ערב יום הכיפורים, בסופה של תקופה שבה נהוג לבצע חשבון נפש, פורסמו עוד דו"חות, שמצביעים על המצב המורכב והעדין שבו נמצא ענף ההיי-טק. הדו"ח הראשון, של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ), שהוגש אתמול (ב') לנשיא מדינה, יצחק הרצוג, מציין כי ענף ההיי-טק אמנם ממשיך להיות מנוע הצמיחה של המשק, עם 53% מסך ההכנסות מהייצוא וחמישית מהתוצר הלאומי הגולמי, אבל, מהצד השני, תשתיות המחקר והפיתוח נשחקות – מה שעלול לגרום לכך שבתוך שנה או שנתיים, הצמיחה של הענף תיעצר. הדו"ח כולל מסקנה שחוזרת על עצמה כבר לא מעט שנים, אבל הפעם יש לה משמעות חמורה יותר: חלקה של הממשלה בהשקעות מחקר ופיתוח אזרחי הוא מהנמוכים בעולם, ומרבית ההשקעות הן של גורמים פרטיים, עסקיים – בעיקר מחו"ל. אלא שההשקעות האלה יורדות, על רקע המשך המלחמה בעזה (שיש לקוות שתוכנית טראמפ תביא לסיומה) והתגברות החרמות על ישראל – מה שמציב את ההיי-טק הישראלי במקום לא טוב גם בהיבט זה. מגמה מדאיגה נוספת שהדו"ח מצביע עליה היא העזיבה את הארץ – המעבר של עובדי היי-טק ישראליים לעבוד בחו"ל. מדובר בחלק מ-80 אלף הישראלים שהיגרו מהארץ ב-2024, לפי נתוני הלמ"ס, כאשר ברור שהמספרים האמיתיים גדולים יותר. הסייבר מציל את ההיי-טק הישראלי דו"ח נוסף, שאותו פרסם היום ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל, מצייר גם הוא תמונת מצב מורכבת וסותרת של הענף: מצד אחד, הוא מצביע על רכישות גדולות של חברות ברבעון השלישי של השנה, ומהצד השני על ירידה חדה, של 38%, בהיקף הגיוסים של חברות הסטארט-אפ לעומת הרבעון הקודם. הנתון הגיע ל-2.4 מיליארד דולר בלבד. גם דו"ח זה מצביע על ירידה במספר המשקיעים, בעיקר הזרים. מה שמאזן קצת את התמונה הוא הגידול הנמשך בתחום הסייבר. מתחילת השנה שמענו בהקשר זה על שתי רכישות בולטות של חברות ישראליות: זו של וויז על ידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר וזו של סייברארק על ידי פאלו אלטו תמורת 25 מיליארד. מדובר בשתי רכישות החברות הגדולות ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי. לעומת זאת, לפחות על פי הדו"ח של סטארט-אפ ניישן סנטרל, בתחומים האחרים אין צמיחה – במיוחד בעולם הבינה המלאכותית. בדרך כלל, אחרי מלחמה מצפים לאיזושהי פריחה כלכלית, שמתבססת, באופן טבעי, על ההיי-טק, כקטר של המשק. לא ברור האם הרוחות האופטימיות שנושבות בימים האחרונים מוושינגטון אמנם מעידות על כך שהמלחמה עומדת בפני סיום, אבל מה שברור הוא שאם ההיי-טק לא יקבל חמצן בדמות השקעות ממשלתיות ובניית תשתיות פיזיות ומחקריות, כדי להקטין את התלות בגורמי חוץ, הצמיחה הזו לא תתקיים. זה עלול אף להיגרר למשבר כלכלי, שיפגע בכיס של כולנו. על הממשלה ושאר הגופים הרלוונטיים להעלות את החדשנות, ההיי-טק, המחקר והפיתוח לסדר היום הלאומי, ולא רק ברמה של הקמת מסגרות, תהיינה חשובות וגדולות ככל שתהיינה הקמת מטה ה-AI הממשלתי – מהלך שמעורר הרבה שאלות בימים האחרונים דיווחנו גם על הקמת מטה להאצת ההשקעות וקידום הבינה המלאכותית במדינת ישראל. המטה הוקם בעקבות דו"ח של ועדת נגל, שהוקמה על ידי הממשלה ופרסמה תחזיות קודרות על מצבה של ישראל בכל מה שקשור לפיתוח והשקעות בבינה מלאכותית, בתשתיות דאטה, בחינוך ובחברות צעירות. הקמת המטה היא צעד מבורך, והמסגרת שבה הוא יפעל היא הגיונית: פורום מנכ"לים, שידווח ישירות לראש הממשלה, בנימין נתניהו – באמצעות מנכ"ל שימונה לו. אלא שהשאלה הגדולה, שעדיין נותרה פתוחה, היא: מה יהיו סמכויות הגוף הזה? על פי המנדט שניתן לו, זהו גוף מתכלל, כלומר מתאם – תחום שהממשלה, כגוף ביורוקרטי, מעולם לא הצטיינה בו. גם העובדה שהתקציב של הקמת הגוף הוא 120 מיליון שקלים, ושאלה יגיעו מהתקציב הקיים של המשרדים הרלוונטיים – מה שאומר קיצוץ בפעילויות אחרות שלהם – היא לא גורם מעודד לשתף מידע, פעולה או להניע החלטות. ההחלטה גם כוללת סעיף די צורם, של נטילת סמכויות בתחום הבינה המלאכותית ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, והעברתם לגוף שכפוף לראש הממשלה. זה נובע משיקולים פוליטיים, בין אישיים בתוך הממשלה, שהשפיעו על החלטה זו. וזה עוד גורם שמערר דאגה: מי ערב לכך שהמועצה תפעל אך ורק על פי שיקולים מקצועיים? החלטה נוספת שהתקבלה במסגרת זו היא העברת מערך הדיגיטל הלאומי לכפיפות משרד ראש הממשלה. נכון יותר, החזרת הגוף הזה למקום שבו הוא נולד ב-2003. גם כאן, הוא נדד מאז בין כמה משרדים משיקולים פוליטיים. כיצד גוף זה ישתלב במטה? מי ינווט אותו? האם הוא ישמור על עצמאותו? כל אלה הן שאלות שאין עליהן תשובות כרגע. השורה התחתונה: במציאות שבה אנחנו נמצאים, עם חרם מדיני וכלכלי שפוגע גם בענף ההיי-טק, אסור למדינת ישראל להשאיר את הענף, עם דגש על מחקר ופיתוח, להיות מבוסס על גורמי חוץ. על הממשלה ושאר הגופים הרלוונטיים להעלות את החדשנות, ההיי-טק, המחקר והפיתוח לסדר היום הלאומי, ולא רק ברמה של הקמת מסגרות, תהיינה חשובות וגדולות ככל שתהיינה. גמר חתימה טובה.

בסיכום הרבעון השלישי של שנת 2025 שפרסם היום (ג') סטארט-אפ ניישן סנטרל (Startup Nation Central – ר"ת SNC) הוגדר פרק הזמן הזה כתקופת מעבר, עם ניגודים חריפים באקוסיסטם החדשנות המקומי. מדו"ח הסיכום עולה כי בעוד שפעילות המיזוגים והרכישות (M&A) בישראל שברה שיאים היסטוריים, שוק גיוסי ההון הפרטי התכווץ משמעותית. SNC מציע את הדו"ח, המבוסס על נתוני פלטפורמת המידע העסקי Finder של הארגון. עוד ניתן היה ללמוד מהמסקנות של סטארט-אפ ניישן סנטרל כי ההון הפרטי שגויס ברבעון הסתכם בכ-2.4 מיליארד דולר. נתון זה משקף ירידה חדה של 38% לעומת הרבעון השני, וזאת אם מנטרלים את סבב הגיוס הדרמטי של SSI (ר"ת Safe Superintelligence) של איליה סוצקבר, בהיקף 2 מיליארד דולר, שהתבצע בחודש פברואר. אם לא מנטרלים את העסקה, הירידה היא 59%. עם זאת, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, היקף ההשקעות עלה ב-9% (בנטרול העסקה הקודמת של SSI). במקביל לירידה בהיקף, גם מספר העסקאות הצטמצם ל-141 – ירידה של 24% לעומת הרבעון הקודם ו-38% לעומת הרבעון השלישי אשתקד. כך, לאורך שלושת הרבעונים הראשונים של 2025, המימון הפרטי הסתכם ב-11.9 מיליארד דולר – נתון המהווה עלייה של 13% לעומת התקופה המקבילה ב-2024 – אך יחד עם זאת נרשמה ירידה של 22% במספר העסקאות בתקופה זו (מ-725 ל-569). מגמה בולטת ומנוגדת עליה מצביע הדו"ח היא העלייה בגודל החציוני של סבב גיוס, אשר צמח לשיא של כל הזמנים – 10.5 מיליון דולר, שמהווים עלייה של 50% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. נתון זה מדגיש את המגמה השלטת של מספר סבבים קטן יותר, אך בהיקף כספי גדול יותר. הדו"ח חושף גם כי תחום הסייבר הוכיח שוב את חוסנו, ומשך 800 מיליון דולר במימון פרטי ברבעון, שהם 38% מסך ההון שגויס. ההאטה ניכרה גם בפעילות המשקיעים: מספר המשקיעים הפעילים ירד ב-20% בפרק הזמן הנתון לעומת נתוני הרבעון השני, והגיע ל-230 – הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז תחילת 2024. למרות זאת, ייצוג המשקיעים הגלובליים נותר יציב, כשהם מהווים 57% מכלל המשקיעים, מה שמעיד על המשך העניין הבינלאומי באקוסיסטם הישראלי, כך לפי SNC. ההימורים הנועזים ביותר: הסייבר מוביל את שיאי ה-M&A בניגוד מוחלט להאטה בשוק הפרטי, פעילות המיזוגים והרכישות הגיעה ברבעון השלישי שסוכם כעת לשיאים חדשים – בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר נרשמו 31 עסקאות M&A בהיקף כולל של 31.8 מיליארד דולר. סכום זה דחף את היקף המיזוגים והרכישות מתחילת השנה ל-71 מיליארד דולר – נתון המהווה כמעט פי חמישה מהתקופה המקבילה ב-2024. עסקאות אלו הובילו לשיא כל הזמנים באקזיטים בעקבות M&A, שהסתכמו ב-41 מיליארד דולר מתחילת השנה – פי שלושה מרמות 2024. על פי הדו"ח, ההיקף החציוני של עסקאות M&A טיפס ל-269 מיליון דולר. המגמה הונעה על ידי רכישות ענק, ובראשן רכישת סייברארק (CyberArk) על ידי ענקית הסייבר פאלו אלטו (Palo Alto Networks) בסכום של 25 מיליארד דולר – שהיא הרכישה השנייה בגודלה בתולדות ההיי-טק הישראלי. בין העסקאות הבולטות הנוספות נמנות רכישת ורינט (Verint Systems) תמורת 2 מיליארד דולר. גם עסקאות אקזיט משמעותיות בתחום הסייבר כללו את רכישת Aim Security ב-350 מיליארד דולר, על ידי קייטו נטוורקס (Cato Networks) של שלמה קרמר, וכן רכישת פיינדינגס (Findings – או, בשמה הרשמי אידרה) ב-305 מיליון דולר, בידי דיג'ינקס (Diginex) הבריטית. עוד ניתן ללמוד מהדו"ח כי תחום הסייבר שלט בנוף האקזיטים עם 58% מסך השווי הכולל. בנוסף, פעילות ההנפקות צברה תאוצה עם הנפקת eToro בנאסד"ק בהיקף של 700 מיליון דולר, והנפקת Via ב-NYSE בהיקף של 493 מיליון דולר. אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, סיכם את הממצאים והדגיש את הדינמיקה המשתנה בשוק: "הרבעון השלישי של 2025 מייצג שוק בתקופת מעבר. בעוד שהמימון הואט והמשקיעים הפכו לבררניים יותר, פעילות המיזוגים והרכישות המשיכה לשבור שיאים". חסון הוסיף וציין כי "אנו רואים פחות סבבים, אך בהיקפי שיא, מה שמעיד על אמון בחברות המוכנות למהלך התרחבות (scale-ready). במקביל, רוכשים גלובליים מבצעים את ההימורים הנועזים ביותר שראינו עד כה על ההיי-טק הישראלי, במיוחד בתחום הסייבר".

זה היה צפוי והנה זה מגיע – OpenAI הכריזה אתמול (ב') על צעד ראשון ומשמעותי לקראת "סחר סוכני" (Agentic Commerce) ב-ChatGPT. החברה השיקה תכונה בשם Instant Checkout (צ'ק אאוט מהיר). החידוש מאפשר ליותר מ-700 מיליון המשתמשים הפונים אל ChatGPT מדי שבוע לבצע רכישות ישירות בתוך ממשק הצ'אט, במקום רק למצוא בעזרתו מוצרים שהם אוהבים. המטרה היא ש-ChatGPT לא רק יסייע באיתור המוצרים, אלא גם ברכישתם בפועל, ובכך יהפוך הצ'טבוט לכלי שמבצע תשלומים בעולם האמיתי עבור המשתמשים. השירות החדש זמין בשלב זה למשתמשי ChatGPT Plus, Pro, ו-Free בארצות הברית, והוא מאפשר להם רכישה של פריט בודד בלבד ממוכרי Etsy אמריקנים. בקרוב צפויים להצטרף למערכת למעלה ממיליון סוחרים מבית שופיפיי (Shopify), בהם מותגים מוכרים. OpenAI עדכנה כי היא מתכננת להוסיף בעתיד סלי קניות מרובי פריטים, להרחיב את מספר הסוחרים ולפעול להתרחבות גלובלית לאזורים נוספים. ChatGPT already helps millions of people find what to buy. Now it can help them buy it too. We’re introducing Instant Checkout in ChatGPT with @Etsy and @Shopify, and open-sourcing the Agentic Commerce Protocol that powers it, built with @Stripe, so more merchants and developers… pic.twitter.com/9miGZr1Yn7 — OpenAI (@OpenAI) September 29, 2025 מה עומד טכנולוגית מאחורי השירות? הטכנולוגיה שבבסיס התשלום המיידי היא פרוטוקול Agentic Commerce (ר"ת ACP), אשר פותח בשיתוף פעולה עם חברת התשלומים סטרייפ (Stripe) ושותפים מובילים בתחום הסחר. הפרוטוקול מהווה תקן פתוח המאפשר לסוכני בינה מלאכותית, אנשים ועסקים לפעול יחד להשלמת רכישות. הפרוטוקול אף הוסב לקוד פתוח, כדי לאפשר לסוחרים ולמפתחים נוספים לבנות אינטגרציות דומות בקלות. תהליך הרכישה עבור המשתמש, כך לפי החברה, הוא "חלק". כשמשתמש שואל שאלה הקשורה לקניות – למשל, "מהן הנעליים הטובות ביותר לחתן בעלות של פחות ממאתיים דולר?" – ChatGPT מציג לו את הנעליים המתאימות ביותר מכל רחבי הרשת. תוצאות המוצרים הן אורגניות ואינן ממומנות, ומדורגות לפי מידת הרלוונטיות לשאליתת המשתמש. אם מוצר מסוים תומך ב-Instant Checkout, המשתמש יכול ללחוץ על 'קנה' (Buy), לאשר את פרטי ההזמנה, המשלוח והתשלום, ולהשלים את הרכישה מבלי לעזוב את חלון הצ'אט. מנויי ChatGPT קיימים יכולים לשלם באמצעות כרטיס האשראי שלהם שכבר שמור במערכת. מעניין לציין כי במערכת זו, ChatGPT משמש כסוכן AI אישי של המשתמש, המעביר בצורה מאובטחת את המידע בין המשתמש לסוחר. הבקרה נותרה בידי המשתמשים, שנדרשים לאשר במפורש כל שלב לפני ביצוע פעולה. התשלום מאובטח באמצעות טוקנים מוצפנים, המאושרים רק לסכומים ספציפיים ולסוחרים ספציפיים, ורק באישור הלקוח. כדאי להזכיר גם כי מהסוחרים OpenAI עדכנה שהיא גובה "עמלה קטנה" עבור רכישות שהושלמו – אך גובה העמלה המדויק לא דווח. עם זאת, החברה ציינה כי הסוחרים שומרים על שליטה מלאה במערכות שלהם ועל הקשר עם הלקוח. הטיפול בהזמנות, התשלומים והאספקה מנוהל על ידי הסוחר באמצעות המערכות הקיימות שלו. "Buy it in ChatGPT: Instant Checkout and the Agentic Commerce Protocol" https://t.co/Aih59BI5Ba @openai pic.twitter.com/tagzV5mgjk — Stefan Wolpers (@StefanW) September 30, 2025 עתיד המסחר? "מעבר מצ'אט לתשלום בכמה הקשות בלבד" ב-OpenAI הדגישו את חשיבות השירות החדש, וציינו: "עבור קונים, זהו תהליך חלק: מעבר מצ'אט לתשלום בכמה הקשות בלבד. עבור מוכרים, זוהי דרך חדשה להגיע למאות מיליוני אנשים תוך שמירה על שליטה מלאה על התשלומים, המערכות וקשרי הלקוחות שלהם". וויל גייבריק, נשיא הטכנולוגיה והעסקים ב-סטרייפ, ציין כי החברה שלו "בונה את התשתית הכלכלית ל-AI. זה אומר ארגון מחדש של מערכות המסחר של ימינו ויצירת חוויות חדשות המופעלות על ידי AI עבור מיליארדי אנשים. אנו גאים להניע את Instant Checkout ב-ChatGPT ולפתח במשותף את פרוטוקול Agentic Commerce, כדי לעזור לעסקים ולפלטפורמות AI לבנות את עתיד המסחר". גם מישל פראדין, ראש פיתוח מוצרי סחר ב-ChatGPT של OpenAI, הדגישה את החזון: "החזון שלנו ל-ChatGPT, ולחלק גדול מהטכנולוגיה שאנו יוצרים, אבל במיוחד ChatGPT, הוא שהוא לא רק יספק לכם מידע, הוא גם יעזור לכם לבצע דברים בעולם האמיתי". פידג'י סימו, מנכ"לית יישומים ב-OpenAI, הוסיפה כי החברה "מאפשרת לעסקים מכל הגדלים לפגוש אנשים היכן שהם נמצאים – וללקוחות להשלים רכישות בצורה חלקה בתוך שיחה".

שי נחמני מונה לתפקיד מנמ"ר ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת, כך נמסר בהודעה של הוועדה. הוא יחליף בתפקיד את גיא מורדוך. נחמני מגיע לתפקיד ממערך הדיגיטל הלאומי, שם שימש כחבר הנהלה בכיר והיה אחראי לניהול כל הטכנולוגיות, התשתיות ואבטחת המידע. לפני כן כיהן בשורה של תפקידי ניהול בכירים, בין היתר היה סגנו של אופיר בן אבי במימשל זמין וכן הוביל פרויקטים אסטרטגיים בביטוח הלאומי, ונחשב למומחה בגיבוש אסטרטגיה טכנולוגית והובלת פרויקטים. בתפקידו החדש יהיה נחמני אמון על הובלת כלל תחום מערכות המידע והטכנולוגיה במערך הבחירות, לרבות פיתוח והטמעת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שיבטיחו ניהול יעיל, אמין ובטוח של מערכות המידע. בשנה שעברה יצאה ועדת הבחירות למכרז להחלפת תשתיות המיחשוב של הוועדה ולביצוע תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית בכל תהליכי הבחירות, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים. זו תהיה אחת המשימות המרכזיות של נחמני במסגרת תפקידו החדש, ובמיוחד לאור האתגר של שנת בחירות שצפויה ב-2026.

אברא, מהחברות המובילות בישראל בתחום טכנולוגיות המידע (IT), המתמחה בין היתר בהטמעת מערכות ליבה מבוססות מיקרוסופט, זכתה בפרויקט להקמת תשתית מחשובית מתקדמת בפספורטכארד. החברה ביצעה פרויקט רחב היקף להטמעת פתרונות CRM ו-ERP מתקדמים בענן של מיקרוסופט, אשר מהווים את הבסיס לניהול פיננסי-לוגיסטי ולניהול קשרי לקוחות ב-PassportCard Pay – פעילותה החדשה של פספורטכארד, המציעה כרטיס תשלום בחו"ל ללקוחות ביטוח הנסיעות לחו"ל ללא עמלות המרת מט"ח. במסגרת הפרויקט, שעלותו נאמדת במיליוני שקלים וארך כשנה, הוטמעו מערכות מסוג Microsoft Dynamics 365. מערכת Microsoft Dynamics 365 CRM מנהלת את כל הקשר של PassportCard Pay עם הלקוחות והסוכנים, ותומכת בתהליכי השיווק, המכירה והשירות. המערכת מאפשרת שימוש בטכנולוגיות AI, אוטומציה בתהליכי שירות ותמיכה חכמה. מערכת ה-Microsoft Dynamics 365 Business Central ERP מנהלת את כל ההיבטים הפיננסיים והחשבונאיים של החברה, לרבות הנהלת חשבונות, דו"חות כספיים ודיווחים רגולטוריים, ומאפשרת אינטגרציה מלאה עם מערכות קיימות ב-פספורטכארד, לרבות מערכת ניהול הכרטיסים והמערכת הביטוחית. המשתמשים במערכות החדשות הם צוותי השירות, המכירות, השיווק, הנהלת החשבונות והכספים של החברה, שעתידים לקבל בזכותן יכולות זרימת מידע רציפה. "תשתית מחשובית חדשנית, מאובטחת וגמישה, שתוכל לגדול יחד עם החברה" לדברי איציק אבקסיס, מנכ"ל PassportCard Pay: "כניסה לעולם חדש של השירותים הפיננסיים חייבה אותנו לבנות תשתית מחשובית חדשנית, מאובטחת וגמישה, שתוכל לגדול יחד עם החברה. בחירתנו ב-אברא נבעה מהמומחיות שלה בהטמעת מערכות CRM ו-ERP של מיקרוסופט, מהיכולות האינטגרטיביות ומהניסיון הרב שלהם בפרויקטי ליבה מורכבים. הפרויקט הזה הוא אבן דרך משמעותית עבורנו. הצלחנו לשלב טכנולוגיה מתקדמת עם צורך אמיתי של לקוחותינו לתשלומים במטבע זר בעת שהייתם בחו"ל, בצורה פשוטה, בטוחה ונגישה". לדברי שפר אבלסון, מנכ"ל פספורטכארד Labs, החטיבה הטכנולוגית של פספורטכארד: "הקמת PassportCard Pay לוותה באתגרי פיתוח מורכבים, אך גם בהזדמנות לבנות מהיסוד פלטפורמה פיננסית גלובלית. ב-Labs, שמנו לעצמנו למטרה לייצר חוויית משתמש אינטואיטיבית ובטוחה, המבוססת על חדשנות טכנולוגית ומודלים של אוטומציה חכמה. השילוב בין מומחיות הפיתוח שלנו לבין המערכות הארגוניות המתקדמות של מיקרוסופט ואברא, מאפשר לנו לספק ללקוחות ערך אמיתי בדמות שירות פיננסי מהיר, אמין ונגיש בכל מקום בעולם". לדברי רומן מיטשל, מנהל לקוחות אסטרטגיים בחטיבת מיקרוסופט באברא: "זהו פרויקט שממחיש את היכולת שלנו להוביל טרנספורמציה דיגיטלית אמיתית, תוך התאמה מלאה לצרכים העסקיים של הלקוח. אנו גאים להיות שותפים לחדשנות של פספורטכארד. הזכייה ויישום הפרויקט הם ביטוי נוסף למעמד של אברא כשותף אסטרטגי בתחום מערכות הליבה הארגוניות. בפרויקט ייחודי זה יצרנו אינטגרציה מלאה בין מערכות CRM ו-ERP בענן של מיקרוסופט, תוך שמירה על המשכיות עסקית ואבטחת מידע ברמה הגבוהה ביותר. שילוב הטכנולוגיות המתקדמות של מיקרוסופט עם הידע והניסיון של אברא, מספק ללקוח ערך מוסף תפעולי, פיננסי ושיווקי ופותח את הדלת למימוש תהליכי אוטומציה ואינטגרציה מתקדמים". לדברי מיטשל, "כחלק מן הפרויקט צפויים להיכנס לשימוש כלים מתקדמים נוספים מבוססי AI ואוטומציה עסקית, שישדרגו את התפעול הארגוני והקשר עם הלקוחות".

דל טכנולוגיות (Dell Technologies) השיקה את הגרסה החדשה של מוצר PowerFlex – ה-Ultra, שמהווה פתרון אחסון לארגונים שמתמודדים עם כמויות נתונים חסרות תקדים. החידוש הגדול בגרסה זו הוא מנוע הזמינות המדרגי (SAE) – מנגנון תוכנה שמחלק את הנתונים בצורה מבוזרת וחכמה (Erasure Coding), לשיפור יעילות ושרידות בקנה מידה גדול. PowerFlex מציע לארגונים פלטפורמת אחסון ותשתיות מתקדמת, שמבוססת על ארכיטקטורת Scale-out, שמאפשרת להרחיב משאבי אחסון וחישוב בצורה גמישה, לפי הצורך. בזכות אוטומציה חכמה, הניהול והתפעול הופכים ליעילים יותר, ומאפשרים לצוותי ה-IT להתמקד בחדשנות ואסטרטגיה. הפלטפורמה מספקת ניהול אחוד וגמיש של נתונים בכל סביבה מקומית, ענן פרטי או היברידי, לצד ייעול משאבים משמעותי, שמפחית בזבוז ומבטיח החזר השקעה גבוה יותר. הארכיטקטורה החדשה של ה-SAE מציעה יעילות אחסון של עד 80%, זמינות של עשר תשיעיות ועמידות מובנית לתקלות, לאור הפחתת נפח התשתית ביותר מ-50% והעלמת סיילואים של מערכות. בכך היא לא רק משפרת את השרידות והביצועים, אלא גם מאפשרת חיסכון תפעולי. בזכות קונסולידציה של סביבות אחסון קיימות, ארגונים יכולים לצמצם את צריכת החשמל, להפחית עומסי קירור ולחסוך בשטח רצפה יקר. המשמעות היא ירידה משמעותית בעלויות התפעול (OPEX) ושיפור בעלות המצרפית לאורך חיי המוצר (TCO), תוך ניצול טוב יותר של החומרה הקיימת. זהו פתרון שמאפשר לארגונים לעשות יותר עם פחות. "תשתית הארגון הופכת לכלי שמאפשר צמיחה טכנולוגית וחדשנות" "ארגונים שמתמודדים עם כמויות עצומות של נתונים לא יכולים להרשות לעצמם להתפשר על שרידות או ביצועים", אמר אורי גציס, מנהל מוצר PowerFlex בדל טכנולוגיות. "בגרסה החדשה של PowerFlex התמקדנו בפישוט המורכבות התשתיתית, בהסרת צווארי בקבוק ובהחזרת השליטה התפעולית לארגון". הוא הוסיף כי "האתגר של עומסי הדאטה בארגונים רק הולך וגדל, ומערכות מסורתיות אינן מסוגלות לעמוד בקצב. ה-PowerFlex Ultra החדש מציע ארכיטקטורה מודרנית שמאפשרת קונסולידציה רחבת היקף, זמינות וביצועים עקביים – וכל זאת תוך חיסכון ניכר בעלויות התפעוליות. המשמעות היא שתשתית הארגון הופכת לכלי אסטרטגי, שמאפשר צמיחה טכנולוגית וחדשנות".

אנשים רבים, היי-טקיסטים ולא רק, מבצעים בשעות הפנאי שלהם פעילויות ספורט, כאשר אחת הפופולריות שבהן היא ריצה. רבים מהם עושים זאת בפארקים או בשטחים פתוחים אחרים. אחד הספורטאים, והרצים, הוא קאי גרוניק-סופר, מהנדס במקצועו. בזמן הריצה שלו הוא פוגש מדי פעם מתאמנים כמוהו, שלא הכיר, ומתחיל לרוץ או לבצע פעילויות ספורטיביות אחרות ביחד איתם. אלא שזה לא נגמר שם: הוא פוגש אותם לאחר מכן גם למפגשים חברתיים. כמו הרבה יוזמות טכנולוגיות, שמתחילות מניסיון אישי, הוא חשב: למה שלא אפתח אפליקציה, שתאפשר גם לרצים אחרים להרחיב את הקשרים החברתיים שלהם? "יום אחד הגעתי לפארק, התחלתי להתאמן וראיתי שני אנשים שעושים אימון דומה מאוד לשלי, אז החלטתי להוריד את האוזניות ולהגיד שלום", מספר גרוניק-סופר. "עשינו אימון ביחד, והיה כל כך כיף. בסוף האימון התבאסתי שלא החלפנו מספרים. אלא שבשבועות שלאחר מכן נפגשנו ספונטנית באותו פארק. כך עשינו בפעמים הבאות, ובהמשך נוצרה קבוצה של 15 איש". אפליקציית Up To It. צילום: לכידת מסך הקבוצה שנוצרה הביאה אותו למסקנה שעוד ספורטאים שרצים בשטחים פתוחים ברחבי הארץ היו שמחים לפגוש חברים לרוץ איתם, על ידי תיאום ויצירת קשר. זה מה שהביא אותו לפתח אפליקציה חינמית חדשה בשם Up To It. האפליקציה מאפשרת לייצר קבוצות על בסיס הספורט המשותף באזור שבו מתבצעת הפעילות. ניתן לראות דרכה מי הם אלה שמתכוונים לבצע את האימון, ליצור איתם קשר באמצעות הצ'ט שכלול באפליקציה, ובכך לקבוע איתם לריצה או להתחבר לקבוצה, שיכולה להמשיך את הקשר גם למטרות חברתיות, ואולי אף רומנטיות – אם כי גרוניק-סופר ממהר להבהיר שזו לא אפליקציית הכרויות. מהר מאוד הבין גרוניק-סופר שהוא נגע בשדה שלא מעט אנשים מתחברים אליו, והתגובות שהוא קיבל מחברים היו נלהבות. זו הייתה סיבה מספיק טובה מבחינתו לעשות צעד אמיץ: לעזוב את חברת הסטארט-אפ שבה עבד ולהשקיע את זמנו, מרצו ומשאביו כדי לפתח את הפלטפורמה החדשה. "למצוא אנשים עם אנרגיות דומות לשלך" "זה מתחיל מספורט", הוא מסביר, "אבל מהר מאוד זה מתפתח. אפשר למצוא באמצעות האפליקציה חברים, שותפים מקצועיים או פשוט אנשים עם אנרגיות דומות לשלך". "החיבור נולד מתנועה, ומשם השמיים הם הגבול", אומר גרוניק-סופר. הוא מדגיש ש-"לא מדובר בעוד אפליקציית כושר, אלא בקהילה שנבנית סביב רעיון פשוט: להכיר, לזוז ביחד ולהרגיש שייכים". לסיכום, הוא מציין כי "מדובר פלטפורמה שנועדה להחזיר את הערך החשוב לחיים שלנו, שמרוכזים חלק גדול מהזמן סביב מסכים – וליצור חיבורים אנושיים דרך פעילות גופנית". האפליקציה זמינה להורדה כאן, ואפשר להתחיל לרוץ איתה.

"טלדור מעניקה מענה מקיף לצרכי אבטחת המידע והסייבר של ארגוני אנטרפרייז מכל המגזרים" – כך נכתב באתר קבוצת וואן, הבעלים של החברה. או אז עולה השאלה: מי ישמור על השומרים? לפני ימים אחדים חוותה טלדור מתקפת סייבר. החברה דיווחה על האירוע למערך הסייבר הלאומי, ובמקביל שכרה את שירותי קוד בלו של רפאל פרנקו, לשעבר בכיר במערך – לטובת חקירה חיצונית של פרטי האירוע. המתקפה נמצאת תחת חקירה וחלק מהפרטים שלה עדיין לא הובררו. מה שכן ברור הוא שאכן אירעה פריצה, ושהיא הייתה מסוג מתקפה על שרשרת האספקה. עוד לא ידוע האם המתקפה נועדה לצרכי ריגול עסקי, שיבוש או ביוש של טלדור. גם היקף הפריצה טרם הוברר עד הסוף, אולם מומחים מעריכים כי במסגרת המתקפה, ההאקרים הצליחו להגיע למערכות ה-IT של טלדור, ולא רק למחשב אחד או לכמה מחשבים בודדים של משתמשי קצה. הערכה נוספת היא שהמתקפה בוצעה על ידי האקרים הפועלים בחסות ובגיבוי מדינתיים. מחקירת האירוע עד כה עולה כי המתקפה אירעה בשבוע שעבר, או בסוף השבוע. במסגרתה, ההאקרים השתמשו בהרשאות של טכנאי של טלדור, על מנת לפרוץ ללקוחות עננים ציבוריים שלה. לאלה יש מערכות תפעוליות מבוססות ענן ציבורי ומשם נגנב המידע. גם היקף המידע שנקצר טרם הוברר. מטלדור נמסר בתגובה כי "החברה זיהתה פעילות חריגה, שזוהתה כאירוע סייבר. עם היוודע האירוע הופעלו מיידית כלל הנהלים הנדרשים, והחברה נוקטת בכל הצעדים הדרושים לטיפול מקצועי ומעמיק, לרבות ביצוע בדיקות טכניות בסיוע מומחים חיצוניים בתחום הסייבר. החברה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם מערך הסייבר הלאומי ועם כלל הגורמים הרלוונטיים, תוך מיקוד בשמירה על רציפות תפעולית והגנה על נכסי המידע שלה ושל לקוחותיה. החברה תמשיך לפעול בשקיפות ואחריות, ותעדכן ככל שיידרש ובהתאם לממצאים".