בעקבות תחקיר של הגרדיאן הבריטי מאוגוסט השנה, הודיעה מיקרוסופט ליחידה 8200 בשבוע שעבר כי הפסיקה את הגישה של אנשיה לטכנולוגיות שלה. זאת, לאחר שעלה כי היחידה הפרה את תנאי השימוש כשאחסנה ביג דאטה (מידע עתק בהיקף עצום), ובו נתוני מעקב אחר פלסטינים, שעברו עיבוד בענן הציבורי שלה, (אז'ור) Azure. לפי פרסומים זרים, בתוך ימים ספורים מפרסום תחקיר הגרדיאן, 8200 העבירה במהירות את המידע המודיעיני שלה מחוץ לדאטה סנטר של מיקרוסופט בהולנד, ועשתה זאת כבר בראשית אוגוסט. דיווח אחר גרס כי 8200 תכננה להעביר את המידע לפלטפורמת הענן של אמזון, AWS. בצה"ל לא זלזלו במהלך של מיקרוסופט, אך אמרו כי מדובר באירוע ידוע, שהם נערכו אליו מראש, גיבו נתונים ויצרו פתרונות חלופיים. לפי הצבא, המהלך של מיקרוסופט לא פגע מבצעית בפעילות השוטפת, אבל בטווח הארוך יש חשש מ"אירוע מתגלגל", במסגרתו חברות נוספות העובדות מול מערכת הביטחון ינקטו בצעדים דומים. יש להכניס בחוזי הענן מנגנוני שקיפות וערעור מוסדרים. נדרש לפתח תשתיות ענן עצמאיות, שיבטיחו המשכיות במקרה של ניתוק. ובעיקר – חשוב להטמיע שיקולי זכויות אדם במדיניות הביטחונית שלה הסוגיות העולות והתלות בחברות הטק האמריקניות המהלך של מיקרוסופט מציף כמה סוגיות בישראל: האם ישנה מדיניות של החזקת נתונים צבאיים רגישים בענן צד שלישי שאינו בתחומי המדינה, ואם כן, האם מדיניות זו ממומשת הלכה למעשה. גורמים ציינו כי "החסימה של מיקרוסופט ממחישה את התלות של המדינה בתשתיות ובשירותים של חברות טק אמריקניות". כמה אנליסטים הביעו ביקורת ושאלו, ספק בציניות: "מדוע מיקרוסופט שינתה את עמדתה בנושא זה כעת? בפשטות, החברה אומרת שלא ידעה למה הצבא הישראלי משתמש בשירותיה". אלא שלמרות עמדת מיקרוסופט, הרי שהתחקיר של הגרדיאן, בשיתוף שיחה מקומית ו-972+, כלל מסמכים פנימיים שדלפו ממיקרוסופט, לצד ראיונות עם אנשי מיקרוסופט וצה"ל – שהעידו כי יחידה 8200 אחסנה תקשורת פלסטינית בפלטפורמת הענן של מיקרוסופט. אחרים ציינו כי "'מיקרוסופט' ידעה גם ידעה. אלא שהשימוש של 8200 במשאבי ענן אז'ור קסם לה מבחינה מיתוגית-שיווקית, וגם כספית". נזכיר כי פלטפורמת אז'ור של מיקרוסופט מספקת מגוון שירותי ענן, כולל אחסון רחב היקף, כמעט בלתי מוגבל, לצד יכולות בינה מלאכותית עוצמתיות המאפשרות שלל פעולות – יירוט, תמלול, תרגום וניתוח של מיליוני שיחות טלפון והודעות טקסט. "כל הסידור מההתחלה, משנת 2021… היה בין מפקד 8200, יחידה שידועה במעקב אחר פלסטינים, לבין בכירי מיקרוסופט", אמר העיתונאי מרון רפפורט, שהיה מעורב בתחקיר, לאל ג'זירה בסוף השבוע. אנליסטים אחרים הביעו ספק על מידת ההשפעה של המהלך של מיקרוסופט על המעקב של ישראל בעזה ובגדה המערבית. זאת, כי לא ברור כיצד מיקרוסופט תבטיח שלצבא הישראלי לא תהיה גישה לאז'ור, לשירותי ה-AI שלה ולמוצרים ושירותים אחרים שלה. אחד העובדים הפרו-פלסטיניים במיקרוסופט אמר כי "הרוב המכריע של החוזה של 'מיקרוסופט' עם הצבא הישראלי נותר בעינו". פעילי זכויות אדם ציינו כי ממשלת סין נוקטת בטקטיקות דומות כדי לעקוב אחר אויגורים – תושבים סינים מוסלמים. ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. צילום: נורית יהלומי לדברי ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מומחית למשפט וטכנולוגיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, "מדינת ישראל חייבת לזכור של-מיקרוסופט, בדיוק כמו לענקיות הטק האחרות, יש שיקולים שונים בתכלית מאלה של ממשלת ישראל ומערכת הביטחון הישראלית. יש לחץ מצד עובדים ומשקיעים, לחץ ציבורי ותקשורתי, וחשש מפגיעה במוניטין ובקשרים עם ממשלות אחרות". "מבחינת חברות הטכנולוגיה", אמרה ד"ר שוורץ אלטשולר, "פרשיות כאלו אינן רק שאלה משפטית של פרשנות בדבר תנאי השימוש – אלא גם סיכון עסקי. הממשלה הנוכחית גם לא לוקחת מספיק בחשבון שיקולי זכויות אדם ואת העובדה שענקיות הטכנולוגיה מתיישרות עם השיח הזה".  "לכן", ציינה ד"ר שוורץ אלטשולר, "מדינת ישראל לא יכולה להסתפק רק בגיבוי טכני. היא זקוקה גם לגיבוי משפטי ואסטרטגי: יש להכניס בחוזי הענן מנגנוני שקיפות וערעור מוסדרים. נדרש לפתח תשתיות ענן עצמאיות, שיבטיחו המשכיות במקרה של ניתוק. ובעיקר – חשוב להטמיע שיקולי זכויות אדם במדיניות הביטחונית שלה".  היא סיכמה ואמרה כי "בעולם שבו תנאי השימוש של מיקרוסופט או אמזון הם הריבון האמיתי, ישראל עלולה למצוא את עצמה כמו מטוס שמנועיו כבים באמצע הטיסה: משייטת בין העננים בלא מסלול נחיתה, מה שיגרום למערכות שלנו נזק בל ישוער".

פלוקס הודיעה בסוף השבוע כי השלימה סבב גיוס B של 25 מיליון דולר, שיסייע לה לשפר את אבטחת הבינה המלאכותית שכלולה בפלטפורמה שלה, שמבצעת ניהול של מחזור חיי פיתוח התוכנה בצורה מאוחדת. את הגיוס הובילה קרן Addition, והשתתפו בה קרנות כגון NEA, חץ ונצ'רס ואילומינייט פייננשל. החברה נוסדה ב-2021 כספין אאוט מקבוצת D. E. Shaw, שהיא גם בין המשקיעים בה, כולל בסבב הנוכחי. כמנכ"ל החברה משמש אחד ממייסדיה, רון עפרוני, שייסד אותה ביחד עם מייקל ברנטלי. פלוקס מחזיקה פעילות מו"פ בישראל. על המשתמשים הראשונים שלה נמנות חברות פורצ'ן 500 וחברות טכנולוגיה בצמיחה גבוהה. הפתרון של פלוקס מספק למפתחים, מהנדסי פלטפורמה ואנשי תפעול סביבות ניתנות לשחזור, המכסות את מחזור חיי הפיתוח הארגוני (SDLC). הפלטפורמה מבוססת על טכנולוגיית ניקס (Nix), ומספקת פתרון שמאפשר לצוותים להאיץ ולפשט את תהליך הפיתוח והתפעול באמצעות סביבות פיתוח והרצה מאובטחות, מבודדות וניתנות לשחזור. באחרונה נבחרה פלוקס כאחת הספקיות המורשות היחידות להפצת קבצי CUDA מוכנים מראש – דבר שלפי החברה מקצר זמני בנייה של GPU משעות לדקות ומאפשר למפתחים גישה מיידית לתשתיות AI. פתרון שמייתר שעות של התעסקות בהגדרת והתקנות בעולמנו, אומרים בפלוקס, הבינה המלאכותית מייצרת יותר קודים מאי פעם, חולשות אבטחה מסתתרות בתוך המורכבות ההולכת וגדלה, והתשתיות הקיימות לא מתוכננות להתמודד עם קנה המידה הזה. כתוצאה מכך, צוותי פיתוח מבזבזים אינספור שעות על התעסקות בהגדרות ובהתקנות – במקום לפתח ולשחרר פיצ'רים חדשים. פלוקס פותרת את הבעיות הללו באמצעות טכנולוגיית הקוד הפתוח ניקס, שמאחוריה אחד ממאגרי החבילות הגדולים בעולם, והנגשתה עבור צוותי פיתוח. באמצעות פלטפורמה אינטואיטיבית, פלוקס מספקת סביבות עקביות וניידות החוצות מערכות הפעלה, שפות תכנות וארכיטקטורות שונות. מהחברה נמסר כי כספי הסבב יאפשרו לה האצת פיתוח חידושים בשלושה תחומים מרכזיים: תשתית פיתוח אוניברסלית – בניית היסודות לתאימות חוצת מערכות הפעלה, ארכיטקטורות ושפות תכנות, כך שצוותים וסוכני AI יוכלו לכתוב קוד באופן עקבי וללא חיכוכים סביבתיים; ניהול ציות ומדיניות (קומפליינס) – פיתוח מסגרות אוטומטיות ומדיניות תוכנה לניהול ובקרה בקנה מידה גדול, ככל שנפח הקוד הולך וגדל; ותשתית אבטחה ללא CVE – זיהוי חולשות בזמן אמת, עם SBOMs מקיפים ועמידה מלאה בתקן SLSA, ליצירת שקיפות חסרת תקדים בקוד שנוצר על ידי בני אדם ובינה מלאכותית. כמו כן, הם ישמשו אותה להרחבת צוותי הפיתוח והשיווק שלה, כדי לעמוד בביקושים מהלקוחות ולהעמיק את חדירתה לשוק הארגוני. עפרוני אמר כי "הלחץ האדיר על צוותי הפיתוח הפך תשתית פיתוח מתוקננת לצורך חיוני. בנוסף, בעוד שכולם בונים על תשתיות מקולקלות, פלוקס מחזקת את היסודות עצמם, ומאפשרת לצוותים לנוע מהר יותר מבלי לוותר על אמון ובטיחות".

מסמכים מהחקירה של ג'פרי אפשטיין, שפרסמו מחוקקים דמוקרטים ביום ו' האחרון, העלו עוד כמה שמות של מפורסמים, בהם שניים מבכירי עולם הטק – אילון מאסק ופיטר ת'יל. המסמכים, המושחרים בחלקם, הם בעצם יומן פגישות שניהל אפשטיין במועדים שונים. כל הפגישות נוהלו אחרי שאפשטיין הורשע בעבירות מין ב-2008, ולפני שנחשד בעבירות מין נוספות ב-2019 – וחודש לאחר מכן התאבד (לפחות על פ הרשויות). לפי היומן, מאסק היה אמור להגיע לאי הפרטי של אפשטיין בדצמבר 2017. עם זאת, לא ברור האם הפגישה הזאת קרתה, שכן בצמוד לרישום שלה נכתב: האם זה עוד קורה? פגישה אחרת, שככל הנראה כן התקיימה, הייתה ארוחת צהרים שהוא סעד עם ת'יל בנובמבר 2017. עוד שם שמוזכר ביומן הוא זה של סטיב באנון. השניים אכלו בצוותא ארוחת בוקר בפברואר 2019, כשבאנון היה מקורב מאוד לנשיא ארצות הברית דאז (וכיום), דונלד טראמפ – שגם שמו הוזכר במסמכי אפשטיין שפורסמו בעבר. בדצמבר 2014 רשומה ביומנו של אפשטיין ארוחת בוקר טנטטיבית עם שלושה אנשי עסקים, בהם ביל גייטס. גם כאן, לא ברור האם ארוחת הבוקר הזו אמנם יצאה לפועל. המסמך החדש שנחשף הועבר על ידי משרד המשפטים האמריקני לוועדה של הסנאט שחוקרת את הטיפול בפרשת אפשטיין. חשיפת המסמך – נקמה של טראמפ במאסק? מוקדם יותר השנה, במסגרת המאבקים בין מאסק לטראמפ, האשים טייקון הטק את נשיא ארצות הברית כי הוא מוזכר במסמכי אפשטיין. עכשיו מתברר שגם מאסק מוזכר במסמכים הקשורים לפרשה. אריק סוואלוול, חבר בבית הנבחרים מטעם המפלגה הדמוקרטית, כתב בחשבון ה-X שלו כי מסירת המסמכים הנוכחיים לוועדה היא בעצם נקמה של טראמפ במאסק. אפשטיין הוא עבריין מין סדרתי, שהורשע ב-2008, בעסקת טיעון, בשידול נערה בת 17 לזנות – עבירה שהוא ריצה עליה 13 חודשי "מעצר בתנאי שחרור לעבודה". עסקת הטיעון הזו זכתה לביקורת רבה, בטענה שהיא מקלה מדי, משום שבמסגרת החקירה איתרו רשויות החקירה 36 קורבנות. אפשטיין נעצר שוב ביולי 2019, בחשד לסחר בקטינים למטרות מין בפלורידה ובניו יורק, כמו גם בחשד שנתן שוחד בסך של 350 אלף דולר לעדים, כדי שלא יעידו נגדו בפרשה. שתי הפרשות עוסקות באירועים רבי משתתפים שקרו בביתו, כאשר על פי החשד, הובאו אליהם גם קטינות בנות 11 ו-12. אחד האנשים המוזכרים פעמים רבות במסמכי אפשטיין הוא הנסיך הבריטי אנדרו. על פי דיווחים בבריטניה, אתמול (ש') מסר המלך צ'ארלס לנסיך אנדרו, אחיו הצעיר, ולרעייתו לשעבר, שרה פרגוסון, כי הם לא מוזמנים לחגיגות חג המולד של בית המלוכה.

HSBC ויבמ (IBM), הכריזו באחרונה כי ניסוי שערכו יחד במטרה לבחון כיצד מיחשוב קוונטי יכול לסייע לפתרון בעיות מציאותיות, סיפק ראיות היתכנות אמפיריות ראשוניות. החברות השתמשו בשילוב של משאבי מיחשוב קוונטיים וקלאסיים כדי לבדוק האם שימוש באלגוריתמים מאפשר להעריך בסבירות שעסקה של מסחר באג"ח מעבר לדלפק אכן תתבצע במחיר מצוטט. לפי החברות, השילוב הזה סיפק שיפור של 34% בחיזוי הסבירות הזו, וזאת כשמשווים את התוצאות לאלו שמקבלים בעת שימוש בטכניקות הנהוגות כיום בתעשייה, לפחות הנפוצות שבהן. .@HSBC uses @IBM Quantum Heron to deliver world’s first-known empirical evidence for the potential of quantum computing to enhance algorithmic bond trading, achieving up to a 34% improvement in trade-fill prediction over classical-only methods: https://t.co/yqqpJ7y3Ti pic.twitter.com/sNxbNoXCD8 — IBM Research (@IBMResearch) September 25, 2025 "זוהי התחלה פורצת דרך עולמית במסחר באג"ח" הצוותים שביצעו את הניסוי, כך דווח, אימתו נתוני מסחר אמיתיים ונתוני מסחר בקנה מידה תפעולי באמצעות מספר מחשבים קוונטים, כדי לחזות את ההסתברות לזכות בפניות לקוחות בשוק האג"ח התאגידי האירופי. המחשבים, כאמור, סופקו בידי יבמ, והם מבוססים על מעבדי ה-Heron של החברה, שהם המעודכנים והחזקים ביותר שמציעה החברה לשוק הקוונטי. לטענת החוקרים, התוצאות מראות את הערך שמחשבים קוונטיים יכולים להציע כאשר הם משולבים בבעיות דינמיות העומדות בפני תעשיית השירותים הפיננסיים, ובוודאי בהשוואה לשיטות הרגילות בהן משתמשים רק במחשבים המוגדרים כקלאסיים. "זוהי התחלה פורצת דרך עולמית במסחר באג"ח. משמעות הדבר היא שיש לנו כעת דוגמה מוחשית לאופן שבו מחשבי הקוונטים של ימינו יכולים לפתור בעיה עסקית אמיתית בקנה מידה גדול ולהציע יתרון תחרותי, שרק ימשיך לגדול ככל שמחשבי הקוונטים יתקדמו", אמר פיליפ אינטלורה, ראש תחום טכנולוגיות קוונטיות ב-HSBC. "ניסוי מרגש זה מראה מה אפשר להשיג כאשר מומחיות מעמיקה בתחום משולבת עם מחקר אלגוריתמים חדשני, וחוזקותיהן של גישות קלאסיות משולבות עם מרחב החישוב העשיר שמציעים מחשבים קוונטיים", הוסיף ג'יי גמבטה, סגן נשיא בקבוצת הקוונטים של יבמ.

בזמן שכולם מתווכחים האם הבינה המלאכותית תגרום או לא תגרום לפיטורי עובדים, אקסנצ'ר (Accenture) – ענקית הייעוץ ושירותי ה-IT המקצועיים – הודיעה באחרונה על מגמה של פיטורים המוניים. במהלך שלושת החודשים האחרונים של השנה, כך דווח, יותר מ-11,000 מעובדי החברה ברחבי העולם פוטרו. כעת מסתבר כי המהלך המסוים הוא חלק מתוכנית ארגון מחדש אסטרטגית בת שישה חודשים, המוערכת בשווי של 865 מיליון דולר, ושנועדה לשדרג את כוח העבודה של החברה ולהכשירו לשירותי בינה מלאכותית ושירותים דיגיטליים. על פי דיווחי החברה, הקיצוצים נבעו מ"אימוץ מהיר של AI והאטה בביקוש התאגידי", וכן בשל "חוסר התאמה בכישורים". המנכ"לית ג'ולי סוויט הבהירה בשיחת הרווחים של החברה לרבעון הרביעי של שנת 2025 כי אקסנצ'ר, המספקת שירותי ייעוץ ושירותים מנוהלים, עוברת טרנספורמציה עמוקה שנועדה להתיישר עם דרישות עידן ה-AI. היא עדכנה כי החברה משקיעה את כל כולה בבינה מלאכותית. לדברי סוויט, תהליך זה כרוך בהיפוך של "חמישה עשורים" של מבני עבודה מבוססים.  סוויט אישרה בשיחת הרווחים כי החברה מחזיקה במדיניות בלתי מתפשרת כלפי העובדים, וציינה כי: "אנחנו משקיעים בשיפור הכישורים של הממציאים מחדש (Reinventors) שלנו, וזו האסטרטגיה העיקרית שלנו". היא הדגישה כי אקסנצ'ר "מפטרת בלוח זמנים מואץ" כל מי ששיפור הכישורים עבורו אינו "נתיב בר-קיימא לרכישת הכישורים שאנו צריכים". המשמעות של דבריה היא שהחברה "נפטרת" במהירות מנושאי תפקידים ישנים שאינם תואמים את הדרישות החדשות של ה-AI. סוויט ציינה כי האתגר המשמעותי ביותר ביישום בינה מלאכותית יוצרת אינו טמון בטכנולוגיה, אלא בקושי של ארגונים להתארגן מחדש בכל הכרוך בתהליכים ובתפישות. לדבריה, חברות חייבות להיות מוכנות "לחווט מחדש" את פעילותן באופן יסודי, כדי לממש את הפוטנציאל של ה-AI. @Accenture just reported $69.7B revenue (up 7%) and is going all-in on AI. Big shifts: layoffs + $865M restructuring, but also 5,50,000 employees trained in GenAI and 77,000 AI pros onboard. ???? CEO Julie Sweet says it loud: AI + upskilling = core of everything. They’re betting… pic.twitter.com/QIeDg1L86n — AIM (@Analyticsindiam) September 28, 2025 מאות אלפי הכשרות AI כבר בוצעו או בעיצומן יועצים פיננסיים הדגישו כי הקיצוצים הנרחבים באקסנצ'ר נועדו לשם "כיוונון מחדש של כוח העבודה" ולאו דווקא לצמצום גודל החברה, כשמטרתה של אקסנצ'ר היא למצב את עצמה כשותפה המועדפת לארגונים המבקשים לבצע אוטומציה ולאמץ AI באופן מלא. ואכן, למרות גל הקיצוצים בכוח האדם שלה, אקסנצ'ר ממשיכה לגייס עובדים באופן אקטיבי בתחומי הצמיחה הרלוונטיים לתוכניותיה החדשות. החברה דיווחה כי הכפילה את מספר אנשי המקצוע בתחום ה-AI והדאטה שלה בשנתיים האחרונות, והגיעה לכ-77,000 מומחים בתחומים אלו בסך הכל. בנוסף, למעלה מ-550,000 מעובדי אקסנצ'ר כבר הוכשרו, לדבריה, ביסודות הבינה המלאכותית היוצרת. במסגרת ההכשרה, עשרות אלפים מהעובדים מאומנים בימים אלו בבינה מלאכותית סוכנת (Agentic AI) – כלים מתקדמים המסוגלים לבצע משימות מורכבות באופן אוטונומי. המהלך האגרסיבי הזה מוביל לכך שאלפי תפקידים וותיקים נעלמים, בעוד שתפקידים חדשים ממוקדי AI צומחים. השינוי הארגוני הדרמטי הזה מתרחש על רקע תוצאות פיננסיות חזקות: הכנסותיה הכוללות של אקסנצ'ר לשנת הכספים 2025 (שהסתיימה באוגוסט) גדלו בכ-7% לכמעט 70 מיליארד דולר. תזרים ההכנסות מ-AI ודאטה חווה צמיחה אדירה: ההכנסות מ-AI יוצרת ומכלי AI מתוחכמים שולשו, והזמנות הפרויקטים כמעט הוכפלו בשנה האחרונה, והגיעו ל-2.7 מיליארד דולר ו-5.9 מיליארד דולר בהתאמה. המנכ"לית סוויט ציינה כי "עסקי הנתונים שלנו לוהטים". החברה מצפה לחסוך מעל מיליארד דולר כתוצאה מהרה-ארגון, כאשר החיסכון הזה יושקע מחדש בצוותים ובפיתוח העסקי. סוויט סיכמה ואמרה כי "כל מנכ"ל, דירקטוריון והנהלה בכירה מכירים בכך ש-AI מתקדמת היא קריטית לעתיד".  From today’s @Accenture earnings call: CEO Julie Sweet nailed it—genAI isn’t about tech. The real barrier is mindset, change management, and process reinvention. That’s why $5.1B of Accenture’s bookings this year came from genAI. Not just data scientists—consultants who can… pic.twitter.com/y1z9ZkCOCI — Conor Grennan (@conorgrennan) September 26, 2025 "ניהול שינוי – לא טרנספורמציה דיגיטלית" קונור גרנן – המשמש כארכיטקט AI ראשי בבית הספר שטרן לעסקים של NYU, שהוא גם מחבר רבי מכר בינלאומי ומנכ"ל ומייסד חברת הייעוץ AI Mindset – פרסם ב-X תגובה לחדשות. בציוץ שלו ציטט גרנן מדבריה של סוויט וטען כי המנכ"לית "צדקה לחלוטין" באומרה שהאתגר המרכזי בבינה מלאכותית יוצרת אינו טכנולוגי. לדבריו, "המחסום האמיתי הוא תפישה (Mindset), ניהול שינוי, והמצאה מחדש של תהליכים". הוא גרנן קישר זאת להצלחה הפיננסית של אקסנצ'ר, והסביר כי 5.1 מיליארד דולר מהזמנות הפרויקטים של החברה השנה הגיעו משירותי GenAI, אשר ניתנו לא על ידי מדעני נתונים בלבד, אלא על ידי "יועצים שיכולים לנהל שינוי התנהגותי בקנה מידה רחב". גרנן סיכם וטען כי המהלך הזה הוא בבסיסו "ניהול שינוי – לא טרנספורמציה דיגיטלית", וקרא למנהלי משאבי אנוש וכישרונות לחייב את הארגונים שלהם "לשלוט ב-AI ברמה שוטפת, ולא רק להכיר את הפיצ'רים".

מלחמת עם כלביא בין ישראל לאיראן כללה מלחמה נוספת – או תת מלחמה, אם תרצו, של תוכן פייק ודיסאינפורמציה, שנוצר בחלקו הלא מבוטל על ידי בינה מלאכותית. מחקר שפרסם בסוף השבוע איגוד האינטרנט הישראלי עומד על החלק הזה של המלחמה – בעיקר, אך לא רק, מהצד האיראני נגד ישראל, במה שיש שמגדירים כ-"מלחמת ה-AI הראשונה בהיסטוריה". חוקרי איגוד האינטרנט ניצן יסעור, יעל רם ועידן רינג ניתחו 592 פרסומי בדיקת עובדות בתוכן דיגיטלי שפורסם במהלך המלחמה, שביצעו 50 ארגונים שונים ב-14 מדינות. בנוסף, הם בחנו את מאמצי בדיקת העובדות בישראל במהלך המלחמה, וגילו כי הם היו מצומצם ביותר, על אף החשיבות שהמידע שיגיע לציבור יהיה אמין ומהימן, ולא היו מתאימים למיעוטים שונים בארץ. ואמנם, אחת המסקנות הברורות מהמחקר היא שהתוקפים האיראניים במלחמת הפייק וה-AI לא הסתפקו בישראל, אלא התכנים וקהלי היעד שלהם היו גלובליים וחוצי שפות – ומרביתם נועדו לשרת נרטיבים ואינטרסים איראניים ולפגוע בישראל. מה כלל הפייק? ולנתונים: 71% מהבדיקות שפורסמו ונבדקו על ידי חוקרי איגוד האינטרנט בחנו מידע שקרי שנועד לקדם אינטרסים איראניים ולפגוע בישראל. התמה הבולטת ביותר של התוקפים, עם 44% מהתכנים שנבדקו, הייתה הגזמת הנזק שנגרם למבנים ותשתיות בישראל ובאיראן מההתקפות של מדינת האויב. תכנים כוזבים אלה כללו, למשל, הרס שטילים איראניים גרמו לכאורה למגדלי עזריאלי בתל אביב, או שדה תעופה באיראן שנחרב כתוצאה מתקיפות ישראליות. במקום השני נמצאים פיצוצים שלא תמיד קרו באתרים שונים, עם 39% מהתוכן שנבדק. תכנים אלה כללו תמונות וסרטוני וידיאו של אש, עשן והתפוצצויות ברגעי הפגיעה, שיוחסו לתקיפה של אחד מהצדדים, על אף שפעמים רבות הם הוצאו מהקשרם. כך, למשל, החוקרים מצאו דיווחים כוזבים שעסקו בתקיפות על מתקן הגרעין בפורדו או פיצוץ בנמל חיפה. המטרה של התוקפים הייתה לעורר פחד ואי ודאות לגבי הפגיעה ורגעי הפיצוץ, וליצור תחושת כאוס תוך כדי מלחמה. תקיפה ישראלית בלבנון הפכה ל-"תקיפה איראנית על מתקן צבאי בישראל". צילום: מתוך המחקר בהמשך הרשימה נמצאים הפגנת כוח צבאי עם 15%, למשל מלאי פצצות ישראליות, או משאיות עמוסות טילים בדרכן לשיגור לעבר ישראל, במטרה להרתיע ולהבהיל את האויב, וצילומים של בהלה ציבורית, עם 14%. כך, למשל, מפרסמי הפייק הראו תמונות שנוצרו על ידי AI של המוני אנשים בורחים, כביכול, ממרכזי ערים כתוצאה מתקיפה של הצד השני. מטרתם הייתה לעורר דה מורליזציה ולהגביר את תחושת ההפסד בקרב האויב. מרבית התכנים שנבדקו (76%) התבססו על הוצאה מהקשר של זמן. כלומר, בדיקת העובדות מצאה שהאירוע המדובר התרחש או פורסם בזמן אחר מכפי שנטען. לדוגמה, תכנים רבים שפורסמו בזמן המלחמה התרחשו בפועל בעימות הקודם בין ישראל לאיראן, ב-2024, או בעימותי עבר אחרים ברחבי העולם. 71% מהתכנים קיבלו מסגור או הקשר שגוי. במסגרת זו, מפרסמי הפייק הציגו עובדות נכונות, אבל בהקשר שמעניק להן משמעות שונה מזו המקורית או מנוגדת לה, גם אם הזמן והמיקום שצוינו בתוכן היו מדויקים. לדוגמה, הפגנה בארצות הברית שנטען שעסקה במלחמה הישראלית-איראנית הייתה בכלל בנושא אחר. רבים מהתכנים האלה צולמו בכלל בסין. עוד עלה מהמחקר כי יותר ממחצית התכנים (63%) תיעדו אירועים שנטען שהתרחשו במקום מסוים – והם התרחשו במקום אחר. חייל ישראלי שנכנע? לא היה ולא נברא. צילום: מתוך המחקר מלחמת ה-AI הראשונה בהיסטוריה? חמישית מהתכנים שהוצאו מההקשר נוצרו באמצעות בינה מלאכותית, כולל סרטון שמציג כביכול חייל ישראלי שנכנע. הניתוח מעלה כי הרוב המוחלט של תכני ה-AI הקשורים במלחמה, 73%, היו סרטוני וידיאו, ורק 27% היו תמונות. יסעור אמר כי "המחקר מדגים כיצד הפצת תוכן כוזב על גבי הרשתות החברתיות בשילוב של כלי AI הולך ומשתכלל, והופך לחלק מרכזי ובלתי נפרד במלחמות בעידן הדיגיטלי. התמודדות עם האיומים החדשים הללו דורשת מעורבות של שחקנים וגופים מגוונים במשימת ההגנה על האזרחים בעורף הדיגיטלי – כמו חברה אזרחית חזקה, עיתונות עצמאית וחינוך לאוריינות רשת, בנוסף לרשויות ולגופי המדינה".

עלי באבא הודיעה בוועידה שהיא מארחת בימים אלה בסין כי היא תשקיע בשנים הקרובות סכומים משמעותיים מאוד בתשתיות ה-AI שלה. מדובר בסכום של כ-53 מיליארד דולר, שייפרס על פני שלוש שנים, וזוהי עוד השקעת ענק בשוק שלא נרגע. החלק המכריע של הסכום הזה מיועד לבניית דאטה סנטרים חדשים באירופה, במזרח התיכון, באמריקה הדרומית ובדרום מזרח אסיה. בין השאר אמורה עלי באבא לפתוח מרכזי מחשוב ראשונים שלה בהולנד, צרפת וברזיל. החוות הגדולות של החברה באירופה נמצאות כיום בלונדון ובגרמניה, ובסך הכול היא מציעה 91 תחומי זמינות, הפעילים מ-29 אזורים ברחבי העולם. ההשקעה החדשה אמורה, כאמור, להרחיב את הנגישות וגם את האזורים שבהם יפעלו שרתים של החברה. מאיפה יבואו המעבדים? עם זאת, אנליסטים תוהים מאין תביא עלי באבא את כל מעבדי ה-AI שהיא זקוקה להם. הממשל האמריקני אמנם מאפשר לאנבידיה למכור לחברות סיניות מעבדי H20 מופחתי עוצמה, אבל ממש באחרונה הודיעה ממשלת סין שהיא אוסרת על חברות מהמדינה לרכוש מעבדי בינה מלאכותית מאנבידיה, מכיוון שהיא חוקרת את ההתנהלות שלה כמונופול, לכאורה, בעקבות רכישת מלאנוקס הישראלית תמורת 6.9 מיליארד דולר. לעלי באבא יש מעבד בינה מלאכותית משלה, והוא מכונה T-Head. לפי הדיווחים, הוא יכול להתחרות בביצועים שמציע H20, אבל זה אומר שהחברה תצטרך לשכנע את לקוחותיה ברחבי העולם להשתמש במעבד שלה במקום בזה של אנבידיה. כמו כן, לא ברור מה תפוקת הייצור שהיא יכולה להציע עבורו. בכל מקרה, בעלי באבא מגלים ביטחון רב שהיא תצליח במשימה שלה. ד"ר פייפיי לי, חוקר ומוביל בסיסי נתונים בחברה, אמר כי "ההתרחבות האסטרטגית שלנו בתחום התשתית הגלובלית נועדה לספק את הביקוש הגובר מצד לקוחות שחושבים קדימה". במהלך הוועידה הציגו אנשי עלי באבא גם מודל שפה גדולה (LLM) חדש, שעונה לשם Qwen3-Mini ויכול להשתמש בנתונים טקסטואליים, תמונות, קטעי אודיו וסרטוני וידיאו, ולהפיק במהירות טקסטים ודיבור. הוא מוצע תחת רישיון Apache 2.0, כדי להקל על מפתחים וארגונים שירצו לשלב את המודל בכלים שהם מציעים.

מיקרוסופט הודיעה השבוע ליחידה 8200 כי הפסיקה את הגישה של אנשיה לטכנולוגיות של החברה. המהלך הגיע לאחר שעלה כי היחידה הפרה את תנאי השימוש כשאחסנה ביג דאטה – מידע עתק בהיקף עצום – ובו נתוני מעקב אחר פלסטינים, שעברו עיבוד בענן הציבורי שלה, אז'ור (Azure). הגרדיאן הבריטי הוא שחשף את הפרשה באחרונה. לפי גורמים ביטחוניים, למרות המהלך של מיקרוסופט, צה"ל לא ניזוק. ביום ה', בראד סמית, סגן יו"ר ונשיא ענקית הטק הודיע לעובדים כי "מיקרוסופט הפסיקה והשביתה מערך שירותים ליחידה במשרד הביטחון הישראלי (IMOD)… מיקרוסופט אינה ממשלה או מדינה. אנחנו חברה. ככל חברה, אנו מחליטים אילו מוצרים ושירותים להעניק ללקוחותינו". בתחילת אוגוסט דיווחנו כי נחשפה תוכנית שנויה במחלוקת, לפיה חלק ניכר מהדאטה של יחידה 8200 – כולל נתונים בסיווג "סודי" ו"סודי ביותר" – יושב על אז'ור. המידע האגור נוגע לפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, כך לפי תחקיר משותף של הגרדיאן, שיחה מקומית ומגזין +972. ההגירה של המידע המסווג נעשתה בעקבות פגישה שהתקיימה בנובמבר 2021 במטה מיקרוסופט בסיאטל – בין סטיה נאדלה, מנכ"ל הענקית מרדמונד, בכירי החברה, תת-אלוף יוסי שריאל  (אז מפקד יחידת 8200), ובכירי היחידה. לפי מסמך פנימי של מיקרוסופט, שריאל ביקש להעביר 70% מהדאטה של 8200 – לענן הציבורי של מיקרוסופט. במסגרת הפרויקט, 8200 מאחסנת בענן אז'ור קובצי אודיו שמקורם בשיחות של מיליוני פלסטינים בגדה המערבית ובעזה. שריאל פנה למיקרוסופט כי ב8200 לא היה די שטח אחסון וכוח עיבוד הנדרש לאגירת מיליארדי קבצים. חלוקת המידע נעשתה כך: שיחות של כמה עשרות אלפי פלסטינים שמוגדרים כ"חשודים" – נאגרות ישירות בשרתים הפנימיים של 8200, בעוד שבענן של מיקרוסופט נאגרות שיחות של מיליוני פלסטינים שלא הוגדרו כך. Here’s the story on +972 Magazinehttps://t.co/Fhty3oHzaJ — Yuval Abraham יובל אברהם (@yuval_abraham) August 6, 2025 "אחת ממערכות המעקב החודרניות בעולם" הפרויקט המשותף למיקרוסופט ול-8200 כונה על ידי אנשי היחידה "מיליון שיחות בשעה". לפי התחקיר, הוא "אפשר להקים את אחת ממערכות המעקב החודרניות בעולם, שנעשה בה שימוש במהלך המלחמה כדי לפגוע בפלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית… המידע שנאגר בענן של מיקרוסופט סייע לאשר בכמה מקרים מתקפות התנקשות מהאוויר שבוצעו בעזה מאז ה-7 באוקטובר, ושימש גם לצורך מעצרים בגדה המערבית… קובצי השמע כוללים גם שיחות שעורכים פלסטינים עם אזרחים ישראלים ובינלאומיים. הקבצים נשמרים בענן כחודש, עם אפשרות להארכת משך האחסון, לפי צורך". גורמים בישראל אמרו שחשו אי נחת מכך שמידע רגיש יישב על שרתי ענן מחוץ לארץ, "אך שריאל היה נלהב וראה בכך פריצת דרך". במשרד המשפטים התריעו ב-2022 כי ייתכן שחברות ענן שעובדות עם צה"ל יחויבו להסגיר מידע במהלך הליך משפטי נגדן בחו"ל, בשל חשד שהמידע משמש להפרת זכויות אדם בשטחים. בתזכיר שפרסם המשרד אף נכתב כי "ספקי שירותי הענן הם מהחברות הגדולות והחזקות בעולם", ולכן משבר ביחסים איתם עלול להיות מסוכן לישראל. צוין בתחקיר כי החברה חווה לחצים מצד משקיעים בשל הפרויקט והמלחמה בעזה, ותרומת מיקרוסופט למודיעין הצה"לי. לפי מקור בכיר בחברה, המנכ"ל נאדלה מוטרד מהמחאות נגד מיקרוסופט, וצוותו מחפש דרכים להרגיע אותן. על פי התחקיר, "פרויקט הענן סייע בכמה מקרים לתקיפות קטלניות בעזה…". עם זאת נכתב כי "הנהגת מיקרוסופט טיפחה את הקשר עם 8200 וראתה בו הזדמנות עסקית ותדמיתית". מהמסמכים שדלפו ניתן היה ללמוד כי בפגישה בנובמבר 2021 בסיאטל אמר נאדלה שהשותפות עם 8200 "ממש קריטית", והגדיר את הפרויקט המשותף כ-"רגע רב-עוצמה עבור המותג שלנו". מיקרוסופט העריכה שהעבודה עם 8200 תניב לה מאות מיליוני דולרים בחמש שנים, וכמות המידע המאוחסן – תגדל פי 10. מקורות ב-8200 אמרו כי פרויקט הענן נחשב ל"בייבי" של שריאל, וטענו כי הוא קידם אותו על אף החששות – ביטחון המידע, האפשרות שמיקרוסופט תיתבע בחו"ל, והעובדה שכלכלית היה משתלם יותר לרכוש עצמאית את השרתים. שריאל, כזכור, התפטר בספטמבר 2024, לאחר שהודה ש"לא עמד במשימה" למתן התרעה למלחמה ולמהלכי החמאס. בעקבות פרסום התחקיר מיקרוסופט ערכה בדיקה חיצונית של יחסיה עם 8200. אז ביטלה החברה את הגישה של היחידה לחלק משירותי האחסון בענן ובבינה המלאכותית שלה. זהו, ככל הנראה, המקרה הראשון בו חברת טק מפסיקה להעניק שירותים לצה"ל מאז ה-7 באוקטובר, בעקבות לחץ מצד עובדים ומשקיעים. עוד כתב ביום ה' סמית, "החלטנו לבחון את הטענות שהופיעו בגרדיאן… איננו מספקים טכנולוגיה שתאפשר מעקב המוני אחר אזרחים… איננו ניגשים לתוכן של לקוחותינו בחקירה מסוג זו. מצאנו ראיות התומכות בחלק מהדיווח בגרדיאן, אלו כוללות מידע הקשור לצריכת IMOD את האחסון של אז'ור בהולנד והשימוש בשירותי AI… בדקנו את ההחלטה הזו עם משרד הביטחון ואת הצעדים שאנו נוקטים כדי להבטיח עמידה בתנאי השירות שלנו, ושהשירותים שלנו לא ישמשו למעקב המוני אחר אזרחים… מיקרוסופט ממשיכה לעשות כדי להגן על אבטחת הסייבר של ישראל ומדינות אחרות במזרח התיכון, כולל במסגרת 'הסכמי אברהם'. אני רוצה לציין את הערכתנו לדיווח של הגרדיאן… נמשיך להיות חברה המונחית על ידי עקרונות ומוסר. זה לא נתון למשא ומתן".