשימה של תוכניות". איזה שירות לחשוף? דדי קמרמן, מנהל המגזר הממשלתי/ציבורי בנס פרו, קבוצת המוצרים של נס, סיפר, כי "לנס, כספקית שמעלה עשרות מוצרים, חשוב מאוד ההליך לבחירת השירותים שנעלה, ואלו צריכים לתת את הערך הגדול ביותר למשרדי הממשלה. אנחנו יודעים את החשיפה לשירותים מצד האזרח, אבל האם אנחנו יודעים איזה שירות לחשוף? איך יודעים מהו השירות הנכון? האם האזרחים יודעים איך להשתמש בהם נכון? אנחנו ומשרדי הממשלה משקיעים המון משאבים בחשיפת שירותים, ואנחנו צריכים לדעת שהוא יהיה שירות נכון, שאכן משרת ואכן יזכה להיענות ושימוש, ואנחנו מספקים את הכלי שמאפשר להיות העיניים של הבדיקות הללו עבור כל מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה". דדי קמרמן, מנהל המגזר הממשלתי/ציבורי בנס פרו. צילום: ניב קנטור ערך ושקיפות לגבי הפרויקטים שמני השתתף בעוד סיפור משולש, הפעם עם אמיתי וייזר, דירקטור מכירות ישראל ואירופה במאנדיי.קום, שאמר, כי "פעם זה היה נראה חלום, איך בכלל אפשר להכניס משהו כמו מאנדיי למערך הדיגיטל. הערך שאנחנו מקבלים כיום ממאנדיי יוצר תמונה אחת אמיתית לכל הארגון, דרך קלה לנהל פרויקטים, ויש עוד יכולות שאנחנו מצפים להן בהמשך, אבל זה כבר שם. העבודה ביחד של משרדי ממשלה וספקיות, בכל העושר ברובד 3 וברובד 5, זו הדרך אם רוצים להגיע רחוק". אמיתי וייזר, דירקטור מכירות ישראל ואירופה במאנדיי.קום. צילום: ניב קנטור וייזר הוסיף, כי "מאנדיי היא מערכת צבעונית ונעימה ונוחה מאוד למשתמש הקצה, ולא רק בתוך ארגון למטרות עסקיות אלא גם עבור אנשים שמנהלים את החתונה ואת שיפוץ הבית. אבל יש שכבה שמאוד יכולה לקדם ולהוביל ערך גדול לפשטות העבודה במשרדי הממשלה: למרות שהוא מוצר נוח הוא עדיין מספק למנהלים הבכירים ערך ושקיפות לגבי הפרויקטים שלהם, המצב שלהם כולל סיכומים וכולל שימושי AI, שעוזרים לזהות הרבה מאוד תחומים ברחבי הפרויקטים, שעד עכשיו היו כמו חורים שחורים. הדבר הזה מאוד משמעותי, וכבר עכשיו רואים את הערך בכל מקום, ובעשרות משרדים". בחירת השותף הנכון בתשובה לשאלתה של המנחה, עפרה פרנקל, ששאלה מה מרכב"ה עושה כדי להיכנס לנימבוס, ומה הערכים שהתקבלו מהמעבר, אמרה ורד הוכמן, מנהלת תשתיות במרכב"ה, כי "חלק מהשינוי היה הצורך להבין מה השירות שאנחנו באמת צריכים לתת למגזר. אחת הבעיות בדרך הייתה הצורך בשדרוג המערכות, וכידוע, אצלנו השבתה זה מטאורי וכמובן שלא אוהבים את זה, והמעבר לענן סייע בכך מאוד, כי כדי לשרת יותר טוב צריך להטמיע יכולות חדשות במערכת וזה מורכב וארוך מדי אם הכל ברמה מקומית. אחד הדברים הכי חשובים היה בחירת השותף הנכון. בחירת שותף נכון בארגונים גדולים זה משהו חשוב כדי ליצור שפה משותפת והבנה משותפת וגם יכולת לבנות טיפים של איך לעשות את זה נכון יותר, במיוחד כשמדובר במערכת שמושפעת מכל פרויקט שקיים במערך הדיגיטל ובמשרדי הממשלה". ורד הוכמן, מנהלת תשתיות במרכב"ה. צילום: ניב קנטור העלייה לענן היא מסע נתי נחמיאס, סמנכ”ל בכיר בוואן, הוסיף כי, "וואן פעילה בהרבה מאוד אזורים ותחומים במגזר הציבורי. כמישהו שגדל במגזר הציבורי בארץ, אני יודע עד כמה היה צורך לקבל הרבה כלים כדי להבין מה צריך לעשות עוד לפני שעושים את המעבר. העלייה לענן היא מסע, ששונה מאוד בין חברות סטראט-אפ למגזר הממשלתי ,שזקוק לשינוי האסטרטגי שהביא נימבוס". נתי נחמיאס, סמנכ”ל בכיר בוואן. צילום: ניב קנטור הכל מיידי גיא מורדוך, ראש אגף טכנולוגיות ומנמ"ר ועדת הבחירות לכנסת, וליאור רוזנטל מנהל סיכונים ראשי באברא, חתמו את הפאנל. מורדוך התייחס לכך, שהמוצר שהוא משתמש בו הוא למעשה מוצר שעולה פעם בכמה זמן, אבל ברמת חשיבות עליונה. "עולים לאוויר בבת אחת, אין מקום לתקן, חייבים להיות מוכנים לבחירות. המשתמשים שלנו הם מהאזרח הכי פשוט דרך משרדי עורכי דין, שאחד הדברים החשובים ביותר הוא, שהם צריכים אפשרות להגיש ערר לוועדת הבחירות ולקבל תשובות כמעט מיידיות. זה אומר מערכת מאוד אינטואיטיבית, שתהיה מאוד פשוטה למשתמש. כאמור, האתגר הנוסף הוא סוגיית המיידיות. הגשת עתירות דורשת לתת תוצרים לקצה מהר מאוד, וצריך לתכנן את המערכת כך שהכל יעבוד במסגרת זמן של שעות, והכל בזמן אמת ובלי לתת יכולת למשוך זמנים". גיא מורדוך, ראש אגף טכנולוגיות ומנמ"ר ועדת הבחירות לכנסת. צילום: ניב קנטור פער בין המצוי לרצוי רוזנטל סיפר, כי "היו כמה אתגרים טכנולוגיים, והראשון הוא להבין את הפער בין המצוי לרצוי, וזה היה מאוד מאתגר. מאוד חשוב שהמערכת תעבוד באונליין אמיתי, ושהכל יעבור חלק בין המערכות, כולל בקרות נכונות, ושכל המחזור יטופל כמו שצריך, עם SLA ממש מודגש בין שלב לשלב. הדבר השני הוא הטכנולוגיה. יש לנו מעל 400 אנשי פיתוח – אנחנו מהגדולים בתחום – אבל האתגר הגדול היה הגורם האנושי עם תערובת משתמשים מאוד מורכבת בפרונטאנד, ומצד שני אנשים בבקאנד, אלה שמספקים את השירות, שזה כולל השופטים, ואז מגלים שלפעמים הפער מאוד גדול בין המשתמשים ליכולות. זה הוביל אותנו להחלטה שיש צורך במשהו מאוד אינטואיטיבי שמאפשר הטמעה ממש מיידית". ליאור רוזנטל מנהל סיכונים ראשי באברא. צילום: ניב קנטור

ארגונים רבים עברו לרשתות מבוססות ענן – מהלך שהתעצם בעקבות מגיפת הקורונה – מה שיצר אתגרים חדשים לצוותי האבטחה. אבטחת הענן מורכבת יותר מאבטחת מערכות מסורתיות מקומיות, בשל אופיו הדינאמי של הענן, היעדר גבולות מוגדרים, סביבות מרובות עננים ומודל האחריות המשותפת בניהול התשתיות. כיום, תוקפים משתמשים בבינה מלאכותית, למידת מכונה ותחבולות כמו דיפ-פייק כדי לנצל את מערכות הענן. שגיאות תצורה וגישה בלתי מורשית למשאבים ארגוניים, המוחמרות על ידי גישת "העתק והדבק" (Lift-and-Shift) מוסיפות לאיומי האבטחה. כדי להגן על רשתות הענן באופן אפקטיבי, ארגונים חייבים לאמץ אסטרטגיית אבטחת סייבר פרואקטיבית. אבטחת הענן היא משימה מאתגרת בשל ארכיטקטורה מורכבת ומודל אחריות משותפת. תוקפים מתמקדים בפרצות ובפגיעויות הייחודיות לענן, ומפעילים תוכנות זדוניות. הדבר מחייב צמצום של האזורים בהם ניתן לבצע את ההתקפה פעולה חיונית לארגון. אבטחה בענן. צילום: אילוסטרציה: BigStock חמש דרכי ההתגוננות של הארגון בענן לפניכם חמישה שיקולים מרכזיים שיש לקחת בחשבון כדי לשמור על אבטחת ארגונכם בענן: צמצום אזור התקיפה בענן – אבטחת הענן היא משימה מאתגרת בשל ארכיטקטורה מורכבת ומודל אחריות משותפת. תוקפים מתמקדים בפרצות ובפגיעויות הייחודיות לענן, ומפעילים תוכנות זדוניות. הדבר מחייב צמצום של האזורים בהם ניתן לבצע את ההתקפה. ללא נראות מלאה על הענן, תוקפים עלולים להישאר בלתי מזוהים. צמצום אזורי התקיפה אינו מחייב ויתור על יישומי ענן, אלא שימוש באבטחה רב-שכבתית, בהערכות סיכונים שוטפות וביישום מדיניות אבטחה מחוזקת. שילוב של פתרונות בינה מלאכותית מסייעים למרכזי האבטחה לזהות איומים ולצמצם חשיפה לגורמים עוינים. חקירה ותגובה לצד הגנה וזיהוי – ארגונים מתמקדים בזיהוי איומים ואיתור פגיעויות, אך אף מערכת אינה מסוגלת למנוע את כל האיומים לחלוטין. מנהלי אבטחה (CISOs) חייבים להשקיע בטכנולוגיות המספקות חקירה מהירה ותגובה אוטומטית לאיומים. בענן, הערכת איומים במערכות מרובות היא אתגר מורכב ולכן, יש צורך בפלטפורמה מרכזית לניהול מחקר האיומים. כמו כן, מרכזי בקרה המשלבים ומיישמים תהליכי עבודה ואינטגרציה עם יישומי ענן מצליחים לקצר את זמני התגובה ולספק פתרון לתקלות. קישור אירועים ברחבי הרשת – אבטחת ענן מחייבת שיטות זיהוי מדויקות וחוקים שנבדקו והוטמעו בקפידה. בסביבות מקומיות, ניתן לזהות גניבת נתונים בקלות יחסית, על ידי קישור גישה חשודה למידע עם תעבורה חריגה. לעומת זאת, בענן, זיהוי גניבת נתונים מבוסס על ניתוח תעבורה חריגה, או גישה בלתי מורשית לאחסון ענן. לדוגמה, חיבור בין לוגים של כלי CRM עם מערכות דואר אלקטרוני או פלטפורמות שיתופיות, מאפשר לזהות איומים כמו פריצות לחשבונות ודליפות מידע. התמודדות עם Shadow IT – אחד האתגרים הגדולים בענן הוא Shadow IT. למרות שארגונים מאשרים לעובדים שימוש באפליקציות מאובטחות, עובדים יכולים להשתמש בכלים שלא נמצאים תחת פיקוח צוותי האבטחה. השימוש באפליקציות בלתי מבוקרות יוצר פרצות אבטחה ומהווה איום משמעותי על הארגון. גישה מבוססת זהויות לניהול הענן –ככל שארגונים מאמצים את הענן, אבטחת זהויות הופכת לחשובה יותר מאבטחת תחנות הקצה. צוותי אבטחה מתמקדים בזיהוי המשתמשים שניגשים למשאבים, במקום באיך ניגשו או מדוע. גישה מבוססת זהויות מאפשרת מיפוי פעילויות ענן למשתמשים, כאשר ניתוח התנהגות מבוסס בינה מלאכותית ומיפוי זהויות הופכים לכלים קריטיים בזיהוי איומים בענן. ככלל, אימוץ גישה פרואקטיבית לאבטחת סייבר הוא המפתח לשמירה על נכסי הארגון ואמון המשתמשים. הערכות סיכונים שוטפות, הכשרת עובדים, עדכוני תוכנה, אימות רב-שלבי ותוכנית תגובה לאירועים הם צעדים חיוניים בהגנה על מערכות הענן. אבטחת סייבר היא תהליך מתמשך, הדורש התאמות מתמידות כדי להפחית סיכונים ולהגן על הנכסים הדיגיטליים של הארגון. הכותב הוא סגן נשיא חברת ManageEngine

נחשף מבצע תקיפה משולב בסייבר בו פעלו אקטיביסטים מוסלמים ממדינות "המעגל השני" – וביניהן אינדונזיה, מרוקו, סוריה ואלג'יר – כנגד מטרות ישראליות, במטרה לפגוע באתרים שלהן, כך נודע לאנשים ומחשבים. המבצע, שנקרא 'שחר של חופש בסייבר' (Dawn of Cyber Freedom), תואם בימים ובשבועות שלפני חג הרמדאן, שהחל בסוף פברואר. הוא כלל תיאומים לביצוע מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) כנגד אתרים בעלי פרופיל גבוה, ביניהם האתר של רפאל, אוניברסיטת חיפה ואגד. בחלק מהמתקפות, ההאקרים התגאו כי הצליחו לחלץ מידע מסווג ולפרסם אותו, אולם בחינת חומרי הדלף העלתה, כי מדובר בהדלפות ישנות ש"מוחזרו". חקרה את המתקפה. קלירסקיי הישראלית. חוקרי קלירסקיי ציינו כי "בניגוד למתקפות אחרות, פה התרחש דבר מוזר מעט: ההתאגדות הייתה של קבוצות האקרים שבשגרה אין להן הרבה מהמשותף, מעבר להיותן מוסלמיות, ולעתים אנטישמיות, או, וגם, אנטי ישראליות. בשאר ימות השנה, המניעים והאינטרסים של הקבוצות הללו – שונים. חלקם הגדול של השותפים לתקיפה הם האקטיביסטים, חלקם אידאולוגים ויש גם מי שפועלים ממניעים כספיים. המשותף היחידי לכולם הוא שהם 'סתם לא מחבבים' את ישראל. בימים אלה, הקבוצות החליטו לשתף פעולה, ויש להן גם הצלחות". כך, אחת הקבוצות שזוהתה כמשתתפת במבצע המשולב היא Anonymous_KSA, המורכבת מהאקרים מסעודיה. זו נוהגת לתקוף אתרים בהודו, כולל אתרי ממשל, ולא יעדים בישראל. לצידה, פועל Mr_Hamza – שהוא בכלל אלג'יראי, או קבוצת האקרים מהמדינה. יש לקבוצה יכולות 'בוטיות', והיא נוהגת לתקוף יעדים בספרד ובאנגליה. באופן מפתיע, ההאקרים מהקבוצה חברו באחרונה לקבוצת האקרים רוסית, התוקפת במתקפות DDoS. עוד נצפו שותפות לדיונים ברשת האפלה בטרם המבצע – קבוצות לבנוניות, תומכות חיזבאללה וקבוצות האקרים איראניות. שותפים נוספים למבצע: Arabian_Ghost, Team1945, al-Sham_Corps_Cyber_Resistance, Cyber_Shadow_Unit, Falcon_Unit, וצבא ההאקרים האיסלאמי". "יש להם תחביב", אמר חוקר קלירסקיי, "הם נהנים לתקוף אתרים ישראלים, ועוד יותר נהנים לעשות זאת ברמדאן". "המבצע יגרום לאויב להבין שביטחונו נמצא כעת בטווח האש שלנו" "בשם אלוהים, הנדיב והרחום ביותר", כתב אחד ההאקרים השותפים למסע, "הו המוני אומתנו הערבית והאסלמית. בעוד האויב ממשיך בתוקפנותו ובפשעיו. בעוד הוא מאמין באופן הזוי במערכותיו, אנו ב'התנגדות האלקטרונית' מכריזים על תחילתו של מבצע 'שחר החירות'. ביצורו (של האויב הציוני) לא יועיל לו והחומות האלקטרוניות שלו לא יגנו עליו. אנו מודיעים כי מחר יהיה שלב חדש במערכה הגלויה שלנו עם האויב, כאשר אנשינו החופשיים במרחב הסייבר יבצעו פעולה איכותית נגד מערכותיו הרגישות. זו תהיה מכה שתטלטל את ישותה ותחשוף את חולשתה מול הרצון האיתן (שלנו). מה שהכנו יגרום לאויב להבין שביטחונו (או, מצב האבטחה שלו) נמצא כעת בטווח האש שלנו, ושמרכזיו ומערכותיו לא יצאו מידינו. אנו מזהירים את האויב מפני זלזול בכוח הרצון שלנו, ומדגישים כי פעולה זו תהיה רק ההתחלה ואחריה יבוא הדבר החמור והגדול יותר, עד שיבין כי התקפותיו לא יעברו בלא דין וחשבון וכי שחר החירות עלה וכי יש לנו פגישה עם הניצחון. זהו מאבק של ניצחון או מות קדושים". אחד השותפים למבצע, האקר בעל הכינוי DCA, כתב: "אנו שמחים להיות חלק ממבצע 'שחר של חופש בסייבר'. הוא כולל שותפים בעלי חשיבות, קבוצות מוסלמים וערבים. אנו מפצירים ודוחקים בכל מוסלמי שהוא להצטרף למסע, כמו שעשו כבר 21 קבוצות האקרים. בעזרת אלוהים, נמחיש לכם את היכולות שלנו במרחב הסייבר. הו, מוסלמים: התכוננו!". מבצע בסגנון OpIsrael – יום ירושלים האיראני אחד החוקרים העריך כי "המבצע המתואם בסייבר דומה ומזכיר את הניסיונות רבי השנים של ההאקרים לפעול במשותף לקראת יום ירושלים האיראני". יום ירושלים האיראני מצוין – מאז עליית חומייני לשלטון באיראן ב-1979 – בכל שנה ביום שישי האחרון של הרמדאן, והוא מבטא התנגדות לציונות ולישראל, ובפרט לכיבוש ירושלים. המבצעים מופיעים ברשת תחת ההאשטאגים OpJerusalem#, ו-OpIsrael#. ב-2024 המועד קיבל משנה תוק, ברקע המאבק מול טהרן מצד אחד והמלחמה בדרום ובצפון מנגד. כך, בשנה שעברה, האקרים התרברבו כי פרצו למערכות משרד המשפטים – אולם האירוע הוכחש על ידי גורמים רשמיים בישראל, וגורמים בארץ העריכו כי מדובר בחדשות כזב. האם נחווה את יום התקיפות בעוצמה? OpIsrael "ההאקרים המוסלמים שמשתתפים במבצע המשולב", ציין אחד החוקרים, "הצליחו לעצבן כל מיני גורמים, לא ברור בדיוק את מי. אולי, ורק אולי, אלה חיילים משועממים, או נערים ישראליים זבי חוטם המתמחים בסייבר". גורמים עימם שוחח אנשים ומחשבים – מומחי סייבר בישראל ובחו"ל – העריכו כי יום ירושלים האיראני השנה, יביא לגידול במתקפות – החל מהשחתת אתרים ("חירבוש"), עבור במתקפות שמטרתן ריגול ואיסוף מודיעין, דרך מתקפות שמטרתן שיבוש והרס, ועד מבצעי השפעה ותודעה, לרבות הפצת מידע כוזב. זאת, ברקע מלחמת חרבות ברזל, והגידול שיש בשיח העוין ברשת, הקורא להתארגנות לביצוע מתקפות סייבר כנגד מרחב האינטרנט הישראלי. מדי שנה בתקופה זו מזוהות מתקפות, לרוב פחות מתוחכמות ומהסוג הקל יותר לביצוע באופן רחב, כגון השחתות אתרים, השתלטות על מערכות של בתים חכמים, הפצת מסרונים המכילים הודעות דיוג, פריצה לרשתות חברתיות, חדירה למאגרי נתונים של חברות והדלפות מידע, לצד פרסומים שמתהדרים במתקפות שלא בהכרח התרחשו. החוקר של קלירסקיי סיכם: "המתקפות אינן ברמה טכנולוגית גבוהה, אולם יש להן פוטנציאל נזק, ואין לזלזל בהתאגדות מוזרה שכזו. מדי פעם ההאקרים מצליחים להוריד אתרים. מנגד, הם מפרסמים הדלפות רבות, שנקצרו לכאורה מאתרים ישראליים – ובהיבט הזה הם ממש לא מבריקים. זהו מיחזור ולא פרטי מידע שהושגו בפריצה חדשה. ברור שמדובר בהתארגנות שתוכננה מראש ולא בפעולה מקרית וספונטנית".

מה בין סוללה לאוזניות אלחוטיות שמתחברות לטלפון באמצעות Bluetooth ואז מוכנסות לתוך האוזניים כדי להקשיב למוזיקה, עם העדפה להשתקת הסביבה או לא? על הנייר אין הרבה, אבל מבחינה של HMD, זו שפעם החייתה את מותג הטלפונים של נוקיה רק כדי להשכיב אותו באופן סופית למשכבו האחרון, יש חיבור ועוד איך. קוראים להן Amped Buds, וכאוזניות יש להן עיצוב קצת מיוחד בגלל המחבר בקצה, בין החלק של האוזן לחלק של הידית, שיש לו ציר שמאפשר תזוזה והתאמה אישית טובה יותר, אבל מה שמיוחד הוא מארז הטעינה שלהן שהוא מרובע, שוקל 80 גרם ועוביו 14 מ"מ. זהו מארז טעינה תרתי משמע. אם הוא משמש רק את האוזניות אפשר להגיע ללא שימוש ב-ANC עד 95 שעות, אבל זהו מארז מגנטי תומך תקן Qi2, שהסוללה שלו, שנפח העבודה שלה עומד על 1,600mAh והיא יכולה לספק דחיפה חשמלית קלה במקרה הצורך, כשממש אוזלים האחוזים בטלפון. ואם הטלפון לא תומך בטעינה אלחוטית, אפשר כמובן להתחבר למחבר ה-USB-C של המארז. האוזניות נכנסות מהצדדים של המארז לצורך שמירה ו/או הטעינה שלהן. יש להן דרייבר 10 מ"מ, שבב Snapdragon Sound להוספת איכות צליל, ואפשר לצמד אותן לשני מכשירים במקביל. הן מחזיקות 8 שעות בלי ANC ו-4 עם, והן יעלו בקרוב מאוד 199 אירו.

פרקטיפרוג'קט חברת פרקטיפרוג'קט – שותפת פלטינה של אטלסיאן ומובילה עולמית בהטמעת מערכות ותהליכי עבודה – השלימה בהצלחה מיגרציה רחבת היקף של מערכות ג'ירה וקונפלואנס של חטיבת הביטוח האלמנטארי בחברת סאפיינס מגרסאות שרת (Server) למערכת הענן של אטלסיאן (Cloud). הפרויקט, שנחשב לאחד המורכבים שבוצעו בתחום, בוצע הושלם במסגרת סוף שבוע ארוך – ללא תקלות וללא הפרעה לפעילות השוטפת.  המיגרציה היא חלק מהאסטרטגיה הרחבה של סאפיינס לשדרוג תהליכי העבודה והמעבר לעידן הענן – המספק יתרונות כמו אבטחה מוגברת, גמישות טכנולוגית, שיפור חוויית המשתמש, ותמיכה בחדשנות. התהליך כלל חזרות ובדיקות מקיפות על ידי צוות פרקטיפרוג'קט, שאנשיו הבטיחו את השלמת המהלך ללא תקלות וללא פגיעה בפעילות העסקית.  אנה מנשה, סמנכ"לית מערכות המידע ב-סאפיינס, ציינה: "המעבר למערכת הענן של אטלסיאן היה חיוני לחזון הטכנולוגי שלנו. הצלחת הפרויקט היא תוצאה של עבודה מדויקת מצד צוות פרקטיפרוג'קט, ואנו שמחים להמשיך לשתף פעולה עימם במעבר חטיבות נוספות ובבדיקת היתכנות לשילוב יכולות AI בתהליכי העבודה שלנו". הילי בלזר, מנכ"ל פרקטיפרוג'קט. צילום: יח"צ ניהול פרויקט מקצועי ומדויק הילי בלזר, מנכ"ל פרקטיפרוג'קט, הדגיש את חשיבות התהליך ואמר: "מיגרציה של מערכות קריטיות כמו ג'ירה וקונפלואנס לענן של אטלסיאן דורשת תכנון קפדני, ביצוע מדויק והבנה מעמיקה של הצרכים העסקיים והטכנולוגיים של הלקוח. אנו גאים להיות שותפים לדרך של סאפיינס, ולסייע להם במעבר לעידן הענן בצורה חלקה ובטוחה. הצלחת הפרויקט משקפת את הידע, הניסיון והמחויבות של צוות המומחים שלנו". המשך הדרך: מיגרציה חוצת ארגון בהמשך לפרויקט המוצלח של חטיבת הביטוח האלמנטארי, החברות מתכננות להרחיב את המיגרציה לחטיבות נוספות בסאפיינס, תוך התאמה לצרכים הספציפיים של כל חטיבה. הפרויקט מדגים את היכולת של פרקטיפרוג'קט להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים מורכבים ולספק פתרונות מותאמים ללקוחות ברמה הגבוהה ביותר. סאפיינס מצטרפת כעת למספר הולך וגדל של חברות שמאמצות את הענן של אטלסיאן לצורך שיפור תהליכי העבודה והחדשנות בארגון. 

"כפי שאתם יודעים אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מעניינת, שלא לומר מאוד מאתגרת. חברות לוקחות ומשקיעות הרבה כסף כדי לעשות דברים יצירתיים מאוד על מנת לגייס עובדים, ובתחום שלנו מדובר כמובן במתכנתים. אנחנו חיים ביקום דיגיטלי שיש בו סוג של פרדוקס, והוא אומר שהדרישה בשוק לאפליקציות היא לכמות הגדולה פי חמישה, אם לא יותר, ממה שהחברות מסוגלות לספק, והפער בין מה שמצפים מהן למה שהן מסוגלות לתת הוא פשוט עצום", כך אמר אתמול (א') ארי לימור, מנכ"ל מג'יק ישראל בפתיחת כנס 'העתיד של Low Code/No Code' של אנשים ומחשבים. הכנס, שמשך אליו מספר רב של מקצוענים בתחום, עסק לראשונה באופן מפורט ומדוקדק בנקודות החוזק, בבעיות ובפתרונות הקוד הנמוך השונים שמוצעים בשוק, ובשונוּת של הטכנולוגיה מעולם הפיתוח באמצעות שימוש בקוד מסורתי. צילום ועריכת ווידיאו: ליטל רובינשטיין לימור, שגם הנחה את הכנס לכל אורכו, סיפר שההערכה היא שבמשך חמש השנים הקרובות יפותחו לא פחות מ-500 מיליון אפליקציות חדשות, ומדובר בכמות שגדולה יותר מכל היישומים שפותחו לאורך 40 השנים האחרונות. "זה נובע מהדרישה ההולכת וגדלה למידע, והשאלה היא איך סוגרים את פער המידע הזה שצריך ליצור, ואין שום ספק זה סוג של פקק. עוד ביטוי לבעיה הזו הוא שכמעט 86% מהחברות בשוק הטכנולוגי ברחבי העולם מחפשות אחרי מתכנתים ללא הפסקה, ויש כבר חוסר עולמי של ארבעה מיליון מתכנתים. ואם אתם חושבים שבסטארט-אפ ניישן אנחנו מוגנים, אז לא, גם לנו כבר יש חוסר של 20 אלף מתכנתים", הוא סיפר. וזה לא נגמר בזה, יש גם השתנוּת של הדרישות מצד אלו שמבקשים את הפיתוח וגם מצד אלה שאמורים להיות מגויסים לתחום. "הדרישה היא שנגיב מהר ונהיה מאוד רלוונטיים, ומצד שני רוצים מאיתנו שירות של 24/7, שאם יש תקלה שנטפל בה גם בשלוש בבוקר, כי הלקוח לא רוצה לסבול שאלות מצד הלקוחות שלו. בנוסף, כיום יותר ויותר מתכנתים חדשים הם מדור המילניום, וזה יגיע כבר השנה ל-75% מהעובדים, וגם הם מביאים דרישות משלהם, כמו לעבוד בנוחות, לעבוד מהבית, ורוצים גם כמה שיותר יכולת התאמה. הארגונים גם לא רוצים משהו מהמדף אלא משהו מותאם, וזה מביא את הכל לאיזשהו משבר, ובתעשייה חווים חוסר משמעותי ביכולת לספק פתרונות", המשיך לימור להסביר את הבעיות של שוק פיתוח התוכנה הנוכחי. יוכל לסייע למשברים בתעשייה. קוד נמוך. צילום: Shutterstock הפתרון: שימוש רב יותר בקוד נמוך לדבריו, הפתרון הוא כמובן מה שעמד בלב הכנס, והוא שימוש רב יותר בקוד נמוך כדי ליצור את האפליקציות להן יש דרישה רבה כל כך. "כל מי שהבודק כיום את שוק הביטוח מבין את זה. הקוד הנמוך הוא כיום רלוונטי מאוד, יותר מתמיד, והוא מגיע עכשיו לשיא חדש, בשעה מאוד חשובה לשוק הטכנולוגי, וזה רק ילך ויצמח. זהו שוק שהולך להתפוצץ", הוא קבע. לימור הציג נתונים של מחקרים שונים לפיהם שוק הקוד הנמוך – עבור תחומים כמו פלטפורמות לשימוש כללי, אפליקציות של בסיסי נתונים, אפליקציות מובייל, אפליקציות לניהול תהליכים ועוד – עמד ב-2024 על היקף של כ-22.5 מיליארד דולר, והוא צפוי להגיע עד לסוף 2034 להיקף של 241.9 מיליארד דולר. "אנחנו בתקופה של מהפכת המידע, ויחד איתה מגיעה מהפכת הקוד הנמוך שמספק פתרון מאוד פשוט יחסית לפיתוח האפליקציות. הוא מציע זמן פיתוח מהיר, העצמה של משתמשים שאינם טכנולוגיים ליצור בעצם את האפליקציות שהם צריכים, הקטנת התלות במתכנתים פנימיים ועוד יותר בחיצוניים, ועוד. זה גם מוביל למעורבות רבה יותר של הגורמים העסקיים בארגון, וזה גם יכול לעזור לעלויות, כי יש צורך בצוות קטן יותר לפיתוח והתחזוקה של האפליקציות הסופיות – שלא לדבר שברוב המקרים זה גם מאפשר שינוי אפליקציות בלי חשש לפגוע במשהו שמישהו מסוים הכין ורק הוא מבין מה הוא עשה באפליקציה", סיכם לימור.

שרון אסא היא אשת היי-טק, צעירה, שעובדת בחברת התוכנה מאוונס (mavens), השייכת לענקית הגיימינג זינגה (Zynga), בתפקיד אחראית אופרציה בכירה מזה שלוש שנים וחצי. במקביל לעבודתה , היא פעילה ויזמית חברתית בקהילה התנדבותית בינלאומית, שנקראת גלובל שייפרס.  זהו ארגון המשויך ונתמך על ידי הפורום הכלכלי העולמי, WEF, שפעיל ב-500 ערים ברחבי העולם, עם יותר מ-10,000 מתנדבים. העיר תל אביב הצטרפה לארגון לפני שנתיים, ואסא מובילה את ההאב הזה. במקביל, פועל גם האב בעיר ירושלים. פעילי הארגון הם צעירים בני 18-30, ובכל מדינה הפעילות מתמקדת בנושאים חברתיים שמתאימים לאוכלוסייה. הפורום הכלכלי היוקרתי מקיים פעם בשנה את הכנס הבינלאומי שלו בדאבוס, שוויץ, ומגיעים אליו ראשי מדינות, מנכ"לי חברות ענק ובהן חברות היי-טק, לצד יזמים ואנשי עסקים. בכל שנה מארגני הכנס מעניקים 50 מלגות לפעילים בארגון, שחברים בו יותר מ-10,000 צעירים, והתחרות על כל כרטיס כניסה היא קשה. אסא רצתה להשתתף בכנס הזה בדאבוס כנציגת השלוחה הישראלית. זהו אתגר לא פשוט, מאחר שעל המלגות מתמודדים אלפי חברי הארגון, וישראל לא נמצאת כמעט על המפה שם. כדי להתקבל יש לעבור שורה של מסננים, להביא המלצות ולשכנע מדוע השתתפות שלך חשובה שם. בנוסף לכך, אסא עצמה חוותה מכשולים, פוליטיים, על רקע המלחמה. "המסע אל הכנס בדאבוס לא היה קל בכלל", היא אומרת בשיחה עם אנשים ומחשבים, "חוויתי חרם מצד חברים בקהילה, שדרשו שאוותר על ההשתתפות כנציגת ישראל ואף הפעילו לחצים על מארגני הכנס לבטל את ההזמנה שלי. הלחצים היו לא רק ממדינות שאינן אוהדות אותנו", אומרת אסא. "בקבוצות הווטסאפ של הארגון הופצו נגדי ונגד ישראל דברי שטנה ושקרים, והחתימו על עצומה למנוע הגעתי. כמובן שזה לא עזר להם, וזה רק הגביר את המוטיבציה שלי להגיע לשם ולייצג את המדינה שלנו", היא מספרת. אסא מספרת, כי במהלך ימי הכנס היא הציגה יוזמות חברתיות וחדשנות טכנולוגית, שוחחה עם מנהיגים ממדינות שונות ודיברה איתם על השפעה חברתית כחלק מחדשנות טכנולוגית, התחום שבו היא עוסקת. "השתדלתי לספר את הסיפור שלנו בתקופה שבה ההסברה שלנו התמודדה עם התקפות, שנאה ואנטישמיות חסרות תקדים, וראיתי בזה שליחות לאומית ממדרגה ראשונה", אומרת אסא. היא נפגשה עם בכירים שהגיעו לכנס, שוחחה איתם, הציגה את העמדה הישראלית, ולעיתים נדהמה מרמת השנאה או חוסר הידע על כל מה שקורה מאז פרוץ המלחמה. אחד המפגשים המעניינים, שעליו מספרת אסא הוא השתתפות במפגש פתוח עם שר החוץ הירדני, איימן א-ספאדי. "השר הירדני דיבר בפאנל עם כתב ה-וושינגטון פוסט לענייני המזרח התיכון, דיוויד אינגשיוס. "במהלך הדיון פורסמו תוצאותיו של סקר לגבי סיכויי הימשכותה של הפסקת האש בין ישראל לחמאס, כאשר רק 15% מהנשאלים האמינו שהפסקת האש תחזיק מעמד", אומרת אסא, וממשיכה, "אזרתי אומץ והפניתי אל שר החוץ הירדני שאלה – כיצד בכוונתו לעזור להשיג שלום באזור מול השנאה היוקדת שאליה חשוף הדור הצעיר?. כצפוי תשובתו של השר היתה דיפלומטית: 'זהו נושא שמדאיג אותי מאוד' … אכן הרשתות החברתיות מלבות שנאה ואם לא נפתח אמפתיה אחד כלפי השני, יהיה קשה מאוד לייצר שלום". מפגש מרגש נוסף שמציינת אסא בהתרגשות היה עם מלאני בי (בראון) חברת הספייס גירלז. היא התפרסמה בשנים האחרונות במסגרת פעילות בפרויקטים שמסייעים לנפגעי טראומה, בעקבות חוויותיה האישיות. בראון הוציאה שלושה ספרים, ובספרה האחרון " כנה מאוד" חשפה על ההתמכרות שלה לסמים בשנת 2014. "סיפרתי לה, שמייד עם פרוץ המלחמה, בתוך 24 שעות, גייסתי יותר מ-500 מטפלי טראומה בהתנדבות, שהעניקו טיפולים ליותר מ-2,000 איש בישראל ללא עלות, עם עדיפות לניצולי הנובה. מאוחר יותר, מלני התראיינה לאחת מתחנות הטלוויזיה וסיפרה על המיזם שלנו ואף הזכירה את שמי, וזה מאוד ריגש אותי. "מישראל פגשתי את יוסי ורדי ואת הנשיא יצחק (בוז'י) הרצוג שהתעניין מאוד ואף הצטלם איתי. אבל המפגש הכי משמעותי היה עם הנכד של החטוף עודד ליפשיץ ז"ל, שניהל מאבקים עבור הסבא שלו, שהתלווה למשלחת של הרצוג. שרון אסא והנשיא יצחק (בוז'י) הרצוג בדאבוס. צילום: פרטי "פגשתי גם חבר פרלמנט שוויצרי, איסלאם עליג'אג', חולה ALS ופעיל למען שילוב אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה. הוא אמר, כי החלום שלו הוא לבוא לישראל ולקדם את השילוב של אנשים עם מוגבלויות. בתחום התרבות פגשתי את טום דיילי, אלוף אולימפי בקפיצה סינכרונית מ-10 מטר. השיחה איתו על משמעת, הישגיות והשפעה חברתית הייתה מעוררת השראה". במה מתמקדת הפעילות שלכם בארץ? "אנחנו עוסקים במנעד של פערים חברתיים במטרה להרחיב את הנגישות לענף. לדוגמה, חושפים תלמידי בתי ספר להיי-טק ומצמידים להם מנטורים. הפעילים שלנו עוברים מבחני קבלה קפדניים. אנחנו עובדים עם עמותת חינוך לפסגות ומעבירים את התלמידים הכשרה של שלושה חודשים בקבוצות מעורבות, יהודים וערבים". אילו מסרים לקחת ממה שראית ושמעת בכנס? "הבנתי טוב יותר, שמדינת ישראל נכשלת בתחום הגיוון וההכלה. פגשתי שם הרבה אנשים עם מוגבלות, והייתי צריכה להשיב על שאלות, כגון איך זה שמדינת ישראל, אומת הסטארט-אפים, לא מובילה בתחום הגיוון והמוגבלויות. למדתי המון על הנושא ויצרתי המון קשרים. למשל, פגשתי שר בפרלמנט השוויצרי בשם איסמאיה ססאי, מוסלמי, שאמר לי כי יש לו חלום להגיע לישראל ולפתח את תחום ההיי-טק לאנשים עם מוגבלויות, וביקש שאקדם את זה. זה מאוד ריגש אותי. המסר הנוסף שלקחתי איתי הוא, שצריך לטפל בגלי השנאה כלפינו, במיוחד אצל הצעירים ובני הנוער. זה התפקיד שלנו לשנות את המציאות הזו, כדי להבטיח עולם טוב יותר, להרגיע את ההסתה ברשתות ולהבין אחד את השני. בצד הטכנולוגי כמובן שהתרשמתי מהעיסוק בבינה מלאכותית. הבנתי שגם בנושא הזה לישראל יש עוד הרבה מה לעשות. ובכלל, עצם החוויה לפגוש מנהיגים מכל העולם, היכולת לשאול שאלות ולהביע את דעתך היא חוויה מאוד מרגשת שעברתי, ואני מאוד רוצה ליישם את המסקנות כאן בפעילות שלנו בישראל".

ענקית הטכנולוגיה אפל נמצאת בשלבי פיתוח של דור חדש של AirPods שיכללו מצלמות מובנות, כך על פי דיווח חדש של מארק גורמן מבלומברג. המטרה העיקרית מאחורי פיתוח זה היא לשפר את האופן שבו משתמשים מבינים ומתקשרים עם סביבתם. אפל שואפת לשלב יכולות של מה שמכונה "בינה ויזואלית" ב-AirPods, באופן דומה לשילוב שלה ב-iPhone 16 באמצעות "שליטה במצלמה". עוד דווח שהאוזניות יוכלו לספק הכוונה קולית על ידי ניתוח חזיתות חנויות או נקודות ציון. המשמעות היא שמשתמשים יוכלו לשאול את סירי (Siri) הסייעת הווירטואלית שאלות על סביבתם מבלי שיצטרכו בכלל לשלוף ולהחזיק את הסמארטפון שלהם, בדומה לחוויית השימוש במשקפיים חכמים. השימוש במצלמות אינפרא-אדום נשקל גם כן לפי הדיווחים, וזאת משום שמצלמות עם יכולות אלו אמורות להצטיין במשימות כמו מיפוי עומק, כמו גם בניווט במקומות הומי אדם. כמו כן האינפרא-אדום יכול לעזור למשתמשים לקויי ראייה להימנע ממכשולים. לדוגמה, משתמש יוכל לשאול "איפה אני?" והמערכת תוכל לסרוק תמרור רחוב כדי לאתר את מיקומו. אהבתם? תצטרכו להמתין כשנתיים אנליסט אפל המוכר, מינג-צ'י קואו, הוסיף והסביר כי המצלמות עשויות לשמש לשילוב AirPods עם מוצרים אחרים של החברה. לדבריו, הן יוכלו לשפר את המודעות המרחבית בזמן האזנה לשמע עם ה-Apple Vision Pro כל עוד המכשיר על המדפים. האוזניות העתידיות צפויות להיות משולבות גם עם אוזניות מציאות מדומה/רבודה עתידיות אחרות של אפל, ובכך לשפר את השמע המרחבי ולחזק את האקוסיסטם של מחשוב מרחבי. בנוסף, המצלמות יוכלו לאפשר "שליטה במחוות אוויר" להפעלה ושימוש באוזניות האלחוטיות. ואולם לפי בלומברג, הטכנולוגיה החדשנית לא צפויה להגיח אל חיינו לפני 2027, ככל הנראה לצד AirPods Pro 4.  במאמר שפורסם ב-AppleMagazine נבחנה הסיבה לכך שהחברה בוחרת דווקא באוזניות ולא במשקפיים חכמים עבור הטכנולוגיה המסוימת, כפי שהיה צפוי. לפי הניתוח, על אף שמשקפיים חכמים עם מצלמות נראים כבחירה המתבקשת, כמו שמוכיח שיתוף הפעולה של מטא וריי-באן, אוזניות ה-AirPods מציעות יתרונות בעיצוב וכן בהרגלי השימוש. משקפיים עם מצלמות עלולים להיות לא נוחים לשימוש ממושך, עקב משקל נוסף של חומרה וסוללות. לעומת זאת, AirPods הן קלות משקל ומהוות כבר מוצר חובה בעיניי מיליוני משתמשים. יתרון נוסף הוא מיקום המצלמות בצדי הראש, אשר יכול לספק שדה ראייה רחב יותר בהשוואה לעדשות קדמיות במשקפיים, ובכך לקלוט יותר מהסביבה. הפיתוח, כאמור, עדיין נמצא בשלבים מוקדמים וקיימים אתגרים כך שלא בטוח שהוא אכן יקרום עוד וגידים. בין האתגרים מצוין למשל נושא חיי הסוללה – שכן הוספת מצלמות תדרוש יותר אנרגיה עבור המכשור. לפיכך אפל תיאלץ כנראה לחשוב מחדש על מארז הטעינה או להאריך את זמן השימוש.  פרטיות היא דאגה נוספת, אך הרקורד של אפל בהגנה על נתונים, כמו עיבוד נתונים במכשיר עבור Siri, מרמז שהחברה תעדיף להמשיך לשמור על אמון המשתמשים ולהגן עליהם.