זוהתה גרסה חדשה של כופרת LockBit, שהיא "מסוכנת משמעותית" מגרסאות קודמות. את הגרסה החדשה של הכופרה, שנצפתה בפעולה, חשפו חוקרי טרנד מיקרו (Trend Micro). על פי הדיווחים, כנופיית הכופרה הידועה לשמצה המכונה לוקביט הודיעה על שחרור של גרסה LockBit 5.0 החודש, לציון יום השנה השישי לפעילותה. החוקרים גילו מאז את הגרסה החדשה בכמה וריאציות. "קיומן של גרסאות של הכופרה עבור חלונות, לינוקס ו-ESXi מאשר את המשך האסטרטגיה חוצת-הפלטפורמות של לוקביט", כתבו החוקרים. "מצב זה מאפשר מימוש של כמה מתקפות בו-זמנית, על פני רשתות ארגוניות שלמות – מתחנות עבודה ועד שרתים קריטיים המארחים בסיסי נתונים ופלטפורמת וירטואליזציה", הם ציינו.  הגרסאות החדשות מספקות אפשרויות פריסה והגדרות מפורטות יותר עבור "שותפים" (האקרים הפועלים כ'קבלני משנה'). בנוסף ציינו החוקרים כי "גרסה LockBit 5.0 מכילה שיפורים טכניים משמעותיים, כולל הסרת סמני זיהוי, הצפנה מהירה יותר והתחמקות משופרת". LockBit has relaunched with version 5.0, announced on Ramp Forum on September 3, 2025. This update features a redesigned affiliate panel and enhanced ransomware-as-a-service (RaaS) capabilities, aiming to recover from 2024 law enforcement actions that seized servers and leaked… pic.twitter.com/b83zQglrR9 — David Kasabji (@roo7cause) September 28, 2025 לוקביט – שרדנות ונחישות בספטמבר 2024 מצאו חוקרי פורסקאוט, הישראלית במקורה, כי לוקביט הייתה קבוצת האיום הפעילה ביותר באותה שנה, בוודאי בתחום שלה – מתקפות כופרה – והייתה אחראית ל-15% מהמתקפות. זאת, למרות מבצע אכיפת חוק בינלאומי שכוון לתשתית הקבוצה בפברואר 2024, כחלק ממבצע קרונוס. בחודש מאי 2024 הוגש נגדו בארה"ב כתב אישום. דימיטרי חרושב, מפתח LockBit. צילום: באדיבות משרד האוצר של ארה"ב הקבוצה זוהתה ב-2019 והחוקרים לא משייכים אותה למדינה מסוימת. בסוף יוני 2022 היא השיקה את הגרסה השלישית של הכופרה שלה. בחודש מאי 2024 הוגש בארה"ב כתב אישום נגד מפתח הכופרה, דימיטרי חרושב, והמדינה אף הציעה 10 מיליון דולר תמורת קבלת מידע עליו. בסוף 2024 הגישה הפרקליטות בקשת הסגרה לארה"ב של אחד החברים בכנופייה, רוסטיסלב פאנב. לפי החוקרים, למרות שסוכנויות אכיפת החוק פעלו כנגד התשתית של לוקביט בתחילת 2024, "הרי שהקבוצה הפגינה חוסן ויכולת להקדים את המתחרים באמצעות התפתחות אגרסיבית של הטקטיקות, הטכניקות והנהלים (TTPs) שלה". גרסת Windows של LockBit 5.0 נמצאה כבעלת ממשק משתמש טוב יותר, עם עיצוב נקי עבור שותפים, בהשוואה לגרסאות קודמות. "(במדריך ההפעלה שלה – י"ה) מתוארות אפשרויות והגדרות שונות להפעלת הכופרה, כולל אפשרויות בסיסיות, מצבי פעולה, הגדרות הערות והגדרות הצפנה, אפשרויות סינון ודוגמאות לשימוש", כתבו החוקרים. "הפקודות והמדדים המפורטים ממחישים את הגמישות וההתאמה האישית שזמינה לתוקף". "הם יכולים להצפין סביבות וירטואליות שלמות עם נוזקה אחת" לאחר שהיא שוגרה ותקפה בהצלחה את מערכות הקורבן, הכופרה מייצרת את פתק הדרישה לדמי הכופר ומפנה את הקורבנות לאתר דליפות ייעודי. התשתית שומרת על מודל האינטראקציה המוכר של קבוצת לוקביט, הכולל קטע של "צ'אט עם תמיכה", לטובת ניהול המשא ומתן על הכופר. הגרסה החדשה מתוחכמת יותר, ומקשה על ההתאוששות מהפגיעה בה, כמו גם מקשה על הניתוח שלה". "גרסת ה-ESXi מכוונת במיוחד לתשתית הווירטואליזציה של VMware", ציינו החוקרים, "והיא מייצגת הסלמה קריטית ביכולות של לוקביט: הם יכולים להצפין סביבות וירטואליות שלמות עם נוזקה אחת". החוקרים ציינו כי הבחינו בשימוש חוזר, משמעותי, בשורות קוד מ-LockBit 4.0 שהועתקו בשלמותן ל-5.0, מה שמדגים כי "הגרסה החדשה היא פיתוח בעל התפתחות – ולא שכתוב מלא. לכן, סביר להניח ש-5.0 היא המשך של משפחת הכופרות LockBit – ולא חיקוי, או מיתוג מחדש שנעשו על ידי גורמי איום אחרים".

באחרונה הגיעו לבקר במטה סייברארק (CyberArk) בפתח תקווה תלמידי כיתות י' ו-י"א ממגמת המחשבים של אורט נהריה. מגמה זו נפתחה כחלק מפרויקט 'בית AI נהריה' – מרכז חינוכי טכנולוגי חדשני עבור תלמידי נהריה והגליל המערבי, שמוקם בהשקעה של כ-4 מיליון ש' מתרומת סייברארק, בשיתוף עיריית נהריה; משרד החינוך – מחוז הצפון; רשת אורט; קרן רש"י והמרכז לחינוך בסייבר. היוזמה היא במסגרת החזון להכפיל את מספר בוגרי התיכון במגמות הטכנולוגיה ולהעניק לבני נוער הזדמנות אמיתית להישאר, לצמוח ולהוביל חדשנות מצפון הארץ. במהלך הביקור סיירו התלמידים במשרדי החברה, השתתפו בפאנל עובדים והתרשמו מקרוב מעולמות הסייבר והבינה המלאכותית. הביקור הוא חלק מהחזון המשותף של סייברארק ושותפיה להכשיר דור עתיד של מומחי סייבר ו-AI בישראל, ולהעניק לתלמידי הצפון מסלול מתמשך להשתלבות משמעותית בהיי-טק. גילי שילוני, מנהלת משאבי אנוש בסייברארק ישראל: "ההשקעה בחינוך הטכנולוגי בצפון נועדה ליצור חותם אמיתי ומתמשך, להרחיב את ההזדמנויות בפני בני הנוער, ולחבר אותם כבר היום לעולם העבודה העתידי. זהו מהלך שהוא חלק בלתי נפרד מהמחויבות של סייברארק לתרומה לקהילה ולבניית עתיד חזק יותר לישראל כולה". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות מימין לשמאל: הילה ממן, מנהלת תחום חדשנות אולפנת הראל; אופיר בנזינו, מחנכת בבי"ס אורט מגשימים; דנה וינשטיין, מנהלת אקוסיסטם רשותי בעיריית נהריה; יעל הלמן, מנהלת חווית עובד ואחריות חברתית; גיא רונן, מנהל פרויקט 'בית AI נהריה' מטעם המרכז לחינוך סייבר. צילום: יח"צ

שחקני איום סיניים פרסו דלת אחורית מותאמת אישית ללינוקס, במכשירי קצה ברשתות שאליהן פרצו – וכך הצליחו לשמור על גישה מתמשכת לרשתות של ארגונים בארה"ב: משרדי עורכי דין, ספקיות תוכנה כשירות (SaaS), חברות מיקור חוץ לתהליכים עסקיים וחברות טכנולוגיה – כך חשפו בשבוע שעבר חוקרי מנדיאנט (Mandiant) מבית גוגל קלאוד (Google Cloud). דלתות אחוריות אלו נותרו בלתי מזוהות בממוצע למשך 393 ימים. הן שימשו כנקודת היערכות לתנועה רוחבית בין תשתיות של VMware vCenter ו-ESXi, תחנות עבודה ושרתים של חלונות ותיבות דוא"ל של מיקרוסופט 365 (Microsoft 365). "הערך של הקורבנות שנפרצו הוא הרבה מעבר למשימות ריגול טיפוסיות", כתבו החוקרים. "יש פה פוטנציאל לספק נתונים כדי לפתח נוזקות 'יום אפס' וליצור נקודות גישה רבות לעוד מערכות ולעוד קורבנות בהמשך", נכתב. BRICKSTORM malware used by suspected China-nexus actor, UNC5221, in stealthy espionage campaign. – Avg dwell time: 393 days. – Targets: US legal, SaaS, BPOs & tech firms. We have released a scanner, IOCs, and guidance to help defenders. Full analysis: https://t.co/wM3OFsR5Ec pic.twitter.com/nRBFKvgUDB — Mandiant (part of Google Cloud) (@Mandiant) September 24, 2025 קבוצת UNC5221 וכלי התקיפה BRICKSTORM החוקרים מייחסים את המתקפות לקבוצת UNC5221. הכלי העיקרי של הקבוצה הוא דלת אחורית שנכתבה בשפת Go עבור לינוקס ורכיבי BSD – מערכות הפעלה בקוד פתוח, וגם למערכות ההפעלה macOS ו-iOS של אפל (Apple), המבוססות על קוד BSD.  חוקרי מנדיאנט כינו את הדלת BRICKSTORM. לדבריהם, מדובר בדלת אחורית שקשה מאוד לזהות ולנטר אותה "בלא ציד איומים פעיל". לדלת אחורית זו כמה יכולות: להגדיר את עצמה כשרת אינטרנט, לבצע מניפולציה על מערכות קבצים וספריות, לבצע פעולות בקבצים ולקצור אותם. UNC5221 היא הקבוצה היחידה שידוע כי ניצלה פגיעויות ברכיבים של איבנטי (Ivanti) מאז דצמבר 2023. עם זאת, הדלת האחורית הנוכחית נמצאה בסוגים שונים של מכשירים ויצרנים שונים – בלי שהחוקרים יכלו לקבוע שהפגיעות נוצלה. חלק מחוסר יכולת זו נובע מהשהות הארוכה של ההאקרים במערכות הקורבנות – פרק זמן שהוא גדול מהתקופה שבה נשמרים יומני רישום פנימיים, עם נתונים. החוקרים הוסיפו כי "דפוסי הפעולה מצביעים על ההתמקדות של שחקן האיום בפגיעה בתשתיות היקפיות ובגישה מרחוק". BRICKSTORM נמצא גם בשרתי VMware vCenter ו-ESXi, שם הוא נפרס באמצעות אישורים חוקיים שככל הנראה נגנבו ממכשירי רשת שנפגעו. התוקפים השתמשו גם ב-VMware vCenter כדי לשכפל מכונות וירטואליות עבור שרתי חלונות הפועלים כבקרי דומיינים, ספקי זהות SSO וכספות וירטואליות. לאחר מכן הם התקינו את מערכות הקבצים של המכונות הווירטואליות הללו וחילצו אישורים המאוחסנים בתוכן. אישורים אלה שימשו לאחר מכן לתנועה רוחבית נוספת למערכות אחרות. התוקפים גם השתמשו ביישומי מיקרוסופט אנטרה איי.די (Microsoft Entra ID) עם אישורים גנובים, כדי לגשת לתיבות דואר Microsoft 365 של מפתחים, מנהלי מערכת או עובדים שיכולים לסייע לאינטרסים של ההאקרים. הדלת האחורית אפשרה לתוקפים לגשת ישירות למערכות וליישומי אינטרנט ברשת הארגונית, שם הם קצרו עוד נתונים וקבצים. "הפריצות הללו מתבצעות תוך התמקדות מיוחדת בשמירה על גישה חשאית לטווח ארוך, על ידי פריסת דלתות אחוריות במכשירים שאינם תומכים בכלים מסורתיים לזיהוי ותגובה של נקודות קצה (EDR)", ציינו החוקרים. מריגול גיאופוליטי, דרך פעולות להשגת גישה ועד לגניבת קניין רוחני  "פעולות החדירה האחרונות משקפות מערך של מטרות – החל מריגול גיאופוליטי, דרך פעולות להשגת גישה ועד לגניבת קניין רוחני (IP)", כתבו החוקרים. כך, למשל, כאשר ההאקרים תקפו משרדי עורכי דין, סביר להניח שהם חיפשו, ומצאו, מידע הקשור לביטחון הלאומי והסחר של ארה"ב. כאשר הם תקפו ספקיות SaaS – המטרה הייתה להשיג את נתוני הלקוחות שלהן, או להשיג גישה ללקוחות אלה. כאשר המטרות היו חברות טכנולוגיה, הכוונה הייתה לגנוב קניין רוחני, וגם לנתח את קוד המקור הגנוב, למצוא נקודות תורפה במוצרים ואז לפתח נוזקות מסוג 'יום אפס'. "הבסיס להצלחה של כל ציד איומים הוא מלאי נכסים הכולל מכשירים שאינם מכוסים על ידי כלי האבטחה הסטנדרטיים, כגון מכשירי קצה ומכשירים אחרים, כיוון שמכשירים אלה חסרים תמיכה בכלי אבטחה מסורתיים. מיפוי של המלאי הוא קריטי לפיתוח בקרות וגילויים יעילים", כתבו החוקרים.

"אנחנו אחראים על שני שדות פעילות: האחד, טיפול בחפצים של 24 מיליון נוסעים שמגיעים ארצה ויוצאים את גבולותיה בכל שנה, והשני – טיפול בהזמנת חבילות, מה שאנחנו מכנים 'יבוא אישי', של 50 עד 80 מיליון חבילות בשנה. כדי לענות לכלל האתגרים אנחנו שמים דגש רב על טכנולוגיה, שמסייעת לנו לתפעל את המערך המורכב ומרובה האתרים הזה", כך אמר כפיר חן, ראש מינהל המכס. חן דיבר בפתח מפגש של פורום eGov מבית אנשים ומחשבים, שהתכנס היום (ב') לסיור מקצועי בבית המכס שבקריית הממשלה בירושלים. את המפגש פתח ד"ר נחמן אורון, יועץ בכיר למערך הדיגיטל הלאומי, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. נושאו היה יישומי בינה מלאכותית בפעילות המכס. לדברי חן, "המכס מונה 1,400 עובדים. הוא 'השוטר בשער' והריבון בהיבטי סחר החוץ. יש לו כמה אתגרים. האחד הוא ריבוי עצום של תחומי אחריות, שדורש מומחים מתחומים שונים – מעולם הרכב ועד לכימיה. אתגר נוסף כרוך בהיקף המוצרים: מדי יום נפרקות בנמל אשדוד 3,000 מכולות. המכס כמעט שלא מניב מיסים למדינה, למעט על מכוניות ודלק. עוד אתגר הוא ריבוי מעברי הגבול. בעוד שבין ארצות הברית ומקסיקו יש חמישה מעברי גבול יבשתיים, הרי שבין ישראל ליהודה, שומרון ועזה יש 34 מעברים. בנוסף, אוויר, ים ויבשה הם עולמות תוכן שונים מבחינתנו. אתגר נוסף הוא עבודה מול רגולטורים רבים – מעולמות הבריאות, החקלאות, התקשורת ועוד". "כדי לטפל בכלל האתגרים הללו נדרש מענה חזק טכנולוגי", ציין חן. "בעולם הדאטה, יש לקבל החלטות 'מה לבדוק', כדי לכסות כמה שיותר. החלק הטכנולוגי הנוסף הוא 'איך בודקים'. כל מדינת טרור, ארגון טרור וארגון פשע, כולל איראן ושלוחותיה, רוצים לבנות מערך, 'ציר', של הברחות, שיפעל בקביעות ולא באופן חד פעמי. זאת, לטובת הברחת טבק וסיגריות, או סמים. הטכנולוגיות מתקדמות ואנחנו מקפידים להתעדכן ביכולות של הרעים לסוגיהם". "השילוב בין טכנולוגיות מבוססות נתונים עם טכנולוגיות בידוק – הוא מה שמביא את ההצלחות", סיכם חן. "למכס בישראל יש את התוצאות הגבוהות ביותר בהשוואה לגופים המקבילים לו בעולם – ולטכנולוגיה יש תפקיד משמעותי בכך". ליונל עמר, מנהל אגף טכנולוגיות מידע במינהל המכס. צילום: אנשים ומחשבים ליונל עמר, מנהל אגף טכנולוגיות מידע במינהל המכס, הציג את שער עולמי – מערכת IT ליבתית לניהול סחר החוץ במדינת ישראל. הוא ציין כי "ירדנו מעולם המיינפריים, וכעת יש לנו מערכת קריטית, שמביאה לשיפור התהליכים ולהאצה שלהם, עם שקיפות". "המערכת", אמר עמר, "משרתת 1,200 משתמשים פנימיים. היא פועלת ב-86 אתרים, מול 277 יבואני רכב, 13 נמלים, 108 חברות ספנות, 83 סוכני אוניה, 442 מחסנים, 168 מסופים ו-80 חברות תעופה. המערכת מטפלת ביותר מ-200 תהליכים עסקיים, עם 43 מודולים, 467 ממשקים, 400 מיליון טרנזקציות ו-65 מיליון מסרים בחודש. השיא אליו הגענו עמד על 4.080,608 מסרים ביום אחד". "יש אצלנו המון מידע, והבינה המלאכותית סייעה לחשוף עוד ממנו", הוסיף. "ה-AI הינה מהפכה של ממש, והתחלנו אותה עם העובדים שהיו מאמצים מוקדמים של טכנולוגיות חדשות – אנשי ה-BI והחדשנות". "החלטנו על הקמה של חוות שרתי GPU בארץ, על מנת לפזר סיכונים ולהתנסות בכל תחומי ה-AI, תוך מיקוד בישימות ובאמינות. מערכת שער עולמי פועלת על הקרקע והמודול הראשון שנעביר לענן יהיה דואר", ציין עמר. הוא מנה את האתגרים שהמכס עומד בפניהם כשזה מגיע ל-AI: "האתגר הראשון הוא להתרחק מהנתון במחקר של MIT, שלפיו 95% מהפרויקטים בתחום נכשלים. עוד אנחנו רוצים להגדיל את אחוזי ההצלחה על ידי בחינה מוקדמת מה מידת הישימות של כל פרויקט. ההצלחה מגיעה דרך התחלות קטנות, שמניבות הצלחות קטנות, שיגדלו לאחר מכן". 10 פרויקטי AI עמר ציין כי המכס כבר ערך 10 פרויקטי AI, והשאיפה היא להעביר אותם מפיילוט לייצור בקרוב. כמה מהפרויקטים הללו הם סיווג של 6,000 פרטי מכס; ניתוח מסמכים ושליפת מידע שנדרש מהם לשם השוואה מול הצהרת יבוא – פרויקט שהביא, לדבריו, להעלאת שיעורי ההצלחה מ-80% ליותר מ-90%; פרויקט סיוע למפענחים שבודקים צילומי מכולות; ובוט קולי – שירות רב ערוצי עבור מי שלא נגיש לאינטרנט ולטלפון חכם. "השאיפה היא שלכל מנהל ומנהלת בדרג ביניים במכס יהיו כלי AI. אנחנו פועלים ליישום החזון הזה עם KPMG ומערך הדיגיטל הלאומי. בנינו תשתיות ידע, אנחנו נערכים לאתגר של שינויים תכופים בטכנולוגיה ועובדים באופן היברידי", סיכם.

משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי פרסם קול קורא להקמת מרכזי חדשנות. מטרתו לאפשר הגשת הצעות להקמה או להרחבה של מתחמי עבודה, בשיתוף מעסיקים מהתעשייה הטכנולוגית. המתחמים יפעלו תחת השם 'קליק-טק'. הזכייה במכרז להקמת המרכזים מותנית בשותפות עם גוף עסקי פילנתרופי. המשרד יממן הקמת שני מרכזים בנגב ובגליל, בתקציב של חמישה מיליון שקלים. "יבטיח צמיחה בת-קיימא ותעסוקה איכותית בנגב ובגליל" דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי "החממות הטכנולוגיות ומרכזי החדשנות שהקמנו בשנים האחרונות בנגב ובגליל הפכו לעוגנים משמעותיים לפיתוח כלכלי וליזמות היי-טק אזורית. כעת, עם הקמת מתחמי העבודה החדשים, ניתן יהיה להרחיב את המעטפת ליזמים ולחברות היי-טק. החיבור הזה בין תעשייה, יזמות ותשתיות חדשנות הוא שיבטיח צמיחה בת-קיימא ותעסוקה איכותית בנגב ובגליל". "חיזוק מרכזי החדשנות יעצים כלכלית את הרשויות, יתחזק את היזמות ואת התעסוקה האיכותית בנגב ובגליל ויאפשר לצעירים לייצר אקו-סיסטם קרוב לביתם, באופן שיאפשר להם להתפתח מקצועית", אמר שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף. מרכזי חדשנות או חממות טכנולוגיות המבקשים להקים או להרחיב מתחם עבודה משותף יכולים להגיש בקשה למשרד עד ליום 05/10/2025, במסגרת הקול הקורא מס' 6/2025 המפורסם באתר המשרד בקישור הזה.

אחד הגימיקים שמציעים טלפוני הדגל החדשים של שיאומי, Xiaomi 17 Pro ו-Xiaomi 17 Pro Max, הוא מסך צבעוני אחורי, שמשמש גם בפועל כאי המצלמות של הטלפונים. המסך הצבעוני מאפשר להציג התרעות, לשלוט במוזיקה, לענות במהירות לשיחות ועוד, וגודלו 2.7 אינץ' במכשיר הבסיסי ו-2.9 אינץ' בגרסת ה-Max. אבל הגימיק האמיתי הוא כיסוי רשמי ששחררה שיאומי, שהופך את המסך הזה, לפחות בגרסת ה-Max, לקונסולת משחקים ניידת מפתיעה. יש כפתורים ייעודיים למשחק, בסגנון שמזכיר את הגיימבוי הנוסטלגי של נינטנדו, וגם אם המצלמות 'מפריעות' לתצוגה, בהחלט אפשר לשחק בכמה וכמה משחקי קז'ואל ולהעביר את הזמן גם בטיסה: המשחקים כבר מותקנים בטלפון ואין צורך בחיבור לרשת. הצימוד אל הטלפון מתאפשר בעזרת חיבור בלוטות' תקני ולפי החברה הוא מתבצע בקלות ואין כל צורך בתהליך התקנה מורכב. ב-שיאומי גם לא מפריעים עם פרסומות במשחקים האלה, וברשימה של המשחקים שכבר מוצעים לתצוגה החדשה באופן רשמי אפשר למצוא בין השאר את Angry Bird 2 וכמובן גרסה מתחייבת של סנייק (Snake). אי אפשר לבצע לטלפון טעינה אלחוטית כשהכיסוי הזה מחובר, אבל אין בעיה עם הטענה קווית. הכיסוי עצמו מגיע עם סוללה פנימית בנפח של 200Mah, שאמורה, לפי החברה, להחזיק מעמד עד 40 ימי משחק. המחיר עומד על כ-40 דולר, והפצה גלובלית של הכיסוי אמורה להתרחש אחרי ההשקה העולמית של המכשירים.

האם אפל כבר פיתחה בפועל צ'טבוט – או, יותר נכון, "סירי משופרת AI" – משלה? לפי מארק גורמן, הגורו של אפל מבלומברג, זה אכן כך, אבל הוא זמין רק באופן פנימי, לבדיקה של מהנדסי החברה. הכלי החדש של אפל, שבעת האכזבות מחוויית ה-AI שלה עד עתה, מכונה וריטאס. כאמור, נכון לעכשיו הוא משמש באופן פנימי, את מהנדסי החברה, כדי לפתח תכונות חדשות עבור סירי, לבחון אותן וגם לאסוף משוב מאלה שמריצים את התכונות החדשות. התכונות שכבר נבדקות הן חיפוש מדויק במידע האישי של המשתמשים וביצוע פעולות כאלה ואחרות באפליקציות השונות של אפל, למשל עריכת תמונות. גורמן מספר שהצ'טבוט מתנהל כמו האחרים בשוק, כולל ChatGPT וג'מיני: יש בו ממשק לכתיבת שאילתות, אפשרות לנהל שיחות עם הבוט וגם חזרה אחורה לשאילתות ישנות, כדי להעמיק בהן עוד יותר. אפל לא מתכוונת לשחרר את הצ'טבוט החדש לקהל המשתמשים שלה, והוא נועד להישאר לשימוש פנימי בלבד. למעשה, החברה ממשיכה להקפיד על כך שכלי ה-AI שהיא מפתחת בינתיים לא ישולבו בשום דרך במוצרים מוגמרים לצרכנים. בנוסף, כל עובד שמקבל גישה, וכאמור רק לצרכים פנימיים, זקוק לאישור פרטני של מנהל.

"המסע לענן נמשך במלוא הקצב – רכבת הענן לא עוצרת לרגע. העבודה בעננים מגלמת בתוכה הזדמנות לייעול ולהאצת תהליכי המחשוב והדיגיטל, אך לצידה יש גם אתגר: כיצד לא לחרוג בהוצאות. אנו עוזרים לארגונים לזהות אנומליות בהוצאות הענן ולחזות הוצאות עתידיות. בדרך זו ניתן לחסוך כסף משמעותי ולשפר את היעילות של עבודת הארגונים בענן – בצורה טובה יותר. הדבר חשוב שבעתיים בעידן ה-AI", כך אמר דוד ביסמוט, מנהל נס קלאוד (NessCloud), קבוצת הענן של נס. ביסמוט דיבר במסגרת פורום eGov מבית אנשים ומחשבים. הפורום התכנס היום (ב') לסיור מקצועי בבית המכס שבקריית הממשלה בירושלים. את המפגש פתח ד"ר נחמן אורון, יועץ בכיר למערך הדיגיטל הלאומי, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. נושא המפגש היה "יישומי בינה מלאכותית בפעילות המכס". "זה כשנה", אמר ביסמוט, "אנו ב-נס מציעים לארגונים את הפתרון של אמברלה (Umbrella, אנודוט לשעבר). לפי חברות הדירוג, מדובר בפתרון המוביל בישראל לעולם ה-FinOPs. הוא מספק יכולות לניהול ובקרת הוצאות ענן, ומניב חיסכון של עד 30% בממוצע בשימוש. אמברלה תומך בכל שלושת העננים הציבוריים הגדולים, תוך סנכרון עם חשבון הלקוח הארגוני. הפתרון מוצע גם למשרדי הממשלה, במסגרת רובד 5 בפרויקט נימבוס". "המעבר לענן", סיים ביסמוט, "נמשך במלוא הקצב, ולקוחות ארגוניים מכלל המגזרים צורכים יותר שירותי ענן. האתגר של ניהול הוצאות הענן ניצב לפתחם של מנמ"רים ומנהלי טכנולוגיה בכל מגזר במשק". "אנו מסייעים לארגונים לזהות אנומליות בהוצאות הענן שלהם" דוד דריי, מנכ"ל אמברלה, אמר כי "אנו מסייעים לארגונים לזהות אנומליות בהוצאות הענן שלהם, ומספקים חיזוי לגבי הוצאות עתידיות. בדרך זו אנו מסייעים להם לחסוך כסף באופן משמעותי ולשפר את היעילות שלהם בענן בצורה טובה יותר". "הפתרון שפיתחנו", סיפר דריי, "מאפשר לנהל את ההוצאות הכרוכות בענן ולעשות זאת בקלות ובנוחות. אנו עונים לאתגר במסגרתו ארגונים נדרשים לאגד את כל הנתונים שהתקבלו ולהפיק תובנות בדרך מורכבת. אנו עושים זאת עבורם, ומאפשרים לנהל את כלל הוצאות הענן הארגוניות במקום אחד". דריי המשיך וציין כי "אנו מציעים לארגון תכנון וסדר, באמצעות מיפוי הוצאות משאבים, לפי מחלקות ויחידות. בסיום המיפוי, הטכנולוגיה מפיקה תובנות על בסיס הדאטה המתקבלת, ומייצרת פלט של הצעות ייעול שונות ותובנות, המסייעות לחיסכון בעלויות. בנוסף, הפתרון מזהה אנומליות בצריכה והתרעות בזמן אמת, לצד יכולת חיזוי הוצאות קדימה והכנת תקציבים מומלצים". דריי ציין גם כי ב-2024 נכנסה החברה לרביע הקסם של גרטנר (Gartner) כ"בעלת חזון" בתחום פעילותה, ושבישראל הפתרון מדורג כמוביל לעולם זה. "המוצר תומך בשלושת העננים הציבוריים, וכמובן עבור נימבוס", ציין. "יש לו ממשק פתוח לענן OCI של אורקל (Oracle) ולארגוני צד ג', כמו גם לדאטה סנטרים ואון-פרם". "אנו מסייעים לארגונים בעולם ה-FinOPS בשלושה היבטים", הסביר דריי, "בניראות – עם הבנה מעמיקה להיכן הולכות העלויות וכיצד ניתן לנהל אותן טוב יותר; עם תובנות – המסייעות לנהל את הפעילות בענן באופן מדויק, עם תכנון אסטרטגי-כספי; ומיטוב – אופטימיזציה של עלויות בסביבה מרובת עננים". דריי סיכם: "הפלטפורמה שפיתחנו היא יותר מאשר כלי לחיסכון כספי. אנו מהווים את 'סמנכ"ל הכספים' שלכם בענן וככאלה מעניקים גם התייעלות".