סטארט-אפ ה-AI ראנאוויי (Runway) השיק גירסה חדשה (4) של מודל יצירת וידיאו, שיכול, לדברי החברה, ליצור סצינות ואנשים עקביים על פני מספר צילומים. סרטונים שנוצרים על ידי בינה מלאכותית עשויים להיתקל בקשיים בשמירה על עקביות של הדמויות והסיפור, אך ראנאוויי טוענת בפרסום ב-X, שהמודל החדש, Gen-4, מאפשר למשתמשים יותר "המשכיות ושליטה" תוך כדי בניית הסיפור. מודל סינתזת הווידאו החדש Gen-4 של החברה, המשווק למשתמשים בתשלום ולארגונים, מאפשר ליצור דמויות ואובייקטים על פני סצינות באמצעות תמונת התייחסות אחת. לאחר מכן על המשתמשים לתאר את הקומפוזיציה שהם רוצים, ואז המודל יפיק פלטים עקביים מכמה זוויות. כדוגמה, פרסמה ראנאוויי סרטון של אישה שהמראה שלה נשמר בצילומים ובהקשרים שונים במגוון תנאי תאורה.

מהפכת הבינה המלאכותית מאתגרת גם יצרני פלטפורמות תוכנה ארגוניות רוחביות, כגון CRM. המערכת, שפותחה אי שם בשנות ה-90 ככזו שנועדה לתת מענה לאתגרים של ניהול קשרי לקוחות ומוקדי שירות, היא כיום חלק בלתי נפרד מתשתיות המידע של הארגונים, עם ממשקים חזקים מאוד ל-ERP. בימים אלה, ספקי הפלטפורמה הזו, כמו גם המשתמשים בה, עוקבים מקרוב אחרי מהפכת הבינה המלאכותית, שמאיימת להיות החדשנות המשבשת גם בתחום הזה. הסיבה לכך היא שיכולות ה-AI מאיצות וככלל מייעלות תהליכים שונים, שמובנים ב-CRM עצמו. מחקרים שנעשו באחרונה, שפורסמו באתר CIO, מלמדים שהבינה המלאכותית יכולה לסייע, למשל, בקבלת החלטות, ולבצע תהליכי תשלומים, חיובים ויחסים עם לקוחות באופן הרבה יותר מדויק – בין היתר בעזרת סוכני AI, שיצרני כלי הבינה המלאכותית משחררים בשנה האחרונה. כך, לדוגמה, מערכות CRM שמשתמשות בבינה מלאכותית יכולות להציע תמחור המבוסס על הצלחתן לשפר את ביצועי המכירות, להגדיל את שיעור ההמרה של לקוחות פוטנציאליים ולשפר את שביעות רצון הלקוחות. מודל זה מאפשר לעסקים לשלם רק עבור הערך שהם מקבלים בפועל – מה שמקטין את הסיכון ומבטיח החזר השקעה גבוה יותר. סוכני ה-AI – פוטנציאל לשינוי גם בתחום ה-CRM סוכני ה-AI, על אף שהם עדיין נמצאים בשלבים המוקדמים, זוכים לתשומת לב ככל שהם הופכים לנפוצים יותר. הם נותנים מענה לדרישות הלקוחות להשקעות המונעות על ידי החזר (ROI) וגמישות, במיוחד בהשוואה לעמלות רישוי קבועות מסורתיות. ההשפעה של סוכני ה-AI כבר מורגשת בתחרות שקיימת בין החברות המובילות בתחום – סייילספורס וסרוויס נאו. זו האחרונה עושה מאמצים לאיים על מנהיגותה רבת השנים של סיילספורס בעולם ה-CRM. סיילספורס לא נשארת פראיירית והמנכ"ל שלה, מארק בניוף, הכריז לא מכבר על כניסה לתחומי ליבה שסרוויס נאו שולטת בהם יש לציין שסוכני ה-AI מהווים פוטנציאל לשינויים נוספים ביסודות מערכות ה-CRM. מחקר של פורסטר הצביע על כך שהם יכולים לסייע בפתרון בעיה מוכרת בעולם ה-CRM: הספקים מעמיסים על התכונות של המערכות – דבר שגורם להצפה, שמעמיסה מאוד על הלקוחות והופכת את פעילות המערכות לבלתי יעילה. אחד החוקרים סיפר כי נסקרים אמרו לו שהם לא יכולים לעמוד בקצב הפיצ'רים החדשים שספקי ה-CRM מכניסים לתוך המערכות. "הספקים מוציאים כל כך הרבה חדשנות כל כך מהר, עד כדי כך שהמשתמשים לא יודעים מאיפה להתחיל", ציין. גם כאן, הבינה המלאכותית יכולה להיות חדשנות משבשת – הפעם במובן החיובי של המילה. החוקרים של פורסטר ממליצים ליצרני תוכנות ה-CRM לגלות ערנות. הם קוראים להם לחשוב על פישוט ופירוק המוצרים שלהם מחלקים מורכבים לפונקציונליות שלקוחות יכולים לאסוף, ולהיות ערוכים לכך שהבינה המלאכותית תשנה את מודל הרישוי על ידי כך שהיא תייתר צורך לרכוש רישיונות בחלק מהתחומים. יש כבר כמה חברות שמתחילות לבצע שינויים בכיוון זה. אוטומציה של תהליכים פנים ארגוניים במערכות CRM נושא אחר הוא אוטומציה של תהליכים פנים ארגוניים, שכבר קיימים במערכות CRM. בין היתר, ביצוע תהליכי רכש אוטומטיים, שכבר מובנים במערכות ה-ERP המתממשקות ל-CRM. סוכני הבינה המלאכותית ידעו לעשות את הפעולות האלה במהירות רבה יותר, יעילה ומדויקת, ועל פי אנליסט מגרטנר, ברמה הארגונית יוכלו אותם סוכנים להשתלט בקרוב על החלטות רכש גדולות, ואפילו לנהל משא ומתן על תנאי חוזים ולהביא תוצאות טובות יותר. המסקנה ממחקרים אלה היא שארגונים צריכים להיערך לכך שסוכני AI ייכנסו אליהם ללא התראה מוקדמת ויחוללו שינוי דרמטי בתהליכי עבודה מקובלים בעולם השיווק והמכירות. משתמשים יעדיפו סוכן בינה מלאכותית שיודע לבצע תהליכי רכש והזמנות מאשר לבזבז זמן במפגשים עם ספקים. מלחמה בין ענקיות ה-CRM ההשפעה של סוכני ה-AI כבר מורגשת בתחרות שקיימת בין החברות המובילות בתחום – סיילספורס וסרוויס נאו. זו האחרונה עושה מאמצים לאיים על מנהיגותה רבת השנים של סיילספורס בעולם ה-CRM, ובתחילת השנה היא הכריזה על כניסתה לשוק, ואף הציגה פלטפורמה כזו. סרוויס נאו מנהלת את המאבק מול סיילספורס על ידי כריתת ברית עם מיקרוסופט, בעלת פלטפורמת הבינה המלאכותית Copilot. זאת, בנוסף לרכישת חברות בתחום ה-AI, שסרוויס נאו מבצעת. סיילספורס לא נשארת פראיירית והמנכ"ל שלה, מארק בניוף, הכריז לא מכבר על כניסה לתחומי ליבה שסרוויס נאו שולטת בהם. הצפי הוא שגם פה וגם פה תהיה תחרות קשה. CRM ועננים תעשייתיים תופעה אחרת בעולם הבינה המלאכותית, שמשפיעה על שוק ה-CRM, היא תופעת העננים התעשייתיים. מדובר בפלטפורמות שמשמשות כמערכות מחשוב, שמאפשרות תפעול ותחזוקה של יישומי AI בקנה מידה גדול. עננים אלה מספקים תשתית עוצמתית, שמאפשרת לארגונים לבצע חישובים מורכבים, לאחסן כמויות עצומות של נתונים ולנתחם, ולבצע חישובי למידה עמוקה על ידי שימוש בכוח עיבוד מוגבר. ספקי CRM מציגים כבר כיום ענני תעשיה כאלה, כחלק מהמסלול שלהם להתחבר למהפכת הבינה המלאכותית, ויש כבר יישומים בתעשייה. כך, למשל, חברת התרופות ויוה הכריזה באחרונה על ענן תעשייתי משלה למדעי החיים, ואנליסטים צופים שהכיוון בעתיד בקרוב יהיה ענני תעשייה ורטיקליים לשווקים מסוימים. גם בישראל, השוק מושפע מהמגמות האלה, וזה יהיה אחד הנושאים המרכזיים שיידונו בוועידת ERP&CRM של אנשים ומחשבים, שתיערך ב-18 במאי. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.  

מוטי גוטמן ממשיך להיות בעל השכר הגבוה ביותר בחברות ה-IT הבורסאיות שנסחרות בתל אביב. ב-2024 גדלה עלות שכרו של מנכ"ל מטריקס ב-10.66% לעומת עלות שכרו ב-2023. הנתונים עולים מטבלת השכר השנתית של אנשים ומחשבים, שמבוססת על הדיווחים של החברות לבורסה בתל אביב. על פי כללי הבורסה הישראלית, החברות הנסחרות בה חייבות להציג את עלות שכרם של חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר בהן יחד עם פרסום הדו"חות השנתיים. לעומת זאת, החברות הדואליות – שנסחרות הן בתל אביב והן בנאסד"ק (או בבורסה אחרת בעולם) – לא תמיד מפרסמות את הנתונים, משום שהבורסה המובילה בארצות הברית לא מחייבת אותן לעשות כן. לכן, הן לא נכללות בטבלה זו. בטבלה נמצאים הבכירים ביותר בחברות ה-ICT והטכנולוגיה הציבוריות המובילות בישראל: בזק, פלאפון, חילן, סלקום, מלם תים, קבוצת אמת, פרטנר ועוד. ב-2024, עלות שכרם של כלל הבכירים הללו צמחה ב-16% והסתכמה בכמעט 200 מיליון שקלים – 195.5 מיליון, ליתר דיוק. מדובר בעלייה מכובדת, שהושגה למרות המלחמה והשפעותיה. מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס. צילום: עידן גרוס כאמור, מוטי גוטמן הוא שיאן השכר בחברות ה-IT הבורסאיות גם השנה, כפי שקורה כבר שנים רבות – מה שאומר שהימצאותו בצמרת הדירוג היא לא הפתעה. במקום השני נמצא אלי זיברט, מנכ"ל חילן, עם עלות שכר יותר מכפולה לעומת 2023 – העלייה הגבוהה ביותר ב-2024. אחריו נמצאים שלושה שעומדים בצמרת חברות התקשורת המובילות – תומר ראב"ד, יו"ר בזק, במקום השלישי, אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון, במקום הרביעי, ואבי גבאי, מנכ"ל פרטנר – בחמישי. הרשימה כוללת גם כמה בכירים שעלות השכר השנתית שלהם לא נמדדת במיליוני שקלים, אלא במאות אלפים. עם זאת, מאות אלפי ישראלים, שלא מגיעים לסכומים כאלה, היו שמחים להתחלף גם איתם. גם השנה יש מיעוט של נשים ברשימה: מבין 56 הבכירים שנכללים בה, רק חמש הן נשים – פחות מ-10%. בנוסף, אין אישה בעשירייה הפותחת – הראשונה מהנשים ברשימה היא דגנית קרמר, משנה למנכ"ל פרטנר, שנמצאת במקום ה-11. כמו כן, גם השנה אין בה ערבים וחרדים כלל. הנתונים העגומים האלה ממחישים את הצורך לפעול ביתר שאת לשילוב של אוכלוסיות מגוונות בהיי-טק וב-IT בכלל, ובצמרת החברות הללו בפרט. יש לקוות שהרשימה של 2025 תכלול חרדים, ערבים והרבה יותר נשים.

כמיטב המסורת, גם אתמול (ג'), ה-1 באפריל 2025, חברות טכנולוגיה רבות הצטרפו לחגיגת מתיחות עלומית, וניסו להפתיע ולשעשע את לקוחותיהן. השנה נראה כי הדמיון הטכנולוגי פגש את חוש ההומור, ויצר כמה מתיחות בולטות שזכו לתשומת לב רבה ברשת. אחת המתיחות שעוררו עניין, הייתה זו של בלוסקיי (Bluesky) – רשת חברתית שמתחרה כיום בעיקר ב-X של אילון מאסק, שהכריזה על "הפחתה דרסטית", לכאורה, במגבלת התווים שלה לפוסט בודד – מ-300 תווים ל-299 בלבד. המהלך, שהוצג כניסיון לעודד תקשורת תמציתית יותר, כמובן נועד לשעשע את משתמשי הפלטפורמה, ונחתם בגילוי הנאות שהשינוי הוא "רק להיום. 1 באפריל שמח לכם". Join Duo the Owl and friends on the Duolingo World Cruise with Carnival Cruise Line! ????️ Sail across 7 continents explore 195 countries ???? and learn over 40 languages—all while enjoying premium dining and entertainment. Book the Duolingo World Cruise on Carnival now. Get ready… pic.twitter.com/r5Yn3gsToJ — Duolingo (@duolingo) April 1, 2025 בתחום לימוד השפות, אפליקציית דואלינגו (Duolingo) הפופולרית שיתפה, לכאורה, פעולה עם חברת הקרוזים Carnival והציעה – כביכול – "שייט עולמי של חמש שנים". המסע הארוך כלל עצירות ב-195 מדינות ובתוך כך הזדמנות לשימוש ביותר מ-40 שפות שונות. הסרטון שליווה את הבדיחה הזהיר את הנוסעים שאם לא יתמידו בלימודי השפה שלהם במהלך 1,826 ימי השייט, הם עלולים "לסבול מהשלכות" שיתבטאו בכך שדמות הינשוף המזוהה עם החברה, "תמנע ממך את הידע כיצד להגיע לשלום נצחי".   View this post on Instagram   A post shared by Yahoo (@yahoo) הכמיהה לטבע – האם הדשא של השכן יותר ירוק? ענקית הטכנולוגיה יאהו! (!Yahoo) הכריזה על "ממשק חקלאי פורץ דרך" – מקלדת בשם Yahoo Agricultural Interface, המאפשרת למשתמשים "לגעת בדשא" מבלי להתנתק מהמחשב. המקלדת, בעלת מראה רך ודשא, אפילו הוצעה למכירה מוגבלת בחנות הטיקטוק של יאהו!. גם חברת האביזרים dbrand הצליחה לעורר עניין עם הכרזתה על סקינים חדשים למכשירים אלקטרוניים בשם "Touch Grass". הסקינים, בעלי מרקם דמוי דשא, הוצגו כפתרון למי שרוצה להרגיש מחובר לטבע מבלי לעזוב את העולם הדיגיטלי. המפתיע הוא שהחברה אף אפשרה לרכוש את המוצר המדומה לזמן מוגבל. עוד קצת דשא? ובכן, יצרנית מוצרי החוץ Husqvarna התבדחה על הופעתם של מעגלים מסתוריים בדשא, בדומה למעגלי התבואה המפורסמים, ולדבריה אלו קשורים בפעילותם של רובוטי הדשא החדשים שלה. בתחום הבינה המלאכותית, חברת ElevenLabs הציגה כלי ייעודי מיוחד "לנביחות", והסבירה כי מדובר במנוע AI חדשני, המאפשר לתקשר עם כלבים באמצעות הקלדת הודעה שהופכת לפלט של נביחות. החברה הסבירה כי המשתמש יכול לבחור את גזע הכלב, והמודל ימיר את הטקסט לנביחות רהוטות. חברת הנסיעות Priceline  הציגה, בשיתוף עם הקומיקאית אטסוקו אוקאטסוקה שהתפרסמה בזכות תוכנית ב-HBO, "משקפי מציאות אמיתית". בניגוד למשקפי ה-VR, החברה הסבירה שהמשקפיים שלה נועדו לאפשר למשתמשים "לראות באמת את העולם האמיתי", ובכך החברה כיוונה לעודד אנשים לצאת ולחוות חוויות אמת ברחבי תבל, רצוי דרך שירותיה. לצד אלו, שירות השוואת הביטוח Insuranceopedia הציע "ביטוח נסיעות לארץ שטוחה" – פוליסה ייחודית לנוסעים המאמינים שכדור הארץ שטוח. הכיסוי הבדיוני כלל התמודדות עם בעיות נסיעה פוטנציאליות, כמו נפילה מקצה כדור הארץ, אובדן כוח הכבידה וחילוץ ממתקפה של צבי ים מסוכנים. Enjoy a weekend of noughties nostalgia with the Immersive Nokia 3310 Experience this May???? Catch performances of classic ringtones and alarms by the @royalphilorch, live-streamed Snake II and an appearance by @annalapwood. Grab your tickets this Friday: https://t.co/vnPfAzKpXH pic.twitter.com/2TVJVqMs8O — Royal Albert Hall (@RoyalAlbertHall) April 1, 2025 מחוות גיימינג למכורים חובבי הנוסטלגיה הטכנולוגית בוודאי חייכו למשמע ההכרזה של ה-Royal Albert Hall מבריטניה על "חווית נוקיה 3310 אימרסיבית". האירוע הדמיוני אמור היה לכלול ביצועים של רינגטונים ואזעקות קלאסיים של נוקיה 3310 על ידי התזמורת הפילהרמונית המלכותית הבריטית, לצד שידור חי של משחקים והופעה מיוחדת של נגנית העוגב אנה לפווד. עוד בתחום הגיימינג, חברת Razer הציגה כמתיחה אוזניות "מתרגמות סלנג של דור ה-Z" בשם Razer Skibidi. האוזניות, שהוסבר כי הן פועלות באמצעות AI, נועדו לסייע למשתמשים להבין את דפוסי הדיבור הייחודיים של גיימרים צעירים בצ'אטים, תוך כדי משחק. חברה נוספת שעוסקת באביזרים לתחום הגיימינג, לוג'יטק (Logitech), הציגה את Logitech G Pro X 10, שלפי הסבריה היא מקלדת מינימליסטית במיוחד עם מספר מצומצם של מקשים, המתוארת כבעלת "העיצוב היעיל ביותר לגיימרים הכי יעילים". המוצר, מן הסתם, היה דמיוני בלבד. מוצרי צריכה שלא מהעולם הזה חברת המזרנים The Odd Company הציגה את "נמנמן עירוני" – מזרן לביש עם משענת ראש ושמיכה מרופדת, המיועד לנמנום נוח במהלך הנסיעות הארוכות בתחבורה הציבורית. חברת משקאות הספורט Bodyarmor הכריזה על כניסתה לתחום טיפוח השיער עם "שמפו לביצועים ספורטיביים", שלדבריה מועשר באלקטרוליטים וויטמינים, וזאת כקישור הומוריסטי להרגלי טיפוח השיער של שחקני הוקי. בנוסף למתיחות אלו, חברת Nothing הציגה אוזניות חוטיות בשם Ear 3.5 mm, עם כבל מיוחד באורך 50 מטרים ושקע 3.5 מ"מ. בלי יותר מדי הסברים, מלבד העובדה שאף אחד מהסמארטפונים של Nothing, כולל ה-CMF Phone 1, אינו מציע שקע אוזניות בגודל 3.5 מ"מ. ולסיום – חברת Elgato, הידועה במוצרי הסטרימינג שלה, הציגה שולחן עבודה ענק עם יותר מ-1,200 כפתורים הניתנים להתאמה אישית בשם Stream Deck Desk. אז מסתמן כי גם השנה, חברות הטכנולוגיה לא איכזבו והצליחו לספק לא מעט רגעים משעשעים ואולי אף ויראליים לכבוד יום המתיחות – ואננו נהנינו פשוט מקצת פאן טהור.

עיריית רמת גן השלימה באחרונה הטמעת בוט עירוני מבוסס בינה מלאכותית, שישרת את תושבי העיר, בפרויקט רחב היקף ובהשקעה של יותר ממאה אלף שקלים. הבוט החדש זכה לשם RGpt. הבוט מבוסס שפה חופשית (Natural Language Processing – NLP), ומאפשר לתושביה העיר לקבל, בזמינות מיידית ובשפה טבעית, גישה לשלל מאגרי העיריה השקופים – בין היתר לאתר העירייה, אל פרוטוקולים של ועדות עירוניות, מועצת העיר ומידע מגוון, כולל מסמכים רשמיים. בכך מעלה הרשות את השקיפות והנגישות של התושבים לפעילותה לרמה שהיא בין הגבוהות הקיימות כיום. לדברי קובי נח, מנמ"ר העירייה, הפיתוח של הפרויקט נעשה בשיתוף פעולה עם החברות צ'ק פוינט, AWS ומטריקס דיגיטל. "אין ספק שזהו אחד הפרויקטים שמגשימים את החזון להפוך את העיר לבירת הבינה המלאכותית של ישראל", ציין נח. כחלק מארכיטקטורת הפרויקט משולבת בו מערכת בק אופיס (Back Office) ייעודית של בוטיקה (Botica), המאפשרת לאמת את תשובות הבוט ואף לדרג את איכותן, כמו גם לנטר שאלות או ציוצים שליליים, או שאינם מתאימים. ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן. צילום: אלעד מלכה ראש העיר: "מאמין גדול במהפכת הבינה המלאכותית" "מנוע הבינה המלאכותית של הבוט מבוסס על מודל שפה גדול (LLM), שמאומן לספק תשובות איכותיות ואמינות", הסביר נח, שהוסיף עוד כי בעתיד הקרוב "צפויה לעלות גם אפליקציה חדשה עם אזור אישי עשיר, שתאפשר שילוב מידע פרסונלי עם בוט בינה מלאכותית – פיתוח חדשני שלמיטב ידיעתנו טרם נוסה בארץ", כך לפי מנמ"ר העירייה. עוד הוא הוסיף כי הפרויקט הוא תוצאה של שת"פ יוצא דופן בין כל השותפים, כאשר לצורך מימוש הפרויקט הוביל כמנמ"ר קבוצה שנקראה "קבוצת החלומות" ("Dream Team). כרמל שאמה הכהן, ראש העיר רמת גן, אמר בתגובה: "אני מאמין גדול במהפכת הבינה המלאכותית ואני משוכנע שגם בתחום המוניציפאלי – היא עתידה לשנות את המציאות כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. ואני שמח שאנחנו העיר הראשונה שמשיקה צ'אט מבוסס בינה מלאכותית שהוא נגיש, שירותי וכזה שנותן ערך משמעותי לתושבי רמת גן". "בפתרון שמומש אנו מביאים לידי ביטוי את שילוב AIAAS (ר"ת Agent as a Service) באופן מדויק ומותאם לעירייה, המחבקת את הקידמה ורותמת אותה לטובת רווחת התושבים", אמר אורן אדלר, מנהל מטריקס דיגיטל. נורית צור, מנהלת מגזר מוניציפאלי בחברת צ'ק פוינט, הוסיפה כי "שיתוף הפעולה עם עיריית רמת גן ושותפינו בתעשייה, כמו AWS ומטריקס דיגיטל, מאפשר לנו להבטיח את אבטחת המידע והפרטיות של התושבים, תוך שמירה על טכנולוגיה מתקדמת שמפשטת את הגישה למידע העירוני".

אחת הסיבות שהובילו את אילון מאסק, לפי ההצהרות שלו, לרגוש את טוויטר ולהפוך אותה ל-X הייתה חוסר שביעות רצון מכך שהרשת מנסה לקבוע מי יכול להגיד מה – וכמובן שזה נבע בעיקר מחסימתו אז של הנשיא הנוכחי, דונלד טראמפ. אבל, לפי דיווחים מעודכנים, נראה שמאסק ניסה להפעיל צנזורה בעצמו, לפחות בהזדמנות אחת: בימים האחרונים הוא פנה למנכ"ל רדיט, סטיב הופמן, וביקש ממנו להסיר תוכן שהביע ביקורת על עובדי DOGE – המשרד ליעילות ממשלתית, שהוא עומד בראשו מאז שטראמפ נבחר. מדובר בתוכן שפורסם בערוץ r/WhitePeopleTwitter – תוכן שאליו מאסק התייחס בחשבון שלו ב-X. בדברים שכתב לצד הצגת התכנים הוא טען שהאנשים שמעלים תוכן לערוץ הזה "עוברים על החוק". They have broken the law. https://t.co/KupH9lTOv9 — Elon Musk (@elonmusk) February 3, 2025 ברדיט לא מאשרים את הפנייה של מאסק, אבל זמן קצר לאחר ההתייחסות שלו ב-X, התוכן שהוא ביקש למחוק אמנם נמחק מהאתר, והערוץ כולו נחסם לכמה ימים בטענה שהוא הכיל תוכן אלים. החברה הודיעה כי "אנחנו מתייחסים ברצינות לכל דיווח על הפרות מדיניות של רדיט, בין אם ברדיט ישירות ובין אם באמצעים ציבוריים או פרטיים אחרים. נעריך תוכן שדווח לנו וננקוט פעולה אם הוא מפר את הכללים". הפנייה של מאסק למחיקת התכנים וסגירת הערוץ הובילו לתגובות רבות בערוצים אחרים ברדיט שעוסקים בפוליטיקה. באחת מהן נטען כי "למר חופש הביטוי שנותן בעצמו לכל מיני דברים רעילים להופיע בכל רחבי טוויטר יש בעיה, רדיט? תסדר את הבית שלך לפני שתזרוק אבנים על אנשים אחרים". "מפלגת 'חופש הביטוי' רוצה חופש ביטוי רק כאשר הוא מועיל להם ולא מטיל ספק בסמכותם או באינטליגנציה שלהם", נכתב בתגובה אחרת.

מתנה מגוגל ביום ההולדת ה-21 של ג'ימייל – עדכון גדול, המאפשר למשתמשים ארגוניים לשלוח דואר מוצפן מקצה לקצה (E2EE) לכל משתמש, בכל תיבת דואר, בכמה קליקים. התכונה זמינה בגירסת בטא, ומאפשרת למשתמשים לשלוח אימיילים בהצפנת E2EE למשתמשי Gmail בתוך הארגון, ובשבועות הקרובים תורחב התכונה לכל תיבת דואר נכנס של Gmail, ולכל תיבת דואר נכנס מאוחר יותר השנה. מה שמייחד את מודל ההצפנה החדש – אלטרנטיבה לפרוטוקול Secure/Multipurpose Internet Mail Extensions (S/MIME)  – הוא, שהוא מבטל את הצורך של שולחים או נמענים להשתמש בתוכנה מותאמת אישית או להחליף אישורי הצפנה. "יכולת זו, הדורשת מאמצים מינימליים הן עבור צוותי IT והן עבור משתמשי קצה, מרחיקה את מורכבות ה-IT המסורתית ואת חוויית המשתמש התת-תקנית של פתרונות קיימים, תוך שמירה על ריבונות נתונים, פרטיות ובקרות אבטחה משופרות", ציינו ג'וני בורק וג'וליאן דופלנט מ-Google Workspace. הטכנולוגיה שמאחורי הודעות הדוא"ל המוצפנות ב-E2EE היא הצפנה בצד הלקוח (CSE), שגוגל כבר שילבה ב-Gmail ובשירותים אחרים, כמו יומן, Drive, Docs, Slides, Sheets ו-Meet. לפיכך, כאשר מייל עם הצפנה מקצה לקצה נשלח לנמען Gmail אחר, ההודעה מפוענחת אוטומטית בצד השני. במקרה של נמען שאינו Gmail (למשל Outlook של מיקרוסופט) פלטפורמת הדוא"ל של גוגל שולחת לו הזמנה להציג את האימייל המוצפן בגירסה מוגבלת של Gmail, שניתן לגשת אליה דרך חשבון אורח ב-Google Workspace כדי להציג ולהגיב בצורה מאובטחת להודעה. העובדה שההצפנה היא בצד הלקוח פירושה, שהנתונים מוצפנים אצל הלקוח לפני שהם משודרים או מאוחסנים באחסון מבוסס הענן של גוגל, ובכך הופכת אותם לבלתי ניתנים לפענוח בפני ישויות צד שלישי אחרות, כולל גוגל. עם זאת, יש הבדל מכריע אחד בין CSE ל-E2EE והוא, שהלקוחות משתמשים במפתחות הצפנה שנוצרים ומאוחסנים בשירות ניהול מפתחות מבוסס ענן, ובכך מאפשרים למנהל בארגון לשלוט במפתחות, לבטל גישת משתמש למפתחות ואפילו לנטר קבצים מוצפנים. "ראשית, ברמה המבנית גישה זו מציעה הגנת הצפנה מקיפה יותר", אמרו בורק ודופלנט. "זה לא משנה למי שולחים את ההודעה, או באיזה מייל הם משתמשים – ההודעה של השולח תוצפן, ויש לו שליטה בלעדית. יש רק סט מפתחות אחד, והוא היחיד שיש לו אותם". "שנית, זה פשוט וקל ליישום ולשימוש. זה מפחית חיכוכים הן עבור צוותי IT והן עבור המשתמשים, מכיוון שאף אחד לא צריך להיות מומחה בהצפנה כדי להפעיל את זה, מה שיחסוך לצוותים טונות של זמן וכסף, ולבסוף ייתן להם את המסלול למה שכולם משתוקקים אליו: הצפנת אימייל שאינה כואבת ופשוט עובדת". שליחת אימייל למשתמש שהוא לא Gmail. צילום: גוגל

משתמשים רבים של מערכות תפעוליות-תעשייתיות (OT) מאמינים כי קישוריות של מערכות שליטה ובקרה תעשייתיות (ICS-OT) עם מערכות שפועלות בסביבת הענן, חיונית להשגת תוצאות עסקיות משודרגות. גישה זו מעוברת למקבלי החלטות ביוזמה של מומחים למערכות מידע, שצברו כבר ניסיון עם מערכות אלה וגם השיגו תוצאות מרשימות. כאן חשוב לציין כי תפקידם של אנשי סייבר עבור מערכות מידע הוא להבטיח את הסודיות, השלמות והנגישות למידע (CIA), ולעומת גישה זו, תפקידם של אנשי אבטחת סייבר למערכות תפעוליות היא להבטיח בטיחות, אמינות וביצועים (SRP) של מערכות אלה. אם הפעולה מאפשרת לקשר בין המערכות באופן דו-כיווני, באמצאות התקן חומת אש, או אמצעי דומה, ולהזין את תוצאות המחשוב בענן למערכות התפעוליות, תהליך כזה הוא פחות מאובטח ועלול ליצור סיכונים בלתי צפויים כיום כבר ברור לכל המעורבים בנושא כי קיים הבדל משמעותי וקריטי בין גישות אלה, ולכן חשוב להימנע משכפול של גישות לאבטחת סייבר מתחום אחד לשני. ניתן להצדיק חיבור לענן של מערכות תפעוליות, אם המידע מעובר לענן באמצעות התקן חד-כיווני (דיודה), לצורך שמירה של הנתונים וניתוח תהליכי ייצור. תהליך כזה מקובל, כיוון שהוא אינו מייצר סיכוני סייבר חדשים בעקבות הקישור בין המערכות. אבל, אם הפעולה מאפשרת לקשר בין המערכות באופן דו-כיווני, באמצאות התקן חומת אש, או אמצעי דומה, ולהזין את תוצאות המחשוב בענן למערכות התפעוליות, תהליך כזה הוא פחות מאובטח ועלול ליצור סיכונים בלתי צפויים. חשוב להעריך עד כמה הן בסכנה בע חיבור לענן או לכלי AI. מערכות תפעוליות. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock שילוב OT עם כלי AI – המערכת התפעולית עלולה לצאת משליטה אם, בנוסף, משלבים גם אמצעי מחשוב מסוג בינה מלאכותית, שבאמצעותם ניתן להשיג ביצועים תפעוליים משודרגים, הסיכון עולה והמערכת התפעולית עלולה לצאת משליטה. כמובן חשוב להדגיש כי אמצעי בינה מלאכותית מסייעים לשדרג את ההגנה, אבל גם מסייעים לתוקף ליצור מסלולי תקיפה חדשים. מומחים בתחום מערכות תפעוליות מבינים כי לפני פעולות שדרוג של מערכות תפעוליות חשוב לוודא שבצוות ישנם מומחים שמבינים את התהליך התפעולי, ומודעים לסיכונים שעלולים להיווצר עקב תקלה, פעולה שגויה של אדם מורשה או תקיפת סייבר נגד המערכת אלה. בנוסף לסיכונים החדשים, חשוב לבחון את העלויות המלאות (הטמעה ותחזוקה) של אמצעי הגנה משלימים שידרשו עקב רגולציה ועמידה בדרישות בטיחות. חשוב להימנע מביצוע תהליכי שדרוג של מערכות ייצור, עקב טענה מוכרת משוללת יסוד: "זו דרישת הביזנס". מקבלי ההחלטה נדרשים לבחון את הנושא בזהירות באמצעות מומחים בתחום. אבטחת סייבר עבור מערכות תפעוליות מושגת על ידי ארבעה תהליכים חשובים ולא יקרים:  הגנה פיזית היקפית על המערכות. ביצוע סקר חולשות וסיכונים הפרדה בין רשתות שאינם משתתפות בתהליכים מוגדרים הדרכה לעובדים לגבי סיכונים ופתרונות אבטחת סייבר. חשוב להדגיש כי התקן הבינלאומי 62443 ISA-IEC, עדיין לא מתייחס לנושא של קישוריות לענן ושילוב של מערכות AI. המסמך הראשון בנושא צפוי לצאת בעוד מספר חדשים.  לסיכום: חשוב דרישות ההנהלה לגבי תפעול של מפעלים תעשייתיים יהיו ממוקדות באבטחת הבטיחות התפעולית, כדי למנוע השבתה, נזק למכונות וסיכון לחיי אנשים. בנוסף, יש להקפיד על אמינות המערכות, במטרה להבטיח רציפות תפקודית. ולבסוף, פן נוסף הוא לדאוג לביצועים שמבטיחים את התהליכים העסקיים של הארגון. תפקידה של ההנהלה וגם של ארגונים בישראל שאחראיים על הרגולציה, לכוון את התהליכים האלה. בהצלחה. כותב הוא מומחה בתחום אבטחת סייבר למערכות תפעוליות, חבר בוועדות תקינה בינלאומי 62443 ISA-IEC, ומשמש כיו"ר הכנס השנתי ICSCYBERSEC, שמתקיים מדי שנה החל מ-2016, וממוקד בנושא זה