בקרוב תאפשר אפל לבעלי iPhone להוסיף גירסה דיגיטלית של הדרכון האמריקני שלהם לארנק הדיגיטלי שבטלפון שלהם – כך לפי ג'ניפר ביילי, סגנית נשיא Apple Pay ו-Wallet, בפוסט ב-X. המסמך הדיגיטלי יתאים ל-Real ID, אך יהיה ישים רק לטיסות פנימיות בארה"ב. לטיסות בינלאומיות או לחצות גבולות יבשתיים של ארה"ב עם קנדה ומקסיקו – עדיין יהיה צורך בדרכון פיזי. אפל רוצה להרחיב את האופן שבו אנשים יכולים להשתמש בתכונת הארנק שלה למטרות זיהוי. כבר עכשיו ניתן להשתמש ב-Real ID עבור רישיון הנהיגה במדינות מסוימות, וביילי אמרה, שאפל רוצה שאנשים ישתמשו בארנק עבור כרטיסים להופעות, תעודות סטודנט, מפתחות בית, מפתחות רכב ועוד. כאשר התכונה תהיה זמינה, משתמשי iPhone יוכלו לסרוק את הדרכון האמריקני הפיזי שלהם כדי להוסיף אותו לאפליקציית הארנק, וליצור מזהה דיגיטלי התואם ל-Real ID. בעת טיסה פנימית, נוסעים יכולים להציג את הגרסה הדיגיטלית מה- iPhone או מה-Apple Watch שלהם בנקודות ביקורת של ה-TSA במקום להשתמש בדרכון הפיזי שלהם.

"כולם מדברים על AI, אבל בינה מלאכותית היא לא מטרה, אלא אמצעי כדי לעבור ממנה להשפעה עסקית. הרכיב החשוב ביותר בהיערכות לעידן ה-AI הוא הנתונים. הצלחת פרויקטים בתחום תימדד לפי הנתונים: עליהם להיות אמינים, נקיים ומדויקים. המשפט בעולם ה-BI שלפיו 'זבל נכנס – זבל יוצא' תקף וחשוב עוד יותר כיום. ככל ש-'נאכיל' את המערכות והמודלים בנתונים שגויים – כך נקבל תוצאות שגויות בחזרה. ברמת הארגון זה גרוע, ועלול למוטט אותו. ברמת המדינה, שימוש בנתוני 'זבל' עלול להביא להחלטות שגויות, ובעקבות כך לגרום נזק דרמטי. גופי ממשלה וציבור לא יכולים להרשות לעצמם להכניס נתונים לא איכותיים לפרויקטי AI. עתיד הצלחת ה-AI יגיע מחדשנות – מבוססת דאטה אמינה, פתוחה ואחראית", כך אמר עמית סיון, מנכ"ל קליק ישראל. סיון דיבר בפתח כנס Qlik & AWS Summit for Government. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') במלון ממילא בירושלים, בהשתתפות קרוב ל-200 נציגים מהלקוחות הישראליים של קליק ושותפיה העסקיים. את האירוע פתחה נורית ברקוביץ', מנהלת לקוחות מגזר ציבורי בקליק ישראל.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין בדבריו ציין סיון ש-"בחודש שעבר, קליק הקימה ענן מקומי בישראל, מבוסס תשתית AWS, שמאפשר שירות SaaS מלא, במטרה להאיץ מעבר הלקוחות לענן. הוא כולל מענה מלא להגנת נתונים, יכולות ניתוח חזקות יותר, תגובה מהירה ושילוב AI בכל תהליכי העבודה והניתוח". הוא הוסיף כי "מעבר להשקעה של מיליונים, הקמת הענן המקומי היא הבעת אמון מצד החברה העולמית בישראל ובלקוחות שלנו כאן". "המגזר הציבורי החל להבשיל לעידן ה-AI" סיון אמר כי "המגזר הציבורי החל להבשיל לעידן הבינה המלאכותית. 2024 הייתה שנת בדיקת היתכנות של AI בממשלה. השנה, יותר לקוחות ממשלתיים החלו לשלב GenAI בתהליכים העסקיים שלהם". לדבריו, "הצבנו חזון: לספק AI נגישה לטובת קבלת החלטות מושכלת, והשנה קיימנו את ההבטחה". הוא ציין ש-"נדרשת תוכנית פרטנית, כי השוק זז מהר ואסור לארגונים להיוותר מאחור ולהפסיד במרוץ. הדרך הנוחה, והנכונה, להיכנס לתחום היא על ידי נתונים וניתוח שלהם". "ארגונים לא מאמינים בדאטה שלהם" סיון ציטט מחקר של IDC שלפיו ל-89% מהארגונים יש תוכניות ל-AI, אולם רק 26% מהם סומכים על הנתונים שיתמכו בהן. "ארגונים חוששים להכניס נתונים שגויים, נתוני 'זבל'", אמר. "לצערי, ארגונים בעצמם לא מאמינים בדאטה שלהם". "עוד נתון מצביע על כך שבינה מלאכותית סוכנית היא הדבר הבא", הוסיף סיון. "לא לכל הארגונים יש תכנית לתחום, אבל רק 12% מהם חשים בטוחים בהצלחה, בשל בעיות תשתית או דאטה. יש שאיפה ורצון מטורף לפעול – אבל מעט מאד ביטחון בהצלחה. לכן, חשוב לרוץ קדימה, גם אם לא מבינים עד הסוף מה לעשות – לעבוד עם הדאטה ולא לוותר: בלי דאטה לא תהיה AI". הוא ציטט את מייק קאפון, מנכ"ל קליק העולמית, שאמר כי "במרוץ ה-AI, ארגון שינצח יהיה זה שישבץ אותה לתוך מערכות עסקיות וייצר ערך ממשי, מוחשי וכלכלי". סיון מנה עוד אתגרים, מעבר לאיכות הנתונים: "העברת נתונים בזמן אמת; עבודה על פלטפורמה; יעילות משולבת בעלויות סבירות, להצדקת המעבר לענן; ממשקים וקשרים עם הדאטה, ובניית אגמי נתונים. עוד דרושה גישה טבעית, בשפה פשוטה ובלא קוד. כך תתקבל בינה מלאכותית סוכנית עם תובנות ברמה גבוהה והפקת ערך עסקי ממשי". 22 שנות פעילות בישראל קליק, שהינה ענקית BI שבדית-אמריקנית, פועלת בארץ מאז 2003, וב-2010 קבוצת חילן רכשה את הנציגות המקומית שלה. יש לחברה יותר מ-1,400 לקוחות בישראל. STKI מדרגת את קליק כבר 14 שנים כמובילת שוק ה-BI וניתוח הנתונים בארץ. החברה אף ביצעה כמה רכישות בישראל: ב-2019 היא קנתה את אטיונטי והקימה על בסיסה מרכז מו"פ בארץ, ב-2024 היא רכשה את טאלנד, וקליק ישראל קנתה את הפעילות המקומית, והשנה רכשה קליק חברה ישראלית נוספת – Up Solver. סיון ציין כי "אנחנו מציעים פלטפורמת דאטה מקצה לקצה, עם גישה רעננה לניתוח נתונים, שרשרת ערך, אנליטיקה מתקדמת, וכן יכולות עבודה בשירות עצמי – ובשפה העברית". "זכינו ברובד 5 במכרז הענן הממשלתי נימבוס", הוסיף. "בשל המעבר לענן, אתגרי הטיפול בנתונים רק גדלים, כולל בממשלה. יש לממשלה כמויות מידע עצומות, והגופים הממשלתיים רוצים וצריכים תובנות עסקיות, שירות עצמי והנגשת נתונים לאזרחים. אנחנו מציעים למגזר הציבורי פלטפורמת ניתוח נגישה על ענן המחשוב הממשלתי, צריכה גמישה ובכמה סביבות. נלווה את הלקוחות בתהליך ההגירה לענן המקומי – פעולה שתביא, להערכתי, לצמחית הפעילות שלנו ב-2026 בעשרות אחוזים". אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר לדאטה וחדשנות דיגיטלית. צילום: ניב קנטור דובר נוסף באירוע היה אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר לדאטה וחדשנות דיגיטלית. הוא אמר כי "בשנתיים האחרונות, שהיו מורכבות, נימבוס היה מקום ששמר על שפיותו. נימבוס הוא לא 'סתם' חלום. אנחנו נמצאים במקום שלא האמנו שנגיע אליו בהיקפים: ארגוני ממשלה צורכים בו יותר מ-300 שירותים שונים של מעל 120 ספקיות IT, ביניהן קליק. אנחנו בוחנים הטמעה רוחבית של הפתרון של קליק בממשלה. נמשיך לסייע לארגוני ממשל להפיק יותר ערכים עסקיים, לטובת שיפור השירות לאזרחים ולעסקים".

בעקבות הצלחת המחזור הראשון, מעבדת החדשנות UK-Israel Tech Hub בשגרירות בריטניה בישראל, בתמיכת קרן דנגור (The Dangoor Foundation) משיקה את המחזור השני של The Dangoor Healthtech Academy  – עם מיקוד בחדשנות בתחום בריאות הנפש. ממשלת בריטניה הכריזה לאחרונה על השקעה של 50 מיליון ליש"ט במחקר פורץ דרך בתחום בריאות הנפש, במטרה להאיץ חדשנות ולהביא לשיפור במצבם הנפשי של תושבי הממלכה המאוחדת. זאת, על רקע מחקרים שמצאו כי אחד מכל חמישה מבוגרים באנגליה חי עם התמודדות נפשית, והמספרים ממשיכים לעלות. לפי מחקר עדכני נוסף, ההשפעה הכלכלית של התמודדויות נפשיות היא עצומה, ומוערכת בכ-300 מיליארד ליש"ט בשנה. התוכנית אורכת שמונה שבועות ומסובסדת כמעט במלואה, בהובלת רונית אפלבאום, מובילת חדשנות בתחום הבריאות ב-UK-Israel Tech Hub בשגרירות בריטניה בישראל, ומציעה לסטארט-אפים ישראליים היכרות מעמיקה עם מערכת הבריאות הבריטית. המשתתפים יקבלו תובנות חשובות על מבנה ה-NHS, רגולציה בריטית, והזדמנויות לשיתופי פעולה בתחום בריאות הנפש. במרץ 2025, במסגרת האקדמיה, ביקרה משלחת ראשונה של סטארט-אפים ישראליים בלונדון. תשע חברות סטארט-אפ, שמתמחות בפתרונות רפואיים מבוססי AI – מאבחון מחלות נדירות ועד תמיכה בבריאות הנפש –  לקחו חלק בתוכנית. כתוצאה מהשתתפותם, שלושה מהסטארט-אפים Anydish, Treat Me ו-Kai, נמצאים כיום בתהליך של יצירת שיתופי פעולה עם שותפים בתחום הבריאות בבריטניה. להרשמה לתוכנית הקליקו כאן.

הקלישאה אומרת שהקמת סטארט-אפ היא ריצת מרתון. מייסד של חברת הזנק צריך לעבוד קשה מאוד עד שהוא רואה את הפירות, ולעתים קרובות, הוצאת מוצר לשוק והגעה לרווחיות לוקחות הרבה מאוד זמן. סטארט-אפ ממוצע נמצא לא מעט זמן מתחת לרדאר, ב-Stealth, וגם אחרי שהוא יוצא לאור הזרקורים, הוא מגייס בהתחלה כמה מיליונים, אחר כך עשרות מיליונים […]

הסטארט-אפ אימפלה (Impala AI) הודיע היום (ד') על גיוס סיד בהיקף של 11 מיליון דולר, בהובלת הקרנות ויולה ו-NFX. החברה פיתחה שכבת תשתית חדשה להרצת מודלי שפה גדולים (LLM inference), שנועדה לאפשר לארגונים להריץ בינה מלאכותית בהיקף בלתי מוגבל, תוך הורדה דרמטית של העלויות ושמירה על הגמישות והשליטה. אימפלה נוסדה מוקדם יותר השנה על ידי נועם זלינגר, לשעבר מנהל בכיר בגרנולייט, שמשמש כמנכ"ל החברה, ובועז טויטו, בוגר 8200, שמשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות. כמה חודשים בלבד לאחר הקמתה, אימפלה כבר עובדת עם חברות פורצ'ן 500, ומתכננת להתרחב גלובלית עם השלמת סבב הגיוס הנוכחי. ההשקעה תשמש את החברה להרחבת הצוות, העמקת יכולות המוצר והאצת הפריסה בשוק. על פי אנשי אימפלה, הפלטפורמה נטולת השרתים של החברה מטפלת באתגרי ניהול כושר ה-GPU, מבלי להתפשר על שליטה ארגונית. הם יודעים לספר על חיסכון של עד פי 13 בעלות לכל טוקן, בהשוואה לפלטפורמות ההרצות הזמינות כיום. הפלטפורמה מנוהלת באופן מלא, והיא מרובת עננים ורב אזורית. המערכת נפרסת ישירות בענן הפרטי (VPC) של הלקוח ומאפשרת לו שליטה מלאה בנתונים, בעלויות ובבחירת הענן. התעשייה עוברת יותר ויותר מאימון להרצת מודלי AI הביקוש לתשתיות בינה מלאכותית, שגדל בקצב מהיר ושעולה על ההיצע, מביא לכך שארגונים מתמודדים עם אתגרים גוברים בהרצת עומסי עבודה של הרצות בקנה מידה גדול בצורה יעילה. התעשייה עוברת יותר ויותר מאימון להרצת מודלי AI, וזו הופכת לאתגר תקציבי ותפעולי בולט. לפי חברת המחקר ריסרץ' אנד מרקטס, שוק ההרצות צפוי להגיע השנה ל-106 מיליארד דולר ולצמוח עד 2030 ל-255 מיליארד. חברת המחקר קנליס ציינה באחרונה שבניגוד לאימון, שהוא השקעה חד פעמית, להרצות יש עלות תפעול חוזרת – מה שהופך אותן למגבלה בדרך למסחור ה-AI. באימפלה מציינים כי החברה מנצלת את הביקוש ההולך וגובר ליחידות עיבוד גרפיות על ידי פתיחת יכולות ניצול שהינן מעבר לסטנדרט המקובל, ומביאה לשבירת צווארי הבקבוק של ההיצע. "בעולם שבו מודלים בקוד פתוח הופכים לסטנדרט דה פקטו בשימוש הארגוני, אימפלה מספקת את השכבה החסרה של הרצת Inference במקום שבו הנתונים נמצאים, עם השליטה והיעילות שארגונים גלובליים דורשים, ללא פשרות באמינות ובגמישות, וכל זאת באמצעות מנוע הרצה ייחודי", מוסיפים בחברה. זלינגר אמר כי "אנחנו בפתחו של עידן חדש ב-AI, שבו ההרצה תהפוך למנוע הדומיננטי. אימפלה לא בונה עוד פלטפורמה, אלא את התשתית שתפעיל את הבינה המלאכותית. המשימה שלנו היא לאפשר לכל צוות בחברה למצות את מלוא הפוטנציאל של המודלים שלו באופן חכם, יעיל וחסכוני יותר מאי פעם, ולהפוך את ההרצות לבלתי נראות. כאשר צוות מחבר את הפלטפורמה שלנו לענן שלו, הוא לא צריך לחשוב על הקצאות, סקיילינג או אופטימיזציה של יחידות עיבוד גרפיות. אנחנו מטפלים בכל זה מאחורי הקלעים, כך שאנשי הצוות יכולים להתמקד לחלוטין בבניית מוצרי AI".

ביל גייטס, האייקון הטכנולוגי והמייסד המיתולוגי של מיקרוסופט, הציג לאחרונה שינוי דרמטי בטון שלו לגבי שניים מהנושאים הבוערים בעולם: משבר האקלים והבינה המלאכותית. עמדותיו החדשות הוצגו בפוסט שפורסם בבלוג האישי שלו, Gates Notes, השבוע (ב'), ואף נדונו בהרחבה בראיון בלעדי ל-CNBC בתוכנית Squawk Box אמש (ג'). בפוסט, שמציע "דרכים חדשות להסתכל על הבעיה", שפורסם ארבע שנים לאחר שגייטס הוציא ספר בשם "איך להימנע מאסון אקלים", יזם הטק הדומיננטי שינה את הטון. למעשה גייטס דוחק במילותיו בציבור ובמומחים להתרחק מ"תחזית יום הדין" בנוגע למשבר האקלימי. גייטס לא התהפך לחלוטין בעמדותיו. הוא עדיין טען בדבריו כי ששינוי האקלים יוביל ל"השלכות חמורות – במיוחד עבור אנשים במדינות העניות ביותר" אך סייג וכתב: "הוא לא יוביל לקץ האנושות". גייטס ציין כי הוא מאמין שבעתיד הנראה לעין, אנשים יוכלו "לחיות ולשגשג ברוב המקומות על פני כדור הארץ".  למרות שעמדת היזם והפילנתרופ גייטס לא השתנתה ב-180 מעלות, למעשה, מדובר בשינוי מדהים בטון עבור המיליארדר שהשקיע מיליארדי דולרים בהעלאת המודעות לסכנות ההתחממות הגלובלית. גייטס אף הצהיר כי עמדתו הנוכחית מהווה עמדת ביניים: "אם אתה חושב שאקלים אינו חשוב, לא תסכים עם — New York Post (@nypost) October 28, 2025 הבעיות הגדולות ביותר של האוכלוסיות הפגיעות – עוני ומחלות גייטס, שהקרן הפילנתרופית שהקים עם רעייתו לשעבר, קרן ביל ומלינדה גייטס, מעניקה תמיכה כספית רחבה לארגונים שונים לטובת שיקום ובריאות כדור הארץ, קרא למעבר מאסטרטגיה המתמקדת אך ורק במגבלות טמפרטורה ובפליטות – למיקוד ברווחת האדם הכוללת. הוא הדגיש כי מכיוון שתקציבי הסיוע למדינות עניות יורדים, יש למדוד כל פעולה במונחים של רווחה אנושית. לשיטתו, הבעיות הגדולות ביותר עבור האוכלוסיות הפגיעות ביותר נותרו עוני ומחלות. גייטס הציב את הדברים כשאלה של סדרי חשיבות, ותהה האם כדאי להפסיק לממן חיסונים למחלות על מנת לחסוך 0.1 מעלת בטמפרטורה העולמית. הוא אף הצהיר כי היה "נותן לטמפרטורה לעלות ב-0.1 מעלות כדי להיפטר ממלריה". בפוסט טען גייטס שיש לשים דגש על שיפורים בחקלאות, כולל פיתוח יבולים עמידים לאקלים ושימוש בבינה מלאכותית לחיזוי מזג אוויר, כדי לסייע לחקלאים להגדיל את הכנסותיהם ולפרנס את משפחותיהם כעת. מומחי אקלים רבים ביקרו את גייטס על דבריו. ג'פרי סאקס מאוניברסיטת קולומביה, כינה את המזכר "חסר תועלת, מעורפל ומבלבל" ומתח ביקורת על ה"דיכוטומיה הכוזבת" של הצבת הפחתת העוני מול הטרנספורמציה האקלימית. Bill Gates just explained his climate grift in plain sight. He says only the richest can afford to go green now. So his solution? The rich (like him) will "catalyze" the market by funding… wait for it… the very tech startups he's invested in. He admits current green plans… pic.twitter.com/7DKLUUHaU5 — Camus (@newstart_2024) September 16, 2025 טראמפ – מכחיש בעיית האקלים הכי מפורסם יצוין כי השינוי בעמדת גייטס זוכה לפרשנות מעניינת ונכרך לדעת רבים ביחסו של הנשיא האמריקני הנוכחי, דונלד טראמפ, לסוגיית האקלים. טראמפ, כזכור, הגדיר את הנושא כ"סדר יום אנטי-מדעי", ואף הוביל, לכאורה, ניסיונות למחוק מאתרי ממשל מידע על שינויי אקלים. טראמפ והרפובליקנים סירבו להכיר במציאות התופעה, ואף כינו אותה "הונאה". על רקע זה, השינוי החד בטון של גייטס כעת עורר דאגה נוכח "הנוף הפוליטי המשתנה". מומחים להשקעות פילנתרופיות העריכו כי גייטס ריכך את עמדתו כדי "לנוע למרכז" ולא להפוך למטרה של ממשל טראמפ, כך ציין למשל עורך Inside Philanthropy, דייוויד קאלהאן. החשד נובע גם ממדיניות טראמפ, שהתנגדה להסכם פריז וליעדי אפס פליטות הפחמן" ושאף תמכה במוצהר במגזר הדלקים הפוסיליים – בעוד שגייטס עצמו התמקד במילוי החלל שהותירו קיצוצי הסיוע הללו במדינות מתפתחות. אך בראיון ל-CNBC התעקש גייטס כי גישתו החדשה היא "התשובה הנכונה מבחינה אינטלקטואלית" למצב הנוכחי ואמר שהוא עצמו ממשיך להיות אקטיביסט למען האקלים ולמען הישרדות ילדים – כאחד. מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, מכריז על קופיילוט – תוצאת השת"פ עם OpenAI. צילום: דן דלונג "AI – הדבר הטכני הגדול ביותר בחיי" מעניין להזכיר כי גייטס ציין כי בזכות חדשנות והתמקדות של חברות כמו מיקרוסופט בטכנולוגיות חדשות (כגון אנרגיה גרעינית נקייה או צמנט נקי), ניתן יהיה להימנע מ"תוצאות סופר-רעות" בסוגיה הכואבת. באופן טבעי גייטס נשאל על נושא ה-AI והביע התלהבות עצומה מהטכנולוגיה בראיון ל-CNBC. הוא הגדיר את הבינה המלאכותית כ"דבר הטכני הגדול ביותר בחיי", הדגיש את ערכה הכלכלי העצום, המשתווה, לדבריו, לאימפקט של יצירת האינטרנט. הוא נימק זאת בכך שה-AI יכולה לתרום המון, ולמשל לספק ייעוץ רפואי, שיעורים פרטיים וסיוע במציאת תרופות. למרות החשש מ-"בועה" בהקשר של ה-AI, גייטס טען בראיון כי הדבר אולי נכון אך אין מדובר בבועה ריקה, אלא בבועה הדומה יותר לזו של האינטרנט כי היא על תקן של שינוי עמוק אשר ישנה את העולם, גם אם חברות רבות ש-"שורפות הון" עליה כיום – ייכשלו. גייטס טען גם כי ה-AI יכולה לסייע להתמודד עם "הדרישה הגוברת לאנרגיה מבלי להגדיל את פליטות הפחמן", אך מנגד גם הזהיר כי הבינה המלאכותית "תשפיע מאוד על שוק העבודה" בשנים הקרובות. אלא שהתלהבותו הנוכחית של גייטס מבינה מלאכותית עומדת בניגוד לסקפטיות שהביע בתחילת יחסיה של מיקרוסופט עם חלוצת התחום, OpenAI.  מנכ"ל מיקרוסופט, סטיה נאדלה, חשף לאחרונה כי כאשר החברה תכננה את ההשקעה הראשונית של מיליארד דולר ב-OpenAI בשנת 2019, גייטס היה מאוד ספקן. נאדלה ציין כי קבלת אישור הדירקטוריון הייתה מאתגרת, בעיקר מכיוון ש-OpenAI הייתה אז חברה ללא מטרות רווח. נאדלה צוטט כשסיפר: "אני חושב אפילו שביל אמר, 'כן, אתם הולכים לשרוף את המיליארד דולר הזה'".  על אף החשש הראשוני, מיקרוסופט המשיכה בהשקעה, הפכה לשותפה של OpenAI ולחברה מובילה בתחום בעצמה. וגייטס עצמו – על אף שפרש מהניהול היומיומי של מיקרוסופט מזמן מזמן – נותר מעורב וכיום הוא עוסק בייעוץ בנוגע למסלולי ה-AI הטרנספורמטיביים של החברה.

אנבידיה חצתה היום (ד') רף גבוה במיוחד: היא שווה יותר מחמישה טריליון דולר. החברה עברה את הרף עם פתיחת המסחר בנאסד"ק, ונכון לכתיבת שורות אלה שווה 5.11 טריליון דולר. זאת, לאחר שרק אתמול, אפל ומיקרוסופט חצו את הרף של ארבעה טריליון דולר בשווי שוק – רף שאנבידיה הייתה היחידה מעליו במשך כמעט שלוש שנים (למעט תקופה קצרה ביולי האחרון). אנבידיה התחילה את יום המסחר עם שווי שוק של 4.89 טריליון דולר וחצתה את הרף לאחר שהמניה שלה עלתה 5% בדקות הראשונות למסחר בנאסד"ק. מחמאות לטראמפ – ולא סתם מאחורי העלייה המתמשכת במניית אנבידיה, שמתחילת השנה צמחה ביותר מ-52%, עומד הביקוש חסר התקדים לשבבי ה-AI של החברה. מה שנתן את הבוסט שהביא לחציית הרף של חמישה טריליון דולר הוא התקווה של אנבידיה שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, יסיר את המגבלות המוטלות על מכירות שבבי ה-AI המובילים שלה בסין, שהינה שוק ענק. לא לחינם החברה קיימה אתמול את הוועידה השנתית שלה בוושינגטון: המטרה הייתה לאפשר לטראמפ להשתתף בה פיזית. אלא שהוא נסע למזרח וביטל את השתתפותו בוועידה. ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, החמיא לטראמפ בדבריו באירוע ואמר כי "הוא הנשיא שלנו ואנחנו רוצים שהוא יצליח – כדי שאמריקה תוכל לנצח". הואנג אף השתמש בסיסמת הקמפיין של טראמפ, כשהודה לקהל על הזכות "להפוך את אמריקה לגדולה שוב", ונתן לו ולממשלו "קרדיט עצום" על יוזמת האנרגיה הפרו-אקטיבית שלהם, שכוללת הרבה שימוש בבינה מלאכותית. בנוסף, הואנג הציג בנאומו חזון שלפיו השבבים של אנבידיה יחליפו את אלה של החברות המתחרות באנטנות סלולריות, מפעלי רובוטיקה, מכוניות אוטונומית ועוד. במהלך הכנס החברה אף הכריזה על שורה של שיתופי פעולה, בהם הסכם שלפיו OpenAI תרכוש מאנבידיה שבבים בהיקף של מיליארדי דולרים וזו בתורה תשקיע בה, לאורך זמן, 100 מיליארד דולר. ברקע יש דאגות של מומחים שלפיהן אנחנו נמצאים בבועת בינה מלאכותית. אם זה נכון ואם היא תתפוצץ, עם ההשקעות הרבות בתחום וחברה שיש לה שווי שוק כל כך גבוה, נראה שזאת תהיה התפוצצות גדולה בהרבה מזו של בועת הדוט.קום בראשית שנות ה-2000.

יובל סזגר, שעובדת כמתכנתת בגוגל (Google), ממליצה על לימודים אקדמיים כפותחי דלתות עבור משתחררים שרוצים להיכנס לתעשיית הטק. אך סזגר הדגישה את חשיבות יצירת הקשרים: "לא מבינים כמה זה תורם ההיבט הזה, להכיר אנשים. צריך להגיע לכנסים… אבל לא לשבת בצד, אלא לרשום מספרי טלפון לעשות רישות, ללמוד להכיר מישהו שמכיר מישהו שעוזר למצוא מישהו בפנים, בחברה שבדיוק רוצים להגיע אליה. זה עושה שינוי משמעותי. בתפישה שלי, לירות לכל הכיוונים זה אף פעם לא מזיק. תגישו קורות חיים, תנסו, הכי גרוע – תשמעו לא. תמיד להמשיך ולהסתכל קדימה, ולא להתבייש לפנות לחבר של חבר שידבר עם חבר שלו שיבדוק לגבי משרה שמעניינת אתכם". היא שיתפה ואמרה את הדברים בכנס שנערך תחת הכותרת, "עוברים תדר, מהצבא לאזרחות – נתיב ההזדמנויות הבא שלך", כאחת מאלו שהשתתפו בפאנל "מניסיונם של משתחררים" שהוביל הסרן (מיל') חננאל זילברברג.  זילברברג ביקש מכל המשתתפים בפאנל לספר מה הם חושבים הדרך להצלחה, וכיצד הם עשו זאת. דין טלר, מתכנת בסנטרה (Centra), שלמד מדעי המחשב, המליץ למשתחררים להתחיל לעבוד בתחום כבר במהלך הלימודים, גם אם לא בתפקיד מדויק: "זה לא סוד שאנשים מתקשים כיום למצוא עבודה כי יש בעיה עם ג'וניורים, לכן כדאי לנסות להתחיל כבר במהלך הלימודים", אמר. לדבריו, "קשרים מאוד עוזרים, וכשהגיע תורי, אני סייעתי בעצמי ללא מעט חבר'ה, גם כאלה שלא עברו את המגייסת", הוסיף וסיפר. "יש לנו יתרון עצום כאנשי תקשוב וזה שאנחנו יודעים להתמודד בדרך כזו או אחרת ולעמוד בדדליין, וצריך להעביר את המסר הזה", סיכם. "ההמלצה שלי היום זה קודם כל להכשיר את עצמכם" אייל בצלאל, מנהל טכנולוגיה ראשי ומייסד שותף באלגוסל (Algocell), התמקד בהיבט היזמות. הוא למד הנדסת חשמל והגיע לאלביט (Elbit), אך בערה בו רוח יזמית. בצלאל הדגיש את החשיבות של מציאת בעיה אמיתית לפתרון: "יזם מצליח זה מי שפותר בעיה גדולה, וכך אפשר להקים סטארט-אפ ולקבל כסף הון סיכון. ההמלצה שלי היום זה קודם כל להכשיר את עצמכם… תלמדו משהו שתרצו לעשות בשארית חייכם. אל תחסכו את שלוש השנים הללו של התואר, עד הפנסיה יש לכם הרבה שנות עבודה אז אל תקצרו. מה שעשיתם בצבא זה לא מספיק". עדי משה, סטודנטית לארכיטקטורה בטכניון, סיפרה כי התמודדה עם אי-וודאות לגבי דרכה המקצועית. היא המליצה לדבר עם כמה שיותר אנשים שעברו חוויות דומות: "יש כלים של הכוונה, שאפשר כיום להשתמש בהם, לדבר כמה שיותר עם אנשים שעברו כבר את החווייה, וללמוד מה הם מוצאים בתואר שלהם… מה שקורה בפועל יכול להיות מאוד שונה ממה שאתה חושב, אז דיברתי עם כמה שיותר אנשים בלימודים שונים כדי להבין מה מתאים לי", סיפרה. "קיבלתי בשירות המון דברים שמשמשים אותי גם כאדריכלית, כמו ניהול פרויקטים, ניהול מערכות יחסים עם אנשים שצריכים לספק להם שירות ועוד", הרחיבה. רועי טורקניץ', מנהל פרויקטים ויועץ בחברת DIT, הסכים עם עמיתיו שאין קיצורי דרך בחיים: "כל דבר צריך להיות נוכח בו ולחנך את עצמך ולמצוא ולראות שיש מצפן, ובאותה מידה להיות גמיש", אמר. הוא המשיך ושיתף את חברי הפאנל: "אני לא עשיתי את הדברים הרגילים, לטייל בחו"ל ולא ללמוד. לא צריך לפסול שום דבר, כי להשתחרר זה מבלבל… מה שעשיתי זה להכין תרשים זרימה, כן או לא, ואז מה האפשרויות שיש לי. וכל הזמן לעשות עדכון גרסה, משהו כמו פעם בחודש, וככה אתם צריכים להתייחס אל עצמכם ולתכנן את הדברים הללו לפרטי פרטים", המליץ לקהל האורחים באירוע.