"התעשייה כולה לא מוכנה לעידן ה-AI. הבינה המלאכותית הארגונית נמצאת עדיין בשלבים מוקדמים. אם רוצים למצות את הפוטנציאל העצום שחברות המחקר והייעוץ מבטיחות לנו שיש בבינה המלאכותית, נתוני הארגון צריכים להיות שימושיים לטכנולוגיות ה-AI ולמודלי השפה הגדולים. יש לשלב את ה-AI עם הנתונים, במקום השיטה המסורתית של העתקה והעברת הדאטה ליישומי הבינה המלאכותית", כך אמר ג'ורג' קוריאן, מנכ"ל נט-אפ. קוריאן התראיין לעיתונות הטכנולוגית בארצות הברית לאחר כנס NetApp Insight 2025 שהחברה ערכה בלאס וגאס מוקדם יותר החודש. לדבריו, "במקום להתמקד באחסון נתונים, אנחנו, בנט-אפ, משתמשים באחסון כבסיס לבניית בינת נתונים, כחלק מהמרת הנתונים כך שיהיו מוכנים לסביבות AI. פלטפורמת הנתונים שלנו היא הלב הפועם של תשתית הנתונים החכמה. בשנה שעברה אמרנו שאנחנו מביאים את הבינה המלאכותית לנתונים של הארגון ושנסייע להקל בשימוש ב-AI עם הנתונים שלו – ומימשנו את שתי ההבטחות האלה". קוריאן אמר כי "אנחנו מאוד מובחנים בגישה שלנו לניהול נתונים חכם עבור ה-AI. המתחרים מדברים על אחסון – ואנחנו מדברים על אחסון ונתונים". "אנחנו מאפשרים לארגונים להפיק ערך מהנתונים שלהם על ידי הפיכתם לידע", ציין. "זה קורה על ידי אספקת פלטפורמת נתונים שמהווה את הבסיס לסביבות הדאטה סנטרים המודרניות, עם מערכות הפלאש שלנו, שעליהן עובדות גם ענקיות הטק. אנחנו מציעים את האחסון המאובטח בעולם, עם מערכת ההפעלה היחידה שתומכת בכל מחזור החיים של ניהול נתונים מאובטח ועונה לדרישות של NIST (המכון האמריקני הלאומי לתקנים וטכנולוגיה – י"ה). אנחנו מציעים שילוב 'חלק' של ענן ציבורי עם סביבות מקומיות, עם ארכיטקטורה להאצת הטיפול בנתונים ושינוי שלהם, עבור הבינה המלאכותית". "אחסון – הבסיס שעליו בנויים שאר מרכיבי המערכת שלנו" קוריאן הסביר כי "אחסון הוא חלק מהצעת הערך שלנו. זהו הבסיס שעליו בנויים שאר המרכיבים של המערכת שלנו. ניהול נתונים, אבטחתם, בקרה עליהם וניהול נתונים בענן היברידי – כל אלה תמיד נבנו על אחסון. עכשיו אנחנו מגדירים מחדש את תשתית אחסון הנתונים. AFX היא מערכת ניתנת להרכבה, שמשלבת גישה של טיפול בנתונים לטובת אחסון קלאסי או הפיכת נתונים ארגוניים להיות מוכנים לבינה מלאכותית. זה חשוב ברמת תשתית המערכת. ברמת הפלטפורמה, הוספנו יכולות של בינת תוכנה, ובתוכן מודיעין מטא-נתונים, ולצד זה חבילת שירותים כדי להקל על הארגון של הדאטה, ליישם אבטחה ולעקוב אחר שרשראות הנתונים והמודלים". "בסןף", אמר, "כל 'ערמת' הטכנולוגיה מוגדרת מחדש. ב-'ערמת' היישומים בעתיד, הרבה מהלוגיקה העסקית שגילו בני אדם תוחלף בלוגיקה העסקית שיגלו ה-LLMs. המודלים יבדקו את הנתונים של הארגון ויגלו את הקשרים בתוכם, ולאחר מכן ייצרו את הלוגיקה העסקית הנובעת מכך. פלטפורמות הנתונים השונות ישבו תחת היישומים ויעברו גם הן שינוי, כדי להשתלב במערכי נתונים שניתנים להרחבה. כדי לקבל באמת יכולת עבודה בהיקפים גדולים באופן יעיל יש ליישם רבות מהפונקציות הללו בדיוק במקום שבו הנתונים נוצרים או נכתבים. זה עונה גם לצורך לשתף נתונים בין מערכות ולדרישות האבטחה, כי זה מאפשר לזהות ולצמצם נזקי מתקפה זדונית הרבה יותר מהר". שירות ניהול נתונים ל-AI קוריאן הוסיף כי "בכנס הצגנו את מנוע הנתונים החדש שלנו, AIDE – שירות ניהול דאטה שנועדה ל-AI. הוא מביא לפישוט המשימות של הפיכת נתונים מוכנים לבינה מלאכותית ולאחר מכן הגנה עליהם, תוך הבטחה שהם מעודכנים – מבלי ליצור עותקים חדשים". "אנחנו פועלים בהרבה יותר שכבות של ערמת האחסון עם מטא-נתונים ונתונים אמיתיים", סיכם מנכ"ל נט-אפ. "יש לנו מערך מוכח של טכנולוגיות שאנחנו בונים עליהן. בנוסף, מאגר הנתונים שלנו הרבה יותר גדול מכל מאגר אחר, במיוחד של נתונים לא מובנים, ואנחנו מביאים ערך לנכס הענק הזה, בדרך שאף ספקית IT אחרת לא יכולה לעשות. יש לנו יתרון ייחודי במרוץ לבינה המלאכותית, כי אנחנו מחזיקים בחלק עצום מהנתונים הלא מובנים בעולם".

מערך הדיגיטל הלאומי הוציא השבוע קול קורא לציבור, לקבלת מידע והצעות לפתרון מה לעשות במקרים של מספרי טלפון שמשויכים ליותר מחשבון אחד במערכת ההזדהות הלאומית. מערכת ההזדהות הלאומית מהווה תשתית הזדהות אחודה לקבלת שירותים דיגיטליים ממשלתיים. לאחר רישום מקוון וקצר, המערכת מאפשרת לאזרחים לבצע הזדהות ולקבל שירותים דיגיטליים באמצעות חשבון אישי – מה שמייתר את הצורך לגשת ללשכות קבלת הקהל ולהמתין במשך זמן רב. עד כה, ניתן היה להירשם באמצעות מספר טלפון נייד אישי ליותר מחשבון אחד במערכת. מספר הטלפון הנייד משמש בין היתר לשליחת קוד אימות חד פעמי (OTP), כחלק מתהליך ההזדהות. במערך הדיגיטל אומרים שמצב זה מייצר חשש לניצול לרעה של אותם חשבונות המשויכים לאותו מספר טלפון נייד, ולכן מעוניינים שם להתנות את הרישום בכך שהמשתמש ימלא רק את מספר הטלפון האישי שלו. עם זאת, מסייגים במערך, יש קבוצות אוכלוסייה מגוונות שמתקשות בקבלת שירותים מהממשלה אונליין, ובוחרות להיעזר באנשים אחרים מסייעים, כגון קרובי משפחה, מטפלים וחברים. לדוגמה, למערך הדיגיטל הלאומי הגיעו כמה פניות של בני משפחה שמטפלים באנשים בעלי מוגבלות או מסייעים להם, או לאזרחים ותיקים. הדרך הנוחה עבורם עד כה הייתה לשייך את החשבון האישי למספר טלפון הנייד של מי שמסייע, ולא של בעל החשבון. כחלק משינוי המדיניות בנושא, ביצע מערך הדיגיטל הלאומי סקר בקרב משתמשים בעלי מאפיינים ייחודיים, שרוצים לקבל פתרון כדי להמשיך להשתמש בשירותים הדיגיטליים הממשלתיים. מהנתונים עלה כי ניתן לחלק את המשתמשים הללו לשתי קבוצות: מסייעים שמעמדם הוסדר בהליך משפטי כאפוטרופוסים או בעלי ייפוי כוח מתמשך למשתמשים, אולם לא ניתן להגדיר אותם ככאלה בתהליך ההזדהות, ומסייעים שמעמדם לא הוסדר. המערך קורא לציבור להציג מידע שרלוונטי לתהליך קבלת ההחלטות בנושא, וכן להציע פתרונות שיאפשרו לממשלה להמשיך ולאפשר למשתמשים להסתייע באחרים בקבלת שירותים דיגיטליים מזוהים מהמדינה, באופן בטוח ואמין, תוך צמצום הסיכונים והחששות האמורים ושמירה על זכויותיהם. הקול הקורא מופנה לציבור הרחב, לגופים ציבוריים, לארגוני החברה האזרחית, לחברות טכנולוגיה, למשרדי עורכי דין ולכל מי שיש בידו לתרום במידע רלוונטי ובהצעות מבוססות. את המענה לקול הקורא יש להעביר לא יאוחר מ-13 בנובמבר בשעה 16:00. למענה על השאלון המהווה חלק מהקול הקורא לחצו כאן.

פעמים רבות, כשארגון בוחן טכנולוגיה חדשה, מי שהביא אותה – סמנכ"ל הטכנולוגיות או המנמ"ר – מתלהב, וסמנכ"ל הכספים הרבה פחות. ה-CTO יודע להצביע על הערך שההתקדמות, ההתייעלות והחדשנות שהטכנולוגיה הזאת תביא לארגון, בעוד שה-CFO מסתכל על תג המחיר, היקר לפעמים. איך מגשרים על הפער הזה? כיצד גורמים ל-CTO ול-CFO להבין זה את זה, ואולי גם להסכים – בין אם סמנכ"ל הכספים יאות לשלם הרבה כסף על הטכנולוגיה, ובין אם סמנכ"ל הטכנולוגיות והמנמ"ר יסכימו (עם או בלי ברירה) לוותר עליה, כי התועלת שלה לא מצדיקה את העלות? הנושא הזה נדון על ידי כמה סמנכ"לי כספים, שהשתתפו בפאנל שנערך במסגרת כנס ה-SaaS של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים אתמול (ד') בבורסה בתל אביב. בפאנל, שהנחתה רחלי ששון, מנהלת FP&A בג'ייפרוג, השתתפו לירון ז'אן, שותפה וסמנכ"לית הכספים של פרופיטיאן פייננס (Profitian Finance), שמסייעת לסטארט-אפים בתחומי הפיננסים והתפעול; איתי ברזילי, סמנכ"ל הכספים של חברת בניית האתרים אלמנטור; ומירי בן דוד, סמנכ"לית הפיננסים של היוניקורן היי-בוב. לירון ז'אן, שותפה וסמנכ"לית הכספים של פרופיטיאן פייננס. צילום: אייל גזיאל לדברי ז'אן, "כסמנכ"לית כספים, אעדיף מוצר שהעלות שלו היא פר משתמש. מדובר בעלות שיותר קל לאמוד ולמדוד אותה. יש כיום הרבה יותר מודלים של תשלום פר שימוש. בנוסף, אני מתעקשת על מוצר שיש לו החזר השקעה (ROI) מוכח". "המטרה היא לראות איך המערכת מובילה את השינוי אבל עדיין לשמור על עלות הגיונית. אנחנו יכולים להיות מאמצים מוקדמים של כלים או להיות שותפים לחברה אחרת לעיצוב של המוצר – מה שמאפשר להשפיע גם על התמחור. יש עוד משתנה: אנחנו בעידן הבינה המלאכותית ועדיין לא יודעים מה יהיה התמחור של מודלי השפה הגדולים (ה-LLMs)", ציינה. "בכל מקרה, בכל טכנולוגיה שמוטמעת, חשוב לדעת איך ההשקעה מחזירה את עצמה ונותנת את הערך הנדרש", אמרה ז'אן. ברזילי אמר כי "לסמנכ"ל הכספים מגיעים לבדיקה הרבה פתרונות תוכנה כשירות (SaaS). אחד החסרונות שלו הוא שהוא לא יכול להבין בכל הטכנולוגיות. עליו להבין אילו כלים משרתים את הצמיחה והפרודוקטיביות של הארגון, ואילו מהם קריטיים למשימה – כאלה שבלעדיהם לא ניתן לבצע אותה. סמנכ"ל הטכנולוגיות והמנמ"ר צריכים להסביר לו את זה". "כ-CFO", הוסיף, "אני הרבה יותר לוקח בחשבון את העלות האלטרנטיבית. המנמ"ר וסמנכ"ל הטכנולוגיות יודעים מהן הטכנולוגיות שהם רוצים להטמיע, אבל כסמנכ"ל כספים, הראייה שלי יותר כוללת. למשל, לפעמים עדיף לא להשקיע ביוזמה טכנולוגית, כדי לא להפסיד מאי השקעה ביוזמה לא טכנולוגית. אני מסתכל גם על העלות בעלות הכוללת (ה-TCO). כשמטמיעים כלים, יש צורך במנהל פרוגרם, ביועצים ובעוד בעלויות שלא נלקחות בחשבון, בהתאמת מערכות אחרות ועוד. יכול להיות שניתן לקבל תוצאה טובה מפעולה אחרת, שאינה הטמעת המערכת. בכל הדברים האלה באים לידי ביטוי הפערים ביני, כסמנכ"ל הכספים, לבין המנמ"ר וסמנכ"ל הטכנולוגיות". איתי ברזילי, סמנכ"ל הכספים של אלמנטור. צילום: אייל גזיאל בן דוד ציינה כי "התמחור צריך להיות הגיוני לערך שהמערכת נותנת ולאימפקט שלה על הארגון. זה תלוי במשקל הסגולי של המערכת, האם זו מערכת ליבה או לא". לסיכום החלק הזה של הפאנל, המשתתפים הסכימו כי מה שה-CFO צריך לבקש מה-CTO הוא להפוך את החיים שלו לפשוטים ולא לסבך אותם, להראות לו את הערך שהטכנולוגיה שהוא רוצה להטמיע נותנת ולהיות מפוקסים על זה. איך מודדים את ה-ROI? לאחר מכן עלתה השאלה: איך מודדים את החזר ההשקעה? התשובה של ז'אן היא: "כאנשי כספים, הדבר הראשון שאנחנו מחפשים הוא איך זה נכנס באקסל. יש כיום הרבה משתנים שאינם מדידים תמיד, כמו לרצות שהעובדים ישתמשו במוצר על הצד הטוב ביותר, שהוא יביא יעילות וישמש לצמיחה עתידית. לדברי ברזילי, "כסמנכ"ל כספים אני אומר שהחזר ההשקעה הוא ערך בפני עצמו, והוא קריטי, כי יש לי אחריות כלפי בעלי המניות שכל דולר שאני מוציא משפר את הערך של החברה". אלא שגם הוא הסכים שלא תמיד קל למדוד את החזר ההשקעה, וגם אם כן, לא תמיד קל לעשות את זה. מירי בן דוד, סמנכ"לית הפיננסים של היי-בוב. צילום: אייל גזיאל בן דוד הסכימה גם היא לקביעה הזאת והוסיפה: "החוויה של העובד והיכולת שלו לעבוד בצורה יעילה עם המערכת הם שיקול מאוד חשוב, אבל הוא לאו דווקא מתורגם להחזר השקעה. דבר נוסף שבו ה-ROI פחות מדיד הוא העלות של לעשות כלום. למשל, לא לשדרג תשתיות. מה יקרה בעוד שנתיים, כשהארגון יגדל והתשתיות הקיימות לא יעברו שדרוג? לפעמים לא לעשות משהו מביא לכישלון של הארגון". ז'אן ציינה כי "כשבונים תהליך נכון לחברה, כל אחד ידע לעשות את העבודה שלו על הצד הטוב ביותר. הרעיון הוא לרתום את כולם ולתת להם להבין שהמטרה היא משותפת. כשיוצרים תהליך עם קונפליקטים בריאים, אפשר להביא לתוצאות טובות".

אתם צופים ביוטיוב בסרטון ישן, באיכות ירודה? הפלטפורמה משיקה בימים אלה כמה עדכונים שנועדו לשפר את איכות התמונות, כולל שדרוג אוטומטי של וידיאו באמצעות בינה מלאכותית. ראשית, יוטיוב מתכננת לשדרג סרטונים שהועלו ברזולוציה נמוכה מ-1080 פיסלים לרזולוציית HD, בשאיפה לתמוך בעתיד בשדרוג ל-4K. הקבצים המקוריים ואפשרויות רזולוציית הווידיאו ימשיכו להישמר בפלטפורמה, ויוצרים יכולים לבחור שלא להשתמש בתכונת שדרוג הבינה המלאכותית, המכונה Super Resolution, וכן בהתאמות אודיו אוטומטיות. החברה מציינת גם, שהיא עובדת עם יוצרים נבחרים כדי לבחון העלאות וידיאו גדולות יותר כדי לאפשר קטעי וידיאו באיכות גבוהה יותר. בקרוב יוכלו יוצרים להעלות תמונות ממוזערות גם באיכות גבוהה יותר. יוטיוב תגדיל את מגבלת קובצי התמונות הממוזערות נ-2 מגה-בייט ל-50 מגה-בייט. באשר לצופים, נראה שיוטיוב ראתה את התצוגות המקדימות האוטומטיות המעצבנות שהיו לנטפליקס בעשור האחרון והחליטה להעתיק את המדריך הזה. "צופים יוכלו לראות ולדפדף בערוצי היוטיוב האהובים עליהם עם תצוגות מקדימות סוחפות בדף הבית, מה שישפר את גילוי התוכן והמעורבות", כתב בפוסט בבלוג קורט וילמס, מנהל בכיר לניהול מוצר ביוטיוב בטלוויזיה. עוד הוסיפה יוטיוב פונקציית חיפוש הקשרי לאפליקציות הטלוויזיה שלה. כשמחפשים משהו מדף הערוץ של יוצר, סרטונים מהערוץ יופיעו ראשונים בתוצאות. https://storage.googleapis.com/gweb-uniblog-publish-prod/original_videos/YT-Super-Resolution.mp4 כך נראה סרטון משודרג. צילום: יוטיוב  

Character.AI – חברת סטארט-אפ בולטת מעמק הסיליקון, שזכתה למימון משמעותי מגוגל (Google) – הודיעה השבוע על צעד חסר תקדים בתעשייה: איסור מוחלט על משתמשים מתחת לגיל 18 לעסוק בשיחות פתוחות (Open-ended chats) עם דמויות ה-AI הפעילות בפלטפורמה שלה. מדובר בפעם הראשונה שספקית צ'טבוטים גדולה מחליטה לאסור לחלוטין את השימוש בשירותיה בידי קטינים. מגבלת השימוש המדוברת תחל להיכנס לתוקף בהדרגה ותושלם עד ל-25 בנובמבר הקרוב. בתקופת המעבר, זמני השיחה היומיים לנוער יוגבלו תחילה לשעתיים, ויצומצמו בהדרגה בשבועות שיבואו לקראת המועד הסופי של כניסת האיסור לתוקפו. https://t.co/5HDBqHePE8 — Michael (@Michael39039381) October 30, 2025 Character.AI, שהשתמשה ברישיון לטכנולוגיית מודלי שפה גדולים של גוגל, הוערכה על ידי ענקית הטכנולוגיה בעסקה שנחתמה בסוף 2024 בשווי שנע בין 2.5 ל-3 מיליארד דולר. ההחלטה הדרסטית הזו התקבלה על רקע בדיקה ציבורית ומשפטית אינטנסיבית, במיוחד לאחר תביעה שהוגשה נגד החברה בפלורידה. בתביעה, שהגישה משפחה, נטען כי הצ'טבוט של Character.AI היה אחראי להתאבדות בנם, סוול סטזר השלישי בן ה-14, בראשית 2024. לפי הנטען בכתב התביעה הנער פיתח קשר רגשי, ואף מיני, עם בוט שדמה ל"חברה" ואשר עודד אצלו "פגיעה עצמית". למעשה, מאז המקרה הטרגי, הוגשו לפחות שלוש תביעות דומות על ידי משפחות נוספות, שתיארו בני נוער שפיתחו תלות פתולוגית בבוטים של Character.AI. התביעות טוענות כי פרסונות AI לא מפוקחות עלולת לבצע את מה שמכונה 'גרומינג' (Grooming – פעולת פיתוי קטינים לפעילות מינית באמצעות התיידדות ויצירת קשר בין-אישי ידידותי ורגשי) במתבגרים פגיעים, ליצור אצלהם תלות רגשית לא בריאה בכלי הטכנולוגי ואף להציע להם לבצע פגיעה עצמית. יש לציין כי התביעה הראשונה נקבה גם בשמה של גוגל, כמשקיעה ושותפה, אך גוגל מיהרה להתרחק מהאירוע וציינה כי "לא הייתה חלק מהפיתוח" של הצ'טבוט. החברה הסבירה את מניעיה בהודעה רשמית, וציינה כי היא מגיבה ל"דיווחים חדשותיים עדכניים המעלים שאלות". כן ציינה החברה "קיבלנו שאלות מרגולטורים בנוגע לתוכן שבו בני נוער עשויים להיתקל בעת שיחה עם AI ובנוגע לאופן שבו צ'אט AI פתוח יכול להשפיע על בני נוער, אפילו כאשר בקרות התוכן פועלות באופן מושלם".  לפי הדיווחים השונים, המשמעות של הצהרה זו היא כי גם ללא הפרת כללים, עצם העיסוק ב"חברויות מדומות" עלול להזיק. We are heartbroken by the tragic loss of one of our users and want to express our deepest condolences to the family. As a company, we take the safety of our users very seriously and we are continuing to add new safety features that you can read about here:… — Character.AI (@character_ai) October 23, 2024 "AI צריכה לשמש כשותפה יצירתית, לא כתחליף לקשר אנושי" מנכ"ל Character.AI, קראנדיפ אנאנד, הודה כי צ'אטים חופשיים ודמויי שיחות עם חברים אנושיים אינם "המוצר אותו יש להציע" לקטינים בעתיד לבוא. הוא הוסיף והדגיש כי "AI צריכה לשמש כשותפה יצירתית, לא כתחליף לקשר אנושי". בחברה אמרו כי במקום להציע למשתמשים הצעירים והקטינים אופציה ל"שיחות פתוחות", להבא היא תפנה בני נוער לכלי יצירה, בידור וחינוך בתוך האפליקציה. Character.AI עדכנה כי מעתה היא מתכננת להתמקד בתכונות מובנות וממוקדות, כגון סיפורים שנוצרו על ידי AI, משחקי תפקידים, אווטארים מונפשים ("AvatarFX") ויצירת סרטונים.  ב-Character.AI פרסמו פוסט ובו כתבו: "איננו לוקחים בקלות את הצעד הזה של הסרת הצ'אט הפתוח עם דמויות – אך אנו כן סבורים שזה הדבר הנכון לעשות, בהתשב בשאלות שהועלו לגבי האופן שבו בני נוער מתקשרים, וצריכים להתקשר, עם הטכנולוגיה החדשה הזו". בנוסף, מדברי החברה ניתן היה להבין כי המטרה היא למתג מחדש את עצמה כ"פלטפורמת יצירתיות AI בטוחה" ולא כ"שירות חברים וירטואליים". ???? FINALLY!!! As I've been writing over the past 3 years, AI chatbots can be dangerous, and children should NOT use them unsupervised. This is a welcome move, and all AI companies should follow suit. But the work continues: According to Karandeep Anand, the CEO of CharacterAI:… pic.twitter.com/QVMRILFcbV — Luiza Jarovsky, PhD (@LuizaJarovsky) October 29, 2025 איך תדע Character.AI מי קטין ומי לא? כדי לאכוף את מדיניות הגיל החדשה שלה, Character.AI תנקוט בצעדים חריגים, הכוללים הטמעת מערכת "אישור גיל" (Age Assurance). מערכת זו תשלב אלגוריתמים פנימיים המנתחים התנהגות משתמשים, יחד עם כלי צד שלישי מובילים, ובכללם Persona, שיסייעו באימות הגיל. צעדים אלה יכולים לדרוש אפילו בדיקות תעודה או זיהוי פנים, כדי להוכיח שהמשתמש בגיר.  בחברה הכירו בכך שמדובר ב"צעדים יוצאי דופן עבור חברתנו ועבור התעשייה בכללותה", אך טענו כי הם הכרחיים כדי "להעלות את הרף" לבטיחות.  המנכ"ל אנאנד תיאר זאת כהימור אתי וכלכלי והציג כוונה להפוך למגדלור בתחום. הוא הצהיר: "זהו צעד נועז קדימה, ואנו מקווים שהוא מעלה את הרף עבור כל השאר". הוא אף ציין כי בטיחות ילדים היא משימה אישית מבחינתו כהורה. במקביל למהלכי ההגבלה, Character.AI גם הכריזה על הקמת ומימון מעבדה לבטיחות בינה מלאכותית (AI Safety Lab), שתהיה גוף עצמאי ללא מטרות רווח, אשר יתמקד בחדשנות ובמחקר בטיחותי עבור "בידור ה-AI של הדור הבא". המעבדה מתכננת לשתף פעולה עם גורמים אקדמיים, רגולטורים וחברות אחרות במטרה לקבוע תקני בטיחות ענפיים. למרות ההגבלה, Character.AI מציינת כי נוער מהווה רק כ-10% מכ-20 מיליון המשתמשים הפעילים החודשיים שלה. בהודעתה למשתמשים הצעירים, Character.AI מסרה: "אנו מבינים ששינויים אלה ישפיעו על רבים מכם, ואנו מצרים מאוד על כך שאנו נאלצים לבטל תכונה מרכזית של המוצר שלנו". החברה הבטיחה כי שיחות ודמויות קודמות יישמרו, וציינה שהיא מחויבת לבנות תכונות מעורבות ומהנות יותר בעתיד.

במסגרת פאנל – "חדשנות במערכת הבריאות" בהנחיית יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות Leumit Start בלאומית שירותי בריאות, בכירים בסקטור הבריאות מסכמים תובנות ולקחים מהיישום של בינה מלאכותית (AI) בארגונים שלהם. הפאנל התקיים במסגרת כנס GenAI for All של אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה באולם איסט תל אביב, בהשתתפות מומחים ואנשי מקצוע ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. "להתכונן לשלב הבא של הבינה המלאכותית" ד"ר גל גושן, מנהל רפואי של מרכז ה-AI וראש האקדמיה לבינה מלאכותית במרכז לחדשנות ARC במרכז הרפואי שיבא, ציין, כי "קיים חשש להכניס טכנולוגיות חדשות כי בסוף אנו מטפלים באנשים, וטעויות יכולות לעלות בחיי אדם. אבל מעבר לזה – אחד האתגרים הגדולים של מגזר הבריאות הוא הצורך להטמיע את יישומי הבינה המלאכותית בהיקף גדול במערכת עתירת כוח אדם. אתגר נוסף הוא בבחירה באילו תהליכים לשלב בינה מלאכותית ובאילו תהליכים להימנע מכך בשלבים הנוכחיים". ד"ר גושן הוסיף, כי "בהסתכלות קדימה אנחנו צריכים גם להתכונן ליום שבו הבינה המלאכותית תדע ללמד את עצמה גם את מה שהיא אינה יודעת – מושג המוכר בשם AGI (ר"תArtificial General Intelligence – בינה מלאכותית כללית). לשלב הזה בבינה המלאכותית יהיו השלכות עצומות גם על תחום הרפואה". ד"ר גל גושן, מנהל רפואי של מרכז ה-AI וראש האקדמיה לבינה מלאכותית במרכז לחדשנות ARC במרכז הרפואי שיבא. צילום: ניב קנטור דן ולסקי, מנהל יחידת בינה מלאכותית יוצרת ודאטה במרכז הרפואי תל אביב איכילוב, אמר, כי "האתגר האמיתי הוא המעבר מפיילוט קטן לשימוש אמיתי ומלא בבית החולים. השאיפה שלנו היא לא רק להשתמש במודלי בינה מלאכותית, אלא גם להפיק את מירב הערך ממנה". ולסקי הוסיף, כי "בפרויקט שבוצע עם מחלקת האונקולוגיה באיכילוב בדקנו את האיכות של תוכניות טיפול שגובשו על ידי מערכת AI מול תוכניות טיפול שגובשו על ידי רופאים בשר ודם. הסתבר שתוכניות הטיפול שגובשו על ידי מערכת ה-AI תאמו או אף עלו ברמתן על אלו של רופאים מומחים בכ-60% מתוך 72 מקרים אמיתיים, והממצאים אומתו על ידי שישה אונקולוגים בכירים". דן ולסקי, מנהל יחידת בינה מלאכותית יוצרת ודאטה במרכז הרפואי תל אביב איכילוב. צילום: ניב קנטור "לאתר שותפים בתוך הארגון" צביקה גלעדי, CDAO ומנהל מחלקת בינה מלאכותית ודאטה במכבי שירותי בריאות, סיפר, כי "אחד האתגרים הגדולים הוא לאתר את השותפים שלך בתוך הארגון לתהליך של הטמעת בינה מלאכותית. אם ניקח לדוגמה מערכת AI, המבצעת סיכום רפואי של בדיקות, הרי שנדרש שרופאים יבצעו ולידציה לטכנולוגיה, וזה במערכת שבה הרופאים לא סובלים מעודף זמן פנוי גם כך". גלעדי הוסיף, כי "באופן כללי, אנחנו מדברים על כך שבעתיד הלא רחוק עבודת הרופא תיראה אחרת. הבינה המלאכותית תאפשר לנו להציע רפואה אישית יותר, שמסוגלת להתאים טיפול מותאם לכל מטופל, ולסייע לנו לחבר טוב יותר את הממשקים בין קופות החולים ובתי החולים". צביקה גלעדי, CDAO ומנהל מחלקת בינה מלאכותית ודאטה במכבי שירותי בריאות. צילום: ניב קנטור נעם כהן, סגן נשיא מו"פ בחברת Eleos, ציין, כי "אנו פעילים בתחום של בריאות הנפש, והמטרה שלנו היא לספק למטפל כלים שהשימוש בהם פשוט, ושיאפשר עבודה בסקייל גדול. אנחנו נדרשים לשכנע מטפלים שהמערכות הללו לא רק מסייעות להם קלינית, אלא גם שומרות על הפרטיות והמידע של המטופלים. אנו מפעילים מעבדה משלנו, שמוודאת שהאתגרים הללו מכוסים הן מבחינת החשש של המטפלים והן מהבחינה הרגולטורית". כהן הוסיף, כי "תוך שנה עד שנתיים אנו נראה שינוי גדול בשימושיות של הבינה המלאכותית ונראה את השינוי הזה מוטמע גם בחברות וארגונים גדולים, ולא רק אצל המשתמשים הפרטיים". נעם כהן, סגן נשיא מו"פ בחברת Eleos. צילום: ניב קנטור "הפתיע אותנו הקצב המהיר" גיא טיש, מייסד-שותף וה-CTO של חברת Briya, אמר, כי "אנו פיתחנו פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לשיתוף מידע בין מוסדות רפואיים לגופי מחקר. לכאורה זה נשמע טריוויאלי שמוסדות רפואיים משתפים מידע עם גורמי מחקר רפואיים, אבל ממגוון של סיבות זה לא המצב. קיים קושי גדול לשתף מידע ונתונים, וזאת למרות שפע הנתונים שזמינים בסביבות בתי החולים. הפלטפורמה שלנו מציעה פתרון נגיש ומאובטח, שמאפשר להפיק ערך רב מהנתונים, ולקדם שיתופי פעולה משמעותיים בין בתי החולים וחברות המחקר". טיש הוסיף, כי "שלושת האתגרים הכי גדולים בשילוב בינה מלאכותית בעולם הרפואה הם – אבטחת מידע, פרטיות והסדרה של סוגיות האתיקה. חלק מזה יכול לנבוע מתוך התעשייה עצמה, אבל זה גם מצריך תקנות ברורות ורגולציה. צריך לומר, התובנה שהכתה בנו והפתיעה אותנו נוגעת לקצב המהיר שבו מאמצים את הבינה המלאכותית גם בעולם שמרני כמו הרפואה והבריאות". גיא טיש, מייסד-שותף וה-CTO של חברת Briya. צילום: ניב קנטור

סיון שושן לישע מונתה לתפקיד מנכ"לית סייפוויי (Safeway) – חברה בבעלות מלאה של סלקום, המהווה זרוע הביצוע של הקבוצה בעולמות הסקיוריטי. שושן לישע החלה את דרכה בסלקום לפני 18 שנים כמנהלת תיקי לקוחות, ובמהלך השנים התפתחה מקצועית וקודמה לתפקידי ניהול בכירים. בתפקידה האחרון כיהנה שושן לישע כסמנכ"לית האגף ללקוחות עסקיים. שושן לישע תמשיך ללוות את החטיבה העסקית באתגרים הטכנולוגיים העומדים בפניה בשוק דינמי ותחרותי.

האוזניות החדשות של חברת בוס (Bose), שהן הדור השני של QuietComfort Ultra Earbuds, צריכות להתמודד עם המורשת של הדור הראשון, וזה לא ממש קל. הן גדולות פיזית, בולטות מהאוזן גם ממרחקים, אלא אם השיער מסתיר אותן, אבל הן די מהר מוכיחות שאפשר להתקדם קדימה גם מטוב מאוד לעוד יותר טוב מאוד. חתימת הקול האיכותית מורגשת כמעט מייד, ולא משנה אם אוהבים יותר טרבל או בס, ויש אפשרויות להגביר או להחליש בהתאם באפליקציה. באופן בסיסי ללא התערבות – הבס מודגש קצת יותר, אבל גם הטרבל מורגש היטב – אם כי יש הרגשה שזה בא קצת על חשבון המיד. בהדגשת בס, בחלק מהמקרים, יש קצת הרגשה של גרעיניות-יתר בקצה, בעוצמת קול גבוהה. זה מרגיש קצת מרחוק, אבל זה קרה לי בעיקר במוזיקת רוק כבד. הכי חשוב הוא שההפרדה בין הצלילים מדויקת ומורגשת, וגם בעת הליכה בחוץ – שעיקר המיקוד שלה היה בפלוטו בקצה רצועת הולכה שלו – עדיין היה קל להבחין בין הכלים, וגם להרגיש שהמוזיקה ממש עוטפת אותי. אין ספק שיש נקודות זכות גם לתמיכה ב-aptX, קידוד הקול המתקדם של קוואלקום (Qualcomm), אבל מורגש שב-בוס השקיעו עבודה רבה כדי להשיג את זה. אני העדפתי לעבוד במצב 'שקט', אך אפשר לבחור גם במצב 'עוטף', בו באמת מרגישים שהמוזיקה מגיעה מכל הכיוונים כמו במערכת עם רמקולים היקפיים בבית, אבל עם קצת יותר מדי רעשים שחדרו פנימה לטעמי, ולי בחוץ יותר נוח עם השקט. איזה שקט והשקט בהחלט היה שקט. לא מוחלט, אבל בין ההכי טובים בהם נתקלתי בתקופה האחרונה ואולי בכלל. גם כלי רכב רועשים נשמעו אולי ממש בקצה, ודי מעומעמים, במצב העבודה השקט. זה לא רק בגלל המבנה של האוזניות, שמגיעות גם עם סנפירים שעוזרים להתאים אותן בדיוק לאוזן של כל אחד, אלא שזה בהחלט בזכות הטכנולוגיה. בחברה מספרים כי יש בכל אוזניה מובנים שני מיקרופונים שמסייעים כמובן בהשתקת הרעשים, אבל זה גם בזכות אלגוריתם שזכה לשם ActiveSense, שיודע, לפי החברה, להתאים את הסינון לסביבה, ורק רעשים ממש חזקים חודרים פנימה. בקיצור, בהחלט נוחות ובהחלט שקטות, QuietComfort לכל דבר. QuietComfort Ultra Earbuds. האוזניות החדשות של חברת בוס. צילום: יח"צ סקי לא מושמות ועם כל התכונות הטובות יש כמה דברים שנדמה שבחברה, כאילו בכוונה, לא השקיעו יותר מדי מחשבה איך לשפר אותם, וזה לא רק הגודל המסיבי משהו של האוזניות עצמן. בהתאם לגודל של האוזניות ובהתאם לתצורה שלהן, גם מארז הטעינה עצמו די גדול. אמנם הוא שוקל ממש מעט פחות מ-60 גרם, אבל לא נוח לשמור אותו בכיס צמוד, והצורה שלו די מיושנת. עניין של טעם וריח, כמובן – וזה לא אמור להפריע ולו במעט לאנשים פרקטיים מטבעם. ואני גם מאוד לא אהבתי את השליטה באוזניות. באופן אישי אני בכלל מעדיף כפתורים פיזיים על פני מגע, אבל במקרה של QuietComfort Ultra Earbuds Gen 2 זה אפילו קצת מוגזם. כל הזרוע של שתי האוזניות היא למעשה מעין משטח מגע אחד גדול, שגם מאפשר שינוי של עוצמת הקול בהחלקה. אבל הכל כל כך רגיש שבאיזשהו שלב זה הפך לקצת מעצבן והוביל להרבה מאוד טעויות בהעברת שירים, במענה לשיחות וכדומה. לקח לי הרבה מאוד זמן להתרגל לגעת באוזניות, לסדר אותן, ולהכניס ולהוציא כמעט בלי לבצע פעולות שגויות – ובכל מקרה לא הצלחתי להימנע לחלוטין מטעויות, אפילו לפעמים בעת סידור השיער, פועל יוצא ישיר של הרגישות וגודל האוזנייה. גם האפליקציה מאוד פרקטית, אבל גם מאוד שטוחה. יש בה את מה שצריך בלי לפספס, אבל גם בלי נוחות מדהימה של שימוש ובלי אפשרויות יתר – אבל כאמור, לא לוקח הרבה זמן ללמוד לשנות דברים שצריך, כולל ניהול המכשירים אליהם האוזניות יכולות להתחבר במקביל. לעבודה ולהאזנה אמנם הייעוד העיקרי של האוזניות הללו הוא מוזיקה איכותית ושקט בתנועה, ומי שרוצה רעש סביבתי יכול לבחור במצב הזה כראות נפשו עם ההגברה המתבקשת – שגורמת לשמע להרגיש קצת מתכתי ונוקשה. אבל לשמחתי התברר שגם בשיחות האוזניות מתפקדות היטב, ולמרות שאני לא אוהב שבשיחות אי אפשר לשמור על שקט סביבתי מוחלט, האיכות הייתה פשוט מצוינת, ובשני הצדדים, ללא כל תלונות וללא הערות וללא אפנון לא מוצלח של הקול. הסוללה לפי הנתונים היבשים אמורה להחזיק כשש שעות במצב שקט וכארבע שעות במצב היקפי. במצב שקט הגעתי לכ-חמש שעות עבודה בפועל, קצת יותר, בעוצמת קול ממוצעת של כ-70%. המארז מוסיף עוד 18 שעות על הנייר במצב שקט – וזה בסדר, אם כי יש די הרבה אוזניות שמציעות כבר יותר באופן משמעותי, ואפילו במארז נוח יותר. בשורה התחתונה – הדור השני של QuietComfort Ultra Earbuds מספק את הסחורה המבוקשת עם השתקת רעשים מעולה, ואיכות קול ממש נהדרת. אז נכון שהעיצוב לא משהו, אבל מי שמגדיר את עצמו כפרקטי יותר על חשבון האופנתיות – למרות שהן מוצעות הפעם גם בצבע סגול – בהחלט יעשה עסקה טובה. אבל קחו בחשבון למרות שהן לא זולות ועולות באופן רשמי 1,190 שקלים בישראל.