לפני תשע שנים יצא לאוויר העולם מונח חדש בתחום הטכנולוגיה: פמטק (FemTech). כשמו כן הוא, מדובר בטכנולוגיות לנשים, בעיקר בתחום הבריאות. המודעות לפמטק הלכה ועלתה עם השנים, אם כי גם היא, וגם הטכנולוגיה הזאת, עדיין לא מימשו את מלוא הפוטנציאל שלהן. הטכנולוגיה יכולה לשפר את חיי הנשים – לא רק הפמטק בתחום הבריאות, אלא גם טכנולוגיות חדשניות אחרות. כך לפחות עולה משאלון שענו עליו שלוש בכירות בעולמות ההיי-טק והון-הסיכון. התוצאות לפניכם: עדינה קראוס, מנכ"לית אינוסורס ונצ'רס האם יש טכנולוגיה שאת מאמינה שעתידה לשנות את חיי הנשים בעולם, ואם כן – איך? "אני מאמינה שחדשנות דיגיטלית, שמאפשרת עבודה מרחוק באיכות גבוהה, מחוללת שינוי בחייהן של נשים ברחבי העולם. היא מספקת גמישות לאזן בין קריירה לחיי משפחה, מבלי לוותר על צמיחה מקצועית. בנוסף, ההתקדמות ברפואה, במיוחד בתחום הפמטק, מחוללת מהפכה בטיפול הרפואי בנשים. חידושים אלה נותנים מענה לנושאים שלעתים קרובות הוזנחו בעבר, ומציעים פתרונות המותאמים באופן ייחודי לצרכים הבריאותיים של נשים. יחד, טכנולוגיות אלה יוצרות הזדמנויות לנשים לשגשג – הן בחייהן האישיים והן באלה המקצועיים". אם היית יכולה לחזור לנקודת ההתחלה של הקריירה שלך, מה היית עושה אחרת, ומה לא היית משנה בכלל? "לא הייתי משנה משהו משמעותי, מכיוון שכל שלב, אתגר והחלטה עיצבו את הקריירה שלי והביאו אותה למה שהיא כיום. אני מאושרת במקום שבו אני נמצאת, ומלאת הכרת תודה על הדרך שהביאה אותי לכאן. עם זאת, הייתי רוצה שתהיה לי קצת יותר סבלנות – במיוחד ברגעים שבהם חשבתי שהכול היה חייב לקרות אתמול. האתגר הזה מלווה אותי עד היום". עדינה קראוס, מנכ"לית אינוסורס ונצ'רס. צילום: יח"צ איזה כישלון בדרך המקצועית שלך הפך לנקודת מפנה משמעותית? "בשיא הקריירה המוקדמת שלי בפיננסים קיבלתי משרה בוול סטריט, וב-11 בספטמבר 2001 עבדתי במרכז הסחר העולמי – מגדלי התאומים, שנהרסו כתוצאה ממתקפת הטרור הענקית. האירוע הטרגי וההתפתחויות בעקבותיו אילצו אותי להתרחק מהשאיפה שלי לקורות חיים מושלמים בתחום הבנקאות, ובסוף קיבלתי משרה שהובילה אותי לעולם הטכנולוגיה וקירבה אותי לחדשנות. זו הייתה תקופה מאתגרת, שעיצבה את החוסן שלי ואת הדרך המקצועית שבה אני צועדת. הלקח המרכזי שלמדתי מאז הוא: כשדלתות נסגרות, נפתחים חלונות של הזדמנויות". אם היית יכולה להעניק לבת שלך טיפ אחד להצלחה בעולם הטכנולוגי, מה הוא היה? "עולם הטכנולוגיה שינה את חיינו בצורה בלתי נתפסת, והוא מציע כלים ואפשרויות מדהימים. עם זאת, המגע האישי הוא שהופך כל מוצר, גם אם הוא טכנולוגי, למיוחד וייחודי באמת. סמכי על האינטואיציה שלך ותני לעבודתך את המגע הנשי. והכי חשוב – האמיני בעצמך. הפרספקטיבה והקול שלך הם הערך המוסף שלך, והם אלה שגורמים לך לבלוט בעולם הטק". מהו ההישג האישי או המקצועי שאת הכי גאה בו, אבל כמעט אף אחד לא יודע עליו? "אני נותנת מעשר – גם ברמה האישית וגם ברמה העסקית. על ידי נתינת מעשר, אני לוקחת חלק במסורת נצחית, שמחזקת אנשים וקהילות, ומביאה ברכה רוחנית וחומרית לחיים. שני פרויקטים שנתתי להם מעשר ואני מאוד גאה בזה הם הכנסת ספרי תורה לקהילות היהודיות באיסלנד ובאבו דאבי". יעל בנבנישתי, משנה למנכ"ל אינשורטק ישראל ודוקטור לגרונטולוגיה האם יש טכנולוגיה שאת מאמינה שעתידה לשנות את חיי הנשים בעולם, ואם כן – איך? "אני מאמינה שעם התקדמות תחום הבינה המלאכותית נקבל סוכנים דיגיטליים שיהיו פלטפורמות מקוונות לייעוץ רפואי ותמיכה לבריאות נשים. פלטפורמות אלה יכולות לספק לנשים מידע אמין, חוכמת המונים ותמיכה במגוון נושאים הקשורים לבריאות ואיכות חיים לאורך כל שלבי החיים, כמו גיל ההתבגרות, הקמת המשפחה, גיל המעבר והסבתאות". אם היית יכולה לחזור לנקודת ההתחלה של הקריירה שלך, מה היית עושה אחרת, ומה לא היית משנה בכלל? "כל השנים, עוד כילדה, הייתי פעילה במסגרות של מועצות תלמידים ואחר כך באגודת הסטודנטים. את הפעילות הזאת לא הייתי משנה. אבל, לצערי, לא מינפתי מספיק את הכוח שיש לאגודת סטודנטים כדי להשפיע על החברה הישראלית, וכאן הייתי שמחה לחזור אחורה עם התובנות שיש לי כיום". יעל בנבנישתי, משנה למנכ"ל אינשורטק ישראל ודוקטור לגרונטולוגיה. צילום: רמי זרנגר איזה כישלון בדרך המקצועית שלך הפך לנקודת מפנה משמעותית? "את תחילת דרכי המקצועית עשיתי באחת מקופות החולים. לא זיהיתי נכון את הדינמיקה והפוליטיקה הפנימית במקום שהייתי בו, עד שהבנתי שאין לי אפשרות להמשיך ולהישאר לעבוד שם. הכישלון הזה פתח לי את הדרך לעולמות הגריאטריה ומשם לעולמות הטכנולוגיה לקידום איכות החיים של בני הגיל השלישי. משם רק צמחתי, עד לתפקיד שלי כיום". אם היית יכולה להעניק לבת שלך טיפ אחד להצלחה בעולם הטכנולוגי, מה הוא היה? "לא לשמור בבטן, לומר את מה שמפריע לך ולומר את דעתך, גם אם היא שונה. מה כבר יכול לקרות?" מהו ההישג האישי או המקצועי שאת הכי גאה בו, אבל כמעט אף אחד לא יודע עליו? "את התואר הראשון שלי עשיתי בפיזיותרפיה, עם התמחות בבצקות ופצעים. עם השנים התרחקתי מעולמות הפיזיותרפיה לתחומים יותר טכנולוגיים, אבל תמיד שמרתי ואמשיך לשמור על הקליניקה הפרטית שלי, כי אין תחליף למגע ולתחושה שאני עוזרת לאנשים". גלי ירום, מנכ"לית ומייסדת משותפת בחברת הפודטק בטר ג'וס האם יש טכנולוגיה שאת מאמינה שעתידה לשנות את חיי הנשים בעולם, ואם כן – איך? "אני לא חושבת שצריך לשנות את חיי הנשים בעולם עם טכנולוגיות. אני יודעת שלנשים יש כוח, שכל, אינטליגנציה רגשית ויכולות אלתור ותמרון גבוהות, שזה שילוב מנצח להתקדם ולסלול את הדרך בכל תחום אפשרי. אבל אם כבר שאלת, אני חושבת שמה שנחוץ לנשים זה יותר אומץ ותעוזה, ולהתקדם לקבלת החלטות. לכן, אם תהיה טכנולוגיה שמשכללת ועוזרת בקבלת החלטות על פי עץ החלטה, ייתכן שזה יהיה גיים צ'יינג'ר". אם היית יכולה לחזור לנקודת ההתחלה של הקריירה שלך, מה היית עושה אחרת, ומה לא היית משנה בכלל? "במהלך הקריירה שלי התמחיתי במערכת והתקדמתי בתוכה. בהסתכלות אחורה, אני חושבת שהייתי צריכה לעבור ליותר מערכות מקבילות. בדיעבד אני מבינה שזו הייתה הדרך שלי. זה גם מה שאהבתי וחיזק בי את הידע והביטחון המקצועי. לאורך הקריירה הקמתי מערכות מסועפות וליוויתי אותן, כולל הניהול השוטף והמדדים התפעוליים והפיננסיים". גלי ירום, מנכ"לית ומייסדת משותפת בחברת הפודטק בטר ג'וס. צילום: ירון קדם איזה כישלון בדרך המקצועית שלך הפך לנקודת מפנה משמעותית? "החלטתי לעשות שינוי של הקריירה כשהבנתי שלא אתקדם יותר במערכת ענקית שעבדתי בה במשך שנים רבות, כיוון שהייתי 'ממותגת' ומקושרת למערכת הספציפית שעליה הייתי אמונה בעבודתי היומיומית. הבנתי שלא אוכל להתפתח רוחבית בארגון כפי ששאפתי. בסופו של דבר, המכשול הפך לברכה והוביל לתפנית משמעותית בקריירה שלי. זו הייתה הדחיפה שסייעה לי לעבור לעולם היזמות, ולהביא את כל הידע והניסיון שצברתי לפיתוח טכנולוגיה פורצת דרך בעולמות הפודטק". אם היית יכולה להעניק לבת שלך טיפ אחד להצלחה בעולם הטכנולוגי, מה הוא היה? "תמיד ובכל דבר תעשי את הכי טוב שאת יכולה, ותשמרי על האותנטיות שבך". מהו ההישג האישי או המקצועי שאת הכי גאה בו, אבל כמעט אף אחד לא יודע עליו? "בתפקידי הקודם, הטבעתי חותם בכך שבניתי מאפס מחלבה לתפארת, שמזה שנים מוכיחה את חדשנותה ויכולתה. ההישג העיקרי שלי הוא במיזם הנוכחי שלי, שאותו אני דוחפת בכל הכוח, עם פטנטים ורגולציה עולמית, למרות לא מעט מכשולים בדרך. אני ממוקדת בחזון ובמשימה להטמיע את הטכנולוגיה שפיתחנו אני ושותפי, ד"ר ערן בלצ'ינסקי".

גוגל ממשיכה לשלב יכולות המבוססות על ג'מיני במרחב הפתרונות שלה, ובמיוחד בסביבת היישומים העסקיים. התכונה החדשה שהיא מציעה היא אפשרות ליצור בלחיצת כפתור אירוע חדש ביומן של גוגל ישירות מתוך הודעת דואר בג'ימייל. התכונה החדשה תשולב בעדכון החדש של ג'ימייל בגרסאות הארגונית, העסקית והחינוכית שלו, ותוצע למנויי תוכנית הבינה המלאכותית ברמת הפרמיום של החברה – ובכל מקרה בינתיים רק בגרסת הדפדפן השולחני שלה. לאחר העדכון ולאחר מתן ההרשאות, בכל פעם שהבינה המלאכותית תזהה במייל טקסט שיכול להוביל ליצירת עדכון ביומן – כמו, לדוגמה, הזמנה לפגישת עבודה בוועידת וידיאו – יופיע כפתור בראש ההודעה שעליו ייכתב "להוסיף ליומן". אם המשתמש יבחר לעשות זאת, פס הצד ייפתח ויציג את לשון ההודעה שתשולב ביומן – והמשתמש יוכל לבחור לערוך אותה, וכן לאשר או לא. בגוגל טוענים שהמנוע יידע להבחין בין הזמנה לאירועים חדשים לבין אישור אירועים שבגינם לא צריך הכפתור להופיע, כך שלא תיווצר כפילות מיותרת. בנוסף, הפריסה תיערך באופן מתגלגל עד אמצע החודש הבא, ומדובר בהרצה ראשונה של התכונה באופן ציבורי, כך שהיא מוגבלת בינתיים לאנגלית.

בינואר האחרון הודיע נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, על פרויקט חדש בשם סטארגייט, שבמסגרתו חברות ענק ישקיעו כחצי טריליון דולר בתשתיות AI בארצות הברית. החברה המובילה את המיזם היא אמנם OpenAI, אבל אחת המעורבות בו היא אורקל – ונראה שהמעורבות שלה מתעכבת, לפחות במעט. לארי אליסון, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של אורקל, אמר אמש (ב'), לאחר פרסום התוצאות הכספיות של החברה לרבעון השלישי של שנתה הכספית 2025, כי היא עדיין לא חתמה על החוזה הראשון במסגרת פרויקט סטארגייט. עם זאת, הוא צופה שהחוזה ייחתם "בקרוב", ושההשקעות האלה יוסיפו תוספת משמעותית להכנסות של החברה בשנה הכספית הבאה. גם בלי חוזים במסגרת סטארגייט, לאורקל יש הכנסות צפויות מחוזים עתידיים של 130 מיליארד דולר. מנכ"לית החברה, צפרא כץ, מעריכה כי הן יוסיפו להכנסות השנתיות שלה בשנה הכספית הבאה 15%. מכאן שהחברה בונה מאוד על הפרויקט החדש של טראמפ. לפי אליסון, ה-"תבלין" שאורקל מכניסה לפרויקט סטארגייט הוא מאוד פשוט: יכולתה לבנות קלאסטרים גדולים של AI עם טכנולוגיה שרצה יותר מהר מזו של המתחרים ועולה פחות ממנה. "אם אתה רץ מהר ומשלם לפי שעה – אתה משלם פחות", אמר. "כך, יתרון טכנולוגי מיתרגם ליתרון כלכלי, מה שיאפשר לנו לזכות ברבים מחוזי הענק האלה (במסגרת סטארגייט – י"ה)". אליסון שיבח גם את ארכיטקטורת הדאטה סנטרים של החברה ואמר כי "יש לה מידה רבה של אוטומציה, שמורידה דרמטית את עלויות העבודה שלנו". התוצאות הכספיות אורקל סיימה את השנה עם תוצאות טובות, אולם כאלה שפספסו את תחזיות האנליסטים: ההכנסות שלה גדלו ב-6% ועמדו על 14.13 מיליארד דולר לעומת צפי ל-14.38 מיליארד והרווח הנקי למניה היה נמוך בשני סנט מהתחזיות, ועמד על 1.47 דולר. אחד הנתונים הבולטים בדו"חות הכספיים הוא שההכנסות של אורקל מתשתיות ענן רשמו ברבעון צמיחה של 49% ל-2.7 מיליארד דולר. ההכנסות הכלליות שלה מענן עלו ב-23% ל-6.2 מיליארד ואלה שנרשמו מאפליקציות ענן גדלו ב-9% ל-3.6 מיליארד. פלטפורמת NetSuite Cloud של החברה רשמה זינוק של 16% במכירות ל-900 מיליון דולר. הרווח התפעולי הרבעוני של אורקל צמח בכ-25% ל-4.36 מיליארד דולר והרווח הנקי – ביותר מ-20% לכמעט שלושה מיליארד.

ברודקום לא תהיה החברה שתרכוש את אינטל, או חלק ממנה, אם היא בכלל תוצע למכירה. מנכ"ל החברה, הוק טאן, אמנם לא התייחס לכך במפורש, אך בישיבת דיווח התוצאות לרבעון הפיסקלי הראשון של 2025 של החברה הוא אמר שברודקום לא מתעניינת כיום ברכישות ו/או מיזוגים – פחות משנה וחצי לאחר שהשלימה את עסקת הענק לרכישת VMware תמורת 69 מיליארד דולר. "רכישות ומיזוגים? לא, אני עסוק מדי. אנחנו עסוקים מדי בביצוע התוכניות שלנו לגבי AI ו-VMware. אנחנו לא חושבים על זה בשלב זה", אמר טאן. לפני כשלושה שבועות הופיעו ברשת דיווחים כי ברודקום ו-TSMC – שתיים מהגדולות בתחום ייצור השבבים – נמצאות בדיונים במטרה להחליט האם לרכוש ביחד את יצרנית מעבדי המחשוב שנמצאת בצורת כלכליות. ברודקום, כך נטען, רוצה את יכולות הפיתוח המתקדמות של אינטל, בעוד ש-TSMC מעוניינת במפעלי הייצור שלה. אך כאמור, ברודקום עדיין עסוקה במיזוג המלא של VMware לתוך החברה, שכבר עזר לה לרשום ברבעון הראשון של 2025 הכנסות של 14.9 מיליארד דולר – מעל הצפי, שעמד על 14.62 מיליארד, ועלייה של 25% במונחים של שנה לשנה. לפי דיווחים, האמירה הזו של טאן התקבלה בסיפוק על ידי נציגי השותפות של החברה, שהצטרפו לישיבה, אם כי גם הם לא פסלו את האפשרות לביצוע של מהלך כזה מאוחר יותר, אולי בעוד שנה או שנתיים. "אינטל זקוקה כרגע לרוכשת כמו ברודקום, אבל אני לא חושב שלברודקום יש זמן ואנרגיה לאינטגרציה. היא צריכה להתמקד בסיום ההעברה של לקוחות Vmware אליה", צוטט אחד מהם.

"דלף מידע מארגון הוא אירוע שדורש היערכות לפני ותגובה תוך כדי ואחרי, ויש לעשות זאת בכמה רמות: נדרשות תשתיות הגנה, תוך שיתופי פעולה עם גורמי מודיעין איומים בסייבר, ועבודה צמודה לצד גופי הגנה מהמגזר הביטחוני והפרטי, לטובת יכולות חקירה ייעודיות. עוד נדרשת נוכחות בדארקנט, כדי להכיר לעומק את גורמי האיום", כך אמר אלעזר בירו, מנהל מערך שירותי הסייבר ב-נס סייבר קונטרול. בירו דיבר ב-InfoSec2025, כנס אבטחת המידע והגנת הסייבר של אנשים ומחשבים, שהתקיים שלשום (א'), זו השנה ה-26. האירוע נערך באולם האירועים לאגו בראשון לציון והנחו אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, וגיא מזרחי, מנכ"ל סייפרוס.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין בדבריו תיאר בירו אירוע סייבר שאנשיו היו מעורבים בו, שאירע באחרונה. "באוגוסט האחרון", ציין, "היה אירוע דלף מידע בארגון בריאות בישראל. התוקפים הודיעו שקצרו פרטי מידע ואיימו שהם מתכוונים לפרסם אותם באינטרנט. נכנסנו לפעולה מיידית: התחלנו לברר מיהו התוקף, מה מאפייניו, את מי הוא תקף בעבר, האם הוא מתמקד במסעות התקיפה שלו בגורמים ישראליים ועוד. בחנו את מידת האמינות של גורם האיום ומה המצב של הארנק שלו. יצרנו עמו קשר, 'חתרנו למגע', כדי לבחון מהי דרך הפעולה הנכונה, ואז פעלנו להכלת האירוע. או אז גילינו כי המידע שיש ברשותו על לקוחות הקורבן הוא ישן, בן 10 שנים". הוא הרחיב על סייבר קונטרול: "היא נרכשה על ידי נס לפני חמש שנים. אנחנו מציעים לארגונים שירותי הגנת סייבר מנוהלים, כולל SIEM ו-SoC, ויש לנו יותר מ-170 לקוחות. זכינו בעבר במכרז של החברה למשק וכלכלה (משכ"ל), בשיתוף מרכז השלטון המקומי, ובעקבותיו התחלנו להפעיל שירותים ומערך הגנה לסייבר על מנת לסייע לרשויות מקומיות, שבמרביתן אין מערכי הגנה לסייבר מספיקים. יש לנו מוקדים ייעודיים, עם התמחות במתן שירותי הגנה על ארגונים, ובעקבות המכרז התאמנו את הפעילות לצרכי הרשויות. כיום, יותר מ-90 רשויות מקומיות נעזרות בשירותים שלנו – והנתון ממשיך לגדול". סדר עדיפויות משתנה בירו ציין כי "לפני ארבע שנים, סדר העדיפויות של הארגונים היה: ידע ומקצוענות, עלות השירות ואז השירות עצמו והאיכות שלו. לאחר שנכנסנו לתחום השירותים המנוהלים, גילינו שסדר העדיפויות השתנה: השירות נמצא במקום הראשון, העלות שלו מדורגת שנייה והמקצוענות נמצאת במקום השלישי". הוא אמר ש-"בנינו SoC ייעודי, שמתמחה במתן שירותי הגנה ומענה לצרכי הלקוחות הארגוניים, כדי לתת מענה לכך שארגונים נכנסים לעולם הדיגיטל – מה שמעצים את מנעד האיומים ומגדיל את משטח התקיפה". "ה-SoC המנוהל שלנו", ציין בירו, "נותן מעטפת ניטור, זיהוי ותגובה בעולמות הסייבר. הוא מאפשר לארגונים לקבל שירותים, שעד היום לא היה להם תקציב או כוח אדם לטיפול בנושא. הם יכולים לקבל גם מודיעין איומי סייבר, יכולות אבטחה בשרשראות האספקה, הערכת סיכונים ופגיעויות ושירותים נוספים, דוגמת מבדקי חדירה וסקרי סיכונים". הוא הוסיף כי "באמצעות מערך ההגנה שאנחנו מספקים ניתן להגן על תשתיות ונתוני הארגונים בהיבט הגנת הפרט, וכן לפתח אמצעים מתקדמים לדיגיטציה. השירות שלנו פועל 24/7, מנוהל על ידי מומחים ואנליסטים, והוא בעל יכולות מתקדמות".

וואן סיימה את הרבעון האחרון של 2024 עם תוצאות טובות: עלייה בהכנסות וזינוק ברווח הנקי – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה הבוקר (ג'). החברה הציגה ברבעון עלייה של 8% בהכנסות ל-1.1 מיליארד שקלים, זינוק של 43% ברווח הנקי ל-74 מיליון וצמיחה של 40% ברווח התפעולי ל-98 מיליון. העלייה ברווחים נבעה בעיקר מצמיחה בהיקפי הפעילות, משיפור ברווחיות התפעולית, מירידה קלה בהוצאות המימון נטו ומהכרה בהכנסות אחרות בגין העברת פעילות הענן בתחום הפריוריטי. בנטרול אותה הכרה, הרווח הנקי הרבעוני עלה ב-13% ל-58 מיליון שקלים. התוצאות של וואן חיוביות גם בסיכום השנה כולה. ההכנסות עלו ב-8% לארבעה מיליארד שקלים. חלוקה לתחומי הפעילות מעלה כי ההכנסות ממגזר הפתרונות והשירותים הטכנולוגיים צמחו ב-14% ל-2.5 מיליארד שקלים, ההכנסות ממגזר תשתיות המחשוב והתקשורת עלו ב-1% ל-1.22 מיליארד ומגזר מיקור-חוץ של תהליכים עסקיים ומרכזי תמיכה טכנולוגיים הכניס לוואן 316 מיליון שקלים – ירידה של כ-1% בהשוואה ל-2023. הרווח התפעולי צמח ב-2024 ב-24% ל-327 מיליון שקלים והרווח הנקי – ב-27% ל-244 מיליון. העלייה ברווחיות מנומקת באותן סיבות כמו ברבעון. ההון העצמי של וואן בסיכום השנה עלה והסתכם ב-764 מיליון שקלים, לאחר חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בסך של כ-140 מיליון שקלים במהלכה. לחברה יש עודף מזומנים נטו בסך של 248 מיליון שקלים. במקביל לפרסום הדו"חות, הכריז דירקטוריון וואן על חלוקת דיבידנד בסך של 44.6 מיליון שקלים, המהווים 62 אגורות למניה. זאת, בהתאם למדיניות חלוקת הדיבידנד של וואן, שלפיה היא תחלק דיבידנד לבעלי מניותיה בשיעור של 66% מהרווח הנקי הרבעוני. מיהו בעל עלות השכר הגבוהה ביותר בוואן? לצד התוצאות הכספיות, וואן פרסמה את עלות השכר של חמשת המשתכרים הגבוהים ביותר בה ב-2024. הנתון הכללי עלה ב-5.8% ל-14.4 מיליון. בעל עלות השכר הגבוהה ביותר הוא יוסי צייגר, מנכ"ל הראל טכנולוגיות מידע, עם גידול של 0.3% ל-3.7 מיליון שקלים. במקום השני נמצא שלום כהן, מנהל אשכול של חברות הנדסה בקבוצת וואן, עם עלייה שנתית של 10.3% ל-3.5 מיליון. בהמשך נמצאים שלום דיין, מנהל אשכול חטיבות התשתית, עם גידול של 5.1% ל-2.7 מיליון; סער רם, מנהל אשכול היועצים, עם עלייה של 4.6% ל-2.33 מיליון; ושי גואטה, מנהל אשכול חטיבות ה-BPO, עם גידול של 11% בעלות השכר ל-2.2 מיליון שקלים. "שנה נוספת של צמיחה אורגנית בהיקפי הפעילות" עדי אייל, מנכ"ל וואן, אמר כי "אנחנו מסכמים שנה נוספת של צמיחה אורגנית בהיקפי הפעילות. חצינו את רף ההכנסות של ארבעה מיליארד שקלים בשנה הודות להעמקת פעילותנו בתחומים צומחים – הביטחוני, סייבר, ענן, בינה מלאכותית, ERP ועוד, כאשר בין השנים 2019-2024 צמחנו בקצב הגבוה פי חמישה מקצב הצמיחה של ענף ה-IT בישראל". "במהלך השנה", ציין, "המשכנו לנקוט בפעולות לשיפור היעילות התפעולית, שהתבטאו בירידה בהוצאות התפעול, וזאת במקביל לצמיחה בהיקפי הפעילות – מה שתרם, בהתאם, לעלייה החדה ברווחים". "עודפי המזומנים הגבוהים, לצד התזרים החזק שאנחנו מייצרים בכל שנה, מבטיחים את איתנותה הפיננסית הגבוהה של וואן, ומאפשרים לנו להמשיך ולבחון הזדמנויות עסקיות נוספות להרחבת תחומי פעילותינו, בדרך של מיזוגים ורכישות – הן בישראל והן בחו"ל", הוסיף. "מעבר לתוצאות הפעילות, קבוצת וואן דוגלת באחריות חברתית עמוקה, תומכת בשוויון בנטל וקוראת להרחבת ההתגייסות של כל קבוצות האוכלוסייה להגנה על ביטחון מדינת ישראל. בהקשר זה, השקנו את המיזם 'עסקים למען חרדים שמתגייסים'. כמו כן, אנחנו תומכים במימוש כל דרך פעולה אפשרית להחזרת החטופות והחטופים, ונמשיך לתמוך בכך עד שישובו במהרה לחיק משפחותיהם", סיים אייל.

אחרי שקט ארוך, יחסי, גל חדש של האשמות חמורות מטלטל את ענקית הטכנולוגיה מטא (Meta), וזאת אחרי שעובדת בכירה לשעבר שלה, שרה ווין-וויליאמס, חשפה בראיון בלעדי ל-BBC פרטים מדאיגים על קשריה הסודיים, לכאורה, של החברה ומייסדה ומנכ"לה, מארק צוקרברג, עם הממשלה הקומוניסטית בסין. ווין-וויליאמס, לשעבר מנהלת מדיניותה הגלובלית של החברה הבת פייסבוק לענייני סין, הגישה תלונה רשמית לרשות ניירות הערך האמריקנית, ה-SEC, באפריל, בה היא מתארת כיצד החברה נקטה בצעדים יוצאי דופן כדי לחדור לשוק הסיני העצום, תוך שהיא מוכנה להתפשר על עקרונות חופש הביטוי והפרטיות. לדברי ווין-וויליאמס בראיון הבלעדי, "מארק צוקרברג עבד יד ביד עם המפלגה הקומוניסטית הסינית, ובנה כלי צנזורה… בעצם פעל לפיתוח האנטיתזה לרבים מהעקרונות שעומדים בבסיס פייסבוק". היא טוענת כי הדברים נבעו מרצונו העז של צוקרברג להיכנס אל השוק הסיני, שבו יש מאות מיליוני משתמשים פוטנציאליים, שלא הורשו להשתמש באינטרנט המערבי בכלל או ברשתות החברתיות שמקרן בו בפרט. לדבריה, צוקרבג נהג לכנות את הדחף שלו לשיג דריסת רגל בשוק זה "הלוויתן הלבן של מארק צוקרברג" ומדובר ביעד אליו הוא שאף באופן אובססיבי, דבר שהוביל אותו לשקול הסכמה לתנאים דרקוניים שהציבו לו מהמשטר בבייג'ינג. שוק עצום של משתמשים פוטנציאליים. סין. צילום: BigStock "פרויקט אלדרין" לכיבוש השוק הסיני, גם במחיר צנזורה הטענות של ווין-וויליאמס מתייחסות אל "פרויקט אלדרין" (Project Aldrin) – שם הקוד הפנימי של פייסבוק לגרסה של הפלטפורמה שתציית לחוקי הצנזורה המחמירים של סין. לשם כך, סיפרה חושפת השחיתויות, כי פייסבוק פיתחה בין היתר, כבר בשנת 2015, מערכת צנזורה מיוחדת עבור סין ושקלה למנות "עורך ראשי" שתפקידו יהיה לנהל ואף להשבית תכנים בתקופות של אי שקט חברתי עולמי ו/או סיני. מארק צוקרברג על החומה הסינית. צילום: פייסבוק ווין-וויליאמס חשפה בפני ה-BBC כי במסגרת המשא ומתן עם הממשלה הסינית, באמצע העשור הקודם, פייסבוק שקלה לאפשר לממשל גישה עתידית לנתוני המשתמשים הסינים. לדבריה, בעוד שממשלות אחרות נתקלו בסירוב לקבל הסברים מפורטים על אופן פעולת התוכנה של פייסבוק בטענה למידע קנייני, "כשזה הגיע לסינים, הוסר הווילון". היא הוסיפה כי "מהנדסים הוצגו בפניהם, הם עברו על כל היבט, ופייסבוק וידאה שהפקידים הסינים הללו יהיו מיומנים מספיק כדי לא רק ללמוד על המוצרים האלו, אלא גם לבדוק את פייסבוק בגין גרסת הצנזורה של המוצרים שהם בנו". היא טענה בשיחתה עם ה-BBC שהחברה אף בחנה שותפות עם קרן השקעות פרטית סינית, שתפקח על מה שמכונה 'מיתון תוכן' במתבצע בפלטפורמה, ותאפשר לרשויות לסקור ולמחוק פוסטים שייחשבו "בלתי הולמים" על פי התקנות הסיניות. ווין-וויליאמס אמרה ל-BBC כי צוקרברג אף שקל להסתיר פוסטים ויראליים, עד שאושרו על ידי הרשויות הסיניות. בתגובה לפרסומים הראשונים בנושא הנפיץ, מסרה מטא באמצעות דוברה, אנדי סטון, כי החברה "בסופו של דבר בחרה שלא להמשיך ברעיונות שבחנו", וכי הדבר "דווח באופן נרחב החל מלפני עשור". צוקרברג, כשהתייחס לנושא עוד בשנת 2019, אמר: כי "מעולם לא הצלחנו להגיע להסכמה על מה שיידרש מאיתנו כדי לפעול שם, והם (סין – ג"פ) מעולם לא הכניסו אותנו". מטא מסרה ל-BBC בתגובה גם כי הדבריו שאמר צוקרברג לקונגרס האמריקני בשנת 2018 היו מדויקים, וכי החברה אינה מפעילה שירותים בסין. אלא ש-ווין-וויליאמס, דיפלומטית ניו-זילנדית לשעבר שהצטרפה לפייסבוק ב-2011, טוענת בתלונתה ל-SEC כי צוקרברג ובכירים אחרים ב-מטא מסרו "הצהרות מטעות" בתגובה לשאלות הקונגרס בנוגע לסין. "אתם בטח גאים בעצמכם ממש", תגובה למטא ב-X עם שיתוף כתבת ה-BBC ותמונת שרה ווין-וויליאמס. צילום: לכידת מסך מ-X, לפי חוק זכויות יוצרים סעיף 27 א' עלינו להבטיח ש"נקבל את העתיד שמגיע לנו" יצוין כי באחרונה פרסמה ווין-וויליאמס ספר זיכרונות בשם "אנשים חסרי זהירות" (Careless People), בו היא מתארת את התרבות הארגונית של החברה ואת ה"פשרות המוסריות" שלטענתה נעשו בתקופתה. החשיפה של ווין-וויליאמס מגיעה על רקע מתיחות גוברת בין ארצות הברית לסין, במיוחד בתחום הטכנולוגיה ומלחמת הסחר המתמשכת ביניהן. הטענות על שיתוף פעולה הדוק של חברת טכנולוגיה אמריקנית מובילה עם הממשל הקומוניסטי בסין מעוררות שאלות נוקבות בנוגע לנכונותן של ענקיות הטק להתפשר על עקרונות דמוקרטיים כמו גם על שמירה על זכויות אדם בחתירה להרחבת השווקים שלהן. ווין-וויליאמס עצמה אמרה ל-BBC כי היא מדברת כעת כדי ש-מטא תשתנה, שכן היא "משפיעה כל כך הרבה על חיי היומיום שלנו", ועלינו להבטיח ש"נקבל את העתיד שמגיע לנו". מטא התייחסה בתגובה גם אל ווין-וויליאמס עצמה וציינה כי היא פוטרה בשנת 2017 בשל "ביצועים גרועים" ו"התנהגות רעילה", לאחר שהעלתה "טענות מטעות וחסרות בסיס להטרדה". החברה אף טענה בפני ה-BBC כי ווין-וויליאמס קיבלה תשלום מ"פעילי אנטי-פייסבוק", וכי היא אינה חושפת שחיתויות מוגנת. בנוסף, מטא אישרה ל-BBC כי נקטה בהליכים משפטיים בארצות הברית כדי "לעצור את המשך הפצת המידע המשמיץ והשקרי". מנגד, נציג משפטי של ווין-וויליאמס מסר כי "מטא פרסמה מספר הצהרות כוזבות וסותרות לגבי שרה מאז פרסום החדשות בספר הזיכרונות שלה… בעוד שהצהרות מטא מנסות להטעות את הציבור, הספר מדבר בעד עצמו". חושפת השחיתויות פרנסיס האוגן בראיון לתוכנית 60 דקות. צילום: צילום מסך פרנסיס האוגן, מאחורייך נזכיר כי חשיפותיה של ווין-וויליאמס מזכירות פרשה דומה שזעזעה בעבר את פייסבוק ואינסטגרם כאשר עובדת אחרת לשעבר, פרנסיס האוגן, חשפה שורה של מסמכים פנימיים וסודות כמוסים ביותר של הרשת החברתית לעולם. האוגן, מי שהייתה מהנדסת מוצר לשעבר בחברה, חשפה כי פייסבוק הייתה מודעת לנזקים המנטליים שנגרמו למשתמשיה, במיוחד בקרב בנות צעירות ב-אינסטגרם, אך בחרה שלא לפעול כיוון שהדבר היה עלול לפגוע ברווחיה.  בנוסף, לדברי האוגן, האלגוריתם של פייסבוק "ממוקד בכעס", מכיוון שתוכן מעורר מחלוקת ושנאה ומעודד יותר מעורבות, גם אם הוא מפלג ומקטב. חשיפות אלה, שפורסמו בין היתר ב-וול סטריט ג'ורנל בסדרת כתבות בשם 'תיקי פייסבוק', אשר הובילו לזימון של החברה לשימועים בקונגרס ולדיון ציבורי נרחב על אחריותה למשתמשיה. גם האוגן הגישה בזמנו תלונות ל-SEC, בטענה שפייסבוק הטעתה את משקיעיה.

ההאקרים הצפון קוריאנים העומדים מאחורי פריצת הענק לבורסת הקריפטו בייביט, בהיקף השיא של 1.5 מיליארד דולר, הצליחו לפדות לפחות 300 מיליון דולר. זאת, למרות מאמצי החוקרים לחסום את עסקאותיהם. הפריצה התרחשה לפני כשבועיים, ומאז ההאקרים עמלים סביב השעון כדי להמיר את הקריפטו הגנוב שלהם למזומן. לדברי ד"ר טום רובינסון, מייסד-שותף של חברת חקירות הקריפטו אליפטיק, "כל דקה חשובה להאקרים. הם מנסים להצפין ולמסך את נתיב הכסף והם מתוחכמים מאוד במה שהם עושים". חוקרי אליפטיק מעריכים כי כחמישית מנכסי הקריפטו הגנובים כבר הועלמו. לפי ה-FBI, מי שעומדת מאחורי הפריצה היא קבוצת לזרוס – ארגון פשעי הסייבר המיומן ביותר בצפון קוריאה, ואשר ידוע לשמצה בביצוע גניבות נועזות. הערכת הבולשת היא שההכנסות מגניבת הענק נועדו למימון תוכניות הטילים הבליסטיים והגרעין של המשטר בפיונגיאנג. מנכ"ל בייביט: "כספם של הלקוחות בטוח" בן ז'ואו, מנכ"ל בייביט, הבטיח ללקוחות שכספם בטוח, כיוון שהחברה החזירה את הסכום שנגנב באמצעות הלוואות משקיעים. "אנחנו מנהלים מלחמה מול לזרוס", אמר. לדברי ד"ר דורית דור, סמנכ"לית הטכנולוגיות של צ'ק פוינט, "(בשל העיצומים הכלכליים נגדה – י"ה) צפון קוריאה היא מערכת מאוד סגורה ויש לה כלכלה סגורה. לכן, השלטון שלה יצר תעשייה מצליחה של האקרים והלבנת כספים, ולא אכפת לו מהרושם השלילי שיוצרת פשיעת סייבר". ד"ר רובינסון ציין כי "צפון קוריאה היא הטובה ביותר בהלבנת קריפטו מבין כל השחקנים הפליליים המעורבים בגניבות והונאות של מטבעות קריפטוגרפיים". כך ההאקרים ביצעו את השוד ההאקרים חברי לזרוס השיגו גישה לאחד הספקים של בייביט ב-21 בפברואר ושינו בחשאי את כתובת הארנק הדיגיטלי אליו היו אמורים להישלח 401 אלף מטבעות את'ריום. הבורסה חשבה שהיא מעבירה את הכספים לנמען המיועד, אך הכספים הופנו לכתובת הנשלטת על ידי ההאקרים. תחקיר של הניו יורק טיימס העלה כי כאשר המנכ"ל, ז'ואו, אישר את העסקה, בשל נוזקה שקיבל במייל, הוא העביר, בשוגג, את השליטה בחשבון להאקרים מצפון קוריאה. המהלך הביא לשוד הקריפטו הגדול ביותר בהיקפו הכספי אי פעם. כדי לבצע את הפריצה המדהימה, ההאקרים ניצלו פגם פשוט באבטחה של בייביט: ההסתמכות שלה על מוצר תוכנה חופשית. הפצחנים הצליחו לחדור לחברה על ידי מניפולציה של מערכת זמינה לציבור שהבורסה השתמשה בה כדי לשמור על מאות מיליוני דולרים בפיקדונות לקוחות. פריצה מדהימה של ההאקרים הצפון קוריאנים. צילום: BigStock במשך שנים הסתמכה בייביט על תוכנת האחסון, שפותחה על ידי ספקית טכנולוגיה בעלת השם האירוני מעט Safe. הבורסה המשיכה לעשות זאת גם כשחברות אבטחה אחרות מכרו כלים מיוחדים יותר לעסקים. אחד המומחים ציין כי "כלי האחסון של Safe נמצא בשימוש נרחב בתעשיית הקריפטו. אבל הוא מתאים יותר לחובבי קריפטו מאשר לבורסות שמטפלות בפיקדונות של מיליארדי דולרים של לקוחות". מומחי אבטחת קריפטו אמרו כי הם מוטרדים ממה שחשף השוד על פרוטוקולי ונהלי האבטחה של בייביט. לפי חלקם, "הפריצה כלל לא הייתה צריכה לקרות". המנכ"ל הודה: הייתה לנו אזהרה מוקדמת באחד הראיונות שנתן בסוף השבוע הודה ז'ואו שהייתה לחברה אזהרה מוקדמת על בעיות אפשריות עם Safe. לדבריו, "שלושה או ארבעה חודשים לפני הפריצה, החברה שמה לב שהתוכנה לא תואמת באופן מלא את אחד משירותי האבטחה האחרים שלה… היינו צריכים לשדרג ולהתרחק מ-Safe. אנחנו בהחלט מחפשים דרך לעשות זאת עכשיו". Safe מסרה בתגובה כי "יצרנו תכונות אבטחה חדשות כדי להגן על המשתמשים. המוצרים שלנו הם מעין 'עמוד השדרה' הפיננסי של כמה מהארגונים הגדולים ביותר בתחום". בייביט היא בורסת הקריפטו השנייה בגודלה בעולם, והיא מגלגלת עשרות מיליארדי דולרים מדי יום. החברה, שבסיסה בדובאי, לא מציעה שירותים ללקוחות בארצות הברית.